טיוטת תקנות העיצובים, התשע"ח- 2018
בהתאם לסעיף 112 לחוק העיצובים, תשע"ז – 2017 (להלן: "החוק"), שרת המשפטים ממונה על ביצועו ועל התקנת תקנות לצורך זה. החוק ייכנס לתוקף ביום ה- 7.08.2018, תקנות אלו נועדו לקבוע את הפרטים ביישומו של חוק זה.
זכות העיצוב מעניקה הגנה על מאפיין חזותי של מוצר או חלק ממנו, לרבות קווי מתאר, צבע, צורה, מרקם ועוד. ההגנה תינתן לעיצוב חדש ובעל אופי ייחודי, אשר אינו פוגע בתקנת הציבור, בהתאם להוראות החוק.
הגנה זו מעודדת חדשנות ותהליכים יצירתיים ומאפשרת למעצב לקבל תמורה בגין פרי יצירתו. במקביל, הגנה זו קצובה בזמן ועם תום תוקף העיצוב רשאי כל אדם לעשות שימוש בעיצוב ללא מגבלה.
החוק קובע שני אפיקים לקבלת הגנה על עיצוב. הראשון, רישום העיצוב בפנקס העיצובים, לאחר בחינת הבקשה לעיצוב על ידי רשות הפטנטים (להלן: "הרשות"). עיצוב רשום יהיה מוגן למשך 25 שנים בכפוף לתשלום אגרת חידוש מדי חמש שנים. האפיק השני הוא הגנה באמצעות עיצוב לא רשום למשך שלוש שנים. עיצוב לא רשום הינו אחד החידושים המרכזיים של החוק, והוא מעניק הגנה מפני העתקה החל מיום פרסומו של העיצוב. על פי החוק, מעצב המאמין כי העיצוב שלו כשיר להגנה רשאי לסמנו (כפי שיפורט בהמשך) ובכך ליצור חזקת ידיעה ביחס לזכויות בגין העיצוב המסומן, קרי החזקות הקבועות בסעיפים 69 ו- 78(ב)(2) לחוק.
כמתחייב מהחלטת ממשלה 2118 מיום 22.10.2014, נוסחו תקנות אלו תוך הערכת השפעת רגולציה חדשה (RIA) על ידי הרשות והמחלקה לתכנון מדיניות במשרד המשפטים (אשר מופיע בסוף מסמך זה).
להלן פירוט הנושאים העיקריים המוסדרים בתקנות.
חלק ראשון: כללי
פרק א': סדרי נוהל כלליים
התקנות המוצעות (תקנות 2 - 5) קובעות סדרי עבודה כלליים של הרשות והתנהלות הציבור מולה, כגון חישוב הזמן לעשיית פעולה בידי מבקש רישום ואופן הגשת בקשות ביניים.
פרק ב': אגרות
התקנות המוצעות (תקנות 6- 10) קובעות את הסדרי תשלום האגרות המשולמות לרשות, כגון הצמדה למדד והחזר אגרה ששולמה בטעות.
חלק שני: סדרי רישום
פרק א': מסמכים
התקנות המוצעות (תקנות 11- 21) מסדירות את אופן הגשת המסמכים לרשות, בנייר ובהגשה מקוונת.
פרק ב': הבקשה והתיאור החזותי
התקנות המוצעות (תקנות 22- 25) קובעות בין היתר את אופן הגשת הבקשה לרישום עיצוב ומגדירות בפירוט את דרישת התיאור החזותי הנאות הקבועה בחוק.
פרק ג': דרישת דין קדימה
לפי אמנת פריס (Paris Convention for the Protection of Industrial Property) אדם אשר הגיש בקשה לרישום עיצוב באחת מהמדינות החברות באמנה (להלן: "הבקשה הראשונה") יכול לבקש כי התאריך הקובע לעניין בחינת כשירות בקשתו בישראל יהיה מועד הגשת הבקשה הראשונה – דין קדימה. התקנות המוצעות (תקנות 26- 28) מסדירות את אופן הגשת הבקשה לעניין זה.
פרק ד': הטיפול בבקשה שהוגשה ופרסום דבר ההגשה
התקנות המוצעות (תקנות 29- 33) מסדירות את אופן הטיפול בבקשה ופרסום דבר הגשתה, לרבות הטיפול בבקשה שאינה תקינה והודעה על ליקויים בצורתה.
חלק שלישי: בחינת הבקשה
התקנות המוצעות (תקנות 34 -50) מסדירות את תהליך בחינת הבקשה, לרבות סדר הבחינה, הודעה על פרסום שאינו שולל חידוש, הודעה על ליקויים בבקשה לעניין הכשירות, חלוקת בקשה, בחינת תיקונים והשגות על החלטת הבוחן שבהן ידון רשם הפטנטים (להלן: "הרשם").
חלק רביעי: תשלום אגרת חידוש
כדי שעיצוב רשום יהיה בתוקף, על בעל העיצוב לחדשו מדי חמש שנים באמצעות תשלום אגרה. התקנות המוצעות (תקנות 51- 54) מסדירות את נושא אגרות החידוש, ובתוך כך מוצעת האפשרות בתקנה 51(ב) לשלם מראש עבור תקופת ההגנה המלאה (25 שנים) במועד תשלום אגרת החידוש הראשונה (חמש שנים לאחר הגשת הבקשה לרישום).
עוד מוצע כי הרשות תשלח הודעה אלקטרונית לבעל עיצוב אשר תוקפו של עיצוב הרשום על שמו עומד לפוג, זאת לא יאוחר משלושה חודשים לפני אותו מועד. מתן השירות כפוף לכך שבעל העיצוב מסר לרשות כתובת דואר אלקטרוני לצורך זה (תקנה 52).
חלק חמישי: הליכים בפני הרשם
פרק א': בקשה לביטול עיצוב רשום
התקנות המוצעות (תקנות 55- 61) מסדירות את נושא הגשת כתבי הטענות וראיות בהליכים לביטול עיצוב אשר מתקיימים בפני הרשם, כדלהלן:
א. יוזם ההליך רשאי להגיש את ראיותיו יחד עם כתב הטענות, במידה שכך פעל יגיש המשיב גם הוא את ראיותיו יחד עם כתב הטענות.
ב. אם הגיש יוזם ההליך את ראיותיו בנפרד מכתב הטענות יפעל כך גם המשיב.
ג. לא הגיש יוזם ההליך את ראיותיו יחד עם כתב הטענות יגיש ראיותיו תוך חודש ימים ממועד הגשת כתב הטענות על ידי המשיב והמשיב יגיש ראיותיו חודש ממועד הגשת הראיות על ידי יוזם הבקשה.
פרק ב': בירור ההליך בפני הרשם
התקנות המוצעות (תקנות 62- 70) קובעות את אופן בירור ההליכים המתנהלים בפני הרשם, ובין היתר, מועד שמיעת טענות, חקירת מצהירים, רישום ותיקון פרוטוקול, אופן מתן החלטת הרשם והודעה על ערעור.
בנוסף, התקנות המוצעות (תקנה 69) מגבילות את שיקול דעתו של הרשם בעת פסיקת הוצאות משפט, לרבות שכר טרחת עורך דין, בגין הליכים אשר התנהלו בפניו, וקובעות, בתוספת הרביעית המוצעת, תקרה להוצאות שייפסקו בידי הרשם. הסדר זה נקבע לאור הניסיון בהליכים אחרים ברשות המצביע על פסיקת הוצאות גבוהות יחסית לאלו הנפסקות בבתי המשפט, כמו גם נוכח חוסר היעילות שבהגשת בקשה נפרדת לפסיקת הוצאות בסיום ההליך וחוסר הודאות ביחס לגובה ההוצאות שיפסקו, אשר עשוי להוביל להרתעה מפני הגשת הליכים.
פרק ג': דרישה לציון שם המעצב
התקנות המוצעות (תקנות 71- 74) מסדירות את אופן הגשת בקשה לדרישת ציון שם המעצב בפנקס או בתעודת הרישום, בקשה לביטול ציון השם והמשך ההליכים לעניין זה.
פרק ד': החזר תוקפו של עיצוב
תוקפו של עיצוב רשום יפקע אם בעל העיצוב לא שילם אגרת חידוש. החוק מאפשר לבעל עיצוב שזכותו פקעה בשל אי תשלום האגרה, לבקש להחזיר את העיצוב לתוקף, בתנאים האמורים בחוק. התקנות המוצעות (תקנות 75- 79) קובעות הוראות לעניין אופן הגשת בקשה להחזר תוקף, רישום החזר תוקף בפנקס ובקשה לביטול החזר תוקף.
חלק שישי: תיקון עיצוב
פרק א': בקשת רשות לתקן עיצוב
התקנות המוצעות (תקנות 80- 83) מסדירות הליך לתיקון רשומות ומסמכים, לרבות אופן הגשת הבקשה לתיקון, שמיעת טענות לעניין הבקשה ופרסומה של הבקשה.
פרק ב': מתן עיצוב מוסף
על פי סעיף 52 לחוק, עיצוב יקבל הגנה כעיצוב מוסף אם מאפייניו החזותיים זהים לאלו של עיצוב רשום (להלן: "העיצוב העיקרי") אך מופיעים על גבי מוצר שונה, או אם העיצוב מופיע על גבי אותו מוצר אך מאפייניו החזותיים שונים מאלו של העיצוב העיקרי בפרטים שאינם מהותיים בלבד.
התקנה המוצעת (תקנה 84) קובעת כיצד יגיש בעל עיצוב מוסף בקשה למתן תוקף עצמאי לעיצוב מוסף אם בוטל רישומו של העיצוב העיקרי, שעל בסיסו נרשם העיצוב המוסף, זאת על בסיס סעיף 60 לחוק.
חלק שביעי: רישום בפנקס ותיקוני מסמכים
התקנות המוצעות (תקנות 85- 89) מסדירות את נושא רישום הזכויות בפנקס, לרבות העברת בעלות ורישום רישיון שניתן לגבי העיצוב, והוראות הנוגעות לתיקון הפנקס.
חלק שמיני: עיצוב בין-לאומי רשום המייעד את ישראל
החלק השמיני לחוק מסדיר את נושא העיצובים הבין-לאומיים ומאפשר את הצטרפותה של מדינת ישראל להסכם האג בנוגע לרישום בין-לאומי של עיצובים תעשייתיים - The Hague Agreement Concerning the International Registration of Industrial Designs (להלן: "ההסכם"). אם יוחלט להצטרף להסכם, תיפתח האפשרות למבקשים ישראליים לבקש רישום עיצובים בכלל המדינות החברות בהסכם על ידי הגשת בקשה אחת למשרד הבין לאומי. פרוצדורה זו תחסוך זמן ומשאבים רבים למעצבים בישראל המעוניינים בהגנה מחוץ לישראל.
על פי סעיף 128(ב)(2) לחוק כניסתו לתוקף של החלק השמיני (בעניין עיצובים בין-לאומיים) יהיה שלושה חודשים מיום הצטרפותה של מדינת ישראל להסכם. משכך, ייתכן כי יופרדו תקנות אלה מהנוסח המוצע בטרם חקיקת התקנות בכדי לאפשר את הטמעת החוק החדש באופן מיטבי, במהלך תקופה זו תבחן הממשלה את שאלת ההצטרפות להסכם ותיערך ליישומו, ככל שכך יוחלט. יחד עם זאת, נוסח מוצע לתקנות מתפרסם כעת לצורך ייעול התהליך.
התקנות המוצעות (תקנות 90- 99) מסדירות את אופן פעולת הרשות ביחס לעיצובים בין- לאומיים, ובין היתר, הפרטים שיכללו בהודעה על סירוב רישום, הודעה על החלטה סופית ורישום שינוי בפנקס.
חלק תשיעי: פרסום באתר האינטרנט
התקנה המוצעת (תקנה 100) קובעת סוגי מסמכים אשר יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.
חלק עשירי: השגה על פעולות ששל הגורם המוסמך
התקנה המוצעת (תקנה 101) קובעת את אופן ההשגה על פעולות הגורם המוסמך.
חלק אחד עשר: סמכויות עזר
התקנות המוצעות (תקנות 102- 109) מסדירות סמכויות עזר, כגון סמכות להתיר תיקונים, להורות על גילוי מסמכים ועל מתן פרטים נוספים, וסדרי דין בערעור על החלטת הרשם.
כמו כן, תקנה 104 המוצעת מעניקה לרשם את הסמכות, בהסכמת הצדדים, להעביר הליכים המתנהלים בפניו לגישור. התקנה מחילה את הוראות סעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, בשינויים המחויבים. לצד האמור, על פי ס"ק (ג) לתקנה המוצעת מוענק לרשם שיקול דעת האם לאשר את הסדר הגישור אם ראה שמן הצדק לעשות כן, כך שהתקנה מעניקה לרשם שיקול דעת בהחלטה האם לתת להסדר הגישור תוקף של החלטה. זאת, בשים לב לייחוד החלטות רשם מסוג זה, אשר לגביהן שוקל הרשם את האינטרס הציבורי המגולם בשאלה של כשירות העיצוב לרישום מעבר להסכמות צדדים פרטיים, אשר שמים דגש על האינטרסים העסקיים הלגיטימיים שלהם ועשויים להיות אדישים לשמירה על נחלת הכלל פתוחה לציבור.
חלק שנים עשר: סכסוך בקשר לעיצוב שירות
התקנה המוצעת (תקנה 110) מסדירה את אופן הפניה לרשם בעניין סכסוך בין עובד למעסיקו בקשר לעיצוב שירות, שאותו עיצב עובד לצורך ביצוע תפקידו.
חלק שלוש עשר: שונות
התקנה המוצעת (תקנה 111) מסדירה הגשת דין וחשבון בתביעת הפרה, לגבי חשבונותיו של המפר לצורך חישוב הפיצוי שייפסק לבעל הזכות, באופן דומה להסדר הקבוע בתקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), תש"ס 1999.
התקנה המוצעת (תקנה 112) קובעת הוראות לעניין סימון עיצוב לא רשום. התקנה מסדירה את אופן סימון המוצר כך שיהיה גלוי וביחס נאות לגודל המוצר או האריזה, לפי העניין, ובלבד שניתן יהיה לאתרו בקלות. עוד מסדירה התקנה המוצעת את דרך הסימון על ידי רשימה פתוחה של חלופות, זאת בשים לב לכך כי תחום העיצובים כולל בתוכו מגוון רב של מוצרים שונים ואופנים שונים של שיווק, ונדרשת גמישות של ההסדר. לפיכך, מוצע הסדר המאפשר התפתחות והתאמות לסיטואציות שונות ומגוונות אשר לא ניתן לקבוע לגביהן רשימה סגורה.
התקנה המוצעת (תקנה 114) מסדירה המשך דיון בהליך אשר התנהל ברשות אך נפסק מכל סיבה שהיא טרם סיומו, לרבות זהות הגורם המוסמך מטעם הרשות אשר ימשיך בדיון והשלב ממנו ימשיך הדיון.
תוספות:
תוספת ראשונה- לוח אגרות
התוספת הראשונה המוצעת מפרטת את סכומי האגרות הנדרשות לסוגי הבקשות השונות.
תוספת שנייה- בקשה לרישום עיצוב
התוספת השנייה המוצעת הינה טופס בקשה לרישום עיצוב, לרבות עיצוב מוסף, אשר מוגשת לרשות בנייר, על פי תקנה 22(א) המוצעת.
תוספת שלישית- סיווג מוצרים
התוספת השלישית המוצעת מפרטת סוגים ותתי סוגים של מוצרים נושאי עיצובים.
תוספת רביעית- לוח הוצאות בהליכים בפני הרשם
התוספת הרביעית המוצעת קובעת תקרת הוצאות סבירות אותן מוסמך הרשם להטיל בהליכים המתנהלים בפניו, זאת על פי תקנה 69 המוצעת.
טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:
תקנות העיצובים, התשע"ח – 2018
בתוקף סמכותי לפי סעיף 112 לחוק העיצובים, תשע"ז – 2017,אני מתקינה תקנות אלה:
|
|
|
חלק ראשון: כללי |
||
|
|
|
פרק א': סדרי נוהל כלליים |
||
|
הגדרות |
1. |
בתקנות אלה – |
||
|
|
|
" אתר האינטרנט" – כמשמעותו בסעיף 166א לחוק; |
||
|
|
|
"אתר ההגשה" – אתר האינטרנט של הרשות שבאמצעותו מתבצעת ההגשה האלקטרונית לרשות; |
||
|
|
|
"הגשה בנייר" – הגשת מסמך על ידי מסירתו ביד או על ידי משלוחו בדואר; |
||
|
|
|
"החוק" – חוק העיצובים, התשע"ז – 2017; |
||
|
|
|
"חומר מחשב" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995; |
||
|
|
|
"טופס הגשה אלקטרונית" – טופס אלקטרוני המשמש להגשה אלקטרונית לרשות כפי שהוא מופיע במועד ההגשה באתר ההגשה; |
||
|
|
|
"עורך פטנטים" – כמשמעותו בחוק הפטנטים, התשכ"ז-19671 |
||
|
|
|
"פקודת הראיות" – פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; |
||
|
|
|
"תעודה אלקטרונית" – כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001; |
||
|
|
|
" תצהיר" – אחד מאלה, ובלבד שמתקיים בו האמור בתקנה 16: |
||
|
|
|
(א) תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות; |
||
|
|
|
(ב) תצהיר או הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, שניתנו מחוץ לישראל, והם ערוכים וחתומים בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל המוסמך לכך או בפני אדם שהוסמך לקבלם לפי דין המקום שבו ניתנו. |
||
|
קבלת קהל ועיון במסמכים |
2. |
משרדי הרשות יהיו פתוחים לציבור בימים א' עד ה' בשבוע בין השעות 8:30 ל-13:30, למעט ימי מנוחה, ימי שבתון, או ימים שהודיע עליהם הגורם המוסמך באתר האינטרנט שלא תהיה בהם קבלת קהל, ובאותן שעות יעמדו לעיון כל המסמכים שמותר לעיין בהם על פי חוק או תקנות אלה, חוץ ממסמך הדרוש באותו זמן לעבודת הרשות; לעניין זה, "ימי מנוחה" – כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, ו"ימי שבתון" – לפי חיקוק. |
||
|
מועדים |
3. |
חישוב הזמן לעשיית מעשה שהחוק או תקנות אלה מחייבות או מתירות לעשותו לאחר פעולה של הגורם המוסמך או בעקבותיה, יחל ביום בו נמסרה ההודעה על פעולת הגורם המוסמך לדואר במכתב ממוען לפי המען למסירת מסמכים של מי שחייב או רשאי לעשות את המעשה, ואם ההודעה הועברה בדואר אלקטרוני, כאמור בתקנה 19(ב) - יחל ביום שבו נשלחה הודעת הדואר האלקטרוני, אלא אם כן הוכח, להנחת דעתו של הגורם המוסמך, כי ההודעה לא נמסרה. |
||
|
הארכת תקופות |
4. |
(א) בקשה להארכת תקופה לפי סעיף 100 לחוק שתקנה 5 לא חלה עליה תוגש לגורם המוסמך בכתב מנומק בצירוף האגרה שנקבעה. |
||
|
|
|
(ב) הגורם המוסמך יעיין בבקשה, ורשאי הוא לדרוש ראיות להוכחת העובדות הנטענות בבקשה; הגורם המוסמך יודיע על החלטתו למבקש, בכתב, ואם דחה את הבקשה יודיע על כך בכתב מנומק. |
||
|
|
|
(ג) דחה הגורם המוסמך בקשה, רשאי המבקש, תוך עשרה ימים מיום שהודע לו על החלטת הגורם המוסמך, לבקש להשמיע את טענותיו בפניו. |
||
|
בקשת ביניים |
5. |
(א) כל בקשת ביניים תוגש בכתב אלא אם כן יש הוראה מפורשת אחרת בתקנות אלה, או אם הורה הגורם המוסמך אחרת לעניין בקשה מסוימת; בתקנות אלה, "בקשת ביניים" – בקשה בהליך בפני הרשם שאינה בקשה לסעד עיקרי. |
||
|
|
|
(ב) בבקשת ביניים המבקש – |
||
|
|
|
|
(1) יציין את הפרטים האלה: |
|
|
|
|
|
|
(א) שמות הצדדים להליך ומענם, ואם הם מיוצגים – שם באי כוחם ומענם; |
|
|
|
|
|
(ב) כותרת הבקשה באופן המאפשר את זיהוי הסעד המבוקש בה; |
|
|
|
|
(2) יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות; |
|
|
|
|
|
(3) יצרף תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות הרשם. |
|
|
|
|
(ג) הוגשה בקשת ביניים, ימציא המבקש עותק מהבקשה לצדדים הנוגעים בדבר. |
||
|
|
|
(ד) המשיב רשאי להשיב לבקשת ביניים בתוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שהורה לו הרשם; על התשובה יחולו הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) והמשיב ימציא עותק מהתשובה לצדדים הנוגעים בדבר. |
||
|
|
|
(ה) המבקש רשאי להשיב לתשובת המשיב בתוך עשרה ימים או בתוך מועד אחר שהורה לו הרשם, ויחולו על התשובה, בשינויים המחויבים, הוראות תקנות משנה (ג) ו-(ד). |
||
|
|
|
(ו) לא תוגש בקשה נוספת מטעם המבקש או המשיב אלא ברשות הרשם. |
||
|
|
|
(ז) בקשת ביניים שהיא בקשת לשינוי מועד דיון, בקשה להארכת מועד או בקשה לתיקון פרוטוקול, תכלול את עמדת שאר הצדדים להליך בנוגע לבקשה כפי שנמסרה למבקש לפי בירור שערך טרם הגשת הבקשה; לא נכללה עמדת שאר הצדיים להליך, יצוינו הנימוקים לכך. |
||
|
|
|
(ח) הרשם רשאי להחליט בבקשת הביניים על יסוד הבקשה בכתב והתשובות לפי תקנות משנה (ד) עד (ו) בלבד או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם. |
||
|
|
|
(ט) נדחתה בקשת ביניים וצד להליך הגיש מחדש את אותה בקשה או בקשה דומה, יציין בבקשה את פרטי הבקשה הקודמת.
