צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים)(תיקון), התשע"ח-2018

­___________ התשע"ח                               _______________

(___________ 2018)                                          איילת שקד

(חמ 3-1480-ת1)                                        שרת המשפטים

דברי הסבר

תכליתו של התיקון המוצע לאפשר העברת מידע מהמוסד לביטוח לאומי והרשות לזכויות ניצולי השואה (להלן – הרשות) אל ועידת התביעות החומריות של יהודים נגד גרמניה (להלן – ועידת התביעות), באופן שיאפשר לוועידת התביעות לקבל את המידע הדרוש לה לצורך בחינת הזכאות של ניצולי שואה לקבלת תוספת של 9 שעות סיעוד שבועיות (להלן – השעות התוספתיות).

הקרן לרווחה לנפגעי השואה (להלן – הקרן) מעבירה באמצעות חברות הסיעוד תוספת של 9 שעות סיעוד שבועיות לניצולי שואה אשר עומדים בשני קריטריונים: האחד- הכרה מצד המוסד לביטוח לאומי כמי שזכאי לגמלת סיעוד בשיעור של 150% או 168% לפי סעיף 224(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; השני- הכרה כניצול שואה מצד הרשות או ועידת התביעות.

יצוין כי ניצול השואה רשאי לבקש שהשעות התוספתיות יינתנו לו בעין או בכסף, כאשר אם התוספת ניתנת בכסף, ועידת התביעות מעבירה את התוספת ישירות לניצול השואה, ללא מעורבות מצד הקרן.

מימון השעות התוספתיות מתחלק בין אוצר המדינה באמצעות תקציב הרשות, וכספים מגרמניה באמצעות ועידת התביעות. יצוין בהקשר זה כי העברת כספי ממשלת גרמניה מותנית בתהליך בחינת זכאות ופיקוח שנעשים באמצעות ועידת התביעות.

כיום, במסגרת הליך בחינת הזכאות, ניצול השואה נדרש למלא טופס של הקרן הכולל פרטים אישיים וכן הוא נדרש לחתום על כתב הסכמה, לפיו, בין היתר, המידע אודותיו יכול להיות מועבר לרשות לזכויות ניצולי השואה ולוועידת התביעות, לצורך קבלת השעות התוספתיות. כמו כן, במסגרת טופס זה נדרשת הסכמת ניצול השואה לאפשרות של הקרן וועידת התביעות לבדוק את פרטיו האישיים שמוחזקים על ידי מוסדות ממשלתיים, בתי משפט וארכיונים בגרמניה.

כעת, במסגרת עבודה של צוות שרים בראשות רוה"מ הוחלט כי יש למצוא את הדרך האפקטיבית ביותר לצורך מימוש זכויותיהם של ניצולי השואה. מטבע הדברים, בשל גילם של ניצולי השואה והעובדה כי מדובר באנשים שנמצאים במצב סיעודי חמור - מתעצם הצורך לצמצם את הבירוקרטיה הקיימת בעניינם כיום. על כן, תכליתו של התיקון המוצע היא לצמצם למינימום את הצורך בנקיטת פעולה יזומה מצד ניצול השואה, כך שהזכאים יוכלו לקבל באופן אוטומטי את השעות התוספתיות. בהקשר זה נבהיר כי למרות תיקון צו הגנת הפרטיות, לגבי כ-5 אחוזים מתוך ניצולי השואה הזכאים לקבלת השעות התוספתיות, עשוי להידרש בירור נוסף, לצורך בחינת זכאותם בארכיונים בגרמניה. זאת, בשל דרישת ועידת התביעות לאפשר עריכת בדיקה נוספת לגבי זכאותם של ניצולי שואה אשר מקבלים פיצויים מתוקף חוק הפיצויים הפדראלי הגרמני (BEG). לגבי קבוצה זו אשר לגביה עשוי להידרש בירור נוסף בארכיונים בגרמניה, ומכיוון שתיקון צו הגנת הפרטיות אינו יכול יסייע לשם כך, ניצולי השואה לא יוכלו לקבל את השעות התוספתיות באופן אוטומטי, וועידת התביעות תצטרך לפנות אל אותם ניצולי שואה בבקשה לקבל את הסכמתם לביצוע הבחינה האמורה.

