(2) לגבי תאגיד - חברה שהתאגדה כדין בישראל לפי חוק החברות, אשר הניהול השוטף שלה ומרכז עסקיה הם בישראל (בפסקה זו - תאגיד ישראלי), ושמתקיים בה אחד מאלה:

(2) אם הוא תאגיד - הוא חברה שהתאגדה בישראל לפי חוק החברות אשר מרכז עסקיה בישראל, ואשר גורם ישראלי מחזיק, במישרין, ב–10% לפחות מכל אחד מסוגי אמצעי השליטה בחברה; ואולם יכול שהחברה בעלת השליטה תהיה לכל היותר חמש חברות יחד הקשורות ביניהן בהסכם אשר יבטיח, להנחת דעת השרים, שליטה משותפת שלהן בחברה, יכולת להפעילה וקיום ההסדרים הקבועים בסעיף קטן זה, והכול כאילו היו חברה אחת.

(ב) אישור לשליטה יפקע אם חדל להתקיים בבעל השליטה האמור בסעיף קטן (א).

(ט) הסכמת המבקש וכל בעל שליטה ונושא משרה בו כי השרים או מי מטעמם יקבלו מידע על פרטי רישום כאמור בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981;

(4) על אף האמור בפסקה (3), תאגיד בנקאי, חברה לנאמנות שהיא בבעלות מלאה של תאגיד בנקאי, קרן נאמנות, מבטח, קופת גמל או חברה מנהלת שמי מהם מחזיק השפעה ניכרת, אמצעי שליטה, או מחזיק בשליטה בשל היותו בעל שעבוד בלבד, אינו נדרש למסור את הפרטים לפי פסקאות משנה (ד), (ח) ו–(ט) בפסקה (3) האמורה, אלא אם כן הורו לו השרים לעשות כן; אין בהוראה זו כדי לפטור מי מהגופים האמורים ממסירת כלל הפרטים האמורים, במסגרת בקשה לקבלת אישור למימוש שעבוד;

(5) על אף האמור בפסקה (3), השרים רשאים לפטור מוסד השקעות ממסירת פרטים בדבר החזקותיו בתאגיד כלשהו כמפורט להלן:

(א) שיעור החזקותיו בתאגיד כאמור אינו עולה על 10% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באותו תאגיד, ובלבד שהמוסד אינו שולט באותו תאגיד ושווי שיעור החזקותיו באותו תאגיד אינו עולה על שווי של 10% משווי נכסי המוסד;

(ב) שיעור החזקות מוסד ההשקעות בתאגיד אינו עולה על 25% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באותו תאגיד, ובלבד ששווי שיעור החזקותיו באותו תאגיד אינו עולה על שווי של 10% מנכסיו של המוסד, המוסד אינו שולט באותו התאגיד וכלל החזקות מוסד ההשקעות בתאגידים שלגביהם ניתן פטור מדיווח לפי פסקת משנה זו, במצטבר, אינו עולה על שווי 40% מנכסיו; עלה שווי שיעור החזקותיו של מוסד ההשקעות, במצטבר, על שווי השיעור הקבוע בפסקת משנה זו, לא יחול הפטור האמור ביחס להחזקות מוסד ההשקעות העודפות מעל השיעור האמור;

(ג) שיעור החזקות מוסד ההשקעות בתאגיד אינו עולה על 49% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באותו תאגיד, ובלבד ששווי שיעור אחזקותיו באותו תאגיד אינו עולה על שווי של 1% מנכסיו של המוסד, המוסד אינו שולט באותו תאגיד וכלל החזקות מוסד ההשקעות בתאגידים שלגביהם ניתן פטור מדיווח לפי פסקת משנה זו, במצטבר, אינו עולה על 40% מנכסיו; עלה שווי שיעור החזקותיו של מוסד ההשקעות, במצטבר, על שווי השיעור הקבוע בפסקת משנה זו, לא יחול הפטור האמור ביחס להחזקות מוסד ההשקעות העודפות מעל השיעור האמור;

(6) פטור ממסירת פרטים לגבי החזקות מוסד השקעות לפי פסקה (5) יחול כל עוד מתקיימים התנאים האמורים בו והתנאים שקבעו השרים; חדלו להתקיים תנאים אלה:

(א) לגבי החזקות מוסד השקעות בתאגיד מסוים - ידווח המוסד על החזקותיו באותו תאגיד בהתאם להוראות צו זה;

(ב) לגבי מוסד ההשקעות - יחולו עליו הוראות פסקה (3)(ד) ושאר הוראות צו זה;

(7) השרים רשאים לפטור אדם ממסירת פרטים לפי פסקה (3)(ד), כולם או חלקם, לרבות לעניין פרטי הבקשה שבתוספת הראשונה ומתכונתה, ורשאים הם להתנות את מתן הפטור בתנאים, ובלבד שראו שאין במתן הפטור כדי לפגוע באינטרסים החיוניים של המדינה כאמור בסעיף 2; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכויות השרים לפי סעיף קטן (ב) ולפי סעיפים 6(י) ו–9;

(8) לבקשה לפי פסקאות (1) ו–(2) יצורף גם ייפוי כוח, המסמיך את דירקטוריון החברה למכור את החזקותיו החורגות של המבקש, כאמור בסעיף 7(ב).

