תזכיר חוק

 

א.   שם החוק המוצע

      חוק הספנות (בטחון וחירום), התשע"ז - 2017

 

ב.   מטרת החוק המוצע והצורך בו

במדינת ישראל מתקיימת פעילות ספנותית ענפה במסגרתה מבוצעת כניסה ויציאה של כלי שיט רבים מהמים הטריטוריאליים של המדינה, מעבר של כלי שיט בהפלגה למקומות שכנים ועוד.
פעילות זו טומנת בחובה היבטים ביטחוניים שונים, ולאור מצבה הביטחוני של המדינה והאיומים השונים העומדים בפניה קיימת חשיבות רבה בהסדרת פעילות זו בהיבטים אלו.

פעילות הבטחון השוטף בהקשר לפעילות הספנותית והנמלים בישראל, לרבות במימי החופין של ישראל מוסדרת במספר דברי חקיקה, כפי שיפורט להלן:

•  החוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח - 1998 (להלן: "חוק הסדרת הבטחון"), המסדיר חלק ניכר מצורכי הבטחון בתחום הספנות והנמלים, ככל שאלה נגזרים מפעילותם של "גופים ציבוריים" המנויים בתוספות לחוק האמור. בהתאם לחוק גורמים שונים בתחום הנמלים והספנות כגון חברות הספנות הישראליות, חברות הנמל המפעילות את נמלי חיפה, אשדוד ואילת, וחברת נמלי ישראל- הפיתוח והנכסים בע"מ, מוגדרים כגופים ציבוריים בתוספות הראשונה והשנייה לחוק הסדרת הבטחון ובהתאמה מונה לכל גוף ציבורי כאמור ממונה בטחון ופעילותו של כל גוף כפופה להנחיות המקצועיות של הקצינים המוסכמים ביחס לפעולות האבטחה שעל אותם גופים לנקוט.

•  חוק סמכויות לשם שמירה על בטחון הציבור, התשס"ה – 2005 (להלן – "חוק סמכויות הבטחון"), מעניק סמכויות אכיפה לצורך הגנת בטחון הציבור ומניעה של נשיאה, החזקה או שימוש בלתי חוקי בנשק, ומאפשר בידוק אפקטיבי בכניסה לנמל, לרבות בידוק כלי שיט בכניסה לנמל, וכן חיפוש בכלי שיט במקרים של חשד לנשיאה, החזקה או שימוש בלתי חוקיים בנשק בכלי השיט.

ואולם, שני תחומים עיקריים של הבטחון בתחום הספנותי–נמלי אינם מוסדרים בחיקוקים אלו שכן אין מקומם בחוק להסדרת הבטחון או בחוק סמכויות בטחון:

(א)    הבטחון המרחבי -  הים מהווה פתח  המחייב התווית נורמות הפלגה בסיסיות לצורך שמירה על בטחון הציבור.

(ב)     הבטחון בכלי שייט פרטיים – של כלי שיט ישראליים שהם בבעלות של אנשים פרטיים ואינם מופעלים במסגרת חברת ספנות.

סוגיות אלה מוסדרות כיום בחלקן במסגרת הוראות התוספת לחוק להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) [נוסח משולב], התשל"ג – 1973 (להלן "חוק שעת חירום"). חוק שעת חירום מסדיר את סמכויות שר התחבורה בהסדרת הספנות והנמלים מטעמי בטחון, כגון מתן הוראות לפעילות הנמלית ולאופן הפלגתם של כלי שיט, מתוקף חוק זה הוסדרו בתקנות שעת חירום הסדרים לעניין כניסת כלי שיט קטנים למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל וכן איסורי הפלגה סביב מתקנים ימיים במים הטריטוריאליים. חוק זה מותנה בקיום שעת חירום.

כמו כן, בשנים האחרונות מבקשת מדינת ישראל לבטל את מצב החירום הקיים במדינה ועל כן נדרשת חלופה להסדרים הקבועים בחוק שעת חירום ליישומם במצב שיגרה ובמצב חירום בהתאם למהות ההסדר.

יצוין כי בתחום הביטחון במרחב הימי פועלים כיום מספר גורמים - משטרת ישראל, חיל הים של צבא הגנה לישראל, שירות הבטחון הכללי ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהוא האמון על ענף הספנות והנמלים במדינה ועל הפעילות אל מול כלי השיט המפליגים במים הטריטוריאליים של המדינה ובכלל זה התיאום בין צורכי הביטחון לבין צורכי בטיחות השיט במימי החופין. לפיכך, יש מקום להסדיר את הסמכויות של הגורמים השונים בהיבטי הבטחון.

בענף הספנות הבינלאומית תחום הבטחון בספנות ובנמלים מוסדר בדין הבינלאומי במסגרת פרק 2-11 לאמנת Safety Of Life At Sea  (SOLAS) של ארגון הספנות הבינלאומי (להלן "אמנת הבטחון") ול ISPS code - (להלן "קוד הבטחון") שנקבע בהתאם לה.

אמנת הבטחון וקוד הבטחון מסדירים את הצורך בהחזקת תעודות בטחון על ידי כלי השיט. כבר כיום, מדינת ישראל מתוקף סמכויותיה מתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג-1982, מספקת תעודת בטחון שניתנת על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אשר בודק את קיומן של תעודות בטחון על כלי השיט.

החוק המוצע מסדיר את הפעילות הספנותית והנמלית במים הטריטוריאליים של מדינת ישראל בהיבטים ביטחוניים ובכלל זה הכניסה והיציאה מהמים הטריטוריאליים והחובה בהחזקת תעודת ביטחון, מעבר בתום לב וההפלגה במים הטריטוריאליים, וכן את סמכות הגורמים השונים לשמירה על הבטחון במסגרת פעילות זו, זאת בהתאם לאמנת הבטחון ולקוד הבטחון. בכלל זה במסגרת החוק המוצע נערכת התאמה של ההסדרים הקבועים בחוק שעת חירום והתקנות לפיו בזמן שגרה ובזמן חירום.

