תזכיר חוק הצעת חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט), התשע"ו-2015

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט), התשע"ו-2015.

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט הינו עמותה רשומה, שנוסדה לפני קום המדינה כמכון לאומי לספורט ולחינוך גופני. כיום, המכון, הממוקם בנתניה, עוסק במתן שירותי ספורט לספורטאים, למאמנים, למדריכים, להתאחדויות ספורט ולאיגודי ספורט, וזאת במטרה לפעול לקידום הספורט ההישגי בישראל על-ידי מתן שירותים מרוכזים תחת קורת גג אחת.

בנוסף, פועלות במסגרת המכון יחידות הממלאות תפקידים לאומיים כגון: היחידה לספורט הישגי, המרכז לרפואת ספורט ומחקר, פנימייה לספורטאים מחוננים, ספריה לאומית לספורט, ארכיון הספורט והחינוך הגופני,  מוזיאון להנצחת ספורטאים יהודים ועוד.

לאור בעייתיות שהתעוררה בשעתו בנוגע למבנה המשפטי של המכון, ובהתאם לתכנית הבראה שגובשה למכון המצוי בקשיים תקציביים, הוחלט לפעול לייסודו של המכון כתאגיד סטטוטורי.

ג. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יחוקק חוק חדש להקמתו של מכון וינגייט כתאגיד סטטוטורי כמתואר בתזכיר החוק להלן.

ד.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי ממשלה ועל ההיבט המינהלי

בהתאם למוצע בתזכיר החוק, תקציבו של מכון וינגייט ימומן בחלקו מתקציב המדינה וייקבע בחוק התקציב השנתי בתחום פעולה נפרד במסגרת תקציב משרד התרבות והספורט, הכל כפי שיתואם עם משרד האוצר.

ה. נוסח החוק המוצע

להלן נוסח החוק המוצע:

מטרת החוק

1.  

מטרתו של חוק זה להבטיח את פעילותו של מכון וינגייט כמכון הלאומי למצוינות בספורט בישראל ולאפשר לספורטאי ההישג בישראל לממש את יכולותיהם.

הגדרות

2.  

בחוק זה-

"איגוד", "התאחדות", "מאמן" "מדריך" – כמשמעותם בחוק הספורט, התשמ"ח - 1988[1];

"הועד האולימפי" – הועד האולימפי הישראלי;

"חוק יסודות התקציב" –  חוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985[2];

"המנהל" או "המנהל הכללי" – המנהל הכללי של המכון שמונה לפי סעיף 21;

"המכון" – המכון הלאומי למצוינות בספורט ע"ש אורד צ'ארלס ווינגייט שהוקם לפי חוק זה;

"המשרד" – משרד התרבות והספורט;

"הרשות" – רשות החברות הממשלתיות;

"השר" – שר התרבות והספורט;

"תחרות ספורט משמעותית" – תחרות רשמית המוכרת על ידי הארגון הבין-לאומי של ענף הספורט הנוגע לעניין, המאורגנת על ידי התאחדות ספורט או איגוד ספורט בישראל או מחוץ לישראל, שהיא אחד מאלה: משחקים אולימפיים, משחקים פרה-אולימפיים, משחקי עולם, אולימפיאדת השחמט, אליפות עולם, אליפות אירופה, או תחרות אחרת שהוכרה על ידי היחידה לספורט הישגי במכון.

הקמת המכון

3.  

מוקם בזה המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט).

מקום מושב המכון

4.  

(א)  מקום מושבו של המכון יהא בשטח שבדרומה של העיר נתניה.

(ב)  המדינה תעמיד לרשות המכון את המקרקעין הדרושים לפעילותו.

(ג)   על אף האמור בסעיף זה, רשאי המכון לפעול גם מחוץ למקרקעי המכון.

תפקידי המכון

5.  

(א)   המכון יפעל כמכון הלאומי לספורט במדינת ישראל ובכלל זה:

(1)  יקדם, יטפח, ייזום ויפתח את פעילויות הספורט והפעילות הגופנית במדינת ישראל, לכל רמותיה וענפיה, כתשתית לפיתוח ספורט תחרותי והישגי;

(2)  יקדם את המצוינות בספורט התחרותי וההישגי ואת תרבות הספורט בישראל;

(3)  יסייע לספורטאי הישג להתפתח מבחינה מקצועית בתנאים מיטביים;

