(א) נפטר חבר ועדה מוסדית או ועדה ארצית, התפטר או בוטל מינויו מכל סיבה אחרת, ימנה מנהל המוסד הרפואי או המנהל הכללי, לפי העניין, חבר אחר תחתיו, בדרך הקבועה בסעיף 45(א) לחוק.

(ב) חבר ועדה מוסדית שמונה במקום חבר שחדל לכהן בוועדה כאמור בתקנת משנה (א), יכהן עד תום תקופת הכהונה של הוועדה.

פניה לוועדה מוסדית לפי סעיף 46 לחוק או לוועדה ארצית לפי סעיף 51 לחוק תכיל פרטים אלה:

(1) שם המוסד הרפואי ושם הרופא המטפל;

(2) שם הרופא האחראי על הטיפול במטופל;

(3) שם המטופל;

(4) פרטי הפונה -

(א) אם הוא המטפל - תפקידו;

(ב) אם אינו המטפל או המטופל - שמו, מספר הזהות שלו, מקום מגוריו ומען להמצאת תשובה;

(5) העובדות העיקריות הנוגעות לפניה;

(6) עניינו של הפונה בקביעת הוועדה המוסדית;

(7) קרבת הפונה למטופל;

(8) דתו של המטופל.

(א) מטפל יתעד את מהלך הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות ברשומה רפואית כהגדרתה בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996.

(ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), יתעד הרופא האחראי ברשומה הרפואית גם התייעצויות שקיים עם המטפלים בחולה הנוטה למות ועם רופאים הנוגעים לעניין או מומחים, ובמידת האפשר עם רופאו האישי של החולה הנוטה למות, או בירור שערך עם רשויות מוסמכות, לרבות האפוטרופוס הכללי והרישום המרכזי של פסולי דין בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי העניין ולפי הצורה כדי לקבוע אם כשיר המטופל כאמור בסעיף 6 לחוק, לקבל החלטות בקשר לטיפול הרפואי בו, מתוך הבנה, שיקול דעת ורצון חופשי.

(ג) ברשומה הרפואית של מטופל שרופא אחראי קבע לגביו שהוא חולה הנוטה למות, יתועדו מהלך הדיון בקביעה כאמור, והנימוקים שהביאו לה, דרך בירור רצונו של החולה לפי סעיף 9 לחוק וכאמור בסעיפים 5 ו–14 לחוק; הטיפול הרפואי שהוחלט לתת לו, הנחיות מקדימות שנתן, הוראות מיופה כוח, וכל מידע רלוונטי אחר.

(1) הוא מצוי במערכת יחסים קרובה עם החולה הנוטה למות, הכוללת מפגשים תכופים, או שיחות מרובות ופעילויות משותפות נוספות, הנמשכת במהלך שנתיים רצופות לפחות, קודם למועד קביעתו של הרופא האחראי לפי החוק;

(2) האדם יודע פרטים על אודות מצבו המשפחתי והחברתי של החולה הנוטה למות, מצבו הרפואי העדכני, נסיבות מחלתו, טיפולים רפואיים שקיבל או שסירב לקבל בעבר, מוסדות רפואיים שטופל בהם, וכן רצונותיו והעדפותיו האישיות של החולה הנוטה למות.

(א) הבעת רצונו של חולה הנוטה למות, שאינו רוצה להוסיף לחיות, כאמור בסעיף 5(א) לחוק, תיעשה בכתב, תיחתם בחתימת ידו ותאושר בחתימת רופא מומחה, לפי הנוסח שבתוספת.

(ב) נמנע מחולה הנוטה למות לחתום על הצהרה כאמור בתקנת משנה (א), תינתן ההצהרה בעל–פה בפני שני עדים, ובלבד שתוכן ההצהרה ואישור העדים על מתן ההצהרה והנסיבות שבהן ניתנה יתועדו בכתב על ידי רופא, בסמוך ככל האפשר, לאחר מכן.

(א) הבעת רצונו של חולה הנוטה למות, לקבל טיפול חריג להארכת חייו כאמור בסעיף 14(א) לחוק, תיעשה בעל–פה בפני הרופא המטפל, אשר יתעד אותה ברשומה הרפואית.

(ב) חולה הנוטה למות הרוצה לקבל רק סוג מסוים של טיפול ולהימנע מטיפולים אחרים, יביע רצונו לקבל טיפול באופן כאמור בתקנת משנה (א), וייתן הצהרה בכתב כאמור בתקנה 14(א) לגבי הטיפולים שהוא מבקש להימנע מהם.