(ב) השרים או מי מטעמם רשאים לדרוש פרטים ומסמכים נוספים על אלה שפורטו בבקשה ועל אלה המנויים בתקנת משנה (א)(3), בעניינים הקשורים לאינטרסים החיוניים בחברה.

(ג) השרים יודיעו על החלטתם למבקש ולחברה בתוך שלושה חודשים מהיום שבו התקבלה הבקשה או התקבלו הפרטים והמסמכים הנוספים במלואם, לפי המאוחר.

(ד) בסעיף זה -

חישוב שיעורי ההחזקה ייעשה על פי דוחות כספיים מבוקרים של מוסד ההשקעות ערוכים לפי כללי חשבונאות מקובלים ליום ה–31 בדצמבר של השנה האחרונה שהסתיימה לפני מועד החישוב, ולפי השער היציג של מטבע הדיווח לעומת השקל החדש ליום האמור.

(א) החברה תהיה בכל עת מאוגדת ורשומה בישראל לפי חוק החברות.

(ב) הניהול השוטף של החברה ומרכז עסקיה יהיו בישראל.

(ג) מקום מושב הנהלת החברה ומשרדה הראשי יהיו בישראל.

(ד) ישיבות הדירקטוריון של החברה והאסיפה הכללית של בעלי המניות של החברה יתקיימו בישראל.

(ה) המקום לקיום כל תחומי הפעילות יהיה בישראל, זולת אם המנהל הכללי של משרד הביטחון אישר אחרת; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותה של החברה או כדי לחייבה בקבלת אישור כאמור ביחס להעברה לחוץ לארץ של ידע או של יכולת ייצור הקשורים לתחומי הפעילות, על דרך של שכפול יכולות, ושאינה גורעת מהיכולת שמקיימת החברה בישראל, וזאת בהתאם ובכפוף להוראות כל דין.

(ג) על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות סעיפים 19(א)(2) ו–36ג(ב) לחוק ניירות ערך, אם הן חלות על החברה, ועל אף מגבלות, תנאים והוראות שהוטלו עליה, ובכפוף לאמור בסעיף קטן 13(ב), אם נדרשה החברה, על פי דין, לגלות מידע שלפי החלטת המלמ"ב יש בחשיפתו סיכון לחשיפת מידע מסווג או נושא מסווג או מידע אבטחתי, יחולו ההוראות האלה:

(1) המידע יימסר רק לאחר בדיקה ואישור, בכתב ומראש, מאת המלמ"ב;

(2) על פי דרישת המלמ"ב, תפעל החברה לקבלת פטור כדין מחובת הגילוי;

(3) דיווח או פרסום הנוגעים למידע מסווג או נושא מסווג או מידע אבטחתי יהיו בהתאם להסדרי ביטחון מיוחדים שיורה עליהם המלמ"ב.

(ד) אם על פי החלטת המלמ"ב, גילוי המידע עלול לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה, תפעל החברה לקבלת פטור כדין מחובת הגילוי.

(ה) לא יועלה נושא כלשהו לדיון בדירקטוריון החברה אלא לאחר תיאום עם ממונה הביטחון בחברה ועל פי הוראות הביטחון של המלמ"ב.

(ו) דירקטוריון החברה ימנה מבין הדירקטורים המסווגים אורגן מוסמך לפי סעיף 46 לחוק החברות, שייקרא "ועדה לענייני ביטחון" (להלן - ועדה לענייני ביטחון ); בוועדה יכהנו יושב ראש הדירקטוריון, מספר הדירקטורים המסווגים בוועדה יהיה לפחות כמספר מחצית מהדירקטורים בדירקטוריון החברה, או ארבעה דירקטורים מסווגים, הנמוך מביניהם; אם מספר מחצית מהדירקטורים כאמור אינו שלם, יעוגל מספר הדירקטורים המסווגים כלפי מעלה; יושב ראש הדירקטוריון ישמש יושב ראש הוועדה לענייני בטחון.

(ז) נושאים הנוגעים לענייני ביטחון, יידונו, בכפוף לאמור בסעיף קטן (יא) במסגרת הוועדה לענייני ביטחון.

(ח) החלטה שהוועדה לענייני ביטחון קיבלה או פעולה שהיא עשתה, כמוה כהחלטה שהחברה קיבלה או פעולה שהיא עשתה, והיא לא תידון בכל אורגן אחר של החברה.

(ט) דיונים והחלטות של ועדת הביקורת, כמשמעותה לפי חוק החברות בנושאים הנוגעים לענייני ביטחון יידונו, אם נדרש לדון בכך בוועדת הביקורת, בהרכב של שלושה דירקטורים מסווגים מבין חברי וועדת הביקורת; הדירקטורים האמורים לא יהיו רשאים להזמין לדיון אלא את חברי הוועדה לענייני ביטחון ומבקר הפנים בלבד.

