תאריך תצוגה: 24/11/2016

תזכיר חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון מס' )(סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"ז - 2016

 

א.         שם החוק המוצע:

            חוק הפיקוח על יצוא בטחוני (תיקון מס' )(סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"ז - 2016.

 

ב.         מטרת החוק המוצע והצורך בו:

עיקרו של התזכיר הוא עדכון ותיקון הסדר האכיפה המנהלית הקבוע היום בפרק ט' לחוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007.  

 

ג.          עיקרי החוק המוצע ודברי הסבר:

כללי

בעשור האחרון, מאז נחקק חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז-2007, חלו התפתחויות בתחום מנגנוני האכיפה החלופיים להליך הפלילי, המאפשרות תגובות מהירות, יעילות ומידתיות יותר להפרות של הוראות החוק.

המישור הפלילי לבדו אינו מספק פתרון מלא לאכיפת הוראות חוקי רישוי. מורכבותם של ההליכים הפליליים מביאה לעיכוב בתגובה הנאותה למעשי העבירה, ולעיתים נסיבות ביצועה של הפרה אינן מצדיקות אכיפה במישור הפלילי שאמור להיות מופעל במקרים חמורים. המנגנון החלופי להליך הפלילי הוא מנגנון של הטלת סנקציות מנהליות.

החלפת הוראות פרק ט' - פרק האכיפה - בחוק ועדכון הוראות החוק בקשר להסדרי האכיפה המנהליים, יעניקו לרשות המוסמכת לפיקוח על היצוא הביטחוני כלים יעילים יותר לאכיפה משמעותית של הוראות החוק.    

בהתאם למגמה בתחום האכיפה החלופית בידי רשויות פיקוח בישראל, מוצע לקבוע בחוק סמכות לממונה להטיל עיצומים כספיים בשל הפרות המפורטות בפרק האכיפה, המתאימות לאכיפה בדרך זו. בכך תינתן לממונה סמכות יעילה ומידתית, שתאפשר טיפול במקרים של אי-ציות לחוק באופן מדורג שהולם את אופיין וחומרתן של  ההפרות השונות ואת נסיבות ביצוען.

סמכות האכיפה באמצעים מנהליים כפופה לכללי המשפט המנהלי, בין השאר בכל הנוגע לדיות הראיות הנדרשות להטלת הסנקציה המנהלית, לזכות השימוע בטרם הטלתה, ולזכות לעתור נגד ההחלטה המנהלית לאחר קבלתה.

לשם הפעלת מנגנון אכיפה המבוסס על סנקציות מנהליות וכדי להבטיח כי הטלת הסנקציות תתבסס על תשתית ראייתית מתאימה ומספיקה, נדרש להעניק לרשות המוסמכת סמכויות אשר ישמשו אותה לאיסוף תשתית ראייתית זו. כלי הפיקוח הקיימים לא תמיד נותנים מענה לכך, שכן לא מדובר בפיקוח שגרתי, אלא במקרים שבהם קיים יסוד סביר להניח שבוצעה הפרה של הוראות החוק, וכן לנוכח סוג הפעילות עליה הממונה מפקח. לפיכך מוצע להרחיב את סמכויות הרשות המוסמכת לדרוש מכל אדם מידע ומסמכים הנוגעים לפעילות הטעונה רישיון לפי חוק זה, וכן להיכנס לכל מקום אשר יש יסוד סביר להניח שמצוי בו ציוד ביטחוני או ידע ביטחוני או שניתן בו שירות ביטחוני הטעונים רישיון לפי חוק זה.

 

סעיף 2

בשל הצורך להגביר את אכיפת הוראות החוק באמצעות הטלת חיוב אישי על נושאי משרה בתאגיד שמחזיק ברישיונות לפי חוק זה, מוצע לקבוע בסעיף 3 לחוק העיקרי, כי נושאי משרה הרשומים במרשם היצוא הביטחוני מטעם תאגיד, יראו גם אותם כבעלי רישיון לפי חוק זה, לצד התאגיד עצמו. אלה ייכללו גם את עובד התאגיד שעיסוקו הוא יישום חוק הפיקוח על יצוא בטחוני בתאגיד.

