תזכיר חוק חלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (תיקון מס' __), התשע"ו-2016.

 

א. שם החוק המוצע

     תזכיר חוק חלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (תיקון מס' __), התשע"ו-2016.

 

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014 (להלן – החוק), נכנס לתוקף ביום 6 בפברואר 2015. מטרת החוק היא לקבוע הסדרים בעניין חלוקה של חיסכון פנסיוני בין חוסך ובין בן זוגו לשעבר כפי שנקבעה בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, באמצעות גוף משלם. במסגרת החוק נקבעו שיטות שונות לחלוקה לפי אופיו של מוצר החיסכון הפנסיוני. בהקשר זה נקבעו הוראות שונות לעניין חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות (הכולל: הסדרי פנסיה תקציבית, קרנות ותיקות וביטוחי מנהלים ישנים) וחיסכון פנסיוני באמצעות צבירת כספים (הכולל את יתר החיסכון הפנסיוני). בדומה לתיקונים שנקבעו בחלק הכללי ביחס לחיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות תוקנו גם בתיקונים עקיפים חוק שירות המדינה (גימלאות)[נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן - חוק הגימלאות), וחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות)[נוסח משולב], התשמ"ה-1985 (להלן – חוק שירות הקבע).

במסגרת יישום הוראות החוק על ידי הגופים המשלמים, התברר כי קיימים מספר עניינים בחוק הדורשים תוספות, תיקונים והבהרות. התיקונים המוצעים בהצעה זו נועדו לייעול ושיפור האפשרות שעומדת בידי בני זוג שנפרדו לחלק את החיסכון הפנסיוני דרך הגופים המשלמים ולסייע לגופים המשלמים ליישם את הוראות החוק.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

סעיפים 1, 10(1) ו-11(1)

במסגרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 13), התשע"ו-2015 (ס"ח התשע"ו, עמ' 14) (להלן – תיקון מס' 13), נקבע כי קופת גמל לחיסכון, שהיא קופת גמל לקצבה שאינה קרן פנסיה ואינה קופת ביטוח, תחליף את קופת הגמל הלא משלמת לקצבה. בהתאם לאמור מוצע למחוק את ההגדרה קופת גמל לא משלמת לקצבה.

בנוסף, בהתאם להגדרה "הסכום המועבר לבן זוג לשעבר" מתבצע החיוב במס שחל על הגמלאי בשל מלוא הקצבה בטרם ההעברה. נוכח אי הבהירות שקיימת בין ההגדרה "הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר" לבין סעיף 16(א)(2), ולנוכח אופייה של ההפחתה, מוצע להבהיר את סדר הדברים כך שראשית מתבצעת ההפחתה, לאחר מכן החיוב במס ולבסוף העברת חלק מהקצבה לבן הזוג לשעבר. כן מוצע לתקן בהתאמה את חוק הגמלאות ואת חוק שירות הקבע.

עוד מוצע לתקן את ההגדרה "פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני" כך שלבקשה לרישום פסק דין יוכל בן הזוג לשעבר לצרף את מלוא פסק הדין או החלטה של בית המשפט שנתן את פסק הדין, אשר יפורטו בה רק הפרטים ביחס לחלוקת החיסכון הפנסיוני כאמור בסעיף 3 לחוק לאחר התיקון המוצע. מוצע לתקן בהתאמה את ההגדרה "פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני" שבסעיף 1 לחוק הגימלאות ולחוק שירות הקבע.

 

סעיפים 2, 10(3) ו-11(3)

סעיף 3 לחוק קובע את התנאים להגשת בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני. מוצע להבהיר את רשימת הפרטים הנדרשת לצורך בחינה אם הבקשה שהוגשה עומדת בתנאים הקבועים בחוק. כך, על פסק הדין לכלול בין היתר את הפרטים הבאים: מועד הפירוד, התקופה המשותפת והשיעור להעברה, כהגדרתם בחוק.

בנוסף, בחלוקת חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות החלוקה היא "חלוקת אורך" לפיה  החלוקה מתבצעת בעת תשלום הקצבה, וזאת בהתאם ל-"שיעור להעברה" שנקבע בפסק הדין. במצב שבו הפרידה הייתה בטרם החלה להשתלם לחוסך הקצבה הרי שבעת קביעת השיעור להעברה לא ידוע מה יהיה משך תקופת החיסכון אשר משליכה על שיעור הקצבה ובהתאמה על החלק מתוך הקצבה שיש להעביר לבן הזוג לשעבר.   

