תיק הצעת חוק מס':משפחה - מזונות - הצעת חוק ממשלתית חוק ההוצאה לפועל (פריסת חוב מזונות)

סימוכין: 803-99-2015-046322

תזכיר חוק

א.  שם החוק המוצע

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס')(פריסת חוב מזונות ותיקונים נוספים), התשע"ו-2016

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

מטרת תזכיר החוק היא להסמיך את רשם ההוצאה לפועל לפרוס חוב עבר במזונות לתשלומים, בהתאם ליכולתו של החייב.

      כיום מוסמך רשם ההוצאה לפועל לצוות על תשלום חוב פסוק בשיעורים לאחר שערך חקירת יכולת לחייב או לפי תצהיר של החייב או על בסיס הסכם שנערך בין החייב לבין הזוכה מכוח סעיף 69 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – החוק או חוק ההוצאה לפועל). סמכות זו מוגבלת ואינה חלה לגבי חוב פסוק שקבע בית המשפט את שיעורי התשלום שלו. לגבי חוב כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להפנות את בעלי הדין לבית המשפט על מנת שישנה את שיעורי התשלום, רק אם ראה הצדקה לכך. כאשר מדובר בחוב שעניינו מזונות, מוגבלת סמכותו של רשם ההוצאה לפועל והיא ניתנת רק לגבי חוב בגין מזונות שלא שולמו עד למועד מתן פסק הדין או חוב מזונות שהצטבר בשל אי פירעון במועד בתקופה לאחר שניתן פסק הדין. במקרים אלה, רשאי הרשם להפנות את בעלי הדין לבית המשפט לענייני משפחה וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו (ס' 69(ה) לחוק).

      ברע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו פ"ד נה(3) 360 יצק בית המשפט תוכן למונח "טעמים מיוחדים שיירשמו" וקבע כי אלה מתקיימים בכל מקרה שבו מוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי בלא קביעת שיעורים לחוב המזונות לא יוכל החייב לקיים את עצמו.  אם כן, על חייב במזונות המבקש לפרוס חוב עבר במזונות לתשלומים להרים בפני רשם ההוצאה לפועל את הנטל בדבר קיומם של "טעמים מיוחדים" המצביעים על כך כי בלא קביעת שיעורי תשלום לא יוכל לקיים את עצמו וכן להרים נטל דומה בפני בית המשפט לענייני משפחה. כל זאת, אף אם החייב עומד בתשלום חוב המזונות השוטף.

      על מנת לפשט את ההליכים ולהקל על החייב מוצע כי לרשם ההוצאה לפועל תינתן הסמכות לפרוס חוב עבר במזונות לתשלומים בכפוף למספר כללים שיתוו את שיקול דעתו, כמפורט להלן. נקודת המוצא היא חובתו של החייב לקיים את פסק-הדין ולשלם את דמי המזונות החודשיים באופן שוטף.

      התיקון המוצע מבקש להבטיח כי סמכות הרשמים תחול רק לגבי חוב עבר במזונות שהוא חוב מזונות שנפסק בשל תקופה שקדמה למתן פסק הדין או דמי מזונות שהצטברו בשל אי פירעון במועד. צו כאמור יינתן לחייב שהגיש בקשה מנומקת, הנתמכת במסמכים, וחתם על כתב ויתור על סודיות, ולאחר שהרשם ערך חקירת יכולת לחייב, ובלבד שהחייב עומד בתשלומי המזונות החודשיים השוטפים.

      יודגש שמטרתו של המנגנון המוצע אינה לשנות את שיעורו של החוב ויש להבטיח כי החייב אינו מנצל את השימוש במנגנון זה על מנת להשתמט מתשלום החוב או על מנת לשנות את שיעורו.

תרומתו של תיקון זה במספר היבטים: ראשית, מתן סמכות לרשם ההוצאה לפועל לפרוס חוב עבר במזונות עשוי להקל על החייב ועל הזוכה ולמנוע הליך נוסף בבית המשפט לענייני משפחה, אשר במסגרתו יהיה עליו לשלם אגרה ולהרים נטל דומה וכן עלול לארוך זמן רב ולעכב תשלום החוב – גם אם בתשלומים- לזוכה . שנית, התיקון אף צפוי להקל על העומס במערכת בתי המשפט. שלישית, המנגנון בנוי כך שהוא מתמרץ חייבים לשלם את דמי המזונות החודשיים באופן שוטף על מנת שתתאפשר להם פריסה של חוב עבר.