|
||
|
|
|
פרק ב': אגרות |
||
|
חובת תשלום אגרות
|
6. |
(א) המגיש בקשה לגורם המוסמך או לרשם, המביא בפניו הליך או הדורש ממנו עשיית פעולה שחייבים בעדה אגרה ישלם את האגרה מיד עם הגשת הבקשה, הבאת ההליך או דרישת הפעולה, והכל - אם אין הוראה אחרת לאותו ענין. (ב) לא יזדקקו הגורם המוסמך או הרשם לכל בקשה או הליך המפורטים בתוספת הראשונה ולא יבצעו כל פעולה המפורטת באותה תוספת אלא אם שולמה בעדה האגרה הקבועה לה בתוספת האמורה; אולם אי תשלומה של האגרה או חלק ממנה אין בהם כדי לבטל את הבקשה, את ההליך או את מעשה הגורם המוסמך או הרשם בדיעבד, אלא אם נקבע במפורש אחרת. |
||
|
הצמדה למדד
|
7.
|
(א) סכומי האגרות שבתוספת הראשונה ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן-יום השינוי) לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; לענין זה – |
||
|
|
|
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; |
||
|
|
|
" המדד החדש" – המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי; |
||
|
|
|
"המדד היסודי" – המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי הקודם;". |
||
|
|
|
(ב) סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א) יעוגל - |
||
|
|
|
|
(1) אם הוא גבוה מ-10 שקלים חדשים – לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של חצי שקל חדש יעוגל כלפי מעלה; |
|
|
|
|
|
(2) אם הוא נמוך מ-10 שקלים חדשים – לעשר האגורות הקרובות. |
|
|
|
|
(ב) |
הגורם המוסמך יפרסם ברשומות את נוסח התוספת הראשונה כפי שהשתנה עקב האמור בתקנה זו. |
|
|
תשלום אגרה |
8. |
(א) האגרות לפי תקנות אלה ישולמו על ידי הפקדה בחשבון הרשות המיועד לכך בבנק הדואר או באמצעות שרת התשלומים הממשלתי; אישור על ביצוע התשלום יוגש לגורם המוסמך יחד עם הודעה בעניין שבעדו שולמה האגרה, ואולם בהגשה בהתאם לתקנה 13 לא יוגש אישור על ביצוע התשלום. |
||
|
|
|
(ב) שילם אדם אגרה ליותר מעניין אחד, יפרט בהודעה לפי תקנת משנה (א) את העניינים שבעדם שולמה האגרה. |
||
|
|
|
(ג) לעניין האגרות המנויות בתוספת השניה, יראו את מועד קבלת ההודעות לפי תקנת משנה (א) ברשות יחד עם אישור על ביצוע התשלום, אם נדרש להגישו, כמועד ביצוע התשלום. |
||
|
דין אגרה שלא שולמה כדין חוב פסוק |
9. |
אגרה והפרשי אגרה שלא שולמו דינם כדין חוב פסוק נגד החייב בתשלומם וייגבו על ידי משרד ההוצאה לפועל על סמך צו של שופט או רשם של בית משפט, שיינתן על פי הודעת הגורם המוסמך על החוב; לא יינתן צו כאמור אלא לאחר שניתנה לחייב בתשלום, או לכל אדם אחר שהשופט או רשם בית המשפט ימצאו לנכון להזמינו, הזדמנות להשמיע דבריהם. |
||
|
החזרת אגרה ששולמה בטעות |
10. |
אגרה ששולמה בעד עשיית פעולה על ידי הגורם המוסמך או בעד מתן תוקף לענין, תוחזר למי ששילם אותה אם הוגשה בקשה שלא לעשות את הפעולה או שלא לתת תוקף לענין תוך חודש מיום התשלום ואם הוכח להנחת דעתו של הגורם המוסמך כי התשלום נעשה בשל טעות שבעובדה, ובמועד התקבל הבקשה ברשות עדיין לא עשה הגורם המוסמך את הפעולה שבעדה שולמה האגרה או לא רשם את דבר מתן התוקף בפנקס. |
||
|
|
|
חלק שני: סדרי רישום |
||
|
|
|
פרק א': מסמכים |
||
|
הגשת מסמכים |
11. |
(א) בקשה, הודעה או מסמך אחר, וכל עותק מהם המוגשים לרשות, יוגשו בנייר כאמור בתקנה 12 או באתר ההגשה כאמור בתקנות 13 עד 16, בכפוף לתקנת משנה (ב). |
||
|
|
|
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אדם שהוא אחד מן המפורטים להלן, יגיש בקשות, הודעות ומסמכים באתר ההגשה בלבד: |
||
|
|
|
|
(1) מבקש שהוא תאגיד; |
|
|
|
|
|
(2) בעל מקצוע מורשה לפי כל דין, שההגשה מתבצעת במסגרת מקצועו או רשיונו. |
|
|
מסמכים המוגשים בנייר |
12. |
(א) בקשה, הודעה או מסמך אחר, וכל עותק מהם, המוגשים בנייר לרשות – |
||
|
|
|
|
(1) יודפסו בצבע בלתי ניתן להימחות; |
|
|
|
|
|
(2) יהיו על גבי גיליונות נייר לבן בגודל A4 (רוחב – 21 סנטימטרים, גובה – 29.7 סנטימטרים); |
|
|
|
|
|
(3) יהיו בעלי שוליים של 5 סנטימטרים לפחות בראש כל גיליון, של 3 עד 4 סנטימטרים לימינו של גיליון הכתוב עברית או ערבית ולשמאלו של גיליון הכתוב אנגלית, ושל 3 סנטימטרים לפחות בסוף כל שורה; |
|
|
|
|
|
(4) יודפסו בצדו האחד של הגיליון בלבד; |
|
|
|
|
|
(5) ימוספרו, אם הם כוללים יותר מגיליון אחד; |
|
|
|
|
|
(6) יכללו ציון של מספר העיצוב או של מספר בקשת העיצוב שאליהם מתייחס המסמך; |
|
|
|
|
|
(7) יהיו בנושא אחד בלבד; |
|
|
|
|
|
(8) היה המסמך תמונה, יצוין בראש כל גיליון שלו אם הוא חליפו של מסמך שהוגש לפני כן. |
|
|
|
|
(ב) לצד הגשת בקשה, הודעה או מסמך בנייר בבקשה לפי סעיף 48 לחוק או בהשגה על החלטות עובד הרשות לפי סעיף 96 לחוק, או תמונה בהתאם לתקנה 23 יוגש עותק שלהם גם על גבי התקן לאחסון חומר מחשב, בהתאם להוראות תקנת משנה (ג). |
||
|
|
|
(ג) בהגשת בקשה, הודעה ומסמך אחר, על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב הנעשית לצד הגשה בנייר לפי תקנת משנה (ב) – |
||
|
|
|
|
(1) יראו כמועד הגשת ההודעה, הבקשה או המסמך כאמור את מועד הגשתם בנייר או את מועד הגשתם על גבי ההתקן, המאוחר מביניהם; |
|
|
|
|
|
(2) על הבקשה, ההודעה או המסמך המוגשים בנייר לא יחולו הוראות תקנת משנה (א)(4). |
|
|
|
|
(ד) בהגשה בנייר של מסמך רשמי שנתנה רשות מרשויות המדינה או רשות של מדינת חוץ לא תחול תקנת משנה (א). |
||
|
הגשת מסמכים באתר ההגשה |
13. |
(א) בקשה לרישום עיצוב המוגשת באתר ההגשה, תוגש לרשות באמצעות טופס הגשה אלקטרוני ויצורפו אליו קבצים הכוללים את התיאור החזותי וכן, לפי העניין, יפוי כוח לפי תקנה 20. |
||
|
|
|
(ב) בקשה, הודעה או מסמך אחר שיש או שמותר להגישם לרשות, ניתן להגישם באתר ההגשה. |
||
|
|
|
(ג) במסמך המוגש באתר ההגשה לא תהיה קישורית (Hyper Link) למידע בתוך המסמך או מחוצה לו, ואולם רשאי המגיש לכלול במסמך קישורית לצורך הפניה מתוכן עניינים, אם קיים, לסעיפים הנוגעים לעניין בגוף המסמך או לצורך הפניה אם קיימת, במלל של המסמך לסעיפים הנוגעים לעניין בגוף המסמך. |
||
|
|
|
(ד) מסמך המוגש באתר ההגשה ומכיל מידע טקסטואלי יוכן באמצעות תוכנה המאפשרת ביצוע חיפוש טקסטואלי בשפה שבה נכתב המסמך, כגון בתוכנה המשמשת ליצירת קבצים בפורמט PDF (Portable Document Format) טקסטואלי; מסמך המכיל רק מידע שאינו טקסטואלי, ניתן להגיש גם בפורמט PDF שאינו טקסטואלי. |
||
|
|
|
(ה) מסמך המוגש באתר ההגשה ומכיל תיאור חזותי יוגש בקובץ באחד מן הפורמטים הבאים: TIFF, JPEG. |
||
|
דרישת הזדהות |
14. |
(א) המגיש כל בקשה, הודעה או מסמך אחר המוגשים כאמור בתקנה 13, יזדהה באמצעות תעודה אלקטרונית. |
||
|
|
|
(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על מגיש בקשה, הודעה או מסמך מן המנויים להלן: |
||
|
|
|
|
(1) בקשה לרישום עיצוב לפי סעיף 18 לחוק; |
|
|
|
|
|
(2) בקשה לרישום עיצוב מוסף לפי סעיף 55 לחוק; |
|
|
|
|
|
(3) בקשה לרישום שם מעצב לפי סעיף 33 לחוק; |
|
|
|
|
|
(4) בקשה לביטול של רישום עיצוב בפנקס, לביטול החזר תוקפו של עיצוב שפקע ולביטול תיקון של פרט רשום בהתאם לסעיף 48 לחוק; |
|
|
|
|
|
(5) בקשה לביטול ציון שמו של המעצב לפי סעיף 34 לחוק; |
|
|
|
|
|
(6) בקשת תיקון המוגשת לפי סעיף 46(א) לחוק בידי אדם שאינו המבקש או בעל העיצוב; |
|
|
|
|
|
(7) בקשת הצטרפות להליך לפי סעיף 98 לחוק; |
|
|
|
|
|
(8) בקשה להכרעת הרשם בשאלת עיצוב שירות לפי סעיף 12(ב) לחוק; |
|
|
|
|
|
(9) תשובה לפי תקנה 111 לבקשה להכרעת הרשם בשאלת עיצוב שירות; |
|
|
|
|
|
(10) תשלומי אגרות שלא צורף להן מסמך נוסף; |
|
|
|
|
|
(11) בקשה לחידוש רישום עיצוב בהתאם לתקנה 54 |
|
|
קליטת מסמכים |
15. |
(א) בהגשת בקשה, הודעה או מסמך אחר באתר ההגשה, יראו אותם כמוגשים במועד שבו נקלטו באתר ההגשה בהתאם להודעה על קליטתם שתשלח הרשות לכתובת הדואר האלקטרוני שמסר המגיש למטרה זו בעת ההגשה; הדחתה קליטתם של בקשה, הודעה או מסמך כאמור, תשלח הרשות לכתובת הדואר האלקטרוני האמורה הודעה על דחייתם בציון סיבת הדחייה. |
||
|
|
|
(ב) בהגשת מסמך באתר ההגשה, המסמך לא ייקלט ולא ייחשב כמוגש אלא אם כן עבר בהצלחה בדיקת קבלה ברמה הטכנית; מסמך שלא עבר בהצלחה את בדיקת הקבלה לא תתאפשר הגשתו. |
||
|
|
|
(ג) בקשה לרישום עיצוב המוגשת באתר ההגשה, שלא צוין בה שם המבקש, שלא שולמה בעדה אגרה או שלא צורף אליה תיאור חזותי, לא תיקלט באתר ההגשה ולא תישלח לגביה כל הודעה כאמור בתקנת משנה (א), ואולם יוצג באתר ההגשה חיווי אוטומטי כי לא מולאו פרטים אלה. |
||
|
הגשה בעת תקלה |
16. |
(א) אם צפויה תקלה או אם יש תקלה באתר ההגשה, יפרסם הגורם המוסמך הודעה באתר האינטרנט שיצוין בה מועד תחילת התקלה ומועד סיומה אם הוא ידוע לגורם המוסמך; לא היה ידוע מועד סיום התקלה בזמן פרסום ההודעה כאמור או שהשתנה מועד תחילת התקלה או סיומה – יפרסם הגורם המוסמך באתר האינטרנט הודעה נוספת ובה יצוין מועד סיום התקלה או המועד המעודכן, לפי העניין ( להלן – הודעה נוספת). |
||
|
|
|
(ב) פרסם הגורם המוסמך הודעה כאמור, לרבות הודעה נוספת, יחולו הוראות אלה על מגיש בקשה, הודעה או מסמך (בתקנה זו – מסמך): |
||
|
|
|
|
(1) |
לגבי תקלה המסתיימת לפני המועד האחרון להגשת המסמך (להלן – המועד האחרון) – על אף האמור בתקנה 11(ב) רשאי המגיש להגיש את המסמך בהגשה בנייר כאמור בתקנה12, מיום תחילת התקלה לפי ההודעה עד שני ימי עסקים לאחר יום סיום התקלה בפועל או שני ימי עסקים לאחר יום פרסום הודעה או הודעה נוספת על סיום התקלה, המאוחר מביניהם; |
|
|
|
|
(2) |
לגבי תקלה המתקיימת במועד האחרון – על אף האמור בתקנה 11(ב), רשאי המגיש להגיש את המסמך בהגשה בנייר כאמור בתקנה 12_ או באתר ההגשה, עד שני ימי עסקים לאחר המועד האחרון, ויראו את המסמך כאילו הוגש במועד האחרון והמגיש לא יחויב בעד ההגשה בתשלום אגרת הארכת מועד כאמור בפרט 16 לתוספת הראשונה. |
|
|
|
(ג) אין בהודעה נוספת כדי לפגוע בתוקפה של הגשה שנעשתה לפי תקנת משנה (ב) על סמך הודעה קודמת. |
||
|
|
|
(ד) לא מתאפשרת הגשת מסמך באתר ההגשה במועד האחרון, בין משום שכשלה ההגשה באתר ההגשה ולא פרסמה הרשות הודעה על תקלה ובין אם בשל תקלה במחשבי המגיש המונעת את האפשרות של הגשה באתר ההגשה ואינה ניתנת לתיקון באותו היום, תחול על הגשת המסמך תקנת משנה (ב)(2), ובלבד שיצורף למסמך המוגש תצהיר המפורט את ניסיון ההגשה ואת הנסיבות שהובילו לאי-ההגשה במועד. |
||
|
תצהירים |
17. |
תצהיר יהא ערוך בגוף ראשון, מחולק לסעיפים, ומכיל רק עובדות שהמצהיר יכול להוכיחן מתוך ידיעתו הוא או, אם ציין את הנימוקים לכך, גם לפי מיטב אמונתו. |
||
|
הגשת מסמכים בהליכים על ריב |
18. |
(א) היה אחד הצדדים להליך על ריב רשאי או חייב להגיש לרשם הודעה, בקשה, תשובה, כתב טענות או ראיות או כל מסמך אחר לענין אותו הליך, חייב הצד המגיש את המסמך למסור, בעת הגשתו לרשם, עותק ממנו לכל אדם אחר שהוא צד להליך, אם אין הוראה אחרת לענין זה. |
||
|
|
|
|
(1) צד להליך על ריב, המוסר עותק מסמך שהגיש לרשות, למעט המסמך הראשון בהליך, לצד אחר בהליך כאמור בתקנת משנה (א), רשאי לשלחו לכתובת הדואר האלקטרוני שנמסרה לפי תקנה 19(ב), אם נמסרה; שלח הצד המגיש את המסמך את עותק המסמך בדואר אלקטרוני כאמור, יודיע לנמען בטלפון, בתוך 24 שעות משעת המשלוח, כי שלח לו בדואר אלקטרוני את עותק המסמך וכי המסמך הוגש לגורם המוסמך, ויערוך תרשומת על ההודעה הטלפונית, שתכלול את פרטי המסמך, זמן השיחה ושמו של האדם שלו נמסרה ההודעה, ואולם אם אישר הצד האחר את קבלת המסמך בדואר אלקטרוני חוזר, אין הצד המגיש חייב להודיעו בטלפון כאמור. |
|
|
|
|
|
(2) צד להליך על ריב, המוסר עותק מסמך שהגיש לרשות, למעט המסמך הראשון בהליך, לצד אחר בהליך כאמור בתקנת משנה (א), רשאי לשלחו למספר הפקסימיליה שנמסר לפי תקנה 19(א), אם נמסר; שלח הצד המגיש את המסמך את עותק המסמך בפקסימיליה כאמור, יודיע לנמען בטלפון, בתוך 24 שעות משעת המשלוח, כי שלח לו בפקסימיליה את עותק המסמך וכי המסמך הוגש לגורם המוסמך, ויערוך תרשומת על ההודעה הטלפונית, שתכלול את פרטי המסמך, זמן השיחה ושמו של האדם שלו נמסרה ההודעה. |
|
|
|
|
|
(3) צד להליך על ריב, שהגיש מסמך לרשות באמצעות אתר ההגשה, בפקסימיליה או במסירה ביד, ימסרו לצד אחר בהליך בדואר אלקטרוני כאמור בתקנת משנה א(1), בפקסימיליה כאמור בתקנת משנה א(2) או במסירה ביד. |
|
|
|
|
|
(4) עותק מסמך שנמסר לפי תקנות משנה א(1) או א(2), ביום ו', ביום מנוחה, ביום שבתון או לאחר השעה 17:00, יראו אותו כאילו נמסר ביום החול שלאחריו. |
|
|
|
|
(ב) הגורם המוסמך רשאי לדרוש בכל עת מכל צד שהיה חייב למסור מסמך לצד אחר להליך בהתאם לתקנת משנה (א), כי יגיש לגורם המוסמך אישור מסירה או ראיות אחרות, להנחת דעתו, כי אכן נמסר המסמך כאמור. |
||
|
|
|
(ג) מסר אדם מסמך לרשות והוא חייב למסור עותק ממנו לבעל דינו כאמור בתקנת משנה (א) ולא מסרו, יהא דין המסמך שנמסר לרשות כאילו לא נמסר, כל עוד לא נמסר העותק לבעל דינו; לענין זה, מסירה לבעל דינו - לרבות מסירה בדואר במכתב ממוען כדבעי ושדמי הדואר שולמו בעדו. |
||
|
|
|
(ד) הגיש אדם לרשות מסמך שתקנת משנה (א) חלה עליו והוא אינו תקין על פניו או שלא צורפה אליו האגרה שנקבעה, ישלח הגורם המוסמך הודעה על כך לבעלי הדין, סמוך ככל האפשר לאחר שהמסמך נמסר לרשות, ויראו את המסמך כאילו לא נמסר כל עוד לא תוקן הפגם או לא שולמה האגרה. |
||
|
מען למסירת מסמכים |
19. |
(א) המגיש מסמך לרשות והוא עדיין לא הגיש מסמך לרשות באותו עניין, יודיע על מען בישראל למסירת מסמכים, הכולל את שם היישוב, שם הרחוב, מספר הבית ומספר המיקוד, ולרבות מספרי הטלפון והפקסימיליה או מספר תיבת הדואר באותו מען, אם ישנם; בהעדר שם לרחוב או מספר לבית – סימן זיהוי אחר. |
||
|
|
|
(ב) נוסף על המען כאמור בתקנת משנה (א), מגיש המסמך רשאי למסור גם כתובת דואר אלקטרוני, אם הוא מעוניין לקבל בדרך זו מסמכים מהרשות ומצד להליך על ריב לפי תקנה 18(א)(1); קבלת מסמכים בדואר אלקטרוני כאמור טעונה הסכמה מפורשת של המגיש, ואם ניתנה הסכמה מפורשת כאמור, תהיה ההסכמה תקפה לגבי כל המסמכים שיישלחו לאותו מגיש. |
||
|
|
|
(ג) המגיש בקשה לרישום עיצוב יציין כתובת דואר אלקטרוני לשם קבלת הודעות לפני פקיעת העיצוב בהתאם לסעיף 45 לחוק. |
||
|
|
|
(ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב) תשלח הרשות העתק מאושר של הבקשה בנייר ותעודת רישום, אם ביקש זאת מבקש העיצוב. |
||
|
|
|
(ה) מען כאמור בתקנת משנה (א), יראוהו כמען לעניין כל חובה או רשות למסור לנמען מסמכים לפי החוק או תקנות אלה, אך אם נמסרה כתובת דואר אלקטרוני לפי תקנת משנה (ב), רשאים הרשות וצד להליך על ריב למסור לנמען מסמכים באמצעותה, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ב) ובתקנה 18(א)(1), לפי העניין. |