במצב דברים זה, עשויים להיות מקרים שבהם לא תהייה קורלציה בין אורך התקופה שבה חסכו בני הזוג במשותף לבין הסכום שיועבר לבן הזוג לשעבר במועד הפרישה של החוסך. כך למשל, במקרה שבו בית משפט קבע כי מחצית מזכויותיו הפנסיוניות של חוסך יועברו לבן זוגו (שיעור להעברה – 50%), בעת פרישת החוסך יועבר לבן הזוג לשעבר מחצית מקצבת הפרישה שלו, וזאת בין אם התקופה בה צברו בני הזוג סכומים במשותף הייתה קצרה והיוותה רק חלק קטן מכל תקופת הצבירה של החוסך ובין אם התפרשה על מרבית השנים בהן צבר החוסך לקצבה.

מוצע לפתור קושי זה בשתי דרכים:

(1)  מוצע להבהיר בחוק כי ניתן לקבוע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני שיעור העברה שונה לפי הגיל שבהגיעו אליו יחל החוסך לקבל קצבת פרישה. לצד זאת מוצע לקבוע כי במקרה של פטירת החוסך, יראו את מועד פטירתו כמועד פרישתו לצורך קביעת השיעור להעברה, בהתאם לגילאים השונים לגביהם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני שיעור העברה שונה. בהקשר זה מוצע לקבוע כי במקרים שבהם הגיע החוסך לגיל שלא נקבע לגביו שיעור להעברה בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או שהוא נפטר בגיל כאמור, יהיה שיעור העברה לפי הגיל שנקבע בפסק הדין שהוא הקרוב ביותר למועד תחילת הזכאות לקצבה.

(2)  מוצע כי ניתן יהיה לקבוע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני שיעור אחר מתוך המשכורת הקובעת שלפיה מחושבת הקצבה. בהקשר זה נציין כי במרבית הקרנות הוותיקות ובהסדרי הפנסיה התקציבית מחושבת קצבת הפרישה לפי שיעור קצבה כשהוא מוכפל בשכר הקובע. שיעור הקצבה מחושב לפי תקופות עבודה והשכר הקובע מחושב לפי שיטות שונות שנקבעות בהסדר החיסכון (שכר אחרון, שיטת שלוש שנים אחרונות, שיטת ממוצע יחסי השכר וכיו"ב).

כך למשל, כשבני הזוג צברו זכויות במשותף בחסכון הפנסיוני של חוסך במשך תקופה של 20 שנים (אשר מזכות ב-40% קצבה (כששיעור הקצבה הוא 2% בעד כל שנה), ויש מקום לחלק מחצית מהזכויות הללו לבן הזוג לשעבר, יוכל הוא לקבוע בפסק הדין את השיעור 20% ממשכורת הקובעת, וזאת במקום לקבוע כי "השיעור להעברה" הוא 50%.

מקום בו יבחר בית המשפט לקבוע שיעור כאמור, ובשל העובדה שכל החישובים לפי החוק מבוצעים בהתאם ל"שיעור להעברה" (אשר בן הזוג לשעבר זכאי לסכום שמתקבל מהכפלתו בקצבת הפרישה של החוסך), הגוף המשלם יתרגם את השיעור האמור ל-"שיעור להעברה" כהגדרתו בחוק, באמצעות הכפלת השיעור שנקבע בפסק הדין בשכר הקובע של החוסך ויחלקו בקצבת הפרישה המלאה של החוסך. בשיטה זו יבטא השיעור להעברה את החלק שאותו קבע בית המשפט ואשר אינו מושפע מהמשך צבירת הזכויות של החוסך.

לבסוף, מוצע להבהיר כי בכל מקרה השיעור להעברה של החוסך, כהגדרתו בחוק, יהיה שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה של החוסך והוא לא יעלה עולה על מחצית מהשיעור המשותף, והכל כפי שקבוע היום בסעיף 3 לחוק.

מוצע לתקן בהתאמה את סעיף 42א לחוק הגימלאות ואת סעיף 47א לחוק שירות הקבע.

 

סעיפים 3, 10(4) ו-11(4)

סעיף 5(2) לחוק קובע כי השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר הודעה על רישום הערה בהתאם להוראות סעיף 4(ג) לחוק, דרכים נוספות למסירתה, ושינוי המועדים למסירת הודעה.

מוצע לתקן את הסעיף וליתן סמכות לקבוע הוראות גם בדבר הפרטים שתכלול ההודעה על רישום הערה.

