אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תזכיר חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה היוונית בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ז-2017
א. שם החוק המוצע:
חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה היוונית בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ז-2017.
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו:
יישום בחקיקה של ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה היוונית בדבר המעמד של כוחותיהן.
ג. עיקרי החוק המוצע ודברי הסבר:
כללי
ביום 19 ביולי 2015 נחתם הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה היוונית בדבר המעמד של כוחותיהן, במסגרת שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות. מדינת ישראל היא צד להסכם נוסף המסדיר מעמד כוחות וחתמה לאחרונה על עוד הסכם שכזה. מדובר בהסכם עם ארה"ב משנת 1991 המוסדר בחוק ההסכם בדבר מעמדם של אנשי סגל ארצות הברית של אמריקה, התשנ"ג-1993, והסכם עם קפריסין שנחתם בשנת 2016, אשר נמצא בתהליך הסדרה בחקיקה במקביל להסכם זה.
יצוין, כי הסדרה באמצעות הסכם בדבר מעמד כוחות, בילטראלי או מולטילטראלי, היא פרקטיקה מקובלת בין מדינות, ובעולם ישנם הסכמים רבים מסוג זה. מטרת הסכם מסוג זה היא להסדיר היבטים משפטיים ולוגיסטיים הכרוכים בשיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות, לרבות ענייני סמכות שיפוט בפלילים, טיפול בתביעות אזרחיות, מיסים וכיוצ"ב.
על מנת ליישם את ההסכם, יש צורך בחקיקה שתתאים את המשפט הפנימי להוראות ההסכם. בדומה לאופן היישום בחקיקה של ההסכם עם ארה"ב, מוצע שגם במקרה זה, ההסכם בכללותו יהווה תוספת לחוק מיוחד הבא ליישם את ההסכם, בו ייכתב במפורש שלהסכם יהיה תוקף של חוק.
ההסכם מהווה אמנה בינלאומית, המחייבת, לאחר השלמת הליך החקיקה, אשרור בהתאם לתקנון לעבודת הממשלה, על מנת שתיכנס לתוקף.
סעיף 2
הוראת סעיף 2 לחוק קובעת כי להוראות ההסכם יהיה תוקף של חוק והן יחולו על אף האמור בכל דין. הוראה זו נדרשת על מנת ליישם באופן מלא את הוראות ההסכם בחקיקה, גם מקום בו נדרש כי הן יגברו על דינים קיימים. לעניין ההסכם עם יוון, אין מקום להגביל את סמכות השיפוט הפלילית של ישראל בחוק. סעיף 9 ייושם באמצעות הפעלת שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה כראש התביעה הכללית, או של פרקליט המדינה.
התוספת לחוק
עיקרי הנושאים הנדונים בהסכם הם כדלקמן:
סעיף 1 (הגדרת מונחים) וסעיף 2 (מטרה והיקף)
מטרת ההסכם היא לקבוע את מעמד אנשי הסגל של הצדדים, בעת שהותם בשטח המדינה המארחת לצורך פעילות צבאית משותפת המוגדרת במסגרת ההסכם, וכן לקבוע הוראות המסדירות היבטים שונים של הפעילות המשותפת. פעילות צבאית משותפת החוסה תחת ההסכם כוללת ביקורי כלי שיט וטיס, תרגילים ואימונים משותפים, פעילות של אחד הצדדים בשטחו של הצד השני ללא השתתפותו הישירה (אך בהסכמתו ובתיאום עמו), פעילות מו"פ ביטחוני וכל פעילות נוספת שתוסכם בין הצדדים. הסגל עליו חלות הוראות ההסכם הוא סגל צבאי, וכן סגל אזרחי, דהיינו עובדים אזרחיים של כוחות הביטחון.
ככל שתידרש הסדרה של היבטים נוספים לצורך פעילות ספציפית, הצדדים רשאים לעשותה במסגרת הסכמי יישום פרטניים, אשר יוסיפו על הוראות ההסכם ויתאמו אותן.
סעיף 3 (ציות לדין במדינה המארחת)
הסעיף קובע כי הסגל של המדינה השולחת יציית לחוקים ולתקנות של המדינה המארחת.
סעיף 4 (כניסה ויציאה)
הסעיף קובע כי סגל המדינה השולחת ייכנס ויצא מהמדינה המארחת עם הדרכונים הלאומים התקפים שלהם או עם מסמך נסיעה מוכר אחר, וכי אשרות כניסה לא יידרשו. כמו כן קובע הסעיף כי המדינה השולחת תעביר למדינה המארחת את הפרטים הנדרשים 15 יום טרם הגעה לשטח המדינה המארחת.