מוצע בסעיף 2 לחוק העיקרי, בהגדרות, להגדיר כנושאי משרה בתאגיד את  המנהל הכללי של תאגיד שמחזיק ברישיון לפי חוק זה, וכן את סגן המנהל הכללי של התאגיד, מנהל פעיל בתאגיד או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על תחום מתחומי עיסוקיו. 

הגדרת נושאי המשרה כבעלי הרישיון, לצד התאגיד עצמו, תאפשר להפעיל את אמצעי האכיפה המנהליים לפי חוק זה גם כלפי נושאי המשרה בתאגיד באופן אישי, דבר שיגביר את המודעות להוראות חוק זה, יביא להקפדה יתרה של נושאי המשרה על קיום הוראות החוק ויפחית הפרות של הוראות החוק.

 

סעיף 3

במשטרי פיקוח רלוונטים, לרבות במשטר הפיקוח על טילים וטכנולוגיית טילים MTCR  נקבע סעיף המכונה "catch all" על פיו, נדרש רשיון גם לציוד, ידע או שירות שאינם מפוקחים לפי חוק זה,  אם נועד או עשוי לשמש בתכנית נשק גרעיני, ביולוגי או כימי (להלן – תכניות נשק האב"כ), או אמצעים לשיגור נשק כאמור. מדינות שונות, לרבות מדינות האיחוד האירופי, אימצו הסדר זה בחקיקה פנימית. מוצע לעגן הסדר זה גם בישראל. לפי המוצע, החובה תוטל על היצואן.. יחד עם זאת, נשמרת לרשות המוסמכת סמכות להודיע ביוזמתה על ציוד, ידע או שירות  מסויימים שחזקה כי הם עשויים לשמש בתכניות נשק האב"כ . אז תוטל חובת רישוי יצוא בטחוני על היצואן של  אלה. יודגש, כי במקרים המנויים בסעיף 16א המוצע, לא תוטל על היצואן, חובת רישום במרשם היצוא הבטחוני או חובת רשיון שיווק בטחוני.

 

סעיף 4

הוראות סעיף 29 בחוק העיקרי עוסקות בסמכויות הרשות המוסמכת לדרוש מידע ומסמכים ממי שרשומים במרשם היצוא הביטחוני ולהיכנס למקומות אשר יש יסוד סביר להניח שמצויים בהם ציוד ביטחוני או ידע ביטחוני או שניתן בהם שירות ביטחוני הטעונים רישיון לפי חוק זה.

סמכות זו מגבילה את הרשות המוסמכת לדרוש מידע רק ממי שרשומים במרשם ולהיכנס למקומות של מי שרשומים במרשם, כך שאם מתעורר חשד כי אדם מבצע פעולות בניגוד להוראות החוק, אך הוא אינו רשום במרשם, מנועה הרשות המוסמכת לדרוש ממנו מידע ומסמכים וכן מנועה היא מלהיכנס למקום פעילותו.

כדי לתקן כשל אכיפתי זה, מוצע להרחיב את סמכות הרשות המוסמכת לדרוש מכל אדם מידע ומסמכים המתייחסים לפעולות הטעונות רישיון לפי חוק זה, ובהתאמה להרחיב את סמכות הרשות המוסמכת להיכנס לכל מקום אשר יש יסוד סביר להניח שמצוי בו ציוד ביטחוני או ידע ביטחוני או שניתן בו שירות ביטחוני הטעון רישיון לפי חוק זה.

 

סעיף 6

לסעיפים 36 ו-37 בחוק העיקרי

סעיפים 36-37 המוצעים מסמיכים את הממונה להטיל עיצום כספי בשל הפרות של החוק המנויות בסעיפים אלה. תכליתו של העיצום הכספי איננה ענישה, אלא כפיית ציות והחזרת מפוקח למשטר ציות להוראות החוק. העיצום הכספי מהווה תחליף למנגנונים פליליים דוגמת עבירות מנהליות ועבירות אחריות קפידה. האכיפה המנהלית מכוונת להוראות שבירורן העובדתי פשוט, הן בתחום מומחיותו של המאסדר ולפיכך ההכרעה בדבר ביצוע ההפרה תיעשה במהירות ויעילות.