בהתאם לתיקון המוצע, המנגנון למימוש הזכאות לקבלת השעות התוספתיות יפעל באופן הבא: הרשות לזכויות ניצולי השואה תעביר מידע לביטוח הלאומי אודות מי שמוכר על ידה כניצול שואה; המוסד לביטוח הלאומי יחזיר לרשות מידע לגבי ניצולי השואה האמורים בנוגע לזכאותם לקבלת גמלת סיעוד בשיעורים הרלוונטיים; הרשות תעבד את המידע האמור; הרשות והמוסד לביטוח לאומי יעבירו, לפי העניין, את המידע הרלוונטי בנוגע לניצולי השואה שזכאים לקבלת גמלה כאמור לוועידת התביעות לצורך מתן השעות התוספתיות באופן אוטומטי. יובהר, כי לא יועבר מידע לגבי ניצולי שואה אשר מדינת מוצאם היא מדינה שוועידת התביעות אינה מכירה בה, באופן גורף, לצורך מימון השעות התוספתיות.

כן יובהר כי על יסוד הוראת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, העברת המידע תתבצע בהתאם למבחני המידתיות והסבירות, בהתאם לשיקול דעתן של הוועדות להעברת מידע ותוך בחינת הצורך בהעברת המידע המבוקש.

פריטי המידע אשר מוצע לכלול אותם במסגרת התיקון לצו, לצורך מתן סיוע למימון השעות התוספתיות, כוללים את המידע הבא:

א.  זכאותו של האדם לקבלת גמלת סיעוד בעין או בכסף, כאמור בסעיף 224(א) או (ב) לחוק ביטוח לאומי, וסוג הגמלה (בעין או בכסף). מידע זה נדרש על מנת לוודא כי האדם עומד בקריטריון שעניינו זכאות לקבלת גמלת סיעוד, וכן על מנת שוועידת התביעות תוכל לדעת כיצד לספק לו את הסיוע, אם בעין ואם בכסף.

ב.  מועד תחילת הזכאות לקבלת גמלת סיעוד, ואם הופסקה זכאותו לקבלת גמלה כאמור- מועד ההפסקה וכן האם נפטר ומועד הפטירה. מכיוון שהזכאות לקבלת השעות התוספתיות מבוססת על הזכאות לקבלת גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי, ועל מנת לוודא כי הכספים יוקצו למי שנזקק לכך, נדרש להעביר מידע זה. כמו כן, במקרים המתאימים תשולם על ידי ועידת התביעות השלמת תוספת שעות הסיעוד באופן רטרואקטיבי. אשר לניצולי שואה שהופסקה זכאותם- מוצע לקבוע כי תימסר אינדיקציה על הפסקת הזכאות עקב פטירתו של ניצול השואה ומועד הפטירה, על מנת שוועידת התביעות תדע להבחין בין ניצול שואה שנפטר לבין ניצול שואה שזכאותו לגמלת סיעוד יכולה להתחדש בעתיד.

ג.  בנוגע לניצול שואה שמקבל את גמלת הסיעוד מהביטוח הלאומי בכסף - פרטי חשבון הבנק. מידע זה יאפשר להעביר לאותם ניצולי שואה שמקבלים את גמלת הסיעוד בכסף- את הכסף בגין השעות התוספתיות, באופן אוטומטי לחשבון הבנק שאת פרטיו הם מילאו במסגרת טופס גמלת הסיעוד או טופס גמלה אחרת של המוסד לביטוח לאומי. יובהר כי מידע זה אינו נדרש עבור מי שמקבל את גמלת הסיעוד בעין.

ד.  שמו של בן משפחה או אפוטרופוס ומספר הטלפון שלו. מידע זה נדרש כיום למלא מי שמגיש תביעה לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי. מידע זה יאפשר את יצירת הקשר עם בן/בת משפחתו של הניצול, או האפוטרופוס שלו, למקרים שיצריכו יצירת קשר עמו (כגון במצבים בהם המכתב שנשלח לניצול השואה לא קיבל כל מענה).

