פרק א': הגדרות

הגדרות

1.  ב

בחוק זה -

"בעל עניין", נושא משרה" – כהגדרתם בחוק החברות;

"גז", "גז פחמימני מעובה" – תערובת פחמימניים במצב נוזלי או גזי, המורכבת ברובה מפרופן, פרופילן, בוטן ובוטילן והאיזומרים שלהם, למעט רכיבים כאמור במיתקן ייצור גז המשמשים לייצור גז;

"הספקת גז" – ייצור, ניפוק, מילוי, איחסון, הזרמה או שיווק של גז;

"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999[1];

"חוק התקנים" – חוק התקנים, התשי"ג-1953[2];

"מאגר גז במכלים מיטלטלים" - מכלים מיטלטלים המחוברים ביניהם, המשמשים לאספקת גז במערכת מרכזית;

"מיתקן גז" – מיתקן או מכשיר המשמש לניפוק, מילוי, אחסון, הזרמה, מדידה, שקילה או צריכה של גז, לרבות מכלים, צינורות ואביזרים קבועים או מיטלטלים במיתקן;

"מכל מחנאות" – מכל מיטלטל שקיבולתו אינה עולה על 12 ליטרים;

"מכל מיטלטל" – כלי קיבול מיטלטל לאחסון גז;

"מכל נייח" - כלי קיבול לאחסון גז המותקן באופן קבוע וממולא במקום וכן כליי קיבול כאמור המחוברים ביניהם;

"מערכת גז מרכזית" – מערכת להספקת גז, שבאמצעותה מסופק גז לשני צרכני גז או יותר;

"המנהל" - מנהל ענייני בטיחות הגז שמונה לפי סעיף 2;

"מפקח" – מפקח שהוסמך לפי פרק ד';

"עבודת גז" – תכנון, התקנה, בדיקה, תחזוקה, שינוי, תיקון או פירוק של מיתקן גז, מילוי או הזרמה של גז, ובכלל זה תדלוק כלי רכב בגז, לרבות השגחה על ביצוע עבודה כאמור;

"צרכן גז" – מי שרוכש גז לשימוש עצמי;

"צרכן גז ביתי" – צרכן גז הרוכש גז לשימוש ביתי, גם אם מערכת הספקת הגז המשמשת אותו, משמשת צרכן הרוכש גז שלא לשימוש ביתי;

"רישיון לעיסוק בעבודת גז" – רישיון לעיסוק בעבודת גז שניתן לפי סעיף 3;

"רישיון ספק גז" – רישיון לעיסוק בהספקת גז שניתן לפי סעיף 3;

"שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[3];

"השר" – שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים;

"תקן" – תקן ישראלי כמשמעותו לפי חוק התקנים החל על מיתקן גז;

פרק ב': רישיון ספק גז ורישיון לעיסוק בעבודת גז

מינוי מנהל

2.  

השר ימנה, מבין עובדי משרדו, אדם שהוא לדעתו בעל ידע וכישורים מתאימים להיות מנהל ענייני בטיחות הגז; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

איסור עיסוק ללא רישיון

3.   

(א)  לא יעסוק אדם בהספקת גז, ולא יעסוק בעבודת גז, אלא אם כן יש בידו רישיון לכך לפי חוק זה, ובהתאם לתנאיו; לעניין זה, "עיסוק" – בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, בתמורה או שלא בתמורה, באקראי או דרך עיסוק.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א)-

(1) עיסוק בהספקת גז המפורט בתוספת הראשונה אינו טעון רישיון ספק גז;

(2) עיסוק בעבודות גז מסוג שקבע השר בתקנות אינו טעון רישיון לעיסוק בעבודת גז; השר רשאי לקבוע חובה לעבור הכשרה או לקבל הסמכה כתנאי לעיסוק בעבודת גז שאינה טעונה רישיון.

איסור עיסוק כסוכן ללא היתר ברישיון

4.  

(א)  בעל רישיון ספק גז לא יעסוק בהספקת גז באמצעות אחר (להלן – סוכן), אלא אם כן רישיונו מתיר לו לספק גז באמצעות אותו סוכן, ובהתאם לתנאים שנקבעו ברישיון.

(ב) על אף האמור בסעיף 3(א), עיסוק כסוכן אינו טעון רישיון ספק גז, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1) רישיון ספק הגז מתיר לבעל הרישיון לעסוק בהספקת גז באמצעות סוכן, אשר פרטיו מופיעים בנספח לרישיון;

(2) בעל הרישיון שהסוכן פועל מטעמו הציג בפני הסוכן את הנספח  לרישיון ספק הגז המתיר הספקת גז באמצעות הסוכן;

(3) הסוכן שמר העתק מהנספח לרישיון שהוצג בפניו לפי פסקה (2).

בקשה לרישיון

5.  

(א)  המבקש רישיון ספק גז, ובכלל זה רישיון ספק גז המתיר הספקת גז באמצעות סוכן כאמור בסעיף 4, או המבקש רישיון לעסוק בעבודת גז, יגיש בקשה לכך למנהל (בפרק זה – בקשה לרישיון), ויכלול בה פרטים ומסמכים כפי שקבע השר בתקנות.

(ב) המנהל רשאי לדרוש מן המבקש פרטים או מסמכים נוספים, אם נראה לו כי הדבר דרוש, בנסיבות הענין, לצורך מתן החלטה בבקשה.