 

ההפרות המנויות בסעיפים 36 ו-37  המוצע, מחולקות לשלוש קבוצות לפי דרגת חומרה:

א.  הפרות בסיסיות - ביצוע פעולות ללא רישוי או שלא לפי תנאיו;

ב.  הפרות בנסיבות מחמירות - הפרות שבהן ברכיבי היסוד העובדתי ובפעולת המפר יש יסוד מחמיר, כגון יצוא למדינה שהוטל עליה אמברגו של האו"ם או יצוא של ציוד מסווג;  

  ג. הפרות רישומיות - הפרות הנוגעות להיבטים רישומיים של תהליך הפיקוח ובכלל זה הפרות של חובות דיווח (להלן - ההפרות הרישומיות);

ההפרות בנסיבות המחמירות, המנויות בסעיף 37, הן ההפרות החמורות ביותר ולכן הפרתן עלולה להביא להטלת העיצום הכספי שבמדרג החומרה הגבוה ביותר.

 

 קביעת סכום העיצום הכספי, מבוססת על נוסחה אשר בבסיסה סכום בסיסי.  מידת חומרתה של ההפרה משפיעה על גובה העיצום הכספי (מתבטא במכפלות מהסכום הבסיסי). לגבי ההפרות הבסיסיות וההפרות המחמירות נקבעו סכומים בסיסיים גבוהים יותר מאחר והמפרים פוגעים בגרעינו של רעיון הפיקוח על היצוא הביטחוני – פעולות ללא רישיון או שלא לפי תנאיו, ואילו הסכומים הבסיסיים של ההפרות הרישומיות נמוכים מאחר ואלה הפרות הנוגעת לסמכויות העזר בהליך הפיקוח.   

 

לצד ההסמכה של הממונה להטיל עיצום כספי, מוצע גם להגביל ולהבנות את שיקול דעתו ולכן הנוסחה לפיה מחושב סכום העיצום הכספי הסופי, קבועה בחוק.

 

לסעיפים  38  - 40 בחוק העיקרי

כאשר הממונה סבור כי אדם הפר את הוראות החוק ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי, עליו למסור למפר קודם לכן הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי. אדם שנמסרה לו הודעה כאמור, רשאי לטעון טענותיו בכתב בפני הרשות המוסמכת, הן לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי והן לגבי סכומו, תוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה. לאחר מכן, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, האם להטיל על המפר עיצום כספי וכן רשאי הוא להפחית את הסכום לפי הוראות סעיף  המוצע. החליטה הרשות המוסמכת להטיל עיצום כספי, ישלח למפר דרישת תשלום ובה יציין את סכום העיצום הכספי המעודכן. החליט הממונה שלא להטיל עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר, בכתב.

 

 

לסעיף 41 בחוק העיקרי

מוצע לקבוע שכאשר הפרה היא הפרה נמשכת, ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. עוד מוצע לקבוע שכאשר הפרה היא הפרה חוזרת, ייווסף על סכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשל אותה הפרה אילו הייתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור. הפרה חוזרת היא הפרת הוראה מהוראות החוק בתוך שנתיים מההפרה הקודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

 

לסעיף 42  בחוק העיקרי

הרשות המוסמכת אינה רשאית להטיל עיצום בסכום הנמוך מסכום העיצום הכספי שהחוק קובע לאותה הפרה (כמפורט לעיל, סכום העיצום הספציפי נקבע על יסוד הסכום הבסיסי ובהתחשב בקיומם של פרמטרים שונים . יחד עם זאת, כדי לאפשר גמישות והתחשבות, בין היתר במצבים שבהם מדובר במפוקח צייתן שמשתף פעולה עם הממונה, מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות רשימה של מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה הממונה רשאי להטיל עיצום כספי בסכומים נמוכים יותר מהקבוע בחוק, ובשיעורים שיקבע שר המשפטים בתקנות.

 

לסעיף 43 בחוק העיקרי

מוצע לקבוע כי העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן במועד מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שבחר שלא לטעון טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 23יט(ג) - הסכום המעודכן ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב. כמו כן, הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים על הטלת העיצום הכספי, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי כאמור בסעיף 23לד(א), יהיה סכום העיצום הכספי - הסכום המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.

 

מוצע לקבוע מנגנון אוטומטי לעדכון סכומי העיצום הכספי, ב-1 בינואר בכל שנה (להלן – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע ביום העדכון, לעומת המדד שהיה ידוע ביום שייקבע.  עוד מוצע לקבוע כי הרשות המוסמכת תפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים כאמור.

