(ב) ייבוא מזון רגיל בהליך מקוון ייעשה בשני שלבים כמפורט להלן:

(1) שלב ראשון: השלב שלפני הגעת המזון הרגיל לנמל בישראל - שבו נמסרת הצהרה בהליך מקוון בידי היבואן, וניתן אישור מקוון משירות המזון לפי תקנה 3(ב) כי ההצהרה בהליך מקוון התקבלה;

(2) שלב שני: בסמוך להגעת המזון הרגיל לנמל בישראל - שבו מוגשת בהליך מקוון בקשה בידי היבואן לשחרר מתחנת ההסגר את המזון הרגיל שבעדו קיבל אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון, וניתן לקבל בהליך מקוון תעודת שחרור של המזון הרגיל מהתחנה.

(1) כי פרטי ההצהרה נכונים, וכי הוא אישר בעצמו את הפרטים האמורים;

(2) כי המזון אינו מזון רגיש;

(3) אם מצויים בידו מסמכים כמפורט בתקנה 17 או לא.

(ב) אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון יומצא, בכפוף לתקנה 4, בדרך מקוונת רק לאחר שהיבואן אישר את הפרטים שבתקנת משנה (א).

(1) פרט שמסר היבואן בשדות החובה בהצהרה בהליך מקוון;

(2) הרכב המזון כפי שהיה במועד שבו הוגשה ההצהרה; לעניין זה, "הרכב המזון" - לפי מסמך חתום בידי יצרן המזון בדבר הרכב המזון, ואולם לגבי מזון שנארז מראש על ידי היצרן, ושיובא בידי יבואן שלא חלה עליו הוראת תקנה 16(ג), ייקבע הרכב המזון לפי ההרכב המסומן על גבי התווית המקורית של המזון כפי שנמכר במדינה שממנה יובא.

(ב) במהלך תקופת הוראת השעה, ימסור יבואן הצהרה חדשה בהליך מקוון אם השתנה אחד מהפרטים כאמור בפסקה (1) או (2) שבתקנת משנה (א); ואולם אם חל שינוי במשקל יחידת המזון, בתיאור אריזת המזון או בצורתו, ידווח היבואן על השינוי לשירות המזון בתוך שבעה ימי עבודה ולא יידרש להגיש הצהרה חדשה.

(1) היבואן הגיש בהליך מקוון באתר האינטרנט של תחנות המעבר בקשה לקבלת תעודת שחרור הכוללת את הפרטים האלה:

(א) פרטי תעודת רישום היבואן, מגיש הבקשה;

(ב) פרטי משלוח המזון, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח;

(ג) מספר אישור קבלת ההצהרה ליבוא מזון בהליך מקוון ופרטים בדבר המזון שבמשלוח;

(ד) אישור של היבואן כי המזון שבמשלוח נכלל בהצהרה בדבר יבוא מזון רגיל בהליך מקוון שפרטי אישור קבלתה נמסרו לפי פסקת משנה (ג), וכי האמור בהצהרה נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח;

(2) היבואן קיבל תעודת שחרור.

(ב) הבקשה לקבלת תעודת שחרור תוגש בסמוך להגעת משלוח מזון לישראל, ולא מוקדם מיום העבודה הקודם ליום שבו הגיע משלוח המזון לישראל, ובה יציין היבואן, בין השאר, כי יש בידיו אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון שקיבל לעניין אותו מזון לפני הגשת הבקשה לקבלת תעודת שחרור.

(ג) יבואן רשאי להגיש בקשה לקבלת תעודת שחרור למשלוח מזון שקיבל בעדו אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון עד תום שלושה חודשים מיום אישור קבלת ההצהרה בהליך מקוון של אותו מזון.

(ד) לא תונפק תעודת שחרור למזון רגיל בהליך מקוון, אם הבקשה לשחרורו הוגשה לאחר תום שלושה חודשים מיום אישור קבלת ההצהרה בהליך מקוון לגבי אותו מזון.

(ה) לבקשה לקבלת תעודת שחרור יצורף אישור בדבר תשלום האגרה לפי סעיף 321(ז) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון).

(ו) תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל שיובא בהליך מקוון תינתן בכפוף לעמידה בדרישות תקנות אלה בדרך מקוונת לא יאוחר מיום העבודה שלאחר יום קבלת הבקשה, למעט -

(1) בתקופה שבה המערכת המקוונת אינה פעילה או תקינה, ואז תינתן התעודה בהקדם האפשרי;

(2) לגבי משלוח מזון הדורש בדיקה לפי תקנות 7 או 8.