סעיף 5 (משמעת)
הסעיף קובע כי למדינה השולחת תיוותר סמכות השיפוט הבלעדית על חברי הסגל שלה בעניינים משמעתיים, וכי סגל המדינה השולחת ימשיך להיות כפוף לדינה גם בשהותו בשטח המדינה המארחת. כן קובע הסעיף מנגנון לסילוק איש סגל של המדינה השולחת בנסיבות מסוימות, לפי דרישת המדינה המארחת.
סעיף 6 (נשיאת נשק ואבטחה)
הסעיף קובע כי סגל צבאי של המדינה השולחת רשאי להחזיק נשק בשטח המדינה המארחת רק במהלך ביצוע הפעילות הצבאית המשותפת, ובלבד שהוא רשאי לעשות כך לפני דיני המדינה השולחת, ובכפוף להסדרים עם רשויות המדינה המארחת. שימוש בנשק במקרה כזה ייעשה בכפוף לדיני המדינה המארחת.
כן קובע הסעיף כי המדינה המארחת תאבטח את הסגל והציוד של המדינה השולחת, לפי הנדרש.
סעיף 7 (מדים)
הסעיף קובע כי סגל המדינה השולחת יורשה ללבוש את מדיו במהלך הפעילות הצבאית המשותפת.
סעיף 8 (רישיונות נהיגה)
הסעיף קובע הסדר לקבלת תוקפם במדינה המארחת של רישיונות נהיגה של חברי סגל המדינה השולחת, אשר הונפקו על ידי רשויות המדינה השולחת.
סעיף 9 (סמכות שיפוט)
כפי שנקבע בסעיף 2 להצעת החוק, סעיף 9 להסכם ייושם באמצעות הפעלת שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה כראש התביעה הכללית, או של פרקליט המדינה.
סעיף 9 להסכם קובע את חלוקת הסמכויות בנוגע לעבירות פליליות; למדינה השולחת זכות ראשונית (הניתנת לוויתור) להפעיל סמכות שיפוט פלילית על הסגל שלה, ביחס לעבירות פליליות שאירעו במהלך ביקור למטרת פעילות צבאית משותפת בשטחה של המדינה המארחת, אשר נובעות ממעשה או מחדל שנעשה במילוי תפקיד רשמי ו/או שנעשו אך ורק נגד אדם או רכוש של הסגל של המדינה השולחת. מטרת הוראה זו היא להעניק סמכות שיפוט למדינה השולחת, מקום בו לה יש את האינטרס המובהק, על פני המדינה המארחת, להפעיל סמכות שיפוט.
למדינה המארחת זכות ראשונית (הניתנת לוויתור) להפעיל סמכות שיפוט פלילית על הסגל של המדינה השולחת, ביחס לעבירות פליליות שנעשו על ידי סגל המדינה השולחת ושאינן מצויות בסמכות המדינה השולחת כמפורט לעיל, ככל שעבירות אלה נעשו בשטח המדינה המארחת במהלך ביקור למטרת פעילות צבאית משותפת. מטרת הוראה זו היא להותיר את סמכות השיפוט בפלילים בידי המדינה המארחת, מקום בו בוצעה בשטחה על ידי חבר סגל המדינה השולחת עבירה פלילית שאינה במסגרת תפקידו הרשמי או שאינה כנגד חבר סגל אחר של המדינה השולחת. במקרה כזה יהיה למדינה המארחת אינטרס חזק יותר להפעיל סמכות שיפוט.
כמו כן, קובע הסעיף כי הצדדים יעניקו סיוע הדדי ביחס לעניינים נוספים העולים בקשר לסעיף זה, לרבות ביצוע חקירות ואיסוף ראיות, וכן ביצוע גזר דין פלילי, הכל בהתאם לאמנות בינלאומיות רלוונטיות.
סעיף 10 (תביעות ואחריות)
סעיף 10 להסכם קובע ויתור הדדי על תביעות נזיקיות בין הצדדים, במקרה של נזק שייגרם לרכוש של הצדדים או לגוף של אנשי הסגל של הצדדים, כולל במקרה של מוות במסגרת פעילות צבאית משותפת. ככל שאחד מהצדדים להסכם יידרש לשלם פיצויים בגין נזק כאמור לאיש סגל של הצד השני, הצד השני ישפה אותו בגובה מלוא הסכום ששולם. הוראה זו, המקובלת בהסכמים מסוג זה, נועדה למנוע התדיינות משפטית או אחרת בין הצדדים על מנת שלא לפגוע ביחסים בין המדינות.