||
|
|
|
(ו) הודעה שנשלחה מהרשות בדואר אלקטרוני כאמור בתקנת משנה (ב), יראוה כהודעה שנמסרה לנמען ביום ובשעת השליחה כפי שמופיעים בשעון פנימי שבמערכת המחשוב של הרשות המכוילת על פי כללים מקובלים, אלא אם כן הוכח אחרת. |
||
|
|
|
(ז) נתן אדם הרשאה לפי תקנה 20, יראו את מענו של המורשה כמען למסירת מסמכים למרשה, כל עוד ההרשאה בתוקפה וכל עוד המרשה או המורשה לא הודיעו לרשות אחרת; הוראות תקנה זו יחולו גם על מען המורשה או מען אחר שנמסר, ורשאי המורשה להודיע על כתובת דואר אלקטרוני כאמור בתקנת משנה (ב) לגבי כל הבקשות לעיצוב וההליכים שמבקשיהם מיוצגים בהם על ידו. |
||
|
הרשאה |
20. |
(א) כל פעולה הנדרשת מאת אדם לפי החוק או תקנות אלה או המותרת לו לפיהם, רשאי הוא, בייפוי כוח בכתב שיימסר לרשות, להרשות עורך פטנטים או עורך דין המורשים לעסוק במקצועם לעשותה. |
||
|
|
|
(ב) לא יורשה יותר ממורשה אחד לגבי אותו ענין אלא אם הורשו יחדיו מספר מורשים שהם שותפים או שהם עובדים יחדיו במשרד אחד; ואולם רשאי אדם להרשות יותר ממורשה אחד להופיע ולטעון בשמו בלבד. |
||
|
|
|
(ג) הורשו מספר מורשים על פי הוראות תקנת משנה (ב) ולאחר מכן נתפרקה השותפות או חדלו המורשים לעבוד יחדיו, יראו, בהעדר הודעה אחרת מן המרשה או המורשים, כאילו הורשה המורשה שמענו נמסר כמענם של אותם מורשים בטרם חדלו לעבוד יחדיו. |
||
|
החלפת מורשה |
21. |
(א) אדם המיוצג על ידי מורשה בפני הרשות, רשאי להחליף את מורשהו או לסלקו, ובלבד שנמסרה על כך הודעה לגורם המוסמך; כל עוד לא נעשה כן ייחשב המורשה הקודם כמורשהו של אותו אדם עד לסיומו הסופי של הדיון בבקשה או עד גמר ההליך אשר לגביו הורשה המורשה, ובלא חילופין בדרך האמורה אין המורשה רשאי להסתלק מהטיפול בענין או בחלק ממנו אלא ברשות הגורם המוסמך. |
||
|
|
|
(ב) הגורם המוסמך רשאי, אם ראה טעם סביר לעשות כן, שלא להכיר בייפוי כוח שניתן למורשה אם עברו עשר שנים מיום שניתן. |
||
|
|
|
פרק ב': הבקשה והתיאור החזותי |
||
|
הבקשה |
22. |
(א) בקשה לעיצוב המוגשת בנייר, לרבות בקשה לעיצוב מוסף, תוגש לרשות בטופס שבתוספת השניה (להלן: "טופס הבקשה") ויצורף לה תיאור חזותי נאות, וכן אגרת ההגשה כמפורט בפרטים 2 או 3 לתוספת הראשונה, לפי העניין; כמו-כן יוגש לרשות עותק של התיאור החזותי על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב. |
||
|
|
|
(ב) בקשה לעיצוב המוגשת באתר ההגשה כאמור בתקנה 13, לרבות בקשה לעיצוב מוסף, ויצורף לה תיאור חזותי נאות, וכן אגרת ההגשה כמפורט בפרטים 2 או 3 לתוספת הראשונה, לפי העניין |
||
|
|
|
(ג) כללה הבקשה יותר מעיצוב אחד, יהיו כל העיצובים מאותו סוג כמפורט בתוספת השלישית; |
||
|
תיאור חזותי נאות |
23. |
(א) המבקש יגיש את תמונות המוצר נושא העיצוב בשלמותו ויציין את מספר התמונות הכללי, את סדר התמונות ואת ההיטל בו מוצג המוצר נושא העיצוב בכל תמונה. |
||
|
|
|
(ב) תמונות שמציגות מוצר נושא עיצוב יכול שיהיו תצלומים או שרטוטים, ובלבד שאיכותן מספקת, הן ברורות דיין ומספרן מתאים לתיאור נאות של העיצוב; |
||
|
|
|
(ג) הוגשה הבקשה בנייר ביחס ליותר מעיצוב אחד, יציין המבקש באופן ברור לאילו מן העיצובים מתייחסת כל תמונה ובכל דף תמונות יופיע תיאור חזותי של עיצוב אחד בלבד. |
||
|
|
|
(ד) הוגשה בקשה באתר ההגשה, ביחס ליותר מעיצוב אחד, בכל , קובץ תמונות יופיע תיאור חזותי של עיצוב אחד בלבד. |
||
|
|
|
(ה) התיאור החזותי לא יכלול מוצרים נוספים שאינם המוצר נושא העיצוב בגינו הוגשה הבקשה לרישום; כן לא יכלול התיאור החזותי מילים, אותיות או ספרות שאינן מגופו של העיצוב. |
||
|
|
|
(ו) המבקש רשאי לסייג חלקים מהמוצר שאינם נושאים עיצוב בגינו מתבקש רישום באחת מן הדרכים הבאות ובלבד שלא יהיה בהן כדי לפגוע ביכולת להתרשם מהמוצר או להבחין בפרטי העיצוב ובלבד שהם מופיעים באותו אופן בכל היטל בו תואר העיצוב: |
||
|
|
|
|
(1) שימוש בקווים מקווקווים, ואולם לא יתארו קווים מקווקווים חלקי מוצר הסמויים מן העין; |
|
|
|
|
|
(2) טשטוש; |
|
|
|
|
|
(3) הצללה; |
|
|
|
|
(ז) היו למוצר נושא העיצוב מצבים משתנים בעת שימושו הרגיל, רשאי המבקש להגיש תמונות של מצביו השונים תוך ציון ההיטל, ובלבד שלא יוגשו תמונות של מצבי הביניים של המוצר. |
||
|
|
|
(ח) היה המוצר נושא העיצוב מורכב ממספר רכיבים, אשר כל אחד מהם נושא חלק מן העיצוב בשימוש הרגיל של המוצר, רשאי המבקש להציג את המוצר בהיטל מפוצץ, בנוסף להצגתו בשלמותו. |
||
|
|
|
(ט) היה מוצר נושא העיצוב בעל אורך משתנה, רשאי המבקש לסמן את האורך המשתנה באמצעות קו מזוגזג כפול בכל היטל שבו נראה האורך המשתנה, ובלבד שבשינוי האורך אין שינוי של העיצוב בפרטים מהותיים. |
||
|
|
|
(י) המבקש רשאי להוסיף תיאור חזותי של פרט עיצובי אחד בתצוגה מוגדלת, ובלבד שפרט זה יצורף בתמונה נפרדת הכוללת גם את המוצר בשלמותו מאותו היטל; |
||
|
|
|
(יא) היה המוצר נושא העיצוב סימן גרפי או תצוגת מסך המשתנים בזמן, יציין זאת המבקש במקום המיועד לכך בטופס הבקשה או בטופס ההגשה האלקטרונית, לפי העניין, ויגיש רצף תמונות המשקפות את השינוי; |
||
|
|
|
(יב) היה הצבע אחד מן המאפיינים החזותיים של המוצר, יכלול התיאור החזותי את אותו מאפיין, ובלבד שכל התמונות יוגשו באותו הצבע; |
||
|
|
|
(יג) הוגש התיאור החזותי בצבע והצבע אינו מאפיין חזותי של המוצר, יציין זאת המבקש במקום המיועד לכך בטופס הבקשה או בטופס ההגשה האלקטרונית, לפי העניין. |
||
|
תיאור מילולי |
24. |
המבקש רשאי לכלול בבקשה תיאור מילולי של המאפיינים החזותיים של העיצוב בלבד, כפי שהם באים לידי ביטוי בתיאור החזותי ובלבד שכלל המאפיינים החזותיים באים לידי ביטוי בתיאור החזותי. |
||
|
הכנסת תיקונים לבקשה |
25. |
(א) רצה המבקש לתקן את הבקשה, בין ביזמתו ובין בעקבות הודעה על ליקויים בה, יחולו הוראות תקנה 23 על התיאור החזותי הנאות המתוקן. הוגש התיאור החזותי המתוקן בנייר, יגיש המבקש עותק ממנו על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב. |
||
|
|
|
(ב) המבקש יציין על גבי כל תמונה את מספר העיצוב ואת תאריך הגשת התיאור החזותי הנאות המתוקן לרשות. |
||
|
|
|
(ג) קבע הגורם המוסמך כי התיקון משנה את העיצוב בפרטים מהותיים, יודיע זאת למבקש ויקבע את תאריך הבקשה בהתאם לסעיף 20 לחוק. |
||
|
|
|
פרק ג': דרישת דין קדימה |
||
|
בקשת דין קדימה |
26. |
(א) דרישת דין קדימה, על פי סעיף 21 לחוק, תיעשה בטופס הבקשה או בטופס ההגשה האלקטרונית, לפי העניין. |
||
|
|
|
(ב) נדרש דין קדימה במועד הקבוע בס"ק (ג), יגיש המבקש את העתק הבקשה הקודמת לא יאוחר מחודשיים לאחר מכן; |
||
|
|
|
(ג) דרישת דין קדימה תוגש לא יאוחר מחודשיים לאחר הגשת הבקשה לרישום העיצוב בישראל, ויצורף אליה העתק הבקשה הקודמת כאמור בסעיף 21(3) לחוק; |
||
|
|
|
(ד) המבקש יגיש את העתק הבקשה הקודמת כאמור בסעיף 21(3) לחוק באחת מן הדרכים הבאות: |
||
|
|
|
|
(1) בקובץ אלקטרוני חתום, כפי שהתקבל בידי המבקש מן הרשות המוסמכת; |
|
|
|
|
|
(2) בקובץ אלקטרוני המהווה סריקה של העתק הבקשה בנייר, כפי שהתקבל בידי המבקש מן הרשות המוסמכת; |
|
|
|
|
|
(3) הפנייה להפקדה של העתק הבקשה הקודמת בארגון העולמי לקניין רוחני. |
|
|
|
|
(ה) דרישת דין קדימה שלא הוגשה במועד הגשת הבקשה או דרישת דין קדימה נוסף לבקשה שהוגשה כבר לרשות, תיעשה בדרך בקשה לתקן את הבקשה לרישום העיצוב. |
||
|
הגשת תרגום של בקשה קודמת |
27. |
הדורש דין קדימה על סמך בקשה קודמת בשפה שאינה שפה רשמית או אנגלית, יגיש את תרגומה להנחת דעתו של הגורם המוסמך לשפה רשמית או לאנגלית, תוך שלושה חדשים מהיום בו נדרש על ידי הגורם המוסמך לעשות כן. |
||
|
חלוקת בקשה לרישום עיצוב שנדרש בגינה דין קדימה |
28. |
הורה הגורם המוסמך לחלק בקשה שעליה נדרש דין קדימה, יחולו תקנות 26 ו-27 לגבי כל בקשה שהופרדה, אולם לא תהא חובה להגיש עם כל בקשה כזאת העתק הבקשה הקודמת כאמור בתקנה 26(ב) אלא די לציין בכל בקשה שהופרדה את מספר הבקשה שחולקה ושבה הוגש העתק הבקשה הקודמת. |
||
|
|
|
פרק ד': הטיפול בבקשה שהוגשה, ופרסום דבר ההגשה |
|
|
אישור הגשה |
29. |
אישור הגשת בקשה יומצא למבקש; באישור יצויין מספר הבקשה, תאריכה ומועד פרסומה הצפוי בהתאם לסעיף 22 לחוק. |
|
|
בקשה שאינה תקינה |
30. |
(א) הוגשה בקשה שנמצאה פגומה לפי סעיף 20 לחוק, תודיע הרשות למבקש על הפגמים ולא תתן למבקש אישור הגשה כאמור בתקנה 29. |
|
|
|
|
(ב) המבקש רשאי לתקן את הפגמים שעליהם נמסרה לו הודעה לפי תקנת משנה (א), תוך שלושה חדשים מיום שנמסרה לו הודעת הרשות; לא תיקן כאמור והוגשה הבקשה בנייר, יוחזרו למבקש טופס הבקשה והמסמכים שצורפו לו; אך אם לא ניתן להחזירה לו, מחמת שלא ציין מען או שהמען שציין אינו נכון, תישמר הבקשה ברשות שנה ולאחר מכן תושמד; הוגשה הבקשה באתר ההגשה, תישמר הבקשה ברשות שנה ולאחר מכן רשאי הגורם המוסמך למחוק את הבקשה. |
|
|
|
|
(ג) תיקן המבקש את הפגמים שעליהם הודע לו לפי תקנת משנה (א), יאשר הגורם המוסמך את ההגשה בדרך הקבועה בתקנה 29 ויקבע את תאריך הבקשה כאמור בסעיף 20 לחוק. |
|
|
ליקויים בצורת הבקשה |
31. |
(א) הוגשה בקשה ונמצאה פגומה באחת מאלה: |
|
|
|
|
|
(1) הבקשה לא הוגשה בטופס בקשה או בטופס הגשה אלקטרוני, לפי העניין, או שלא מולאו כל פרטיה כנדרש; |
|
|
|
|
(2) הבקשה הוגשה על ידי מי שטוען שהוא מורשה אך הרשאתו לא נמסרה לרשות כאמור בתקנה 20(א); |
|
|
|
|
(3) המבקש לא ציין את סוג ותת-הסוג שבהם נתבקש הרישום; |
|
|
|
|
(4) לא הוגש העתק הבקשה על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב כאמור בתקנה 12(ב), מקום שהדבר נדרש לפי תקנות אלה; |
|
|
|
|
(5) לא הודיע המבקש כיצד היה לבעל העיצוב בהתאם לסעיף 19(א)(3)(א) לחוק; |
|
|
|
|
(6) שולמה אגרה מופחתת לפי כמפורט בתוספת הראשונה והמבקש לא היה זכאי להפחתה כאמור; |
|
|
|
|
(7) הוגשה בקשה לרישום מערכת של פריטים, אך שולמה אגרה עבור עיצוב בהתאם לפרט 2 לתוספת הראשונה . |
|
|
|
יודיע הגורם המוסמך למבקש, בסמוך ככל האפשר לאחר המצאת אישור ההגשה לפי תקנה 29, על הפגמים שנמצאו. |
|
|
|
|
(ב) המבקש רשאי, תוך שלושה חדשים מיום הודעת הגורם המוסמך כאמור בתקנת משנה (א), לתקן את הפגמים שעליהם נמסרה לו הודעה לפי תקנת משנה (א). |
|
|
|
|
(ג) לא תיקן המבקש פגמים שעליהם נמסרה לו הודעה כאמור, יהא דינו כדין מי שלא סילק ליקויים שעליהם נמסרה לו הודעה לפי סעיף 29 לחוק. |
|
|
דחיית פרסום דבר הגשת הבקשה |
32. |
רצה המבקש לדחות את פרסום הבקשה כאמור בסעיף 22(ב) לחוק, יודיעו זאת לגורם המוסמך באחת מן הדרכים הבאות: |
|
|
|
|
|
(1) בטופס הבקשה או בטופס הבקשה האלקטרוני, לפי העניין; |
|
|
|
|
(2) תוך שבעה ימים ממועד משלוח אישור ההגשה למבקש, באמצעות בקשה לתיקון הבקשה לרישום העיצוב. |
|
פרסום הבקשה באתר האינטרנט |
33. |
הגורם המוסמך יפרסם באתר האינטרנט, כאמור בסעיף 22(א) לחוק, את דבר הגשת הבקשה זולת אם נתבקשה דחיית מועד הפרסום בהתאם לתקנה 32. |
|
|
|
|
חלק שלישי: בחינת הבקשה |
|
|
סדר בחינת הבקשות |
34. |
(א) הבקשות ייבחנו, לפי סדר הגשתן. |
|
|
|
|
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) תיבחן בקשה שהופרדה יחד עם הבקשה שחולקה. |
|
|
|
|
(ג) הורה הגורם המוסמך כי בחינת בקשה מאוחרת תידחה כאמור בסעיף 27 לחוק, יודיע על כך למבקש ויציין בהודעתו את מספר הבקשה הקודמת. |
|
|
הקדמת בחינה |
35. |
בקשה להקדמת בחינה תוגש לפי סעיף 28(א) לחוק, בצירוף האגרה הקבועה לכך. |
|
|
הודעה על פרסום שאינו שולל חידוש |
36. |
המבקש יודיע לגורם המוסמך עם הגשת הבקשה על פרסום בציבור של העיצוב במהלך 12 החודשים שקדמו למועד הקובע בהתאם לסעיף 9 לחוק. |
|
|
הודעה על ליקויים |
37. |
הודעה על ליקויים לפי סעיף 29 לחוק תהיה בכתב וייכללו בה: |
|
|
|
|
|
(1) הטעמים לכך שמושא הבקשה אינו מהווה עיצוב כהגדרתו בסעיף 1 לחוק או שמאפייניו החזותיים אינם כשירים להגנה בהתאם לסעיף 10 לחוק; |
|
|
|
|
(2) הפניה לפרסום שיש בו כדי לשלול את החידוש שבעיצוב, בהתאם לסעיף 6 לחוק; |
|
|
|
|
(3) הפניה לפרסום שיש בו כדי לשלול את האופי הייחודי שבעיצוב, בהתאם לסעיף 7 לחוק; |
|
|
|
|
(4) הטעמים בגינם יש בעיצוב כדי לפגוע בתקנת הציבור, בהתאם לסעיף 5 לחוק; |
|
|
|
|
(5) הטעמים בגינם אין העיצוב מהווה מערכת של פריטים, אם נתבקשה הגנה כזו, בהתאם לסעיף 1 לחוק; |
|
|
|
|
(6) הטעמים בגינם העיצוב מהווה מערכת של פריטים, אם לא נתבקשה הגנה כזו או לא שולמה אגרה מספקת, בהתאם לסעיף 1 לחוק; |
|
|
|
|
(7) התיאור החזותי אינו עונה לדרישות תקנות אלה; |
|
|
|
|
(8) הבקשה אינה עונה לדרישות תקנות אלה לעניין צורתה; |
|
|
|
|
(9) הוראה לחלק את הבקשה לרישום עיצוב. |
|
חלוקת בקשה |
38. |
(א) הבוחן יחלק בקשה לרישום עיצוב באחד מאלה: |
|
|
|
|
|
(1) אם הועברה הבעלות בלפחות אחד מהעיצובים הכלולים בבקשה; |
|
|
|
|
(2) אם נכללו בבקשה לרישום עיצוב, עיצובים מסוגים שונים, בהתאם לתוספת השלישית. |
|
|
|
(ב) חולקה הבקשה כאמור, לא תשולם בגין כך אגרה. |
|
|
תשובת המבקש על ההודעה |
39. |
המבקש רשאי, תוך שלושה חדשים מיום מתן ההודעה כאמור בתקנה 37, בתשובה שימסור על ההודעה, לתקן את הליקויים עליהם הודע לו בצירוף הנמקה כיצד התיקון שעשה מתקן את הליקוי, לנמק מדוע אין עליו לתקן את הליקויים, כולם או מקצתם, או להגיש בקשה להשמיע טענותיו בפני הרשם בצירוף האגרה שנקבעה. |
|
|
בחינת תיקונים |
40. |
(א) תיקן המבקש ליקויים, כאמור בתקנה 39, יבחן הגורם המוסמך את הבקשה והתיאור החזותי כפי שתוקנו, וכן יבחן כל תיקון לענינים אלה: |
|
|
|
|
|
(1) האם יש בו כדי לסלק את הליקויים עליהם הודע למבקש כאמור בתקנה 37; |
|
|
|
|
(2) האם התיקון ממלא אחר הוראות החוק והתקנות באשר לתכנו ולצורתו; |
|
|
|
|
(3) האם התיקון משנה את העיצוב בפרטים מהותיים. |
|
|
|
(ב) הגורם המוסמך יודיע למבקש על הליקויים שמצא בבקשה המתוקנת; דין הודעה כזו כדין הודעה לפי תקנה 37, והמבקש רשאי להשיב עליה כאמור בתקנה 39. |
|
|
|
|
(ג) תקנה זו תחול גם על בחינת תיקונים שנעשו על ידי המבקש לפני מועד בחינת הבקשה ובלבד שלא ייבחן תיקון לבקשה לפני שהגיע המועד לבחינת הבקשה. |
|
|
עיון בנימוקים |
41. |
טען המבקש, בנימוקים שמסר לפי תקנה 39, שאין עליו לתקן ליקויים, יעיין הגורם המוסמך בנימוקים ואם ראה לדחותם יודיע על כך למבקש; דין הודעה כאמור כדין הודעה לפי תקנה 37. |
|
|
סירוב בשל אי מתן תשובה או דחיית תשובה |
42. |
לא השיב המבקש על הודעה על פי תקנה 37, או לא ביקש להשיג על ההחלטה או פעולת הגורם המוסמך בפני הרשם, או השיב וקבע הגורם המוסמך כי אין בתשובה כדי לסלק את הליקויים או שדחה את נימוקי המבקש כאמור בתקנה 41, יסרב הגורם המוסמך לבקשה ויודיע על כך למבקש. |