מוצע לתקן בהתאמה את סעיף 42ג(3) לחוק הגימלאות ואת סעיף 47ג(3) לחוק שירות הקבע.

 

סעיף 4

סעיף 6 לחוק קובע הוראות בדבר חלוקת חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת כספים. בהתאם לסעיף האמור חלק מהיתרה הצבורה של העמית יועבר לחשבון חדש על שמו של בן זוגו לשעבר באותה קופת הגמל שבה העמית חוסך.

קופת גמל ענפית היא קופת גמל שמתקיימים בה מספר תנאים וביניהם כי ההצטרפות אליה מוגבלת לפי תקנונה לציבור מסוים. בהתאם לכך, וככל שבן הזוג לשעבר אינו נמנה על אותו ציבור, מוצע לקבוע כי החשבון החדש כאמור שייפתח על שם בן הזוג לשעבר יהיה בקופת גמל אחרת, לפי בחירתו של בן הזוג לשעבר, והכל בכפוף לכללי ההצטרפות לאותה קופה, להסדר החיסכון ולהוראות הדין.

סעיף 6(ה) לחוק קובע כי בחלוקה של חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת כספים, ביחס להעברה של סכום לבן הזוג לשעבר ממרכיב הפיצויים, כאמור בסעיף 6(ב), יועבר הסכום לפי בחירתו של בן הזוג לשעבר – למרכיב התגמולים בחשבון של בן הזוג לשעבר שנפתח בהתאם להוראות סעיף 6(א) או לחשבון חדש בקופת גמל לא משלמת לקצבה כאמור בסעיף 23(א)(2א) לחוק קופות גמל, וכן הוא רשאי למשוך את הסכום וזאת לאחר שנוכה מהסכום מס בהתאם להוראות סעיף 164 לפקודת מס הכנסה. כל האמור יחול לאחר המועד שבו נודע לגוף המשלם כי העמית זכאי למשוך את הסכום לאחר מועד ההעברה או לאחר בחירת בן הזוג לשעבר באחת מהאפשרויות לעיל, לפי המועד המאוחר מביניהם.

לנוכח הוראות תיקון מס' 13, וביטולה של קופת גמל לא משלמת לקצבה, מוצע להתאים את ההוראה האמורה ולקבוע כי העברת הסכום יכולה להיות לחשבון חדש בקופת גמל שאינה קרן פנסיה חדשה או קופת גמל מרכזית לקצבה כאמור בסעיף 23(א)(2א) לחוק קופות גמל.

מוצע לקבוע חובת הודעה של הגוף המשלם לבן הזוג לשעבר בדבר זכאות העמית למשוך סכום ממרכיב הפיצויים. כמו כן, מוצע לקבוע ברירת מחדל לפיה מקום שבו חלפו שלושה חודשים מהיום שבו נשלחה לבן הזוג לשעבר הודעה על-ידי הגוף המשלם כאמור, ובן הזוג לשעבר לא הודיע לגוף המשלם על בחירתו בדבר העברת הסכום ממרכיב הפיצויים, יעביר הגוף המשלם את הסכום לחשבון חדש על שמו של בן הזוג לשעבר בקופת גמל לקצבה בהתאם לסעיף 23(א)(א2) לחוק קופות גמל. הבחירה בהעברה לחשבון חדש כברירת המחדל מטרתה להותיר בידי בן הזוג לשעבר את מירב האפשרויות לניהול כספו.

 

סעיפים 5, 10(2), 11(2)

סעיף 16 לחוק קובע כי במקרה של רישום פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, תופחת קצבת הפרישה בשיעור שיממן הוספת בני זוג לשעבר כזכאים לקצבאות שאירים, כאשר סכום ההפחתה מתחלק בין בני הזוג שנפרדו, כמפורט בסעיף.

לאור התיקון המוצע לסעיף 22 לחוק, המאפשר מתן קצבת שאירים לבן זוג לשעבר בהתאם לתנאי הסעיף במקרה שבו ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות והחוסך נפטר לפני שבן זוגו לשעבר הספיק להגיש לגוף המשלם בקשה לרישום פרטי פסק הדין, כמפורט בסעיף 6 להצעת חוק זו, מוצע להסדיר את אופן ביצוע ההפחתה בעד החודשים שבהם קיבל החוסך קצבת פרישה והיה צריך להפחית את התשלומים אילו פסק הדין היה נרשם במועד, כך שתשולם במלואה על-ידי בן הזוג לשעבר, רטרואקטיבית.