(4)  יקיים, ינהל, ויפתח את יחידות המכון העוסקות בספורט ובפעילות הגופנית, לרבות אלו המפורטות בסעיף (ב),  המטפלות בטיפוח, הכשרה, והשתלמויות בענפי הספורט השונים; הן לבד והן יחד עם  איגודים והתאחדויות, מוסדות, עמותות, חברות, גופים ממשלתיים וציבוריים או אחרים;

(5)  יקים ויפעיל  מתקני ספורט ומתקני עזר לסיוע וטיפוח ספורטאים, הכשרת מאמנים וסגל נלווה, וישמור על תחזוקתם ברמה נאותה;

(6)  יסייע בארגון  תחרויות ספורט משמעותיות, לפי הנחיית האיגוד או ההתאחדות הנוגעים בדבר;

(7)  יערוך, יתרגם, יתעד, יפרסם ויוציא לאור פרסומים בנושא הספורט ותרבות הגוף.

(ב) לצורך ביצוע תפקידיו, יפעיל המכון את  היחידות הבאות, שיהוו חלק בלתי נפרד מן המכון ופעולותיו, בין בעצמו ובין בשיתוף עם אחרים, ובלבד ששיתוף כאמור אושר בידי השר: 

(1)  בית ספר לאומי  למאמנים ולמדריכים  המטפל בהכשרה, טיפוח והשתלמויות מאמנים ומדריכים בסוגי פעילות ספורט  ובדרגות ההסמכה השונות בהתאם לחוק  הספורט, התשמ"ח - 1988[3];

(2)  מרכז למחקר מדעי הספורט, רפואת ספורט ושיקום נפגעי תנועה בספורט, בהתאם לסדרי עדיפויות לנושאי מחקר שייקבעו על-ידי ועדת מחקר שימנה הוועד המנהל באישור המשרד;

(3)  היחידה לספורט הישגי לצורך טיפוח ספורטאי ההישג, הכנת משלחות ספורטאי ישראל למשחקים האולימפיים והפרה-אולימפיים ועריכת השתלמויות למאמנים לאומיים, בהתאם למדיניות הלאומית לקידום ספורטאי ההישג של ישראל;

(4)  היחידה לאיתור, לקידום ולטיפול ספורטאים צעירים מצטיינים;

(5)  מרכז לקידום ספורט הנשים בישראל, בהתאם למדיניות הלאומית לקידום ספורט הנשים בישראל ובכפוף לה;

(6)  מרכז למחוננים בספורט, לרבות בתנאי פנימייה, לספורטאים הצעירים, שיפעל בהתאם למדיניות כללית של מינהל הספורט במשרד לעניין מכסות ותנאי קבלה;

(7)  יחידה שתעסוק בתיעוד הספורט בישראל,  בפרסומים ובהוצאה לאור של ספרות מדעית מקצועית, תרגומים ועיתונות בנושאי ספורט ופעילות גופנית;

(8)  ספרייה מקצועית וארכיון בנושאי  ספורט ופעילות הגופנית;

(9)  מוזיאון מרכזי בנושאי ספורט ופעילות הגופנית , לרבות  מוזיאון להנצחת ספורטאים, ספורטאיות ואנשי מקצוע יהודים מכל רחבי העולם בעלי הישגים בולטים בתחום הספורט;

(10) פעילות אחרת עליה החליט הועד המנהל, באישור השר, ובלבד שאינה למטרות רווח ושהיא עולה בקנה אחד עם תפקידי המכון המנויים בסעיף קטן (א).

(ג)   המכון רשאי לבצע פעולות נוספות או לתת שירותים נוספים (להלן – פעילות נוספת), בין בעצמו ובין ביחד עם אחרים, באישור המנהל הכללי של המשרד לאחר ששוכנע כי מתקיימים בפעילות הנוספת כל אלה:

(1)  היא נועדה לקידום הספורט, פעילות גופנית ואורח החיים  הפעיל והבריא;

(2)  היא רווחית למכון ולא מצריכה מימון ממשלתי;

(3)  אין בה כדי לפגוע בתפקידי המכון האחרים על פי חוק זה או למנוע או לצמצם פיתוח עתידי במכון;

(4)  אם הפעילות מבוצעת בדרך של מיזם משותף, לאחר שנבחנו הצורך בשיתופו של גורם נוסף לצורך ביצוע הפעילות, קיומה של חלופה לביצוע הפעילות שלא בדרך של מיזם משותף והתאמתו של הגורם הנוסף לביצוע הפעילות; הוחלט על הקמת חברה בת למכון, יחולו הוראות סעיף 26. 

המכון – תאגיד

6.  

המכון הוא  תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.

