א. שם החוק המוצע

 

חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו (תיקון), התשע"ח- 2017.

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

מטרתו של החוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע"א- 2011 (להלן – "החוק") הינה לקבוע אמות מידה בהיבטים בריאותיים, יצרניים, שיווקיים וצרכניים, לגידול, ייצור ושיווק של תוצרת חקלאית טרייה מן הצומח לשוק המקומי.

לפי סעיף 3 לחוק, ייקבעו בתקנות מכוחו שתי רמות איכות של תוצרת חקלאית טרייה: רמה בסיסית לפי "הנוהל הבסיסי" כהגדרתו בחוק (נוהל המשקף תקן מזערי לייצור ושיווק של תוצרת חקלאית צמחית), ורמה משופרת לפי "נוהל משופר", כמשמעותו בחוק. בס' 3(ג) לחוק נקבע כי שר החקלאות ופיתוח הכפר (להלן – השר) יקבע סמל לנוהל המשופר, בו ניתן יהיה לעשות שימוש רק לגבי צמחים המיוצרים ומשווקים לפי אותו נוהל.

לפי סעיף 8 לחוק, גופי בקרה פרטיים הוסמכו לבצע בקרה על תהליכי הייצור של צמחים לשם בדיקת התאמתם לתקן הקבוע בנוהל המשופר. על פי המנגנון הקבוע בחוק, יצרן המעוניין לייצר או לשווק תוצרת חקלאית בהתאם לנוהל המשופר ולסמנו בסמל המעיד עליה ככזו העומדת ברמה המשופרת, יצטרך להתקשר בהסדר בקרה עם גוף בקרה מאושר.

נמצא כי ההסדר הקבוע כיום בחוק בעניין גופי הבקרה, אינו מפרט באופן מספק את תפקידיהם וסמכויותיהם של גופים אלה, את כשירויות עובדיהם ואת דרכי עבודתם. עוד נמצא שאין בחוק הסדרה מספקת של הליך האישור של גופי הבקרה על ידי המנהל לפי החוק (שהוא עובד משרד החקלאות שמינה השר לפי ס' 17 לחוק. להלן – המנהל), או של דרכי הפיקוח על עבודתם.

בנוסף, החוק אינו מאפשר להסתייע בגופי הבקרה לצורך ביצוע בקרה על ייצור ושיווק צמחים לפי הנוהל הבסיסי.

לפיכך מטרתו העיקרית של התיקון המוצע היא להסדיר את תפקידיהם ופעולתם של גופי הבקרה ושל העובדים הפועלים מטעמם, במטרה להביא לייעול הליכי הבקרה, הן באשר לקיום הוראות הנוהל הבסיסי והן באשר להוראות הנוהל המשופר. לעניין הנוהל הביסי יוסמכו גופי הבקרה לבצע בקרה, ולעניין הנוהל המשופר יוסמכו גופי הבקרה גם ליתן היתרים לשימוש בסמלים המעידים על כך שהצמחים יוצרו לפי הנוהל המשופר. גופי הבקרה יבצעו את תפקידיהם כאמור, תוך ביצוע בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר התאמתו של תהליך הייצור או השיווק של צמח לדרישות הנוהל הבסיסי או הנוהל המשופר, לפי העניין.

בחוק כיום אין סמכות מפורשת להתקין תקנות לעניין תיעוד פעולות, ניהול יומנים של תהליכי ייצור ושיווק ושמירת מסמכים על ידי יצרן או משווק בקשר לייצורו ושיווקו של צמח, ובכלל זה תקנות בעניין חובת הוצאת תעודות משלוח וכל מסמך אחר שיאפשר עקיבות (traceability) בין הצמח ליצרן או למשווק. תיעוד ורישום של תהליכים שיאפשרו עקיבות כאמור הם כלים הכרחיים להשגת מטרות החוק, על כן נוצר צורך לתקן את החוק גם בהיבט זה.

להלן הנושאים המרכזיים הכלולים בהצעת החוק:

1. פירוט תפקידיהם של גופי הבקרה, סמכויותיהם והתנאים לאישורם, ובכלל זה חובתם להעסיק מנהל אבטחת איכות, מבקרים ודוגמים. עיקרי ההסדר המוצע בעניין זה תואמים את ההסדר בעניין מכוני בקרה בפרק ה'3 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965 (להלן – חוק התכנון והבניה);

2. הסדרת סמכויותיהם של מבקרים ודוגמים מטעם גופי הבקרה, קביעת תנאי הכשירות הנדרשים ממנהל גוף בקרה, מנהלי אבטחת איכות, מבקרים ודוגמים כאמור וההוראות שיחולו עליהם, ובכלל זה החלת דינים עליהם כעל עובדי ציבור והחובה למנוע מצב של ניגוד עניינים בפעולותיהם;

3. התאמת ההוראות בעניין סמכות השר להתקין תקנות והוספת הוראה בעניין התקנת תקנות באשר לתיעוד, ניהול יומנים ושמירת מסמכים, שיאפשרו עקיבות בין המוצר הסופי לבין היצרן או המשווק;

4. קביעת הוראה לפיה לשם תכנון פעולות פיקוח, אכיפה והפעלת סמכויות לפי החוק, רשאי המנהל  להתבסס על ניתוח סיכונים, לרבות איתורם, הערכת עוצמתם ונזקם;

5. תיקון עקיף לחוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, תשי"ד – 1954, המאפשר להסמיך מבקרים מטעם גופי בקרה לפי החוק, בסמכויות ביקורת לצורך פיקוח על יצוא תוצרת צמחית.

לפי החלטת הממשלה מס' 2118 מיום 22.10.14 בעניין הפחתת הנטל הרגולטורי, כל רגולציה חדשה טעונה ביצוע תהליך של הערכת השפעותיה טרם קידומה. ניתן לעיין בדוח להערכת השפעות רגולציה שבוצע לעניין החוק המוצע בקישור: https://goo.gl/gbuWZB

 

ג. עיקרי החוק

 

לסעיף 1 -

מוצע לחלק את הוראות החוק לפרקים ולקבוע בתחילתו כי פרק א' יעסוק במטרת החוק ובהגדרות של המונחים המרכזיים הכלולים בו.