תנאים למתן רישיון ספק גז

6. ה

המנהל רשאי לתת רישיון ספק גז, למי שהגיש בקשה לרישיון, בהתקיים כל אלה:

(1) המבקש הוא חברה כהגדרתה בחוק החברות;

(2) המבקש הוכיח כי הוא בעל ניסיון וידע מקצועי לעיסוק בהספקת גז לפי הרישיון המבוקש, כפי שקבע השר;

(3) ברשות המבקש אמצעים ותשתית מתאימה לקיום הפעילות לפי הרישיון, כפי שקבע השר;

(4) למבקש ביטוח לכיסוי חבותו על נזקים בהתאם להוראות התוספת השנייה וכפי שקבע השר;

(5) המבקש הוכיח כי ברשותו הון עצמי כפי שקבע השר וכי מתקיימים בו תנאים אחרים שקבע השר המצביעים על איתנותו הפיננסית;

(6) המבקש וכן בעל שליטה, בעל עניין או נושא משרה במבקש, לא הורשעו בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה המבקש אינו ראוי, לדעת המנהל, לעסוק בהספקת גז.

תנאים למתן היתר להספקת גז באמצעות סוכן

7.  

המנהל רשאי להתיר לבעל רישיון ספק גז, במסגרת רישיון ספק גז ובתנאים שיקבע בו, לעסוק בהספקת גז באמצעות סוכן, אם נתקיימו כל אלה:

(1) הסוכן הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל או חברה כהגדרתה בחוק החברות;

(2) ספק הגז והסוכן, התקשרו בהסכם בכתב, להספקת גז מטעמו של ספק הגז, באמצעות הסוכן;

(3) לסוכן ניסיון וידע מקצועי לעיסוק בהספקת גז, כפי שקבע השר,  ואם הסוכן הוא חברה – למנהלה ולבעלי תפקידים בחברה העוסקים בהספקת גז ניסיון וידע מקצועי כאמור;

(4) הסוכן עבר הכשרה והסמכה על ידי ספק הגז על פי תכנית שאישר המנהל, ואם הסוכן הוא חברה- מנהלה ובעלי תפקידים בחברה העוסקים בהספקת גז עברו הכשרה והסמכה כאמור;

(5) ספק הגז ערך ביטוח לכיסוי חבות הסוכן כאמור בסעיף 6(4);

(6) הסוכן אינו עוסק בהספקת גז מטעם ספק גז אחר;

(7) הסוכן לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המנהל, לעסוק בהספקת גז, ואם הסוכן הוא חברה- מנהלה, וכן בעל שליטה, בעל ענין או נושא משרה בה לא הורשעו בעבירה כאמור.

תנאים למתן רישיון לעיסוק בעבודת גז

8.  

המנהל רשאי לתת רישיון למבקש לעסוק בעבודת גז אם נתקיימו לגביו תנאים אלה:

(1) הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;

(2) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המנהל, לעסוק בעבודת גז;

(3) הוא ממלא אחר תנאי כשירות, מומחיות וידע מקצועי שקבע השר, בהתייעצות שר הכלכלה;

(4) הוא עמד בבחינות מקצועיות בנושאים ולפי סדרים שקבע השר, בהסכמת שר הכלכלה;

(5) הוא ערך ביטוח לכיסוי חבותו בשל נזקים, כפי שקבע השר;

החלטה בבקשה

9.  

(א)  סבר המנהל כי יש להיעתר לבקשה לרישיון, ייתן למבקש רישיון ספק גז להספקת גז מן הסוג שיצוין בו או לעבודת גז מן הסוג שיצוין בו, הכל לפי הענין.

(ב) המנהל רשאי לקבוע תנאים ברישיון ספק גז או ברישיון לעיסוק בעבודת גז, ורשאי הוא לקבוע ברישיון ספק גז, בין השאר תנאים בענין אזור הפעילות של בעל הרישיון, ומספר הצרכנים שבעל הרישיון רשאי לספק להם גז, וכן כמות הגז המרבית שבעל הרשיון רשאי לרכוש ולשווק בעצמו או באמצעות סוכן מטעמו, לפי העניין, בהתחשב במספר צרכניו וסוגיהם.

(ג)  סבר המנהל כי אין להיעתר לבקשה, יודיע למבקש את נימוקיו וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפני מתן החלטתו.

(ד) בקשה לחידוש רישיון ספק גז או רישיון לעיסוק בעבודת גז תוגש למנהל 90 ימים לפחות לפני מועד פקיעת תוקפו של הרישיון; המנהל ייתן את החלטתו בבקשה בתוך 60 ימים מהמועד שבו הוגשה לו הבקשה; ואולם, לא סיים המנהל את הטיפול בבקשה לחידוש הרישיון ופקע תוקף הרישיון, רשאי המנהל להאריך את תוקף הרישיון בתקופות נוספות, שסכומן הכולל לא יעלה על שמונה חודשים, עד לסיום הטיפול בבקשה, ובלבד שאין לדעת המנהל מניעה בטיחותית לעשות כן.

תוקף רישיון

10.  

(א)  תוקפם של רישיון ספק גז ורישיון לעיסוק בעבודת גז הוא לשלוש שנים; המנהל רשאי להאריך תוקפו של רישיון שנתן לפי סעיף קטן זה, לתקופות נוספות של שלוש שנים, כל אחת.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת רישיון או להאריך רישיון לתקופה הקצרה משלוש שנים, בהתחשב בעמידת המבקש בהוראות לפי חוק זה או כל חיקוק הנוגע לבטיחות או בעמידתו בתנאי הרישיון, ובלבד שלפני מתן החלטתו נתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו.