 

בנוסף, מוצע להכניס בחוק שני תיקונים נוספים הנוגעים למועדים להגשת בקשות לביצוע תביעה על סכום קצוב.

ג. עיקרי החוק המוצע

 

עיקר 1: מוצע לבטל את סמכותו של רשם ההוצאה לפועל להפנות את בעלי הדין לבית המשפט על מנת לקבוע שיעורי תשלום לחוב מזונות שנפסק על תקופה שקדמה למתן פסק הדין או חוב מזונות שהצטבר בגין אי פירעון במועד. זאת, לאור התקנתו של מנגנון שמאפשר לרשם ההוצאה לפועל לפרוס את החוב האמור לתשלומים.

 

עיקר 2:  מוצע להסמיך את רשם ההוצאה לפועל לקבוע כי חוב מזונות שנפסק על תקופה שקדמה למתן פסק הדין או חוב מזונות שהצטבר בגין אי פירעון במועד ישולם לפי שיעורים שיקבע בצו. זאת בהתקיים מספר תנאים מצטברים.

 

נבקש את הערות הציבור, בין היתר, גם למשך התקופה שבה על החייב לעמוד בתשלומים השוטפים כדי למלא תנאי זה.

 

עיקר 3- תיקון סעיף 11 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט – 1959, כך שבית המשפט רשאי לקבוע את פריסת חוב העבר לתשלומים בשיעורים ובמועדים שיקבע.

 

עיקר 4 – תיקון סעיף 81א1(ג) העוסק בבקשות לבצע תביעה על סכום קצוב. מוצע לקבוע כי לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב אם חלפו יותר משישה חודשים מיום שהומצאה ההתראה לנתבע. עוד מוצע לקבוע, כי תובע יוכל להגיש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב רק בחלוף  30 ימים מיום שהומצאה ההתראה לנתבע ולא מיום שנשלחה.

 

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקן סעיף 67 לחוק ההוצאה לפועל.

יבוטל סעיף 69(ה) לחוק ההוצאה לפועל.

יתווסף  סעיף 69א1 לחוק ההוצאה לפועל.

יתוקן סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל.

יתוקן סעיף 11 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט – 1959.

 

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

לא נדרשת תוספת תקציבית.

 

 

ו.  נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק מוצע:

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר   חוק ההוצאה לפועל (פריסת חוב מזונות) (תיקון מס'...)(...)

 

 

דברי הסבר

                 מטרת תזכיר החוק היא להסמיך את רשם ההוצאה לפועל לפרוס חוב עבר במזונות לתשלומים, בהתאם ליכולתו של החייב.

                 כיום מוסמך רשם ההוצאה לפועל לצוות על תשלום חוב פסוק בשיעורים לאחר שערך חקירת יכולת לחייב או לפי תצהיר של החייב או על בסיס הסכם שנערך בין החייב לבין הזוכה מכוח סעיף 69 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – החוק או חוק ההוצאה לפועל). סמכות זו מוגבלת ואינה חלה לגבי חוב פסוק שקבע בית המשפט את שיעורי התשלום שלו. לגבי חוב כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להפנות את בעלי הדין לבית המשפט על מנת שישנה את שיעורי התשלום, רק אם ראה הצדקה לכך. כאשר מדובר בחוב שעניינו מזונות, מוגבלת סמכותו של רשם ההוצאה לפועל והיא ניתנת רק לגבי חוב בגין מזונות שלא שולמו עד למועד מתן פסק הדין או חוב מזונות שהצטבר בשל אי פירעון במועד בתקופה לאחר שניתן פסק הדין. במקרים אלה, רשאי הרשם להפנות את בעלי הדין לבית המשפט לענייני משפחה וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו (ס' 69(ה) לחוק).

