תיק הצעת חוק מס':803-10-2015-000157

סימוכין: 803-99-2015-092663

תזכיר חוק

א.  שם החוק המוצע

חוק העונשין (תיקון מס'...) (איסור על מסירה לאחר של פרסום תועבה ובו דמותו של קטין), התשע"ו-2016.

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

מטרת החוק המוצע לתקן את סעיף 214(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין או החוק) כך שהעבירה הקבועה בו תכלול, נוסף על האיסור לפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין (להלן – פורנוגרפיית קטינים), גם איסור על מסירת פרסום כאמור לאדם אחר. זאת, על מנת לכלול בעבירה זו תופעה של העברת פורנוגרפיית קטינים בצורה של פרסומי שרשרת – מיחיד ליחיד, פעולה שאינה נכללת בהגדרת עבירת הפרסום כיום.

סעיף 214 לחוק העונשין קובע איסורים ביחס לפרסומי תועבה, ובכלל זה פורנוגרפיית קטינים. סעיף 214(ב) לחוק קובע עבירה על פרסומו של פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, שהעונש הקבוע בצדה הוא חמש שנות מאסר. בנוסף, סעיף 214(ב3) לחוק אוסר על החזקה או צריכה של פורנוגרפיית קטינים, וקובע לצד עבירה זו עונש של שנת מאסר. הגדרת "פרסם", לפי סעיף 34כד לחוק העונשין, היא, לעניין פרסום שאינו בעל פה, מי שפועל "להפיצו בקרב אנשים או להציגו באופן שאנשים במקום ציבורי יכולים לראותו, או למכרו או להציעו למכירה בכל מקום שהוא או להפיצו בשידורי טלוויזיה הניתנים לציבור או להפיצו לציבור באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור או להציעו לציבור באמצעות מחשב". מכאן, שפעולת הפרסום צריכה להיעשות ל"אנשים" או "לציבור". הגדרת "ציבור" בסעיף 34כד היא "לרבות כל חלק ממנו העלול להיפגע מהתנהגות שעליה מדובר". לפיכך, נראה שככלל, העברה של פורנוגרפיית קטינים לאדם אחד בלבד אינה נכללת, כשלעצמה, בעבירה של פרסום פורנוגרפיית קטינים, אלא לכל היותר בעבירה של החזקת פורנוגרפיית קטינים, שאינה מתאפיינת באותה רמה של חומרה.

האיסור על פרסום תועבה ובו דמותו של קטין נחקק בשנות ה-90, בראש ובראשונה על מנת להתמודד עם תופעת ניצולם של קטינים בתעשיית הפרסומים הפורנוגרפיים אשר גברה באותן השנים. בחומרים הפורנוגרפיים, המפורסמים באמצעי המדיה השונים, מתגלים ניצול מיני חמור של קטינים, לעתים גם תוך מעשי אלימות חמורים, והדמיות של אלו. כמו כן האיסור נחקק על רקע הצטרפותה של מדינת ישראל לאמנה לזכויות הילד בשנת 1991. עם הצטרפותה לאמנה התחייבה מדינת ישראל להתאים את חוקיה לאמור באמנה בכל הנוגע להגנה על ילדים, ובין היתר מפני כל סוגי הניצול המיני וההתעללות המינית, לרבות זנות ופורנוגרפיה.[1] בתי המשפט התייחסו אף הם לאורך השנים למטרת עבירת פרסום פורנוגרפיית קטינים וחומרתה. בית המשפט העליון פסק בעניין מור, כי התכלית בבסיס עבירות פורנוגרפיית קטינים המקוונת היא מיגור תופעת ההתעללות בקטינים.[2] בפס"ד פלוני מהעת האחרונה קבע בית המשפט העליון כי תכלית איסור פרסומי פורנוגרפיית קטינים היא ההגנה על שלמות הגוף והגנת נפשם של ילדים - הפגיעה הפיזית-מינית בהם. זאת, משום שהפרסומים עלולים לעודד את השוק להוסיף ולייצר חומרים פורנוגרפיים, דבר הכרוך, כמובן, בפגיעה בילדים. תכלית נוספת שבית המשפט הדגיש היא מניעת הפגיעה בכבוד הילדים ובפרטיותם.[3] כמו כן, בית המשפט המחוזי בעניין אופר פסק כי החזקתם ופרסומם של פרסומי תועבה ובהם דמויות של קטינים, מהווים, הם עצמם, חוליה בשרשרת ניצולם המיני של קטינים וכי פורנוגרפיית קטינים היא סוג של אלימות מינית כלפי קטינים והיא מציגה אותם כסחורה מינית.[4]