איסור העברה, שיעבוד או עיקול

11.  

(א)  רישיון ספק גז ורישיון לעיסוק בעבודת גז הם אישיים ואינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא באישור המנהל, ובהתאם לתנאים שהורה.

(ב) לא תועבר שליטה בבעל רישיון ספק גז אלא באישור המנהל ובהתאם לתנאים שהורה.

ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו

12.  

(א)  המנהל רשאי לבטל רישיון ספק גז או רישיון לעיסוק בעבודת גז, לסרב לחדשו, להתלותו עד למילוי תנאים שיקבע או לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, או להגבילו לרבות לעניין האזור שבו רשאי בעל הרישיון לפעול ולעניין זהות הסוכן הפועל מטעמו של בעל הרישיון, בהתקיים בבעל הרישיון אחד מאלה:

(1) הוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון;

(2) הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;

(3) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון לפי חוק זה;

(4) הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;

(5) הוא הפר, בעניין מהותי, הוראה שנקבעה לפי חוק זה או הוראה לפי כל חיקוק הנוגע לבטיחות;

(6) ניתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים עליו או שהוא החליט על פירוק מרצון.

(ב) המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את תקופת התליית הרישיון כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שסך תקופות ההתליה לא יעלה על שנה.

(ג)  לא יפעיל המנהל את סמכותו לפי סעיף זה אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ד) אם תלויים ועומדים נגד בעל רישיון הליכים בשל עבירה לפי חוק זה או לפי כל חיקוק אחר, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת המנהל, לעסוק בעיסוק נושא הרישיון, רשאי המנהל להתלות את הרישיון עד לסיום ההליכים; בסעיף קטן זה, "הליכים בשל עבירה" – החל בפתיחה בחקירה על פי דין.

(ה) על אף הוראות סעיף קטן (ג), היה למנהל יסוד סביר להניח כי בשל פעילותו של בעל רישיון לעיסוק בעבודת גז, נפגע אדם או נגרם נזק חמור לרכוש, רשאי המנהל להתלות או להגביל את רישיונו לפי סעיפים קטנים (א) או (ד), אף בטרם נתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, ובלבד שייתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי.

(ו) הודעה על ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו תפורסם באתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.

(ז)  המנהל רשאי להורות למי שרישיונו בוטל, הותלה או הוגבל או למי שלא חודש רישיונו, לפעול להסדרת סיום עיסוקו בהספקת גז או בעבודת גז או צמצומו, הכל לפי העניין, באופן ובמועד שיורה; בהוראות לפי סעיף קטן זה, רשאי המנהל, בין השאר, לדרוש מבעל הרישיון להעביר לו את רשימת צרכני הגז שלהם סיפק גז ואת כתובותיהם, להודיע לצרכני הגז על סיום או צמצום עיסוקו, לפי העניין, ולטפל במיתקני הגז באופן שיורה המנהל.

הוראות לעניין שיווק ורכישה של גז

13.  

(א)  לא ירכוש בעל רישיון ספק גז, גז, אלא מבעל רישיון ספק גז אחר או בדרך של ייבוא לפי כל דין.

(ב) לא ישווק בעל רישיון ספק גז או סוכן מטעמו, גז, אלא לצרכן גז שיש לו עמו חוזה בכתב להספקת גז, לבעל רישיון ספק גז אחר או למי שניתן לו פטור מרישיון ספק גז לפי סעיף 3(ב)(1) או לסוכן מטעמו לפי סעיף 4.

(ג)  בעל רישיון ספק גז ירשום, באופן שיורה לו המנהל, את כמויות הגז שסיפק, בעצמו או באמצעות סוכן מטעמו, לפי העניין, לכל צרכן גז או לבעל רישיון ספק גז אחר, וישמור את הרישום במשך תקופה של חמש שנים לפחות.

(ד) צרכן גז לא ירכוש גז אלא מבעל רישיון ספק גז או מסוכן מטעמו, או ממי שניתן לו פטור מרישיון ספק גז לפי סעיף 3(ב)(1).

אמות מידה להספקת גז

14.  

השר, בהתייעצות עם הממונה כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981[4] ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע אמות מידה לעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שנותן בעל רישיון ספק גז, ורשאי הוא לקבוע הוראות מיוחדות לעניין הספקת גז לצרכן כהגדרתו בחוק האמור.

פרק ג': מיתקני גז

התקנת מיתקן גז, הפעלתו או שינויו

15.  

(א)  לא יתקין אדם מיתקן גז מהמיתקנים הבאים, לא יפעיל מיתקן כאמור ולא יעשה בו שינוי יסודי אלא על פי היתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר:

(1) מיתקן המשמש לניפוק, מילוי, אחסון או הזרמה של גז;

(2) מכל נייח המשמש לצריכה של גז, למעט מכל נייח במקום עבודה החייב למנות ממונה על הבטיחות לפי תקנה 4 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ"ו-1996[5] או מכל נייח במקום עבודה החייב היתר רעלים לפי חוק החמרים המסוכנים, התשנ"ג-1993[6];

(3)  מאגר גז במכלים מיטלטלים.