                 ברע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו פ"ד נה(3) 360 יצק בית המשפט תוכן למונח "טעמים מיוחדים שיירשמו" וקבע כי אלה מתקיימים בכל מקרה שבו מוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי בלא קביעת שיעורים לחוב המזונות לא יוכל החייב לקיים את עצמו.  אם כן, על חייב במזונות המבקש לפרוס חוב עבר במזונות לתשלומים להרים בפני רשם ההוצאה לפועל את הנטל בדבר קיומם של "טעמים מיוחדים" המצביעים על כך כי בלא קביעת שיעורי תשלום לא יוכל לקיים את עצמו וכן להרים נטל דומה בפני בית המשפט לענייני משפחה. כל זאת, אף אם החייב עומד בתשלום חוב המזונות השוטף.

                 על מנת לפשט את ההליכים ולהקל על החייב מוצע כי לרשם ההוצאה לפועל תינתן הסמכות לפרוס חוב עבר במזונות לתשלומים בכפוף למספר כללים שיתוו את שיקול דעתו, כמפורט להלן. נקודת המוצא היא חובתו של החייב לקיים את פסק^-הדין ולשלם את דמי המזונות החודשיים באופן שוטף.

                 התיקון המוצע מבקש להבטיח כי סמכות הרשמים תחול רק לגבי חוב עבר במזונות שהוא חוב מזונות שנפסק בשל תקופה שקדמה למתן פסק הדין או דמי מזונות שהצטברו בשל אי פירעון במועד. צו כאמור יינתן לחייב שהגיש בקשה מנומקת, הנתמכת במסמכים, וחתם על כתב ויתור על סודיות, ולאחר שהרשם ערך חקירת יכולת לחייב, ובלבד שהחייב עומד בתשלומי המזונות החודשיים השוטפים.

                 יודגש שמטרתו של המנגנון המוצע אינה לשנות את שיעורו של החוב ויש להבטיח כי החייב אינו מנצל את השימוש במנגנון זה על מנת להשתמט מתשלום החוב או על מנת לשנות את שיעורו.

תרומתו של תיקון זה במספר היבטים: ראשית, מתן סמכות לרשם ההוצאה לפועל לפרוס חוב עבר במזונות עשוי להקל על החייב ועל הזוכה ולמנוע הליך נוסף בבית המשפט לענייני משפחה, אשר במסגרתו יהיה עליו לשלם אגרה ולהרים נטל דומה וכן עלול לארוך זמן רב ולעכב תשלום החוב – גם אם בתשלומים- לזוכה . שנית, התיקון אף צפוי להקל על העומס במערכת בתי המשפט. שלישית, המנגנון בנוי כך שהוא מתמרץ חייבים לשלם את דמי המזונות החודשיים באופן שוטף על מנת שתתאפשר להם פריסה של חוב עבר.

 

 

סעיף 1 – הוספת סעיף 67(ב2): מוצע כי במסגרת חקירת יכולת שנערכת לשם קבלת החלטה בעניין פריסת תשלום חוב עבר במזונות, תחול חובה לזמן את הזוכה לחקירת היכולת, ואם הסכים הזוכה לחקירת יכולת שתיערך בכתב, חלה חובה לבקש את עמדתו.

לזוכה תהא אפשרות להגיב עם קבלת העתק הבקשה שיימסר לו בהתאם לתקנה 15א לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, וכן אם יבקש להיות נוכח בחקירת היכולת.

 

סעיף 2- ביטול סעיף 69(ה): מוצע לבטל את סמכותו של רשם ההוצאה לפועל להפנות את בעלי הדין לבית המשפט על מנת לקבוע שיעורי תשלום לחוב מזונות שנפסק על תקופה שקדמה למתן פסק הדין או חוב מזונות שהצטבר בגין אי פירעון במועד. זאת, לאור התקנתו של מנגנון שמאפשר לרשם ההוצאה לפועל לפרוס את החוב האמור לתשלומים.

 

סעיף 3 – סעיף 69א1(א): מוצע להסמיך את רשם ההוצאה לפועל לקבוע, בין ביוזמתו ובין אם ביוזמת החייב, כי חוב מזונות שנפסק על תקופה שקדמה למתן פסק הדין או חוב מזונות שהצטבר בגין אי פירעון במועד ישולם לפי שיעורים שיקבע בצו. זאת בהתקיים מספר תנאים מצטברים:

1- החייב הגיש בקשה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר יכולתו לשלם את חוב העבר במזונות וכן חתם על כתב ויתור על סודיות. חתימתו של החייב על כתב ויתור על סודיות תאפשר לרשם ההוצאה לפועל לקבל מידע מגורמים נוספים כאמור בסעיף 7ב לחוק אם שוכנע כי המידע שנמסר לו אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב.