(ז) לא תינתן תעודת שחרור למזון שלא מתקיימות בו דרישות לפי תקנה 4(3).

(ח) לא ישוחרר משלוח מזון מנמל שאין בו תחנת הסגר.

(1) המשלוח כולל מזון רגיש, כולו או חלקו;

(2) המשלוח כולל מזון רגיל שלא ניתן לגביו אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון, כולו או חלקו, ואולם לעניין זה רשאי המפקח באישור מנהל שירות המזון לבדוק את המזון רק באמצעות מסמכים;

(3) היבואן הצהיר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל בהליך מקוון לפי תקנה 3 כי אין בידיו מסמך מהמסמכים המפורטים בתקנה 17 או שלא מסר את כתובתו המלאה של אתר הייצור, כאמור בטופס שבתוספת הראשונה;

(4) נדרשת בדיקה יזומה בהתאם להוראות של מנהל שירות המזון לפי תקנת משנה (ב);

(5) נערכת בדיקה אקראית, שתיעשה לגבי עשרה אחוזים לכל היותר מתוך כלל המשלוחים, שתכלול בין השאר בדיקת מסמכים, ואולם מחצית הבדיקות לפי פסקה זו יכללו גם בדיקה כהגדרתה בתקנת משנה (ג).

(ב) מנהל שירות המזון רשאי להורות -

(1) על בדיקה יזומה של משלוח מזון לפי שיקול דעתו המקצועי המבוסס בין השאר על ניהול סיכונים ועל נתונים שברשותו לגבי היבואן, יצרן המזון, ארץ המוצא או המזון המסוים, לרבות על פסילת משלוח המזון לייבוא או לייצוא בידי מדינה אחרת, או על קבלת מידע ממדינה אחרת או מארגון בין–לאומי בתחום המזון על מניעת שיווק המזון, או על קבלת מידע בכל דרך אחרת על פגם במזון או הפרת דרישות לפי תקנה 4(3) לגביו, או על חשש לפגם או הפרה לגביו;

(2) בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט של שירות המזון, על בדיקות יזומות מיוחדות לסוג מזון, בהתבסס על ניהול סיכונים, בנסיבות חריגות, ולשם מניעת סיכונים לבריאות הציבור, לתקופה שיורה, שלא תעלה על שישה חודשים, כתנאי למתן תעודת שחרור.

(ג) בתקנה זו -

(ב) אין בתקנה זאת כדי לגרוע מחובתו של היבואן לעמוד בדרישות סימון שאינן לפי חיקוק כאמור בתקנה 4(3).

(1) לתת תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל שהובא בהליך מקוון, אף שאינו עומד בדרישות לפי תקנה 4(3) לעניין סימון או אריזה, אם ההפרות הן טעויות כתיב או דפוס או בגדר זוטי דברים, אינן נוגעות לתכונות מהותיות של המזון, לזיהויו או לזיהוי יצרן המזון, ואין בהן כדי לסכן את בריאות הציבור או ליצור חשש להטעיה משמעותית של הצרכן, ותיקון ההפרה יטיל על היבואן נטל משמעותי, ורשאי הוא לקבוע תנאים בתעודת השחרור כאמור;

(2) לתת תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל שהובא בהליך מקוון שהמזון בו אינו עומד בדרישות לפי תקנות אלה ובכלל זה תקנה 4(3) לעניין סימון, אריזה, שמירת מסמכים או תוצאות בדיקת מעבדה, ובלבד שיקבע תנאים בתעודת השחרור להבטחת קיום הדרישות האמורות בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן הרשום בתעודת רישום היבואן.

(1) מצא מפקח שהפגם במזון לא מהותי וניתן לתיקון באופן שאינו מסכן את בריאות הציבור או את בטיחות המזון, רשאי הוא, באישור מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, לתת ליבואן הוראות בדבר על הדרך לתקן את הפגם טרם שחרורו; תוקן הפגם בהתאם להוראות כאמור, ידווח על כך היבואן למפקח, והמפקח יהיה רשאי לתת תעודת שחרור אם מצא כי לאחר התיקון המזון עומד בתנאים למתן תעודת שחרור;