 

ג.    עיקרי החוק המוצע

 

עיקר 1 – יישום הוראות אמנת הבטחון וקוד הבטחון

עיקר הוראות אמנת הבטחון וקוד הביטחון הן כי לכל כלי שיט שהאמנה וקוד הביטחון חלים עליו, ולכל מיתקן נמל המשמש אניות העוסקות בהובלה ימית בין-לאומית, תהיה תכנית הגנה, תכנית של כלי השיט אשר נערכה בהתאם להוראות נספח הביטחון וקוד הביטחון ומפרטת את אמצעי ביטחון שעליהם לנקוט למניעת פגיעה בביטחון האנייה או מיתקן הנמל, לפי העניין.

בנוסף, בכניסת אנייה לנמל עליה לבצע הליך תיאום מול רשויות הנמל ובכלל זה לדווח על רמת הכוננות שבה היא פועלת, על אירועי ביטחון בנמלים אחרונים שפקדה וכיו"ב, כאשר מוטל על הנמל והאנייה להתאים את רמת הכוננות שלהם באופן הדדי.

כמו כן קובעים אמנת הביטחון וקוד הביטחון את סמכויות מדינת החוף אל מול כלי השיט הנכנסים ומפליגים במימי החופין של המדינה בהיבטים אלו.

מוצע לקבוע בחוק המוצע את ההסדרים הקבועים באמנה ובקוד הביטחון ובמסגרת זו לחייב גם אניות זרות המגיעות לישראל בביצוע הליכי האמנה וקוד הביטחון, זאת באמצעות איסור כניסתן למימי החופין ללא תעודת ביטחון, איסור על כניסתן לתחום נמל ללא ביצוע הליכי התיאום מול רשויות הנמל כמתחייב מהאמנה ומקוד הביטחון, ומתן סמכויות אכיפה לגורמי הביטחון ליישום הוראות החוק.

 

עיקר 2 – תחולה

מוצע לקבוע את תחולת החוק על כלי שיט בהתאם למיקומו, כפי שנגזר מהוראות הדין הבין לאומי והמשפט הישראלי, ביחס לסמכויות מדינת החוף מול סמכויות מדינת הלאום של כלי השיט. בהתאמה החוק יחול על כלי שיט ישראלי בכל מקום ועל כלי שיט זר בעת שהותו במים הטריטוריאליים של מדינת ישראל. הואיל ואין בהצעת החוק בכדי לקבוע הסדר השונה מהתחולה הנהוגה בנוגע לכלי שיט, לא נכלל הסדר מיוחד בעניין בהצעת החוק.

בנוסף, מוצע להתייחס במסגרת החוק גם לכלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי כאל כלי שיט ישראלי ובפרט לעניין שעת חירום. בהתאם לכך, נקבע כי כלי שיט זר הרשום בפנקס הרישום יחולו עליו, על צוותו ועל הגורם הישראלי- בעל השליטה באותו כלי שיט, סעיפי חוק הספנות (בטחון וחירום) – כאילו היה כלי שיט ישראלי.

(סעיף 21 לחוק המוצע)

 

עיקר 3  -  הסדרת כניסת כלי שיט למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל

מוצע להסדיר את כניסתם של כלי שיט למים הטריטוריאליים, הן לצורך פקידת נמל והן במסגרת מעבר חופשי, ולקבוע את החובות החלות על כלי השיט לצורך השמירה על הביטחון ובכלל זה נקבע כי:

· כלי שיט חייב בדיווח לפני כניסתו למדינת ישראל באשר לפרטי כלי השיט והיסטוריית הפלגתו ובכלל זה מטרת הגעתו, אנשי הצוות שעליו, הנמלים האחרונים אותם פקד וכדו'. חובה זו הינה בהתאם להוראות אמנת הביטחון.

· חל איסור על כלי שיט להיכנס למימי החופין של ישראל  אלא אם פועלת בו מערכת דיווח זיהוי ומיקום המשדרת מיקומו לחיל הים. מוצע להסמיך רשות ביטחון להתיר לכלי שיט ספציפי להימנע מהפעלת מערכת דיווח זיהוי ומיקום, לפי העניין, לאחר שקבעה כי שיקולי הביטחון מחייבים זאת וכי בנסיבות אותו המקרה הם גוברים על שיקולי בטיחות השיט.

· חל איסור על כלי השיט להיכנס למימי החופין ללא תעודת ביטחון, בהתאם לקוד הביטחון.

· מוצע להעניק סמכויות כי האיסור על כניסתו של כלי שיט כאמור למימי החופין יחול עד שימלא אחר התנאים האמורים בעיקר זה, תוך שרשות הביטחון רשאית לוודא כי הנתונים שמסר אכן מדויקים.

(סעיפים 2 ו- 3 לחוק המוצע)

 

עיקר 4  - סמכויות אכיפה

בהתאם לקוד הביטחון, מוצע להעניק לגורמי הביטחון, חיל הים, משטרת ישראל וממונה הביטחון במשרד התחבורה וכן בתחום נמל לפי חוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, סמכויות לאכיפת ההוראות והכללים לפי חוק זה, כאשר עולה חשד סביר כי נשקפת סכנה לביטחון כלי השיט, לבני אדם שבכלי השיט, לביטחון הציבור  או כי נעברה עבירה על הוראות החוק וכן אם הוא אינו מקיים את חובותיו לפי תעודת הביטחון שלו, שעיקרן:

· להורות על האטת הפלגה של כלי שיט;

· לדרוש מידע מכל אדם בכלי השיט ולערוך חיפוש בכלי השיט ועל גופו של אדם;

· לתפוס חפץ שעלול לפגוע בביטחון הציבור או כל השיט;

· לאסור כניסה של אדם לכלי השיט או להורות על הורדתו של אדם;

· להורות על הפלגת כלי שיט אל מקום אחר בישראל או מחוץ לישראל.

בהתאם לדין הבינלאומי, מוצע לקבוע כי סמכויות אלו יחולו גם בתחום 500 מטר מסביב למתקן ימי שבתחום האזור הימי של מדינת ישראל.