לסעיף 2  -

עדכון והבהרה של מטרת החוק -  הבטחת ייצור ואספקה של תוצרת חקלאית טריה העומדת בתקנים של איכות ובטיחות – תוך הבהרה כי הסדרת מערכת הפיקוח והבקרה (ובכלל זה נהלי הפיקוח והבקרה), יהיו מבוססים על ניתוח סיכונים. כיוון שמדובר בתוצרת חקלאית המיועדת למאכל אדם, יש הכרח לקיים תהליכי איתור סיכונים, הערכת עוצמתם ונזקם ומנגד עלויות האמצעים לשיפור ויעילותם, ולהגדיר את הצעדים שיש לנקוט בהתאם לשיקולים אלה. עקרון זה הוא עיקרון מקובל בתחום חקיקת המזון ובריאות הציבור, והוא מנוי גם בין מטרותיו של חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 (להלן- חוק המזון).

 

לסעיף 3 -

מוצע לתקן הגדרות או להוסיפן, כמפורט להלן:

בהגדרת "אישור" יש להפנות לסעיף 9, בהתאם לתיקון המוצע בו (ר' להלן דברי ההסבר לס' 12 להצעת החוק);

הוספת הגדרת המונח "בקרה" – במטרה להבהיר את מהותן של הפעולות שיבצעו גוף בקרה ועובדיו לפי החוק, שהן בקרה תהליכית ובדיקה מדגמית על ייצור או שיווק של צמחים בהתאם לנוהל הבסיסי או הנוהל המשופר. הגדרות דומות מופיעות לעניין מכוני בקרה בחוק התכנון והבניה.

הוספת הגדרות "בעל גוף בקרה", "בעל שליטה" ו"עניין" והפנייה להגדרות המקובלות לעניין זה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968.

הוספת הגדרת "דגימה" – פעולת הדגימה, כמו פעולת הבקרה, אף היא תתבצע על ידי גופי הבקרה. מדובר בפעולה של נטילת דוגמה של צמח, קרקע או של חומרים העשויים לשמש בייצורו או בשיווקו של צמח, לזהמו או להשפיע על איכותו בדרך אחרת, לרבות אריזתו וחומרים הבאים עמו במגע, לשם בדיקת קיום הוראות לפי החוק.

הוספת הגדרת "דוגם" –דוגם יהיה מי שתפקידו ליטול דגימה מטעם גוף הבקרה.

תיקון הגדרת "היתר" –  מובהר כי היתר הוא היתר שנתן גוף בקרה  - ליצרן או למשווק - לסמן בסמלים צמח שמתקיימים בו תנאי הנוהל המשופר.

הוספת הגדרת "הנחיות והוראות המנהל" –  לפי סעיף 11ב(ג) המוצע,  המנהל יקבע הנחיות והוראות שלפיהן גופי הבקרה, מנהליהם ובעלי התפקידים מטעמם יפעילו את סמכותם, הוראות אלה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד. הוראה דומה מופיעה בסעיף 148כג(ה) לחוק התכנון והבניה, לעניין בקרים מורשים.

 הוספת הגדרת  "מבקר" –  מבקר יהיה מי שתפקידו לבצע בקרה מטעם גוף בקרה.

הוספת הגדרת "סמלים" – מובהר כי לעניין החוק, קיימים שני סמלים: סמל נוהל משופר וסמל בקרה, הוא הסמל של גוף הבקרה שהמנהל אישר.

תיקון הגדרת המונח "שיווק"- למען הסר ספק מוצע להבהיר, כי "שיווק" כולל גם מכירה.

הוספת הגדרת "תקן 17065" – תקן זה הוא התקן הבינלאומי של הארגון הבינלאומי לתקינה שלפיו יפעלו גופי הבקרה.

לסעיף 4 - הוספת כותרת פרק ב' שעניינו נוהלים לייצור ושיווק צמחים.

לסעיף 5 -

תיקון נוסח לסעיף 3(א), והוספת סעיף 3(א1), המבהיר כי לגבי צמח שיוצר מחוץ לישראל נדרש שיתקיימו הוראות הנוהל הבסיסי לעניין שיווק בלבד. הבהרה זו נדרשת שכן ייבוא תוצרת חקלאית צמחית מוסדר בחוק המזון, כך שעל תוצרת חקלאית טרייה מיובאת חלות כל ההוראות החלות על יבוא מזון רגיש כהגדרתו שם. לאחר בחינת ההסדרים הקיימים בחוק המזון נמצא כי אין צורך בקביעת הוראות נוספות בחוק זה בעניין יבוא של צמחים שיוצרו מחוץ לישראל.  לפיכך מוצע לקבוע כי האיסור לשווק צמח אלא אם מתקיימות בו הוראות הנוהל הבסיסי לפחות, לא יחול על צמח שיוצר מחוץ לישראל, ולגביו יחולו הוראות הנוהל הבסיסי לעניין שיווק בלבד.

לסעיף 6 –

מוצע לתקן את סעיף 4 לחוק העיקרי שעניינו בקשה לקבלת היתר, כך שיובהר כי בקשה זו לא מוגשת למנהל לפי החוק אלא לגוף בקרה. ההסדר המוצע מבוסס על המתווה הקיים בחוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה-2005 (להלן- החוק להסדרת תוצרת אורגנית), לפיו הגופים המבקרים את יצרני התוצרת האורגנית הם גם הגופים המאשרים את הבקשות למתן היתרים לשימוש בסמלים.

כעולה מדברי ההסבר להצעת החוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התש"ע - 2010 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 511 עמ' 1098, בעמוד 1100) זו היתה תכליתו המקורית של החוק: "ההסדר המוצע לגבי שימוש בסמל נוהל משופר, דומה להסדר הקיים בחוק להסדרת תוצרת אורגנית, שלפיו ניתן לסמן תוצרת שיוצרה לפי אותו חוק בסמלים המעידים על ייצור התוצרת וקיום הליך הבקרה על ייצורה בהתאם לאותו חוק".

בנוסף מוצע כי, דוגמא לטופס בקשה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד. הדבר יאפשר למשרד לעדכן את הטופס מעת לעת לפי הצורך, ובאופן שיאפשר נגישות וזמינות הטופס לכל דורש. יודגש, כי מדובר בדוגמת טופס שאינה מהווה תקנה בת פעל תחיקתי.

לסעיף 7 –

מוצע לתקן את סעיף 5 לחוק ולקבוע בו את התנאים לפיהם יתירו גופי בקרה שימוש בסמלים, ביחס לצמחים המיוצרים ומשווקים לפי הנוהל המשופר.