המכון – גוף מבוקר

7.  

המכון הוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח- 1958 [נוסח משולב] (להלן – חוק מבקר המדינה)[4].

אורגנים של המכון

8.  

האורגנים של המכון הם הוועד המנהל, המנהל וועדת הביקורת.

הוועד המנהל

9.  

(א)  השר ימנה וועד מנהל של תשעה חברים שהם:

(1)  ארבעה עובדי המשרד בעלי זיקה לתחום הספורט, ובהם ראש מינהל הספורט ועובד המשרד הממונה על קידום ספורט הנשים;

(2)  עובד משרד האוצר לפי המלצת שר האוצר;

(3)  שלושה נציגי ציבור, שאחד מהם לפחות הוא ספורטאי עבר שייצג את ישראל במשך ארבע שנים לפחות בתחרות ספורט משמעותית, שאחד מהם הוא בעל זיקה ניהולית ועסקית;

(4)  נציג הועד האולימפי, לפי המלצת הועד האולימפי.

(ב) השר ימנה  את יושב ראש הוועד המנהל מבין נציגי הציבור חברי הוועד המנהל ואת ממלא מקומו הקבוע.

(ג)  במינוי לפי פסקאות (1) ו-(3) שבסעיף קטן (א), תמונה לפחות אישה אחת לפי הוראות כל פסקה כאמור.

(ד) לא ימונה לחבר הוועד המנהל מי שהורשע בעבירה שבשל חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא רשאי לשמש חבר הוועד המנהל.

תפקידי הוועד המנהל

10.  

תפקידי הוועד המנהל הם:

(1) לקבוע את המדיניות לקידומו ולפיתוחו של המכון ולהתוות את קווי הפעולה של המכון בהתאם למדיניות הספורט הלאומית שקבעה המועצה הלאומית לספורט;

(2) לאשר את תכנית העבודה שהוכנה  על ידי המנהל הכללי;

(3) לאשר את תקציב המכון שהוכן על ידי המנהל הכללי;

(4) לפקח על ביצוע תכנית העבודה השנתית והרב שנתית  של המכון;

(5) לאשר את הדוח הכספי והמאזן השנתי של המכון;

(6) לפקח על עבודת המנהל הכללי;

(7) למנות רואה חשבון מבקר;

(8) למנות מבקר פנים למכון ולדון בדוחות שהמבקר יגיש לו;

(9) למנות ועדת מחקר למכון, שתעסוק בתחומי מחקר שנקבעו בתכנית העבודה שאושרה.

סדרי עבודת הוועד המנהל

11.  

(א)  יושב ראש הוועד המנהל ינהל את ישיבות הוועד המנהל, יזמן את ישיבותיו ויקבע את מועדן, מיקומן ואת סדר היום שלהן.

(ב) הוועד המנהל רשאי לקבוע את סדרי עבודתו ונהליו, ככל שלא נקבעו בחוק זה.

(ג)  הוועד המנהל יתכנס 8 פעמים בשנה לפחות.

(ד) שליש מחברי הוועד המנהל המכהנים רשאי בכל עת לדרוש כינוס הוועד המנהל על-ידי דרישה בכתב החתומה על ידם.

(ה) המניין החוקי לישיבות הוועד המנהל הוא שליש מחצית מחבריה ובהם יושב ראש הוועד המנהל או ממלא מקומו הקבוע.

(ו) החלטות הוועד המנהל יתקבלו ברוב דעות; היו הקולות שקולים, תכריע עמדתו של יושב ראש הוועד המנהל.

(ז)  הוועד המנהל רשאי, במקרים חריגים, לקיים ישיבות באמצעות שימוש בכל אמצעי תקשורת, ובלבד שכל חברי הוועד המנהל המשתתפים יכולים לשמוע זה את זה בו בזמן.

(ח) יושב ראש הוועד המנהל יערוך פרוטוקולים של ההליכים בישיבות הוועד, וישמור אותם לתקופה של שבע שנים ממועד הישיבה; פרוטוקול שאושר ונחתם בידי מי שניהל את הישיבה ישמש ראיה לכאורה לאמור בו.

סמכות שיורית

12.  

סמכות של המכון שלא הוקנתה בחוק זה לאורגן של המכון, רשאי הוועד המנהל להפעילה.

תקופת כהונה

13.  

חברי הועד המנהל ימונו לתקופות של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנות חבר כאמור לתקופת כהונה אחת נוספת בלבד, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים למינוי כאמור בסעיף 9; על אף האמור, את תקופת כהונתו של חבר הועד המנהל שהוא עובד המדינה או נציג הועד האולימפי ניתן להאריך לתקופות כהונה נוספות.