כמו כן, מוצע לקבוע כי מקום שבו משולמים סכומי הפחתה לגבי העבר, ניתן יהיה לבצע את התשלום בסכום חד-פעמי או במספר תשלומים בתוך 12 חודשים ממועד רישום ההערה או ממועד הפניה של בן זוג לשעבר לגוף המשלם בהתאם לסעיף 22(א1) לחוק, לפי העניין, וכי ניתן יהיה להפחיתה מקצבה. הסדר דומה נקבע בסעיף 30(ב)(2)(ד) לחוק.

יובהר כי גם בחוק הגמלאות ובחוק שירות הקבע קיימת לבן הזוג לשעבר האפשרות להגיש תביעת שאירים במקרה שבו ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות והחוסך נפטר לפני שהוגשה בקשה לרישום פרטי פסק הדין ולפני שנרשמה הערה. על כן מוצע להסדיר את אופן ביצוע ההפחתה גם בחוקים אלה ולתקן בהתאמה את סעיף 21א לחוק הגימלאות ואת סעיף 14א לחוק שרות הקבע.

 

סעיף 6

סעיף 22 לחוק קובע את התשלומים לבן הזוג לשעבר של חוסך שנפטר כשניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות, ונרשמה הערה לפי סעיף 4 לחוק. הסעיף אינו מסדיר מקרים שבהם החוסך נפטר לפני שבן זוגו לשעבר הספיק להגיש לגוף המשלם בקשה לרישום פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 3 לחוק.

על כן מוצע כי במקרה כאמור יינתנו לבן הזוג לשעבר תשלומים בהתאם לסעיף 22(א) לחוק (בכפוף לתנאים המנויים בו) גם בלי שנרשמה הערה לפי סעיף 4 לחוק, ובלבד שמתקיימים לגבי פסק הדין התנאים המפורטים בסעיף 3(1)(א) לחוק, ולעניין בן הזוג לשעבר של חוסך שהוא גימלאי – גם טרם חלפו במועד הפניה של בן הזוג לשעבר לגוף המשלם, שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין וכן ניתנה התחייבות של בן הזוג לשעבר לגוף המשלם לשאת במלוא סכומי ההפחתה בהתאם להוראות סעיף 16(א1).

 

סעיפים 7, 10(5) ו-11(5)

סעיף 20 לחוק קובע כי אם הוטל עיקול או שעבוד כדין, על חלק מקצבת פרישה או על חלק מסכום שמבקש עמית למשוך שלא בדרך קצבה לפי סעיף 14(א)(2) או (3), או על חלק מסכום הוני בקופת ביטוח ישנה, לפני שנרשמה הערה לפי סעיף 4, וכל עוד לא נמחקה על פי צו של הערכאה הראשונה, ואם הוגש ערעור על החלטתה – על פי צו של ערכאת הערעור, ייחס הגוף המשלם את העיקול או השעבוד, לפי העניין, לסכום הנותר בידי העמית או בידי הגמלאי ולסכום המועבר לבן זוגו לשעבר, בהתאם ליחס שבין הסכום הנותר בידי הזכאי לקצבת פרישה ובין הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר, אלא אם כן נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בצו של הערכאה הראשונה כי יש לייחס את העיקול או השעבוד באופן אחר.

הסעיף עוסק בעיקולים שהוטלו או בסכומים שנמשכו לפני שנרשמה הערה לפי סעיף 4 לחוק ועל כן ההפניה לסעיף 14 העוסק בהעברת חלק מקצבת פרישה של גמלאי לבן זוגו לשעבר לאחר שנרשמה הערה אינה רלוונטית. מוצע למחוק את ההפניה לסעיף 14.

במסגרת חקיקתו של החוק לא נכללו הוראות מקבילות להוראות סעיף 20 לחוק בחוק הגמלאות ובחוק שירות הקבע. מוצע לקבוע הוראות מקבילות בחוקים האמורים בשינויים המחויבים.

בנוסף, בהמשך לתיקון המוצע בסעיף 1 לעיל לעניין ההגדרה "הסכום המועבר לבן זוג לשעבר" לצורך הבהרת היחס בין סעיפים שונים בחוק לעניין סדר הפעולות ביחס לביצוע ההפחתה, מיסויי הקצבה, והעברת חלק מהקצבה לבן הזוג לשעבר, וכדי למנוע בלבול וסתירה בין ההגדרות השונות, מוצע למחוק את ההגדרה לעניין זה בסעיפים 58א(א)1 לחוק הגמלאות ובסעיף 62א(א)1 לחוק שירות הקבע.

