תאריך תצוגה: 15/01/2018

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018

פרק _': בנקאות

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 11 בינואר 2018, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנת 2019, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.

 

א. שם החוק המוצע

 

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018 פרק __': בנקאות.

 

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

 

שוק תחרותי מתאפיין בכך שקיימים בו מספר ספקים המתחרים על כיסו של הלקוח, ביכולתם של ספקים חדשים להיכנס לשוק ולהתחרות בספקים הקיימים וכן בכך שקל ופשוט ללקוח לעבור מספק אחד למשנהו.

 

בהתאם, קיומם של חסמי מעבר, המגבילים את יכולתו של הלקוח לעבור בין הספקים השונים, עלול לפגוע בתחרות וברווחתו של הלקוח שכן חסמים אלו עלולים לגרום ללקוח להיות 'לקוח שבוי' של הספק שממנו הוא צורך את השירותים ולהקשות עליו להחליף אותו במקרה שהוא מעלה מחירים או פוגע באיכות השירות שניתן על ידו או במקרה שבו ספק אלטרנטיבי מציע ללקוח הצעה אטרקטיבית יותר.

 

דוגמה לחשיבות של הסרת חסמי מעבר ניתן לראות בענף הטלפון הסלולרי בישראל (להלן – הסלולר). בשנת 2005 קבע המחוקק כי על ספקי הסלולר מוטלת חובה לאפשר ניידות מספרים לכל לקוח, קרי, לאפשר ללקוח לעבור מספק סלולר אחד למשנהו ללא צורך בהחלפת מספר הסלולר שלו. הטלת חובה זו צמצמה באופן משמעותי את חסמי המעבר של לקוחות בענף הסלולר, קידמה באופן משמעותי את התחרות בענף ובסופו של יום הביאה לירידה דרסטית במחירי הסלולר ללקוחות, ירידה לה אנו עדים בשנים האחרונות.   

 

בשוק הבנקאות בישראל קיימים חסמי מעבר. שני חסמי המעבר העיקריים אשר עומדים בפני לקוח אשר מעוניין להעביר את חשבון הבנק שלו מבנק אחד למשנהו הם אלו:

 

א.  נטל ביורוקרטי הכרוך בהעברת חשבון הבנק - הפעילות הבנקאית שמנוהלת בחשבון בנק של לקוח כוללת מספר רב של פעילויות ומוצרים פיננסיים וביניהם: הוראות קבע, הרשאות לחיוב, שיקים, משכורות, קצבאות, תיק ניירות הערך ועוד. על מנת להעביר את חשבון הבנק של הלקוח לבנק חדש, על הלקוח לדאוג להעברת כלל הפעילויות האמורות לבנק החדש. למשל, על מנת להעביר את ההרשאות לחיוב שהקים הלקוח בחשבונו לבנק החדש, על הלקוח לעדכן את כל אחד מהמוטבים שמחייבים את חשבונו דרך קבע - כדוגמת חברת החשמל או ספק התקשורת הסלולרית שלו - בדבר מספר חשבון הבנק החדש שלו. לעניין הזיכויים, על מנת שהזיכויים העתידים יגיעו לחשבונו החדש של הלקוח, על הלקוח לעדכן את הגורמים שמעבירים לחשבונו זיכויים (דרך קבע או חד פעמיים) - כדוגמת המעסיק או הביטוח הלאומי - בדבר מספר חשבון הבנק החדש שלו. מטלות אלו, ההכרחיות כדי להשלים את העברת חשבון הבנק של הלקוח לבנק חדש, מטילות על הלקוח השקעה של זמן ומאמץ רבים. בהתאם לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, ובהתאם להוראות הפיקוח על הבנקים, אשר הותקנו בשנים האחרונות ומטרתן צמצום חסמי המעבר, הלקוח יכול לתת ייפוי כוח לבנק החדש לפעול מול הבנק הישן להעברת פעילות, לרבות עדכון המוטבים בדבר מספר החשבון החדש של הלקוח. עם זאת, בפועל, פעמים רבות, המוטבים לא מעדכנים את פרטי החשבון החדש וממשיכים לחייב את הלקוח בהתאם לחשבונו הישן וכך הלקוח ניזוק והנטל עובר לפתחו.