(סעיף 7 לחוק המוצע)

 

עיקר 5  - דרישת מידע

במטרה לאפשר למנהל ולרשויות הבטחון לממש את  סמכויותיהם לפי החוק המוצע באופן מושכל ובהסתמך על מכלול המידע הקיים, מוצע להסמיכם לדרוש מבעל כלי שיט, קברניט או איש צוות שבו כל מידע הדרוש לצורך הפעלת סמכויותיהם כאמור.

(סעיף 8 לחוק המוצע)

 

 

 

עיקר 6 – הגבלות על נשיאת נשק בכלי שיט

מוצע לקבוע איסור על נשיאת נשק בכלי שיט בעת הפלגתו במימי החופין של מדינת ישראל ולקבוע חובה על אחסון כלי נשק המצוי בכלי שיט, כל זאת בכפוף להוראות חיל הים ולהוראות הקברניט בהתאם להוראות אלו.

(סעיף 4 לחוק המוצע)

 

עיקר 7 – סמכות השר לאסור על הפלגת כלי שיט

מוצע לקבוע כי שר התחבורה והבטיחות בדרכים, אשר לו ראיה רוחבית בתחום הבטחון בענף הספנות והנמלים, יהא רשאי לקבוע הוראות האוסרות על הפלגתו של כלי השיט מנמל או ממקום אחר או כניסה אליהם, או את השטתו של כלי השיט במקום או אזור. וכן, לקבוע תנאים להפלגת כלי שיט כאמור.

(סעיף 9 לחוק המוצע)

 

עיקר 8 – סמכות למתן הוראות לפעילות בנמל

מוצע לקבוע כי הממונה על הנמלים כמשמעותו בפקודת הנמלים, שהינו הגורם האחראי על הפיקוח על הנמלים, יהא רשאי להסדיר, להגביל או לאסור פעולות כגון: פריקה, טעינה, אחסנה, טיפול במטענים או בהעברתם, הכנסתם לשטח הנמל או הוצאתם ממנו בנמלי ישראל, כאשר הוא רואה כי בטחון המדינה מחייב זאת.

(סעיף 10 לחוק המוצע)

 

עיקר 9 - כללים לשמירה על הבטחון וסמכות המנהל

מוצע לקבוע כי מנהל רשות הספנות והנמלים, שהינו הגורם המקצועי (הרגולטור) האמון לפי חוק רשות הספנות והנמלים על ענף הספנות והנמלים, יהא רשאי לקבוע:

(1) הוראות בעניינים מקצועיים הנוגעים לקביעת נתיבי שיט, מהירות הפלגה ומרחקי ביטחון.

(2) הוראות והסדרים לשם שמירה על בטחון כלי השיט ובכלל זה:

· איסורים והגבלות על כניסת בני אדם לכלי שיט, לרבות מתקנים ימיים או שהייה בקרבתם. 

· הוראות להתקנת ציוד תקשורת בכלי השיט בהתאם לסוג והכמות שהוא יקבע.

·  הטלת מטלות או הוראה להימנע מעשיית מעשה על הקברניט או אנשי צוותו.

(3) קביעת כללים לצורך אימוץ הוראות אמנת הבטחון וקוד הבטחון.

יש לציין כי בשל העובדה שהידע המקצועי והמידע לעניין הסיכונים הביטחוניים, צרכי הבטחון ואופן מניעה או צמצום של סיכונים כאמור מצויים בידי רשויות הבטחון או הממונה ביטחון במשרד התחבורה, מוצע כי הכללים וההוראות המפורטים בסעיפים (1) ו- (2) יקבעו על פי בקשת רשות בטחון או בהסכמתה או לבקשת הממונה על ביטחון

הוראות המנהל כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התחבורה וכן בשני אמצעים נוספים כגון הודעות לימאים לפי תקנות הנמלים (בטיחות השיט), הודעה במערכת הקשר או במשלוח מכתב לארגון המייצג את מרבית סוכני האניות בישראל.

(סעיפים 3א, 5, 6, 19(ב) ו- 20 לחוק המוצע)

 

 

עיקר 10 – עונשין

מוצע לקבוע כי אדם העובר על הוראות מסוימות בעניינים הבאים ישא בעונש מאסר או בקנס:

(1) השטת כלי שיט בנגוד לקבוע בחוק או בניגוד להוראות ולכללים שקבע המנהל ;

(2) הפרת הוראה שניתנה כדין במסגרת שעת חירום;

(3) מסירת מידע כוזב הנדרש לפי חוק זה, כאשר מוסר המידע יודע או שהיה עליו לדעת כי המידע כוזב או אי מסירת מידע;

(4) החזקת נשק על כלי שיט בניגוד להוראות החוק;

בנוסף, מוצע להסמיך את בית המשפט הדן בעבירה להורות על ביטול או התלייה של רישיונות שיט שניתנו לכלי שיט של הנאשם, ותעודות הסמכה שניתנו לנאשם, שהינה סנקציה רלוונטית מהותית בתחום הספנות.

(סעיף 11 לחוק המוצע)

עיקר 11 – אחריות בעל כלי שיט וקברניטו

מוצע להטיל אחריות מוגברת על בעל כלי השיט והקברניט לעניין קיום ההוראות שניתנות לגבי כלי שיט, בהיותם הגורמים האחראים על קיום ההוראות כאחראים על פעילותו של כלי השיט. הוראה דומה קיימת בחקיקת הספנות בישראל – בסעיף 114 לחוק הספנות (כלי שיט) , התש"ך – 1960, ובתקנה 106 לתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג – 1982.

(סעיף 12 לחוק המוצע)

 

עיקר 12 – סמכות שיפוט 

מוצע להקנות לבתי המשפט בישראל סמכות שיפוט מפורשת לגבי  עבירות המתבצעות לפי חוק זה. קביעה זו נדרשת מאחר שכלי שיט זר כפוף גם לסמכויות שיפוט זרות, ולכן נדרש לקבוע מפורשות את סמכות בית המשפט הישראלי לדון בעניינים המוסדרים בחוק זה.

