"אשרה" - אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל שניתנו לפי חוק הכניסה לישראל;

(א1)3 המבקש להעסיק עובד זר בתפקיד כוח עזר במוסד סיעודי ישלם אגרת בקשה בסכום של 360 שקלים חדשים.

(ב) יחיד המבקש להעסיק עובד זר במתן טיפול סעודי פטור מתשלום אגרה שנתית.

(ב1) המבקש להעסיק עובד זר בתפקיד כוח עזר במוסד סיעודי ישלם אגרה שנתית בסכום של 8,340 שקלים חדשים.

(ג) סכומי האגרות המופחתות שבתקנה זו יתעדכנו במועד עדכון שאר סכומי האגרה לפי החוק.

(ב) סכום האגרה השנתית שישלם קבלן כוח אדם בענף הבנין, בעד העסקת עובד זר, אשר עד מועד שאינו עולה על 30 ימים לתחילת ההעסקה אצלו היה מועסק כדין אצל קבלן כוח אדם אחר בענף הבנין, יהיה סכום האגרה השנתית הקבוע בסעיף 1י(א1) לחוק כשהוא מוכפל במספר הימים מיום תחילת ההעסקה אצלו עד מועד פקיעת האשרה, ומחולק ב–360.

(ג) סכום האגרה השנתית שישלם קבלן כוח אדם בענף הבניין בעד העסקת עובד זר שהגיע מחוץ לישראל יהא סכום האגרה השנתית הקבוע בסעיף 1י(א1) לחוק כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום כניסת העובד לישראל עד מועד פקיעת האשרה, ומחולק ב–360.

(1) הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;

(2) המוסד לביטוח לאומי שילם לעובד הזר דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות המרבית הקבועה בסעיף 92 לחוק הביטוח הלאומי, או שהעובד הזר נמצא זכאי לקצבה לנכה עבודה כמשמעותה בסעיף 104 לחוק האמור ולא שב לעבודה במשך 90 ימים מיום הפגיעה, לפחות.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין שעובדו הזר הפסיק לעבוד אצלו בשל פגיעה בעבודה ומתקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים להלן, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד יום הפגיעה, ומחולק במספר הימים בתקופה שבעדה ניתנה האשרה:

(1) המוסד לביטוח לאומי שילם לעובד הזר דמי פגיעה בעד תקופת זכאות כאמור בתקנת משנה (א)(2);

(2) העובד הזר נמצא זכאי לקצבה לנכה עבודה כאמור בתקנת משנה (א)(2), ולא שב לעבודה בתקופה כאמור בה.

(1) הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;

(2) היעדרותו של העובד הזר מהעבודה אינה נובעת מפגיעה בעבודה כהגדרתה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי;

(3) רופא המתמחה ברפואה תעסוקתית בדק את העובד וחיווה דעתו כי העובד אינו כשיר לבצע את העבודה שלשמה התקבל לעבודה אצל מעסיקו, וכי לא יהיה כשיר לבצעה בתוך פרק זמן של 90 ימים ממועד הבדיקה, אף אם יינתן לו הטיפול הרפואי שהוא נזקק לו;

(4) העובד נעדר מעבודתו אצל המעסיק במשך 90 ימים לפחות מהמועד הקובע;

(5) הרופא לא קיבל תמורה בעד חוות דעתו ישירות מהעובד או מהמעסיק.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין, שעובדו הזר הפסיק לעבוד אצלו בשל אובדן כושר עבודה כאמור באותה תקנת משנה ולמשך התקופה כאמור בפסקה (4) שלה, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית ששילם, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד המועד הקובע, ומחולק במספר הימים שבתקופה שבעדה ניתנה האשרה.

(ג) בתקנה זו, "המועד הקובע" - מועד הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א)(3).

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין שעובד זר שהועסק אצלו הפסיק לעבוד בשל העברה למשמורת, מעצר או מאסר, לתקופה כאמור בתקנת משנה (א), זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית ששילם, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה ועד יום העברתו למשמורת, מעצרו או מאסרו, ומחולק במספר הימים בתקופה שבעדה ניתנה האשרה.