מוצע לאפשר מתן היתר לשימוש בסמל לגבי צמח שיוצר מחוץ לישראל, ובלבד שיוצר לפי תקן מקובל שהמנהל הכיר בו. הסדרים דומים קיימים בסעיף 3(ב) לחוק להסדרת תוצרת אורגנית, ובסעיף 42(ב) לחוק המזון. ההכרה לעניין זה תהא רק לעניין שלבי הייצור מחוץ לישראל, בעוד שהוראות הנוהל המשופר יחולו בשלבי השיווק. מטרת התיקון המוצע בעניין זה היא לפתוח את שוק הייבוא ולהגביר את התחרות בשוק לתועלת הצרכנים המקומיים, מקום שבו לדעת המנהל התקינה הבינלאומית אינה פוחתת מהוראות הנוהל המשופר או עולה עליהן.

בין התנאים למתן היתר מוצע לקבוע תנאי של היעדר הרשעות קודמות של המבקש, בדומה להסדר המעוגן בסעיף 55(א)(3) לחוק המזון. לפי הסדר זה, תנאי למתן ההיתר הוא שהמבקש לא הורשע בעבירה או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה, שלדעת גוף הבקרה, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לקבל היתר מטעמים של שמירה על בריאות הציבור. המנהל יהיה רשאי להנחות את גופי הבקרה לעניין סעיף זה. מטרת תיקון זה להבטיח שיצרן או משווק צמח המבקש לקבל היתר לפי החוק  - ולפעול לפי התקן המחמיר יותר של הנוהל המשופר - יוכפף לכללים דומים לאלה החלים על יצרן מזון לפי חוק המזון.  

באשר למבקש חידוש היתר- מוצע לחייב את המבקש לחדש את ההיתר, לעמוד בביקורת שוטפת בידי גוף בקרה.

מוצע לקבוע כי החלטת גוף בקרה בעניין בקשה למתן היתר, תינתן למבקש בכתב בתוך תקופה קצובה בת עשרים ואחד ימים מיום שנמסרה לו הבקשה, וזאת על מנת לאפשר למבקש למצות את זכותו לפנות לגוף בקרה אחר, או לבצע פעולות מתקנות לצורך קבלת היתר. כמו-כן, מוצע לאמץ את המנגנון הקבוע בסעיף 6(ו) לחוק להסדרת תוצרת אורגנית, כך שגוף בקרה שנודע לו בדבר סירוב או ביטול היתר של מבקש בידי גוף בקרה אחר, לא ייתן היתר אלא לאחר שפנה למנהל וזה אישר לו את ביצוע ההתקשרות בכתב. האמור נועד ליצור אחידות בטיפול בבקשות על-ידי גופי הבקרה השונים.  

לסעיף 8 -

תיקון סעיף 6 לחוק שעניינו התליית היתר או ביטולו, כך שיובהר שהסמכויות בעניין נתונות לגוף הבקרה ולא למנהל. כאמור, מוצע ליתן לגופי בקרה את הסמכות לדון בבקשות לקבלת היתר לפי הנוהל המשופר, בדומה להסדר הקבוע בחוק להסדרת תוצרת אורגנית. כפועל יוצא מכך, תועבר לגופי הבקרה גם הסמכות להתלות היתר או לבטלו, והם יוכלו לעשות שימוש בסמכות זו משני טעמים: אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן היתר או אם ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי, או שניתן שלא כדין מטעם אחר.

לסעיף 9 -

מוצע לתקן את כותרת השוליים של סעיף 7 לחוק, ולהבהיר כי מדובר בסימון בשני סמלים, כמוסבר לעיל.

לסעיף 10 –

הוספת כותרת פרק ג' שעניינו גופי בקרה.

 הוספת סעיף 7א שעניינו תפקידי גוף בקרה. קביעת איסור על הפעלת גוף בקרה ללא אישור, והגבלת סמכותו של גוף בקרה לפעול אלא לגבי צמח המנוי באישור שניתן לו ולפי תנאי האישור. מובהר כי תפקידיו של גוף בקרה הם לבקר אם יצרן או משווק מקיימים את תנאי הנוהל הבסיסי או הנוהל המשופר בצמח, ולתת היתר ליצרן או למשווק, לפי סעיפים 4 ו-5 לחוק.

לסעיף 11 -

מוצע לייחד את סעיף 8 לחוק לתפקידיו של גוף בקרה שנתן היתר לשימוש בסמלים. מוצע לקבוע כי פעולותיו של גוף בקרה בהקשר זה לא יוסדרו בתקנות כי אם בהוראות והנחיות המנהל, שיפורסמו באתר האינטרנט של המשרד. כאמור, הוראה דומה מופיעה בסעיף 148כג(ה) לחוק התכנון והבניה, לעניין בקרים מורשים.

 לסעיף 12 –

החלפת סעיף 9 לחוק, וקביעת התנאים לפיהם רשאי המנהל לתת לגוף אישור להפעיל ולשמש כגוף בקרה.

מוצע לקבוע כי תנאי לאישור גוף כגוף בקרה הוא שפועל בשירותו מנהל גוף בקרה ומנהל אבטחת איכות שהם בעלי כשירויות מתאימות, וכן מבקרים ודוגמים (שתנאי הכשירות שיידרשו מהם מפורטים בסעיף 11א המוצע).

בעניין זה יובהר כי ממלאי התפקידים בגופי הבקרה סווגו לארבע קבוצות, באופן דומה לזה שנקבע בתקנות להסדרת תוצרת אורגנית(גוף אישור ובקרה), התשס"ח-2008[1], בהתאמות הנדרשות לחוק זה. ארבע הקבוצות הן - מנהל הגוף (מנכ"ל), מנהל אבטחת איכות מקצועי, מבקרים ודוגמים. מדרג זה נקבע במטרה לאזן בין הצורך להבטיח כשירות עיונית ומקצועית של גופי הבקרה ועובדיהם, לבין העלויות והחסמים שדרישות הכשירות כרוכות בהם. בהתאמה לארבע קבוצות אלה, נבנו ארבע דרגות של דרישות כשירות והכשרה, במטרה לאפשר גמישות מרבית ולצמצם למינימום הנדרש את העלויות הכרוכות בכך. הדרישות נבחנו הן בהיבט העלות הכלכלית הישירה שלהן והן בהיבט של הזמן הנדרש לרכישת הכשירות, והכל כמפורט בדוח לבחינת רגולציה חדשה שנכתב במסגרת בחינת הצעת החוק.   

