(1) בעל הרכב אינו כשיר לנהוג בו מחמת מחלה או נכות, בהתאם לחוות דעת רופא מומחה בעניין;

(2) בעל הרכב נפטר;

(3) בעל הרכב נקלע לקשיים כלכליים, אשר אינם מאפשרים לו עוד להחזיק את הרכב;

(4) בעל הרכב עזב או מתעתד לעזוב את הארץ לפרק זמן שלא יפחת משישה חודשים;

(5) שמאי רכב קבע לגבי הרכב שהנזק הגולמי בו הוא 50% ומעלה משווי הרכב;

(6) הרכב נגנב ונדרשת העברת הבעלות ברכב לחברת הביטוח לשם קבלת תגמולי ביטוח.

(ב) המנהל רשאי לדרוש הוכחות, להנחת דעתו, ביחס להתקיימות הנסיבה שבשלה התבקש האישור להעברת הבעלות ברכב.

(1) להמציא תכנית ניסוי אשר תכלול את הפרטים האלה:

(א) תיאור הניסוי;

(ב) פירוט שעות הנסיעה ברכב ומסלולי הנסיעה המתוכננים;

(ג) פירוט המורשים לנהוג ברכב וההכשרה שיידרשו לעבור לצורך כך;

(ד) פירוט המערכות הנלוות שהותקנו ברכב לצורך הניסוי;

(ה) פירוט האמצעים שיינקטו להבטחת בטיחות הניסוי;

(2) להוכיח כי מתקיימים ברכב התנאים הקבועים בסעיף 33(ב)(4) לחוק או לחלופין כי הומצא אישור יצרן הרכב בדבר תקינות הרכב או אישור מעבדה מוסמכת, להנחת דעתו של המנהל;

(3) להמציא את התחייבותו להביא את הרכב לתיקון כמפורט בסעיף 33(ב)(7) לחוק.

הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לתת רישיון לייבוא רכב מסוג מכונה ניידת כאמור בסעיף 37 לחוק לגבי כלי רכב כמפורט בטור א' בטבלה שלהלן שמועד ייצורו כמפורט לצדו בטור ב' בטבלה:

מבקש רישיון יבואן ישיר או מבקש רישיון יבואן עקיף יוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה כאמור בסעיף 41(א)(5) או 42(א)(5) לחוק, לפי העניין, בכך שימציא למנהל את אלה:

(1) רשימת מוסכי שירות;

(2) לגבי רכב שמשקלו עד 3.5 טון - מסמכים המעידים כי לרשותו של מבקש הרישיון מוסך שירות אחד לפחות, אשר מחזיק ברישיונות להפעלת מוסך בכל המקצועות המנויים בתוספת הראשונה לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970 ((להלן בתקנה זו - צו המוסכים) אשר מתאימים לטיפול בסוג הרכב המיובא על ידו ולמעט מקצועות אלה:

(א) מפעל לתיקון צמיגים ואבובים;

(ב) מפעל בדיקות עשן ברכב דיזל;

(ג) מוסך רישוי לשירות עצמי;

(ד) מוסך רישוי לציוד חקלאי;

(ה) מוסך לבדיקות רכב (קנייה ומכירה);

(ו) מכון רישוי פתוח לשירות הציבור;

(ז) מוסך רישוי לרכב בטיפול המוסך;

(ח) ניידות תיקון לדרך בין–עירונית;

(ט) מפעל לתיקון וכיול טכוגרפים;

(י) מפעל לבדיקת רכב לאחר תאונה;

(3) לגבי רכב שמשקלו מעל 3.5 טון - מסמכים המעידים כי לרשותו של מבקש הרישיון מוסך שירות אחד לפחות אשר מחזיק ברישיונות להפעלת מוסך, או לחלופין כמה מוסכי שירות אשר מחזיקים במצטבר ברישיונות להפעלת מוסך, בכל המקצועות המנויים בתוספת הראשונה לצו המוסכים, אשר מתאימים לטיפול בסוג הרכב המיובא על ידו ולמעט המקצועות האלה:

(א) מפעל לתיקון צמיגים ואבובים;

(ב) מוסך לבדיקות רכב (קנייה ומכירה);