(סעיף 14 לחוק המוצע)

 

עיקר 13- חירום

חוק שעת חירום מסדיר כיום את סמכויותיו הביטחוניות של שר התחבורה לקביעת הסדרים בספנות ובנמלים. כפי שצוין בעיקר 2, חוק החירום מתייחס לסוגיות שונות וכולל הסדרים מסוימים לשעת חירום לעניין אופן הפלגה, חכירה של כלי שיט, כניסת כלי שיט למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל וכן איסורי הפלגה סביב מתקנים ימיים במים הטריטוריאליים, סמכויות אלה מוקנות לשר בשעת חירום אשר כאמור המדינה רוצה לבטלה.

בכדי לאפשר פעילות סדירה בזמן חירום שעיקרה כניסה ויציאה של כלי שיט ממדינת ישראל הן לעניין המטענים, הן בשל חשיבות המשך פעילות הסחר (בעיקר יבוא ויצוא מהנמלים במדינה) ובמקרה הצורך תנועת נוסעים, מוצע לקבוע במסגרת החוק כי בזמן חירום יהא שר התחבורה מוסמך כמפורט להלן:

(א)  השר יהא מוסמך להכריז על מצב מיוחד בספנות ובנמלים אם שוכנע שקיים חשש ממשי לפגיעה בפעילות התעבורה הימית, עקב חשש ממשי לפגיעה בתשתיות נמליות או בסביבה הימית או בפעילות הנמלית בנמל בישראל;

(ב)  בשעת חירום, מצב מיוחד בעורף או מצב מיוחד ספנות ובנמלים, השר יהיה מוסמך לתת לבעל כלי שיט, קברניטו או משיטו וכן לגורם המעניק שירותים בנמל ישראל הוראות הנדרשות לצורך השמירה על המשך הפעילות הסדירה של הנמלים והפעילות הנמלית.

 

בכלל זה יהא השר רשאי לתת הוראות על מסירת מידע לגבי כלי שיט, אופן ביצוע פעולות בנמל או במתקן ימי, הפעלת כלי השיט, אל נמל או ממקום אחר שצוינו בהן, בישראל או מחוצה לה, חכירת כלי השיט, לרבות קביעת תנאי החכירה והתשלום בגינה ועל הובלה של מטענים או נוסעים באמצעות כלי שיט.

(ג)  במצב מיוחד בעורף או באירוע אסון המוני או במצב מיוחד בספנות ובנמלים, על מנת להבטיח אספקה של מוצר או שירות ששר הבטחון קבע כי הוא חיוני למשק, שר התחבורה יהיה מוסמך לתת הוראות בכדי למנוע פגיעה באספקת אותו מוצר או שירות. בכלל זה יהא השר רשאי לתת הוראות לבעל כלי שיט, קברניטו או משיטו בדבר הובלה של מטען או נוסעים למקום וזמן שיקבע; קביעת תנאים להובלת מטענים או נוסעים, לרבות מחירי הובלה מירביים, נתיבי שיט ואזורי הפלגה, להורות על חכירת כלי שיט בתנאים שיקבעו, לצוות כלי שיט באנשי צוות או בנוסעים ולהורות על איסור כניסה לכלי שיט או שהיה בו.

מוצע כי הוראות מתוקף סמכות זו יהיו בתוקף לתקופה שלא תעלה על 30 יום מתום המצב שהוכרז או מביטול קביעת שר הביטחון בדבר חיוניות המוצר או השירות.

שר התחבורה יהא רשאי לאצול את סמכויותיו כאמור לעיל לאדם אחר, בדרך כלל או לעניין או עניינים מסוימים. בדומה שר הביטחון יוכל לאצול את סמכותו להכריז על מוצר או שירות חיוני לאדם אחר.

(סעיפים 14 עד 18 ו-21 לחוק המוצע)

 

עיקר 14 – ביטול חיקוקי שעת חירום

מוצע כי חוק זה יביא לביטולם של החיקוקים הבאים:

(1) חוק להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט)[נוסח משולב], השל"ג-1973 והתקנות לפיו – המסדירים במסגרת החוק את סמכויות שר התחבורה כלפי כלי שיט והנמלים בשעת חירום, לרבות סמכויות לקביעת אזורים האסורים הפלגה, ובמסגרת התקנות נקבעים הסדרים לעניין כניסת כלי שיט קטנים לישראל ואיסור הפלגה באזורי אסדות קידוח במים הטריטוריאלים של ישראל.

(2) סעיף 15 פקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ), התש"ח-1948 הקובע הסדר לעניין שוטטות במים הטריטוריאלים של המדינה.

(סעיפים 23 ו- 24 לחוק המוצע)

 

ד. השפעת החוק המוצע על הדין הקיים:

 

ככלל הוראות חוק זה באות להוסיף על הדין הקיים ולא לגרוע ממנו.

מבלי לגרוע מכך, החוק יביא לביטולם של החיקוקים הבאים:

(1) חוק להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט)[נוסח משולב], השל"ג-1973 והתקנות לפיו

(2) סעיף 15 פקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ), התש"ח-1948

כמו כן מוצע לערוך תיקון חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס"ה-2005 במסגרתו לקבוע כי לעניין תזכיר חוק זה יראו כלי שיט זר הרשום במרשם הישראלי לפי החוק האמור ככלי שיט ישראלי.

(סעיפים 21 עד 24 לחוק המוצע)

 

 

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

אין

 

ו. השפעת החוק המוצע בהיבט המינהלי

אין

 

ז. להלן נוסח החוק המוצע:

 

 

 

 

דברי הסבר

פרק א – פרשנות

 

סעיף 1 – הגדרות

 

o "אמנת הבטחון" , "קוד הבטחון" ו-"תעודת בטחון" –

-  אמנת הביטחון - אמנת Safety Of Life At Sea  (SOLAS) של ארגון הספנות הבינלאומי (להלן "אמנת הבטחון"), המסדירה את סמכויות מדינת החוף ומתווה את דיני הבטחון.

-  קוד הביטחון הינו ISPS code  (להלן "קוד הבטחון") שנקבע בהתאם לאמנה. 

-  תעודת הבטחון, הינה תעודה המאשרת כי כלי השיט מקיים אחר הוראות אמנת הביטחון וקוד הביטחון. התעודה ניתנת לכלי השיט על ידי מדינת הדגל.