ה.  מספר הטלפון של ניצול השואה. מידע זה יאפשר את יצירת הקשר עם ניצול, במקרים שבהם מדובר באדם ערירי ושלא מונה לו אפוטרופוס. יצוין כי ניצול השואה נדרש למלא מידע זה במסגרת טופס התביעה לגמלת הסיעוד. בנוסף, מידע זה נמצא ברשות, ומקורו בטפסי תביעות שניצולי השואה ממלאים.

ו.  לגבי ניצול שואה המקבל מהמוסד לביטוח הלאומי את גמלת הסיעוד בעין- מי הוא ספק הסיעוד. מידע זה נדרש לצורך ביצוע ביקורת ופיקוח מצד ועידת התביעות על ספקי הסיעוד לטיפול אישי בבית.

ז. שם פרטי ושם משפחה של ניצול השואה; מספר תעודת הזהות; מין; מען; תאריך לידה; ארץ לידה. יצוין כי מידע זה נמצא ברשות, ומקורו בטפסי תביעות שניצולי השואה מקבלים, כאשר אחת לחודש מתבצעת הצלבה עם המידע שנמצא במרשם האוכלוסין, לצורך אימות המידע. מידע זה נדרש לצורך מערכת הדיווח של ועידת התביעות, באופן שיאפשר לטפל בפנייתו של ניצול השואה.

ח.  שם החוק שבהתאם אליו הוכר האדם כ"ניצול שואה" מצד הרשות, ומהי מדינת המוצא שלו.

מידע זה נמצא נדרש לצורך בחינת זכאותם של ניצולי השואה לקבלת השעות התוספתיות, ועריכת בירורים נוספים במידת הצורך.

יצוין כי בימים אלו נבחנת האפשרות לבצע שני שינויים בתחום הסיעודי, שיתוארו להלן, ואשר ישפיעו על פרטי המידע שיידרשו לוועידת התביעות לצורך מימון השעות התוספתיות. על כן, ועל מנת להקל על ניצולי השואה ולייתר את הצורך בתיקון נוסף של הצו בהקשר זה, מוצע לכלול בנסיבות המיוחדות שבענייננו, ולצורך סיוע לניצולי השואה, אף את פריטי המידע הבאים, באופן שמסירתם תוגבל לצורך בחינת הזכאות לקבלת השעות התוספתיות. מטבע הדברים, כל עוד המצב החוקי לא ישתנה, יהיה מדובר בקבוצה ריקה והמידע לא יימסר:

ט.  שיעור הזכאות לקבלת גמלה סיעוד. כיום, שיעורי הזכאות שמאפשרים את קבלת השעות התוספתיות הם 150% או 168%. נכון להיום אין הבדל בין 150% ל-168% מבחינת המימון של השעות התוספתיות ואף לא מבחינת הסיוע שמקבל ניצול השואה. עם זאת, במסגרת טיוטת הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018 (להלן – הצעת חוק ההסדרים) נשקלת האפשרות לשנות את שיעורי גמלת הסיעוד. בהתאם, מידע זה עשוי להידרש מכיוון ששיעור הזכאות עשוי להשפיע על מספר שעות הסיעוד שוועידת התביעות תממן.

י.  מידע בדבר קיומו של היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד, בהתאם לאמור בסעיף 224(א) לחוק הביטוח הלאומי. מידע זה יאפשר לוועידת התביעות להסיק מי מבין ניצולי השואה מעסיק מטפל למרבית שעות היום, ולהציע לאותם ניצולים לקבל את השעות התוספתיות בכסף, גם אם הם מקבלים את גמלת הסיעוד מהמוסד לביטוח לאומי בעין.

כאמור, כל עוד המצב החוקי לא ישתנה, שני פריטי המידע האחרונים לא יידרשו לוועידת התביעות לצורך מימון השעות התוספתיות, ולכן לא תקום סמכות למסור מידע כאמור לפי צו זה.