"חוק היסוד" - חוק–יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו–2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה);

(1) ההוצאה, ההוצאה המותנית בהכנסה, ההרשאה להתחייב ומספרי שיא כוח אדם בחוק התקציב הדו–שנתי בכל אחת מהשנים 2017 ו–2018, תהיה עד לסכום או למספר הנקוב בסעיף התקציב ביחס לאותה שנה;

(2) לכל אחת מהשנים 2017 ו–2018 יהיה נקוב, בסעיף תקציב, בתחום פעולה או בתכנית, בחוק התקציב הדו–שנתי, סכום או מספר המתייחס לאותה שנה, ויראו אותם כסעיף תקציב, כתחום פעולה או כתכנית לאותה שנה;

(3) נקבע בדין כי ייקבע סכום בתקציב שנתי למטרה מסוימת, ייקבע סכום כאמור בתקציב הדו–שנתי לכל אחת מהשנים 2017 ו–2018;

(4) (א) על פי הצעת השר הנוגע בדבר או ממונה אחר על סעיף תקציב, חוץ מסעיף תקציב "הכנסת", רשאי שר האוצר, בכפוף

להוראות חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, להעביר הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב, המתייחסת לאחת מהשנים 2017 ו–2018, לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנה האחרת, או לסעיף אחר בהתאם להוראות סעיף 11(ד) לחוק יסודות התקציב, ואולם אין להעביר כמה משרות משנה אחת לשנה אחרת.

(ב) לגבי סעיף תקציב "הכנסת" רשאית הוועדה המשותפת האמורה בסעיף 11(ב) לחוק יסודות התקציב, לפי הצעת יושב ראש הכנסת, להעביר הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב המתייחסת לאחת מהשנים 2017 ו–2018, לסעיף תקציב "הכנסת" המתייחס לשנה האחרת, ואולם אין להעביר כמה משרות משנה אחת לשנה אחרת;

(5) נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו–שנתי המתייחס לשנת 2017, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת 2018, רק בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור, יראו אותו כסכום שהתווסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת 2018;

(6) בשנת 2019 יותר שימוש, בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב, רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו–שנתי המתייחס לשנת 2018;

(7) לעניין סעיף 40 א לחוק יסודות התקציב -

(א) יראו בכל אחת מהשנים 2017 ו–2018 כשנת תקציב;

(ב) המועד להנחה על שולחן הכנסת של תכנית התקציב התלת–שנתית, לעניין שנת התקציב 2018, יהיה לא יאוחר מהמועד להגשת הדוח לעניין קיום הפרשים לפי סעיף 3(ב) לחוק היסוד;

(8) לכל אחת מהשנים 2017 ו–2018 יראו את הסכום שנקבע לפי סעיף 48 לחוק יסודות התקציב, לשם קבלת הלוואה מבנק ישראל, כסכום שנקבע לאותה מטרה לאותה שנה.

(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 11 לחוק יסודות התקציב, ומהוראות סעיף 2(4) לחוק זה.

(5) הסכום המתקבל ממכפלת מגבלת הגירעון המותר לשנת 2018 בתוצר המקומי הגולמי הצפוי לשנת 2018 (בסעיף זה - סכום הגירעון המותר לשנת 2018); לעניין זה, "מגבלת הגירעון המותר לשנת 2018" - שיעור הגירעון הכולל המרבי שרשאית הממשלה לקבוע לפי סעיף 5 לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה, לגבי אותה שנה;

(6) תחזית הצמיחה הצפויה של התוצר המקומי הגולמי לשנת 2018;

(ב) נקבע בדוח לעניין קיום הפרשים כי קיים הפרש הוצאות או הפרש גירעון, יראו את תקציב ההתאמות כאילו הופחת בסכום הנדרש לשם כיסוי ההפרש האמור.

(ג) בדוח לעניין קיום הפרשים תציין הממשלה אם די בהפחתת תקציב ההתאמות, לפי הוראות סעיף קטן (ב), כדי לכסות את מלוא ההפרש כאמור באותו סעיף קטן.

