אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – צמצום השימוש במזומן), התשע"ח–2018
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1 ו-2 לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו – 1985[1] (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:
|
עבירות מינהליות |
1. |
עבירה על הוראה מההוראות המפורטות בסעיף 20 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018[2], היא עבירה מינהלית. |
|
|
קנס מינהלי |
2. |
(א) |
לעבירה מינהלית כאמור בתקנה 1 יהיה קנס מינהלי קצוב בשיעור כאמור בסעיף קטן (ב) מהתשלום בשיק, מהתשלום במזומן או מהשיק המוסב, לפי העניין, ובלבד שגובה הקנס המינהלי לא יעלה על פי 20 מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. |
|
|
|
(ב) |
(1) אם התשלום במזומן, התשלום בשיק או השיק המוסב הוא עד 25,000 שקלים חדשים – שיעור של 15%; (2) אם התשלום במזומן, התשלום בשיק או השיק המוסב הוא מ-25,000 שקלים חדשים ועד 50,000 שקלים חדשים – שיעור של 20%; (3) אם התשלום במזומן, התשלום בשיק או השיק המוסב הוא 50,000 שקלים חדשים ומעלה – שיעור של 30%; |
|
|
|
(ג) |
הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית חוזרת, יהיה כפל הקנס המינהלי האמור בתקנת משנה (א). |
|
תחילה |
3. |
|
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן. |
_________ התשע"ח
(_________ 2018)
(חמ 1992- 3- ת1 )
__________
איילת שקד
שרת המשפטים
דברי הסבר
בהחלטת ממשלה 2115 מיום 22.10.2014, שעניינה "אימוץ המלצות הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק בישראלי", הוחלט, בין היתר, כי יש לקבוע קנסות מינהליים שיחולו על גורמים פרטיים המפרים את האיסור על ביצוע עסקאות במזומן.
החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018 (להלן- החוק), המצוי בימים אלו בהכנה לקריאה שניה ושלישית, קובע בסעיף 19 את "איסורים על מי שאינו עוסק לפעול בניגוד למגבלות על שימוש במזומן ובשיקים".
בתקנות אלו מוצע לקבוע כי יוטל קנס מינהלי בשיעור משתנה ביחס לגובה התשלום בשיק, התשלום במזומן או השיק המוסב, לפי העניין בגין הפרת הוראות סעיף 20 לחוק, וזאת בהתאם למפורט בדברי ההסבר לסעיפים 20 ו-34 להצעת החוק.