תאריך תצוגה: 30/11/2017

טיוטת תקנות הכניסה לישראל (פטור מהיתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לסוגי עובדים זרים) (הוראת שעה), התשע"ח - 2017

 

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 2(ג) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952[1], אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

1.

בתקופת תוקפן של תקנות אלה יראו כאילו בתקנות הכניסה לישראל (פטור מהיתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לסוגי עובדים זרים), התשע"ג-2013[2] (להלן- התקנות העיקריות) -

 

 

(1) בתקנה 1 לתקנות העיקריות, אחרי "לחוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991" בא "(להלן- חוק עובדים זרים)", ובסופה בא:

 

 

 

"(5)  העובד הזר הוא  בן זוג של  עובד זר שהממונה התיר את העסקתו  לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, והמועסק כדין בישראל  (להלן בפסקה זו- העובד הזר העיקרי), ומתקיים לגביו האמור באחת מפסקאות משנה  אלה:  

 

 

 

 

(א)      העובד הזר העיקרי מועסק בתאגיד שהרשות כהגדרתה בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשיה, התשמ"ד-[3]1984, אישרה שהוא תאגיד עתיר ידע טכנולוגי, בתפקיד כאמור בפסקאות משנה (1) או (2) להלן, והעובד הזר העיקרי ובן זוגו התחייבו בכתב, קודם קבלת כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור בישראל (להלן- רשיון ביקור), כי העובד הזר העיקרי יצא מישראל מיד עם פקיעת  תוקף האשרה ורישיון הביקור שיינתנו לו, וכי בן הזוג יצא מישראל מיד עם פקיעת תוקף האשרה ורישיון הביקור שינתנו לו או לעובד הזר העיקרי, לפי המוקדם, וכי הם לא יבקשו אשרה ורישיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע בישראל:

 

 

 

 

 

(1)       מנהל, או עובד בכיר במשרה הדורשת מידה רבה של אמון אישי, בתאגיד זר או בין-לאומי, בהמלצת מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשיה;

 

 

 

 

 

 

(2) עובד זר שמעסיקו הצהיר כי הוא עובד מומחה שיועסק  בתחום המחקר והפיתוח, או כי הוא עובד בעל מומחיות ייחודית המסייעת לפעילות עסקית שקשורה למוצר או לשירות המפותח על ידי המעסיק, וששכר העבודה הרגיל שישולם לו בעד עבודתו לא יפחת מפעמיים השכר הממוצע; לענין תקנה זו-

"השכר הממוצע"- כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995[4] כפי  שפורסם לאחרונה על ידי המוסד  לביטוח לאומי;

"שכר העבודה הרגיל"- כמשמעותו בתקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964[5] ;

 

 

 

 

 

(ב)       העובד הזר העיקרי הוא חוקר או מרצה במוסד להשכלה גבוהה מוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958[6], או במוסד שהתואר שלו הוכר לפי סעיף 28א לחוק האמור  (להלן- מוסד להשכלה גבוהה) ונשיא המוסד להשכלה גבוהה הצהיר כי מתקיימים לגביו התנאים האלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1)       המרצה או החוקר מצטיין בתחום התמחותו, ונמצא במסלול לקבלת קביעות במוסד להשכלה גבוהה;

 

 

 

 

 

(2) תחום המחקר של המרצה או החוקר נוגע לאחד מתחומי הטכנולוגיה העילית בישראל כאמור בענפים 21, 26, 62 (למעט תת ענף 6209) ו- 72 (למעט ענף משנה 722), או בענפי משנה 303 ו- 631 שבסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 2011 המפורסם באתר האינטרנט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והוא משתייך לאחת המחלקות, בתי הספר או הפקולטות המפורטות להלן:

(א) מדעים מדויקים;

(ב) מדעי החיים;

(ג)  מדעי המחשב;

(ד) הנדסה;

(ה)  רפואה;

 

 

 

 

 

(3)       שכרו החודשי של  המרצה או החוקר  בעד עבודתו במוסד להשכלה גבוהה, בהתאם להסכמים הקיבוציים החלים, אינו נמוך מפעמיים השכר הממוצע;".

תוקף

2.

תוקפן של תקנות אלה עד ה- 1 בחודש שלאחר 12 חודשים מיום תחילתן.

 

הוראת מעבר

3.

 אין בתום תוקפן של תקנות אלה כדי לפגוע בתוקף אשרה ורישיון ביקור שניתנו לעובד זר לפי תקנה 1(5) לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 1 לתקנות אלה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                       


דברי הסבר

מטרת התקנות המוצעות  היא ליישם את האמור בסעיף 8ד להחלטת הממשלה מספר 2292 מיום 15.1.2017  בענין "תכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי –טק" לפיו על שר הפנים להתקין תקנות המסדירות את תעסוקת בני זוג של מומחים זרים בהיי טק ושל חוקרים באקדמיה.

החלטת הממשלה 2292 הנ"ל התקבלה בהמשך להחלטת ממשלה 1759 מיום 31.7.2016 בנושא "הסדרת העסקתם של בני בנות זוג של עובדים זרים מומחים בתחום ההיי טק בישראל", המגדירה בצורה מפורטת יותר את האוכלוסיות שיש לאפשר את העסקתם בישראל על ידי כל מעסיק, ללא צורך בקבלת היתר העסקה לפי סעיף 1יג' לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, וללא תנאים מיוחדים בקשר לגובה שכרם.  

התקנות המוצעות,  שהוכנו בהתייעצות בין רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים  לבין משרדי הכלכלה והתעשייה, העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים,  הרשות הלאומית לחדשנות בטכנולוגיה, והמל"ג, באות ליישם את החלטות הממשלה הנ"ל, ולאפשר לבני זוג של מומחים בהיי טק, וכן בני זוג של חוקרים  ומרצים במוסדות להשכלה גבוה  העוסקים בתחומים הנוגעים לתחומי ההיי טק כמפורט בתקנה, לעבוד בישראל בכל עבודה, מבלי שהמעסיק של בן הזוג יצטרך לבקש היתר העסקה לפי סעיף 1יג' לחוק עובדים זרים.

בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה 1759 הנ"ל, התקנות יקבעו כהוראת שעה לתקופה של שנה. כן בהתאם להחלטת הממשלה האמורה,   שר הפנים יהא רשאי להאריך את תוקף התקנות, לאחר קבלת הסכמת  שר הכלכלה והתעשייה ושר האוצר, בהתבסס על המלצות של צוות בין משרדי בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה.

 

 



[1] ס"ח תשי"ב, עמ' 354, תשע"א, עמ' 926 (?)

[2] ק"ת תשע"ג, עמ' 569, תשע"ד, עמ' 1765, תשע"ו מס' 7561 מיום 20.10.2015 עמ' 54, תשע"ו מס' 7570 מיום 11.11.2015 עמ' 160, תשע"ו מס' 7658 מיום 19.5.2016 עמ' 1146 .

[3] ס"ח התשמ"ד, עמ' 100; התשע"ה, עמ' 256.

[4] ס"ח תשנ"ה , עמ' 210;

[5] ק"ת התשכ"ד, עמ' 632.

[6] ס"ח התשי"ח, עמ, 191.