 

o "בעל כלי שיט" – ההגדרה מתייחסת לבעל השליטה בכלי השיט בפועל או הגורם המבצע תיאומים לפעילות כלי השיט אל מול הרשויות.

 

o "המנהל" –  בהתאם לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד – 2004 רשות הספנות והנמלים הינה אחראית על הפיקוח על הספנות והנמלים, על פיתוחם ועל הסדרת פעילותם. לפי חוק זה, מנהל רשות הספנות והנמלים הינו הגורם המקצועי (הרגולטור) הבכיר ביותר האחראי להסדרת הפעילות הספנותית נמלית בישראל בכלל היבטיה.

 

o "כלי שיט", "כלי שיט  זר" ו- "כלי שיט ישראלי" – הגדרות אלו נקבעו בהתאם להגדרות הקבועות בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך – 1960 המתייחסות למונחים אלה. מהגדרה זאת הוחרגו כלים של רשות בטחון או המסורים לשליטת אדם בשירות רשות הבטחון (דהיינו - כלי השיט של חיל הים ושל השיטור הימי) אשר אין מקום להחלת החוק לגבם.

 

o "מערכת דיווח זיהוי ומיקום"- מערכת לוויינית המותקנת בכל כלי שיט ומעבירה באופן אוטומטי דיווח באשר למיקום כלי השיט ומידע אודותיו לכלי שיט אחרים בסביבתו ולרשויות בחופים סמוכים למקום הפלגתו. דוגמה למערכת זו הינה "מערכת AIS" הקבועה בפרק החמישי לאמנה ובנספח הביטחון.

 

o "נשק" – כהגדרתו בחוק סמכויות הבטחון. מוצע להחריג מהגדרת "נשק" כל נשק המובל כמטען בכלי השיט, אשר הדין לגביו הינו הדין הנוהג לגבי מטען.

 

o להגדרת "רשות בטחון" – מדובר ברשויות הבטחון אשר נכון להיום מעורבות בעשייה הביטחונית של אבטחת מימי החופין של ישראל והן: חיל הים, משטרת ישראל ושירות הבטחון הכללי.

 

o להגדרת "תכנית הגנה" – האמנה וקוד הביטחון קובעים כי כלי שיט חייב לערוך תכנית הגנה בהתאם לרמת כוננות ובהתאם לקוד היא מאושרת על ידי מדינת הדגל. 

 

פרק ב – סמכות כלפי כלי שיט

 

סעיף 2 – הפלגה לעבר ישראל

כלי שיט יכול לבקש להיכנס למימי החופין של מדינת ישראל משני טעמים: כניסה לצורך הגעה לנמל בישראל או ביצוע כל פעולה אחרת במימי החופין, או כניסה לצורך מעבר בתום לב– כניסה לצורך מעבר בלבד שלא לצורך ביצוע פעולה במימי החופין.

על מנת לפקח על כניסתם של כלי שיט לישראל מוצע לקבוע כלהלן:

(1)   כל כלי שיט המבקש להיכנס לישראל ידווח את פרטיו באופן הבא:

בהתאם לאמנה מוצע לקבוע כי על בעל כלי השיט לדווח (דיווח IMOT) למנהל ולחיל הים, במרחק 100 מייל מחופי ישראל, ולגבי כלי שיט קטן - במרחק 50 מייל. הדיווח יכלול פרטים ונתונים באשר לכלי השיט ובכלל זה: שם כלי השיט ומספר רישומו, דגל ובעלים, זהות האנשים שעליו, מיקומו וכיוונו, יעדו, המקומות האחרונים אותם פקד, קיום כלי נשק על כלי שיט וכל נתון אחר הנחוץ לרשויות הביטחון שהורה עליו המנהל בהודעות לימאים או לכלי שיט פרטני.

יצוין כי דיווח כאמור קבוע כיום לגבי כלי שיט קטנים בהוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (נקיטת אמצעי ביטחון), התשמ"ג-1982 והסדר זה אמור להחליף את הוראות אלה.

 

(2)   חל איסור להפליג במימי החופין בישראל בכלי שיט המוביל מעל 12 נוסעים או שהוא מוביל מטען ותפוסתו ברוטו 500 טון ומעלה, בלא שעל סיפונו תעודת ביטחון תקנה.

 

(3)   כניסת כלי שיט העוסק בהובלה ימית בינלאומית תעשה לאחר תיאום מול מנהל הנמל או מי שמינה לכך בדבר דרישות הביטחון הנדרשות ממנו כמתחייב מאמנת הביטחון ומקוד הביטחון, זאת למעט לגבי כלי שיט שהודיע שהוא נמצא במצוקה.  

 

המנהל ונציג רשות ביטחון רשאים לוודא את נכונות הנתונים שמסר להם כלי השיט בהתאם לאמור לעיל.

סעיף 3 – ציוד במערכת זיהוי ומיקום

 

מערכת זיהוי ומיקום מדווחת באופן אוטומטי על מיקום כלי השיט ופרטיו. על מנת להבטיח שניתן יהיה לדעת על כניסתו של כל כלי שיט למימי החופין של ישראל, מוצע לקבוע כי לא יכנס כלי שיט למימי החופין של ישראל אלא אם פועלת בו מערכת שכזו. מוצע להקנות סמכות למנהל

להתיר לכלי שיט להימנע מהפעלת מערכת הדיווח, בהנחיית רשות ביטחון תוך פירוט השיקולים הביטחוניים המחייבים זאת וכי הם גוברים על שיקולי בטיחות השיט. 

 

סעיף 4 – הגבלות על נשיאת נשק בכלי השיט

 

מאחר שבספנות הבין לאומית מקובלת פרקטיקה של נשיאת נשק לצרכים שונים, ואולם בימי החופין של מדינת ישראל לא מתעוררות הגנת  הבטחון במימי החופין נעשית בידי חיל הים ואין כלי השיט האזרחיים נזקקים להגנה עצמית בתחום זה, מוצע לקבוע הוראות לעניין זה לפיהן:

(א)  נשיאת נשק כאמור תותר בכפוף לאישור הקברניט ובתנאים שהוא הורה עליהם לעניין האחסון והשמירה על הנשק בכלי השיט.

