תקנות שירותי הדת היהודיים (מינוי רואה חשבון), התשע"ח-2018

בתוקף סמכותנו לפי סעיף 7א(ה) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971[1] (להלן – החוק) ולאחר התייעצות עם שר האוצר אנו מתקינים תקנות אלה :

___________ התשע"ח (______2018)        

 (חמ                  )          

 

 

 

 

                                   

_______________                                                               ________________

    דוד אזולאי                                                                                       איילת שקד

השר לשירותי דת                                                                              שרת המשפטים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

 

סעיף 7א לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א – 1971 (להלן – החוק)  קובע כי על מועצה דתית חלה חובה למנות רואה חשבון מבקר למועצה הדתית. סעיף 7א לחוק נוסף כחלק מתיקון מס' 9 לחוק המופיע בסעיף 24 לחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה), תשנ"ח –  1998^[2]). בדברי ההסבר להצעת החוק^[3] להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים (1998) נאמר כי "מזה זמן רב נתונות המועצות הדתיות במצוקה כספית קשה. בספטמבר 1992 מינו ראש הממשלה והשר לעניני דתות דאז ועדה ציבורית לבדיקת המועצות הדתיות ותפקודן בראשותו של עו"ד חיים צדוק. הועדה הגישה המלצותיה והצביעה על ליקויים בתפקודן של המועצות הדתיות. טיפול בבעיות המבניות וקביעת כללים לעבודת המועצות הדתיות יביאו לייעל עבודתן ולשיפור רמת השירות לציבור".

 

במסגרת הצעת החוק ולצורך הטיפול בליקויים שנתגלו בתפקודן של המועצות הדתיות - הוצע לקבוע חובת מינוי רואה חשבון במועצות הדתיות וכן לקבוע חובת עריכת דו"חות כספיים שנתיים וחצי שנתיים והליך מפורט לחתימת הדו"חות, לביקורת עליהם ולדיון בהם בידי הגופים המוסמכים. כמו כן הוצע להסמיך את השר לענייני דתות ואת שר המשפטים, בהתיעצות עם שר האוצר, לקבוע בתקנות כללים למינוי רואה חשבון ודרכי פעולתו, אי תלותו, העדר ניגוד עניינים, וכן הגבלות על פיטוריו של רואה החשבון. סעיפי החוק המוצעים התקבלו בסופו של דבר, והם מופיעים כיום בסעיף 7א לחוק.  

 

בהתאם לסמכויות המוקנות לשר לשירותי דת ולשר המשפטים בחוק, קובעות התקנות המוצעות הוראות למינוי רואה חשבון, תנאי כשירותו, אי תלותו, העדר ניגודי עניינים, שכרו ודרכי פעולתו וכן נוהל להפסקת העסקתו והגבלות על פיטוריו.

 

תקנה 1

מוצע לקבוע הגדרות למונחים המופיעים בתקנות.

 

תקנה 2

מוצע לקבוע בתקנת משנה (א) כי רואה חשבון מבקר למועצה (להלן – רואה החשבון) ימונה לתקופת כהונה בת ארבע שנים לכל היותר, וזאת על מנת לוודא כי רואה החשבון יבצע את עבודתו נאמנה כגורם חיצוני מבקר למועצה ולא מתוך תחושת זיקה וקרבה למועצה ולמנהליה הנוצרת באופן טבעי כאשר השירות ניתן על ידו למועצה במשך תקופה ארוכה בת שנים רבות. עוד מוצע לציין כי מינויו של רואה החשבון טעון אישור השר וזאת בהתאם לאמור בסעיף 7א(א) לחוק.

 

 

מוצע לקבוע בתקנת משנה (ב) את אופן ההתקשרות עם רואה החשבון ולקבוע כי ימונה בהתאם להוראות חוק חובת המכרזים, תשנ"ב – 1992 ובהתאם לתקנות שהותקנו מכוחו, שכן מועצה דתית כפופה לחוק חובת המכרזים.

 

מוצע לקבוע בתקנת משנה (ג) כי ראש המועצה יפרט בפני המועצה את ההליכים שבוצעו לבחירתו של רואה החשבון, והמועצה תאשר את מינויו ואת תנאי העסקתו. החובה המוטלת על ראש המועצה לפרט את ההליכים שבוצעו לבחירת רואה החשבון עובר לאישור המינוי על ידי המועצה - נועדה ליצור שקיפות בהליך הבחירה ולוודא את תקינות ההליך לרבות קביעת שכר ותנאי העסקה סבירים עבור עבודתו של רואה החשבון.  

 

 

 תקנה 3 

 מוצע לקבוע את תנאי הכשירות של מי שמבקש לכהן בתפקיד רואה חשבון מבקר למועצה דתית.

 תנאי (1) קובע כי רואה החשבון יהיה בעל ניסיון מעשי מוכח של 4 שנים לפחות בביצוע עבודת ביקורת, וזאת על מנת לוודא כי ביכולתו של רואה החשבון לבצע את עבודת הביקורת במועצה. תקופת ניסיון זו תואמת את ההנחיה שנקבעה בסעיף 2א(ב) לחוק חובת המכרזים ובתוספת לחוק זה לפיה עורך מכרז יקבע כי תקופת הוותק הנדרשת מהמציע תהיה בת שנה בתחום הרלוונטי או וותק בתחום כאמור השווה למשך ביצוע ההתקשרות המתוכנן לפי הגבוה בינהם (אם עורך המכרז מבקש להציב תנאי מחמיר יותר – עליו לנמק זאת במסמכי המכרז).