(ב) המנהל ייתן היתר התקנה, הפעלה או שינוי לפי סעיף קטן (א) אם שוכנע שתכנית ההתקנה, ההפעלה או השינוי יש בהם כדי להבטיח שהשימוש במיתקן יהיה באופן שיש בו כדי להבטיח כי שימוש במיתקן יהיה באופן בטיחותי וכי נתקיימו תנאי הבטיחות לפי כל חיקוק.

(ג)  הותקן מיתקן גז כאמור בסעיף קטן (א), הופעל, או נעשה בו שינוי יסודי ללא היתר או שלא לפי תנאים שבהיתר, רשאי המנהל לתת הוראה למחזיק במיתקן הגז לרוקן את המיתקן מגז, ללא דיחוי, ולאסור את השימוש בו לצרכי גז; נתן המנהל הוראה כאמור, תיעשה הרקת הגז ממיתקן גז על- ידי מי שהוא בעל רישיון לעסוק בעבודת גז מאותו סוג.

(ד) תוקפו של היתר להפעלת מיתקן גז לפי סעיף זה הוא לחמש שנים; המנהל רשאי להאריך את תוקפו של היתר שנתן לפי סעיף קטן זה, לתקופות נוספות של חמש שנים, כל אחת; על אף האמור בסעיף קטן זה, המנהל רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לתת היתר או להאריך היתר כאמור לתקופה הקצרה מחמש שנים, בהתחשב בעמידת המבקש בהוראות לפי חוק זה או כל חיקוק הנוגע לבטיחות או בעמידתו בתנאי הרישיון, וכן בהתחשב בשיקולים נוספים הנוגעים לשלום הציבור, ובלבד שלפני מתן החלטתו ייתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ה) תוקפו של היתר להתקנת מיתקן גז לפי סעיף זה הוא לשנה אחת; נוכח המנהל כי יש צורך בהארכת ההיתר, ולא חל שינוי בפרטי הבקשה, רשאי הוא להאריך היתר כאמור בתקופות נוספות, שלא יעלו על שנה, כל אחת.

(ו) תוקפו של היתר לביצוע שינוי יסודי לפי סעיף זה הוא לשנה אחת; נוכח המנהל כי יש צורך בהארכת ההיתר, ולא חל שינוי בפרטי הבקשה, רשאי הוא להאריך היתר כאמור בתקופה נוספות, שלא יעלו על שנה, כל אחת. ניתן היתר לביצוע שינוי יסודי, רשאי המנהל לחדש את ההיתר להפעלת המיתקן בחמש שנים, גם אם טרם פקע ההיתר להפעלתו.

(ז)  השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה להיתר לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה.

(ח) לעניין סעיף זה, "שינוי יסודי" - לרבות שינוי בקיבולת המתקן, כושר ייצור הגז במתקן, אופן מילוי וריקון הגז מהמתקן, ספיקות ולחצים במתקן, שינוי ייעוד המתקן, והחלפה או תיקון של מכלי לחץ, צנרת ואביזרים.

הפסקת פעולה של מיתקן גז

16.  

(א)  המנהל רשאי, אם ראה שטעמי בטיחות של אדם או רכוש מחייבים זאת, להורות על הפסקת השימוש במיתקן גז ולתת הוראה לרוקן את המיתקן מגז ללא דיחוי; כן רשאי המנהל להתנות את המשך השימוש במיתקן בקיום תנאים שיקבע.

(ב) המנהל לא ייתן הוראה לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לבעל רישיון ספק גז, שכלפיו מופנית ההוראה, הזדמנות לטעון את טענותיו, ואולם אם היה למנהל יסוד סביר להניח כי מיתקן הגז מהווה סכנה ממשית ומיידית, רשאי הוא לתת הוראה כאמור אף בטרם נתן זכות טיעון לפי סעיף קטן זה, ובלבד שייתן לבעל או למחזיק כאמור הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר מתן ההוראה.

(ג)  נתן המנהל הוראה לפי סעיף זה, תיעשה הרקת הגז ממיתקן הגז על ידי מי שהוא בעל רישיון לעיסוק בעבודת גז מאותו סוג.

תכנית בטיחות

17.  

המנהל רשאי להורות לבעל רישיון ספק גז להכין תכנית בטיחות של מיתקן  גז כאמור בסעיף 15, לפי הנחיות ותוך המועד שיקבע; הוראה כאמור יכולה להיות לגבי סוג של מיתקני גז או לגבי מיתקן גז מסוים.

בדיקת תקינות מערכת גז

18.  

(א)  בעל רישיון ספק גז או סוכן מטעמו יבדוק מיתקן גז, ובכלל זה מכשיר צריכת גז, המשמש צרכן גז, בהתאם לתקן ולהוראות לפי סעיף 34 לעניין מיתקן או מכשיר כאמור, ויוודא את תקינותו, טרם הספקת הגז לצרכן הגז.

(ב) בעל רישיון ספק גז או סוכן מטעמו יבצע בדיקות תקופתיות לכל מיתקן גז, ובכלל זה מכשיר צריכת גז, המשמש צרכן גז שהוא מספק לו גז; בדיקות כאמור יבוצעו בהתאם לתקן ולהוראות לפי סעיף 34 לעניין מיתקן או מכשיר כאמור, אחת לחמש שנים לפחות, או אחת לתקופה קצרה יותר ככל שנקבעו הוראות לעניין זה על ידי השר או בתקן כאמור.