|
|
השגה |
43. |
סירב הגורם המוסמך לבקשה כאמור בתקנה 42, רשאי המבקש תוך חודש מיום מתן ההודעה להשיג לפני הרשם בכתב בצירוף האגרה שנקבעה. |
|
|
אופן הגשת ההשגה |
44. |
בהשגה יפרט המבקש את ההחלטה או הפעולה של הגורם המוסמך עליה הוא משיג, ואת טענותיו ויצרף להשגה כל מסמך עליו הוא מבקש להסתמך; המבקש יצרף תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד להשגה. |
|
|
קביעת מועד להשמעת טענות |
45. |
הוגשה בקשה להשמיע טענות כאמור בתקנות 39 או השגה לפי תקנה 43, יקבע הגורם המוסמך מועד לשמיעת טענות המבקש ויודיע על כך למבקש. |
|
|
החלטת הרשם |
46. |
החלטת הרשם בהשגה תינתן בכתב מנומק ותימסר למבקש. |
|
|
השלמת הבחינה תוך שנה |
47. |
בחינת בקשה לרישום עיצוב תושלם תוך שנה ממועד משלוח הודעת הליקויים הראשונה בהתאם לתקנה 37; ואולם אם נדחתה הבחינה בהתאם לתקנה 34(ג), לא תבוא תקופת הדחייה במניין השנה. |
|
|
קביעת סוג ותת-סוג |
48. |
הגורם המוסמך יקבע את הסוג ואת תת-הסוג של העיצוב בהתאם לסעיף 31 לחוק באופן הקבוע בתוספת השלישית. |
|
|
רישום העיצוב |
49. |
נוכח הגורם המוסמך כי עיצוב שלגביו הוגשה בקשה לרישום עיצוב כשיר להגנה כעיצוב רשום בהתאם להוראות פרק ב' לחוק, ירשום הרשם את העיצוב בפנקס. |
|
|
תעודת עיצוב |
50. |
נרשם העיצוב, תינתן למבקש תעודה על כך; התעודה תיחתם בידי הרשם ותימסר לאחר רישום העיצוב בפנקס לבעל העיצוב הרשום. |
|
|
|
|
חלק רביעי: תשלום אגרות חידוש |
|
|
אגרת חידוש |
51. |
(א) אגרות החידוש שיש לשלמן לפי סעיף 40 לחוק כדי שיהא עיצוב בר תוקף יהיו בשיעורים הקבועים בתוספת הראשונה וישולמו כדלקמן: |
|
|
|
|
|
(1) אגרת החידוש הראשון תשולם לפני תום חמש שנים ממועד הגשת הבקשה לרישום העיצוב. |
|
|
|
|
(2) אגרת החידוש השני תשולם לפני תום עשר שנים ממועד הגשת הבקשה לרישום העיצוב. |
|
|
|
|
(3) אגרת החידוש השלישי תשולם לפני תום חמש עשרה שנים ממועד הגשת הבקשה לרישום העיצוב. |
|
|
|
|
(4) אגרת החידוש הרביעי תשולם לפני תום עשרים שנים ממועד הגשת הבקשה לרישום העיצוב. |
|
|
|
(ב) מי ששילם, במועד שבו הוא חייב לשלם את אגרת החידוש הראשון, את האגרה לפי פרט 6(ה) לתוספת הראשונה, לא יהא חייב בתשלום אגרת חידוש נוספת כל שהיא ורואים אותו כאילו שילם כדין ובמועד את כל אגרות החידוש שהוא חייב בהן. |
|
|
תזכורת לתשלום |
52. |
מסר המבקש כתובת דואר אלקטרוני כאמור בתקנה 19(ב), ישלח הגורם המוסמך הודעה לבעל העיצוב על כל מועד שבו עליו לשלם אגרת חידוש לא יאוחר משלושה חדשים לפני אותו מועד. |
|
|
תשלום האגרה |
53. |
(א) כל אגרת חידוש תשולם לא מוקדם משישה חודשים לפני המועד הקבוע לתשלומה. |
|
|
|
|
(ב) דבר התשלום של כל אגרת חידוש יירשם בפנקס ולבעל העיצוב יינתן אישור על כך. |
|
|
|
|
(ג) מי שמשלם אגרת חידוש כאמור בסעיף 41 לחוק לאחר המועד שהוא היה חייב לשלמה בהתאם לתקנה 51 והתוספת הראשונה, ישלם, בנוסף לאגרת החידוש, בעד כל חודש שבו איחר בתשלום האגרה או כל חלק ממנו, את האגרה שנקבעה בתוספת האמורה בעד בקשת ארכה לתקופה של חודש. |
|
|
פקיעת עיצוב |
54. |
לא שולמה אגרת חידוש עד תום הארכה האמורה בסעיף 41 לחוק, יירשם בפנקס כי תוקף העיצוב פקע. |
|
|
|
|
חלק חמישי: הליכים בפני הרשם פרק א': בקשה לביטול עיצוב רשום |
|
|
בקשה לביטול |
55. |
(א) בקשה לביטול עיצוב תוגש לרשם בכתב ותפרט את עילות הביטול, את העובדות עליהן סומך המבקש את טענותיו ואת הסעד המבוקש. |
|
|
|
|
(ב) מבקש הביטול רשאי לצרף לכתב טענותיו את ראיותיו. |
|
|
|
|
(ג) לא היה בדעת מבקש הביטול להגיש ראיות, יודיע על כך בכתב טענותיו. |
|
|
כתב טענות וראיות בעל העיצוב |
56. |
(א) תוך חודש מיום שהוגש כתב הטענות מטעם מבקש הביטול לפי תקנה 56 יגיש בעל העיצוב לרשם את כתב טענותיו שבתשובה. |
|
|
|
|
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) צורפו ראיות לכתב הטענות מטעם מבקש הביטול כאמור בתקנה 55(ב) או הודיע מבקש הביטול שלא יגיש ראיות, יגיש בעל העיצוב לרשם את ראיותיו יחד עם כתב טענותיו תוך חודשיים. |
|
|
|
|
(ג) לא הגיש בעל העיצוב כתב טענות כאמור בתקנת משנה (א), יראו כאילו הודה בעובדות שטען להן מבקש הביטול והסכים למתן הסעד שמבקש הביטול ביקש. |
|
|
|
|
(ד) לא הגיש בעל עיצוב את ראיותיו עם כתב טענותיו אם עליו לעשות כן לפי תקנת משנה (ב), יראו כאילו הודה בעובדות שטען להן מבקש הביטול, והרשם יחליט בהתאם לכך. |
|
|
ראיות מטעם מבקש הביטול |
57. |
לא הגיש מבקש הביטול ראיותיו כאמור בתקנה 55(ב) ולא מסר הודעה לפי תקנה 55(ג), רשאי הוא להגיש לרשם את ראיותיו תוך חודש מיום שהוגש לרשם כתב טענות מטעם בעל העיצוב כאמור בתקנה 56(א); לא עשה כן, יראו כאילו הודה בעובדות שטען להן בעל העיצוב, והרשם יחליט בהתאם לכך. |
|
|
ראיות מטעם בעל העיצוב |
58. |
הוגשו ראיות מטעם מבקש הביטול כאמור בתקנה 57, רשאי בעל העיצוב, תוך חודש מיום הגשתן, להגיש לרשם את ראיותיו. |
|
|
ראיות בתשובה מטעם מבקש הביטול |
59. |
מבקש הביטול רשאי, תוך חודש מיום שהוגשו הראיות מטעם בעל העיצוב כאמור בתקנה 56(ב) או תקנה 58, להגיש לרשם ראיות בתשובה, המתייחסות לעובדות שהוכחשו במפורש על ידי בעל העיצוב בראיותיו או שהתעוררו לראשונה באותן ראיות. |
|
|
סיום ראיות |
60. |
לא יוגשו ראיות נוספות מטעם מבקש הביטול או בעל העיצוב אלא ברשותו של הרשם. |
|
|
תרגום של מסמכים שבראיות |
61. |
היה מסמך שהוגש בחומר הראיות ערוך בשפה שאינה שפה רשמית או באנגלית, יצורף אליו תרגומו, מאומת להנחת דעתו של הרשם לשפה רשמית או לאנגלית, זולת אם הורה הרשם אחרת. |
|
|
|
|
פרק ב': בירור ההליך בפני הרשם |
|
|
קביעת מועד לשמיעת טענות הצדדים |
62. |
הוגשו כתבי הטענות והראיות, או אם לא הוגשו ראיות, חלפה התקופה המותרת להגשתן, יועיד הגורם המוסמך מועד לשמיעת טענות הצדדים. |
|
|
אי התייצבות להשמעת הטענות |
63. |
(א) ביום שנקבע לשמיעת טענות הצדדים ינהגו כך: |
|
|
|
|
|
(1) לא התייצב אחד מבעלי הדין ישמע הרשם את בעל הדין האחר, ובלבד שאם ראה הרשם כי בעל דין שלא התייצב זנח את ענינו, ידחה את בקשתו; |
|
|
|
|
(2) היה לרשם יסוד סביר להניח כי לא נמסרה הודעה לאחד הצדדים, או שנמנע ממנו להופיע בפניו בשל נסיבות מיוחדות ידחה את הבירור למועד אחר; |
|
|
|
|
(3) עד שבוע לפני הדיון רשאים הצדדים לבקש כי ההחלטה תינתן ללא השמעת טענות. |
|
|
|
(ב) סיימו בעלי הדין את טענותיהם, רשאי הרשם להורות להם בצו לסכם את טענותיהם בכתב על הפרשה כולה או על שאלה מסויימת שיקבע; צו כאמור יקבע את סדרי הטענות וכל יתר הדברים הטעונים לדעתו הסדר לרגל מתן הצו. |
|
|
|
|
(ג) דינו של בעל דין שלא הגיש את סיכום טענותיו בהתאם לצו לפי תקנת משנה (ב) כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לשמיעת טענות הצדדים, זולת אם הורה הרשם הוראה אחרת. |
|
|
חקירת מצהירים |
64. |
(א) רצה בעל דין לחקור מצהיר שאינו בעל דין חקירה שכנגד, יודיע על כך לרשם לא יאוחר מחמישה עשר יום לפני המועד שנקבע להשמעת טענות הצדדים, ובהודעתו ידרוש את התייצבות המצהיר במועד האמור; היה המצהיר תושב חוץ, תוגש ההודעה לא יאוחר מחודש לפני המועד האמור. |
|
|
|
|
(ב) בעל דין הטוען כי קיים טעם סביר שלא להרשות חקירתו של מצהיר פלוני שנדרשה התייצבותו לפי תקנת משנה (א), יבקש מהרשם לא יאוחר משבעה ימים מיום שנמסר לו העתק דרישתו של הצד שכנגד והרשם יחליט בשאלת ההתייצבות. |
|
|
|
|
(ג) אם לא ניתנה הודעה לפי תקנת משנה (ב) ולא התייצב המצהיר בהתאם להודעה לפי תקנת משנה (א), לא ישמש תצהירו כראיה אלא אם שוכנע הרשם כי קבלת התצהיר כראיה דרושה לשם עשיית צדק. |
|
|
|
|
(ד) הרשם רשאי בכל עת לדרוש, מיזמתו הוא, התייצבותו של מצהיר פלוני לשם חקירה. |
|
|
רישום פרוטוקול |
65. |
בכל הליך בפני הרשם יירשם פרוטוקול, ביד הגורם המוסמך, במכשירי הקלטה או באמצעים מכניים אחרים. |
|
|
תיקון הפרוטוקול |
66. |
הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין האחרים להשמיע דבריהם, לתקן כל רישום בפרוטוקול, בין לפני מתן ההחלטה בבקשה לביטול ובין לאחריה. |
|
|
החלטת הרשם |
67. |
(א) בתום הדיון, או לאחר מכן בהקדם ככל האפשר לפי הנסיבות, יתן הרשם את החלטתו, אולם – |
|
|
|
|
|
(1) רשאי הרשם בכל שלב משלבי הדיון ליתן החלטתו באחת הבקשות לסעד, אם נראה לו שאין בהמשך הדיון כדי לשנות את הממצאים לגבי העובדות המהותיות לענין אותה בקשה או לגבי השאלות העומדות להכרעה; |
|
|
|
|
(2) רשאי הרשם, אם ראה לנכון לעשות כן, ליתן החלטת ביניים שבה יכריע בשאלות שבמחלוקת. |
|
|
|
(ב) החלטת הרשם תכיל הרצאה תמציתית של הענין, את ממצאי הרשם לגבי העובדות המהותיות, את השאלות שעמדו להכרעה ואת ההחלטה ונימוקיה. |
|
|
|
|
(ג) החלטת הרשם תהיה בכתב וחתומה על ידיו. |
|
|
מסירת ההחלטה לצדדים |
68. |
ההחלטה תימסר על ידי הגורם המוסמך לצדדים, ותאריך ההחלטה יהיה התאריך שבו נמסרה על ידיו. |
|
|
תשלום הוצאות סבירות |
69. |
(א) בכל הליך שבפניו רשאי הרשם לצוות על תשלום הוצאות סבירות אך לא יותר מן הסכומים המפורטים בתוספת הרביעית לתקנות אלה. |
|
|
|
|
(ב) הרשם יורה מי מבעלי הדין ישלם את ההוצאות וכיצד ישולמו |
|
|
|
|
(ג) אין באמור כדי לגרוע מסמכות הרשם לפסוק הוצאות שישולמו לאוצר המדינה. |
|
|
הודעה על ערעור |
70. |
הוגש ערעור על החלטת הרשם בהליך לפי פרק זה, יודיע המערער על כך לרשם בעת הגשת הודעת הערעור לבית המשפט. |
|
|
|
|
פרק ג': דרישה לציון שם המעצב |
|
|
אופן הגשת דרישה לציון שם המעצב |
71. |
דרישה לציון שם המעצב לפי סעיף 33 לחוק תוגש לרשות בכתב בצירוף תצהיר לאימות העובדות המהוות בסיס לבקשה. |
|
|
אופן הגשת בקשה לביטול ציון שם מעצב |
72. |
(א) בקשה לביטול ציון שם מעצב תוגש בכל עת ותפרט את העילות ואת העובדות עליהן סומך המבקש את בקשתו. |
|
|
|
|
(ב) מבקש הביטול רשאי לצרף לכתב טענותיו את ראיותיו. |
|
|
|
|
(ג) לא היה בדעת מבקש הביטול להגיש ראיות, יודיע על כך בכתב טענותיו. |
|
|
המשיבים לבקשה לביטול ציון שם מעצב |
73. |
מי שצוין שמו כמעצב העיצוב וכן כל מי שנמסרה לו הודעה על ציון שם המעצב לפי סעיף 33(ג) לחוק יהיו המשיבים לבקשה. |
|
|
המשך ההליכים בבקשה לביטול ציון שם מעצב |
74. |
על המשך ההליכים על פי סעיף זה יחולו סדרי הדין הקבועים לעניין בקשה לביטול עיצוב. |
|
|
|
|
פרק ד': החזר תקפו של עיצוב |
|
|
בקשת החזר תוקף |
75. |
בקשה להחזר תקפו של עיצוב תהא בכתב ויפורטו בה העובדות שעליהן סומך המבקש את בקשתו ותצורף אליה האגרה שנקבעה; הרשם רשאי לדרוש מהמבקש להגיש תצהיר לתמיכה בעובדות שפורטו בבקשה, אם ראה צורך בכך. |
|
|
סירוב הבקשה |
76. |
(א) לא שוכנע הרשם כי יש לקבל את הבקשה להחזר תקפו של עיצוב, יודיע על כך למבקש, ורשאי המבקש, תוך חודש ממתן ההודעה, לבקש להשמיע טענותיו בפני הרשם. |
|
|
|
|
(ב) לא ביקש המבקש להשמיע טענותיו יראו אותו כאילו זנח את בקשתו. |
|
|
קיבול בקשה להחזר תוקף |
77. |
(א) קיבל הרשם את הבקשה להחזר תקפו של עיצוב - בין לאחר עיון בה בלבד ובין לאחר שמיעת טענות המבקש - יודיע על כך למבקש, והמבקש ישלם תוך חודש ממתן ההודעה את אגרת החידוש שלא שולמה. |
|
|
|
|
(ב) לא שילם המבקש כאמור בתקנת משנה (א) יראו אותו כאילו זנח את בקשתו. |
|
|
רישום החזר תוקף בפנקס |
78. |
החליט הרשם להחזיר תקפו של עיצוב ושולמה האגרה הנדרשת, יירשם הדבר בפנקס ולבעל העיצוב תינתן תעודה על כך. |
|
|
בקשה לביטול החזר תוקף |
79. |
(א) רצה אדם לבטל את החזר תוקפו של עיצוב רשום, יודיע על כך בכתב, יפרט בבקשתו אילו מן התנאים להחזר התוקף לא התקיימו, וישלם את האגרה שנקבעה. |
|
|
|
|
(ב) מבקש הביטול רשאי לצרף לכתב טענותיו את ראיותיו. |
|
|
|
|
(ג) לא היה בדעת מבקש הביטול להגיש ראיות, יודיע על כך בכתב טענותיו. |
|
|
|
|
(ד) על המשך ההליכים על פי סעיף זה יחולו סדרי הדין הקבועים לעניין בקשה לביטול עיצוב. |
|
|
|
|
חלק שישי: תיקון עיצוב פרק א': בקשת רשות לתקן עיצוב |
|
|
בקשת רשות |
80. |
(א) בקשה לתיקון רשומות ומסמכים תוגש לרשם, בצירוף האגרה שנקבעה, ויפורטו בה התיקון המבוקש, הנימוקים לבקשה ותצהיר המאמת את העובדות עליהן סומך המבקש את בקשתו. |
|
|
|
|
(ב) הוגשה הבקשה לתיקון רשומות ומסמכים בידי אדם שאינו בעל העיצוב הרשום, רשאי בעל העיצוב הרשום להשיב על הבקשה תוך חודשיים מיום שמסר לו הגורם המוסמך הודעה על הגשת הבקשה לתיקון. |
|
|
שמיעת טענות מבקש התיקון |
81. |
(א) לא השיב בעל העיצוב על הבקשה במועד שנקבע לכך, יבחן הרשם את התיקון המוצע ואם לא שוכנע כי יש להרשות את התיקון, או ראה שיש להתנות תנאים למתן הרשות, יודיע על כך למבקש ולבעל העיצוב, לפי העניין. |
|
|
|
|
(ב) השיב בעל העיצוב על הבקשה או ביקש מבקש התיקון להשמיע טענותיו, יקבע הרשם מועד לשמיעת הטענות ויודיע על כך לצדדים. |
|
|
פרסום התיקון |
82. |
(א) הרשה הרשם לתקן את הרשומה או את המסמך – בין אם לאחר עיון בבקשה בלבד ובין לאחר שמיעת טענות המבקש או הצדדים – יודיע על כך למבקש ולבעל העיצוב, לפי העניין. |
|
|
|
|
(ב) הגורם המוסמך יפרסם את דבר התיקון באתר האינטרנט של הרשות; היה התיקון בפרט המצוין בפנקס, יירשם דבר התיקון בפנקס. |
|
|
בקשה לביטול תיקון |
83. |
(א) רצה אדם לבטל תיקון של פרט הרשום בפנקס או בכל מסמך אחר שהוצא בידי הרשות לפי חוק, יודיע על כך בכתב, יפרט בבקשתו אילו מן התנאים לתיקון לא התקיימו וישלם את האגרה שנקבעה. |
|
|
|
|
(ב) מבקש הביטול רשאי לצרף לכתב טענותיו את ראיותיו. |
|
|
|
|
(ג) לא היה בדעת מבקש הביטול להגיש ראיות, יודיע על כך בכתב טענותיו. |
|
|
|
|
(ד) על המשך ההליכים על פי סעיף זה יחולו סדרי הדין הקבועים לעניין בקשה לביטול עיצוב. |
|
|
|
|
פרק ב': מתן עיצוב מוסף |
|
|
בקשה למתן תוקף עצמאי לעיצוב מוסף |
84. |
ראה בעל עיצוב שבוטל על פי הוראות סימן ו' לחוק להשתמש בזכותו לפי סעיף 60 לחוק, יגיש בקשתו על כך לגורם המוסמך לא יאוחר מחודש מיום שבוטל סופית העיצוב העיקרי. |
|
|
|
|
חלק שביעי: רישום בפנקס ותיקוני מסמכים |
|
|
פנקס העיצובים |
85. |
אלה הפרטים שיירשמו בפנקס העיצובים לענין כל עיצוב: |
|
|
|
|
|
(1) השם, המען, מען למסירת מסמכים בישראל של בעל העיצוב או בעל כל זכות בעיצוב, וכן שם המעצב, אם צוין; |
|
|
|
|
(2) שם המוצר, תאריך הבקשה, ואם נדרש דין קדימה – מדינת האיגוד שבה הוגשה בקשת החוץ, תאריך הגשתה ומספרה או סימן זיהוי אחר שנתנה לה הרשות שאליה הוגשה, תאריך רישום העיצוב; |
|
|
|
|
(3) אגרות חידוש ששולמו, פקיעת תוקף, החזר תוקף, הליכים שנפתחו בעניין העיצוב ותוצאותיהם; |
|
|
|
|
(4) מתן זכות קנין מלאה או חלקית בעיצוב או שיעבודה, ושמו ומענו של מי שהזכות ניתנה לו ותאריך הנתינה; |
|
|
|
|