 

ב. חשש מפני 'איבוד' חיובים או זיכויים שיופנו לחשבון הבנק הישן של הלקוח במקום לחשבונו החדש - לאחר שהלקוח ביצע את כלל הפעולות הדרושות לשם העברת החשבון לבנק חדש עדיין קיים חשש שחלק מהחיובים שהלקוח צריך לפרוע או מהזיכויים שצריכים להגיע ללקוח יופנו 'בטעות' לחשבון הבנק הישן. 'טעות' זו עלולה להיגרם הן בשל כך שהגורמים שעודכנו בשינוי מספר חשבון הבנק החדש של הלקוח לא יבצעו את העדכון הנדרש וימשיכו להפנות את החיובים או הזיכויים לחשבון הישן, והן בשל כך שקיימים גורמים נוספים, שאינם מחייבים או מזכים את הלקוח דרך קבע, ולכן לא עודכנו בדבר שינוי החשבון, שעלולים להפנות חיובים או זיכויים לחשבון הבנק הישן של הלקוח. סיכון זה - היינו: שחיוב או זיכוי יופנה לחשבון הבנק הישן של הלקוח במקום לחשבון הבנק החדש - עלול לגרום ללקוח נזק בשלושה אופנים: (1) חיוב בריבית והטלת עיקולים בגין חיובים שהלקוח אמור היה לשלם אך לא שילם; (2) פגיעה בדירוג האשראי של הלקוח כתוצאה מאי תשלום חובותיו; (3) אובדן זיכויים שהופנו לחשבון הבנק הישן של הלקוח במקום לחשבון הבנק החדש.

 

חסמי מעבר אלו - הנטל הביורוקרטי, בפרט מול המוטבים והמזכים, בצירוף החשש מפני אובדן חיובים וזיכויים - מביאים לכך שתהליך המעבר בין בנקים בישראל, במצב השורר כיום, הינו מורכב עבור הלקוח. חסמים אלו בשוק הבנקאות בישראל פוגעים בתחרות בשוק זה, שכן מצב זה מפחית את התמריץ של הבנק להציע ללקוח הצעות אטרקטיביות בכדי להשאירו כלקוח שלו. למעשה, במצב הקיים, הבנק יכול לגבות מהלקוח מחיר הגבוה מהמחיר התחרותי.

 

מטרת תזכיר חוק זה היא להפחית את חסמי המעבר הקיימים בשוק הבנקאות ולאפשר ללקוח של בנק להעביר את הפעילות הפיננסית המתנהלת בחשבון הבנק שלו, מהבנק שבו היא מתנהלת לבנק אחר, באופן מקוון, נוח ובטוח. הפחתת חסמי המעבר כאמור צפויה ליצור איום תחרותי אשר יביא להגברת התחרות בשוק הבנקאות בצורה משמעותית, להפחתת מחירים ולשיפור השירות ללקוחות הבנקים.

ג. עיקר החוק המוצע

 

מוצע לקבוע כי בנק יחויב לאפשר ללקוח שמעוניין להעביר את פעילותו הפיננסית מהבנק שבו היא מתנהלת לבנק אחר, לעשות זאת באופן מקוון, נוח, בטוח וללא עלות ללקוח, וזאת בתוך שבעה ימי עסקים ממועד אישור בקשתו של הלקוח בידי הבנק שאליו ביקש הלקוח להעביר את פעילותו.

 

לפי המוצע, הנגיד יקבע את סוגי החשבונות, וכן את סוגי המוצרים הפיננסיים, לרבות סוגי זיכויים עתידיים וסוגי חיובים עתידיים, שייכללו במסגרת ניוד הפעילות הפיננסית של הלקוח.

 

בנוסף, מוצע כי המפקח על הבנקים יקבע לתאגידים בנקאיים הוראות ביצוע למימוש חובת הניידות.