סמכות לעיין במסמכים

14.  

לכל חבר בוועד המנהל הזכות לבדוק את מסמכי המכון  ואת רישומיו ולקבל העתקים מהם, ולבדוק את נכסי המכון, ככל שהדבר דרוש למילוי חובותיו כחבר הוועד המנהל. הוועד המנהל, בהחלטה שתתקבל ברוב של חבריו, רשאי למנוע מחבר הוועד לבדוק מסמך או נכס אם סבר שהחבר פועל בחוסר תום לב או שבדיקה כאמור עלולה לגרום נזק מהותי למכון או לפגוע בהשגת מטרותיו.

פקיעת כהונה

15.  

חבר הוועד המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2) הוא הורשע בעבירה כאמור בסעיף 9(ד);

(3) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או נציג הגוף, שאותו הוא מייצג בוועד המנהל;

(4) לגבי חבר הוועד המנהל שהוא נציג הציבור, כאמור בסעיף 9(א)(3)– אם נתמנה להיות עובד המדינה.

העברה מכהונה והשעיה

16.  

(א)  השר רשאי להעביר חבר הוועד המנהל מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו, לאחר שנתן לו הזדמנות להביא בפניו את טענותיו בתוך תקופה שהורה, באחת מאלה:

(1) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(2) הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של הוועד המנהל;

(3) נתקיימו בו נסיבות הפוסלות אדם, לפי דין, מלכהן  כחבר הוועד המנהל.

(ב) הוגש נגד חבר הוועד המנהל כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף 9(ד), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך בעניינו, ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה.

ועדות משנה

17.  

(א)  הוועד המנהל רשאי למנות מבין חבריו ועדות משנה (להלן – ועדות משנה), שיהיו רשאיות לתת המלצות למועצה בעניינים שבהם הסמיך אותן הוועד המנהל לדון.

(ב) הוועד המנהל רשאית לצרף כחברים בועדות משנה גם מי שאינו נמנה עם חבריו, ובלבד שיושב ראש כל ועדת משנה יהיה חבר הוועד המנהל.

(ג)  הוראות סעיפים 9(ד) , 18, 19 ו-23 יחולו גם לגבי חברי ועדות משנה שאינם חברי הוועד המנהל, בשינויים המחויבים.

(ד) הוועד המנהל רשאי לקבוע כללים לעבודת ועדת משנה, להורות לועדת משנה להתכנס ולדון בעניין שיורה לה, ולדרוש ממנה למסור דיווח על פעולותיה.

(ה) ועדת משנה רשאית לקבוע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

תוקף פעולות

18.  

קיום הוועד המנהל או ועדת משנה, סמכויותיהם ותוקף החלטותיהם לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקום של חבר בהן, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי הוועד המנהל או ועדת המשנה, לפי העניין, מכהנים כדין.

החלת דינים על חברי הוועד המנהל

19.  

חברי הוועד המנהל שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה:

(1) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969^[5];

(2) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959[6];

(3) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979^[7]

(4) חוק העונשין, התשל"ז-1977^[8] – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

(5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971^[9];

(6) פקודת הנזיקין [נוסח חדש]^[10];

(7) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969.

ועדת ביקורת

20.  

(א)  הוועד המנהל ימנה  ועדת ביקורת מבין חבריו, שתמנה שלושה עד חמישה חברים; יושב ראש הוועד המנהל לא יהיה חבר בוועדת ביקורת; מנתה ועדת הביקורת שלושה חברים –  אחד מהם יהיה חבר הוועד המנהל מקרב עובדי המדינה ושניים מהם יהיו חברי הוועד המנהל מקרב נציגי הציבור; מנתה ועדת הביקורת יותר משלושה חברים – לפחות שניים  מהם יהיו חבר הוועד המנהל מקרב עובדי המדינה והיתר יהיו חברי הוועד המנהל מקרב נציגי הציבור;

(ב) ועדת הביקורת -

(1)  תעמוד על ליקויים בניהול המכון, לרבות ליקויים הנוגעים לחברה בת שהוקמה לפי סעיף 26, בין השאר תוך התייעצות עם מבקר הפנים, ותציע לוועד המנהל דרכים לתיקונם; מצאה ועדת הביקורת ליקוי כאמור שהוא ליקוי מהותי, תקיים ישיבה אחת לפחות לעניין הליקוי הנדון, בנוכחות מבקר הפנים, לפי העניין, ובלא נוכחות של נושאי משרה במכון  שאינם חברי הוועדה; על אף האמור בסעיף זה, נושא משרה רשאי להיות נוכח לשם הצגת עמדה בנושא שבתחומי אחריותו;