בנוגע לתביעות של צדדים שלישיים בקשר לנזקים אשר נגרמו במסגרת הפעילות המשותפת, קובע הסעיף כי התביעות יטופלו על ידי המדינה המארחת, וכי זו תהיה רשאית ליישב תביעות בגין נזקים כאמור, ובסכום הפיצוי ששולם יישאו שתי המדינות לפי אחוזי חלוקה הקבועים בסעיף. קביעת אחוזי החלוקה נעשתה מתוך רצון לחלק את הנשיאה בנזק באופן בו הצד האחראי יישא במרבית הסכום, תוך שמירה על תמריץ למדינה המארחת, המיישבת את התביעות, להגיע להסדר כספי מיטבי גם מקום בו המדינה השולחת היא זו שתישא בעיקר התשלום. פיצוי שיינתן כאמור יהיה סופי ומחייב ביחס לצדדים.
בנוגע לתביעות של צדדים שלישיים אשר נגרמו על ידי המדינה השולחת או אנשי הסגל שלה מחוץ לפעילות המשותפת, קבוע בסעיף מנגנון לפיו המדינה המארחת תעריך את גובה הנזק, והמדינה השולחת תהיה רשאית להציע לנפגע פיצוי לפנים משורת הדין אשר ישולם ישירות על ידיה. מנגנון זה לא ישפיע על סמכות השיפוט של בתי המשפט במדינה המארחת לטפל בתביעות כנגד אנשי סגל כאמור עד אשר הוסדרה התביעה במלואה.
סעיף 11 (גילוי מידע)
הסעיף קובע כי כל הפרסומים בנוגע לפעילות צבאית משותפת חייבים באישור מראש על ידי שני הצדדים.
סעיף 12 (שירותים רפואיים)
הסעיף מסדיר מתן שירותים רפואיים לחברי סגל המדינה השולחת בעת שהותם במדינה המארחת. לגבי עזרה ראשונה ומקרי חירום קובע הסעיף כי לסגל המדינה השולחת תהיה גישה לשירותים רפואיים דומים לאלה הניתנים לסגל המדינה המארחת, באותם תנאים וללא תשלום. שירותים רפואיים אחרים יוותרו באחריות המדינה השולחת.
סעיף 13 (מסים ומכס)
הסעיף קובע פטור למדינה השולחת בגין כל המיסים, תשלומי חובה וחיובים אחרים הקשורים ביבוא או יצוא של פריטים שונים בקשר לפעילות הצבאית המשותפת. פטור כאמור מהווה פרקטיקה מקובלת במסגרת הסכמים מסוג זה, ונועדה להקל על ביצוע הפעילות בשטחי שתי המדינות.
סעיף 14 (אבטחה והגנה של מידע)
הסעיף מכפיף מידע שהוחלף או נוצר בין הצדדים בקשר עם הפעילויות הצבאיות להסכם הביטחון בין משרד הביטחון למשרד ההגנה היווני משנת 1992. הסכם הביטחון מסדיר, בין היתר, סוגיות הנוגעות בשמירה, טיפול והעברה של מידע מסווג שמקורו בצד השני להסכם, על מנת לאפשר החלפת מידע מסווג בין הצדדים.
סעיף 15 (חילוץ והצלה)
הסעיף קובע כי למדינה המארחת אחריות כוללת למבצעי חילוץ והצלה במקרה של תקריות שייגרמו עקב הפעילות הצבאית המשותפת בשטחה, וכי נציגי המדינה השולחת יורשו, בתיאום עם המדינה המארחת, להשתתף במבצעים כאמור.
סעיף 16 (חקירת תקריות)
הסעיף קובע כי במקרה של תקרית שתתרחש במסגרת הפעילות המשותפת, חקירת הבטיחות תתנהל בהתאם לחוקי ותקנות המדינה המארחת. כאשר בתקרית כאמור מעורב הסגל של המדינה השולחת, נציגיה יורשו להשתתף בחקירה כצופים, והמדינה המארחת תעביר את ממצאי החקירה למדינה השולחת, לבקשתה.
במקרה של תקרית קטלנית שמעורב בה סגל של המדינה השולחת, המדינה השולחת תהיה רשאית שנציגה/יה ישתתפו באיסוף הגופה או שרידי הגופה, והמדינה המארחת תשחרר את הגופה למדינה השולחת לבקשתה ללא ביצוע כל נתיחה שלאחר המוות. הוראה זו נועדה למנוע ביצוע של חקירה לאחר המוות בחייל, באופן הנוגד את הדין הנהוג בישראל ובפרט בצה"ל.
כן קובעת ההוראה כי פרטי תחקיר צבאי, שעורכת כל מדינה, יישארו חסויים ומסווגים, זאת בהתאם לסעיף 539א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו- 1955.
סעיף זה שולב בהסכם לאור לקחי העבר של צה"ל בכל הנוגע לחקירות של תקריות במסגרת פעילות צבאית משותפת עם מדינות זרות.
סעיף 17 (יישוב מחלוקות)
הסעיף קובע כי מחלוקות הנוגעות להסכם ייושבו במשא ומתן ישיר בין הצדדים וללא פנייה לכל גורם שלישי.