(ג) מחלקה מיוחדת לתיקון טרקטורונים;

(ד) מפעל למכונאות אופנועים/קטנועים/אופניים עם מנוע עזר;

(ה) מוסך רישוי לשירות עצמי;

(ו) מוסך רישוי לציוד חקלאי;

(ז) מכון רישוי פתוח לשירות הציבור;

(ח) מוסך רישוי לרכב בטיפול המוסך;

(ט) ניידות תיקון לדרך בין–עירונית;

(י) מפעל לבדיקת רכב לאחר תאונה;

(4) היו המוסך או המוסכים כאמור בפסקאות (2) ו–(3) שלא בבעלותו של מבקש הרישיון - מסמכים המעידים כי ההתקשרות בין מבקש הרישיון לבעלי הרישיונות להפעלת המוסכים היא לתקופה שלא תפחת מתקופת הרישיון.

ההון העצמי הנדרש לקבלה או לחידוש של רישיון יבואן ישיר לפי סעיף 41(א)(6) לחוק, יהיה בסכומים המפורטים להלן:

(1) לייבוא אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת על ידי יבואן -

(א) שייבא עד 150 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת בקשת רישיון או בקשה לחידוש רישיון, לפי העניין (להלן - בקשה לרישיון) - 300,000 שקלים חדשים;

(ב) שייבא 151 עד 400 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון - 700,000 שקלים חדשים;

(ג) שייבא מעל 400 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון - 1,000,000 שקלים חדשים;

(2) לייבוא גרור או נתמך מעל 3.5 טונות על ידי יבואן -

(א) שייבא עד 10 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון - 150,000 שקלים חדשים;

(ב)2 שייבא מעל 10 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון - 300,000 שקלים חדשים;

(3) לייבוא רכב נוסעים ורכב מסחרי על ידי יבואן -

(א) שייבא עד 100 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון - 1,300,000 שקלים חדשים;

(ב) שייבא 101 עד 250 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון - 2,750,000 שקלים חדשים;

(ג) שייבא 251 עד 1,000 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון - 5,500,000 שקלים חדשים;

(ד) שייבא מעל 1,000 כלים בשנה שקדמה לשנת הבקשה לרישיון - 9,000,000 שקלים חדשים.

ההון העצמי הנדרש לרישיון יבואן עקיף לפי סעיף 42(א)(6) לחוק, יהיה בסכומים המפורטים להלן:

(1) לייבוא רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר - סכומי ההון העצמי הנדרשים כמפורט בתקנה 6;

(2) לייבוא רכב מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר - סכומי ההון העצמי האלה:

(א) לייבוא אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת על ידי יבואן -

(1) שייבא עד 150 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון - 250,000 שקלים חדשים;

(2) שייבא 151 עד 400 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה

לרישיון - 600,000 שקלים חדשים;

(3) שייבא מעל 400 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון - 900,000 שקלים חדשים;

(ב) לייבוא גרור או נתמך מעל 3.5 טונות על ידי יבואן -

(1) שייבא עד 10 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון - 150,000 שקלים חדשים;

(2)3 שייבא מעל 10 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון - 300,000 שקלים חדשים;

(ג) לייבוא רכב נוסעים או רכב מסחרי על ידי יבואן -

(1) שייבא עד 100 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון - 1,300,000 שקלים חדשים;

(2) שייבא 101 עד 250 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה

לרישיון - 2,500,000 שקלים חדשים;

(3) שייבא 251 עד 1,000 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה

לרישיון - 5,000,000 שקלים חדשים;

(4) שייבא מעל 1,000 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה

לרישיון - 8,500,000 שקלים חדשים.

תנאי לעניין היקף פעילותו של סוכן ראשי לצורך הגדרתו ככזה לפי החוק הוא כי מכר במהלך השנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון יבוא, יותר מ–1,500 כלי רכב חדשים.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), היה מבקש רישיון יבואן זעיר לפי סעיף 44 לחוק, עוסק מורשה שאינו חייב בהגשת דוחות כספיים מבוקרים לפי תקנות מס הכנסה (דוחות ודוחות נוספים על ידי חבר בני אדם), התשכ"ד-1963, יוכיח את עמידתו בדרישות ההון העצמי כמפורט בתקנה 10, על ידי הצגת אישור רואה חשבון לגבי עמידתו של המבקש בגובה ההון העצמי שנקבע.