(א) הצהרה מפורשת של אדם קרוב לעניין סעיפים 5(ג)(1) ו–14(ג)(1) לחוק, תיערך בתצהיר כמשמעותו בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

(ב) התצהיר יכלול פרטים, הידועים למצהיר מידיעה אישית, שיש בהם כדי להעיד על רצונו של החולה, ויכלול מידע בעניינים אלה לפחות:

(1) אופי הקרבה בין המצהיר לחולה ומידתה;

(2) נסיבות ההיכרות ביניהם ומשכה;

(3) רציפות הקשר וטיב היחסים;

(4) תיאור אורח חייו של החולה, השקפותיו בענייני דת וביחס לחיים ומוות, והנסיבות שהביאוהו לדבר על רצונו בהארכת חייו או בסיומם;

(5) ביטויים של התנהגות שהחולה הפגין לאופן שבו ירצה לחיות או למות;

(6) תיאור הנסיבות שהביאו את החולה למצבו הנוכחי;

(7) כל מידע נוסף שיש בו כדי לחשוף ולגלות את רצונו האמיתי של החולה באשר לטיפול בו בסוף חייו;

(8) הצהרה מפורשת ומפורטת על רצונו של החולה הנוטה למות לקבל טיפול רפואי או להימנע מקבלתו, לפי מיטב ידיעתו של המצהיר.

(ג) הרופא האחראי או מי שהוא הסמיכו לעניין זה רשאי לבקש מן האדם הקרוב הבהרות לתצהיר או תצהירים נוספים, או מסמכים או מידע נוספים, ככל שיראה לנכון, אם מצא כי המידע שלפניו אינו משכנע ומוכיח ברמה גבוהה של ודאות את רצונו של החולה.

מסמכים המתעדים את רצונו של חולה הנוטה למות לפי חוק זה יוגשו, ככל שניתן, במקור או בהעתק שעורך דין אישר כי הוא מתאים למקור; מסמך שהוגש שלא כאמור, יינתן לו משקל נמוך בקביעת רצונו של החולה לעניין חוק זה.

לשם הכרעה של ועדה מוסדית כאמור בסעיף 35 לחוק, רשאית היא לדרוש תצהירים ומסמכים שתראה לנכון, ויחולו עליהם הוראות תקנות 16 ו–17.

(א) נבצר מאדם, בשל מחלה או מום, לחתום את שמו לצורך מתן, שינוי או ביטול הנחיות רפואיות או ייפוי כוח, כאמור בסעיפים 33(ג), 38(ג) או 43(א) לחוק, יכול הוא, במקום חתימת ידו, להטביע את אצבעו במקום המיועד לכך.

(ב) אין בטביעת אצבע המשמשת תחליף חתימה, כדי לשנות משאר הדרישות לפי החוק למתן, שינוי או ביטול הנחיות רפואיות מקדימות או ייפוי כוח.

(ב) אדם שנבצר ממנו, בשל מחלה או מום, להניע את ידיו לביצוע הפעולות הנדרשות לצורך מתן, שינוי או ביטול הנחיות רפואיות או ייפוי כוח שניתנו בדרך האמורה בסעיפים 33(ג), 38(ג) או 43(א) לחוק, יצהיר בעל–פה, בפני שני עדים, כי נבצר ממנו לחתום על המסמך בשל מוגבלות פיזית, וכי כל הכתוב בו נכתב על דעתו ובהסכמתו, לאחר שיקול דעת מעמיק ומתוך רצון חופשי ועצמאי ולא מתוך לחץ משפחתי, חברתי או אחר.

(ג) הצהיר אדם כאמור, תתועד הצהרתו בכתב והעדים יאשרו בחתימת ידם כי האדם הצהיר בפניהם כאמור.

(ד) אין בהוראות תקנה זו כדי לשנות משאר הדרישות לפי החוק לשינוי או ביטול הנחיות רפואיות מקדימות או ייפוי כוח.

"המאגר" - מאגר המידע שהוקם לפי סעיף 44(א) לחוק;

(3) מסירת מידע מהמאגר למטפלים ולמוסדות הרפואיים, לפי החוק;

(4) קביעת נוהל עבודה לניהול המאגר ותפעולו וכללים לעניין אימות הנתונים שבהנחיות ובייפויי הכוח.

המבקש לרשום הנחיות רפואיות מקדימות (להלן - הנחיות) או ייפוי כוח במאגר המידע, ישלח לאחראי טופס מקורי של ההנחיות או ייפוי הכוח לפי התוספת הראשונה או השניה לחוק, לפי העניין, מלא וחתום בחתימתו ובחתימות עדים לפי החוק, וכן צילום מתעודת הזהות של המבקש, כולל הספח, או צילום הדרכון, לפי העניין; הגשת הטופס או הטפסים לאחראי יראו כבקשה לרישום במאגר.

האחראי על המאגר רשאי לסרב לרשום הנחיות או ייפוי כוח אם מצא כי הטפסים שהוגשו אינם לפי החוק, או שאינם שלמים, ברורים או מעודכנים, או לא מולאו לפי הוראות החוק או שחסרה בהם חתימת האדם או עדים.

בקשה לביטול או שינוי הנחיות. או ייפוי הכוח תוגש בכתב, במקור, לפי הנוסח שבתוספת השניה והרביעית לחוק, לפי העניין, לאחראי על המאגר בציון העובדה שהנחיות או ייפוי כוח של המבקש כבר נרשמו במאגר.