(ג)  בעל רישיון ספק גז ינתק את זרימת הגז למיתקן של צרכן שלא איפשר את ביצוע הבדיקה כאמור או למיתקן של צרכן גז שנמצאו בו ליקויים אשר דורשים, לפי ת"י או הוראות כאמור, הפסקה מיידית של הספקת הגז למיתקן.

(ד) בדיקת מיתקן גז וניתוק של מיתקן גז של צרכן גז שלא איפשר את ביצוע הבדיקה ייעשו רק לאחר שבעל רישיון ספק גז נתן לצרכן הגז התראה בעניין, לפי הוראות שקבע השר.

(ה) ספק גז אשר נתן לצרכן גז שמערכת הספקת הגז שבאמצעותה הוא מקבל גז אינה מערכת גז מרכזית, התראה לפי הוראות שקבע השר כאמור, ולא הייתה לו גישה למיתקן הגז, יהיה פטור מחובת ניתוק כאמור בסעיף זה.

פרק ד': סמכויות פיקוח ואכיפה

הסמכת מפקחים

19.  

(א)  השר רשאי להסמיך מפקחים, מבין עובדי משרדו, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן.

(ב) לא יוסמך מפקח לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של המנהל אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים, וכן הכשרה מתאימה בתחומים הנוגעים לחוק זה, כפי שהורה המנהל;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים.

(ג)  הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

סמכויות פיקוח

20.  

לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לדרוש מכל אדם למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לביצוע ההוראות לפי חוק זה; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995[7];

(3) לערוך בדיקות או ליטול דגימות וכן להורות על מסירת דגימות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;

(4) להיכנס בכל עת סבירה למקום שיש יסוד להניח שנמצא בו מיתקן גז או שהופרה בו הוראה מההוראות לפי חוק זה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא בהסכמת המחזיק במקום או על פי צו מאת בית משפט, ואולם רשאי מפקח להיכנס לחצר של מקום המשמש למגורים גם בלא צו מאת בית משפט, אם יש לו יסוד סביר להניח שמיתקן הגז הנמצא באותה חצר מהווה סכנה ממשית ומיידית לשלום הציבור. לעניין זה לא ייראו שטחים משותפים בבניין מגורים כמקום המשמש למגורים.

סמכויות אכיפה

21.  

התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח -

(1) לחקור כל אדם הקשור לדעתו לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)[8], בשינויים המחויבים;

(2) לתפוס כל חפץ או מסמך הקשור לביצוע עבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969[9] (בסעיף קטן זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;

(3) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו- 45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים.

זיהוי מפקח

22.  

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, והוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה לעניין זה השר, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;

(2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

פרק ה': תחולה על מערכת הביטחון

הגדרות

23.  

בפרק זה -

"גוף ביטחוני" – אחד מהגופים המנויים בהגדרה "מערכת הביטחון";

"מערכת הביטחון" – כל אחד מאלה:

(1) משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;

(2) צבא הגנה לישראל;

(3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

(4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998[10], שאינם יחידות כאמור בפסקה (3);

(5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים.

אופן התחולה על מערכת הביטחון

24.  

מפקחים שהוסמכו לפי חוק זה, לפיקוח על מילוי הוראות החוק, לא יפעילו את סמכויותיהם כלפי מערכת הביטחון, ובלבד שקוימה חובת המינוי לפי סעיף 26.

אכיפת החוק על ידי גוף ביטחוני

25.  

גוף ביטחוני יפעל לאכיפת הוראות לפי חוק זה במתקנים בהם הוא פועל.

חובת מינוי ממונה פיקוח פנימי

26.  

ראש גוף ביטחוני, או מי שהוסמך על ידו, ימנה ממונה פיקוח (להלן – ממונה פיקוח פנימי), מבין עובדי הגוף הביטחוני או המשרת בו לפיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה.

תנאי כשירות למינוי ממונה פיקוח פנימי

27.  

לא ימונה אדם לממונה פיקוח פנימי, אלא אם כן התקיימו בו התנאים הבאים:

(1) נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002[11];

(2) הוא אינו עלול להימצא במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין כהונתו כממונה פיקוח פנימי לבין עניין אישי שלו, תפקיד אחר או עיסוק אחר; "עניין אישי, תפקיד אחר או עיסוק אחר" – לרבות עניין אישי, תפקיד אחר או עיסוק אחר של בן משפחה;

(3) הוא עמד בתנאי כשירות ועבר הכשרה מקצועית, כפי שהורה המנהל, לאחר התייעצות עם ראש הגוף הביטחוני או מי שהוסמך על ידו.

תפקיד ממונה פיקוח פנימי

28.  

(א)  ממונה פיקוח פנימי יפקח על מילוי הוראות החוק ויפעל לאכיפתן, לרבות בדרכים המפורטות להלן:

(1) ינחה את עובדי הגוף הביטחוני בהתאם לאמות מידה מקצועיות שקבע המנהל; לעניין סעיף זה, "הנחיה" – לרבות לעניין תוכניות עבודה, הדרכות, איתור ליקויים, עריכת בדיקות ונטילת דוגמאות;

(2) ידווח בכתב למנהל, מעת לעת, ולפחות אחת לשנה, או על פי בקשת המנהל, על מילוי הוראות החוק בגוף הביטחוני, בכפוף לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני;

(3) ימסור למנהל כל מידע שיש בו כדי להבטיח או להקל על ביצועו של חוק זה על-פי דרישתו ובכפוף לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.