2-  נערכה חקירת יכולת לפני רשם ההוצאה לפועל. בהקשר זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל להסתפק גם בחקירת יכולת הנערכת בכתב, אם הסכים לכך הזוכה.

3-  הרשם נוכח שהחייב אינו מסרב לשתף פעולה והוא משלם במועד את דמי המזונות החודשיים בשיעורים שנקבעו בפסק הדין במשך תקופה ממושכת. זאת מתוך הכרה בכך שעל החייב למלא את חובתו ולעמוד בתשלום המזונות השוטף  שמטרתו לספק את צרכי המחייה השוטפים של בני המשפחה הנזקקים לו. גובה החיוב החודשי נקבע בבית המשפט לאחר שבחן בין היתר, גם את יכולתו הכלכלית. כמו כן תנאי זה נקבע על מנת למנוע מצב שבו רשם ההוצאה לפועל משנה את שיעורי התשלום החודשיים השוטפים וכך, למעשה משנה את קביעת בית המשפט לענייני משפחה.

4- על הרשם להיות משוכנע כי פריסה לתשלומים מוצדקת בהתחשב במצבו הכלכלי של החייב ובמצב הכלכלי של הזוכה. כמו כן, אם נקבעו שיעורים לגבי חוב העבר בפסק הדין, על הרשם להיות משוכנע כי היה שינוי בנסיבות מאז ניתן פסק הדין או כי ניתן הסבר סביר אחר לאי תשלום חוב העבר במזונות.

על רשם ההוצאה לפועל יהיה להביא בחשבון גם את מצבה הכלכלי של הזוכה ולוודא שפריסת התשלומים אינה פוגעת במינימום הקיום האנושי שלה (ר' רע"א 4950/98 גמזו נ' ישעיהו, פ"ד נה(3)). הדרישה לשינוי נסיבות ממועד מתן פסק הדין נועדה כדי לעודד את בעלי הדין שיעלו את טענותיהם בבית המשפט על מנת שייקבעו להם שיעורי התשלום כבר במעמד מתן פסק הדין. החשש הוא כי מנגנון חדש זה ייצר תמריץ שלילי לבעלי דין שלא להעלות את הטענות במועד ולפיכך, אין לאפשר השגה על טענות שנדונו ונדחו בבית המשפט באמצעות מנגנון זה.

 

סעיף 69א1(ב): בסעיף זה מוצע להסמיך את רשם ההוצאה לפועל לתת תוקף להסכם שנחתם בין החייב לבין הזוכה ובמסגרתו הוסכם על הצדדים לחלק את חוב העבר לשיעורים. כל זאת, אם שוכנע הרשם כי בני הזוג חתמו על  ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. בהקשר זה, די בכך שהיה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שההסכם נחתם בניגוד לרצונו של אחד הצדדים, הוא רשאי שלא לאשר את ההסכם. 

 

סעיף 69א1(ג): בסעיף זה מוצע כי עד למתן צו תשלומים על ידי רשם ההוצאה לפועל, על החייב לעמוד בתשלומי המזונות החודשיים השוטפים וכן בגובה התשלומים המבוקשים על ידו ביחס לחוב העבר במזונות.

 

סעיף 69א1(ד): רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע מתי ייכנס הצו לתוקף והוא רשאי להתלותו או להתנותו בתנאים.

 

סעיף 69א1(ה): הסעיף המוצע מתייחס למצב שבו החייב מבקש לשנות את השיעורים שנקבעו לו או מבקש צו חדש, לאחר שכבר ניתן לו צו לפי הסעיף הקודם. מוצע כי כאשר חייב מבקש כי ישונו שיעורי התשלומים שנקבעו לו או כי ייקבע לו צו חדש, סמכותו של רשם ההוצאה לפועל תהא מוגבלת יותר. זאת, על מנת להבטיח כי החייב לא עושה שימוש לרעה במנגנון פריסת התשלומים כך שהוא משנה את גובה דמי המזונות החודשיים המשתלמים הלכה למעשה. 