 

סעיף 8

בהתאם להוראות סעיף 29 לחוק לא ניתן להתנות על ההוראות לפי חוק זה. מטרת ההוראה האמורה למנוע מצב שבו גוף משלם יצטרך לפעול לפי הוראות פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני אשר סותרות את הוראות החוק. מוצע להבהיר במפורש כי לאחר כניסת החוק לתוקף, גוף משלם לא יכול לבצע פסק דין שאינו עומד בהוראות החוק וכן לא יחולו על פסק דין כאמור הוראות החוק. תיקון זה נועד למנוע במפורש מצב שבו גוף משלם יחשב כמי שמפר צו של ערכאה שיפוטית מקום בו הוא אינו יכול לבצע פסק דין בשל אי עמידתו בהוראות החוק.

 

סעיף 9

בהתאם לסעיף 30 לחוק, חל החוק גם לגבי פסקי דין לחלוקת חיסכון פנסיוני שניתנו לפני יום התחילה, והכל לפי תנאים שנקבעו בסעיף האמור. באשר להוראות בדבר תשלום קצבת שאירים לבן זוג לשעבר בשל פסק דין קיים, מאחר שהן משליכות על זכויות של בן זוג חדש של החוסך, ככל שקיים, וכן ייתכן שהעדר הזכויות האמורות לפי המצב המשפטי הקיים שוקללו במסגרת חלוקת החיסכון בין בני הזוג, נקבע שהן יחולו גם לגבי פסק דין קיים, ובלבד שבית המשפט או בית הדין שפסק את פסק הדין קבע כי התמלאו הדרישות שנקבעו בהוראות החוק לעניין זה והחוסך לא נפטר לפני יום התחילה, והכל כמפורט בסעיף 30 לחוק.

בשל טעות סופר נכלל סעיף 14 לחוק כאחת מהוראות החוק שיחולו רק בהינתן התנאים האמורים. אלא שסעיף 14 לחוק לא עוסק בקצבת שאירים, אלא בהעברת חלק מקצבת פרישה של גמלאי לבן זוגו לשעבר. על כן מוצע לתקן את הסעיף ולקבוע כי העברה לפי סעיף 14 של פסק דין שהתקבל לפני תחילתו של החוק לא תותנה בתנאים נוספים, ויחולו לגביה התנאים שנקבעו בחוק, וביניהם: הגשת בקשה לרישום, התנאים בדבר שיעור להעברה וכו'.

בנוסף, כחלק מהוראת המעבר בסעיף 30, לצורך זכאות בן זוג לשעבר לקצבת שאירים מקום שבו פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני ניתן לפני מועד התחילה של החוק והחוסך כבר מקבל קצבת פרישה נקבע כי גם אם בן הזוג לשעבר לא עמד במועדים הקבועים בחוק (הגשת הבקשה לרישום הערה עד שנתיים מהמועד בו ניתן פסק הדין או עד תחילת  קבלת קצבת פרישה, לפי המאוחר), כל עוד לא חלפה שנה ממועד התחילה של החוק, רשאי בן הזוג לשעבר להגיש בקשה לרישום פרטי פסק דין ולהיות זכאי לקצבת שאירים מכוח החוק, בהינתן שהוא עומד בתנאים.

מוצע להאריך את הוראת המעבר כך שתחול למשך שלוש שנים מיום התחילה, וזאת כדי לאפשר להשלים את ההליכים הנדרשים לצורך הגשת בקשה לרישום במסגרת הוראת המעבר.

בנוסף, מוצע להבהיר כי גוף משלם רשאי להמשיך ולהעביר לבן זוג לשעבר חלק מקצבתו של חוסך לפי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני מקום שבו העביר גוף משלם חלק מקצבה כאמור לפני יום התחילה, וזאת אף אם לא מתקיימים בפסק הדין התנאים הנדרשים לצורך רישום פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 3 לחוק, ואולם לא יחולו על העברה כאמור הוראות החוק, לרבות הזכות לקבלת קצבת שאירים, ההגנות השונות שניתנו לגבי חלק הקצבה שמועבר לבן הזוג לשעבר וכיו"ב.

 

 

 

 

ד.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה והיבטים מנהליים נוספים

אין.

 

ה. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

תיקון חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014;

תיקון חוק שירות המדינה (גימלאות)[נוסח משולב], התש"ל-1970;

תיקון חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גימלאות)[נוסח  משולב], התשמ"ה-1985.

ו. נוסח החוק המוצע

להלן נוסח החוק המוצע:

 

 

 

תזכיר חוק חלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (תיקון מס' __), התשע"ו-2016