(5) כל פרט אחר שנתבקש הגורם המוסמך לרשמו, אם לדעתו יש לציבור ענין בפרסומו. |
|
רישום שינויים |
86. |
(א) בקשה לרשום שינויי פרטים כאמור בתקנה 85 תוגש לגורם המוסמך ויפורטו בה נימוקי הבקשה ויצורפו אליה ראיות לתמיכת הבקשה וכן האגרה שנקבעה, ורשאי הגורם המוסמך לדרוש פרטים או ראיות נוספים להנחת דעתו כי אכן יש לרשום את השינוי המבוקש; הוגשה בקשה כאמור לתיקון טעות סופר או לשינוי מען למסירת מסמכים בישראל של בעל העיצוב, לא תיגבה אגרה בעדה. |
|
|
|
|
(ב) הוגשה הבקשה על ידי מי שאינו הבעל הרשום או בעל רשיון ייחודי ושלא מטעמם או בהסכמתם, ימציא להם המבקש עותק מבקשתו ומן המסמכים שצורפו אליה. |
|
|
|
|
(ג) לא הודיע מי שנמסר לו עותק מהבקשה לפי תקנת משנה (ב) על התנגדותו לרישום תוך חודש מיום שנמסרו לו המסמכים כאמור בתקנת משנה (ב) ונוכח הגורם המוסמך כי אותם מסמכים אכן נמסרו לו, יראו כאילו הסכים לבקשה. |
|
|
|
|
(ד) הודיעו הבעל הרשום או בעל הרשיון הייחודי על התנגדותו לתיקון המבוקש יקבע הרשם מועד לשמיעת טענות הצדדים. |
|
|
רישום זכות קניין |
87. |
(א) בקשה לרישום קבלת זכות קנין בעיצוב רשום תוגש לגורם המוסמך בצירוף המסמך שבו נעשתה ההעברה ובצירוף האגרה שנקבעה. |
|
|
|
|
(ב) הגורם המוסמך ירשום בפנקס את העברת הזכות אם נוכח כי הזכות הועברה לאחר עיון במסמכים שהוגשו לו. |
|
|
|
|
(ג) הגורם המוסמך רשאי לדרוש העתק מאושר של כל מסמך המוגש לו וכן כל מסמך נוסף להוכחת ההעברה שרישומה התבקש. |
|
|
קבלת נסחים ומסמכים |
88. |
בקשה לקבלת נסח מאושר מהפנקס וכן בקשה לקבלת העתק מאושר מכל מסמך שבידי הרשם כאמור בסעיף 104 לחוק, תוגש בכתב ותצורף אליה האגרה שנקבעה. |
|
|
תיקון רשומות ומסמכים |
89. |
(א) בקשה לתיקון כל רשומה או מסמך שאין לגביה הוראה במקום אחר בחוק או בתקנות אלה, תוגש לגורם המוסמך בצירוף האגרה שנקבעה ויפורטו בה התיקון המבוקש ונימוקי הבקשה; נוכח הגורם המוסמך כי ראוי להתיר את התיקון, יפעל לפי הוראות תקנה זו. |
|
|
|
|
(ב) ראה הגורם המוסמך כי אין זכותו של כל אדם עלולה להיפגע על ידי כך, יודיע למבקש כי התיר או ביצע את התיקון. |
|
|
|
|
חלק שמיני: עיצוב בין-לאומי רשום המייעד את ישראל |
|
|
פרשנות |
90. |
בפרק זה – |
|
|
|
|
"בקשה בין-לאומית", "הסכם האג", "ההסכם", "המרשם הבין-לאומי", "המשרד הבין-לאומי", "עיצוב בין-לאומי רשום", "עיצוב בין-לאומי רשום המייעד את ישראל", "תקנות האג" – כמשמעותם בסעיף 79 לחוק; |
|
|
|
|
"דין קדימה" – כמשמעותו בסעיף 21 לחוק; |
|
|
|
|
"הודעה על סירוב" – הודעה של הגורם המוסמך לפי סעיף 12 להסכם; |
|
|
|
|
"הפנקס" – פנקס העיצובים, המתנהל לפי סעיף 102 לחוק; |
|
|
|
|
"עיצוב בין-לאומי רשום רב-עיצובי" – עיצוב בין לאומי רשום המייעד את ישראל הכולל יותר מעיצוב אחד. |
|
|
|
91. |
קיבל הרשם הודעה מהמשרד הבין-לאומי בדבר עיצוב בין-לאומי רשום המייעד את ישראל, יחולו הוראות תקנות אלה בשינויים המחויבים ותקנות תקנות 19, 22, 29, 30, 31, 32, 33, 51 עד 54, 87 - 88 לא יחולו. |
|
|
הודעה על סירוב |
92. |
מסר הגורם המוסמך הודעה על סירובו לרשום את העיצוב לפי סעיף 85 לחוק, יכלול בהודעה, בין השאר, את הפרטים המפורטים להלן וכן יציין בהודעה את התאריך ויחתום עליה: |
|
|
|
|
|
(א) מספר העיצוב הבין-לאומי הרשום; |
|
|
|
|
(ב) הנימוקים שבשלהם הוחלט כי העיצוב אינו כשר לרישום, בצירוף הפניה להוראות החוק הנוגעות לענין; |
|
|
|
|
(ג) מתייחסים הנימוקים שעליהם מתבססת ההחלטה לעיצוב רשום או לבקשה לרישום עיצוב, את תאריך ההגשה והמספר, שמו ומענו של הבעל, עותק של התיאור החזותי של אותו עיצוב, ככל שאותו עיצוב נגיש לציבור וכן תאריך דין הקדימה, אם ישנו; |
|
|
|
|
(ד) לאילו מן העיצובים הכלולים בעיצוב הבין-לאומי הרשום הרב-עיצובי מתייחסת ההודעה; |
|
|
|
|
(ה) פרק הזמן שניתן להגיש בו בקשה לעיון חוזר או להשגה ולפני מי יש להגישה. |
|
הודעה על בקשה לביטול רישום של עיצוב בפנקס |
93. |
הוגשה לרשם בקשה לביטול רישום של עיצוב בפנקס, יודיע הגורם המוסמך למשרד הבין-לאומי על דבר הגשת הבקשה ויכלול בהודעתו את הפרטים הבאים: |
|
|
|
|
|
(א) מספר העיצוב הבין-לאומי הרשום; |
|
|
|
|
(ב) שמו ומענו של מבקש הביטול; |
|
|
|
|
(ג) המועד האחרון להגשת תשובה לבקשה. |
|
הודעה על מען למסירת מסמכים בישראל בתשובה להודעה על סירוב |
94. |
(א) בתשובה להודעה על סירוב ובתשובה להודעה על הגשת בקשה לביטול רישום, יודיע בעל העיצוב הבין-לאומי הרשום לגורם המוסמך, במסמך הערוך בשפה רשמית, על מען למסירת מסמכים בישראל כאמור בתקנה 18 לתקנות, והוא רשאי להודיע באותו מסמך על מינוי מיופה כוח כאמור בתקנה 19 לתקנות. |
|
|
|
|
(ב) מסר בעל עיצוב בין-לאומי רשום מען בישראל או מינה מיופה כוח בישראל, יודיע לגורם המוסמך על כל שינוי במען שנמסר או שינוי מינוי מיופה הכוח, לאחר ששילם את האגרה שנקבעה, אם נקבעה. |
|
|
הודעה על החלטה סופית |
95. |
הודיע הגורם המוסמך למשרד הבין-לאומי על החלטה כי עיצוב אינו כשיר להגנה כעיצוב רשום או על הגשת בקשה לביטול רישום עיצוב לפי הסעיף האמור, והיתה ההחלטה סופית שלא ניתן לערער עליה בהליכים כאמור, יודיע הגורם המוסמך למשרד הבין-לאומי על ההחלטה הסופית ויכלול בהודעה זו, בין השאר, פרטים אלה: |
|
|
|
|
|
(א) מספר עיצוב הבין-לאומי הרשום; |
|
|
|
|
(ב) אם נתן את ההחלטה הסופית בית משפט או הרשם; |
|
|
|
|
(ג) העובדה שלא ניתן לערער על החלטה; |
|
|
|
|
(ד) אם אין ההחלטה נוגעת לכל העיצובים הכלולים בעיצוב בין-לאומי רשום רב-עיצובי – העיצוב שביחס אליו ניתנה ההחלטה; |
|
|
|
|
(ה) תאריך ההחלטה הסופית ותאריך תחילתה, ככל שישנו. |
|
הודעה על החלטה לגבי רישום העברה |
96. |
(א) הוגשה לרשם בקשה לרישום העברה לגבי עיצוב בין-לאומי רשום, ומצא הרשם שאין לאשר את הבקשה, ישלח הודעה על כך למשרד הבין-לאומי בתוך 12 חודשים מיום קבלת הבקשה, ויציין בהודעה, בין השאר, פרטים אלה: |
|
|
|
|
|
(1) מספר העיצוב הבין-לאומי הרשום; |
|
|
|
|
(2) הנימוקים לדחיית הבקשה; |
|
|
|
|
(3) אם אין ההחלטה נוגעת לכל העיצובים הכלולים בעיצוב בין-לאומי רשום רב-עיצובי – העיצוב שביחס אליו ניתנה ההחלטה; |
|
|
|
|
(4) פרק הזמן שניתן להגיש בו בקשה לעיון חוזר או להשגה ולפני מי יש להגישה. |
|
|
|
(ב) הוגש ערעור על החלטת הרשם, יודיע הרשם למשרד הבין-לאומי על פסק דין חלוט של בית המשפט בערעור. |
|
|
בקשה לשינוי בעיצוב בין-לאומי רשום המייעד את ישראל |
97. |
ביקש בעל עיצוב בין-לאומי רשום המייעד את ישראל לבצע את השינויים הבאים, יגיש למשרד הבין-לאומי את בקשות השינויים: |
|
|
|
|
|
(א) העברת בעלות בעיצוב; |
|
|
|
|
(ב) שינוי בשמו או במענו של בעל העיצוב; |
|
|
|
|
(ג) מינוי מורשה בעיצוב הבין-לאומי הרשום; |
|
|
|
|
(ד) חזרה מבקשה לרישום ביטול, מחיקה או ביטול של רישום של עיצוב בין-לאומי המייעד את ישראל הרשום בפנקס; |
|
רישום השינוי בפנקס |
98. |
הודיע המשרד הבין-לאומי לגורם המוסמך על שינוי שבוצע בעיצוב בין-לאומי רשום המייעד את ישראל כאמור בתקנה 100, ירשום הגורם המוסמך את השינוי בפנקס. |
|
|
תשלום אגרת חידוש |
99. |
לא שולמה אגרת חידוש בדרך ובמועד הקבועים בהסכם ובתקנות האג, יירשם בפנקס כי תוקף העיצוב הבין-לאומי המייעד את ישראל פקע. |
|
|
|
|
חלק תשיעי: פרסום באתר האינטרנט |
|
|
שמירת המידע |
100. |
(א) הרשם יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המידע והמסמכים לפי החוק בסמוך לאחר קבלתם או יצירתם והכל באין הוראה אחרת בחוק; |
|
|
|
|
(ב) המסמכים הבאים לא יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות: |
|
|
|
|
|
(1) מסמכים נוגעים למצבו הבריאותי של אדם או נתונים אחרים על אישיותו של אדם שיש בהם כדי לפגוע בפרטיותו; |
|
|
|
|
(2) כל מסמך אחר, לגביו נתן הרשם החלטה המורה על חסיון או סודיות. |
|
|
|
חלק עשירי: השגה על פעולות של הגורם המוסמך |
|
|
השגה על פעולות של הגורם המוסמך |
101. |
המבקש להשיג על פעולה של הגורם המוסמך ולא נקבעה דרך אחרת לענין זה בתקנות אלה, יגיש הודעה על כך לרשם בתוך חודש מיום שניתנה לו הודעה על פעולת הגורם המוסמך ויפרט בה את הפעולה של הגורם המוסמך מושא ההשגה; על ההשגה יחולו תקנות 43 ו-44 בשינויים המחויבים. |
|
|
|
|
חלק אחד-עשר: סמכויות עזר |
|
|
סמכות להתיר תיקונים |
102. |
(א) הגורם המוסמך רשאי לתקן או להתיר לתקן כל טעות שנעשתה בבקשה או במסמך שהוגשו לו בכל הליך אם לא נקבעה לכך הוראה אחרת בחוק או בתקנות אלה, ואם לדעתו לא יפגע התיקון בזכויות אדם אחר. |
|
|
|
|
(ב) היתה הבקשה לתקן בענין שבהליך על ריב, יחליט הרשם בדבר לאחר שישמע את טענות הצדדים. |
|
|
סיכום טענות בכתב |
103. |
הרשם רשאי לדרוש מכל מבקש או בעל דין שלפניו לסכם בכתב את טענותיו שטען אותו אדם בפניו, ואם דרש כך חייב מי שנדרש למלא אחר הדרישה בתוך המועד שהורה לו הרשם. |
|
|
גישור |
104. |
(א) בתקנה זו, "גישור", "הסדר גישור" ו"מגשר" – כהגדרתם בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"). |
|
|
|
|
(ב) הרשם, רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר הליך המתנהל בפניו לגישור. |
|
|
|
|
(ג) הגיעו הצדדים להסדר גישור, יודיעו על כך הצדדים לרשם, והרשם יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של החלטה, אם ראה שמן הצדק לעשות כן ואם אין עניין ציבורי שייפגע מהחלטה זו. |
|
|
|
|
(ד) העביר הרשם ענין לגישור כאמור בתקנת משנה (ב), יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת הצדדים. |
|
|
|
|
(ה) הוראות סעיף 79ג לחוק בתי המשפט יחולו על תקנה זו בשינויים המחויבים. |
|
|
גילוי מסמכים ומתן פרטים נוספים |
105. |
(א) בכל שלב בדיון רשאי הרשם לתת צו המורה לבעל דין לגלות אם מסמך פלוני מצוי או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה – מתי יצא ממנה ומה היה עליו; ניתן צו כאמור, רשאי בעל הדין שכנגד לעיין במסמך ולהעתיקו. |
|
|
|
|
(ב) הרשם לא יתן צו כאמור, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן, בשים לב, בין היתר, לרלוונטיות של המסמך לשאלות שבמחלוקת, לערכו הראייתי, לשלב בדיון שבו מתבקש הגילוי, להכבדה על בעל הדין שכנגד מגילויו של המסמך ולאפשרות של המבקש לעיין במסמך ללא מתן הצו; |
|
|
|
|
(ג) הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים אם הוא סבור כי יהיה בכך כדי להבהיר את טענות הצדדים או את השאלות שבמחלוקת בין הצדדים. |
|
|
דרישת הסברים |
106. |
הגורם המוסמך רשאי לדרוש מיוזם הליך שאינו הליך על ריב להופיע בפניו ולמסור לו ביאורים בעל פה על כל ענין שבבקשתו או בהליך שהביא. |
|
|
הגשת מקור |
107. |
הגורם המוסמך רשאי לדרוש ממי שהגיש העתק צילומי או סריקה ממוחשבת של תצהיר או מסמך רשמי שנתנה רשות מרשויות המדינה או רשות של מדינת חוץ, להגישם במקור אם קיים חשש סביר כי ההעתק אינו מדויק או אינו זהה בתוכנו למקור; בתקנה זו – "העתק צילומי" – כהגדרתו בסעיף 40 לפקודת הראיות; "סריקה ממוחשבת" – כהגדרתו בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969. |
|
|
סדרי הדין |
108. |
סדרי הדין בערעור על החלטת הרשם יהיו כסדרי הדין בערעור על פסק דין של בית משפט שלום. |
|
|
העתק החלטה לרשם |
109. |
בית משפט שלערעור יעביר העתק מהחלטתו לרשם. |
|
|
|
|
חלק שנים עשר: סכסוך בקשר לעיצוב שירות |
|
|
הודעה בדבר פניה לרשם |
110. |
(א) בקשה לרשם להכריע בשאלה אם עיצוב פלוני הוא עיצוב שירות תוגש לרשם בכתב בצירוף האגרה שנקבעה ויפורטו בה העובדות החשובות להכרעה בשאלה וראיות לביסוסן, וכן יצויין בה מי הוא המשיב. |
|
|
|
|
(ב) המבקש רשאי לצרף לבקשתו את ראיותיו. |
|
|
|
|
(ג) לא היה בדעת המבקש להגיש ראיות, יודיע על כך בכתב טענותיו. |
|
|
|
|
(ד) על המשך ההליכים על פי סעיף זה יחולו סדרי הדין הקבועים לעניין בקשה לביטול עיצוב. |
|
|
|
|
חלק שלושה עשר: שונות |
|
|
אופן מתן דין וחשבון בתביעת הפרה |
111. |
(א) בלי לגרוע מהוראות פרקים ט' וי' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, אם ראה כי קיימת זכות לכאורה, ליתן צו למתן דין וחשבון, אשר בו יורה לנתבע למסור פרטים וחשבונות הנוגעים לבירור התובענה, לרבות פרטים בדבר מועדי ייצור וכמויות ייצור, בדבר מפיצים וכן בדבר מועדים וכמויות של רכישות ומכירות. |
|
|
|
|
(ב) דין וחשבון יינתן בתצהיר, ויש להגישו בתוך 30 ימים מיום המצאת הצו למשיב, או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט. |
|
|
|
|
(ג) הוגש דין וחשבון בלתי מספק, רשאי התובע לבקש מבית המשפט צו המחייב את הנתבע לתקן או להשלים את הדין וחשבון. בית המשפט רשאי להורות על השלמת הדין וחשבון בדרך שיקבע. |
|
|
סימון עיצוב לא רשום |
112. |
(א) בעל עיצוב לא רשום יסמנו על ידי האותD בתוך עיגול, ויציין את מועד פרסום העיצוב לראשונה. |
|
|
|
|
(ב) סימון המוצר, ייעשה לכל המאוחר בעת הפרסום לציבור, לרבות, הצגה, מכירה או השכרה. |
|
|
|
|
(ג) הסימון יהיה גלוי לעין, וביחס נאות לגודל המוצר או האריזה, לפי העניין, ובלבד שניתן יהיה לאתרו בקלות. |
|
|
|
|
(ד) יסומן כל מוצר בנפרד, בין היתר באחת מהדרכים הבאות: |
|
|
|
|
|
(1) על גבי המוצר; |
|
|
|
|
(2) הוצג המוצר בתוך אריזה, יסומן על גבי האריזה; |
|
|
|
|
(3) הוצג המוצר באתר אינטרנט יסומן העיצוב באתר, ואולם סימון זה לא יהווה תחליף לסימון המוצר באם מוצג המוצר בנוסף בתצוגה ישירה כגון חנות; |
|
|
|
|
(4) הוצגו וסומנו יחד מספר מוצרים בתצוגה ישירה, כגון חנות, יכלול הסימון הבחנה לגבי איזה מוצר מתייחס הסימון. |
|
תחילה |
113. |
(א) תחילתן של תקנות אלה ביום ___ |
|
|
|
|
(ב) על אף האמור בס"ק (א), תחילתה של תקנה 26(ד)(3) ביום ________ |
|
|
רציפות הדיון |
114. |
נמנע מרשם, מסגן רשם או מפוסק בקנין רוחני, מכל סיבה שהיא, לסיים דיון בענין שהחל בו (בסעיף זה – ענין שטרם הסתיים), יחולו הוראות אלה: |
|
|
|
|
|
(1) יחליט הרשם אם לדון בענין שטרם הסתיים בעצמו או להעבירו לסגן רשם או לפוסק קנין רוחני; |
|
|
|
|
(2) רשם וכן סגן רשם או פוסק קנין רוחני שענין שטרם הסתיים הועבר אליו לפי פסקה (1), רשאי לנהוג בעדות שנרשמה לפי תקנות אלה כאילו הוא עצמו שמע או רשם אותה, ורשאי הוא להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע קודמו. |
|
השם |
115. |
לתקנות אלה ייקרא "תקנות העיצובים, התשע"ח-2018". |
|
"חוק המועצה להשכלה גבוהה" – חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;
"מבקש מיוחד" – מבקש שהוא אחד מאלה:
(1) מי שאינו חברה ואינו שותפות;
(2) חברה או שותפות שמחזור עסקיה בשנה הקודמת לא עלה על 10 מיליון שקלים חדשים;
(3) מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(4) מכללה אקדמית כהגדרתה בחוק המועצה להשכלה גבוהה.
