תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע:

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים), התשע"ה-2015.

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו:

ביום 27 במרץ 2014 הורה היועץ המשפטי לממשלה על הקמת צוות בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקלי), עו"ד אבי ליכט (להלן – צוות ליכט), שהתבקש להמליץ בפני שר האוצר והיועץ המשפטי לממשלה על הסדרת הרגולציה לטווח הארוך בענף שירותי המטבע. צוות ליכט הגיש את מסקנותיו והמלצותיו בחודש פברואר 2015. הצוות מצא כי בענף שירותי מטבע קיימים גופים שפועלים כמוסדות פיננסיים לכל דבר ועניין, המספקים מגוון רחב של שירותים. שירותים אלו כוללים ניכיון שיקים, פקטורינג (מימון עסק כנגד רכישת חובותיו), שירותי מטבע חוץ וכן העברת כספים בין מדינות. חלק מנותני שירותי המטבע עוסקים גם במתן הלוואות חוץ בנקאיות, פעולה שאינה מפוקחת כיום. כמו כן, לעיתים עוסקים נותני שירותי המטבע גם במתן שירותים מעין-בנקאיים דוגמת ניהול פיקדונות כספיים וביצוע הוראות תשלום.

מדובר בענף חשוב אשר להסדרת פעילותו תועלת משקית רבה. אולם, למרות חשיבותו, הענף כמעט שאינו מוסדר ומפוקח. ההסדרה הקיימת חלקית בלבד והיא מצויה בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן – חוק איסור הלבנת הון) ועוסקת בעיקר בהיבטים של הלבנת הון. הסדרת התחום בדרך זו משפיעה, כמובן, על התפיסה של הרגולציה בתחום. תחומי פעילות משמעותיים אחרים, כגון ענף ההלוואות החוץ בנקאיות בין אם באמצעות נותני שירותי מטבע ובין אם שלא באמצעותם, כמעט ואינם מוסדרים.

להיעדר ההסדרה תוצאות בלתי רצויות, שהבולטת שבהן היא שלצד גורמים לגיטימיים, נכנסו גורמים עברייניים לענף ונוצרה תשתית להעלמת מיסים ולהלבנת הון בהיקף נרחב. לעיתים משמשים נותני שירותי המטבע כ"צינור החמצן" הכלכלי של ארגוני הפשע. למעורבותם של ארגוני הפשע בענף נותני שירותי המטבע השלכה לא רק על מערכת אכיפת החוק אלא גם על הצרכנים של ענף זה. צרכנים אלה נדרשים לא אחת לקבל שירות פיננסי או אשראי מגורמים עברייניים, מה שמפגיש אותם עם גורמים אלו, למשל: בעת פעילות גביית חובות. כמו כן, מעורבותם של גורמים עבריינים כאמור, מכתימה את התחום כולו ובכך עלולה למנוע את התפתחותו של שוק אשראי חוץ בנקאי לגיטימי. נותני שירותי מטבע רבים משמשים, בין היתר, גם כספקי אשראי קמעונאי חוץ-בנקאי למשקי בית ולעסקים קטנים ולעסקים בינוניים. פיתוח אפיקי אשראי חוץ בנקאיים הוא צורך כלכלי-חברתי מרכזי. שוקי הכספים וההון הם שווקים בעלי חשיבות רבה לפעילותו של כל משק בעל כלכלה מפותחת. שווקים אלה מספקים למשק את האמצעים הכספיים המניעים את פעילותו העסקית. קיימת חשיבות רבה לפעילות התקינה והיעילה של שווקים אלה על כל הגורמים הפועלים בהם, באופן שתאפשר פעילות עסקית הגונה, שקופה ומאוזנת.

חלק ניכר מהפעילות בשוקי הכספים וההון מוסדר כבר כיום בחקיקה ומפוקח על ידי גופים רגולטוריים. לכן, שוק נותני שירותים פיננסיים משוכלל, מפוקח ורחב הוא בעל חשיבות כלכלית רבה. הוא יכול לשמש חלופה לשירותים שמספקת כיום המערכת הבנקאית והמוסדית, ויכול לתרום תרומה משמעותית לתחרות בתחום. צורך זה בולט על רקע המבנה הריכוזי בסקטור השירותים הפיננסיים בישראל והתחרות המוגבלת בו.