כן מוצע לאפשר לנגיד, בהסכמת שר האוצר, לקבוע כי בנק קטן – ששווי נכסיו אינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל - או בנק דיגיטלי – שתכנית הפעולה שלו היא כזו שבה לקוחותיו פועלים באמצעים מקוונים והוא אינו מקיים מערך סניפים לקבלת קהל – יהיה פטור מהחובה לנייד את הפעילות הפיננסית של הלקוח או לדחות את מועד תחולת החובה האמורה לגביו, וזאת משיקולי עלות או תחרות ולבקשת הבנק.

 

ד.  השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981.

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

לא צפויה השפעה על תקציב המדינה.

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

לא צפויה השפעה על התקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המנהלי.

ז. נוסח החוק המוצע

להלן נוסח החוק המוצע:


 

 

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018

פרק _': בנקאות

 

תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח)

1.  

בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981[1] -

 

 

(1) בסעיף 5ב, בכל מקום, במקום "הבנק המקורי" יבוא "התאגיד הבנקאי המקורי" ובמקום "הבנק הקולט" יבוא "התאגיד הבנקאי הקולט";

 

 

(2) אחרי סעיף 5ב יבוא:

 

 

"מעבר של לקוח בין בנקים

5ב1.

מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 5ב -

 

 

 

 

 

 

(א)  בנק יאפשר ללקוח שמעוניין להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מהבנק שבו היא מתנהלת לבנק אחר לעשות זאת באופן מקוון, נוח, בטוח וללא עלות ללקוח, והכל בתוך שבעה ימי עסקים ממועד אישור בקשתו של הלקוח בידי הבנק שאליו ביקש הלקוח להעביר את פעילותו הפיננסית, או בתוך מועד אחר שיקבע הנגיד בהסכמת שר האוצר.

 

 

 

 

 

 

(ב) הנגיד, בהסכמת שר האוצר, יקבע בכללים סוגי חשבונות בנק שעליהם יחול האמור בסעיף קטן (א).

 

 

 

 

 

 

(ג)  הנגיד, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע, משיקולי עלות או תחרות, לבקשתו של בנק קטן או בנק דיגיטלי, כי האמור בסעיף קטן (א) לא יחול לגבי הבנק האמור או כי האמור בו יחול עליו בתום תקופה שקבע; הפך בנק קטן לבנק שאינו קטן, תחול עליו הוראת סעיף קטן (א) בתום שנתיים מהמועד שבו הפך לבנק שאינו קטן, או בתום תקופה אחרת שקבע הנגיד, בהסכמת שר האוצר.

 

 

 

 

 

 

(ד) המפקח רשאי ליתן הוראות לתאגיד בנקאי לביצוע סעיף זה, בהוראות לניהול בנקאי תקין.

 

 

 

 

 

 

(ה) בסעיף זה -

 

 

 

 

 

 

"בנק" - כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

 

 

 

 

 

 

" בנק דיגיטלי" – בנק שתכנית הפעולה שלו היא כזו שבה לקוחותיו פועלים באמצעים מקוונים, והוא אינו מקיים מערך סניפים, כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, לקבלת קהל;

 

 

 

 

 

 

"בנק קטן" - בנק ששווי נכסיו כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו, אינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר שקבע הנגיד, בהסכמת שר האוצר;

 

 

 

 

 

 

"לקוח" - יחיד וכן תאגיד מסוג שיקבע הנגיד בכללים;

 

 

 

 

 

 

"פעילות פיננסית" - שירותים ומוצרים שמציע בנק ללקוח, ובכללם סוגי זיכויים עתידיים וסוגי חיובים עתידיים, שיקבע הנגיד בכללים.".

 

 

(3) בסעיף 10, בפיסקה (1), אחרי "5א," יבוא "5ב, 5ב1,".

תיקון חוק הבנקאות שירות ללקוח – תחילה

2.  

(א)  תחילתו של סעיף 5ב1 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, שלוש שנים מיום פרסומו.

 

 

(ב) שר האוצר, בהסכמת הנגיד, רשאי לדחות את המועד האמור בסעיף קטן (א), בשתי תקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שישה חודשים.

 

 



[1] ס"ח התשמ"א, עמ' 258;  התשע"ז, עמ' 1223.