(ב) היה לממונה פיקוח פנימי יסוד סביר להניח כי נשקפת סכנה ממשית ומיידית לשלום הציבור הנוגעת להוראות חוק זה, ידווח על כך למנהל באופן מיידי, ויהיה מוסמך לדרוש את תיקון הליקוי מראש הגוף הביטחוני, בנוסף לחובתו לפעול לפי כל דין.

(ג)  נודע לממונה הפיקוח הפנימי על ליקוי חמור או הפרה מהותית של הוראות החוק בגוף הביטחוני, ידווח על כך למנהל ולראש הגוף הביטחוני באופן מיידי, יהיה מוסמך לדרוש את תיקון הליקוי מראש הגוף הביטחוני, והמנהל יהיה רשאי ליתן הנחיות לתיקון הליקוי.

אכיפה כלפי מערכת הביטחון

29.  

(א)  סבר המנהל כי ממונה פיקוח פנימי או עובד הגוף הביטחוני או המשרת בו לא קיים חובותיו לפי חוק זה, ויש בכך כדי לעורר חשד לביצוע עבירת משמעת, יודיע על כך לגורם המוסמך על פי דין לעניין ניהול הליך משמעתי ביחס לגוף הביטחוני.

(ב) סבר המנהל או ממונה הפיקוח הפנימי כי התעורר חשד לביצוע עבירה על הוראות חוק זה, יודיע על כך לגורם המוסמך על פי דין לבצע חקירות פליליות ביחס לגוף הביטחוני.

פרק ו': עונשין

עונשין

30.  

(א)  העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977‏[12] (להלן - חוק העונשין):

(1) עוסק בהספקת גז או בעבודת גז, בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 3(א).

(2) עוסק בהספקת גז באמצעות סוכן, בלא שרישיונו מתיר לו לעשות כן או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 4(א).

(3) רוכש גז ממי שאינו בעל רישיון ספק גז או שלא בדרך ייבוא, בניגוד להוראות סעיף 13(א).

(4) משווק גז למי שאינו צרכן גז, בעל רישיון ספק גז או פטור מרישיון ספק גז, בניגוד להוראות סעיף 13(ב).

(5) מתקין, מפעיל או עושה שינוי יסודי במיתקן גז, בלא היתר בכתב מאת המנהל או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 15(א).

(ב) העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין –

(1) לא פועל בהתאם להוראת המנהל שניתנה לפי סעיפים 15(ג) או 16(א).

(2) אינו מכין תכנית בטיחות של מיתקן גז, בניגוד להוראת המנהל לפי סעיף 17.

(ג)  העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין -

(1) עוסק בעבודת גז שאינה טעונה רישיון וטעונה הכשרה או הסמכה, ללא הכשרה או הסמכה, בניגוד להוראות שקבע השר לפי סעיף 3(ב)(2).

(2) מספק גז לצרכן שאין לו עמו הסכם בכתב בניגוד להוראות סעיף 13(ב);

(3) צרכן גז, שאינו צרכן גז ביתי, אשר רוכש גז ממי שאינו בעל רישיון, בניגוד להוראת סעיף 13(ד).

(4) אינו בודק מיתקן גז טרם הספקת הגז, בניגוד להוראות סעיף 18(א);

(5) אינו בודק מיתקן גז אחת לתקופה שנקבעה, בניגוד להוראות סעיף 18(ב).

(6) אינו מנתק את זרימת הגז למיתקן של צרכן שלא איפשר את ביצוע הבדיקה או למיתקן של צרכן שנמצאו בו ליקויים אשר דורשים, לפי התקן, הפסקה מיידית של הספקת הגז למיתקן, בניגוד להוראות סעיף 18(ב);

(7) מפר הוראות שנקבעו לפי סעיף 34(א)(1) עד (3).

אחריות נושא משרה בתאגיד

31.  

(א)  נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע ליחיד בשל אותה עבירה.

(ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה כי נושא המשרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ג)  בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

חובת פיקוח של בעל רישיון ספק גז על מעשיו של סוכן

32.  

(א)  בעל רישיון ספק גז הרשאי לעסוק בהספקת גז באמצעות סוכן מטעמו לפי הוראות סעיף 4(א), חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת הפרה של ההוראות לפי חוק זה המפורטות בתוספת השלישית, בידי הסוכן.

(ב) הפר הסוכן הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות בתוספת השלישית, חזקה כי בעל רישיון ספק הגז שמטעמו הוא פועל הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ודינו - העונש לפי סעיף 30 שיהיה ניתן להטיל על בעל הרישיון אילו הפר את ההוראה בעצמו, אלא אם כן הוכיח בעל הרישיון כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

פרק ז': הוראות שונות

ביצוע צווים

33.  

לא בוצעו צו או הוראה לפי חוק זה, וראה המנהל שאי ביצועם מהווה סכנה ממשית ומידית, רשאי הוא לנקוט צעדים לכפיית קיומם או לבצעם במקום החייב בביצועם ולגבות מאותו אדם את כפל ההוצאות שהוציא לשם כך; על גביית הוצאות כאמור יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה) כאילו היו מס כמשמעותו באותה פקודה.

ביצוע תקנות וצווים ושינוי תוספות

34.  

