תאריך תצוגה: 11/05/2016

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע:

הצעת חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק) (תיקון מס' ...), התשע"ו–2016

 

ב.  עיקר החוק המוצע והצורך בו:

סעיף 2א לחוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ"א-1961 (להלן – החוק) אוסר על מכירת דלק בידי בעל תחנת תדלוק, אלא אם כן קיימת התקשרות תקפה עם מעבדה לביצוע בדיקות לצורך קביעת התאמתו של הדלק הנמכר בתחנה, לדרישות לפי החוק. בהתאם לסעיף האמור יש ליטול שש דגימות דלק בשנה מכל תחנת תדלוק, לשם בדיקתן במעבדה. שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים (להלן – השר), באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מספר גדול יותר של דגימות שיינטלו. 

מוצע לקבוע, כי הכמות הכוללת של דגימות שיינטלו בכל תחנת תדלוק, בשנה, תהיה פי שלושה ממספר סוגי הדלק השכיחים הנמכרים בתחנה (בנזין, סולר וגז פחממני מעובה), במטרה להתאים את מספר דגימות הדלק שיינטלו מכל תחנת תדלוק למספר סוגי הדלק השכיחים הנמכרים בתחנה, לצורך פיקוח על התאמת כל סוגי הדלקים השכיחים הנמכרים בתחנה לדרישות לפי החוק.

כן מוצע להסמיך את מנהל מינהל הדלק לתת הוראות למעבדה המאושרת בדבר כמות הדגימות שיינטלו מכל סוג דלק בתחנות התדלוק השונות, ובכלל זה לקבוע כי יינטלו דגימות מסוגי דלק שאינם "סוגי דלק שכיחים", ובלבד שכמות הדגימות השנתית הכוללת תהיה שווה לכמות שנקבעה על ידי השר, זאת במטרה לאפשר התאמה של כמות הדגימות הכוללת ושל מספר הדגימות מכל סוג דלק לנסיבות העניין.

 

ג. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:

יתוקן סעיף 2א לחוק.

 

ד.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי:

אין השפעה.

 

ה. להלן הנוסח המוצע:

 

הצעת חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק)(תיקון מס' ...), התשע"ו–2016

תיקון סעיף 2א

1.

בחוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ"א-1961[1], בסעיף 2א(א)-

 

 

(1)      בפסקה (2), המילה "שש" – תימחק, אחרי "מכל תחנת תדלוק" יבוא "בכמות כוללת כאמור בפסקה (3)" והסיפה החל במילים "שר התשתיות הלאומיות" – תימחק;

 

 

(2)      אחרי פסקה (2) יבוא:

 

 

 

"(3)     הכמות הכוללת של דגימות דלק שיינטלו, לפי הוראות פסקה (2), בכל תחנת תדלוק, תהיה שווה למספר סוגי הדלק השכיחים הנמכרים באותה תחנה, כשהוא מוכפל בשלוש; שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כמות שונה של דגימות שיינטלו כאמור; לעניין זה, "סוגי הדלק השכיחים" – בנזין המשמש את מרבית כלי הרכב המנועיים המונעים בבנזין, סולר המשמש את מרבית כלי הרכב המנועיים המונעים בסולר, וגז פחמימני מעובה המשמש להנעת כלי רכב;

(4) המנהל רשאי לתת הוראות למעבדה המאושרת בדבר מספר דגימות הדלק שיינטלו מכל סוג דלק בכל תחנת תדלוק, ורשאי הוא להורות כי יינטל מספר שונה של דגימות מכל סוג דלק, בתחנות שונות, או כי  יינטלו דגימות של סוגי דלק שאינם סוגי הדלק השכיחים כהגדרתם בפסקה (3), ובלבד שהכמות הכוללת של דגימות שיינטלו בכל תחנת תדלוק, בשנה, תהיה כאמור בפסקה (3)".