מנהל גוף הבקרה משתייך לדרג ניהולי מובהק - מנכ"ל. לפיכך, מוצע לקבוע כי מנהל גוף בקרה נדרש להיות בעל תואר ראשון לפחות בתחומים כלליים המפורטים בהוראה, או בתחום העיסוק העיקרי של גוף הבקרה. מנהל אבטחת איכות בגוף הבקרה, לעומתו, הינו בעל התפקיד המקצועי הבכיר ביותר בגוף הבקרה, האחראי לקיום הוראות מקצועיות ומהותיות לפי הנוהל הבסיסי או הנוהל המשופר, לפי העניין, וכן להתוויית נוהלי העבודה של גוף הבקרה. לפיכך, מוצע לקבוע כי מנהל אבטחת איכות יהיה בעל תואר ראשון לפחות, ממוסד אקדמי מוכר, בתחום החקלאות והוא בעל ניסיון מקצועי של שנה לפחות בעריכת מבדקי איכות; או בעל תואר ראשון לפחות, ממוסד אקדמי מוכר באחד מתחומים אלה- סביבה, מזון, כלכלה, ניהול משפטים או רגולציה והוא בעל ניסיון מקצועי של שנה לפחות בעריכת מבדקי איכות בתחום החקלאות; בנוסף, על מנהל אבטחת האיכות להיות בעל כשירות של מבקר לפחות (כמפורט בס' 11א המוצע).

עוד מוצע לקבוע כי על המבקש להיות חברה שהתאגדה בישראל שכל עיסוקה הוא הפעלה של גוף בקרה, וכי בעל גוף הבקרה, מנהלו ומי שפועל בשירותו לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים להיות בעלי תפקידים כאמור. בנוסף, מוצע לקבוע הוראה לעניין מניעת מצב תדיר של ניגוד עניינים בפעילות גוף הבקרה. הסדרים אלה נלקחו מההסדרים המקבילים שנקבעו לעניין מכוני בקרה בסעיף 158טו לחוק התכנון והבניה.

לסעיף 13 –

מוצע להוסיף את סעיפים 9א עד 9ג לחוק, שעניינם  - בקשה לאישור גוף בקרה ותיק מסמכים, פטור מהגשת תיק מסמכים ותוקפם של אישורים ותנאיהם.

לעניין בקשה לאישור גוף בקרה ותיק מסמכים לפי סעיף 9א המוצע, מוצע לאמץ את ההוראות הקבועות בחוק להסדרת תוצרת אורגנית: על המבקש לשמש גוף בקרה להגיש למנהל בקשה לאישור גוף בקרה וסמלו לפי דוגמת טופס שתפורסם האתר האינטרנט של המשרד (מדובר בדוגמת טופס שאינה מהווה תקנה בת פעל תחיקתי), ולצרף לבקשתו תיק מסמכים. בתיק המסמכים על המבקש להגיש את נוהלי העבודה שלפיהם יבצע דגימה ובקרה על ייצור או שיווק צמחים, התואמים את הקבוע בנוהל הבסיסי או הנוהל המשופר, לפי העניין; את תיאור המבנה הארגוני ומדריך איכות הממלאים אחר הוראות תקן 17065; את פרטיהם של מנהל גוף הבקרה, מנהל אבטחת האיכות בגוף הבקרה, ושל המבקרים והדוגמים, העומדים בדרישות הכשירות לפי החוק;  את תכנית ההדרכה למבקרים ולדוגמים מטעם גוף הבקרה; דוגמת היתר; דוגמת סמל הבקרה ואישור על קיומו של ביטוח אחריות מקצועית לתקופת האישור הכולל הרחבה לשם שיפוי מדינת ישראל- משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ככל שייראו אחראים למעשיו או מחדליו של גוף הבקרה.

כמו-כן, מוצע לקבוע שהמבקש יצרף לבקשתו התחייבות בכתב לעניין העדר ניגוד עניינים. יובהר כי היעדר ניגוד העניינים הוא תנאי למתן אישור לגוף בקרה, לפי סעיף 9(א)(4) בנוסח המתוקן המוצע, וזאת בשל אופי הפעילות והסמכויות שמוצע להעביר לגופי הבקרה, לעובדיהם או מי מטעמם, והצורך להבטיח את טוהר המידות בפעולותיהם.  

לעניין פטור מהגשת תיק מסמכים לפי סעיף 9ב המוצע, מוצע לקבוע כי המנהל יהיה רשאי לפטור מבקש מהגשת תיק מסמכים, כולו או חלקו, באחד משני המקרים הבאים: אם המבקש הוא גוף בקרה שקיבל אישור לאחר שהגיש תיק מסמכים, וטרם חלפו שש שנים מאז שניתן האישור, או אם המבקש הוא בעל אישור תקף כגוף אישור ובקרה לפי החוק להסדרת תוצרת אורגנית, ולא חלפו חמש שנים מאז שניתן האישור כאמור. באשר למקרה הראשון יובהר כי המנהל יבחן את תוכן תיק המסמכים אחת לשש שנים, (זאת לצד חובת גופי הבקרה לעדכן את המנהל בכל שינוי שחל בתיק המסמכים עם עשייתו) וזאת על יסוד ההנחה כי תוכנו של תיק המסמכים אינו משתנה באופן תדיר, כך שתקופת זמן של שש שנים הינה סבירה בנסיבות העניין. באשר למקרה השני, על יסוד ההנחה כי גופי בקרה שיאושרו יבקשו לפעול הן לפי החוק והן כגופי אישור ובקרה לפי החוק להסדרת תוצרת אורגנית, ובהתחשב בכך שרוב הדרישות המוצעות לקוחות מהוראות דומות הקבועות בחוק להסדרת תוצרת אורגנית, מוצע לאפשר לפטור מבקשים שהם גופי אישור ובקרה לפי החוק להסדרת תוצרת אורגנית מהגשת תיק המסמכים או חלקו, וזאת לפי הוראות והנחיות המנהל בעניין. התקופה שנקבעה לעניין זה נגזרת מתקופת תוקפו המרבית של היתר שניתן לגוף אישור ובקרה לפי החוק להסדרת תוצרת אורגנית – חמש שנים.