(ד) חלה חובה על הממשלה לפי סעיף 3(ג) לחוק היסוד להכין תכנית מאזנת בשל כך שאין בהפחתת תקציב ההתאמות, לפי הוראות סעיף קטן (ב), כדי לכסות את מלוא ההפרש כאמור באותו סעיף קטן (בסעיף זה - התכנית המאזנת), תכלול התכנית המאזנת את כל פעולות האיזון הדרושות לשם כיסוי יתרת ההפרש; בסעיף זה, "פעולת איזון" - חקיקה, התקנת תקנות, קביעת הוראות מינהל או התחייבות של הממשלה בהחלטת הממשלה או בדרך אחרת .

(ה) במסגרת פעולות האיזון שבתכנית המאזנת, כאמור בסעיף קטן (ד), רשאית הממשלה להפחית את סכומי ההוצאה בסעיפי התקציב הקבועים בתקציב הדו–שנתי, בחלק המתייחס לשנת 2018, בשיעורים שתחליט, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

(ו) הממשלה תגיש לכנסת, לאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת, את התכנית המאזנת וכל שינוי בה; התכנית המאזנת תוגש לכנסת לא יאוחר מיום י"ב בחשוון התשע"ח (1 בנובמבר 2017).

(ז) נוכחה הממשלה כי בוצעו כל פעולות האיזון שבתכנית האיזון עד יום כ"ז בכסלו התשע"ח (15 בדצמבר 2017), תאשר זאת בהחלטתה ותניח את אישורה על שולחן הכנסת בהתאם להוראות סעיף 3(ד) לחוק היסוד.

(ח) בוצעו עד יום כ"ז בכסלו התשע"ח (15 בדצמבר 2017) רק חלק מפעולות האיזון שבתכנית האיזון, אך ההפרש שנותר לאחר ביצוען אינו עולה על תקרת ההתכנסות, תאשר זאת הממשלה, בהחלטתה, תוך ציון סכום ההפרש שנותר, ותניח את אישורה על שולחן הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 3(ה)(1) לחוק היסוד; לעניין זה, "תקרת ההתכנסות" - סכום השווה לצירוף של שני אלה:

(ט) הניחה הממשלה על שולחן הכנסת את אישורה לפי סעיף קטן (ח) יחולו הוראות אלה:

(1) (א) יראו את סכומי ההוצאה בסעיפי התקציב הקבועים בתקציב הדו–שנתי, בחלק המתייחס לשנת 2018, כאילו הופחתו בסכומים שעליהם החליטה הממשלה לפי הצעת שר האוצר, כך שסכום ההוצאה הממשלתית המאושרת לשנת 2018 יפחת בסכום הנדרש לשם כיסוי ההפרש שנותר, אך לא יותר מ–1% מסכום ההוצאה הממשלתית המאושרת לשנת 2018; ואולם חלוקת ההפחתה של הסכומים בין התכניות בסעיפי התקציב שבהם החליטה הממשלה להפחית כאמור תובא לאישורה המוקדם של ועדת הכספים של הכנסת; לא אישרה ועדת הכספים של הכנסת את החלוקה כאמור בסעיף מסוים, יופחתו הסכומים בכלל התכניות שבאותו סעיף ביחס שווה.

(ב) הצעת שר האוצר לפי פסקת משנה (א) תונח על שולחן ועדת הכספים של הכנסת בטרם ההפחתה.

(2) ככל שנותר הפרש לאחר ההפחתה לפי פסקה (1), יבצע שר האוצר פעולות בתחום סמכותו לפי דין, לשם כיסוי ההפרש שנותר; ביצע שר האוצר את הפעולות האמורות, תאשר זאת הממשלה ותניח את אישורה על שולחן הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 3(ה)(3) לחוק היסוד.

(1) סכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2017, בחוק התקציב הדו–שנתי, יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2016 שבחוק התקציב הדו–שנתי לשנים 2015 ו–2016;

(2) סכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2018, בחוק התקציב הדו–שנתי, יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2017 שבחוק התקציב הדו–שנתי.