כיום, הפצת פורנוגרפיית קטינים נעשית בעיקר ברשת האינטרנט ובשנים האחרונות שיטת ההפצה במרחב זה נעשית לא רק בפרסום של יחיד אל רבים (כגון במסגרת אתר אינטרנט, אליו נכנסים בו זמנית משתמשים רבים), כי אם גם באמצעות פלטפורמות רבות המאפשרות פרסומי שרשרת של יחיד- אל יחיד- אל יחיד וכך הלאה (למשל שירותי העברת מסרים מידיים). הפצה של פורנוגרפיית קטינים שנעשית באמצעות פרסומי שרשרת פוגעת באותם ערכים מוגנים שבבסיס העבירה של פרסום פורנוגרפיית קטינים. מטרת התיקון המוצע, אפוא, היא להתאים את עבירת הפרסום לדפוסי הפרסום הקיימים היום ולכלול בה מעשים שמבחינה מהותית ועל פי הרציונלים של העבירה ראוי שייכללו בה.

יצוין, כי במדינות שונות ברחבי העולם, כגון ארה"ב, אנגליה, ניו זילנד, קנדה וגרמניה, האיסור על פרסום פורנוגרפיית קטינים כולל גם פעולות של העברה או הפצה של החומר, כך שהוא חל ממילא גם על פעולה של העברה לאדם בודד.

בזירה הבין-לאומית, ישנן כמה אמנות הכוללות איסורים שונים בקשר לפרסום פורנוגרפיית קטינים, ובכולן האיסור כולל בין היתר גם פעולות של "הפצה" או "הצעה", כך שהוא חל גם על העברה לאדם אחד. על אמנות אלו נמנים בין היתר, הפרוטוקול האופציונלי לאמנה לזכויות הילד בדבר מכירת ילדים, זנות ופורנוגרפיית ילדים אליו הצטרפה מדינת ישראל בשנת 2008. סעיף 3(1)(c) לפרוטוקול זה קובע כי על המדינות החברות בו להפליל בין היתר: "הפקה, הפצה, חלוקה, ייבוא, ייצוא, הצעה, מכירה או אחזקה של פורנוגרפיית ילדים". כמו כן, אמנת מועצת אירופה בדבר הגנה על ילדים מפני ניצול מיני והתעללות מינית ("אמנת לנזרוטה"), שמדינת ישראל בוחנת בימים אלה את אפשרות ההצטרפות אליה, קובעת כי על מדינות החברות באמנה לנקוט את אמצעי החקיקה או האמצעים האחרים הדרושים כדי להבטיח שהפצה או מסירה של פורנוגרפיית ילדים תהווה עבירה פלילית.^[5]

ג. עיקרי החוק המוצע

מוצע לתקן את סעיף 214(ב) כך שבנוסף לאיסור על פרסומו של פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, תיאסר גם מסירה לאחר של פרסום כאמור. יצוין, כי עבירת פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין, הקבועה בסעיף 205א לחוק, אוסרת הן על פרסום מידע בדבר זנות של קטין והן על מסירת מידע כאמור. עבירה זו מנויה, אף היא, כמו עבירות פרסומי התועבה, בסימן י' לחוק העוסק בעבירות זנות ותועבה.

בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 214ב לחוק, הקובע הגנה כללית לפעולה שנעשתה למטרה כשרה, כך שהגנה זו, החלה היום בין השאר על פרסום של פורנוגרפיית קטינים, תחול גם על מסירה של פרסום כאמור. מכיוון שפעולת המסירה כלולה כבר בסעיף 214ב – ביחס לפעולה של מסירת מידע לפי סעיף 205א – מוצע למחוק את המילה "מידע", כך שהמסירה תתייחס הן למסירת מידע לפי סעיף 205א והן למסירת פרסום תועבה לפי סעיף 214(ב).

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקנו סעיפים 214(ב) ו-214ב לחוק העונשין.

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

אין השפעה

ו.  נוסח החוק המוצע:

הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק העונשין (תיקון מס'...)( איסור על מסירה לאחר של פרסום תועבה ובו דמותו של קטין), התשע"ו-2016

דברי הסבר