בסעיף 9ג שעניינו תוקפם של אישורים ותנאיהם, מוצע לקבוע כי המנהל יקבע באישור תנאים לעניין צמחים לגביהם יהיה מוסמך גוף בקרה לבצע בקרה, את המספר המרבי של יצרנים או משווקים לגביהם יבצע בקרה ואת תקופת האישור. מגבלות אלה נחוצות כיוון שקיימים מינים וסוגים שונים של צמחים, לגביהם נדרשות פעולות בקרה שונות ומאחר ומדובר בסוגי עוסקים שונים ומגוונים. שונות זה מחייבת שונות באופי הבקרה הנדרשת ביחס לעוסקים אלה. בהתאם, מוצע לקבוע באישורים שיינתנו לגופי הבקרה תנאים שיותאמו למספר היצרנים והמשווקים לגביהם יאושרו, בהתאמה למשאבים העומדים לרשותם.

  לסעיף 14 -

מוצע לעדכן את רשימת התנאים המנויים בסעיף 10 לחוק, לעניין ביטול אישור שניתן לגוף בקרה, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו. מובהר כי סמכות זו של המנהל תוכל להיות מופעלת גם במקרה בו האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי או שניתן שלא כדין מטעם אחר; אם גוף הבקרה אינו ממלא את תפקידיו לפי החוק כראוי או אם גוף הבקרה או מי מטעמו הפר הוראה מההוראות לפי החוק או מתנאי האישור להפעלתו.

עוד מוצע לקבוע כי הודעה בדבר ביטול אישור, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו, תישלח לגוף הבקרה ותפורסם באתר האינטרנט של המשרד ושל גוף הבקרה, וכי במקרה שבוטל אישור, הותלה או שונה, יהיה על מנהל לתת הוראות בעניין בקשות להיתר שגוף הבקרה החל לטפל בהן לפני החלטתו, והוא יהיה רשאי להורות על העברתן לטיפול גוף בקרה אחר. הוראות דומות לעניין מכוני בקרה מופיעה בסעיף 158יז לחוק התכנון והבניה.

לסעיף 15 -

הוספת סעיפים 11א עד 11ז שעניינם כשירות מבקרים ודוגמים והכשרתם, סמכויות מנהל אבטחת איכות, מבקר ודוגם, נוהלי עבודת גוף בקרה, החלת דינים על עובדי גוף בקרה, מניעת ניגוד עניינים בעבודת גוף בקרה, חובת ביטוח ודיווח.

לעניין סעיף 11א המוצע בעניין כשירות מבקרים ודוגמים והכשרתם. כפי שהוסבר לעיל, ממלאי התפקידים בגופי הבקרה סווגו לארבע קבוצות, ובהתאמה נבנו ארבע דרגות של דרישות כשירות. סעיף זה עוסק בשתי הקבוצות הנותרות: מבקרים ודוגמים.

המבקרים מבצעים את הבקרה הלכה למעשה: הם נמצאים "בשטח" ובודקים שיצרן הצמח או המשווק עומדים בדרישות החוק והתקנות לפיו. לפיכך, מוצע לקבוע כי מבקר יהא כשיר אם מתקיים בו אחד מאלה: הינו בעל ניסיון תעסוקתי של שנה לפחות בעבודה במשק חקלאי או בהדרכה חקלאית בענפי הצומח; או שהינו בעל ניסיון תעסוקתי של שנה לפחות בביצוע פעולות ביקורת על תוצרת חקלאית בענפי הצומח; או שהינו בעל תואר ראשון לפחות, ממוסד אקדמי מוכר, בתחומי החקלאות, הסביבה או המזון; ואם הינו בעל תעודה בדבר סיום קורס של עורכי מבדקים שהוכר על ידי המנהל; בעל תעודה בדבר סיום קורס של בטיחות מזון שהוכר על ידי המנהל ועבר הכשרה בידי מנהל אבטחת איכות של גוף הבקרה באשר להוראות החוק והתקנות שלפיו ובאשר לנהלי העבודה של גוף הבקרה לעניין נטילת דגימה וביצוע בקרה.         

הדוגמים עוסקים בנטילת דגימות. פעולה זו הינה פעולה טכנית שאינה כרוכה בהפעלת שיקול דעת מקצועי מורכב. לפיכך, מוצע לקבוע כי דוגם יהא כשיר אם עבר הכשרה בידי מנהל אבטחת איכות של גוף הבקרה באשר להוראות החוק והתקנות שלפיו ולנהלי העבודה של גוף הבקרה לעניין נטילת דגימה.

בסעיף 11ב שעניינו סמכויות מנהל אבטחת איכות ודוגם, מוצע לקבוע כי למנהל אבטחת איכות ולמבקר יהיו נתונות הסמכויות המנויות בסעיף 13(א) לחוק שהן סמכות כניסה למקום שבו מייצרים או משווקים צמחים כדי לבדוק אותם ואת תהליכי ייצורם או שיווקם, למעט הסמכות להיכנס לבית מגורים; סמכות לדרוש למסור ידיעות ומסמכים שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי החוק או להקל על ביצועם; וסמכות ליטול דוגמאות של צמחים לשם ביצוע בדיקות מעבדה. כאמור, סמכויות אלה נדרשות לצורך ייעול הליכי הבקרה ולצורך השגת מטרות החוק. בהוראה זו מוצע לקבוע כי לדוגמים יינתנו סמכויות כניסה (למעט לבית מגורים) ונטילת דוגמאות בלבד.

מוצע לקבוע כי שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות של מבקר או דוגם אשר בהפעלתה עלול להיות, לדעתו, משום חשש לפגיעה בזכויות הפרט, לא תינתן למבקר או לדוגם או שהפעלתה על ידי מבקר או דוגם תותנה בתנאים שיקבע. אם קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל מבקר או דוגם את הסמכות האמורה לעניין אותו חיקוק או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו כאמור, לפי העניין. ההסדר המוצע תואם את ההסדר שבסעיף 158יח(ג) לחוק התכנון והבנייה.

לפי סעיף 11ב(ג) המוצע,  המנהל יקבע הנחיות והוראות שלפיהן גופי הבקרה, מנהליהם ובעלי התפקידים מטעמם יפעילו את סמכותם והוראות אלה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.