כפי שעוד עולה ממסקנות צוות ליכט, שוק האשראי החוץ בנקאי לא יכול להתפתח ללא רגולציה אפקטיבית, שתגן בין היתר על הלקוחות. מערך רגולטורי כזה אינו קיים כיום. בהעדר פיקוח על הלוואות חוץ בנקאיות התפתחו בענף פרקטיקות בעייתיות וציבור רחב ומוחלש ניצב לבדו מול תופעות פסולות ולא זוכה להגנה. היעדר הרגולציה מונע משוק חשוב זה להתפתח, פוגע באינטרס הציבורי, ומותיר את צרכני השירותים, רבים מהם מקרב אוכלוסיות מוחלשות ובעלי עסקים קטנים, ללא הגנה של המדינה.

ביום 8 בפברואר 2015, הודיע היועץ המשפטי לממשלה לראש ממשלת ישראל, שכיהן אותה עת גם כשר האוצר, כי מסקנות והמלצות צוות ליכט מקובלות עליו בהיבט העקרוני והוא מבקש לקדמן.

ביום 1 במרץ 2015, מינתה המנהלת הכללית של משרד האוצר, דאז, צוות בראשותו של היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד יואל בריס (להלן – צוות בריס), שמטרתו ליישם את המלצות צוות ליכט ולהכין את החקיקה הנדרשת ליישומן. בצוות חברים רבים מגופי הממשלה הנוגעים לעניין, ובכלל זה: נציגי האגפים הרלבנטיים במשרד האוצר (אגף שוק ההון, אגף התקציבים ואגף כלכלה ומחקר), בנק ישראל, משרד המשפטים, המועצה הלאומית לכלכלה, רשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ורשות ההגבלים העסקיים. צוות בריס קיים דיונים רבים בנוגע להסדר הראוי בתחום השירותים הפיננסיים הניתנים בידי מי שאינם בנק או גוף מוסדי (להלן – שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים). בישיבות נדונו עיקרי המלצות צוות ליכט וכן היבטים שונים הנוגעים לקביעת הרגולטור הפיננסי, להגדרת השוק והיקפו, ולהסדרה הנדרשת בו. כמו כן נדונו היבטים נוספים של פעילות נותני שירותי מטבע ופעילויות בלתי מפוקחות אחרות, שעלולות בעתיד להימצא, באותו אופן, מחוץ לגדר הפיקוח. במהלכן של ישיבות צוות בריס התברר כי היריעה רחבה וכמות הנושאים שבהם נדרש לטפל רבה, ועל כן הוחלט על חלוקת העבודה לשלושה מקטעים:

א) מקטע ראשון – יעסוק בקביעת מבנה הרגולטור שיפקח על שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים, באסדרת השירותים הניתנים על ידי נותני שירותי מטבע היום, או בשמם המוצע "שולחני"[1], ובאסדרת כל שירותי האשראי שניתנים היום על ידי גופים שאינם גופים מוסדיים; במקטע הראשון עוסק תזכיר זה;

ב) מקטע שני – יעסוק בעיקר באסדרת נושא נותני שירותי התשלום, שירותי סליקה והנפקה ובפלטפורמות להעברת נכסים פיננסיים (כגון פלטפורמות P2P); שירותים אלה ניתנים כבר היום על ידי נותני שירותי מטבע ועל ידי גורמים נוספים, ואולם ההסדרה עליהם היא חלקית וחסרה, וברובה הגדול אינה מבוססת כראוי בחקיקה ראשית וסדורה, הן בהיבט המוצר והן בהיבט הרגולטורי. לפיכך, המקום הטבעי להסדרת שירותים אלה הוא על ידי הרגולטור אשר יפקח על פעילות נותני שירותי המטבע כפי שזו ניתנת היום, וכן יפקח על פעילות שמשיקה ברובה לשירותים אלה, כדוגמת מתן אשראי.

יצוין כי בניגוד לעמדת הצוות המתוארת לעיל, הציג בנק ישראל עמדה שונה לעניין חלק מהשירותים שבכוונת הצוות לדון בהם במסגרת המקטע השני. לעמדת בנק ישראל המקטע השני של עבודת הצוות הינו הרחבה של כתב המינוי של צוות בריס וכן כולל נושאים הנמצאים כבר היום בחקיקה שבסמכותו של בנק ישראל. בנוסף, בהתאם להחלטת ממשלה מיום 22.10.2014, שאימצה את המלצות הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי ('ועדת לוקר'), הוחלט על הקמת צוות בראשות בנק ישראל, אשר יקדם את השימוש באמצעי תשלום מתקדמים, יעילים ובטוחים ויחזק את אבטחת המידע, ואשר יסדיר ויקבע כללים אחידים בנוגע לאמצעי תשלום מתקדמים. בהתאם לאמור, לעמדת בנק ישראל אסדרת נושא שירותי תשלום ושירותי סליקה, אינו צריך להיות חלק מעבודת צוות בריס.

ג) המקטע השלישי - יעסוק באסדרת "בנקאות זעירה" ובכלל זה גמ"חים (גופים ללא מטרות רווח שנותנים הלוואות ללא ריבית והצמדה) ואגודות שיתופיות שנותנות אשראי (בדמות "בנק חברתי" או אגודות אשראי) וגופים נוספים רלוונטיים.

כאמור, התזכיר המוצע, עוסק אך ורק בנושאים שהוגדרו לעבודת צוות בריס במקטע הראשון, ובכוונת הצוות להסדיר במסגרת הרגולטור הפיננסי גם את המקטעים הנוספים. האסדרה החדשה תחול בנוסף להוראות דינים אחרים, ככל שהם רלבנטיים לפעילות המוסדרת.

במקביל לקבלת הערות הציבור בכתב, כמקובל, בדעת צוות בריס לקיים ימי שימוע בעל-פה לקבלת עמדות הציבור באשר לנושאים העקרוניים שעולים בתזכיר. לעניין זה אנו מפנים לאתר האינטרנט של משרד האוצר www.mof.gov.il שבו יוצגו חומרים מדיוני צוות בריס. מי שמבקש להציג גם בעל-פה בפני הצוות יגיש לדוא"ל tazkir@mof.gov.il מסמך תמציתי או מצגת עם עיקרי עמדתו, עד ליום 16 בספטמבר 2015, וכן פרטים ליצירת קשר. הצוות אינו מחוייב לשמוע בעל-פה את כל הפונים אליו, ויוכל לגבש עמדתו גם על בסיס הניירות והמצגים הכתובים שיועברו אליו.

מטרת החוק המוצע לקבוע רגולטור פיננסי אשר יסדיר את ענף נותני שירותי המטבע, ואת ענף האשראי החוץ מוסדי. מוצע כי הרגולטור יפקח על ענף נותני שירותי המטבע וענף האשראי החוץ מוסדי, באופן שיביא מחד לפיתוחם וליצירת חלופה הולמת למערכת הבנקאית בתחום מתן השירותים הפיננסיים, ומאידך ימנע מגורמי פשיעה וגורמים עבריינים מלעשות שימוש בענפים אלה למטרות שאינן כשרות.

ג. עיקרי החוק המוצע:

עיקר 1 - קביעת הרגולטור

מוצע לקבוע רגולטור פיננסי שייקרא 'המפקח על נותני שירותים פיננסיים' (להלן – המפקח) אשר יפקח על נותני שירותי המטבע הקיימים כיום ועל הפעילות הניתנת על ידם, וכן על פעילות של העמדת אשראי חוץ בנקאי שלא בידי גופים מוסדיים. מוצע כי המפקח יפעל במשרד האוצר. לעניין זה יצוין כי בדיונים שקיים צוות בריס הוסכם כי על אף שאין מדובר, בשלב זה, בפתרון אופטימאלי, מיקומו של המפקח אכן יהיה במשרד האוצר (בדומה לאגף שוק ההון), וזאת, לכל הפחות, עד למועד הבחינה הכולל של מערך הרגולטורים הפיננסיים והסדרתו באופן רוחבי, ככל שייבחן ויוסדר.

מוצע לקבוע כי המפקח יפעל למטרות אלה: יצירת שוק אמין, בטוח ויציב לפעילות שבתחום אחריותו, קידום עניינם של הצרכנים, קידום התחרות בתחומים עליהם הוא אחראי, ועידוד החדשנות בתחומים אלה.

בשל אופיו של השוק המפוקח, הפיקוח על שוק זה מצריך רגולציה מודרנית, גמישה להתפתחויות הטכנולוגיות והאחרות בשווקים אלו וחדשנית, מעודכנת בהתפתחויות הרגולטוריות בעולם, ממוקדת ויעילה, באופן שמאפשר פיתוח תחרות וקידום השוק לטובת המשק ולשמירה על ענייני הלקוחות. יצירת רף רגולטורי תשרת גם את מטרת הוצאתם של גורמים לא-חוקיים מהשוק.

מוצע להקים ועדה מייעצת אשר תסייע למפקח ותייעץ לו בכל עניין הנדרש לפי החוק, וכן לקבוע את סדרי המינוי וכהונת החברים בוועדה המייעצת. יצוין כי הוועדה המייעצת תשמש כגורם מייעץ למפקח בקביעת הוראות מדיניות לדרכי פעולתם וניהולם של נותני שירותים פיננסיים, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכל כדי להבטיח את ניהולם התקין ואת השמירה על עניינם של לקוחותיהם.

פרק ב' לחוק המוצע.

עיקר 2 - הגדרת השירותים הפיננסיים המפוקחים

מוצע להגדיר את השירותים הפיננסיים אשר יוסדרו ויפוקחו על ידי המפקח. במסגרת הגדרת השירותים הפיננסיים כאמור, חולקו השירותים האמורים לשתי קטגוריות עיקריות: 'שולחני' ו'נותן שירותי אשראי' (להלן יחד – נותני שירותים פיננסיים). שולחני הוא מי שעוסק במתן שירותים פיננסיים אשר אין בהם רכיב של אשראי דוגמת המרת נכסים פיננסיים ופדיון נכסים. 'נותן שירותי אשראי' הוא מי שעוסק במתן שירותים פיננסיים בעלי רכיב אשראי, דוגמת מתן הלוואות וניכיון.

בהקשר זה יובהר כי הגדרת אשראי היא הגדרה רחבה וכוללת בתוכה גם מתן אשראי ללא זכות חזרה (אפותיקי, בלשון חכמים, ובלשון ימינו "Non-recourse").

בשים לב לכך שלכל אחת מהקטגוריות כאמור מאפיינים ייחודיים משלה, חלק מהוראות החוק המוצע כוללות הוראות שונות ביחס לכל אחת מהקטגוריות.

גופים אשר חל עליהם כבר היום פיקוח לעניין מתן שירותים פיננסיים (דוגמת בנקים או גופים מוסדיים), הוחרגו מתחולתו של חוק זה, שעוסק, כאמור, בשירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים.

כאמור בפתח הדברים, שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים נוספים יוסדרו בהמשך עבודת צוות בריס, במקטעים השני והשלישי.

בשל החלוקה למקטעים, כאמור, מוצע לקבוע כי פעולות של שולחני שיש בהן גם מרכיב של שירותי תשלום יחויבו רישום נוסף של השולחני לצורך העיסוק גם בתחום זה, וכי הרישום במסגרת זו יהיה תקף לתקופת מעבר עד להסדרה של הרגולציה על שירותי התשלום.

סעיפים 1, 11 ו- 114 לחוק המוצע.

עיקר 3 - רישום ורישוי נותני שירותים פיננסיים

מוצע לקבוע את דרישות הסף אשר יאפשרו פעילות כנותן שירותים פיננסיים.

כיום, לפי הוראות חוק איסור הלבנת הון, מחויב אדם העוסק במתן שירותי מטבע^{^[2]}, להירשם אצל רשם נותני שירותי המטבע, כאשר הפיקוח על נותני שירותי המטבע הרשומים נעשה בעיקר בהיבטים של איסור הלבנת הון. ברור כי משטר של רישום המתמקד במניעת הלבנת הון אינו מספק וכי יש צורך להסדיר את השוק בראש ובראשונה בהיבטים הצרכניים, להקנות לו אמינות עסקית, ויציבות ואגב כך גם להרחיק גורמים בלתי רצויים באמצעות מניעת כניסתם מראש.

לפיכך, מוצע לאפשר פעילות כנותן שירותים פיננסים בשני אופנים:

(1) רישום כנותן שירותים פיננסיים – כאשר מדובר בפעילות במחזור כספי נמוך, המאפשרת להסתפק בדרישות רגולטוריות מקלות יחסית בשים לב לרמת הסיכון שבפעילות זו;

(2) רישוי נותן שירותים פיננסים – כאשר מדובר על פעילות במחזור כספי גבוה, המחייבת דרישות רגולטוריות מחמירות.

מוצע לקבוע את הסף שבין דרישת הרישום לדרישת הרישיון לפי היקף המחזור הכספי, לעניין שולחני, ולפי היקף האשראי לעניין נותן שירותי אשראי.

סף זה יהיה גם רלבנטי לצורך דרישת ההתאגדות מנותן שירותים פיננסיים – דהיינו, מי שפעילותו אינה כזו שמחייבת רישוי יוכל לפעול כתאגיד או כיחיד, ואילו מי שהיקף פעילותו מחייבת אותו ברישוי יחויב לפעול כתאגיד בלבד, דרישה שתחיל עליו חובות תאגידיות נוספות.

סעיפים 13-21 לחוק המוצע.

עיקר 4 - הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים

מוצע לקבוע כללים לפעילות נותן שירותים פיננסים שנרשמו או שקיבלו רישיון, וכן לתת כלים וסמכויות למפקח להסדרת הפעילות ולפיקוח עליה בהיבטים הנדרשים. ההסדרה והפיקוח יהיו:

· בהיבט הפיקוח הרגולטורי דוגמת - דרישת דוחות ומסמכים, ביטול רישום או רישיון, קיום ביקורות וסמכויות פיקוח ובירור מנהלי, הוראות בדבר ניגודי עניינים, אישור נושאי משרה, שמירה על ניהול תקין, מתן הוראות שונות והטלת עיצומים כנגד ביצוע הפרות;

· בהיבט הפיקוח הצרכני דוגמת איסור הטעיה, חובות גילוי ללקוח, בירור תלונות הציבור, הוראות בדבר פירעון מוקדם ובדבר מתן אשראי לקטינים ולבעלי מוגבלויות שכליות;

· בהיבט של קידום תחרות אפקטיבית לטובת הלקוח.

יובהר כי כלים וסמכויות כאמור נתונים היום, בשינויים המחויבים, גם לרגולטורים פיננסים אחרים לצורך הסדרת השוק הרלבנטי שעליו הם אמונים.

בין היתר, יוטלו גם חובות על גורמים השולטים בנותני שירותים פיננסיים – כך שכל מי שמבקש לשלוט בנותן שירותים פיננסיים יהיה מחויב בקבלת היתר שליטה מאת המפקח. חובה זו תאפשר לעקוב בצורה טובה יותר אחר הגורמים המעורבים בשוק ולנטר את פעילותם. בכך, יובטח שוק הפועל באופן מוסדר, המתאים לפעילות הפיננסית המבוצעת בו, ולציבור אותו הוא אמור לשרת, וכן יורחקו ממנו גורמים עבריינים ופעילות של הלבנת הון. לעניין זה, ובפרט לעניין העברת אמצעי שליטה, ישקול המפקח את תכליות הפיקוח, ובפרט את הצורך לקדם את התחרות. כך, במצב שבו העברת אמצעי שליטה תפגע בתחרות, תהיה למפקח סמכות במקביל לסמכות הנתונה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988.