 

 

דברי הסבר

 

סעיף 1      חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ"א-1961 (להלן – החוק) קובע, בין השאר, מי יכול לנהל עסק של תחנת תדלוק, את התנאים לקיומה ואת אופן בדיקת תקינות הדלק הנמכר בתחנה.

סעיף 2א לחוק אוסר על מכירת דלק בידי בעל תחנת תדלוק, אלא אם כן קיימת התקשרות תקפה עם מעבדה לביצוע בדיקות לצורך קביעת התאמתו של הדלק הנמכר בתחנה, לדרישות לפי החוק. בהתאם לסעיף האמור יש ליטול שש דגימות דלק מכל תחנת תדלוק, לשם בדיקתן במעבדה. שר התשתיות הלאומיות (להלן – השר), באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מספר גדול יותר של דגימות שיינטלו. 

מוצע לקבוע, כי הכמות הכוללת של דגימות שיינטלו בכל תחנת תדלוק, בשנה, תהיה פי שלושה ממספר סוגי הדלק השכיחים הנמכרים בתחנה (בנזין, סולר וגז פחמימני מעובה). זאת, בשונה מן המצב הקיים, שלפיו, בכל תחנה יש חובה ליטול שש דגימות דלק, ללא קשר לסוגי הדלק הנמכרים בה. כמו כן מוצע להסמיך את השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע כמות שונה מן הכמות האמורה, זאת בשונה מן המצב הקיים שלפיו השר מוסמך לקבוע רק מספר גדול יותר של דגימות שיינטלו.

עוד מוצע להסמיך את מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות הלאומיות לתת הוראות למעבדה המאושרת בדבר כמות הדגימות שיינטלו מכל סוג דלק בתחנות התדלוק השונות, ובכלל זה לקבוע כי יינטלו דגימות מסוגי דלק שאינם "סוגי דלק שכיחים", ובלבד שכמות הדגימות השנתית הכוללת תהיה שווה לכמות שנקבעה לפי פסקה (3) המוצעת (הכמות הקבועה באותה פיסקה, ואם קבע השר, בתקנות, כמות שונה של דגימות, מכוח סמכותו לפי הפסקה האמורה - הכמות שקבע).

מטרת התיקון המוצע בעניין כמות הדגימות השנתית היא להתאים את מספר דגימות הדלק שיינטלו מכל תחנת תדלוק למספר סוגי הדלק השכיחים הנמכרים בתחנה, זאת לצורך פיקוח על התאמת כל סוגי הדלקים השכיחים הנמכרים בתחנה לדרישות לפי החוק. כך, בתחנת תדלוק המוכרת סוג דלק אחד בלבד יינטלו שלוש דגימות בשנה, ואילו בתחנה המוכרת שלושה סוגי דלק יינטלו 9 דגימות בשנה. זאת בשונה מן המצב הקיים, שלפיו בכל תחנה יש חובה ליטול שש דגימות, בלי קשר למספר סוגי הדלק הנמכרים בה.  

מטרת התיקונים המוצעים לעניין סמכות השר לקבוע כמות שונה של דגימות ולעניין סמכות המנהל לתת הוראות שונות כמפורט בפסקה (4) המוצעת, היא לאפשר התאמה של כמות הדגימות הכוללת ושל מספר הדגימות מכל סוג דלק לנסיבות העניין. כך למשל, בתקופה שבה תגבר התופעה של מכירת סוג דלק שאינו מותאם לדרישות לפי החוק, יהיה השר מוסמך לקבוע, באישור ועדת הכלכלה, מספר גדול יותר של דגימות שנתיות והמנהל יוכל לעשות שימוש בסמכותו להורות כי יינטל מספר גדול יותר של דגימות מאותו סוג דלק, וזאת כל עוד הכמות הכוללת של דגימות שיינטלו בכל תחנת תדלוק, בשנה, תהיה הכמות הכוללת שקבע השר כאמור. 

 

 

 



[1] ס"ח התשכ"א, עמ' 12; התשס"ח, עמ'  479.