 

לסעיפים 43א-43ב בחוק העיקרי

מוצע לקבוע כי העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף ___ המוצע, וכי אם לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלומו. עוד מוצע כי עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה).

 

לסעיף 43ה בחוק העיקרי

מוצע לקבוע ברירת מחדל לפיה אין בהגשת עתירה לפי חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, על הטלת עיצום כספי, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.

 

עוד מוצע לקבוע כי אם החליט בית משפט לקבל עתירה על הטלת עיצום כספי, לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי או כל חלק ממנו אשר הופחת בידי בית המשפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

 

לסעיף 43ח בחוק העיקרי

מוצע לחייב את הרשות המוסמכת  לפרסם את החלטותיה בדבר הטלת העיצום הכספי. פרסום החלטות הממונה הוא כלי שתכליתו היא הבטחת שקיפות ביחס להפעלת שיקול הדעת של הממונה בהטלת העיצום הכספי. בידיו של הממונה מסור כלי רב עוצמה, מבחינת היקף הסנקציות שהוא יכול להטיל. לפיכך, וכדי להבטיח כי השימוש באותו כלי נעשה באופן שוויוני וענייני, מוצע לחייב את הממונה לפרסם את החלטותיו בדבר הטלת העיצומים הכספיים, סכומיהם ושיעורי ההפחתה, אם הופחת סכום העיצום הכספי. פרטי הפרסום יהיו כאלה שיאפשרו לציבור לבחון ולבקר את החלטות הממונה. עוד מוצע לקבוע כי אם הוגשה עתירה על הטלת עיצום כספי, תפרסם הרשות המוסמכת את דבר הגשת העתירה ואת תוצאותיה.

 

הפרסום, ככלל, לא יכלול את שמות המפרים, ככל שהם יחידים, אלא אם כן הדבר נחוץ כדי להזהיר את הציבור מפניהם. כדי לאזן עם אינטרסים חיוניים אחרים של המדינה,  מוצע להותיר בידי הממונה סמכות שבשיקול דעת שלא לפרסם פרטים כאמור. 

 

לסעיף 43ט  בחוק העיקרי

ישנן הוראות בחוק שאכיפתן יכולה להתבצע הן במישור המנהלי והן במישור הפלילי. על אף שאין המדובר בסיכון כפול, הטלת סנקציות בשני המישורים היא אמצעי העולה על הנדרש. לפיכך הסעיף המוצע מבהיר כי על אף שננקט הליך מנהלי לפי פרק ט המוצע, אין בכך כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של המפר. יחד עם זאת, אם הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה מהוראות החוק שהיא גם עבירה, לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה ואם המפר שילם עיצום כספי , יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

 ד.        השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:

           יוחלף פרק ט' בחוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007, יווסף סעיף 16א   יותקנו סעיפים 3,  29 ו-34 לחוק.

ה.         השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה:

אין השפעה על תקציב המדינה מאחר וכבר היום מתוקצב מנגנון הפיקוח  על יצוא בטחוני במשרד הביטחון והוא יישמר במתכונתו זו גם אחרי חקיקת החוק. 

ו.          השפעת החוק המוצע על ההיבט המנהלי:

אין השפעה על או ההיבט המנהלי  מאחר וכבר היום קיים מנגנון הפיקוח במשרד הביטחון והוא יישמר במתכונתו זו גם אחרי חקיקת החוק. 

ז.          נוסח החוק המוצע:


הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון מס'...)(סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"ז – 2016

 

 

 

 

תיקון סעיף 2

1.   

בסעיף 2 לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007[1] (להלן החוק),  אחרי הגדרת "משתמש סופי" יבוא:

 

 

"נושא משרה" – מנהל כללי, סגן מנהל כללי, מנהל פעיל בתאגיד או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על תחום מתחומי עיסוקיו ובכלל זה עובד התאגיד האחראי על הפיקוח על יצוא בטחוני בתאגיד;

תיקון סעיף 3

2.

בסעיף 3(א) לחוק, אחרי פסקה (2) יבוא:

 

 

"(3) - נושא משרה הרשום במרשם יראו אותו כבעל רישיון."

הוספת סעיף 16א

3.