 

 תנאי (2) קובע כי רואה החשבון לא עבד ב-5 השנים האחרונות כחשב מלווה של המועצה או כרואה חשבון המאשר תשלומים של המועצה מטעם המשרד לשירותי דת וזאת על מנת למנוע ניגוד עניינים בעבודתו של רואה החשבון ולאפשר לו לבצע עבודת ביקורת כגורם חיצוני אובייקטיבי אשר לא היה מעורב בשנים האחרונות בניהולה הפיננסי של המועצה.

 

 תנאי (3) קובע כי רואה החשבון לא יהיה עובד המועצה הדתית, על מנת לשמור על עצמאותו של רואה החשבון.

 

 תנאי (4) קובע כי רואה החשבון לא יהיה עובד הרשות המקומית בה נמצאת המועצה וזאת למנוע ניגוד עניינים בעבודתו נוכח הזיקה הקיימת בין המועצה המקומית ובין המועצה הדתית באותה רשות מקומית.

 

 תנאי (5) קובע כי רואה החשבון לא כיהן ב-5 השנים שחלפו כחבר המועצה או כחבר מועצת הרשות המקומית. תנאי זה נועד למנוע ניגוד עניינים בעבודתו של רואה החשבון ולאפשר לו לבצע עבודת ביקורת כגורם חיצוני אובייקטיבי אשר לא היה מעורב בשנים האחרונות בניהולה של המועצה הדתית או מועצת הרשות המקומית בה נמצאת המועצה הדתית.  

 

 

תנאי (6) קובע כי רואה החשבון לא ייבחר ולא ישמש בתפקידו כרואה חשבון מבקר למועצה דתית אם מתקיימות לגביו נסיבות אחרות שעלולות להעמיד אותו במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו זה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו או של קרובו. ההוראה נועדה למנוע כניסת רואה חשבון לתפקיד האמור אשר עלול להימצא באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים ועל ידי כך יקשה עליו לבצע את עבודת הביקורת נאמנה. 

 

 

תקנה 4

מוצע לקבוע בתקנת משנה (א) כי רואה החשבון לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כרואה חשבון של המועצה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו. ההוראה נועדה למנוע מצבי ניגוד עניינים אשר יקשו על רואה החשבון לבצע את עבודת הביקורת נאמנה.

מוצע לקבוע בתקנת משנה (ב) כי אם נודע לרואה החשבון שהוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כפי שפורט בסעיפים הקודמים – עליו להודיע על כך למועצה ולשר ולפעול בהתאם להנחיותיהם.  

 

 

תקנה 5

מוצע לקבוע בתקנת משנה (א) כי אם הסתיימה תקופת ההעסקה של רואה החשבון (4 שנים - אלא אם כן קוצרה התקופה כפי שמפורט בתקנת משנה (ג)) – על המועצה להתקשר עם רואה חשבון אחר. הגבלת תקופת ההעסקה נועדה לוודא כי רואה החשבון יבצע את עבודתו נאמנה כגורם חיצוני מבקר למועצה ולא מתוך תחושת זיקה וקרבה למועצה ולמנהליה הנוצרת באופן טבעי כאשר השירות ניתן על ידו למועצה במשך תקופה ארוכה בת שנים רבות.

מוצע לקבוע בתקנת משנה (ב) כי "תקופת הצינון" הנדרשת אשר לאחריה יוכל רואה החשבון של המועצה להתמנות שוב לאותו תפקיד – היא תקופה בת 4 שנים בהן לא כיהן רואה החשבון כרואה החשבון המבקר של אותה מועצה.  

מוצע לקבוע בתקנת משנה (ג) את ההליך להפסקת כהונתו של רואה חשבון מבקר למועצה  קודם חלוף 4 שנים מתחילת כהונתו. ההליך נועד למנוע מראש המועצה לפעול להחלפתו של רואה החשבון בשל נימוקים הקשורים לביקורת של רואה החשבון על התנהלות המועצה ו/או העומד בראשה, אלא מנימוקים מוצדקים בלבד הקשורים לתפקודו של רואה החשבון. ההליך מאפשר לקבל את תגובתו של רואה החשבון לבקשה להפסיק את העסקתו וכן מאפשר פיקוח של המועצה ושל השר על ההחלטה, כאמור.   

פירוט ההליך המוצע : ראש המועצה יביא בפני המועצה את הבקשה ואת הנימוקים להפסיק את העסקת רואה החשבון וכן את תגובת רואה החשבון לבקשה. המועצה תיתן את החלטתה בבקשה, והחלטתה תירשם בפרוטוקול. אם אישרה המועצה את הפסקת ההעסקה - יגיש ראש המועצה לשר את בקשתו להפסיק את ההעסקה בגינם מתבקש להפסיק את ההעסקה (לרבות הנימוקים, כאמור) וכן יצרף את פרוטוקול החלטת המועצה בעניין. השר יחליט האם לאשר את הבקשה או לדחותה. 

 

 

 מוצע לקבוע בתקנת משנה (ד) הליך חלופי להפסקת עבודתו של רואה החשבון שלא באמצעות המועצה והעומד בראשה, אלא באמצעות יוזמה של השר אם הוא סבור כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. גם במקרה זה על השר לקבל את תגובת רואה החשבון בטרם יקבל את החלטתו להפסיק את העסקתו.

 

תקנה 6

 מוצע לקבוע כי ההנחיות הקבועות בתקנות אלה – אינן ממצות את חובותיו של רואה החשבון לפי כל דין.

 

תקנה 7

מוצע לקבוע את מועד התחולה של תקנות אלו - 30 ימים מיום פרסומן.