סעיף 18 (שונות)
הסעיף קובע הסדרים מקובלים בהסכמים מסוג זה, בנוגע לכניסה לתוקף של ההסכם, תיקונו וסיומו.
ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:
החוק יחול על אף האמור בכל דין.
ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה:
לסעיפים שונים בהסכם, לרבות סעיף 10 (תביעות ואחריות) וסעיף 13 (מסים ומכס), ישנם היבטים כספיים אשר עשויים להשפיע על תקציב המדינה, ואשר אופיים הוא הדדי.
ו. השפעת החוק המוצע על ההיבט המנהלי:
אין השפעה.
ז. נוסח החוק המוצע:
חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה היוונית בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ז-2017
"ההסכם" - ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה היוונית בדבר המעמד של כוחותיהן, שנחתם בתל אביב ביום ג' באב התשע"ה (19 ביולי 2015).
2. להוראות ההסכם שנוסחו בעברית מובא בתוספת, למעט סעיף 9, יהיה תוקף של חוק, והן יחולו על אף האמור בכל דין.
3. שר הביטחון ממונה על ביצוע חוק זה.
4. שר הביטחון, או כל שר בתחום סמכותו בהתייעצות עם שר הביטחון, רשאים, בהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות הדרושות לביצוע חוק זה.
5. תחילתו של חוק זה ביום כנסתו לתוקף של ההסכם כאמור בסעיף 18 בתוספת. ביום האמור יפרסם שר החוץ ברשומות הודעה על כניסתו לתוקף של ההסכם.
תוספת
(סעיף 2)
הסכם
בין
ממשלת מדינת ישראל
לבין
ממשלת הרפובליקה היוונית
בדבר המעמד של כוחותיהן
מבוא
ממשלת הרפובליקה ההלנית וממשלת מדינת ישראל (להלן: "הצדדים");
בהכירן בחשיבותו של שיתוף פעולה מועיל בתחומי הצבא, הביטחון וההגנה;
בהביען את רצונן לקדם הבנה הדדית, המבוססת על כבוד, אמון והכרה באינטרסים הצבאיים של שני הצדדים;
ברצותן לקבוע תנאים כלליים אשר יסדירו את מעמד הכוחות במסגרת שיתוף פעולה צבאי עתידי ותרגילים אחרים,
הסכימו לאמור:
סעיף 1
הגדרת מונחים
1. "מדינה שולחת" פירושו המדינה שאליה שייך הכוח המבקר;
2. "מדינה מארחת" פירושו המדינה שבה הסגל של המדינה השולחת מבקר;
3. "סגל" פירושו הסגל הצבאי השייך לחילות היבשה, הים והאוויר, וכן סגל אזרחי נלווה, המשתתף, או קשור, לפעילויות הצבאיות;
4. "סגל אזרחי" פירושו סגל שאינו צבאי של המדינה השולחת המתלווה לכוחות הצבאיים של המדינה השולחת ושאינם תושבי המדינה המארחת, ושהינם עובדים של הכוחות המזוינים של המדינה השולחת;
5. "פעילויות צבאיות" פירושו:
א) ביקורי ספינות ו/או כלי טיס; או
ב) תרגילים או אימונים והכשרה צבאיים משותפים (בין אם בתוך שטחי הצדדים או מחוץ להם); או
ג) תרגילים או אימונים צבאיים של הסגל של המדינה השולחת בשטח המדינה המארחת, ללא השתתפות ישירה של הסגל של המדינה המארחת; או
ד) פרויקטים משותפים של מחקר ופיתוח ביטחוני שאושרו ע"י הממשלה.
ה) כל צורה אחרת של שיתוף פעולה ביטחוני שהצדדים הסכימו עליה.
6. "צד שלישי" פירושו אדם, יישות או ממשלה שאינם הצדדים (לרבות קבלנים ממשלתיים) של הצדדים.
סעיף 2
מטרה והיקף
הסכם זה יקבע את התנאים והדרישות העקרוניים המסדירים ומגדירים את מעמד הסגל של הצדדים, בקשר עם הפעילויות הצבאיות כהגדרתן בס"ק 5 לסעיף 1.
במקרה שהצדדים יסכימו שהסדרים נוספים נדרשים, על מנת להסדיר היבטים נוספים של הפעילויות הצבאיות, הצדדים רשאים להסכים על הסדרים כאלו במסגרת של הסכמי יישום, העולים בקנה אחד עם הוראות הסכם זה.
סעיף 3
ציות לדין במדינה המארחת
הסגל של המדינה השולחת יציית לחוקים ולתקנות של המדינה המארחת, ויימנע מכל פעילות שאיננה עולה בקנה אחד עם הסכם זה.
סעיף 4
כניסה ויציאה
1. הסגל של המדינה השולחת ייכנס וייצא מהמדינה המארחת עם:
- הדרכונים הלאומים התקפים שלהם;
- מסמך נסיעה מוכר;
2. המדינה השולחת תעביר את כל הפרטים הנדרשים ביחס לכוח אדם, ציוד, כלי נשק, כלי רכב, כלי שיט, כלי טיס וטובין מסוכנים המועברים, 15 יום לפני הגעתם לשטח המדינה המארחת כפי שמוסכם בין הצדדים. אשרות כניסה ויציאה לא יידרשו מראש.
סעיף 5
משמעת
1. למדינה השולחת תהיה הזכות לממש סמכות שיפוט בלעדית על הסגל של המדינה השולחת, ביחס לעבירות שאופיין משמעתי בלבד.
2. הסגל של הצדדים ימשיך להיות כפוף לציות לחוקיהם ותקנותיהם הלאומיים בהתאמה, לרבות, אמצעי האכיפה המשמעתיים שלהם, בהיותם בשטח המדינה המארחת.
3. אם, בכל עת במהלך הפעילויות הצבאיות, המדינה המארחת תחפוץ לבקש את סילוקו משטח המדינה המארחת של איש הסגל של המדינה השולחת, המדינה המארחת תציג בקשה זו למפקד הכוח של המדינה השולחת, ביחד עם הסבר מפורט לבקשה. במקרה שבעקבות ההתייעצות עם מפקד הכוח של המדינה השולחת, המדינה המארחת תאשר מחדש את בקשתה לסילוק איש סגל של המדינה השולחת משטחה, המדינה השולחת תמלא מיד את הבקשה על ידי העברת האדם האמור מחוץ לשטח המדינה המארחת, בתוך פרק זמן סביר.
סעיף 6
נשיאת נשק ואבטחה
1. הסגל הצבאי של המדינה השולחת רשאי להחזיק ברשותו ולשאת נשק בשטח המדינה המארחת, רק במהלך ביצוע פעילויות צבאיות במסגרת הסכם זה, בתנאי שהינו מורשה לעשות כן על ידי דיני המדינה השולחת ובכפוף לכל הסדר שיוסכם עליו מראש עם רשויות המדינה המארחת.
2. המדינה המארחת תאבטח את הסגל והציוד של המדינה השולחת כנדרש וכמוסכם בין הצדדים.
3. הסגל של המדינה השולחת יעשה שימוש בנשק בהתאם לחוקים ולתקנות של המדינה המארחת.
סעיף 7
מדים
במהלך ביצוע הפעילויות הצבאיות, הסגל של המדינה השולחת מורשה ללבוש את מדיו בהתאם לתקנות בנות ההחלה של מדינה השולחת.
סעיף 8
רישיונות נהיגה
1. המדינה המארחת תקבל כתקפים, ללא מבחן או אגרה או כל דרישה אחרת, את היתרי או רישיונות הנהיגה על כלי רכב, שהונפקו על ידי הרשות המוסמכת במדינה השולחת, ובלבד שההיתר או הרישיון הינו בתוקף במדינה השולחת. רישיון או היתר כאמור יישארו בתוקף בשטח המדינה המארחת למשך שנה ממועד הכניסה האחרון של איש הסגל לשטח המדינה המארחת. למטרות סעיף זה, "מועד הכניסה האחרון" פירושו הכניסה שלפניה איש הסגל היה מחוץ לשטח המדינה המארחת למשך יותר מ-3 חודשים.
2. השימוש ברישיונות נהיגה אליו מתייחס סעיף זה יהיה כפוף להשעיות זמניות כפי שיוחלט על ידי הרשויות המוסמכות של כל אחד מהצדדים, בהתאם לחוקים והתקנות החלים אצלם, כתוצאה של עבירות תנועה שבוצעו על ידי בעל הרישיון.
סעיף 9
סמכות שיפוט
1. למדינה השולחת תהיה זכות ראשונית לממש סמכות שיפוט פלילית על הסגל של המדינה השולחת, ביחס לעבירות שאירעו במהלך ביקור למטרות פעילויות צבאיות:
א. הנובעות ממעשה או מחדל שנעשה במילוי תפקיד רשמי; ו/או
ב. אך ורק נגד אדם או רכוש של הסגל של המדינה השולחת.
במקרה שהמדינה השולחת שהינה בעלת הזכות הראשונית לממש סמכות שיפוט פלילית, לפי הוראות ס"ק זה, מחליטה לא לממשה, היא תודיע למדינה המארחת בהקדם האפשרי, בהתאם לבקשה בכתב של המדינה המארחת, על כוונתה לוותר על זכותה הראשונית לסמכות שיפוט. המדינה השולחת תימנע מלממש כל סמכות שיפוט על מקרה מסוים זה בעתיד.
2. למדינה המארחת תהיה זכות ראשונית לממש סמכות שיפוט פלילית על הסגל של המדינה השולחת, הממוקם בשטח המדינה המארחת, אך ורק ביחס לעבירות העולות ממעשים או מחדלים העומדים בכל התנאים הבאים, במצטבר ולא בנפרד:
א. נעשו על ידי הסגל של המדינה השולחת בתוך הטריטוריה הריבונית של המדינה המארחת או על סיפון כלי שיט או כלי תעופה הרשום במדינה המארחת;
ב. נעשו במהלך ביקור למטרות פעילויות צבאיות; וכן
ג. אינן מכוסות על ידי ס"ק 1 לסעיף זה.
למען הסר ספק, ובכפוף לס"ק 1 לעיל, המדינה המארחת לא תממש כל סמכות שיפוט על כל איש סגל של המדינה השולחת בגין כל פעולה שאיננה מכוסה על ידי ס"ק 2 זה.
במקרה שהמדינה המארחת שהינה בעלת הזכות הראשונית לממש סמכות שיפוט פלילית, לפי הוראות ס"ק זה, מחליטה לא לממשה, היא תודיע לרשויות המדינה השולחת, ותימנע מלממש כל סמכות שיפוט על מקרה מסוים זה בעתיד. רשויות המדינה המארחת בעלת הזכות הראשונית ישקלו באהדה בקשה מצד רשויות המדינה השולחת לוויתור על זכותה, במקרים שבהם המדינה השולחת רואה ויתור כזה כבעל חשיבות מיוחדת.
3. הצדדים יעניקו סיוע הדדי ביחס לעניינים העולים בקשר לסעיף זה, במיוחד, בניהול חקירות ובאיסוף ראיות, בהתאם לדין בר ההחלה ולאמנות הנוגעות בדבר בין הצדדים.
4. כל גזר דין פלילי יבוצע על ידי מערכת הענישה של המדינה השולחת, בכפוף לסעיפים 3ד, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14 ו-15, לאמנה האירופאית בדבר העברת נידונים, ולהצהרות שנעשו על ידי הצדדים.
סעיף 10
תביעות ואחריות
1.
(א) כל צד מוותר על כל הטענות כנגד משנהו בנסיבות שבהן כל איש הסגל של הצדדים נפצע או נהרג, או רכוש של הצדדים אבד, ניזוק או נהרס, במהלך או כתוצאה מביצוע פעילויות צבאיות במסגרת הסכם זה.
(ב) במקרה שצד יידרש לשלם פיצוי לאיש הסגל של הצד האחר, כתוצאה מתביעה שהוגשה על ידי אותו איש סגל בקשר לנזקים המפורטים בתת-ס"ק (א), הצד האחר יחזיר לאותו צד את מלוא הסכום. החזר כאמור יכלול את העלויות וההוצאות של ניהול ההליכים.
2. תביעות (שאינן תביעות חוזיות ואלה שעליהן חל ס"ק 3) הנובעות מנזק שנגרם לצדדים שלישיים שנעשה במהלך או כתוצאה מביצוע פעילויות צבאיות במסגרת הסכם זה, יטופלו על ידי המדינה המארחת בהתאם להוראות הבאות:
(א) תביעות יוגשו, יידונו וייושבו או יוכרעו בהתאם לחוקים ולתקנות של המדינה המארחת ביחס לתביעות העולות מפעילויות של הכוחות המזוינים שלה עצמה;
(ב) המדינה המארחת תהיה רשאית ליישב כל תביעה כאמור, ותשלום הסכום שנקבע בהליך משפטי ייעשה על ידי המדינה המארחת במטבע שלה;
(ג) תשלום כאמור, בין שייעשה בכפוף להסדר או על פי הכרעת דין של התיק על ידי ערכאה שיפוטית מוסמכת במדינה המארחת, או הכרעת דין סופית על ידי ערכאה שיפוטית כזו השוללת תשלום יהיו מחייבים וסופיים ביחס לצדדים;
(ד) כל תביעה המשולמת על ידי המדינה המארחת תועבר למדינה השולחת, עם פירוט מלא וחלוקה מוצעת בהתאמה לס"ק (ה);
(ה) מקום שהמדינה השולחת אחראית לבדה, סכום הפיצוי המוענק או נפסק יחולק באופן יחסי של 75 אחוז לזכות המדינה השולחת ו-25 אחוז לזכות המדינה המארחת. כאשר לא ניתן לייחס את הנזק במובהק לאחד הצדדים או כששני הצדדים חולקים אחריות, הסכום המוענק או נפסק יחולק שווה בשווה בין הצדדים, ללא קשר להיקף חלקם היחסי באחריות.
3. תביעות צד שלישי הנובעות מנזקים שנגרמו מחוץ לביצוע פעילויות צבאיות על פי הסכם זה, יטופלו באופן הבא:
(א) רשויות המדינה המארחת ידונו בתביעה ויעריכו את הפיצוי לתובע באופן הוגן ומוצדק, וייקחו בחשבון את כל נסיבות המקרה, לרבות התנהגות האדם הנפגע, ויכינו דו"ח על העניין, וייקחו כמו כן בחשבון כל הערה כפי שנמסרה על ידי המדינה השולחת;
(ב) הדוח יימסר לרשויות המדינה השולחת, אשר יחליטו אז ללא דיחוי האם יציעו תשלום לפנים משורת הדין, ואם כן באיזה סכום;
(ג) אם הוצעה הצעה לתשלום לפנים משורת הדין, והתקבלה על ידי התובע להסדרה מלאה של תביעתו, רשויות המדינה השולחת יבצעו את התשלום בעצמן ויודיעו לרשויות המדינה המארחת, על החלטתם ועל הסכום ששולם;
(ד) אין בס"ק 3 דבר שישפיע על סמכות השיפוט של בתי המשפט של המדינה המארחת לטפל בתביעה כנגד כל איש סגל אלא אם כן ועד אשר בוצע תשלום להסדרת מלוא התביעה.
4. תאונות דרכים שיתרחשו שלא כתוצאה מביצוע פעילויות צבאיות בהתאם להסכם זה, ייפסק בהן בהתאם לחקיקה הלאומית של המדינה המארחת. המדינה השולחת תוודא שכל כלי הרכב המנועיים שאינם צבאיים שיהיו זמינים לחברי הסגל שלה מבוטחים בהתאם לחקיקת המדינה המארחת.
5. המדינה השולחת והסגל שלה לא יהיו כפופים לסמכות שיפוט של בתי המשפט של המדינה המארחת בכל תביעה שהוגשה על נזקים שנגרמו במהלך או כתוצאה מביצוע פעילויות צבאיות.
6. הצדדים מתחייבים לשתף פעולה באופן מלא זה עם זה ביחס להוראות סעיף זה.
סעיף 11
גילוי מידע
כל הפרסומים בנוגע לפעילויות של אחד הצדדים או שניהם בהקשר של פעילויות צבאיות, כהגדרתן בסעיף 5 לסעיף 1, חייבים להיות מאושרים מראש על ידי שני הצדדים.
סעיף 12
שירותים רפואיים
1. לסגל של המדינה השולחת תהיה גישה לשירותי עזרה ראשונה במהלך הפעילויות הצבאיות אשר יסופקו על ידי המדינה המארחת, באותם תנאים השווים לאלה של הסגל של המדינה המארחת.
2. במקרה חירום, חברי הסגל של המדינה השולחת יקבלו טיפול רפואי וטיפולי שיניים, לרבות אשפוז, באותם תנאים כמו חברי הסגל של המדינה המארחת. פעולות רפואיות שיבוצעו במקרה האמור, כמו גם פינויי חירום, יסופקו ללא תשלום.
3. כל השירותים הרפואיים האחרים שאינם חירום בבתי חולים צבאיים או אזרחיים, וכן פינויים רפואיים, יישארו באחריות המדינה השולחת.
סעיף 13
מסים ומכס
1. כל המסים, תשלומי חובה וחיובים אחרים הקשורים עם ייבוא או ייצוא של חומרים, אספקה, ציוד, רכוש ושירותים על ידי המדינה השולחת, שייעשו בקשר עם הפעילויות הצבאיות, אם יחולו, יהיו פטורים במדינה המארחת.
2. הנ"ל יחול גם על חומרים, אספקה וציוד שיישארו במדינה המארחת, כל עוד יישארו בבעלות המדינה השולחת, ומיועדים לשימוש של המדינה השולחת או שימוש משותף של המדינה השולחת והמדינה המארחת על פי הסכם זה.
3. כל שאר החומרים, אספקה וציוד המיובאים אל המדינה המארחת על ידי המדינה השולחת, ייוצאו על ידי המדינה השולחת כאשר אינם נדרשים עוד לצורך הסכם זה.
4. ס"ק 3 לא יחול על סחורות, כגון מוצרי מזון ותחמושת, שנצרכו במהלך יישום הסכם זה. אולם, במקרים אחרים כאשר סעיף 3 יחול, המוצרים יסולקו בתיאום עם הרשויות הרלוונטיות במדינה המארחת, בהתאם לדין המקומי.
5. הסגל של המדינה השולחת יהיה כפוף לדיני ותקנות המכס של המדינה המארחת. בפרט, למדינה המארחת תהיה הזכות לבצע חיפוש אצל הסגל של המדינה השולחת, לבדוק את המטען וכלי הרכב שלהם ולתפוס פריטים, הכול בהתאם לחוקים ולתקנות האמורים.
סעיף 14
אבטחה והגנה של מידע
כל המידע שהוחלף או נוצר בין הצדדים, בקשר עם הפעילויות הצבאיות, יהיה כפוף להוראות הסכם הביטחון בין ממשלת הרפובליקה ההלנית וממשלת ישראל, שנחתם ביום 10 לפברואר, 1992.
סעיף 15
חילוץ והצלה
למדינה המארחת יש אחריות כוללת למבצעי חילוץ והצלה במקרה של תאונה, תקרית או מצב חירום שיתרחשו עקב הפעילויות הצבאיות מכוח הסכם זה בטריטוריה שלה, במים הטריטוריאליים או במרחב האווירי או בלב הים, בטווח מרחב הפיקוח התעופתי שלה. נציגי המדינה השולחת יורשו להשתתף במבצעים כאמור, בתיאום עם הרשויות המוסמכות של המדינה המארחת.
סעיף 16
חקירת תקריות
1. במקרה של תקרית שתתרחש בטריטוריה, במרחב האווירי, במים הטריטוריאליים, במרחב אווירי או בלב ים בטווח מרחב הפיקוח התעופתי של אחד מהצדדים, בקשר עם הפעילויות הצבאיות שייעשו על פי הסכם זה, חקירת הבטיחות תתנהל בהתאם לחוקי ותקנות המדינה המארחת.
2. כאשר בתקרית כזו מעורב הסגל של המדינה השולחת, הסגל או נציג/י המדינה השולחת יורשה להשתתף בחקירת הבטיחות כצופים. המדינה המארחת תשחרר את ממצאי חקירת הבטיחות למדינה השולחת, לבקשת המדינה השולחת.
3. במקרה של תקרית קטלנית שמעורב בה סגל של המדינה השולחת, המדינה השולחת תהיה רשאית שנציגה/יה ישתתפ/ו באיסוף הגופה או שרידי הגופה.
4. במקרה של תקרית קטלנית, המדינה המארחת תשחרר את הגופה למדינה השולחת לבקשת המדינה השולחת, וללא ביצוע כל נתיחה שלאחר המוות. המדינה השולחת תשלח את ממצאיה מכל נתיחה שלאחר המוות שתיערך בקשר לתקרית למדינה המארחת, לבקשת המדינה המארחת, בכפוף להוראות סעיף 14 לעיל.
5. ממצאי כל תחקיר צבאי, שעורכת כל מדינה, יישארו חסויים ומסווגים, לרבות כל הליך פלילי, מינהלי, אזרחי או אחר מכל סוג שהוא, גם במדינה השולחת וגם במדינה המארחת. כל מדינה רשאית לשחרר את ממצאיה לצדדים שלישיים, לפי בקשה, למטרות שיפוטיות, בכפוף לחוקים ולתקנות הלאומיים שלה.
סעיף 17
יישוב מחלוקות
להוציא כפי שהוסכם אחרת, כל מחלוקת ביחס לפרשנותו או ליישומו של הסכם זה תיושב בדרכי נועם רק במשא ומתן ישיר, ללא זכות פנייה לכל יחיד, ערכאה שיפוטית לאומית או בינלאומית, או כל פורום אחר לשם יישוב.
סעיף 18
שונות
1. הסכם זה ייכנס לתוקף בתאריך האיגרת הדיפלומטית השנייה של צד אחד המודיע לצד האחר כי ההליכים הפנימיים שלו לכניסה לתוקף של הסכם זה הושלמו.
2. ניתן לתקן הסכם זה או להוסיף עליו בכתב בצינורות הדיפלומטיים בכל עת, בהסכמה הדדית בין הצדדים.
3. התיקונים ייכנסו לתוקף בהתאם להליך המתואר בסעיף 18 (1).
4. הסכם זה יישאר בתקפו עד שיובא לידי סיום בהסכמה הדדית של הצדדים, או בכל עת בכפוף להודעה בכתב של שישה חודשים מראש, באמצעות ערוצים דיפלומטיים של כל צד המיידע את הצד האחר בדבר סיומו.
ולראיה החתומים מטה, בהיותם מוסמכים כדין איש על ידי ממשלתו, חתמו על הסכם זה.
נחתם בתל אביב ביום ג' באב התשע"ה לפי הלוח העברי, שהוא יום 19 ביולי 2015, בשני עותקים בשפות יוונית, עברית ואנגלית, ולכל הנוסחים דין מקור שווה. במקרה של הבדלי פרשנות, יכריע הנוסח האנגלי.
________________ ________________
משה (בוגי) יעלון פאנוס קאמנוס
שר הביטחון שר ההגנה
בשם ממשלת ישראל בשם ממשלת הרפובליקה היוונית