לפיכך, במקרה שבו החייב מבקש פריסת תשלומים לגבי חוב העבר במזונות מהפעם השנייה ואילך, על החייב להראות כי הוא עומד בתשלום של דמי המזונות החודשיים השוטפים, ורשם ההוצאה לפועל צריך להיות משוכנע כי מצבו הכלכלי העדכני של החייב מצדיק זאת. החייב צריך  להראות כי הוא עמד לאורך תקופה ממושכת בחוב העבר במזונות לפי התשלומים שנקבעו לו והפסקת התשלום נבעה מסיבה מוצדקת שלא אפשרה לו לעמוד בתשלום, או לחילופין אם שוכנע הרשם כי החייב עושה ניסיון כן לעמוד בתשלומים שנקבעו אך בשל שינוי בנסיבות לא היה בידי החייב לעמוד בתשלום.

 

סעיף 69א1(ו): על מנת להבטיח כי השימוש במנגנון פריסת התשלומים אינו מנוצל לרעה על ידי החייב מוצע כי לא יינתן צו כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ה) אם רשם ההוצאה לפועל סבור כי החייב הוא בעל יכולת המבקש להשתמט מתשלום החוב או אם סבור רשם ההוצאה לפועל כי החייב נמנע במכוון מתשלום חוב מזונות על מנת שיינתן לו צו לפריסת תשלומים.

 

סעיף 4- תיקון סעיף 11 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט – 1959: מטרתו של פסק דין בהליך משפטי  הינה לסיים את ההליכים המשפטיים שבין הצדדים באופן שלא יהיה צורך בפניה נוספת לערכאות משפטיות או להוצאה לפועל. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בהליך בענייני משפחה בשל ההשפעות השליליות שיש להמשך ההתדיינויות המשפטיות בין הצדדים על היחסים המשפחתיים ביניהם, ובפרט ההשפעה על ילדים.

בשל מגמה זו, אף נקבע בסעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995, כי הליכי ביצוע בתובענות המפורטות באותו סעיף יבוצעו על פי החלטת בית המשפט ובפיקוחו וכי רק במקרים חריגים הם יבוצעו על פי החלטת בית המשפט באמצעות ההוצאה לפועל. אומנם הליכי מזונות אינם נכללים בהוראות הסעיף האמור ואולם, בהמשך למגמה האמורה, כאשר מדובר בפסיקת מזונות בגין תקופה שקדמה ליום מתן פסק הדין, ישנה עדיפות כי בית המשפט יידרש בשלב זה לשאלת הצורך בפריסה לתשלומים, דבר שיימנע בעתיד את הצורך בפניה להוצאה לפועל. לא זו אף זו, בית המשפט, במסגרת פסיקת המזונות נדרש לשאלת יכולתו של החייב, ועל כן נכון שהוא זה שיידרש לשאלה אם לקבוע כי הסכום החוב ישולם בתשלום אחד או בשיעורים ואת מועדיהם.

עם זאת, במקרים בהם בית המשפט לא נדרש בפסק דינו לשאלת הפריסה לתשלומים, או שנוצר שינוי נסיבות בשלב שלאחר מתן פסק הדין בגינו יש מקום לחלק את החוב לתשלומים, יוכל רשם ההוצאה לפועל להורות על הפריסה לתשלומים בהתאם למוצע בהצעה זו.

סעיף 5 – תיקון סעיף 81א1(ג): מוצע לקבוע כי הגשת בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לא תוגש אם חלפו יותר משישה חודשים מיום שההתראה הומצאה לנתבע. זאת, על מנת לתמרץ זוכים לפעול למימוש החוב בהקדם, וכן כדי למנוע מצג שווא כלפי הנתבע על ויתור לכאורה על החוב. אם חלפו שישה חודשים ממועד המצאת  ההתראה ולא הוגשה בקשת ביצוע להוצאה לפועל, התובע יהיה רשאי לשלוח לנתבע התראה חדשה.

סעיף 6 - תיקון סעיף 81א1(ג): הסעיף בנסחו הנוכחי קובע כי תובע לא יגיש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב אלא בתום שלושים ימים מיום ששלח לנתבע התראה. מאחר שמועד השליחה אינו בהכרח זהה למועד המצאת ההתראה לנתבע, מוצע לתקן את הסעיף כך שיובהר כי התובע רשאי להגיש בקשה לביצוע לפי הסעיף רק מתום שלושים ימים מהיום שבו ההתראה הומצאה לנתבע.