(י) ההוראות האמורות בסעיפים קטנים (א) עד (ט) יחולו על ישיבות דירקטוריון שעל סדר יומן ענייני ביטחון, ובלבד שהמניין החוקי בכל ישיבה כאמור יכלול דירקטורים מסווגים בלבד.

(יא) ענייני ביטחון שהדירקטוריון חייב לדון בהם לפי הוראות כל דין, יידונו, אם יש לדון בהם בדירקטוריון, בהשתתפות דירקטורים מסווגים בלבד; דירקטורים שאינם מסווגים לא יהיו רשאים להשתתף בישיבת דירקטוריון זו ולא יהיו זכאים לקבל מידע, להיחשף למידע או לעיין במסמכים הנוגעים לעניינים הנדונים בה.

(יב) לא ישמש דירקטור כחליף לדירקטור מסווג, אלא מי שהוא דירקטור מסווג.

(יג) ענייני ביטחון יידונו בכפוף לאמור בסעיף קטן (יא), בדירקטוריון, בוועדה לענייני ביטחון, ובוועדת הביקורת, לאחר אישור ממונה הביטחון של החברה שאושר לתפקידו כאמור בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים.

(יד) החברה אינה רשאית להעביר לדירקטור שאינו מסווג מידע בענייני ביטחון, לרבות מידע אבטחתי, ודירקטור שאינו מסווג לא יקבל מידע בענייני ביטחון, לרבות מידע אבטחתי, ולא ייחשף אליו.

(טו) דירקטור מסווג לא יעביר ולא ימסור מידע ומסמכים בענייני ביטחון למעט העברת מידע לוועדת הביקורת כאמור בסעיף קטן (ט).

(טז) החברה אינה רשאית להעביר לאחר, לרבות לבעלי מניותיה, מידע בענייני ביטחון, אם הגילוי נוגד את הנחיות המלמ"ב או נציגו.

(יז) בעל מניות או נושא משרה אשר לא קיבל מידע שהיה עליו לקבל מכוח תפקידו או מעמדו בהתאם לתקנון ולכל דין, והדבר נמנע ממנו בשל הוראות סעיף זה, יהיה פטור במקרה של הפרת אחריות המוטלת עליו לפי כל דין, אם הפרה זו נגרמה אך ורק בשל אי–קבלת המידע שנמנע ממנו כאמור, ולא יראו באי–מסירת המידע כאמור הפרת חובה על פי כל דין, והכול בכפוף להוראות סעיפים 19(א)(2) ו–36ג(ב) לחוק ניירות ערך, אם הן חלות על החברה, ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליהם.

(יח) האסיפה הכללית של החברה אינה רשאית ליטול, לאצול, להעביר או להפעיל סמכויות הנתונות לאורגן אחר בחברה, המתייחסות למידע מסווג, לנושא מסווג או למידע אבטחתי, או שלשם הפעלתן נדרש להיחשף למידע כאמור.

בלי לגרוע מתחולת הוראות כל דין, המלמ"ב או נציגו רשאי להורות לחברה, לצורך שמירת סודיות ואבטחה של מידע מסווג או מידע אבטחתי, למלא אחר הוראות לביצוע פעולות לאבטחת מידע, לאבטחה פיזית וכן לאבטחה של מערכות ממוחשבות, לרבות הוראות לפי החלטת הממשלה או לפי כל דין, ובכלל זה החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים; לגבי הוראות והנחיות שייתן מלמ"ב כאמור, יחולו המנגנונים הקבועים בסעיפים 10א ו–11 לחוק להסדרת הביטחון.

(3) לא תבוצע מכירת כל זכות בנכס מנכסי החברה במסגרת מימוש שעבוד ולא יהיה לה תוקף, אלא אם כן, במקביל להגשת בקשה בעניין זה לבית המשפט המוסמך או להוצאה לפועל, מסרו מבקש המימוש והחברה הודעה לשרים על כוונת המכירה; היתה כוונה למכור זכות בנכס מהנכסים הנדרשים או הודיעו השרים למבקש ולחברה כי הנכס שבכוונת מבקש המימוש למכור הוא נכס נדרש, תהיה זהות רוכש הזכות כפופה לאישור השרים; סירבו השרים לאשר את זהות הרוכש, תרכוש המדינה את הזכות בנכס במחיר שוויה או תמורת פדיון השעבוד, או תפדה את השעבוד, כפי שיחליטו השרים; החליטו השרים לפדות את השעבוד, יחולו הוראות סעיף 14 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967.

(4) נוסף על האמור בפסקאות (1) עד (3) יחולו על כונס הנכסים החובות המוטלות על החברה לפי צו זה בכל הנוגע לנכסים שעליהם הוא מופקד.

(ה) החברה תכלול מראש בתנאי השעבוד הוראות כאמור בסעיף קטן (ד).

(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי שעבוד שהוטל ערב תחילתו של צו זה.