(3) חלפה תקופת ההתיישנות כאמור בסעיף 110ג לפקודה;

(4) המעשה נושא התלונה מצוי בהליך חקירתי או בבדיקה על פי דין;

(5) חוסר סמכות של הדן היחיד לדון בתלונה;

(6) פגם או פסול מהותי בכתב התלונה;

(7) הגשת כתב התלונה או ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

הפסק כמשמעותו בסעיף 110כו לפקודה (להלן - פסק) יימסר לנאשם בסוף הדיון.

נוסף על האמור בסעיף לד לפקודה, רשאי הדן בערר -

(1) להתיר הבאת ראיות אם היה סבור כי הדבר דרוש לעשיית צדק;

(2) להסיק מחומר הראיות, בין שהיה לפני הערכאה הקודמת ובין לפניו, מסקנות שונות משהסיקה הערכאה הקודמת או לקבוע כי אין בו יסוד למסקנותיה.

(5) נוסח סעיף 110י לפקודה.

(ב) בית הדין למשמעת יסביר לנאשם כי הוא רשאי לנהוג כאמור בתקנת משנה (א) ואת תוצאות הימנעותו מלהעיד כאמור בסעיף 110כא לפקודה.

(ב) בית הדין למשמעת יזהיר את העד לפני גביית עדותו, ויחולו סעיפים 4 ו–5 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש"ם-1980.

(ג) עד ייחקר תחילה בידי בעל הדין שביקש את שמיעת עדותו; אחריו רשאי בעל הדין שכנגד לחקור את העד חקירה שכנגד, ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד לחזור ולחקרו חקירה חוזרת.

(ד) סיימו בעלי הדין את חקירתם, רשאי בית הדין למשמעת לחקור את העד, ורשאי הוא לשאול עד שאלה גם במהלך חקירתו בידי בעלי הדין להבהרת עניין שהתעורר בה.

(ה) חקר בית הדין למשמעת עד, רשאים בעלי הדין לחקור את העד חקירה נוספת להבהרת עניין שהתעורר בחקירתו של בית הדין למשמעת.

(ו) נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, ולא הורה בית הדין למשמעת לבקשת בעל דין על סדר אחר, יהיה סדר חקירת העדים כמפורט להלן:

(1) היה העד עד תביעה - יחקרוהו הנאשמים חקירה שכנגד לפי הסדר שהם רשומים בכתב האישום;

(2) היה העד עד הגנה - יחקרוהו חקירה ראשית, תחילה הנאשם שביקש שמיעת עדותו ואחר כך שאר הנאשמים לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום, ובחקירה חוזרת - בהיפוך הסדר האמור.

(ז) לא קרא התובע לעד שצוין כעד תביעה בכתב האישום, והנאשם קרא לעד להעיד, רשאי בית הדין למשמעת להתיר לנאשם לחקור את העד בחקירה ראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע את סדר חקירתו בידי בעלי הדין האחרים.

(ב) התקופה להגשת ערעור תהיה כאמור בסעיפים 110נ או 110נה לפקודה וכתב הערעור יוגש בחמישה עותקים, לבית הדין לערעורים.

(ב) עד שאינו סוהר, שהתייצב להעיד לפני בית הדין, רשאי בית הדין להורות שישולמו לו דמי נסיעות הלוך וחזור מן המקום שממנו הגיע עד למקום שבו התקיים הדיון וגם שכר ודמי לינה, כפי שייראה בעיני בית הדין, ובלבד שהתשלום לא יעלה על הסכום הקבוע לשכר עדים בתקנה 10 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974 (להלן - תקנות סדר הדין הפלילי).

שכר השתתפות נציג ציבור בבית דין למשמעת או בבית דין לערעורים יהיה כאמור בתקנה 1 לתקנות בית הדין לעבודה (תשלום לנציגי ציבור), התשל"ח-1978.

(א) מסמך שיש להמציאו לבעל דין או לעד לפי הפקודה או לפי תקנות אלה, תהיה המצאתו באחת מאלה:

(1) במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו - לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני אדם - במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;

(2) במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם עם אישור מסירה; בית הדין רשאי לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.

(ב) מסירת מסמך לידי סנגור הנאשם או מסירתו במשרד הסנגור לידי פקידו, וכן משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, כמוה כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע הסנגור לבית הדין בתוך חמישה ימים ממועד המסירה כי אין ביכולתו להביא את המסמך לידיעת הנאשם.

(ג) ראה בית הדין כי המצאה לפי סעיף זה לא בוצעה עקב סירוב לקבל את המסמך או המכתב או לחתום על אישור המסירה, רשאי בית הדין לראות את המסמך כאילו הומצא כדין.

(ד) ראה בית הדין שאי–אפשר להמציא את המסמך כאמור בתקנות משנה (א) ו–(ב), רשאי הוא להורות על המצאתו בדרך אחרת שיורה.

טופס מודפס של פקודות נציבות שירות בתי הסוהר וכל טופס מודפס של פרסום אחר של הנציב או של שירות בתי הסוהר שאישר הנציב כפרסום רשמי לעניין תקנות אלה, המכילים פקודה, צו, הוראה, נוהל או מינוי, ישמשו ראיה לכאורה לנתינתם ולתוכנם.

מסמך הנחזה כמסמך שנחתם בידי סוהר במילוי תפקידו או פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, אשר נערך על ידי שירות בתי הסוהר במהלך פעילותו הרגילה, הכוללים פרטים בדבר העניינים המפורטים להלן ישמשו ראיה לכאורה:

(1) שירות בשירות בתי הסוהר או העדר משירות כזה;

(2) היחידה שעמה נמנה אדם בשירות בתי הסוהר;

(3) עבירות שבהן הורשע אדם בשירותו בשירות בתי הסוהר;

(4) תאריך הקבלה לשירות בתי הסוהר או השחרור ממנו;

(5) דרגה או תפקיד בשירות בתי הסוהר או זמן קבלתם;

(6) פרטים אישיים אחרים הנוגעים להשתייכותו של אדם לשירות בתי הסוהר;

(7) שוויו הכספי של רכוש שירות בתי הסוהר.

תקנות בתי הסוהר (סדרי דין בדיון משמעתי), התשמ"ט-1989 - בטלות.