בסעיף 11ג המוצע שעניינו נוהלי עבודת גוף בקרה, מוצע להגביל את גופי הבקרה לביצוע בקרה אצל יצרן או משווק אך ורק באמצעות מנהל אבטחת איכות ומבקר. כמו-כן, מוצע להגביל את גופי הבקרה לביצוע בקרה או דגימה אצל יצרן או משווק, אך ורק לפי נוהלי העבודה שאישר המנהל, ובהתאם להוראות והנחיות המנהל בעניין, וזאת כדי להוסיף  ודאות להליך הבקרה ולאפשר למבוקרים, בין אם לפי הנוהל הבסיסי ובין אם לפי הנוהל המשופר, להתכונן כראוי להליך הבקרה על בסיס דרישות ברורות וידועות. כמו-כן, מוצע שגוף הבקרה לא יהא רשאי לבצע כל שינוי בתיק המסמכים אלא אם קיבל את אישור המנהל לשינוי כאמור מראש ובכתב.

בסעיף 11ד מוצע לקבוע החלת דינים על עובדי גוף הבקרה – כך שמנהל גוף הבקרה, מנהל אבטחת האיכות, מבקרים, דוגמים וכל עובד אחר העובד בשירות גוף הבקרה לצורך מילוי תפקידיו לפי החוק, ייחשבו כעובדי ציבור לעניין אותם דינים. דינים אלה כוללים את חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם – 1979, חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט – 1969 והוראות לעניין עבירות של עובדי ציבור, לפי חוק העונשין, התשל"ז – 1977. הוראה זו משלימה את מערך החובות המוטל על עובדים אלה, למניעת שימוש לרעה בסמכויות המוקנות להם בחוק זה, והבטחת טוהר המידות בפעולותיהם. הוראה דומה מופיעה בסעיף 158כז לחוק התכנון והבניה לעניין מכוני בקרה. 

בסעיף 11ה מוצע לקבוע הסדר בעניין מניעת ניגוד עניינים בפעולותיהם של בעל גוף בקרה, מנהל גוף בקרה, מנהל אבטחת איכות, מבקר, דוגם וכל עובד אחר העובד בשירות גוף הבקרה לצורך מילוי תפקידיו לפי החוק. מטרתה של הוראה זו לקבוע כי במצב של חשש ניגוד עניינים בפעולותיהם של גורמים אלה, יפסיקו את ביצוע הפעולה וימסרו על כך דיווח. הוראה זו משלימה את יתר ההוראות שמטרתן מניעת ניגוד עניינים בפעולותיהם של גופי הבקרה ועובדיהם. הוראה דומה מופיעה בסעיף 158כח לחוק התכנון והבניה לעניין מכוני בקרה.  

בסעיף 11ו מוצע לקבוע חובת ביטוח, לפיה לא יפעיל גוף בקרה את הסמכויות הנתונות לו לפי החוק אלא אם הוא מבוטח בביטוח אחריות מקצועית מתאים.

כאמור, את ממטרות החוק היא לאפשר למנהל להסתייע בגופי הבקרה לצורך ביצוע בקרה לפי הנוהל הבסיסי, וזאת משיקולי יעילות. כמו-כן, מוצע להרחיב את הסמכויות הנתונות לגופי בקרה לפי הוראות הנוהל המשופר, כך שיוכלו לאשר בקשות להיתרים, וזאת בנוסף לביצוע בקרה לפי הוראות הנוהל המשופר. במצב דברים זה, נמצא יש צורך בקביעת חובת ביטוח, בדומה לחובה הקבועה בתקנה 10 לתקנות להסדרת תוצרת אורגנית (גוף אישור ובקרה), התשס"ח – 2008 (להלן – תקנות גוף אישור ובקרה), אשר יבטיח את אחריותו המקצועית של גוף הבקרה לתקופת האישור ואשר כולל הרחבה, לשם שיפוי מדינת ישראל- משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ככל שאלו ייראו אחראים למעשיו או מחדליו של גוף הבקרה. מוצע עוד לקבוע בעניין זה כי השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, יקבע בתקנות את תנאי הביטוח והיקף הכיסוי הביטוחי.

סעיף 11ז עניינו קביעת חובות דיווח של גופי בקרה. מאחר וגופים אלה נתונים לפיקוחו של המנהל ופועלים מתוקף האישור שניתן להם על ידו, וכדי לאפשר ביקורת ופיקוח על פעילותם, מוצע לקבוע חובת דיווח על פעילותם בדומה לחובה הקבועה בסעיף 158כג לחוק התכנון והבנייה ובתקנה 12 לתקנות גוף אישור ובקרה.

בנוסף, יוטל על מנהל גוף בקרה למסור למנהל דין וחשבון שנתי על פעילות הגוף, וזאת לא יאוחר מה- 31 בינואר של השנה העוקבת. על מנהל גוף הבקרה להעביר למנהל רשימה של היתרים לפי הנוהל המשופר, והודעות שנתן לעניין דחיית בקשה להיתר כאמור או לעניין התליית היתר או ביטולו. עותקי הודעות בדבר סירוב, וכן ועותקי הודעות בדבר התליית היתר או ביטולו, יימסרו למנהל בתוך 72 שעות מעת שהוציאם, וזאת כדי לאפשר למנהל לפקח על החלטות גופי הבקרה קרוב ככל שניתן למועד עשייתן. מוצע לקבוע שגופי בקרה ידווחו למנהל לאלתר בדבר חריגה של משווק או יצרן מהוראות הנוהל הבסיסי או המשופר, לפי העניין, בכל אחד מאלה- כל אימת שנעשה שימוש בסמלים בלא היתר, וכן כל אימת שהחריגה כאמור מעלה חשש לפגיעה בבריאות הציבור, לפי הנחיות והוראות המנהל בעניין, וזאת על מנת לאפשר למנהל לפעול באופן מיידי, במידה וראה לנכון, לטיפול בחריגה.

לסעיף 16 -

מוצע להוסיף את כותרת פרק ד' שעניינו פיקוח ואכיפה.

לסעיף 17 –

ס' 13 לחוק עוסק בסמכויות פיקוח ואכיפה. בסעיף 13(א)(3) לחוק קבועה סמכותם של מפקחים לפי החוק ליטול דגימות של צמחים. סמכות זו מנוסחת בצמצום ויש צורך להרחיבה ולעדכנה. הוראה בנוסח דומה מופיעה בסעיף 246(3) לחוק המזון.