(2)  תבחן את מערך הביקורת הפנימית של המכון ואת תפקודו של מבקר הפנים  וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו;

(3)  תדון בדוחות של מבקר הפנים, דוחות מבקר המדינה ודוחות ביקורת אחרים הנוגעים למכון;

(4)  תבחן את תכנית העבודה של מבקר הפנים לפני הגשתה לאישור הוועד המנהל ותציע שינויים בה;

(ג)  יושב ראש ועדת הביקורת יכנס את ועדת הביקורת לדיון בנושאים שיועמדו על סדר יומה בידי מבקר הפנים, הוועד המנהל, המנהל הכללי או חבר הוועדה.

(ד) חבר הוועד המנהל  שאינו חבר בוועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת דיון ובעת קבלת החלטות הוועדה, אלא אם כן קבע יושב ראש הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים.

(ה) מבקר הפנים  והיועץ המשפטי של המכון יקבלו הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיו רשאים להיות נוכחים בעת הדיון ובעת קבלת החלטות בוועדה.

(ו) הודעה על קיום ישיבת ועדת הביקורת שבה עולה נושא הנוגע לביקורת הדוחות הכספיים תומצא לרואה החשבון המבקר, שיהיה רשאי להשתתף בה.

(ז)  ועדת ביקורת תגיש לוועד המנהל, למנהל ולמשרד דוח על פעילותה לפחות אחת לשנה.

המנהל הכללי ותפקידיו

21.  

(א)  הוועד המנהל, באישור השר, ימנה מנהל  כללי למכון, לאחר שיקיים הליך לאיתור מועמדים.

(ב) המנהל הכללי ממונה על ביצוע תפקידי המכון ויישום החלטות הוועד המנהל ועל הניהול השוטף של ענייני המכון  במסגרת המדיניות  שקבע הוועד המנהל .

(ג)  המנהל הכללי יכין את תכנית העבודה השנתית והתקציב  השנתי של המכון ויביאם לאישור הוועד המנהל.

כהונת המנהל הכללי ותנאי העסקתו

22.  

(א)  תקופת כהונתו של המנהל הכללי תהיה ארבע שנים; הוועד המנהל, באישור השר, רשאי לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.

(ב) המנהל הכללי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1)  הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש הוועד המנהל;

(2)  הוועד המנהל, באישור השר, החליט על הפסקת כהונתו ברוב של שני שלישים מחבריו; השר לא יסרב ליתן אישור כאמור אלא אם מתקיימים לדעתו טעמים מיוחדים;

(3)  הוא הורשע בעבירה שבשל חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו;

(4)  נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.

(ג)  הוועד המנהל, באישור השר ושר האוצר, יקבע את שכרו ותנאי העסקתו של המנהל הכללי.

ניגוד עניינים

23.  

(א)  חבר הוועד המנהל, חבר ועדת משנה, המנהל או עובד המכון לא יטפלו בנושא שעלול לגרום להם להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד ענינים בין תפקידם לבין עניין אישי שלהם או לבין תפקיד אחר שלהם, ובכלל זה יימנעו מלהשתתף בדיון או מלהצביע בישיבות, לגבי נושא כאמור.

(ב) התברר לחבר הוועד המנהל, חבר ועדת משנה, המנהל או עובד המכון כי נושא הנדון בישיבה של הוועד המנהל או של ועדת משנה, או נושא שהוא הופקד על טיפולו, עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך ליושב ראש הוועד המנהל ויפעל לפי הוראותיו.

(ג)  לענין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה.

(ד) בסעיף זה -

"עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שהוא או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה;

"קרוב" של אדם – בן זוגו, הורהו, צאצא שלו, אחיו, אחותו או אדם אחר הסמוך על שולחנו, ובן זוגו של כל אחד מהם.

תכנית עבודה והוראות למכון

24.  

(א)  הוועד המנהל יעביר לאישורו של השר תכנית עבודה שנתית ותכנית עבודה רב שנתית.

(ב) השר, או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות למכון –

(1)  בדבר הנושאים שיכללו בתכנית כאמור, מתכונת עריכתה ומדדים לביצוע;

(2)  על שינויים שיש לערוך בתכנית שהוגשה לאישור;

(3)  על פעולות שעליו לנקוט כדי לעמוד בתכנית עבודה שנתית או בתפקיד שהוטל עליו לפי חוק זה.

