תזכיר חוק

א.  שם החוק המוצע

חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס'...) (היוועדות חזותית), התשע"ח -2017

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו:

רקע כללי:

כלי ההיוועדות החזותית מיושם בהוצאה לפועל החל מיום 5.11.2015 מכוח חוק ההוצאה לפועל (תיקון 48 – הוראת שעה), התשע"ו- 2015[1]. הוראת השעה מכוחה מיושם כלי זה מסתיימת ביום 4.11.2017.

בתזכיר חוק זה מוצע לעגן באופן קבוע בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") את האפשרות לעשות שימוש בכלי ההיוועדות החזותית כמפורט בפרק ז'5 לחוק.

בעבר, היו רשמי בתי המשפט ושופטיהם מוסמכים לדון בתיקי הוצאה לפועל. במסגרת הרפורמה שבוצעה בשנת 2009, נקבע בסעיף 3(א) כי מי שמונה לרשם הוצאה לפועל יכהן, בתקופת המינוי, בתפקיד זה בלבד. ואכן, עם סיומה של תקופת המעבר ב- 29.2.2012 הוראת ייחוד הכהונה חלה על כל הרשמים המכהנים בהוצאה לפועל.

צמצום מספר בעלי התפקיד שמוסמכים לדון בתיק ההוצאה לפועל, עורר קשיים בלשכות ההוצאה לפועל שבהן היקף העבודה הנדרש מהרשמים מצומצם יותר, ולכן  עובדים בהן רשמים רק בחלק מימות השבוע. כך למשל, התעורר קושי בביצוע צווי הבאה או צווי מאסר, בהתאם להוראות פרק ז'4 לחוק, כנגד חייבים אשר נאסרים בערים שבהן לא נוכח רשם בתדירות יומית בלשכת ההוצאה לפועל. במקרה שמאסר של חייב התבצע באחד מהימים שבהם לא נמצא הרשם, היה צורך להעביר אותו ממקום תפיסתו לעיר אחרת, שבה ניתן לקיים דיון בפני רשם ההוצאה לפועל. הסעת החייבים ללשכה אחרת, מאריכה את משך ההליך כנגד החייב ומסרבלת אותו, וכמו כן מחייבת עוד משאבי זמן וכח אדם של משטרת ישראל. 

כמענה לקשיים אלו, הוצע לקבוע הוראת שעה אשר תסדיר את השימוש בכלי ההיוועדות החזותית. הוראת השעה שנקבעה אפשרה לקיים דיון בדרך של היוועדות חזותית במספר הליכים דחופים: דיון בצווי מאסר, דיון בצווי הבאה וביצוע חקירות יכולת מסוימות. השימוש בכלי ההיוועדות החזותית הביא לייעול בעבודת האכיפה, וכן שירת את עניינם של החייבים אשר נמנע טלטולם מלשכת הוצאה לפועל אחת לאחרת.

הליך ההיוועדות החזותית בהוצאה לפועל נקבע כהוראת שעה לשנתיים, וזאת כדי לבחון את יעילות ההליך.

הלכה למעשה, עלה צורך בהפעלת ההיוועדות החזותית, בעיר אילת בלבד, בשל המרחק הרב שלה מלשכות אחרות ובהיעדר הסדרים אפשריים אחרים. ההיוועדות החזותית בוצעה בין חייב שנכח בלשכת ההוצאה לפועל באילת לבין רשם הוצאה לפועל שנכח בלשכת ההוצאה לפועל באשדוד.

במהלך הפעלת ההליך כהוראת שעה, נבדק פרמטר ההסכמה, קרי כמה מתוך החייבים שהתאימו לקיום ההליך בהיוועדות חזותית, הסכימו להליך. עוד נבדקה עמדת רשמי ההוצאה לפועל שהפעילו את ההליך ועמדת המשטרה, המביאה בחלק מהמקרים את החייבים לדיוני צווי ההבאה ודיוני המאסר.

משאלונים שעליהם ענו החייבים, תצפיות של הצוות המקצועי בלשכות, וחוות הדעת של הרשמים ושל משטרת ישראל, נמצא שיש להליך יתרונות ברורים לחייב, לזוכה, למערכת ההוצאה לפועל ולמשטרת ישראל. ממועד כניסתו של החוק לתוקף ועד ל- 31.8.2017 נשמעו באמצעות מערכת ההיוועדות החזותית 55 חייבים שנעצרו לפי צווי מאסר במזונות ו- 100 חייבים שהובאו לפי צווי הבאה. כל החייבים שהובאו הסכימו להישמע בדרך של היוועדות חזותית, לאחר שהוסבר להם איך יתקיים הדיון, ואף חתמו בכתב על הסכמה לקיום הדיון בדרך זו.

כמו כן, לאחר קבלת הסכמת החייבים בכתב בלשכת ההוצאה לפועל, שאל הרשם את החייב בשנית האם הוא מסכים להישמע בהיוועדות החזותית. לאחר שהרשם הסביר לחייב את  התהליך ואת זכותו של החייב לחזור בו מהסכמתו – הסכמה זו נרשמה בפרוטוקול הדיון.

ככלל, ניתן לומר כי כלי ההיוועדות החזותית נתן מענה לקושי שעלה והוא מאפשר תקשורת טובה בין החייב והרשם. כאשר החייב ביקש להציג לרשם מסמכים, נסרקו המסמכים במקום והועברו לעיון רשם ההוצאה לפועל.

משטרת ישראל תומכת גם היא בהפיכת הוראת השעה לתיקון קבוע.  

השפעת התיקון המוצע על החוק הקיים

הפיכת פרק ז'5 לחוק ההוצאה לפועל (הוראת שעה) לפרק קבוע בחוק.

ג. השפעת התיקון המוצע על תקציב המדינה

לתיקון המוצע אין השפעה על תקציב המדינה.

ד.  להלן נוסח החוק המוצע:

חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס'...) (היוועדות חזותית), התשע"ח-2017