(ב)  בהיות כלי שיט במימי החופין ונמצא בו נשק – יאוחסן הנשק וינעל במקום שהוא בשליטתו של קברניט כלי השיט, כמי שאחראי לכל הנעשה בכלי השיט.

(ג)  כמו כן, כלי שיט שנמצא בו נשק, לא ייכנס ולא יושט למימי החופין של מדינת ישראל, אלא אם דיווח קברניטו לחיל הים על המצאות כלי הנשק בכלי השיט וקיבל את אישורו לכניסה לישראל.

 

סעיף 5 – הגבלות על הפלגה במימי החופין

 

על פי הדין הבינלאומי, מדינת חוף רשאית להסדיר ולהגביל את השיט במימי החופין שלה, לרבות קביעת נתיבי שיט, קביעת מגבלות על הפלגה, וסגירת אזורים מסוימים לשיט באופן זמני. הוראות אלו הינן מקצועיות-טכניות ומתעדכנות מעת לעת בהתאם לצורך.

בהתאמה לכך מוצע לקבוע כי המנהל רשאי לקבוע כללים לגבי הפלגה בעניניים הבאים:

- הפלגה בנתיבי שיט - נתיבי שיט נועדו, בראש ובראשונה, להבטיח את בטיחות ויעילות השיט, בהתחשב בצפיפות התעבורה הימית, ובהגנת הסביבה הימית. קביעת נתיבי שיט להפלגת כלי שיט במים הריבוניים של ישראל מאפשרת לצמצם את הסיכון הבטחוני והבטיחותי. נתיבי השיט נקבעים על ידי המנהל, הרגולטור בתחום הספנות והנמלים במדינה, בתיאום עם ארגון הספנות הבינלאומי ומפורסמים במפות הימיות הבינלאומיות ובהודעה לימאים.

- הגבלת מהירות ההפלגה – ניתן להגביל את מהירות ההפלגה המרבית המותרת במימי החופין בצורה כללית, לפי אזורים או לפי סוג כלי שיט שונים. 

- הפלגה בקרבת החוף – הפלגה בקרבת החוף מאפשרת גישה מהירה למרכזי אוכלוסייה, על כן יש צורך לקבוע הגבלת הפלגה בקרבת החוף. הגבלה כאמור יכולה להיות לגבי אזורים או סוגי כלי שיט שונים.

- אזורים אסורים לשיט – ניתן לקבוע איסור הפלגה באזורים מסוימים, אם לדעת המנהל  ההפלגה בהם מהווה סיכון בטחוני לכלי השיט ולאנשים שבו, בקרבתו, או לביטחונו של אדם או לביטחון המדינה.

- הפלגה בקרב מתקנים ימיים – במטרה לצמצם את הסיכון שעלול ליצור כלי שיט לביטחון המתקן הימי שהינו רגיש יותר מבחינת מיקומו ואופי פעילותו ובהיותו נייח במים הפתוחים.

המנהל רשאי גם להתנות הסדרים אלו בתנאים, לרבות, קביעת חובה לדווח לרשות הביטחון ולקבלת אישורה. עם זאת, הוראות המנהל בסעיף זה (למעט סעיף קטן (א)(1) - יינתנו על פי בקשת רשות הביטחון או בהתייעצות עמה.

 

סעיף 6 – אחריות הקברניט

 

מוצע להטיל אחריות על הקברניט לביצוע הוראות שחלות על כלי שיט או הוראות שניתנו לו לפי חוק זה, בהיותו במעמד המתאים ביותר להבטחת קיום ההוראות וחובות אלו . אין באחריות זו בכדי לגרוע מאחריות כל אדם אחר החלה באותו עניין.

 

פרק ג – אכיפה

 

סעיף 7 – סמכויות פיקוח

 

לצורך ביצוע הוראות לפי חוק זה או לפיקוח על ביצוען מוצע לקבוע כי מנהל, לחייל, לשוטר או לממונה ביטחון רשאי לדרוש מכל אדם את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודה מזהה, וכן לדרוש כל מסמך או ידיעה שנדרשת לצורך ביצוע חוק זה. עם זאת, חלקיה המוסתרים של תכנית הבטחון כפי שאושרו על ידי מדינת הדגל בהתאם לקוד הבטחון הינם חסויים ועל כן אין סמכות לדרוש חלקים אלה. כמו כן בסמכות גורמים אלו לצורך פיקוח להיכנס לכלי השיט, למעט למקום מגורים, ולתת הוראות לבעל כלי שיט, קברניטו או משיטו וכן לגורם המעניק שירותים בנמל בישראל.

 

סעיף 8 – סמכויות אכיפה

מוצע לקבוע כי כאשר לחייל או לשוטר או לממונה ביטחון יש חשד סביר כי נשקפת סכנה לביטחון כלי השיט, בני אדם שבו או לביטחון הציבור, או כי נעברה עבירה על הוראות חוק זה רשאי הוא לנקוט באחד או יותר מסמכויות אלה:

(א)        להורות לכלי שיט להאט או לעצור הפלגתו;

(ב)        לעלות ולהיכנס לכלי השיט;

(ג)         לערוך חיפשו בכלי השיט או בטובין בו;

 

(ד)        לתפוס חפץ שהתגלה אגב חיפוש, העלול לסכן ולפגוע בביטחון הציבור או ביטחון כלי השיט; חפץ שנתפס לפי פסקה זו יחול לגביו הוראות סעיף 4(2) סיפא לחוק סמכויות הביטחון;

(ה)        לאסור כניסה של כל אדם לכל מקום בכלי השיט או להוריד אדם מכלי השיט כדי למנוע סכנה לשלומו או בטחונו של אדם או של כלי השיט;

(ו)         להוריד אדם מכלי השיט ולעכבו לשם ווידוא זהותו או מענו.

(ז)         להורות על השטת כלי השיט לנמל בישראל, או למקום אחר במימי החופין;

(ח)        לעכב את כלי השיט או למנוע הפלגתו, עם זאת, מוצע לקבוע כי כלי שיט אשר קברניטו טוען כי הוא במצוקה לא יושט אל מחוץ למימי החופין של ישראל אלא לאחר קבלת אישורו של המנהל, וזאת כדי להימנע מהסבת נזק לכלי שיט המצוי במצוקה אמתית.