לסעיף 18 -

מוצע לקבוע הוראה שעניינה ניתוח סיכונים לשם תכנון פעולות בקרה, פיקוח, אכיפה והפעלת סמכויות לפי החוק. כמפורט לעיל, בתחום הפיקוח על מזון יש צורך לקיים תהליכי איתור סיכונים, הערכת עוצמתם ונזקם, ומנגד לבחון את עלויות האמצעים לשיפור ויעילותם ובכך להגדיר את הצעדים שיש לנקוט בהתאם לשיקולים אלה. ניהול סיכונים בתחום המזון בכללותו הוא מתודולוגיה שיש לה כללים מקובלים החלים במדינות מפותחות ומעוגנים בחקיקתן של מדינות אלה. על כן, מוצע לעגן עיקרון זה בחוק ולקבוע כי המנהל רשאי לבצע ניתוח של הסיכונים הקיימים מייצור או שיווק של צמח לצרכנים, לשם תכנון תהליכי הבקרה, הפיקוח, האכיפה וההפעלה של הסמכויות לפי חוק זה, על-פי מתודולוגיה של ניהול סיכונים.

הוראות דומות מופיעות בחוק המזון ובחוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע"ד – 2014 (להלן- חוק הפיקוח על מזון לבע"ח).               

לסעיף 19 -

הוספת כותרת פרק ה' שעניינו עונשין והוראות שונות.

לסעיף 20 -

תיקון סעיף 15 לחוק שעניינו השגה על החלטת גוף בקרה, והבהרה כי ניתן להשיג על החלטות של גופי בקרה גם לפי סעיפים 5 ו-6 לחוק, בפני המנהל. קביעת החובה להעביר עותק מהחלטת המנהל, בדבר השגה שהוגשה לו על החלטת גוף בקרה, גם לגוף הבקרה. מטרת התיקון היא לאפשר עדכון של גופי הבקרה בהחלטת המנהל.

לסעיף 21 –

מוצע לבטל את מנגנון הערר הקבוע בסעיף 16 לחוק לפיו הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל לעניין דחיית בקשה למתן היתר, התליית היתר או ביטולו, דחיית בקשה לאישור גוף בקרה, התליית אישור או ביטול, רשאי לערור עליה בפני ועדת ערר שהרכבה קבוע בסעיף 16(ב). נמצא, כי מנגנון זה לא הופעל וועדת הערר לפי החוק לא מונתה מעולם.

במקום הוראה זו מוצע לקבוע כי החלטת המנהל תהא ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מנהליים כהגדרתו בחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000.     

לסעיף 22 -

מוצע להחליף את סעיף 18 לחוק, ולקבוע כי המנהל יפרסם באתר המשרד רשימה של אישורים שניתנו לפי החוק אולם פרסום כאמור אינו תנאי לתוקפם. הבהרה בנוסח דומה מופיעה בסעיף 228 לחוק המזון ובסעיף 33 לחוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים. בכך יוחלף ההסדר הקיים לפיו היתרים שניתנו יפורסמו על ידי המנהל (שכן הסמכות לתת היתרים הועברה לגופי הבקרה).     

לסעיף 23 –

תיקון סעיף 19 לחוק שעניינו עונשין. מוצע להוסיף עבירה שעניינה הפעלת גוף בקרה ללא אישור בניגוד לסעיף 7א(א) המוצע ועבירה נוספת בעניין הפרת תנאי מתנאי האישור שניתן לגוף בקרה, על ידי בעל גוף בקרה, מנהלו, מנהל אבטחת איכות ודוגם. הוראות אלה נדרשות להשלמת המסגרת המשפטית המוצעת לעניין אישור גופי בקרה.

לסעיף 24 -

תיקון סעיף 21 לחוק שעניינו ביצוע ותקנות.

מוצע להסיר מרשימת הנושאים בעניינם יהיה רשאי השר להתקין תקנות, את הסעיף המסמיך את השר להתקין תקנות בכל הנוגע לקביעת תנאים לאישור גוף בקרה והפעלתו, ובכלל זה לעניין הרשעות קודמות, דרישות השכלה וניסיון של מבקש האישור ועובדי גוף הבקרה, אישור סמלו, נוהלי עבודתו והתליית אישורו או ביטולו, שכן הוראות בעניין זה נכללות במסגרת החוק המוצע. כך, גם באשר לסעיף המסמיך את השר להתקין תקנות בכל הנוגע לדרכי הגשת בקשות.

בנוסף, מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות תנאים והוראות מפורטות לעניין תיעוד פעולות, ניהול יומנים של תהליכי ייצור או שיווק בקשר לייצורו ושיווקו של צמח, הן לפי הנוהל הבסיסי והן לפי הנוהל המשופר, ובכלל זה תעודות משלוח וכל מסמך אחר שיאפשר עקיבות (traceability) בין הצמח ליצרן או למשווק. כאמור- תיקון זה הינו בעל חשיבות מרכזית בחוק המוצע, שכן התיעוד מאפשר את העקיבות היא אחר מקור הצמח דרך החוליות השונות בשרשרת הייצור והשיווק.

הוראה בנוסח דומה מופיעה למשל בסעיף 36(ב)(13) לחוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, ובסעיף 136 לחוק המזון.

לסעיפים 25 ו- 26–

תיקונים עקיפים לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים ולחוק בתי דין מנהליים. בהמשך לביטול סעיף 16 לחוק שעניינו ועדת ערר וערעור לבית משפט לעניינים מנהליים על החלטת ועדת ערר, מוצע לבטל את פרט 20 בתוספת השניה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים ואת פרט 23 בתוספת לחוק בתי דין מנהליים, המפנים להוראה זו.

לסעיפים 27 ו-28 –

תיקונים לחוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, התשי"ד – 1954 (להלן – החוק לפיקוח על יצוא), שמטרתם לאפשר הסמכה של מבקרים מטעם גופי בקרה לפי החוק, גם לצורך ביצוע פעולות לביקורת על יצוא של צמחים לפי החוק לפיקוח על יצוא. מטרת תיקון זה היא לייעל את פעולת הביקורת על יצוא תוצרת חקלאית טרייה, הכרוכה בחלקה במשימות בעלות אופי פיקוחי- שלטוני, אשר מבוצעת כיום באמצעות עובדי מדינה בלבד. התיקון יאפשר לבצע פעולות ביקורת הכרוכות בהפעלת סמכויות אלה, גם באמצעות מבקרים שהם עובדי גופי בקרה שאושרו לפי החוק, בכפוף להסמכתם על ידי שר החקלאות ופיתוח הכפר.