(ג)  השר או מי שהוא הסמיך לכך רשאי להורות למכון בדבר קיום הכשרה בסוג מסוים של פעילות ספורט, בדרגת הסמכה כפי שיורה, אם ראה כי קיים מחסור בהכשרת מאמנים באותו סוג של פעילות, ובלבד שניתנה למכון הזדמנות להשמיע טענותיו בפני השר והשר קיים התייעצות עם ההתאחדות או האיגוד הנוגע בעניין.

תקציב

25.  

(א)  הוועד המנהל יגיש  לשר ולשר האוצר, לאישורם, לא יאוחר מיום 31 ביולי בכל שנה, את הצעת התקציב של המכון לשנת התקציב הבאה.

(ב) התקציב השנתי של המכון ימומן מתקציב המדינה ומהכנסות נוספות לרבות תרומות, עיזבונות ומענקים (להלן – הכנסות נוספות). בלי לגרוע מהאמור לעיל, המכון יהיה רשאי לגבות תשלום בעד שירותים שהוא מספק.

(ג)  חלקו של התקציב השנתי של המכון הממומן מתקציב המדינה כאמור בסעיף קטן (ב), ייקבע בחוק התקציב השנתי בתחום פעולה נפרד במסגרת תקציב משרד התרבות והספורט; לעניין זה -

(ד) בחוק להסדר ההימורים בספורט, תשכ"ז-1967^[11], בסעיף 9, סעיף קטן (ב1) תיווסף פיסקה כדלקמן:

(ה) בסעיף זה –

            "חוק התקציב השנתי" - כמשמעותו בחוק יסודות התקציב;

             "תחום פעולה" - כהגדרתו בחוק התקציב השנתי.

(ו) בכפוף להוראות סעיף 5(ג), המכון רשאי לקבל הכנסות נוספות מעבר לאומדן שנקבע בתקציב השנתי של המכון, בהתאם להוראות שיקבע השר באישור שר האוצר; קיבל המכון הכנסות כאמור, יהא רשאי לשלם ולהתחייב גם מתוך סכומים אלה, לאחר שאושרו כדין כתקציב נוסף, וניתנה על כך הודעה לשר; קיבל המכון כספים מגוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, מעבר לאומדן שנקבע בתקציב השנתי של המכון, יהא המכון רשאי לשלם ולהתחייב כאמור, אם ההוצאה אושרה כדין בתקציב הגוף המבוקר, וניתנה על כך הודעה לשר ולשר האוצר.

הקמת חברה בת

26.  

(א)  בלי לגרוע מהוראות סעיף 5(ג), המכון רשאי להקים חברה בת (להלן – חברת הבת)  בהחלטת הועד המנהל ובאישור השר, אם התקיימו התנאים הבאים, ובלבד שלא יקים המכון יותר משתי חברות בנות לפי סעיף זה:

(1)  חברת הבת תהא חברה כלכלית שתעסוק בפעילות עסקית בזיקה לתחום הספורט, שאינה נמנית על הקבוע בסעיף 5(ב);

(2)  מרבית אמצעי השליטה בחברת הבת והשליטה בה יהיו בידי המכון; בסעיף זה, "אמצעי שליטה" ו-"שליטה" – כהגדרתם בחוק החברות הממשלתיות;

(3)  חברת הבת תהא רשומה בישראל והדין שיחול עליה יהיה הדין הישראלי;

(4)  על מינוי דירקטור מטעם המכון בחברת הבת ועל מינוי המנהל של חברת הבת יחולו הוראות פרק ג' לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים; 

(5)  הוועד המנהל והשר שוכנעו כי פעילות חברת הבת תשיא רווח למכון וכי היא אינה מהווה תחרות לפעילות המכון;

(6)  כל תנאי נוסף שהוועד המנהל או השר, לפי העניין, יסברו כי הוא נחוץ לשמירה על איתנותו הכלכלית של המכון ועל איכות פעילותו או על פיקוח ראוי על התנהלות חברת הבת .

(ב) המכון או השר יהיה רשאי לדרוש מדירקטור מטעם המכון בחברת הבת או מנושא משרה בחברת הבת, מידע ומסמכים בענייני חברת הבת;

(ג)  סמכויות הרשות בעניינים הבאים יחולו לעניין חברת הבת, בשינויים המחויבים:

(1)  השתתפות בישיבות דירקטוריון לפי סעיף 27(ב) לחוק החברות הממשלתיות;

(2)  ייעוץ לשר לפי סעיף 54(1) לחוק החברות הממשלתיות;

(3)  קבלת מידע לפי סעיף 55 לחוק החברות הממשלתיות.