אחרי סעיף 16 לחוק יבוא:

"חובות לגבי ציוד, ידע או שירות שאינו מפוקח

 

16א. (א) ידע אדם המבקש ליצא ציוד, ידע או שירות  כלשהו שאינו מפוקח לפי חוק זה  או שהיה עליו לדעת כי הציוד, הידע או השירות האמור,  נועד לשמש או עשוי לשמש כולו או חלקו בקשר לפיתוח, יצור, הרכבה, בחינה, אחזקה, הפעלה או העברה או שיגור של נשק כימי, ביולוגי או גרעיני, ידווח על כך לרשות המוסמכת טרם היצוא של הפריט האמור.

 

 

(ב) הודיעה הרשות המוסמכת בעקבות דיווח כאמור בסעיף קטן (א) כי נדרש רישיון יצוא בטחוני ליצוא, יחולו הוראות חוק זה למעט פרק ג' וסעיף 14.

 

 

(ג) הודיעה הרשות המוסמכת ביוזמתה כי יצוא של ציוד, ידע או שירות  כשלהו שאינו מפוקח לפי חוק זה,  נועד או עשוי לשמש, כולו או חלקו, בקשר לפיתוח, יצור, הרכבה, בחינה, אחזקה, הפעלה, העברה או שיגור של נשק כימי, ביולוגי או גרעיני, יהיה יצוא  כאמור על ידי אדם שנמסרה לו אותה הודעה, חייב ברישיון יצוא בטחוני ויחולו הוראות חוק זה, למעט פרק ג' וסעיף 14. "   

תיקון סעיף 29

4.   

בסעיף 29 לחוק:  

 

 

(1) בפסקה (1), במקום "לדרוש מכל אדם הכלול במרשם והנוגע בדבר למסור להם מידע ומסמכים המתייחסים לפעולותיו של מי שמבצע פעולה הטעונה רישיון לפי פרק ד', לעניין מילוי חובותיו לפי חוק זה", יבוא "לדרוש מכל אדם למסור להם מידע ומסמכים המתייחסים לפעולות הטעונות רישיון לפי חוק זה".

 

 

(2) בפסקה (2), אחרי המילים "יסוד סביר להניח כי" , המילים "מי שכלול במרשם או מי מטעמו מחזיק ציוד ביטחוני או ידע ביטחוני או נותן שירות ביטחוני" יימחקו, ובמקומן יבוא "מצוי בו ציוד ביטחוני או ידע ביטחוני או ניתן בו שירות ביטחוני הטעונים רישיון לפי פרק ד'".

תיקון סעיף 34

5.   

בסעיף 34 לחוק, בפסקה (א), הסיפה, החל מהמילים "; לעניין זה, "נושא משרה" - תימחק.

החלפת פרק ט'

6.  5

במקום פרק ט' לחוק העיקרי יבוא - 

 

 

"פרק ט'

אמצעי אכיפה מנהליים

 

 

הגדרות

35.

בפרק זה -

 

 

 

 

 

 

"הממונה" –  המנהל הכללי או ראש האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון ולעניין העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית בניגוד להוראות סעיף 20 – המנהל הכללי או מי שהוסמך על-ידו;

 

 

 

 

 

 

"תאגיד גדול" – תאגיד שממוצע שנתי של שווי ההסכמים לעסקאות יצוא ביטחוני בכל אחת משלוש השנים שקדמו לשנה בה בוצעה ההפרה, היה בסכום העולה על 80 מיליון דולר ארצות הברית ; 

 

 

 

 

 

 

"תאגיד קטן" – תאגיד שממוצע שנתי  של שווי ההסכמים לעסקאות יצוא ביטחוני בשלוש השנים שקדמו לשנה בה בוצעה ההפרה, היה בסכום קטן מ- 80 מיליון דולר ארצות הברית;

 

 

 

 

 

 

"הסכום הבסיסי" – 

מפר שהוא יחיד – 500,000 ₪;

מפר שהוא תאגיד קטן – 1,800,000 ₪;

מפר שהוא תאגיד גדול – 3,000,000 ₪.

 

 

עיצום כספי

36.

(א) הפר אדם הוראה מהוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי:

 

 

 

 

 

 

 

(1)  ביצע פעולת שיווק ביטחוני ללא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 14;

 

 

 

 

 

 

 

(2)  ביצע יצוא ביטחוני ללא רשיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 15;

 

 

 

 

 

 

 

(3)  ביצע יצוא של ציוד ביטחוני במעבר, ללא רשיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 19;

 

 

 

 

 

 

 

(4)  ביצע פעולת תיווך בין גורמי חוץ ללא רשיון או בניגוד לתנאיו בניגוד להוראות סעיף 21.