|
|
תיאור |
בשקלים חדשים |
|
1. |
בקשה להכריע בסכסוך בשאלה אם עיצוב הוא עיצוב שירות, לפי סעיף 12(ב) לחוק |
400 |
|
2. |
הגשת בקשה לרישום עיצוב לפי סעיף 19 לחוק, לכל עיצוב הכלול בבקשה, למעט בגין עיצוב מסוג מערכת של פריטים, ואולם מבקש מיוחד, המגיש בעד מדגם מסוים בקשה ראשונה לרישום מדגם ישלם 60% מהסכום |
400 |
|
3. |
הגשת בקשה לרישום זכות בעיצוב מסוג מערכת של פריטים, לפי סעיף 19 לחוק, לכל מערכת, ואולם מבקש מיוחד, המגיש בעד מדגם מסוים בקשה ראשונה לרישום מדגם ישלם 60% מהסכום |
600 |
|
4. |
בעד בחינה על אתר של בקשה לרישום עיצוב לפי סעיף 28 לחוק, לכל עיצוב. |
250 |
|
5. |
בקשה לציון שם מעצב לפי סעיף 33 לחוק, לכל עיצוב, |
100 |
|
6. |
אגרות חידוש לפי סעיפים 40 ו-86(1) לחוק, לכל עיצוב, כדלקמן: א. בעד התקופה הראשונה מתום חמש שנים מתאריך הגשת הבקשה לרישום עיצוב ועד תום 10 שנים מאותו מועד;
|
500 |
|
|
ב. בעד התקופה הראשונה מתום 10 מתאריך הגשת הבקשה לרישום עיצוב ועד תום 15 שנים מאותו מועד;
|
750 |
|
|
ג. בעד התקופה הראשונה מתום 15 מתאריך הגשת הבקשה לרישום עיצוב ועד תום 20 שנים מאותו מועד;
|
1,000 |
|
|
ד. בעד התקופה הראשונה מתום 20 מתאריך הגשת הבקשה לרישום עיצוב ועד תום 25 שנים מאותו מועד; |
1,250 |
|
|
ה. בעד כלל התקופות |
3,500 |
|
7. |
אגרת פיגור בתשלום אגרת חידוש, לפי סעיפים 41 ו-86(1) לחוק, לכל עיצוב, לכל חודש |
70 |
|
8. |
בקשה להחזר תוקפו של רישום לפי ס' 43 (3) לחוק |
400 |
|
9. |
בקשה לתיקון רשומות ומסמכים לפי סעיף 46 לחוק |
400 |
|
10. |
בקשה לרישום זכות בעיצוב לפי סעיף 17 לחוק |
100 |
|
11. |
בקשה למחיקת עיצוב או ביטולו לפי סעיף 47 לחוק |
400 |
|
12. |
ביטול הרישום עיצוב, ביטול החזר תוקף וביטול תיקון של פרט רשום בידי צד שלישי לפי סעיף 48 לחוק |
800 |
|
13. |
אגרת בקשה לעיצוב מוסף לפי סעיף 55 לחוק |
האגרה הקבועה בגין הגשת בקשה לרישום עיצוב |
|
14. |
השגה בפני הרשם לפי סעיף 96 לחוק |
400 |
|
15. |
בקשה להצטרף להליך על פי סעיף 98 לחוק |
400 |
|
16. |
אגרות ארכה לפי סעיף 100 לחוק |
70 |
|
17. |
מסמך מאושר לפי סעיף 104 |
50 |
|
18. |
העתק תיק לפי סעיף 104 |
20 |
לשימוש המשרד For Office Use
|
מספר: |
|
Number: |
|
תאריך: |
|
Date: |
|
הוקדם/נדחה: |
|
Ante/Postdated |
|
(*) אני, (שם המבקש, מענו ולגבי גוף מאוגד – מקום התאגדותו) |
(*) I (Name and address of applicant, and in case of body corporate – place of incorporation) |
||
|
|
|||
|
(*) ת.ז./ ח.פ. |
(*) ID No./Company No. |
||
|
(*) בעל עיצוב מכוח: |
(*) Design Owner, by virtue of: |
|
|
|
|
שם המעצב: |
Designer: |
|
|
|
|
שם העיצוב (המוצר): |
Of a design the title of which is (the article): |
||
|
(*) עברית: |
(*) Hebrew: |
||
|
(*) אנגלית: |
(*) English: |
||
|
מבקש בזאת כי ינתן לי בגינו עיצוב רשום |
herby apply for a design to be granted to me in respect thereof |
||
|
עיצוב מיועד ל: |
The Design in applied to: |
||
|
|
|||
|
|
|||
|
(*) בסוג: |
(*) In Class: |
||
|
העיצוב נרשם לפני כן: (למילוי עבור עיצוב מוסף בלבד) |
The Design has been previously registered: (required for additional design application only) |
||||||
|
בסוג: |
|
In class: |
|||||
|
במספר: |
Under No. |
||||||
|
דרישת דין קדימה |
Priority Date |
יפוי כח: |
P.O.A: |
||||
|
יום Day |
חודש Month |
שנה Year |
כללי/מיוחד מצורף/יושלם(**) |
General/Individual – attached / to be filed latter(**) |
|||
|
|
|
|
|||||
|
מדינת האגוד/החברה/WIPO Convention Country |
מספר |
הוגש בעניין: |
Filed in case: |
||||
|
|
|
|
|||||
|
(*)מען למסירת מסמכים |
(*) Address for service |
||||||
|
|
|||||||
|
כתובת דואר אלקטרוני |
Email address |
||||||
|
שדה זה ימולא ככל שהמבקש מעוניין לקבל בדרך זו מהרשם מסמכים.
|
Filling out this field is an approval to receive at this e-mail all communication from the Commissioner according to Patents and Designs Ordinance and Regulations. |
||||||
|
|
|||||||
|
תיאור מילולי של העיצוב בהתאם לתקנה 24: |
Description of the design according to rule 24:
|
|
|
|
|
מועד פרסום העיצוב בידי המבקש: |
Publication date by the owner: |
|
דחיית פרסום הבקשה עד יום _______ (לכל היותר למשך 6 חודשים) |
Deferment of publication: (up to 6 moths) |
|
(*) Mandatory Field |
|
|
(**) יש למחוק את המיותר |
(**) Cross out if irrelevant |
01-01 מוצרי מאפה, עוגיות, מאפים, פסטה ומוצרי דגנים אחרים, שוקולדים, ממתקים, גלידות;
01-02 פירות וירקות;
01-03 גבינות, חמאה ותחליפי חמאה, מוצרי חלב אחרים;
01-04 בשר (כולל מוצרי חזיר), דגים;
01-05 [ריק]
01-06 מזון בעלי חיים;
01-99 שונות.
02-01 הלבשה תחתונה, לבנים, מחוכים, חזיות, לבוש לילה;
02-02 ביגוד;
02-03 כיסויי ראש;
02-04 מוצרי הנעלה, גרביים וגרביונים;
02-05 עניבות, צעיפים, מטפחות צוואר וממחטות;
02-06 כפפות;
02-07 סדקית ואבזרי לבוש;
02-99 שונות.
03-01 תיבות נסיעה, מזוודות, תיקי מסמכים, תיקי יד, מחזיקי מפתחות, נרתיקים המעוצבים במיוחד בעבור תכולתם, ארנקים ופריטים דומים;
03-02 [ריק]
03-03 מטריות, שמשיות, צלונים ומקלות הליכה;
03-04 מניפות;
03-99 שונות.
04-01 מברשות ומטאטאים לניקיון;
04-02 מברשות טיפוח, מברשות בגדים, מברשות נעליים;
04-03 מברשות למכונות;
04-04 מכחולים, מברשות לשימוש בבישול;
04-99 שונות.
05-01 פריטים לטוויה;
05-02 תחרה;
05-03 רקמה;
05-04 סרטים, אמרות ועיטורים דקורטיביים אחרים;
05-05 אריגי טקסטיל;
05-06 חומר יריעות מלאכותי או טבעי;
05-99 שונות.
06-01 מושבים;
06-02 מיטות;
06-03 שולחנות וריהוט דומה;
06-04 רהיטים לאחסון;
06-05 רהיטים מורכבים;
06-06 רהיטים אחרים וחלקי רהיטים;
06-07 מראות ומסגרות;
06-08 קולבים;
06-09 מזרנים וכריות;
06-10 וילונות ותריסים פנימיים;
06-11 שטיחים, מחצלות ומרבדים;
06-12 שטיחי קיר;
06-13 שמיכות וחומרי כיסוי אחרים, טקסטיל לבית ומפות;
06-99 שונות.
07-01 חרסינה, כלי זכוכית, כלי שולחן ועוד פריטים שטיבם דומה;
07-02 כלים ומכלים לבישול;
07-03 סכינים, מזלגות וכפות לשולחן;
07-04 כלים ומכשירים המופעלים ביד להכנת מזון ומשקה;
07-05 מגהצים וציוד לכביסה, ניקיון או ייבוש;
07-06 כלי שולחן אחרים;
07-07 כלי קיבול ביתיים אחרים;
07-08 כלים לאח;
07-99 שונות.
08-01 כלים ומכשירים לקידוח, טחינה או חפירה;
08-02 פטישים וכלים ומכשירים דומים;
08-03 כלים ומכשירים לחיתוך;
08-04 מברגים וכלים ומכשירים דומים;
08-05 כלים ומכשירים אחרים;
08-06 ידיות, גולות וצירים;
08-07 התקנים לנעילה או לסגירה;
08-08 התקנים להידוק, תמיכה או הרכבה שאינם כלולים בסוגים אחרים;
08-09 אבזרי מתכת והתקני מתכת לדלתות, חלונות ורהיטים, ופריטים דומים;
08-10 כנים לאופניים ולאופנועים;
08-99 שונות.
09-01 בקבוקים, קנקנים, נאדים וכלי קיבול בעלי אמצעי מזיגה שונים;
09-02 פחים, פחיות, וחביות לאחסון;
09-03 קופסאות, נרתיקים, מכולות, פחים או פחיות (לשימורים);
09-04 סלים, ארגזים וסלסילות;
09-05 שקיות, שקיקים, שפופרות וכמוסות;
09-06 חבלים וחומרי קשירה;
09-07 אמצעים וחיבורים לסגירה;
09-08 משטחים ופלטפורמות למלגזות;
09-09 כלי קיבול לפסולת ואשפה ומעמדים שלהם;
09-99 שונות.
10-01 שעוני קיר ושעונים מעוררים;
10-02 שעונים ושעוני יד;
10-03 מכשירים אחרים למדידת זמן;
10-04 מכשירים, מנגנונים והתקנים אחרים למדידה;
10-05 מכשירים, מנגנונים והתקנים לבדיקה, אבטחה או ניסוי;
10-06 מנגנונים והתקנים לאיתות;
10-07 כיסויים, נרתיקים, חוגות, מחוגים וכל החלקים והאבזרים האחרים של מכשירים למדידה, בדיקה ואיתות;
10-99 שונות.
11-01 תכשיטים;
11-02 אבזרי נוי, קישוטי שולחן, אח וקיר, אגרטלים לפרחים ועציצים;
11-03 מדליות ותגים;
11-04 פרחים, פירות וצמחים מלאכותיים;
11-05 דגלים, קישוטים לחגים;
11-99 שונות.
12-01 כלי רכב הנגררים על ידי בעלי חיים;
12-02 עגלות יד, מריצות;
12-03 קטרים וכלי רכב הנעים על מסילות ברזל וכל כלי רכב אחר הנע על מסילה;
12-04 קרוניות רכבל, מעליות כיסא ומעליות סקי;
12-05 מעליות ואמצעי הנפה להעמסה או להסעה;
12-06 ספינות ואניות;
12-07 כלי טיס וכלי רכב לחלל;
12-08 מכוניות, אוטובוסים ומשאיות;
12-09 טרקטורים;
12-10 גוררים ונגררים לכביש;
12-11 אופניים ואופנועים;
12-12 עגלות ילדים, כיסאות לנכים, אלונקות;
12-13 כלי רכב מיוחדים;
12-14 כלי רכב אחרים;
12-15 צמיגים ושרשראות נגד החלקה לכלי רכב;
12-16 חלקים, ציוד ואבזרים לכלי רכב, שאינם כלולים בסוגים או בתת-סוגים אחרים;
12-99 שונות.
13-01 מחוללים ומנועים;
13-02 שנאים, מישרי זרם, מצברים וצוברים;
13-03 ציוד להעברת אנרגיה חשמלית או לבקרתה;
13-99 שונות.
14-01 ציוד להקלטה או לשכפול של קולות או תמונות;
14-02 ציוד לעיבוד נתונים וכן מנגנונים והתקנים לציוד היקפי;
14-03 ציוד תקשורת, מיתקני שלט-רחוק אלחוטיים ומגברים לרדיו;
14-04 תצוגות מסך ואייקונים;
14-99 שונות.
15-01 מנועים;
15-02 משאבות ומדחסים;
15-03 מכונות חקלאיות;
15-04 מכונות לבניין;
15-05 מכונות כביסה, ניקוי וייבוש;
15-06 מכונות לטקסטיל, מכונות תפירה, סריגה ורקמה, כולל חלקים בלתי נפרדים מהן;
15-07 מכונות ומנגנונים לקירור;
15-08 [ריק]
15-09 כלי מכונות, מכונות קרצוף ויציקה;
15-99 שונות.
16-01 מצלמות ומסרטות;
16-02 מקרנים ומערכות צפייה;
16-03 מנגנונים להעתקה ולהגדלה;
16-04 מנגנונים וציוד לפיתוח;
16-05 אבזרים;
16-06 פריטים אופטיים;
16-99 שונות.
17-01 כלי מקלדת;
17-02 כלי נשיפה;
17-03 כלי מיתר;
17-04 כלי הקשה;
17-05 כלים מכניים;
17-99 שונות.
18-01 מכונות כתיבה ומכונות חישוב;
18-02 מכונות הדפסה;
18-03 אותיות וגופנים;
18-04 מכונות לכריכת ספרים, מכונות הידוק למדפסות, גיליוטינות ומספריים (לכריכת ספרים);
18-99 שונות.
19-01 נייר כתיבה, כרטיסים לתכתובת ולהודעות;
19-02 ציוד משרדי;
19-03 לוחות שנה;
19-04 ספרים וחפצים אחרים שמראם החיצוני דומה;
19-05 [ריק]
19-06 חומרים ומכשירים לכתיבה ביד, לשרטוט, לציור, לפיסול, לחריטה ולטכניקות אמנותיות אחרות;
19-07 חומרי הוראה;
19-08 דברי דפוס אחרים;
19-99 שונות.
20-01 מכונות מכירה אוטומטיות;
20-02 ציוד לתצוגה ולמכירות;
20-03 שלטים, לוחות מודעות והתקני פרסום;
20-99 שונות.
21-01 משחקים וצעצועים;
21-02 מנגנונים וציוד להתעמלות ולספורט;
21-03 פריטים אחרים לשעשוע ולבידור;
21-04 אוהלים ואבזריהם;
21-99 שונות.
22-01 כלי ירייה;
22-02 כלי נשק אחרים;
22-03 תחמושת, רקטות ופריטים פירוטכניים;
22-04 מטרות ואבזרים;
22-05 ציוד לציד ולדיג;
22-06 מלכודות, פריטים להדברת מזיקים;
22-99 שונות.
23-01 ציוד להעברת נוזלים;
23-02 כלים סניטריים;
23-03 ציוד להסקה;
23-04 ציוד לאוורור ולמיזוג אוויר;
23-05 דלק מוצק;
23-99 שונות.
24-01 מנגנונים וציוד לרופאים, בתי חולים ומעבדות;
24-02 מכשירים רפואיים, מכשירים וכלים לשימוש מעבדה;
24-03 תותבים;
24-04 חומרים לחבישת פצעים, לסיעוד ולטיפול רפואי;
24-99 שונות.
25-01 חומרי בניין;
25-02 חלקי בניין מיוצרים מראש או מורכבים מראש;
25-03 בתים, מוסכים ובניינים אחרים;
25-04 מדרגות, סולמות ופיגומים;
25-99 שונות.
26-01 פמוטים ופמוטים מרובי זרועות;
26-02 לפידים, מנורות ופנסים ידניים;
26-03 אבזרי תאורה ציבוריים;
26-04 גופי תאורה, חשמליים או שאינם חשמליים;
26-05 נורות, מנורות, נברשות, אבזרי קיר ותקרה, אהילים, מחזירי אור, נורות הקרנה למצלמות ולמסרטות;
26-06 התקני תאורה לכלי רכב;
26-99 שונות.
27-01 טבק, סיגרים וסיגריות;
27-02 מחזיקי מקטרות, סיגרים וסיגריות;
27-03 מאפרות;
27-04 גפרורים;
27-05 מצתים;
27-06 נרתיקי סיגרים, נרתיקי סיגריות וצנצנות ונרתיקים לטבק;
27-99 שונות.
28-01 מוצרי רוקחות;
28-02 מוצרי קוסמטיקה;
28-03 פריטי טיפוח וציוד למכוני יופי;
28-04 פיאות נוכריות, תוספות שיער מלאכותיות;
28-99 שונות.
29-01 התקנים וציוד נגד מפגעי אש;
29-02 התקנים וציוד למניעת תאונות ולחילוץ, שאינם מפורטים במקום אחר;
29-99 שונות.
30-01 מלבושים לבעלי חיים;
30-02 מכלאות, כלובים, מלונות ומחסות דומים;
30-03 מיתקני הזנה והשקיה;
30-04 אבזרי רתימה ואיכוף לרכיבה;
30-05 שוטים ומלמדים;
30-06 מיטות וקינים;
30-07 עמדות קינון ואבזרים אחרים לכלוב;
30-08 סמנים, סימנים וכבלים;
30-09 עמודי קשירה;
30-99 שונות.
31-00 מכונות וכלים להכנת מזון או משקה, שאינם מפורטים במקום אחר.
|
|
תיאור |
בשקלים חדשים |
|
1 |
בגין כתב טענות בהליך |
12,000 |
|
2 |
בגין הגשת ראיות בהליך, לרבות ראיות בתשובה |
15,000 |
|
3 |
הכנה לדיון והופעה בדיון, לכל יום דיון |
15,000 |
|
4 |
בעד הגשת בקשת ביניים או תשובה לבקשת ביניים |
5,000 |
|
5 |
בעד סיכומים בכתב |
12,000 |
|
6 |
בעד הוצאות שהוצאו לניהול ההליך (כגון אגרות, המצאת כתבי בי-דין, תרגומים, שכר טרחת עדים ומומחים) |
10,000 |
דו"ח RIA בנושא תקנות העיצובים
04.01.2018 י"ז טבת תשע"ח
עורכות הדו"ח: גב' ז'קלין ברכה, סגנית ראש רשות הפטנטים
גב' עדי ליאב, עוזרת משפטית לרשם הפטנטים
תודות: מר אופיר אלון, ראש רשות הפטנטים
גב' יעל פולק גליק, מרכזת בכירה (מדיניות רגולציה), משרד המשפטים
גב' גילי ברטורא, מדיניות רגולציה, משרד המשפטים
גב' אילת פלדמן, מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי)
גב' נועה מושייף, מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי)
חלק א – הגדרת הצורך בהתערבות ממשלתית
א. רקע והאינטרס הציבורי המוגן
1. זכות העיצוב הינה זכות קניין רוחני המגנה על ההיבטים האסתטיים הנראים לעין של מוצר כלשהו שיכולים להתבטא בקווי המתאר, בשילובי הצבעים, במרקם או במאפיינים נוספים. ההגנה ניתנת לעיצובים חדשים בלבד, דהיינו עיצובים שלא פורסמו לציבור קודם לכן. תנאי נוסף על פי חוק העיצובים להגנה על עיצוב הינו היות העיצוב בעל אופי ייחודי, במלים אחרות, לא די בכך שהוא חדש אלא נדרש כי יהיה שונה במידה מספקת מעיצובים שקדמו לו.
2. מטרת ההגנה על עיצובים הינה עידוד יצירה של עיצובים חדשים ומתן תמורה למעצב על פרי רוחו. ההגנה הניתנת על זכות קניין רוחני זו הינה מוגבלת בזמן וזאת על מנת לאפשר לציבור בחלוף תקופת ההגנה להשתמש בעיצובים אלה באופן חופשי. ההנחה הינה כי במשך תקופת תוקף העיצוב תוחזר למעצב ההשקעה בעיצוב החדש, בין היתר, באמצעות מכירת מוצרים הנושאים את העיצוב או מתן רשיונות שימוש בו.
3. חוק העיצובים, התשע"ז-2017 מסדיר את הגנת העיצוב במדינת ישראל ומאפשר קבלת הגנה על עיצוב רשום ולראשונה גם הגנה על עיצוב לא רשום. באופן זה מושגת וודאות באשר לזכויות הקניין בעיצובים. חוק העיצובים מאפשר הצטרפות ישראל להסדר האג להגשת בקשות בינלאומיות לרישום עיצובים. נבהיר כי הסדר זה, לאחר ההצטרפות אליו, יאפשר לתושב ישראל, כמדינה החברה בו, להגיש בקשה בינלאומית לרישום עיצוב ולבחור את המדינות בהן יירשם העיצוב מתוך רשימת המדינות החברות באותו הסדר. באופן זה ייחסכו למבקש העיצוב עלויות בגין הגשת הבקשה בכל מדינה ומדינה והוא יוכל לנהל את הליך הרישום וכן את חידוש העיצוב לאחר שיירשם באופן מרוכז.
4. לחוק העיצובים קדמה פקודת הפטנטים והמדגמים, 1924, אשר העניקה הגנה למדגמים רשומים בלבד למשך 15 שנים בכפוף לתשלום אגרות חידוש. פקודה מנדטורית זו הייתה מיושנת ותנאי הכשירות והיקף ההגנה על פיה היו שונים מאלה שנקבעו בחוק החדש.
5. בעקבות חקיקת החוק נדרשת התקנת תקנות אשר במסגרתן יידונו אופן הגשת הבקשות לרישום עיצובים, הליך הבחינה ברשות, סדרי הדין בהליכים בפני הרשם.
6. ככלל, עם הגשת בקשה לרישום עיצוב, מתפרסמת הבקשה ונבחנת ברשות בידי בוחנים. אם נמצא העיצוב כשיר לרישום, הוא נרשם בפנקס העיצובים. לאחר רישומו ניתן להגיש בקשה לרשם לבטל את העיצוב. העיצוב בתוקף ל-25 שנים בכפוף לתשלום אגרות חידוש מדי חמש שנים.