מבקש רישיון יבואן זעיר יוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה כאמור בסעיף 44(א)(3) לחוק, בכך שימציא למנהל, לגבי כל תוצר רכב המיובא על ידו, רשימת מוסכי שירות של יבואן ישיר של אותו התוצר.

ההון העצמי הנדרש לקבלת רישיון יבואן זעיר לפי סעיף 44(א)(4) לחוק, יהיה בסכומים האלה:

(1) לייבוא רכב נוסעים ורכב מסחרי - 800,000 שקלים חדשים;

(2) לייבוא אופנוע או מכונה ניידת - 100,000 שקלים חדשים;

(3) לייבוא גרור או נתמך מעל 3.5 טונות - 100,000 שקלים חדשים.

(1) חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016, והתקנות שהותקנו מכוחו;

(2) חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981;

(3) תקנות התעבורה הנוגעות לתחום יבוא רכב;

(4) צו יבוא חופשי, התשע"ד-2014, ופרטי המכס המפורטים בתוספת הראשונה והשנייה לצו האמור, בתחום יבוא רכב;

(5) פקודת המכס [נוסח חדש], תקנות המכס, התשכ"ו-1956, וצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, התשע"ב-2012;

(6) היכרות עם נוהלי משרד התחבורה, אגף הרכב, לעניין יבוא כלי רכב.

(ב) הבחינה תיערך אחת לשלושה חודשים לפחות; הודעה על מועד הבחינה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד חודשיים לפחות לפני מועד הבחינה.

(ג) רישום לבחינה יהיה עד 21 ימים לפני מועד הבחינה, בצירוף טופס הרשמה, שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד והעתק קבלה על תשלום אגרת הבחינה כאמור בתקנה 12 לתקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו ותיווך ביבוא אישי), התשע"ז-2016.

(ד) הבחינה תהיה בחינת רב–ברירה ותימשך 60 דקות; ציון המעבר בבחינה יהיה 75.

(ה) הודעה על תוצאת המבחן תהיה בכתב ותימסר לנבחן בידו או תישלח באופן שביקש הנבחן בעת הרישום לבחינה, ולרבות באמצעות הדואר או באמצעים דיגיטליים, והכול בתוך 21 ימים ממועד הבחינה.

(ו) נבחן שנכשל בבחינה רשאי לערור לפני המנהל, בכתב, על ציון הבחינה שקיבל, בתוך 30 ימים מיום שהודע לו על תוצאות הבחינה.

משווק רכב, למעט יבואן זעיר, ימסור מידע הנדרש לשם טיפול ותחזוקה של רכב מתוצר שהוא מייבא או מייצר כאמור בסעיף 80(א) לחוק, נוסף על הגורמים המנויים בסעיף האמור, גם לבקשת מעבדה מוסמכת לרכב.

תנאי מהתנאים לקבלת רישיון סוחר ברכב מיבואן לפי סעיף 89(2) לחוק, הוא כי מבקש הרישיון יחזיק משרד בשטח של 10 מ"ר לפחות.

ההון העצמי הנדרש לצורך קבלת רישיון לסחר ברכב מיבואן בהתאם לסעיף 38(3) לחוק, יהיה כמפורט להלן:

(1) לסוחר ברכב שמכר עד 150 כלים בשנה שקדמה לשנה שלגביה הוגשה הבקשה לרישיון - 500,000 ש"ח;

(2) לסוחר ברכב שמכר מעל 150 כלים בשנה שקדמה לשנה שלגביה הוגשה הבקשה לרישיון - 1,500,000 ש"ח.

תנאי מהתנאים לקבלת רישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן לפי סעיף 92(2) לחוק, הוא כי מבקש הרישיון יחזיק משרד בשטח של 10 מ"ר לפחות.

(א) תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנת משנה (ב), ביום תחילתו של החוק.

(ב) תחילתן של תקנה 1 - לעניין סוחר ברכב מיבואן וסוחר ברכב שאינו מיבואן, ושל תקנות 11 ו–13 עד 15 ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017).