 

 

 

 

 

 

(ב) הפר אדם הוראה מהוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בגובה של 7000  ₪ אם היה יחיד, 70,000 ₪ אם היה תאגיד קטן ו-120,000 ₪ אם היה תאגיד גדול:

 

 

 

 

 

 

 

(1)  כלל פרטים לא נכונים בבקשה לרישום במרשם היצוא הביטחוני, בניגוד לתקנות הפיקוח על יצוא בטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני), התשס"ח-2008;

 

 

 

 

 

 

 

(2)  כלל פרטים לא נכונים בבקשה לקבלת רישיון לפי חוק זה, בניגוד לתקנות הפיקוח על ייצוא בטחוני (רישיונות) התשס"ח-2008;

 

 

 

 

 

 

 

(3)  לא הודיע לרשות המוסמכת על שינוי בפרטים הקשורים לציוד הביטחוני, לידע הביטחוני או לשירות הביטחוני נשוא רישיון לפי חוק זה, או על שינוי בפרטים הנכללים ברישיון לפי חוק זה, בניגוד לתקנות הפיקוח על ייצוא בטחוני (רישיונות) התשס"ח-2008;

 

 

 

 

 

 

 

(4)  לא הודיע לרשות המוסמכת על שינוי בפרטים הקשורים לרישום במרשם היצוא הביטחוני, לתקנות הפיקוח על יצוא בטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני), התשס"ח-2008;

 

 

 

 

 

 

 

(5)  לא מסר מידע או מסמכים שנדרש למסור בניגוד להוראות סעיף 29(1) לחוק זה;

 

 

 

 

 

 

 

(6)  לא דיווח או לא כלל פרטים נדרשים בדיווח בניגוד להוראות סעיף 28 לחוק זה;

 

 

 

 

 

 

 

(7)  לא ניהל רישום בניגוד להוראות סעיף 31(א) לחוק זה;

 

 

 

 

 

 

 

(8)  לא שמר רישום או מסמך של עסקת יצוא ביטחוני בניגוד להוראות סעיף 31(ב) לחוק זה;

 

 

 

 

 

 

 

(9)  העביר לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ציוד דו-שימושי מפוקח הכלול בצו לפי פסקה (2) להגדרה "ציוד דו-שימושי מפוקח", בניגוד להוראות סעיף 20 לחוק זה.

 

 

עיצום כספי בנסיבות מחמירות

37.

היה לממונה יסוד סביר להניח כי הפר אדם הוראה מההוראות המפורטות בסעיף 36, בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בגובה פי שניים מהסכום הבסיסי. בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" – הפרת הוראה עיקרית אשר מתקיימות בה אחת מן הנסיבות הבאות:

 

 

 

 

 

 

 

(1)  הציוד הביטחוני, הידע הביטחוני או השירות הביטחוני נשוא ההפרה סווגו בסיווג ביטחוני בידי גורם הביטחון המוסמך לעניין זה;

 

 

 

 

 

 

 

(2)  ההפרה נעשתה בקשר לגורם חוץ שלגביו נתקבלה החלטה של מועצת הביטחון כאמור בסעיף 22 לחוק זה;

 

 

 

 

 

 

 

(3)  ההפרה  נעשתה  בניגוד לתנאי מתנאי רישיון השיווק הביטחוני או רישיון הייצוא הביטחוני, לפי העניין, הנוגע למגבלת שיווק או יצוא למדינות מסוימות;

 

 

 

 

 

 

 

(4)  ההפרה נעשתה בקשר לעסקת יצוא ביטחוני למשתמש ביניים או משתמש סופי שאינו גורם ממשל;

 

 

 

 

 

 

 

(5)  ההפרה נעשתה בקשר לעסקת יצוא ביטחוני של ידע ביטחוני לייצור ציוד לחימה, או שהיצוא הביטחוני נשוא ההפרה הוא ידע ביטחוני לייצור ציוד לחימה.

 

 

הודעה על כוונת חיוב

38.