(2) מצא מפקח פגם כאמור בפסקה (1) וסבר כי הפגם ניתן לתיקון באופן כאמור באותה פסקה, וניתן בכפוף לתנאים שיקבע לתקן את הפגם במחסן הרשום בתעודת רישום היבואן, רשאי הוא להתנות את מתן תעודת השחרור בתנאים שיקבע, לרבות דרישה להעמדת המזון לבדיקה לאחר התיקון, בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן;

(3) מצא מפקח שהפגם במזון מהותי או שאינו ניתן לתיקון, רשאי הוא להתיר להחזיר את המשלוח לנמל המוצא או לשולחו ליעד אחר מחוץ לישראל, לפי בחירת היבואן, בהתאם לתנאים שיורה עליהם; אין באמור כדי לגרוע מסמכויות לפי הפקודה להורות על השמדת המזון.

(ב) לא היתה התווית חלק מאריזת המזון כאמור בתקנת משנה (א), ישמור היבואן בדרך כאמור בתקנת משנה (א) גם את התווית המקורית של היצרן כפי שסומנה על ידי היצרן, על גבי המזון כפי שנמכר מחוץ לישראל, ואם תווית כאמור לא היתה בשפה העברית - גם את התווית בעברית כפי שסומנה בידי היבואן על גבי המזון לצורך שיווקו בישראל.

(ג) נקבעה חובה לפי חוק הפיקוח לסמן את אריזת המזון בקוד, ישמור היבואן גם מסמך המפרט את פענוח הקוד.

ב) יבואן מזון ישמור לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח המזון תוצאות של בדיקה שנערכה כאמור בתקנת משנה (א).

(ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו–(ב), יבואן שיש לו קשר עם יצרן המזון, בין באופן ישיר ובין באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר עם יצרן המזון, רשאי לבדוק את עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי תקנה 4(3) ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי תקנות אלה או נוהלי יבוא מזון באמצעות מסמכים לפי פסקאות (1) ו–(2) שלהלן, וישמור מסמכים אלה:

(1) מסמך חתום ביד היצרן המעיד על הרכב המזון; לעניין מזון המיוצר בהרכב שונה המיוחד לצורך מכירה בישראל, יכלול המסמך גם אישור של היצרן שהמזון מיוצר במיוחד לצורך ייצוא לישראל;

(2) מסמך חתום ביד היצרן, שבו מוצהר כי האצוות שבמשלוח עומדות במפרט של המזון שבמשלוח, כפי שקבע היצרן, או תוצאות בדיקה כאמור בתקנת משנה (א) לגבי אחת לפחות מהאצוות שבמשלוח.

(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), יבואן של מזון רגיל שיובא בהליך מקוון, שהוא תוצרת חקלאית טרייה או מוצר שבתוספת השלישית, שמשווק בתפזורת ואינו מיועד לשיווק קמעונאי, רשאי לשמור בנוגע למזון שבמשלוח מפרט מהמשווק שממנו קיבל את המזון, במקום תוצאות הבדיקה לפי תקנת משנה (א).

(ה) בתקנה זו -

(1) אישור שייצור המזון מפוקח על ידי גורם המוסמך לכך במדינת הייצור, שנתן אותו גורם מוסמך;

(2) אישור שמתאפשר סחר חופשי במזון במדינת הייצור (free sale ,(certificate שנתן גורם המוסמך לתת אישור כאמור באותה מדינה;

(3) תעודת בריאות (health certificate ) שנתן גורם המוסמך לתת תעודה כאמור במדינת הייצור;

(4) אישור כאמור בפסקאות (2) או (3) אף אם כינויו שונה, שנתן גורם מוסמך כאמור באותן פסקאות;

(5) אישור להנחת דעתו של מנהל שירות המזון המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים במדינת הייצור.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין תווית לפי תקנה 15 שאינה בעברית או באנגלית, ישמור היבואן תרגום נוטריוני, זולת אם יש בידו תרגום לעברית או לאנגלית של התווית מאת היצרן, והצהרה מאת היצרן כי התרגום האמור תואם את תוכן התווית המקורית.

(ג) על אף האמור בתקנה זו, מפקח רשאי לדרוש תרגום נוטריוני של מסמך, אם ראה שהדבר נדרש לשם השלמת ביקורת שערך.

(1) חשבון מכר;

(2) רשמון כמשמעותו בפקודת המכס;

(3) שטר מסירה, כמשמעותו בסעיף 18 לפקודת המכס;

(4) אישור קבלת הצהרה של מזון רגיל בהליך מקוון;

(5) תעודת שחרור.