(א)  השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי לקבוע הוראות בכל עניין הנוגע לביצועו ובין השאר בעניינים אלה:

(1) בטיחות הניפוק, המילוי, האחסון, ההזרמה, השיווק או הצריכה של גז;

(2) בטיחות מיתקן גז;

(3) בטיחות הביצוע של עבודת גז;

(4) מתן הודעה מוקדמת לצרכן גז על מועד ביצוע בדיקה של מיתקן גז ועל ביצוע עבודת גז;

(5) השמדת מיתקן גז שאינו עומד בדרישות התקן;

(6) הטלת אגרות בעד בקשה לרישיונות והיתרים לפי חוק זה וגביית תשלומים בשל הוצאות שהוציאה המדינה לפי חוק זה;

(7) מתן רישיונות לפי חוק זה, ובכלל זה תקופת ותק, התמחות, כשירות, שמירה על כשירות וניסיון מעשי נדרשים של מבקש הרישיון.

(ב) הוראה כאמור בסעיף קטן (א) יכולים להיות כלליים או לסוגים של גז או של מיתקני גז או של עבודות גז.

(ג)  הוראות לפי סעיף קטן (א)(6), ייקבעו בהסכמת שר האוצר.

(ד) השר רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספות לחוק זה; צו לפי סעיף קטן זה לשינוי התוספת השלישית ייקבע בהסכמת שר המשפטים.

תיקון חוק הגז (בטיחות ורישוי)

35.  

בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989[13] -

(1) בסעיף 1-

(א)  ההגדרה "גז" - תימחק;

(ב) במקום ההגדרה "גז טבעי" יבוא:

                     ""גז טבעי", "גז" – כהגדרתם בחוק משק הגז הטבעי";

(ג)  ההגדרה "גז פחמימני מעובה" – תימחק;

(ד) בהגדרה "מיתקן גז", במקום האמור בה יבוא
"מיתקן או מכשיר המשמש להחסנה, למדידה, להפצה, לצריכה, לצבירה או לשריפה של גז ולפליטתם של גזי שריפה, לרבות מבנים, מכלים, צינורות ואביזרים המשמשים במיתקן ולמעט מיתקן כאמור שהינו חלק מרכז מסחרי".

(ה) ההגדרה "מיתקן גז פחמימני מעובה לצריכה עצמית" – תימחק;

(ו) אחרי ההגדרה "מיתקן גז טבעי לצריכה" יבוא:

""הממונה" – הממונה כהגדרתו בחוק משק הגז הטבעי;

"המנהל" – המנהל כהגדרתו בחוק משק הגז הטבעי";"

(ז)  בהגדרה "נותן שירותי הזרמת גז", המילים "של גז טבעי" – יימחקו;

(ח) בהגדרה "עבודת גז", לפני "התקנה" יבוא "תכנון", ואחרי בדיקה יבוא "תפעול" והמילים "או הובלה" - יימחקו.

(ט)  בהגדרה "ספק גז", המילה "הובלה" - תימחק;

(י) בהגדרה "השר", במקום "האנרגיה והתשתית" יבוא "התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים";

(2) בפרקים ב' ו- ב'1, בכל מקום במקום "המנהל" יבוא "הממונה";

(3) בסעיף 2, המילה "ההובלה" – תימחק;

(4) סעיף 3 – בטל;

(5) בסעיף 4(א), פסקה (1) – תימחק;

(6) בסעיף 5, אחרי "להורות על הפסקת השימוש במיתקן הגז" יבוא "שאינו מיתקן גז טבעי לצריכה";

(7) סעיף 6 – בטל;

(8) בסעיף 8(ב), במקום "המנהל" יבוא "מחזיק במיתקן גז";

(9) סעיף 8א – בטל;

(10) בסעיף 11, במקום "המנהל" יבוא "הממונה";

(11) במקום סעיף 12 יבוא-

"תנאים למתן רישיון ספק גז

12.

המנהל רשאי לתת למבקש רישיון ספק גז אם הוא תאגיד שנרשם על פי דין בישראל";

(12) בסעיף 13, בכל מקום במקום "המנהל" יבוא "המנהל או הממונה, לפי העניין";

(13) בסעיף 14 –

(א)  בפסקה (1), המילים "ואם הוא יחיד גם לו עצמו" – יימחקו;

(ב) בפסקה (4) הקטע החל במילים "הוראות אלה יחולו" עד סופה – יימחק;

(ג)  פסקה (5) – תימחק.

(14) בסעיף 15, בכל מקום במקום "המנהל" יבוא "הממונה";

(15) בסעיף 16 -,

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "סעיפים 10 או 11" יבוא "סעיף 10 יהיה לעשר שנים ולפי סעיף 11";

(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "המנהל או הממונה, לפי העניין";

(16) בסעיף 17, בכל מקום במקום "המנהל" יבוא "המנהל או הממונה, לפי העניין";

(17) בסעיף 18, אחרי "ספק גז" יבוא "או מי שקיבל רישיון לפי פרק ב' לחוק משק הגז הטבעי";

(18) בסעיף 24, במקום "המנהל" יבוא "המנהל או הממונה, לפי העניין";

(19) בסעיף 29 -

(א)  בסעיף קטן (א), הקטע החל במילים "לרבות קביעת כללים" עד המילים "בדיקה של מיתקן גז" – יימחק;

(ב) סעיף קטן (ב) – בטל;

(20) בסעיף 30-

(א)  בסעיף קטן (א) המילה "הובלה" – תימחק והקטע החל במילים "ולגבי מיתקן גז הממוקם במקום עבודה" עד סופו – יימחק.