(א)  היה לממונה  יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, (בפרק זה - המפר), ובכוונתו להטיל עיצום כספי לפי סעיפים 36-37, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

 

 

 

 

 

 

(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) המעשה או המחדל (בפרק זה - המעשה), המהווה את ההפרה;

 

 

 

 

 

 

 

(2) סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל והתקופה לתשלומו;

 

 

 

 

 

 

 

(3) זכותו של המפר לטעון טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 39;

 

 

 

 

 

 

 

(4) הסמכות להוסיף על סכום עיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 41, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.

 

 

זכות טיעון

39.

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 38 רשאי לטעון את טענותיו בכתב, בפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים, או להזמין את מי שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לטעון את טענותיו בעל-פה בתוך תקופה כאמור.

 

 

החלטת הרשות המוסמכת  ודרישת תשלום

40.

(א)  הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 39, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 42.

 

 

 

 

 

 

(ב) החליט ממונה  לפי סעיף קטן (א) -

 

 

 

 

 

 

 

(1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן, את התקופה לתשלומו ואת דרך התשלום;

 

 

 

 

 

 

 

(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי- ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

 

 

 

 

 

 

(ג)  בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.

 

 

 

 

 

 

(ד) לא טען המפר את טענותיו בתוך התקופה הקבועה בסעיף 39, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

 

 

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

41.

(א)  בהפרה נמשכת, ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

 

 

 

 

 

 

(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיפים 36-37, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע לפי סעיף 32.

 

 

סכומים מופחתים

42.

(א)  הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

 

 

 

 

 

 

(ב) שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, ובשיעורים שיקבע.

 

 

סכום מעודכן של העיצום הכספי

43.

(א)  העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בפני הממונה כאמור בסעיף 39 – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים על הטלת עיצום כספי ועוכב תשלומו של העיצום הכספי יהא העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.

 

 

 

 

 

 

(ב) סכומי העיצום הכספי יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 

 

 

 

 

 

(ג)  הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

 

 

המועד לתשלום העיצום הכספי

43א

המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 40(ב).

 

 

הפרשי הצמדה וריבית

43ב.

לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961[2] (בפרק זה - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

 

 

גביה

43ג.

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה)[3].

 

 

עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר

43ד.

על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיפים 36-37 ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

 

 

עיכוב תשלום העיצום הכספי והחזרתו

43ה.

(א)  אין בהגשת עתירה לפי חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000[4], על הטלת עיצום כספי, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית משפט הורה על כך.

 

 

 

 

 

 

(ב) החליט בית המשפט לאחר ששולם העיצום הכספי לקבל עתירה כאמור והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

 

 

פריסת תשלום עיצום כספי

43ו.

(א) הרשות המוסמכת רשאית, לפי בקשתו של מפר, להורות על פריסת תשלום עיצום כספי.

 

 

 

 

 

 

(ב)  הורתה הרשות המוסמכת  כאמור בתקנת משנה (א), לא יעלה מספר התשלומים על עשרה תשלומים חודשיים; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, ישלם את העיצום הכספי כולו בפירעון מיידי.

 

 

עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר

43ז.

ביצע המפר מעשה אחד המהווה הפרה של כמה הוראות מהוראות החוק או לפיו – לא תטיל הרשות המוסמכת עיצום כספי יותר מפעם אחת בשל המעשה האמור.

 

 

פרסום

43ח.

(א)  הטיל הממונה עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסםהממונה את הפרטים שלהלן באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

 

 

 

 

 

 

 

(1) דבר הטלת העיצום הכספי;

(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;

(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;

(4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבותשבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;

(5) פרטים אודות המפר, הנוגעים לעניין.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב) על אף הוראות סעיף (א), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר, אם סבר שהדבר נחוץ מטעמים מיוחדים.

 

 

שמירת אחריות פלילית

43ט

(א)  תשלום עיצום כספי לפי פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המהווה עבירה.

 

 

 

 

 

 

(ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.

 

 

 

 

 

 

(ג)  הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה לפי חוק זה, לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום עד יום החזרתו.

 

 

 

 



[1] ס"ח התשס"ז, עמ' 398.

[2] ס"ח התשכ"א, עמ' 192.

[3] חוקי א"י, כרך ב', עמ' (ע) 1374, (א) 1399

[4] ס"ח התש"ס, עמ' 190.