 

בהתאם לדין הבינלאומי, מוצע כי סמכויות חייל ושוטר לפי חוק זה יהיו נתונות להם גם בתחום 500 מטר ממתקן ימי בתחום האזור הימי שאינו במים הטריטוריאליים של מדינת ישראל, לצורך שמירה על המתקן.

 

סעיף 9 – איסור על הפלגת כלי שיט וסעיף 10 – סמכות למתן הוראות לפעילות בנמל

 

במסגרת חוק שעת חירום מוקנית לשר התחבורה סמכות לתת הוראות לכלי שיט האוסרות על הפלגתו מנמל או ממקום אחר או כניסתו אליהם או את השטתו של כלי השיט במקום או אזור וכן רשאי הוא לקבוע תנאים לעניין הפלגתו כאמור.

כמו כן מוקנית לממונה על הנמלים, מתוקף תפקידו סמכות לתת הוראות להסדרת הפעילות הנמלית, סמכות  להסדיר, להגביל, או לאסור בנמל ישראלי פעולות טעינה, פריקה, אחסנה, טיפול במטענים או העברתם, הכנסתם לשטח הנמל או הוצאתם ממנו.

הואיל וסמכויות אלו נדרשות מפעם ופעם בזמן שיגרה ללא קשר לזמן חירום, מוצע להסמיך את שר התחבורה והממונה על הנמלים להפעיל סמכויות אלו מטעמים של ביטחון המדינה.

 

סעיף 11 – עונשין

 

מאחר ומדובר בהיבטים ביטחוניים שהפרתם עשויה לגרום לפגיעה בביטחון מדינת ישראל, כלי השיט והאנשים עליהם, מוצע לקבוע החלת דין פלילי על הפרת ההסדרים הקבועים בחוק כלהלן:

אדם העובר על הוראות בעניינים הבאים יישא בעונש מאסר או בקנס:

(1) השטת כלי שיט בנגוד לקבוע בחוק או בניגוד להוראות ולכללים שקבע המנהל ;

(2) הפרת הוראה שניתנה כדין במסגרת שעת חירום;

(3) מסירת מידע כוזב הנדרש לפי חוק זה, כאשר מוסר המידע יודע או שהיה עליו לדעת כי המידע כוזב או אי מסירת מידע;

(4) החזקת נשק על כלי שיט בניגוד להוראות החוק.

 

בנוסף, מוצע להסמיך את בית המשפט הדן בעבירה להורות על ביטול או התלייה של רישיונות שיט שניתנו לכלי שיט של הנאשם, ותעודות הסמכה שניתנו לנאשם, שהינה סנקציה רלוונטית מהותית בתחום הספנות.

 

 

סעיף 12 – קיום הוראות

 

לצורך השמירה על הביטחון מוצע להעניק סמכות לגורם הנותן הוראה לפי חוק זה או המורה על עיכוב, חיפוש או תפיסת חפץ, אשר האדם כלפיו ניתנה ההוראה סירב לבצעה, לבצע את ההוראה על אף הסירוב ואף להשתמש בכוח סביר ושאינו עולה על הנדרש לכך לצורך קיומה.

סעיף  13 -  סמכות שיפוט

 

מוצע לקבוע כי בתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט את מי שעבר עבירה לפי סעיף 11 לחוק זה.

פרק ד - חירום

סעיף  14 -  הכרזה על מצב חירום בספנות ובנמלים

 

בשל מאפייניה הייחודיים של מדינתנו, נמלי ישראל מהווים שער כניסה ויציאה למדינת ישראל של מטענים ונוסעים, כאשר 98% מהיבוא והיצוא של מדינת ישראל מתקיים דרך נמלי הים. לפיכך, קיימת חשיבות רבה בשמירה על פעילותה הסדירה של הספנות במהלך כל ימות השנה ולרבות בעתות חירום.

לפיכך, מוצע להעניק לשר התחבורה סמכות להורות על מצב מיוחד בספנות ובנמלים במקרה בו יתעורר חשש ממשי לפגיעה בפעילות התעבורה הימית עקב חשש ממשי לפגיעה בתשתיות נמליות או בסביבה הימית או בפעילות הנמלית בנמל בישראל. חדלו להתקיים נסיבות המצדיקות הכרזתו של מצב חירום כאמור יודיע השר על תום המצב המיוחד.

 

סעיף  15 -  הוראות בחירום

 

במקרים בהם הוכרז מצב חירום או מצב מיוחד בעורף או מצב מיוחד בספנות ובנמלים מוצע להעניק לשר התחבורה סמכות לתת הוראות בעניינים הבאים לבעל כלי שיט או מפעילו וכן לגורם המעניק שירותים בנמל, לצורך השמירה על המשך פעילותם הסדירה של הספנות והנמלים בישראל:

(א) מסירת מידע לגבי כלי שיט;

(ב) הסדרה או הגלה או איסור בנמל או במתקן ימי של מתן שירותי נמל למטענים – הכנסתם, פריקתם וטעינתם או הוצאתם אל מקום אחר;

(ג) הפעלת כלי שיט תוך התקופה ובתנאים שיקבעו לכך אל נמל או ממקום אחר בין שהנמל הוא בישראל או מחוץ לו;

(ד) חכירת כלי שיט לרבות קביעת תנאיה;

(ה) הובלה של מטענים או נוסעים באמצעות כלי שיט;

(ו) עיכוב אדם המפריע לבעל תפקיד בכלי שיט או בנמל או שיש חשד שהוא מסכן את ביטחון החיים והשיט בכלי השיט או בנמל או במתקן הימי;

(ז) מתן פטור כללי או לגורם מסוים מקיום הוראה חוקית שהשר ממונה על ביצועה;

(ח) עיכוב של כלי שיט.

 

סעיף  16 -  סמכויות לקיום אספקה ושירותים חיוניים

 

במסגרת השמירה על צורכי המשק בעת חירום, נדרש להבטיח את אספקתם של מצרכים ושירותים אשר הוחלט על ידי שר הביטחון שהם חיוניים למשק.

בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי שר התחבורה רשאי לתת הוראות לבעל כלי שיט או מפעילו, כלהלן, לצורך מניעת פגיעה באספקתו של שירות או מוצר ששר הביטחון קבע שהוא חיוני:

(א) להוביל מטען או נוסעים תוך תקופה, מקום או תנאים שיקבע;

(ב) לקבוע את תנאי ההובלה של מטענים או נוסעים בכלי השיט לרבות קביעת מחירי הובלה מרביים, נתיבי שיט ואזורי הפלגה;

(ג) לחייב חכירת כלי שיט ישראלי או כלי שיט בשליטה של גורם ישראלי כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס"ה-2005, בחכירה ראשית או משנית ולקבוע את תנאיה;

(ד) לצוות כלי שיט באנשי צוות או מפליגים במספר או בכשירות מסוימת או לצוותו באנשי צוות ישראלים;

(ה) האוסרות על הכניסה לכלי שיט או את השהייה בו.

סעיף  17 -  תוקף הוראות

 

הואיל והפלגת כלי שיט נמשכת תקופה ממושכת, בעת שנגמרה שעת החירום עשוי כלי השיט להיות במהלך הפלגה שבוצעה בהתאם להוראות שניתנו בהתאם לסמכות השר לפי סעיפים 16 ו- 17. על מנת לאפשר להשיב את כלי השיט למצבו קודם למתן ההוראה שניתנה לו כאמור, מוצע לקבוע כי הוראות שניתנו לפי סעיפים 15 ו- 16 יהיו בתוקף עד השלמתן או עד 30 יום מתום המצב שהוכרז בהתאם לסעיפים 14 ו- 15 או לביטול ההחלטה בדבר חיוניות השירות או המוצר לפי סעיף 16 לחוק זה. 

 

סעיף  18 -  אצילת סמכות

 

מוצע להסמיך את שר התחבורה ושר הביטחון לאצול את סמכויותיהם לפי סעיפים 15 ו- 16 לאדם אחר.

 

 

פרק ה – שונות

 

סעיף  19 -  ביצוע, תקנות וכללים

 

מוצע לקבוע כי שר התחבורה, האחראי על הסדרת הספנות והנמלים במדינה והסדרתם של פעילות כלי השיט השטים במים הטריטוריאליים של ישראל,  הינו השר האחראי על ביצוע חוק זה ולהסמיכו להתקין תקנות לביצועו.

בנוסף, מוצע לקבוע כי בסמכות השר לקבוע כללים בעניינים הבאים:

(א)   לשם שמירה על ביטחונם של כלי שיט ומתקנים ימיים ובני האדם שבהם או בקרבתם, לבקשת רשות הביטחון או בהסכמתה או על פי בקשת ממונה הביטחון במשרד התחבורה:

(1) האוסרים, מגבילים או מסדירים את כניסתם או שהייתם של בני אדם בכלי השיט או במתקני הימי;

(2) התקנת ציוד תקשורת בכלי שיט;

(3) נקיטת אמצעים או ביצוע או אי ביצוע מטלות על ידי קברניט או איש צוות בכלי שיט.

(ב) כללים לאימוץ הוראות אמנת הביטחון וקוד הביטחון.

 

סעיף  20 -  פרסום כללים של המנהל

 

במסגרת חוק זה מוקנית למנהל סמכויות לקבוע כללים בעניינים מקצועיים הנקבעים בשל צרכים המשתנים מעת לעת ובהתאם לצורך. לפיכך, נקבע כי כללים אלו לא יפורסמו ברשומות אלא ימסרו יפורסמו באתר משרד התחבורה וכן ימסרו באופן ישיר לקהל היעד הרלוונטי באחד או יותר מהאמצעים הבאים: מערכת השידור האוטומטית המשדרת לכל כלי השיט, מכתב רשום לארגון המייצג את מרבית בעלי כלי השיט או בהודעות לימאים. אמצעים אלו נהוגים כיום למסירת עניינים מסוג זה.

 

סעיף  21 -  תיקון חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי)

 

בהתאם לחוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס"ה-2005 כלי שיט שבשליטה של גורם ישראלי, כהגדרתו בחוק זה, קרי שיותר ממחצית מבעליו הינו גורם ישראלי או שגורם זה הינו אחראי לתפעולו ולציוותו, חייב ברישום במרשם הישראלי לפי חוק זה. כלי שיט הרשום במרשם הישראלי כאמור חלים לגביו דיני הספנות הישראלים לגבי ציוות כלי השיט וכן הוא חייב ברישיון כושר שיט ישראלי.

הואיל וכלים אלו הינם בבעלות או בתפעול של גורם ישראלי ורשומים בהתאמה במרשם הישראלי וחייבים בציוות ישראלי ככלי שיט הנושא דגל ישראלי, מוצע לקבוע כי יראו כלי שיט אלו לעניין חוק מוצע זה ככלי שיט ישראלי.

 

סעיף  22 -  שמירת דינים

 

הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין, לרבות סמכויות המוקנות לכל גורם לפי דין אחר, ולא לגרוע מהם.

 

סעיפים  23 ו- 24 - 

מוצע כי חוק זה יביא לביטולם של החיקוקים הבאים:

(1) חוק להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט)[נוסח משולב], השל"ג-1973 והתקנות לפיו – המסדירים במסגרת החוק את סמכויות שר התחבורה כלפי כלי שיט והנמלים בשעת חירום, לרבות סמכויות לקביעת אזורים האסורים הפלגה, ובמסגרת התקנות נקבעים הסדרים לעניין כניסת כלי שיט קטנים לישראל ואיסור הפלגה באזורי אסדות קידוח במים הטריטוריאלים של ישראל. הסדרים אלו מוסדרים במסגרת חוק מוצע זה בהסדרים השונים בשעת שיגרה ובעת חירום.

(2) סעיף 15 פקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ), התש"ח-1948 הקובע הסדר לעניין שוטטות במים הטריטוריאלים של המדינה, אשר נכלל במסגרת חוק זה במסגרת ההסדר הנכלל בסעיף 2 לעניין מעבר בתום לב במים הטריטוריאליים.