טיוטת תקנות

 

 

א. שם התיקון

 

טיוטת תקנות ההוצאה לפועל (אגרות שכר והוצאות) (תיקון מס' 2), התשע"ז- 2017

 

 

ב. מטרת התיקון המוצע

 

במסגרת התיקון מבוקש להפחית את סך התשלום שלו יהיה זכאי צד שלישי בגין ביצוע צו עיקול, שכן כיום הסכום שקבוע בתקנות גבוה מהנדרש.

 

 

 

ג.  עיקרי התיקון המוצע

 

ביום 14.6.2017 פורסמו תקנות ההוצאה לפועל (אגרות שכר והוצאות) (תיקון) התשע"ז- 2017 במסגרתן נקבע, בין היתר, שתשלום לצד שלישי מוכר לעניין תקנה 4א, יהיה בסך של 7 ₪ במקום 9 ₪.

 

קדמו לקביעת הסכום, חוות- דעת של חברות כלכליות הן מטעם רשות האכיפה והגביה והן מטעם איגוד הבנקים ואיגוד חברות הביטוח, אשר במסגרתן נעשה ניסיון לקבוע מהו הסכום ההולם בעד העבודה שמבצע צד שלישי לביצוע צו עיקול וצו מימוש. בשל פערים בחוות הדעת ולאחר קיומם של דיונים בנושא עם איגוד הבנקים ועם איגוד חברות הביטוח, הסכים משרד המשפטים לקבוע שהתשלום שיקבל צד שלישי עבור טיפול בצו עיקול או מימוש יהיה בסך של 7 ₪. 

 

במקביל קידם משרד האוצר, את התקנתן של תקנות המסים (גביה) (תשלום לצד שלישי שהומצא לו צו עיקול בדרך אלקטרונית), התשע"ה- 2015 (להלן- "תקנות המסים") בהן ביקש המשרד לקבוע את הסכום שיש לשלם לצד שלישי עבור עיקול אלקטרוני שיבוצע מכח פקודת המסים (גביה). וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, קיימה מספר ישיבות בנוגע לתקנות המסים ובעקבות ישיבות אלו, נאספו לראשונה נתונים ממרבית הגופים המטילים עיקולים אלקטרוניים. כך נמסרו נתונים מהשלטון המקומי, מרשות המסים, ומהמוסד לביטוח לאומי, בנוסף לנתונים של רשות האכיפה והגבייה אשר היו מצויים בידיה. בנוסף מסר השלטון המקומי הערכה של היקף העיקולים שמטילים תאגידי המים הגובים אף הם חובות לפי פקודת המסים גביה. מלבד גופים אלו ישנם גופים נוספים אשר גובים חובות באמצעות פקודת המיסים (גביה) אשר נתוניהם לא נאספו.

 

בסיום הבחינה והשלמת הדיונים בנושא, הגיע משרד האוצר לכלל מסקנה שהסכומים שהוצעו בתחילה במסגרת תקנות המסים, היו גבוהים יותר משנדרש ובסופו של תהליך, הוצע כי התשלום לצו עיקול לפי תקנות המסים יעמוד על סך של 3 ₪ .

 

תקנות המיסים, וביניהן, התיקון הקובע שהתשלום לצד שלישי על עיקול יהיה 3 ₪, אושרו בוועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת ב- 25 ביולי 2017.

 

בעקבות איסוף הנתונים לגבי הגופים המפורטים לעיל, אשר מבצעים את עיקר העיקולים אצל צדדים שלישיים, נמצא כי העלות המשוכללת של כל העיקולים בפועל היא נמוכה יותר מסך של 7 ₪. היקף העיקולים השנתי המבוצע בבנקים עולה על 15 מיליון עיקולים בשנה ומרבית בקשות העיקולים (למעלה מ- 90% מבקשות העיקולים), נענות בתשובה שלילית - ש"אין נכסים לעיקול". כאשר ניתנת תשובה "שלילית" עלות ביצוע הצו היא נמוכה מאוד, ובפרט כשמדובר בצו עיקול אלקטרוני שהתשובה לו ניתנת אף היא בצורה אלקטרונית. לכן במקרה שניתנת תשובה שלילית לבקשת העיקול, הצד השלישי מקבל למעשה תשלום גבוה מעלות ביצוע צו העיקול. בשכלול פער זה עם עלות העיקולים החיוביים, היקף העיקולים המבוצעים אצל צדדים שלישיים והיחס בין התשובות השליליות והחיוביות, נמצא שיש לפחית את הסכום המשולם בעבור הטלת עיקולים בהוצאה לפועל אצל צדדים שלישיים.

 

מאחר שהמידע שנמסר במסגרת הדיונים בתקנות המיסים הרחיב את יריעת המידע המצויה בפני משרד המשפטים ורשות האכיפה והגבייה, ומכיוון שעיקול ממוכן לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967, דורש תשומות זהות לאלו של עיקול לפי פקודת המיסים, מוצע לתקן את פרט (7) בתוספת ולקבוע שהתשלום לצד שלישי עבור ביצוע צו עיקול יהיה 3 ₪.

 

 

ד. להלן נוסח הצעת התיקון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טיוטת תקנות ההוצאה לפועל (אגרות שכר והוצאות) (תיקון מס' 2), התשע"ז- 2017

 

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7ב(ז), 49א ו- 88 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967[1], באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[2],  ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה: