תזכיר תקנות בתי המשפט (אגרות) (תובענה יצוגית) התשע"ז- 2017

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 83 ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984[1], באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[2] ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:

___________ התשע"ז

( ­__________ 2017)

(חמ   3-87-ת1 )

(2016-8934)

                                                                                                ________________

                                                                                                       איילת שקד

                                                                                                    שרת המשפטים

דברי הסבר

כללי 

תקנות אגרות בתובענות ייצוגיות מותקנות מכח סעיף 44 בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006. להתקנתן של אגרות תובענות ייצוגיות שתי תכליות מרכזיות. הראשונה היא כיסוי חלק מעלויות ההליך המשפטי אותו יוזם בעל הדין. תובענה ייצוגית היא הליך מורכב וארוך, אשר דורש, ככלל, משאבים שיפוטיים רבים. בהתאם, אין מקום להחרגת הליכי התובענות הייצוגיות מתשלום אגרה, בדומה לשאר ההליכים המתנהלים בבתי המשפט. התכלית השנייה היא הפחתת תובענות סרק וצמצום שיעורן ביחס לכלל התובענות הייצוגיות המוגשות לבתי המשפט. לא ניתן לקבוע מה שיעורן של תובענות הסרק המוגשות כיום, אולם ניתן ללמוד על קיומן ממספר הסדרי ההסתלקות הרבים, בהם לעיתים נטען במפורש כי בקשת ההסתלקות נובעת מהיעדר עילת תביעה. כפי שעולה ממחקר אמפירי שביצעה מחלקת המחקר של הרשות השופטת, הסתלקות התובע לפני אישור התובענה כייצוגית היא סיבת סגירת התיקים השכיחה ביותר. הגשתן של תובענות סרק יוצרת הרתעה עודפת בקרב נתבעים, מחייבת אותם בהוצאות כספיות לצורך ניהול ההליכים, ומבזבזת כספי ציבור בניהול הליכים משפטיים שלא לצורך בבתי המשפט. מטרת החוק היא לעודד הגשת תובענות ייצוגיות ראויות ומבוססות עילה, תוך צמצום תובענות הסרק המוגשות לבית המשפט, אשר אין בהן כדי לקדם את תכלית החוק.

תקנה 7א

תקנות משנה (א)-(ג): סכום האגרה המוצע  הוא 12,000 ₪ בבית משפט השלום ו-24,000 ₪ בבית משפט המחוזי או בבית משפט לעניינים מנהליים, אשר ישולמו בשני שיעורים. המחצית הראשונה של סכום האגרה תשולם על ידי התובע הייצוגי עם הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית והמחצית השניה תשולם עם סיום ההליך. חלוקת האגרה לשני שלבים נועדה על מנת שלא ליצור הרתעה של תובעים ייצוגיים אשר ימנעו מהגשת תובענות ייצוגיות טובות בשל עלות האגרה. אומנם נטל האגרה מוטל לכאורה על התובע בלבד, אולם ככל שעילת תביעתו של התובע הייצוגי טובה ובהתאם להצלחתו בהליכים המתנהלים בבית המשפט, הרי שנטל זה עשוי לעבור אל הנתבע. כמו כן, לבית המשפט סמכות לפטור מתשלום המחצית השניה של האגרה, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

תקנת משנה (ד): מוצע להעניק פטור מתשלום אגרה בתובענות ייצוגיות המוגשות כנגד רשות בהתאם לפרט 11 לתוספת השניה לחוק (תביעות השבה נגד רשות).

תקנת משנה (ה): בהליך של הודעות לצד שלישי, אשר האפשרות להגישן בתובענה ייצוגית הוכרה בפסיקת בית המשפט העליון בע"א 5635/13 קורל-תל בע"מ נ' אביהוא רז ואח' (ניתן ביום 1.4.2015), מוצע לקבוע אגרות כנהוג בתביעות אזרחיות (אגרה בתביעה לסכום קצוב או בהליכים שרואים את שוויים כבלתי ניתן לביטוי בכסף). 

תקנת משנה (ו): מוצע להעניק פטור מתשלום אגרה לארגונים, כהגדרתם בחוק תובענות ייצוגיות, שהגשת תובענות ייצוגיות אינה פעילותן העיקרית, הרשומים במרשם רשם העמותות או רשם ההקדשות, על מנת לעודד הגשת תובענות ייצוגיות על ידי ארגונים.

תקנה 14(ה1)

תקנה 14 קובעת כי בית המשפט רשאי להעניק פטור מתשלום אגרה לתובע אשר הוכיח כי הוא חסר יכולת כלכלית לשלם אגרה זו. הגשת תובענה ייצוגית יכולה להיעשות על ידי מספר לא מוגבל של תובעים ייצוגיים, ולכן ניתן להתמודד עם הקושי הכלכלי שמציג התובע הייצוגי בדרך של החלפת התובע הייצוגי או צירופם של תובעים ייצוגיים נוספים אשר יחלקו בנטל האגרה. בדרך זו תשולם האגרה הנדרשת, תוך שמירה על האינטרס הקבוצתי. על כן, מוצע להותיר בידי בית המשפט שיקול דעת שלא לפטור את התובע הייצוגי מתשלום אגרה אם ראה בית המשפט שניתן בקלות לצרף תובעים נוספים או להחליפם.