(ד) הוקמה חברת הבת, לא יבצע המכון את הפעילות לשמה הוקמה החברה אלא באמצעותה.

(ה) חברת הבת לא תהא רשאית להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד כלשהו.

(ו) החלטות חברת הבת בעניינים המנויים בסעיף 11(א) לחוק החברות הממשלתיות, בפסקאות משנה (1) עד (8) ו-(11), טעונות אישור הוועד המנהל והשר, לאחר התייעצות עם הרשות.

(ז)  הוועד המנהל רשאי להביא לפירוק מרצון של חברת הבת או למכירת אמצעי השליטה של המכון בה, באישור השר ולאחר התייעצות עם הרשות, אם התקיים האמור בסעיף 14(א) לחוק החברות הממשלתיות.

עובדי המכון

27.  

(א)  סדרי קבלתם של עובדים למכון יהיו כשל עובדי המדינה, בשינויים שתאשר הממשלה.

(ב) עובדי המכון דינם כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המנויים בסעיף 19, וכן, בשינויים המחויבים, לענין חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963[12].

מינוי מבקר פנים

28.  

הוועד המנהל ימנה למכון מבקר פנים, אשר יפעל בהתאם להוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב - 1992^[13] ויגיש לוועד המנהל  דוח על ממצאיו.

מינוי רואה חשבון מבקר

29.  

(א)  הועד המנהל ימנה רואה חשבון מבקר; על מינוי רואה החשבון ועל שכרו יחולו ההוראות לפי סעיף 44 לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים.

(ב) רואה החשבון רשאי לעיין בכל עת במסמכי המכון הדרושים לו לצורך מילוי תפקידו ולקבל הסברים לגביהם.

(ג)  רואה החשבון המבקר רשאי להשתתף בכל ישיבת ועד מנהל או ועדת משנה הדנה בדוחות הכספיים שלגביהם ביצע פעולות ביקורת.

גמול והחזר הוצאות

30.  

(א)  חבר הוועד המנהל או ועדת משנה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג בוועד המנהל או בוועדת המשנה, זכאי לקבל גמול בעבור השתתפות בישיבות הוועד המנהל או ועדת המשנה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל תמורה בעבור ההשתתפות ממקור אחר.

(ב) חבר הוועד המנהל או ועדת משנה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות הוועד המנהל או ועדת משנה, ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות ממקור אחר.

(ג)  השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולם גמול או החזר הוצאות לחבר הוועד המנהל או וועדת משנה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ואת שיעוריהם.

(ד) בסעיף זה, "עובד המדינה" ו"עובד גוף מתוקצב" – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב.

איסור העברת נכסים

31.  

(א)  המכון לא יהא רשאי למכור, לשעבד או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותו, למעט נכסים שפרטים לגביהם, לרבות סוגם ושוויים, נקבעו בתקנות שקבע השר, אלא באישור השר ושר האוצר.

(ב) המכון לא יהא רשאי למשכן נכס שברשותו או להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים, אלא באישור השר ושר האוצר; לעניין זה, "להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים" – לרבות שכירות המקנה זכות לחדשה או להאריכה, או שכירות לתקופה נוספת, שבהצטרפותן לתקופות השכירות הקודמות עולות יחד על עשר שנים.

(ג)   המכון לא ייטול הלוואה העולה על סכום שקבע השר בתקנות, אלא באישור השר ושר האוצר.

(ד) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חברה בת של המכון שהוקמה לפי סעיף 26.

דין וחשבון שנתי

32.  

המכון יגיש דין וחשבון שנתי אודות פעולותיו בהתייחס לכל אחד מתחומי הפעילות והיחידות הפועלים במסגרתו ובהתייחס לחברות בנות שהוקמו לפי סעיף 26 ויגישו לשר לא יאוחר מיום 31 במרץ מדי שנה; המשרד רשאי להורות בדבר המתכונת להגשת הדוח האמור.

פטור ממסים

33.  

(א)  לעניין פקודת מס הכנסה^[14] יראו את המכון  כמוסד ציבורי הפועל למטרה ציבורית שעניינה חינוך, תרבות וספורט, ונכסי המקרקעין שלו ועסקאותיו בנכסים כאלה יהיו פטורים מכל מס, אגרה ותשלום חובה אחר המשתלמים למדינה ולרשויות מקומיות.