לשם כך, מוצע לתקן את סעיף 1 לחוק לפיקוח על יצוא ולהוסיף בו הגדרות של "מפקח" ושל "מבקר", ולהוסיף את סעיפים 6א עד 6ו לחוק לפיקוח על יצוא, שעניינם הסמכת מפקחים ומבקרים, תנאים להסמכת מפקחים ומבקרים, סמכויות פיקוח, סמכויות אכיפה וחובת הזדהות.

ההוראות המוצעות בעניין הסמכת מפקחים, סמכויות הפיקוח והאכיפה וחובת ההזדהות מבוססות על תבניות מקובלות לחקיקה בתחום זה (למשל בפרק ט' לחוק המזון). השינוי המוצע ביחס לתבניות אלה נוגע להסמכת מבקרים: בסעיף 6א(ב) המוצע מובהר כי ניתן להסמיך מבקרים בסמכויות ביקורת, גם מקרב מנהלי אבטחת איכות ומבקרים כמשמעותם בחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע"א – 2011. בהתאם, בסעיף 6ג(ב) המוצע, יוקנו למבקרים שהוסמכו לפי החוק לפיקוח על יצוא, ובכלל זה למבקרים ולמנהלי אבטחת איכות שהוסמכו, סמכויות ביקורת, שהן למעשה סמכויות פיקוח מוגבלות, המבוססות על סמכויות הפיקוח הנתונות למפקחים, למעט סמכות הכניסה לבית מגורים. בסעיף 6ה מוצע להחיל חובת הזדהות כמקובל ביחס למפקחים, גם על מבקרים, וזאת למעט החובה ללבוש מדים מתאימים, שתחול על מפקחים בלבד, בעת שהם מפעילים סמכויות אכיפה.

סעיף 6ב שעניינו תנאים להסמכת מפקחים וסעיף 6ד שעניינו סמכויות אכיפה - נוגעים למפקחים בלבד, וזאת לצורך השלמת ההסדר המקובל בחקיקה עדכנית לעניין הסמכת מפקחים וסמכויות פיקוח ואכיפה.

לצורך השלמת ההסדרים החלים על מבקרים ומנהלי אבטחת איכות שיוסמכו כמבקרים לפי החוק לפיקוח על יצוא, מוצע לקבוע כי ההוראות המחייבות שיחולו על מנהל גוף הבקרה, מנהל אבטחת האיכות, מבקרים, דוגמים וכל עובד אחר העובד בשירות גוף הבקרה לצורך מילוי תפקידיו לפי החוק -  לפי סעיפים 11ד ו-11ה לחוק המוצע יחולו על בעלי תפקידים כאמור שהוסמכו כמבקרים לפי החוק לפיקוח על יצוא, גם לצורך ביצוע תפקידיהם לפי החוק לפיקוח על יצוא.

בכך יושלם מערך החובות שיוטל על מבקרים מסוג זה, בהתאמה לחובות שיוטלו עליהם לפי החוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו כמפורט בדברי ההסבר לסעיף 15 לעיל, ובמטרה למנוע שימוש לרעה בסמכויות שיוקנו להם לפי החוק לפיקוח על יצוא, מניעת ניגוד עניינים והבטחת טוהר המידות בפעולותיהם.

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יוספו כותרות פרקים א, ב, ג, ד ו-ה לחוק.

יתוקנו סעיפים 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 13, 15, 16, 18, 19, 21 לחוק.

יוספו סעיפים 7א, 9א עד 9ג, 11א עד 11ז ו - 14א לחוק.

יתוקן סעיף 1 לחוק לפיקוח על יצוא, יוספו סעיפים 6א עד 6ו לחוק לפיקוח על יצוא.

תתוקן התוספת השנייה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תתוקן התוספת לחוק בתי דין מינהליים.

 

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה וההיבט המנהלי

נראה כי לחוק המוצע יש השפעה על תקציב המדינה, וכן על ההיבט המנהלי.

תתכן השפעה חיובית כתוצאה מהגברת יכולת הביקורת לקיום ויישום הוראות החוק ותקנותיו, וזאת באמצעות גופי בקרה. המדינה תישא בעלות השירות של גופי הבקרה בכל הנוגע ליישום הוראות הנוהל הבסיסי, בעוד שעלות השירות כאמור בכל הנוגע לנוהל המשופר תושת על מבקש השירות בדומה לנעשה בחוק להסדרת תוצרת אורגנית.

השפעה חיובית צפויה גם מהתיקון לחוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, שיאפשר לבצע פעולות ביקורת על יצוא תוצרת צמחית, שכיום מבוצעות על ידי עובדי מדינה, גם באמצעות עובדי גופי בקרה שאושרו לפי החוק. הדבר יאפשר ייעול של מתן השירותים ליצואנים בתחום זה.

בשלב זה, ובהתבסס על ממצאי הדו"ח לבחינת רגולציה חדשה, השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה מוערך בסך של כ- 8 ₪ מיליון בשנה, והכל כמפורט דלהלן.

בשרשרת הייצור, למעט נקודות מכירה, ישנם כ- 9,500 עוסקים. בהנחה שקיימות לכל הפחות 2 עונות גידול לכל יצרן במהלך שנה קלנדארית, נדרשות כ- 19,000 ביקורת. זאת ועוד, בהנחה שבנקודות המכירה יידרש ביצוע ביקורת בתקופה של אחת לחצי שנה, ומתוך הנחה שקיימות כ- 2,000 נקודות מכירה, יידרשו סה"כ כ-4,000 ביקורות. יוצא אם כן, שסך הביקורת הכולל עומד על כ-23,000 ביקורת בשנה על-ידי גופי בקרה פרטיים. כמו-כן, בהנחה ששליש מהמבוקרים יעסקו בייצור או שיווק לפי הנוהל המשופר, כאמור עלות אשר המבוקרים יישאו בה, הרי שסך כל הביקורות שצפויות להתבצע על-יד גופי בקרה פרטיים עומד על כ- 16,000 ביקורות לשנה קלנדרית. בהנחה שעלות ביקורת של גופי בקרה תתומחר בסך של כ-500 ₪ לביקורת, סך העלות המשוערת עומדת על  כ- 8 מיליון ₪ בשנה.

 

ו. לחוק המוצע אין השפעה על תקן המשרד הממונה על ביצועו     

ז. להלן נוסח החוק המוצע

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו (תיקון), התשע"ח- 2017