(ב) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) תקנות וצווים לעניין מיגון או הבטחה של מיתקני גז ייקבעו בהסכמת השר לביטחון פנים".

(21) בסעיף 31-

(א)  סעיף קטן (א) – יימחק.

(ב) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) הוראות מאת המנהל בעניין מיגון או הבטחה של מיתקני גז יהיו בהתייעצות עם מי שהסמיך לכך השר לביטחון פנים".

(22) סעיף 32 – בטל.

(23) התוספת הראשונה – בטלה.

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים

36. א

בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000[14], בתוספת הראשונה, בסופה יבוא "חוק הגפ"מ, התשע"ו-2015".

תיקון חוק העבירות המינהליות

37.  

בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985[15], בתוספת הראשונה, בטור א', בסופה יבוא: "חוק הגפ"מ, התשע"ו-2015".

תיקון חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות

38.  

בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013[16], בתוספת, בפרט 11, במקום "חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989" יבוא "חוק הגפ"מ, התשע"ו-2015".

תחילה והוראות מעבר

39.  

(א)  תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה); השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ראשי לדחות את יום התחילה בתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על 6 חודשים.

(ב) רישיון ספק גז ורישיון לעיסוק בעבודת גז שניתנו לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989, ועמדו בתוקפם ערב יום תחילת חוק זה, יראו אותם כרישיונות שניתנו לפי חוק זה, והם יהיו בתוקף עד תום תקופת תוקפם, אלא אם כן בוטלו או הותלו קודם לכן לפי הוראות חוק זה.

(ג)  ספק גז שעסק ערב יום התחילה בהספקת גז באמצעות סוכן וכן הסוכן כאמור רשאים, על אף הוראות סעיף 4, להמשיך ולעסוק בהספקת גז כאמור במשך שישה חודשים מיום התחילה, ובלבד שספק הגז הגיש בקשה לכך עד יום התחילה.

(ד) הוראות סעיף 15(ד) לחוק זה יחולו גם על היתרים שניתנו עד שלוש שנים לפני יום התחילה ועמדו בתוקפם ערב היום האמור, ואולם היתרים שניתנו יותר משלוש שנים לפני יום התחילה יעמדו בתוקפם עד תום שנתיים מיום התחילה, אלא אם כן בוטלו קודם לכן לפי הוראות חוק זה.

(ה) תקנות, צווים, מינויים, החלטות או הוראות שהותקנו או ניתנו מכוח חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989 יעמדו בתקפם עד לביטולם או לשינויים מכוח חוק זה, ויראו אותם, בשינויים המחויבים, כאילו ניתנו מכוח חוק זה.

תוספת ראשונה

(סעיף 3(ב)(1))

עיסוק בהספקת גז הפטור מרישיון ספק גז

(1)       מילוי גז בכלי רכב המונע בגז באמצעות מיתקן גז בתחנת תדלוק, שניתן לגביו היתר לפי סעיף 15 (א);

(2)       שיווק של מכלי מחנאות לצרכני גז במחסן שניתן לגביו היתר מאת המנהל לפי חוק זה;

(3)       אחסון בידי צרכני גז, של מכלי מחנאות שקיבולתם הכוללת אינה עולה על 15 ליטרים, על פי הוראות היצרן;

(4)       אחסון של גז בידי צבא הגנה לישראל על פי נהלים שנקבעו, בהסכמת המנהל, בפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955‏[17];

(5)       אחסון בידי מי שעוסק בזיפות או במיסגור, של מכלי גז מיטלטלים שקיבולתם הכוללת אינה עולה על 220 ליטרים, על פי כללים שייקבעו על ידי המנהל.

תוספת שנייה

(סעיף 6(4))

א.       בעל רישיון ספק גז יערוך ביטוח לכיסוי חבותו בשל כל אירוע בסכום שלא יפחת מסכום השווה, בשקלים חדשים, ל-5 מיליון דולר ארצות הברית לפי שער החליפין היציג של הדולר של ארצות הברית לעומת השקל החדש כפי שמפרסם בנק ישראל.

ב.        הביטוח ייעשה אצל מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981.

ג.        הביטוח יהיה תקף במשך כל תקופת הרישיון של ספק גז, וייעשה באופן שיכסה תביעות בשל אירועים שאירעו בתקופת תוקפה של הפוליסה, גם אם הוגשו לאחר מכן.

ד.        סכום ההשתתפות העצמית בביטוח כאמור לא יעלה על 1% מסכום הביטוח לאירוע.

תוספת שלישית

(סעיף 32)

הוראות שלגביהן חלה חובת פיקוח של בעל רישיון ספק גז על מעשיו של סוכן

(1) סעיף 13(ב);

(2) סעיף 18;

(3) סעיף 3 לצו הגז (בטיחות ורישוי) (מכלי גפ"מ מיטלטלים), התשע"ה-2015[18] (להלן – צו מכלי גפ"מ);

(4) סעיף 6 לצו מכלי גפ"מ;

(5) סעיף 7 לצו מכלי גפ"מ;

(6) שיווק מכל גז פחמימני מעובה מיטלטל שאינו ממלא אחר דרישות התקן בניגוד לחוק התקנים.