(ב) פטור ממסים לפי סעיף זה לא יחול על נכסים המשמשים למטרות מסחריות.

שמירת סמכויות

34.  

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

ביצוע ותקנות

35.  

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

תחילה

36.  

(א)  תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו.

(ב) עד יום תחילתו של החוק ימונה הוועד המנהל של המכון.

הוראות מעבר

37.  

(א)  בסעיף זה -

"חוק העמותות" – חוק העמותות, התש"ם^[15]-1980;

"העמותה" – עמותת "מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט                      (ע"ר 58-005-78-9);

"רואה החשבון" – רואה החשבון שמונה לפי הוראות סעיף קטן (ג).

(ב) מיום פרסומו של חוק זה תפעל העמותה לפירוקה מרצון ולהעברת נכסיה, התחייבויותיה, חובותיה ופעילותה למכון בהתאם להוראות כל דין; העמותה תגיש לרשם העמותות את הדין וחשבון ואת אישורו בידי האסיפה הכללית של העמותה לפי סעיף 47(ב) לחוק העמותות, עד יום כ"ב אדר ב' התשע"ו (1 באפריל 2016); הוראות חוק העמותות לעניין פירוק מרצון יחולו על פירוק העמותה, בשינויים המחויבים.

(ג)  שר האוצר ימנה, בתוך 30 ימים מיום פרסומו של חוק זה, רואה חשבון שילווה את פעילות העמותה ויכהן עד לפרסום הודעה לפי סעיף קטן (ה); כל עוד מכהן רואה החשבון כאמור יחולו הוראות אלה:

(1)  לרואה החשבון יהיו נתונות כל הסמכויות הנתונות לפי כל דין לחבר הוועד של העמותה לעניין קבלת מידע על אודות פעילותה, הוא יוזמן לישיבות האסיפה הכללית והוועד של העמותה ויהיה רשאי להשתתף בהן, ואולם לא תהיה לו זכות הצבעה;

(2)  התחייבות כספית מטעם העמותה לא תחייב אותה, אלא אם כן חתם עליה גם רואה החשבון, והתחייבות כספית שלא נחתמה כאמור – בטלה; על כל התחייבות כספית יצוין בכתב כי מונה לעמותה רואה חשבון לפי חוק זה וכי היא תחייב את העמותה רק אם נחתמה על ידו כאמור; לעניין זה, "התחייבות כספית" – לרבות בחוזה, בכתב התחייבות, במסמכי תשלום, בהסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין, או בתעודה אחרת;

(3)  לא יהיה אדם לעובד העמותה, שלא מהעובדים שסעיף (ו) חל עליהם, אלא אם כן אישר רואה החשבון, מראש ובכתב, את העסקתו ואת תנאי העסקתו;

(ד) הוועד המנהל רשאי לייפות את כוחם של שניים או יותר מחבריו לחתום בשם המכון על מסמכים ולבצע פעולות משפטיות אחרות לשם העברת נכסיה, התחייבויותיה, חובותיה ופעילותה של העמותה למכון, והכל בכפוף לכל סייג שבייפוי הכוח.

(ה) אישר רשם העמותות את סיום הליכי הפירוק מרצון של העמותה, לאחר שקיבל לידיו את הדין וחשבון על הפירוק ואת אישורו בידי האסיפה הכללית כאמור בסעיף קטן (ב), יפרסם על כך הודעה ברשומות.

(ו) (1)   מי שהיה עובד העמותה ערב יום התחילה, לרבות המנהל הכללי של העמותה (בסעיף קטן זה – המנהל המכהן), יהיה לעובד המכון החל ביום פרסום הודעה לפי סעיף קטן (ה);

(2)   על אף האמור בכל דין, עובד העמותה שעבר כאמור בפסקה (1) (בסעיף קטן זה – עובד עובר) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל המעבר;

(3) כל הזכויות שהיו לעובד עובר ערב יום התחילה יישמרו לו ויראו אותן כזכויות הנובעות מעבודתו במכון, וכל שינוי בשכרו או בתנאי העסקתו של עובד עובר לאחר שהיה לעובד המרכז ייעשה בכפוף להוראות כל דין ולהוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב;

(4) על המנהל הכללי המכהן יחולו ההוראות החלות על המנהל הכללי לפי חוק זה.

(ז)  השר רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין מעבר זכויות וחובות של העמותה למכון.