7. על פי החוק קיימים בנוסף להליכי ביטול העיצוב הרשום הליכים נוספים בפני הרשם, כגון, ציון שם המעצב, תיקון עיצוב וביטול תיקון עיצוב, בקשה להחזר תוקף עיצוב שפקע תוקפו בשל אי תשלום אגרת חידוש, ביטול החזר תוקף העיצוב, הכרעה בסכסוך בעניין עיצוב שירות. הליכים אלה נוגעים לעיצובים רשומים, למעט עיצוב השירות.
8. במקביל מתווה החוק מסלול להגנה על עיצובים לא רשומים, דהיינו עיצובים אשר עם פרסומם מקבלים הגנה מפני העתקה למשך שלוש שנים וזאת אם הם עומדים בתנאי החוק לעניין חידוש ואופי ייחודי, תנאים שהובהרו לעיל. החוק קובע אפשרות לסמן את העיצוב הלא רשום ובכך להזהיר את המתחרים כי בעל העיצוב הלא רשום סבור שיש לו זכויות קניין בעיצוב. הנוסח המוצע בתקנות הינו כי הסימן יתייחס לכל מוצר בנפרד, על גביו או על גבי אריזתו, מתוך רשימה של אפשרויות סימון שאינה ממצה.
9. בישראל מוגשים ונרשמים כיום כ-1,500 מדגמים בשנה. כשני שליש מן המדגמים מוגשים לרישום באמצעות מיופה כוח, וכשליש באמצעות המבקש עצמו[1]. תהליך הבחינה והרישום הינם מהירים. זמן ההמתנה לבחינה ראשונה של המדגם עומד על כשלושה חודשים וכל תהליך הבחינה עד הרישום אורך כשנה. על פי תקנות המדגמים על הרשם לסיים את הליך הבחינה במשך שנה ושלושה חודשים ואולם מרבית המדגמים מסיימים את הליך הבחינה לפני תום תקופה זו. מרבית המדגמים המוגשים על פי פקודת הפטנטים והמדגמים הינם בתחום יחידות הבניין ורכיבי הבנייה, בתחום אמצעי ההובלה ובתחום התכשיטים[2].
ב. זיהוי הבעיה וסיבותיה
10. ממפגשים עם מעצבים בתחומים שונים עולה כי חלק גדול מהעיצובים כיום אינם רשומים ולפיכך אינם מוגנים, למעט הגנה מסוימת מכוח עילות אחרות אשר היקפה נקבע בהליך בבית המשפט. הסיבות העיקריות להעדר הרישום, כפי שהן עולות ממפגשים עם המעצבים, הינה חוסר מודעות לאפשרות הרישום, תפישה, מוטעית לטעמנו, כי מדובר בהליך יקר ומורכב והצורך לאכוף את הזכויות בבית המשפט גם לאחר הרישום. זאת ועוד, העתקת עיצובים הינה פשוטה יחסית ולעתים מתרחשת מחוץ לישראל. נבהיר כי על מנת להגן על עיצוב מחוץ לישראל יש לפעול על פי הדינים החלים במדינה הרלוונטית, ובעיקר לרשום את העיצוב באותה מדינה.
11. ההגנה בגין עיצובים לא רשומים פותרת בחלקה את בעיית חוסר המודעות לאפשרויות ההגנה על עיצובים. החוק קובע אפשרות לסמן עיצובים לא רשומים אך מותיר את הסדרת אופן הסימון לתקנות[3]. העדר הסדרה יכול להביא לשימוש בכלי הזה באופן שמעקר את תכליתו. למשל, סימון באופן שאינו גלוי לעין, סימון ללא תאריך, סימון שאינו צמוד למוצר ספציפי. על כן נדרשת הסדרה בתקנות שתהלום את תכלית הסימון.
12. בנוסף, יש להנגיש לציבור את האפשרות לקבל הגנה בגין עיצוב רשום על מנת למקסם את השימוש בו, הן בקרב עסקים גדולים, והן בקרב עסקים קטנים. על כן על הליכי ההגשה והבחינה להיות קצרים, פשוטים וידידותיים. לפעולות הסברה לציבור באשר לתהליך הרישום ישנה תועלת רבה להשגת מטרות אלה, אך הן חורגות מהדיון בתקנות העיצובים, אשר דו"ח זה עוסק בהן.
13. בשיח עם המעצבים ומתוך שאלות שהופנו אלינו זיהינו כי מורכבות התהליך מהווה מחסום בפני המעצבים הקטנים, נפרט את ההיבטים שבהם היא באה לידי ביטוי:
א. אגרות הגשה – אגרות הגשה גבוהות מהוות מחסום כלכלי בפני הגשת הבקשות למעצבים קטנים ולמעצבים המגישים בהיקפים גדולים. אולם בשיח עם ציבור המעצבים התברר כי האגרה אינה מהווה מכשול בפני הגשת הבקשות במיוחד בשים לב להנחה המשמעותית הניתנת למבקשים פרטיים.
ב. חידוש רישום העיצוב מדי חמש שנים מחייב ביצוע מעקב ורישום אשר מכביד על מעצבים שאינם משתמשים מתוחכמים של השיטה.
ג. הליך החזר תוקף של עיצוב הינו הליך חדש שלא היה קיים בהתאם לפקודת הפטנטים והמדגמים. בדינים קרובים, דיני הפטנטים, הליך הגשת הבקשה להחזר תוקף מחייב צירוף תצהיר. לאור העובדה שמרבית המבקשים אינם מיוצגים, הכבדה פרוצדורלית עלולה למנוע מהם את האפשרות להחזיר את תוקפו של העיצוב ובכך לאבד כליל את זכויותיהם.
ד. פישוט ההליכים בפני הרשם - נשקלו חלופות לגבי אופן הגשת כתבי הטענות והראיות בהליכים בפני הרשם.
14. בהעדר אפשרות להגיש בקשות באמצעות הסדר האג, קבלת הגנה במדינות נוספות על עיצוב הנו תהליך יקר ומורכב עבור מעצבים המחייב ללמוד את הדין המקומי ולשכור שירותים של מייצגים בכל מדינה. אפשרות הגשת בקשות בינלאומיות בהתאם להסדר האג הוסדרה בחוק העיצובים והתקנות יסדירו סוגיות הנוגעות לאופן הטיפול בעיצובים שהוגשו או שנרשמו בישראל מכוח הסדר האג.
15. בהתאם לפקודה שחוק העיצובים מחליף, ההליך בפני הרשם היה מצומצם להליך ביטול בשל פרסום קודם של מדגם. בחוק העיצובים התווספו הליכים נוספים ונעשה ניסיון לפשט ככל הניתן הליכים אלה. שתי סוגיות שנדונו הינן גילוי מסמכים ופסיקת הוצאות. פסיקת הוצאות גבוהות בהליך הינה סוגיה שיש לה פוטנציאל להרתיע מעצבים שאינם בעלי ממון מלפתוח בהליכים בפני הרשם או להתגונן בפני הליכים המוגשים כנגדם. נושא גילוי המסמכים מצוי במחלוקת בקהילת המייצגים. בשל אופי ההליכים אצל הרשם, השונה מבית המשפט, סברנו שיש מקום ליצור הסדר גילוי מסמכים ספציפי. על פי ההסדר הנוהג, פרי הפסיקה, לרשם יש סמכות ליתן צו לגילוי מסמכים במקרים הרלוונטיים. סברנו כי הסדר זה מייצג את האיזון הראוי ואולם יש מקום להסדירו באופן מפורש בתקנות.
ג. סיכום ביניים: הצורך בשינוי הרגולציה
16. בחוק העיצובים נקבע כי יש להתקין תקנות בנושאים הבאים: סדרי רישום עיצובים, קביעת מועדים לביצוע הפעולות השונות המפורטות בחוק, סיווג מוצרים, סוגי הבקשות המפורטות בחוק – אופן הגשתן, הפרטים שיכללו בהן, והמסמכים שיצורפו להן, סדרי דין בהליכים, אגרות שישולמו על הגשת הבקשות או על פעולות אחרות של הרשות, אופן פרסום המידע שיש לפרסם על פי החוק ואופן הגשת השגה. מהשיח שנערך עם הציבור עלה כי המצב הנוכחי ביחס לסדרי הרישום, למועדים השונים לביצוע פעולות, לסיווג המוצרים, לאופן פרסום המידע ולהליך הגשת ההשגה הוא מצב טוב, ולפיכך, תוכן התקנות הנוגעות לנושאים אלו משמר את המצב הקיים במידה רבה. בהתאם לכך, התמקד התהליך בסוגיות האחרות, אשר עמדו במרכז השיח עם הציבור, ושבהן באות לידי ביטוי הבעיות שתוארו. בנוסף, הותקנו תקנות גם בסוגיות שהחוק אינו מחייב בהן התקנת תקנות. התקנת תקנות בנושאים אלו נועדה להקל על הציבור, ולהנגיש את אפשרויות ההגנה שחוק העיצובים מקנה.
חלק ב – בחירת תוכן הרגולציה
אופן הגשת כתבי טענות וראיות בהליכים בפני הרשם
המצב כיום - פיצול כתבי טענות וראיות בהליכים בפני הרשם
1. בהתאם לפקודה, אשר חוק העיצובים החדש מחליף, קיים הליך ביטול מדגם בפני הרשם (בשל פרסום קודם של המדגם). במסגרת הליך הביטול מוגשים כתבי הטענות בנפרד מכתבי הראיות (תקנות 59 – 64 לתקנות המדגמים, 1925). כל יתר ההליכים מתקיימים בבית המשפט המחוזי (סעיף 44 לפקודת הפטנטים והמדגמים, 1924). לפי הנתונים שבידי הרשות, משנת 2012 ועד היום נפתחו 11 הליכים לביטול מדגם. במקביל הסתיימו בפסק דין בבתי המשפט 24 הליכים הנוגעים למדגמים[4].
2. הסיכונים שזיהינו במצב כיום הינם התמשכות ההליכים ופיצול הליכים בין בתי המשפט לבין הרשם.
3. בשל הזמנים הקצרים הקצובים בתקנות להגשת כתבי הטענות והראיות של הצדדים (חודש) ובשל העובדה שיש רק עילה אחת לביטול מדגם בהליך בפני הרשם, בפועל לא מתממש הסיכון של חוסר יעילות בשל התמשכות ההליך כתוצאה מבקשות ארכה של הצדדים.
4. בפועל, בשישה הליכים שהתנהלו (מתוך 11 הליכים שנפתחו) ניתנו בסך הכל 15 אורכות במשך 7 השנים האחרונות. מכאן מסקנתנו הינה כי העלות לממשלה הינה אפסית.
5. עניינו של הסיכון שבפיצול הליכים בין הרשם לבין בתי המשפט בשאלת תוקף המדגם בשל העילה המצומצמת להליך הביטול בפני הרשם, עניינו העברת העומס לבתי המשפט או פיצול הדיון ביחס לאותו מדגם בין שתי הערכאות. הפיצול האמור מטיל עלות על בעל המדגם ועל מבקש הביטול בשל ההתדיינות בפני שתי ערכאות שונות.
6. נציין כי קיים אינטרס ציבורי בוודאות לעניין תוקף המדגם. לפיכך רצוי להכריע בשאלת התוקף באופן המהיר ביותר.
7. חוק העיצובים קובע מספר רב של הליכים בפני הרשם, לעומת הליך אחד בלבד לפי הפקודה, כגון, ביטול עיצובים שאינם עומדים בתנאי החוק, ביטול תיקוני טעויות בפנקס, ביטול החזר תוקף עיצוב, ביטול רישום שם מעצב. החוק מבטל את פיצול ההליכים בין הערכאות, הרשם ובית המשפט.
חלופה ראשונה – חלופה זו הינה פיצול בין שלב הגשת כתבי הטענות ושלב הגשת הראיות בכלל ההליכים שתוארו.
8. מבחינת סדרי הדין, חלופה זו הינה זהה למצב הקיים. צפוי כי מספר ההליכים בפני הרשם יגדל בשל הגדלת מספר ההליכים בחוק, להערכתנו, פי שניים, בשים לב לגידול הצפוי בהגשת בקשות לרישום עיצובים בשל ההצטרפות להסדר האג וכן בהינתן סוגי ההליכים שהתווספו.
9. חלופה זו עשויה להטיל עומס על הרשם במתן אורכות בשל הגידול במספר ההליכים ובמקביל להפחית את העומס מבתי המשפט בשל הרחבת סמכויות הרשם.
10. חלופה זו עשויה להפחית את הנטל על המעצבים מבחינת שכר טרחה בשל האפשרות למקד את הראיות בשאלות השנויות במחלוקת ועשויה להקל על משא ומתן לפשרות בשלב שלאחר כתבי הטענות ולפני הגשת הראיות (חסכון בעלות).
11. נציין כי השאלה האם לפצל בין שלב הגשת כתבי הטענות לשלב הגשת הראיות עשויה להיות מושפעת מן האפשרות להורות על גילוי מסמכים בשלב שאחרי הגשת כתבי הטענות ולפני הגשת הראיות. נשוב ונציין כי קיים צורך להכריע בהליכים אלה במהירות לשם וודאות ושמירה על תחרות הוגנת בשוק.
חלופה שנייה – איחוד שלב כתבי טענות והראיות בהליכים בפני הרשם
12. עניינה של חלופה זו הינו בהגשה של הטענות והראיות ביחד (בשלב אחד) בידי יוזם ההליך ולאחר מכן בידי המשיב להליך. מחד צפוי כי חלופה זו תקצר את משך ההליך. מאידך – קיימת אפשרות שיהיה צורך בתיקון כתבי הטענות והגשת ראיות נוספות של יוזם ההליך לאור טענות הצד שכנגד. עלות נוספת עלולה להיגרם מהגשת ראיות בשאלות שאינן במחלוקת בין הצדדים. עלות זו מקוזזת לפחות בחלקה מהפחתה צפויה בשכר הטרחה בשל ניסוח הטענות והראיות יחד.
13. חלופה זו מפחיתה את העלות לממשלה במובן זה שהיא מפחיתה את הצורך בדיון בבקשות אורכה. ואולם מספר בקשות האורכה שהוגשו בהליכים לביטול מדגם הינו נמוך מאוד. הצורך בתיקון כתבי טענות עלול דווקא להעלות את עלויות הממשלה בשל הזמן שיושקע בדיון בבקשות אלה, אשר תלוי במורכבות ועשוי לארוך בין מספר שעות למספר ימים.
14. נשוב ונזכיר כי ייתכן שיהיה בכך כדי להביא להכרעה מהירה יותר בסכסוך. בנוסף, ייתכן שאין עניין ציבורי בעידוד פשרות בהליכים הנוגעים לתוקף עיצוב.
חלופה שלישית – מתן אפשרות ליוזם ההליך להחליט האם לאחד את טענותיו עם ראיותיו
15. על פי חלופה זו יוזם ההליך רשאי אך אינו חייב להגיש את ראיותיו יחד עם טענותיו. אם הגיש כך, על המשיב להליך לנהוג באותה דרך. הסדר דומה קיים בתקנה 58 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח – 1968. אם החליט יוזם ההליך לפצל בין טענותיו לראיותיו, יהיה המשך ההליך כמו בחלופה 2. בפועל, למרות שאפשרות זו קיימת בהליכי ההתנגדות לפטנט, נעשה בה שימוש נדיר. נזכיר כי הליכי ההתנגדות לפטנט הינם מורכבים יותר וייתכן כי זו הסיבה בגינה לא נעשה בחלופה זו שימוש ומאידך מספר האורכות המוגשות בהליכי התנגדות לפטנט רבות מאוד[5].
16. השימוש באפשרות זו עשויה לקצר את ההליך. הוספת האפשרות אינה מטילה עלויות נוספות לממשלה וחוסכת את עלויות הטיפול בבקשות ארכה באם תיבחר אפשרות האיחוד.
17. היתרון בשיטה זו גלום במתן יותר אפשרויות בחירה ליוזם ההליך בהתאם לנוחות שלו. ניתן להשתמש באפשרות זו במקרים המתאימים ובכך לחסוך בעלויות ובשכר טרחה, ככל שהציבור מודע לאפשרות ומבין אותה.
החלופה שנבחרה הינה החלופה השלישית בשל הגמישות שהיא מעניקה ליוזם ההליך ומותירה עדיין אפשרות בידי הצדדים לסיים את ההליך בטרם הגשת הראיות מבלי להיכנס להוצאות ניכרות.
גילוי מסמכים
המצב כיום
18. אין הסדרה של סוגית גילוי המסמכים בחקיקה הנוגעת להליכים בפני הרשם. הגילוי ניתן על פי החלטת רשם במקרים המתאימים. בעשר השנים האחרונות ניתנו כ-30 החלטות בבקשות לגילוי מסמכים בכלל התחומים הנדונים בפני הרשם (סימני מסחר, מדגמים, פטנטים). ההחלטות התוו את השיקולים שהרשם מפעיל בהכרעתו בבקשות לגילוי מסמכים, בשים לב להבדלים בין הליכים בפני הרשם להליכים המתנהלים בבית המשפט.
19. הסיכון במצב כיום הינו כי מידע ומסמכים המצויים בידי הצדדים הרלוונטי להחלטת הרשם אינו מתגלה לרשם. מידע זה עשוי להיות מהותי ולהשפיע על אינטרסים ציבוריים, כגון על כשירות העיצוב לרישום.
20. מאידך, קביעת חובת גילוי מסמכים אוטומטית ורחבה בהליכים בפני הרשם עלולה להאריך את ההליך שלא לצורך ולגרום לסרבולו. זאת ועוד, לעתים מטרת גילוי המסמכים הינה זרה להליך, כגון השגת יתרון בשוק הרלוונטי.
במקביל, כאשר מוגשת בקשה לגילוי מסמכים
מתעורר הצורך במתן החלטות ביניים, אשר עלולות גם לעכב את המשך הדיון. עם זאת מדובר
במעט הליכים ומעט החלטות. קיימות
גם
עלויות לצדדים בהגשת בקשות לגילוי מסמכים..
חלופה ראשונה – הסדרת הסוגיה ושיקוף המצב הקיים בתקנות - מתן שיקול דעת לרשם להורות על גילוי מסמכים
21. בהתאם לחלופה זו תיקבע סמכות הרשם להורות על גילוי מסמך ספציפי בתקנות תוך מתן שיקול דעת רחב לרשם באילו מקרים להורות על הגילוי.
22. התועלת מהסדרה כזו הינה הבהרת קיומה של סמכות להורות על גילוי מסמך ספציפי בתקנות. עם זאת, חלופה זו מותירה את הצורך במתן החלטות ביניים בצד עלויות לצדדים בהגשת הבקשות ומתן מענה להן. ואולם לאור הסדרת הנושא בחקיקה, יש צפיות רבה יותר באשר לתוצאות בקשה לגילוי מסמכים.
23. חלופה זו משקפת את המצב הקיים בתקנות שכן הינה למעשה קביעה כי לרשם סמכות ליתן צו לגילוי מסמכים, שאין לגביה מחלוקת כיום, ואולם מגבירה את הוודאות בנושא זה.
חלופה שנייה– אימוץ ההסדר שבתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד 1984 בסוגית גילוי המסמכים
24. חלופה זו עניינה אימוץ ההסדר שבתקנות 112 – 122 לתקנות סדר הדין האזרחי. הסדר זה מאפשר לצדדים לפנות לבית המשפט או לרשם ולבקש צו לגילוי כל המסמכים שבידיו הנוגעים להליך (גילוי כללי). התשובה לצו תינתן בתצהיר. כמו-כן ניתנת לבית המשפט הסמכות ליתן צו לגילוי מסמך פלוני (גילוי ספציפי). ההסדר מפרט את אופן העיון במסמכים ואת הסנקציות שיוטלו על בעלי הדין אם לא גולה מסמך. כמו-כן נקבעו מועדים למתן מענה לצו, אופן הדיון בטענות חסיון ותנאים למתן הצו. התועלת שבחלופה זו הינה כי ההסדר מוכר לעורכי הדין מהליכים בבתי המשפט .
25. בהתאם לחלופה זו לעתים יהיה צורך במתן החלטות ביניים ואולם לא ניתן להעריך האם יהיה צורך במתן יותר החלטות בהתאם לחלופה זו. ייתכן שההסדר מורכב מדיי ביחס להליכים המתנהלים בפני הרשם וגוזל זמן על חשבון משך ההליך הכולל. בהתאם לחלופה זו קיים חשש כי יוטלו הוצאות נוספות על הצדדים בהפעלת ההסדר והארכת משך ההליך. כמו-כן קיים חשש כי יהיה באימוץ הסדר זה עידוד הצדדים לצאת למסעות "דיג" אחר מסמכים למטרת ההליך או למטרות אחרות ובכך עלול להיפגע גם אינטרס לגיטימי של הצדדים שלא לגלות מסמכים.
החלופה שנבחרה הינה התקנת תקנה ספציפית הקובעת כי לרשם יש סמכות להורות על גילוי מסמך מסוים והתווית שיקול הדעת במתן הצו בהתאם לפסיקה כיום.
