אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
|
|
|
תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה) (תיקון מס' 2), התשע"ח- 2018
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 222 ו – 400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995[1] (להלן - החוק), לאחר שנועצתי במועצת המוסד לפי סעיף 12 לחוק, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
|
תיקון תקנה 1 |
1 |
בתקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע - 2010[2] (להלן – "התקנות העיקריות"), בהגדרה "ילד הזקוק להשגחה קבועה של הזולת" במקום המילה "קבועה" יבוא "חלקית".
|
|
|
|
תיקון התוספת השנייה לתקנות |
2 |
|
בתוספת השנייה לתקנות, בסעיף 2 במקום "ילד הזקוק לנוכחות קבועה" יבוא "ילד הזקוק להשגחה מלאה". |
|
____________ התשע"ח (_________ 2018) __________________
(חמ_3-2146_) חיים כץ שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים
דברי הסבר
תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התשע"א – 2010 מגדירות את אוכלוסיית הזכאים לקצבה בגין ילד נכה וזאת בהתאם לתפקוד הילד, לטיפול הרפואי לו הוא נזקק, הליקוי ממנו הוא סובל או מידת ההשגחה הנדרשת על הילד.
התקנות קובעות שלוש רמות זכאות העומדות על 50% מקצבת יחיד מלאה, 100% ו- 188% (1,249 ₪, 2,569 ₪ ו- 4,701 ₪ בהתאמה) וזאת בהתאם למידת העומס הטיפולי אשר מצבו של הילד מטיל על ההורים המטפלים.
לעניין ילדים אשר מצבם מצריך השגחה, קובעות התקנות שתי רמות זכאות. האחת, בשיעור 50% ניתנת ל"ילד הזקוק להשגחה קבועה של הזולת" והשנייה בשיעור 100% בגין "ילד הזקוק לנוכחות קבועה".
מפניות ציבור שהופנו למוסד לביטוח לאומי, עלה כי קיימת אי בהירות באשר למשמעותן של ההגדרות האמורות ולהבדל שבין "השגחה קבועה" ל"נוכחות קבועה" שעל בסיסן מוקנים שיעורי גמלה שונים.
לפיכך, מוצע כעת לתקן את ההגדרות האמורות כך ששתיהן תעסוקנה ב"השגחה" ואולם רמת הזכאות הנמוכה תצריך "השגחה חלקית" ואילו רמת הזכאות הגבוהה תעסוק ב"השגחה קבועה". באופן זה יובהר המדרג שבין שיעורי הקצבה השונים. יצוין כי אין בשינוי האמור כדי לשנות מתנאי הזכאות הקבועים בתקנות.