(1) שם החולה שעליו מבוקש המידע, פרטי זיהויו ומענו, אם ידוע;

(2) שמו ותפקידו של הפונה;

(3) המועד שבו נקבע על ידי רופא אחראי כי האדם שעליו מבוקש המידע הוא חולה הנוטה למות, ופרטי הרופא האחראי שקבע זאת;

(4) מידת הדחיפות בהעברת המידע;

(5) תיאור הנסיבות והנימוקים המצדיקים, לדעת המבקש, קבלת מידע מהמאגר לצורך ביצוע החוק, לרבות היות החולה הנוטה למות בטיפולו, והיות המידע דרוש לשם קביעת דרך הטיפול בו.

(ב) במידע רפואי על אודות המטופל שכלל מבקש בבקשה כאמור ככל שהוא נחוץ להנמקת הבקשה, לא יראו פגיעה בפרטיות או הפרת הסודיות הרפואית.

(ג) האחראי רשאי לקבוע בנוהל כאמור בתקנה 24(4) דרכים נוספות לבקשת מידע, במקרים דחופים, ובלבד שידאג כי דרך שיקבע תבטיח שמירה על פרטיות הרשומים במאגר, ותיעוד הבקשה והמענה לה בסמוך ככל שניתן לאחר מכן.

(א) הודעת תזכורת כאמור בסעיף 44(ג) לחוק, ישלח האחראי במכתב רשום, למען הנקוב בהנחיות או בייפוי הכוח, או למען נוסף שנמסר למשלוח דואר בלבד, או למען עדכני שנמסר.

(ב) החזיר הדואר מכתב ששלח האחראי לאדם הרשום במאגר, יפנה האחראי אל האדם בטלפון ויוודא את מענו למשלוח ההודעה.

(ג) לא עלה בידי האחראי לאתר את האדם בטלפון או לאתר את מענו במאמץ סביר, יתעד את הפעולות שנקט לאיתורו, וישמור את התיעוד יחד עם ההנחיה או ייפוי הכוח.

מידע על אודות הרישום במאגר הכולל פרטים שיש בהם כדי לזהות אדם - יימסר רק למי שרשאי לפי החוק ותקנות אלה לקבל מידע כאמור.

מנהל מוסד רפואי שמטופלים בו חולים הנוטים למות, ידווח לרופא שמינה שר הבריאות לעניין תקנות אלה (להלן - רופא ממשלתי) על אודות מתן טיפול או הימנעות מטיפול בחולים הנוטים למות במוסד הרפואי, בהסתמך על הוראות החוק, לפי תקנות אלה; הוראה זו תחול, בשינויים המחויבים, על המטפל בחולה הנוטה למות שלא במוסד רפואי.

(5) אמצעים שננקטו לבירור רצונו של החולה הנוטה למות לפי סעיפים 5, 9 ו–14לחוק;

(6) אם נתן החולה הנחיות מקדימות ותמצית האמור בהן; אם התקבלו החלטות בניגוד לאמור בהנחיות מקדימות;

(7) אם נתן החולה ייפוי כוח ומה היו הוראותיו של מיופה הכוח;

(8) פניות לוועדה המוסדית והארצית בעניינו של חולה הנוטה למות, סיבת כל פניה והחלטות שהתקבלו;

(9) אם היה אדם קרוב מעורב בקבלת החלטות לגבי הטיפול בחולה הנוטה למות, אם כן - מידע לצורכי מחקר דמוגרפי על אודותיו, ומידע על אודות קרבתו לחולה הנוטה למות, כפי שיורה הרופא הממשלתי;

(10) החולה הנוטה למות או אחר מטעמו ביקש להפסיק טיפול שניתן לו;

(11) פעולות רפואיות שבוצעו לבקשת החולה הנוטה למות ופעולות רפואיות נחוצות שלא בוצעו בשל רצונו של החולה הנוטה למות;

(12) עובדת היות החולה לא בעל כשרות, סיבת אי–הכשרות ואם מונה לחולה אפוטרופוס;

(13) מידע על אודות בעיות, קשיים ודילמות שהתעוררו במהלך טיפול בחולה הנוטה למות.

הרופא הממשלתי יעשה שימוש במידע המדווח לו כאמור בתקנות אלה לצורכי בקרה על ביצוע הוראות החוק ולצורכי מחקר על אודות יישום החוק בלבד.

הרופא הממשלתי יגיש לשר הבריאות אחת לשנה, החל בתום השנה השניה לתוקפו של החוק, דין וחשבון ובו מידע סטטיסטי על הפעלת החוק בישראל, וכן מסקנות והמלצות בעניין יישום החוק, תיקונו או פרסום מידע על אודותיו; בדין וחשבון לא יכלול הרופא הממשלתי מידע העלול להביא לזיהויו של חולה הנוטה למות, בן משפחתו, מיופה כוחו או אדם הקרוב לו; לאחר הגשתו לשר הבריאות יפורסם הדין וחשבון לעיון הציבור.