פסיקת הוצאות בהליכים בפני הרשם
המצב הנוכחי
26. קיימת סמכות כללית לפסוק הוצאות (תקנה 65 לתקנות המדגמים, 1925). ניתן לפסוק הוצאות גם במסגרת ההחלטה ואולם בהליכים רבים נפסקות הוצאות ריאליות בהתאם לבג"ץ 891/05 תנובה[6] בהחלטה נפרדת לאחר הגשת בקשה מפורטת לפסיקת הוצאות, תשובה ותשובה לתשובה. בשל מספר ההליכים הנמוך במדגמים, נבדקו גם הליכים בסימני מסחר, הדומים מבחינת מידת המורכבות והיקף כתבי בי-הדין. פסיקת ההוצאות הריאלית (הוצאות שהוצאו בפועל) נעה בין 8,000 ל-200,000. למעט שני מספרים חריגים אלה, הממוצע הינו כ-45,000 ₪.
27. הקשיים במצב הקיים הינם כי שיעור ההוצאות הנפסקות הינו גבוה ביחס לזה שנפסק בבתי המשפט. כמו-כן יש צורך בניהול הליכים מורכבים לצורך קביעת שיעור ההוצאות במסגרת בקשה לפסיקת הוצאות. הליכים אלה גורמים לבזבוז משאבי שיפוט.
28. קושי נוסף במצב הנוכחי הינו כי קשה לצדדים לצפות מראש את ההוצאות שייפסקו. העלויות מותנות בבחירת הייצוג, ככל שנבחר ייצוג יקר יותר, כך צפוי הצד השני לשאת בעלויות גבוהות יותר. לפיכך יש פגיעה בעיקר במתדיינים "עניים". הוכחת ההוצאות כרוכה בהוצאות נוספות לצדדים, שלעצמן עשויות להיות מהותיות, בשל רף ההוכחה הגבוה הנדרש. כמו-כן פסיקת הוצאות באופן זה מעודדת נטילת ייצוג, בשל חוסר אפשרות לקבל החזר על הוצאות בגין ייצוג עצמי. ההליכים לפי חוק העיצובים צפויים להיות ממוקדים יותר ולכן היקף ההוצאות אינו צפוי להיות גבוה מן ההוצאות של ההליכים כיום.
29. פסיקת הוצאות באופן זה עלולה להרתיע מהגשת הליכים בשל עלויות גבוהות צפויות. ייתכן שתוקף מדגמים לא נדון בשל ההרתעה האמורה והמדגמים שאינם כשירים מונעים תחרות, או שמדגמים כשירים ייזנחו בשל החשש מחיוב הוצאות המשפט במקרה של הפסד.
חלופת ראשונה - קביעת שיעור ההוצאות בתקנות
30. בדומה להסדר הקיים בבריטניה[7], מוצע לקבוע טבלה עם הסכום המקסימלי של ההוצאות ושכר הטרחה שהרשם יפסוק בשלב בהליך בפניו. הרשם יקבע את הסכום המדויק בהתאם לשיקול דעתו, בשים לב להיקף הסביר בנסיבות העניין. באופן זה יימנע הצורך בקיום התדיינויות בנושא ותעלה הוודאות באשר לשיעור ההוצאות שייפסק. פסיקת הוצאות באופן זה עשויה להיות שוויונית יותר ולחסוך בעלויות הצדדים בהגשת בקשות לפסיקת הוצאות ובעלויות של הרשם בדיון בבקשות אלה. עם זאת סביר כי יהיו בעלי דין שלא יקבלו את מלוא הוצאותיהם בחזרה.
31. חלופה זו עשויה להביא גם להקלה בגישה לערכאות - לא יהיה חשש מעלויות גבוהות בהגשת הליכים, שוויון וודאות.
32. קיימת גישה לפיה קביעה של תקרת ההוצאות שיפסקו עלולה להביא לפגיעה באיכות השירות שיינתן בידי מומחים או עו"ד מייצגים משום שיגבילו עצמם לפי הסכום המקסימלי שנקבע ואולם מאידך ייתכן שיהיה בכך כדי להגביר את התחרות בקרב המייצגים. עבור בעלי דין שיבחרו בייצוג יקר במיוחד, תתאפשר השבה של הוצאות בהיקף סביר ולא של כלל ההוצאות.
חלופה שנייה - הותרת שיקול הדעת לרשם לפסוק הוצאות במסגרת ההחלטה ולא בהליך נפרד
33. קביעת סמכות הרשם לפסוק הוצאות במסגרת ההחלטה בלבד. אין התוויה של שיקול הדעת בפסיקת ההוצאות מעבר לכך. באופן זה יושג חסכון בזמן ההתדיינות בהוצאות כאשר הרשם יפסוק הוצאות ללא צורך בהתדיינות נפרדת בנוגע להוצאות, הסדר זה דומה לנהוג בבתי המשפט ועשוי להביא להפחתה בהוצאות ולקרב אותן לאלה הנפסקות בבתי המשפט.
34. חלופה זו מותירה שיקול דעת רחב בפסיקת ההוצאות ולכן ההוצאות שנפסקות אינן צפויות.
35. חלופה זו מייתרת את הצורך בהגשת בקשה מיוחדת לעניין זה ועשויה להביא להקלה מסוימת בהוצאות הנפסקות, אך אין וודאות לציבור באשר לעלות הצפויה מניהול ההליך. מבחינת העלות לצדדים, נציין כי עלות הגשת בקשה לפסיקת הוצאות תלויה בהסכם שכר הטרחה ועשויה להגיע אף לאלפי ש"ח בודדים.
חלופה שלישית – העדר הסדרה בתקנות
36. לפי חוק העיצובים, הרשם רשאי לצוות על תשלום הוצאות סבירות. הוצאות אלה נקבעות בכל מקרה לגופו ולכן אין מקום להסדיר סכומים קבועים מראש. יחד עם זאת יש להיות ערים לכך כי גם בחוק הפטנטים (בסעיף 162(ב) דיון בהליכים על ריב) נקבע כי הרשם רשאי לצוות על תשלום הוצאות סבירות ובמקרים רבים נפסקות הוצאות גבוהות.
החלופה שנבחרה בטיוטת התקנות הינה קביעת סכום ההוצאות המקסימלי בתקנות על מנת להגביר את הוודאות בציבור ולהפחית את העלויות לצדדים. באופן זה תעמוד חלופה זו לדיון ציבורי וניתן יהיה לקבל הערות מכלל הגורמים.
אגרות בגין הגשת בקשה
המצב הנוכחי
37. קיימת אגרת בקשה (400 ₪) והנחה בשיעור של 40% למבקשים פרטיים, חברות קטנות ומוסדות להשכלה גבוהה; קבועה אגרה בגין מערכת של פריטים (דהיינו, מספר מוצרים הנמכרים יחד ונושאים אותו עיצוב) על סך 600 ₪. אותן הנחות חלות על אגרה זו. בגין מדגם מוסף משולמת אגרת בקשה רגילה. נבהיר כי מדגם מוסף הינו מדגם השייך לבעלי המדגם העיקרי והשונה מן המדגם העיקרי בפרטים שאינם מהותיים (וריאנט).
38. נבדקה ההשערה לפיה מעצבים נמנעים מהגשת בקשה לרישום מדגמים בשל העלות. למעצבים יש קולקציות מרובות עיצובים ומסתפקים בהגנה על פריט אחד או שאינם מגישים כלל משום שאינם יודעים לזהות מראש את הפרט ה"מצליח" בתוך הקולקציה. בשיחות עם המעצבים הובהר כי האגרה כיום (240 ₪ למדגם לאחר ההנחה עבור מבקש פרטי) אינה מהווה מחסום להגשת בקשה לרישום.
39. על פי חוק העיצובים תינתן הגנה מפני העתקה של עיצובים לא רשומים, ללא צורך בתשלום אגרות לשם השגת הגנה.
חלופת ראשונה - מתן הנחות "כמות"
40. מתן הנחה קבועה בבקשות רב-עיצוביות לכל עיצוב החל מהעיצוב החמישי. מעצבים יגישו בקשות הכוללות יותר עיצובים ובכך יוכלו להגן על קולקציות שלמות בעלות נמוכה יותר או על מספר קולקציות. ואולם בשיח עם המעצבים עלה כי האגרה אינה מהווה עבורם מחסום מפני הגשת בקשות לרישום עיצובים.
41. הנחת כמות הינה מורכבת יחסית לניהול ואינה מוצדקת בהכרח משום שנבחנת כשירותו לרישום של כל עיצוב בנפרד. בנוסף, עלות הגשת העיצוב עבור מעצבים שהם מבקשים פרטיים או חברות קטנות ממילא נמוכה (240 ₪) ובכך גם נמוכה משמעותית מן העלות של בחינת הבקשה לרישום העיצוב עבור הממשלה.
42. הורדת אגרת ההגשה במידה כזו עלולה לגרום להגשת בקשות שכלל אינן כשירות לרישום ללא סינון מוקדם בידי בעל העיצוב ובעקבות זאת זמן ההמתנה לבחינה יעלה.
חלופה שנייה - מתן הנחה על עיצובים מוספים
43. חלופה זו עניינה מתן הנחה על עיצובים מוספים (עיצוב מוסף = עיצוב השונה מן העיצוב העיקרי רק בפרטים שאינם מהותיים).נציין כי החל מיום 1.6.2016 ועד היום הוגשו 138 בקשות לרישום מדגם מוסף.
44. השיקולים דומים לאלה שהוצגו בחלופה הקודמת, דהיינו הקלה כלכלית בהגשת בקשות נוספות אל מול העדר סינון של הבקשות. אולם בשל העובדה שהיקף ההגנה בגין עיצוב מוסף ביחס לעיצוב עיקרי עדיין לא הוכרע בפסיקה לא ניתן לומר האם הצורך בהקלה בהגשת עיצובים מוספים זהה לצורך בהקלה בהגשת עיצובים "רגילים".
החלופה שנבחרה הינה הותרת המצב הקיים על כנו וזאת לאור העובדה שעלויות הגשת הבקשה לרישום עיצוב הינן נמוכות מאוד, במיוחד למבקשים פרטיים ולחברות קטנות. מן השיח עם המעצבים עלה כי אגרות ההגשה אינן אלה המהוות מחסום בפני הגשת הבקשות לרישום.
חידוש רישום
המצב הנוכחי
45. המשך ההגנה על מדגם רשום מותנית בתשלום אגרת חידוש מדי חמש שנים, כדלקמן
שנים 5-10 – 430 ₪.
שנים 10 – 15 – 855 ₪
שנים 15 – 18 (אגרה חדשה אך כבר בתוקף) – 855 ₪.
46. במצב זה קיים חשש כי המבקשים יאבדו את ההגנה בשל איחור בתשלום אגרת החידוש.
47. כיום שולחת רשות הפטנטים, לפנים משורת הדין, תזכורת לתשלום האגרה לכתובתו של בעל המדגם כפי שהיא מעודכנת במאגרי הרשות. ככל שבעל המדגם לא מקבל עוד הודעות בכתובת זאת לא יקבל תזכורת לתשלום כאמור.
48. לעתים קרובות מחייבת חלופה זו תשלום לעוסקים בחידושים לאלו המעוניינים בשירותים אלו על מנת למנוע איחור בתשלומי אגרות החידוש.
49. ההגנה המוענקת לבעל המדגם נפסקת עם הפסקת תשלומי החידוש ובכך מתאפשר לציבור לעשות שימוש במדגם.
50. על פי הנתונים שבידינו מספר המדגמים שחודשו לתקופה שנייה בין השנים 2007 – 2016 הינו 3762. פחות ממחציתם חודשו לתקופה שלישית (1527 מדגמים). כך למשל, בשנת 2007 נרשמו 1,045 מדגמים ורק 320 מתוכם חודשו לתקופה שנייה.
חלופה ראשונה – פתיחת אפשרות לתשלום מראש עבור כל תקופת ההגנה
51. עניינה של חלופה זו מתן אפשרות לבעל עיצוב לשלם במועד החידוש הראשון עבור כל תקופת ההגנה האפשרית על עיצוב, בנוסף לתשלום האגרה מדי חמש שנים.
52. המבקש יוכל לבחור לשלם סכום חד-פעמי ובכך למנוע את הסיכון מאובדן הזכות בשל אי בתשלום אגרת החידוש. אפשרות זו תחייב מתן תמיכה תפעולית במערכת המחשוב.
53. חלופה זו תחסוך למבקשים את שכר הטרחה המשולם למייצגים בגין תשלום אגרת החידוש. מאידך, חידוש באופן זה תותיר את זכות השימוש הבלעדית בעיצוב בידי בעל העיצוב במשך כל תקופת ההגנה האפשרית, גם אם חדל לעשות בו שימוש לאורך תקופה זאת או אם אין הדבר כדאי לו מבחינה כלכלית.
54. אפשרות זו לשלם את האגרה בפעם אחת למשך 20 שנים מונע את הצורך לעקוב אחר מועדי תשלום האגרות במשך תקופת תוקף העיצוב. צפוי כי אפשרות זו תסייע למעצבים שאינם מיוצגים לשמור על המשך תוקף העיצוב. מאידך, הפגיעה בציבור מכך שהעיצוב אינו הופך לנחלת הכלל אינה גבוהה משום שככל שהעיצוב מפסיק להיות רווחי עבור המעצב, הרי שיש להניח כי הוא אינו נדרש גם לציבור.
החלופה שנבחרה הינה מתן אפשרות לשלם את אגרות החידוש במועד לתשלום אגרת החידוש הראשון (לאחר 5 שנים ממועד הגשת הבקשה לרישום) שכן במועד זה בעל העיצוב כבר יודע האם מדובר בעיצוב מוצלח מאוד אותו ירצה להשאיר בתוקף למשך כל תקופת העיצוב ומאידך סכום האגרה מונע ממעצבים שאינם משתמשים עוד בעיצוב לחדשם שלא לצורך.
סוגיות נוספות
אופן הגשת בקשה בינלאומית
בקשות בינלאומיות יכולות להיות מוגשות למשרד הבינלאומי ישירות או באמצעות משרד הפטנטים אשר מעביר את הבקשות למשרד הבינלאומי.
הסדר האג והחוק בעקבותיו מותירים אפשרות בידי הרשות המוסמכת להחליט האם בקשות בינלאומיות יוגשו רק ישירות למשרד הבינלאומי או גם באמצעות רשות הפטנטים. אנו סבורים כי בשלב זה אין לפתוח את אפשרות ההגשה באמצעות הרשות וזאת לאור העובדה שלפי חוק העיצובים הרשות אינה רשאית לבדוק את תוכן הבקשות מבחינת ההתאמה להסדר האג, דהיינו, האם הן כוללות את כל הפרטים הנדרשים, האם התיאור החזותי הוגש כראוי וכו', ולמעשה הרשות יכולה לשמש כ"משרד דואר" בלבד. ההגשה למשרד הבינלאומי היא מקוונת וידידותית למשתמש. בשיקול בין עלות הפיתוח של ממשק הגשה בין המבקשים לרשות ובין הרשות למשרד הבינלאומי מחד, לבין התועלת הצפויה למבקשים ממתן האפשרות האמורה, אנו סבורים כי אין מקום בשלב זה להשקיע בפיתוח כאמור. יודגש כי סיוע למבקשים המתקשים בהגשה למשרד הבינלאומי יוענק בכל מקרה בידי הרשות בשעות קבלת הקהל של הרשות, בטלפון ובאמצעים הנוספים העומדים לרשות הציבור.
מנסיון של משרד הפטנטים הקוריאני שהצטרף לאחרונה להסדר האג אשר פתח את אפשרות ההגשה דרך המשרד, עולה כי אחוז המשתמשים באפשרות זו מועטה ביותר (משתמשים בודדים).
אופן הגשה הבקשה והליך הבחינה
על מנת להקל על הציבור במעבר בין פקודת הפטנטים והמדגמים לחוק העיצובים, נעשה נסיון לשמר ככל הניתן את הליכי ההגשה והבחינה. החלטה זו התקבלה לאחר שמיעת ציבור המבקשים הלא-מיוצגים וציבור המייצגים (עורכי הדין ועורכי הפטנטים).
לפיכך מסגרת הבחינה, דהיינו, זמני המענה על הודעות הליקויים, משך הבחינה הכולל, אופן הגשת הבקשה והתיאור החזותי, תואמים במידה רבה את המצב הקיים בתקנות. נושאים שבאו לידי ביטוי בהוראות העבודה ובחוזרי הרשם עוגנו בתקנות על מנת להקל על ההתמצאות בדין.
הודעה בטרם פקיעת עיצוב
המשך ההגנה על עיצוב מותנה בתשלום אגרות חידוש. בשיח עם ציבור המייצגים עלה הצורך לאפשר גמישות בתשלום אגרות החידוש. לפיכך הוכנסה לתקנות האפשרות לשלם את האגרה עד שישה חודשים לפני מועד הפקיעה וזאת למרות שהתזכורת בגין החידוש נשלחת שלושה חודשים לפני הפקיעה.
בנוסף, קיימת אפשרות לשלם את כלל האגרות בתשלום אחד לשם חידוש העיצוב למשך 20 שנה וזאת במועד לתשלום אגרת החידוש הראשון.
גישור
בשיח עם ציבור עורכי הדין ועורכי הפטנטים עלה הצורך להסמיך את הרשם להפנות את הצדדים, בהסכמה, להליך גישור. אפשרות זו הוכנסה לתקנות באופן שהסדר הגישור אינו מחייב את הרשם ועליו לשקול האם ליתן לו תוקף של החלטה, בשים לב לכך שלעתים הוא עשוי להתייחס לתוקפם של זכויות קניין רוחני, להם השלכה על הציבור.
נספח – מתודולוגיה להכנת הדוח
א. תהליך העבודה
תהליך כתיבת תקנות העיצובים החל לאחר חקיקתו של חוק העיצובים, התשע"ז-2017 בכנסת. בהתאם לסעיף התחילה של החוק, ייכנס החוק לתוקף בתום שנה מיום פרסומו ברשומות, ולפיכך נעשה מאמץ להשלים את התקנת התקנות בתוך מסגרת זמנים זאת.
תהליך ניסוח התקנות כלל קיום שיח עם שני ציבורים עיקריים: ציבור המעצבים והמבקשים הלא מיוצגים מחד וציבור עורכי הדין ועורכי הפטנטים מאידך וזאת מתוך הבנה כי לשני ציבורים אלה זוויות מבט שונות על התהליך. במסגרת זאת, פורסמו קולות קוראים אשר ביקשו את עמדת הציבור בנושאים עיקריים. הקול הקורא למעצבים פורסם גם בקבוצות ייעודיות בפייסבוק, שם ענו נציגי הרשות על שאלות שעלו מן הציבור. לאחר קבלת עמדות הציבור בקשר לקולות קוראים אלו, נערכו ברשות הפטנטים שני מפגשים של שולחנות עגולים – האחד עם ציבור המעצבים והשני עם באי הכוח בתחום, בהן התאפשר למשתתפים ולרשות לקיים דיון בסוגיות עקרוניות אלו.
בתום דיונים אלו, נערכה חשיבה על כל אחת מהסוגיות שהועלו כמו גם סוגיות נוספות שעשויה להיות להן השפעה על הציבור, ונשקלו החלופות השונות. במסגרת שקילת החלופות נבחנו נתונים אמפיריים מתוך מערכות המחשוב של רשות הפטנטים, כמו כן, התבקשו נתונים ממשרדי מייצגים בתחום.
לאחר ניתוח הנתונים על פי שיקולי עלות ותועלת, ושקילת תכליות נוספות כגון הרצון שלא להטיל מגבלות יתר על אופן הגשת בקשות אל מול הצורך בשמירה על ודאות בקשר לזכות בציבור, הצורך בפישוט הגשת הבקשה וניהול ההליכים לטובת מבקשים שאינם מיוצגים, ועוד, נבחרה החלופה שנמצאה הטובה ביותר.
ב. רשימת מקורות וחומרים
1. המקורות שעמדו לרשותנו בהכנת הדו"ח ובכתיבת התקנות היו חקיקה קיימת בתחומים קרובים, כגון תקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח – 1967, תקנות סימני המסחר, 1940 ותקנות המדגמים, 1925.
2. הנתונים בדבר ההוצאות הנפסקות ברשות רוכזו על ידי מתמחה ברשות מתוך ההחלטות שניתנו.
3. פסיקת הוצאות בהליכים בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר הבריטי https://www.gov.uk/government/publications/tribunal-practice-notice-22016/tribunal-practice-notice-22016-costs-in-proceedings-before-the-comptroller
4. פרוטוקולים של השולחנות העגולים שהוצבו באתר הרשות.
[1] בין השנים 1.7.2014 ועד 26.12.2017 הוגשו 4683 בקשות לרישום מדגם, מתוכן 1,540 ללא מיופה כוח.
[2] לפי הנתונים בדו"ח שנתי של רשות הפטנטים לשנת 2016 http://www.justice.gov.il/Units/RashamHaptentim/about/Documents/ILPO%20Annual%20Report%202016.pdf.
[3] סעיף 62 לחוק העיצובים, התשע"ז-2017
[4] מבדיקה עצמאית שביצענו במאגרים משפטיים.
[5] מחקר אימפירי בנושא התנגדויות לפטנט http://www.justice.gov.il/Units/RashamHaptentim/legalinfo/Pages/Pre-grant_Oppositions.aspx.
[6] בג"ץ 891/05 תנובה נ' הרשות המוסכמת למתן רשיונות יבוא – משרד התמ"ת (פורסם בנבו, 30.6.2005).
[7] ראה נספח א' לדו"ח זה. לשם השוואה המצב המשפטי בגרמניה הינו קביעת שיעור שכר הטרחה בתוספת לחוק הגרמני https://www.gesetze-im-internet.de/gkg_2004/anlage_1.html, ככלל בפטנטים כ-2% משווי העניין.