כן מוצע לקבוע שהמפקח יבחן את יושרם ויושרתם של מי שמחזיק למעלה מ-10% מאמצעי השליטה בתאגיד שהוא נותן שירותים פיננסיים, או למעלה מ-5% בשלושה תאגידים כאמור או יותר, של נהנה בנותן שירות פיננסי, ושל כל נושא משרה בנותן שירות פיננסי.

בחינת "יושר ויושרה" של אדם רחבה יותר משאלת עברו הפלילי. כך, למשל, ניתן לשקול לעניין זה גם הפרת דין שבשלה הוטל על אדם כופר או עיצום כספי, או שנגזרו עליו שעות שירות ללא הרשעה, ולמנוע בשל כך מלכהן כנושא משרה או מלהיות בעלי שליטה או נהנה בנותן שירותים פיננסיים, אם סוג ההפרה מצדיק זאת.

לעניין נושא משרה יבחן המפקח את התאמתו לתפקיד גם בהיבטים של כישוריו, הכשרתו וניסיונו העסקי וקשריו מכל סוג שהוא עם נותן השירותים הפיננסיים ועם כל נושא משרה בו.

בנוסף, יוסמך שר האוצר לקבוע תקנות לעניין כשירות של נושאי משרה בנותן שירותים פיננסיים.

עוד מוצע לקבוע בהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים כי רשות המסים תהיה מסומכת, לסגור עסק של נותן שירותים פיננסיים שבמסגרת עסקיו בוצעו עבירות מס חמורות וכן של אדם אשר עסק במתן שירותים פיננסיים, ללא רישום בתוקף או רישיון בתוקף, כמתחייב בחוק זה. שר האוצר, באישור היועץ המשפטי לממשלה, יהיה רשאי להאריך את הוראת השעה לתקופה נוספת של שנתיים.

סעיפים 22-26, סימן ג' לפרק ג', פרקים ד'-ח' וסעיף 113 לחוק המוצע.

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:

הסדרת פעילות של הרגולטור על שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים נעשית, לפי המוצע, בחוק חדש. לצורך השלמת ההסדרה נדרשים תיקוני חקיקה נוספים: מוצע לתקן בתיקונים עקיפים את חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000; חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981; חוק הגנת הצרכן, התשמ"ה-1985; חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006; ופקודת המיסים (גביה).

כמו כן, בכוונתנו לתקן את חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993, כך שבאופן דומה למוצע בהצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (תיקון מס' 3), התשע"ה-2015,[3] יוענקו סמכויות להטלת עיצומים כספיים על הפרת הוראות החוק, גם למפקח על נותני שירותים פיננסיים ביחס לגופים המפוקחים על ידו, בדומה לרגולטורים הפיננסיים האחרים (המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון).

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, ועל היבטים מינהליים נוספים:

עשרות תקני כוח אדם ובין עשרה לעשרים מיליון ש"ח.

ו. נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק המוצע:

הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים), התשע"ה-2015

פרק א' – פרשנות

הגדרות

בחוק זה -

"אמצעי שליטה", בתאגיד – כל אחת מאלה:

(1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;

(2) הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולענין זה –

(1) יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו;

(2) חזקה על תאגיד שנושא משרה בו נתמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו;

(3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;

(4) הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;

" אמצעי תשלום" – מזומנים, שיקים, שטרי חליפין, שטרי חוב, כרטיסי חיוב, המחאות בנקאיות, תווי קנייה, המחאות נוסעים;

"אשראי" - יהיה כינויו אשר יהיה, לרבות אשראי ללא זכות חזרה למקבל האשראי באי-קיום החיוב, וכן התחייבות למתן אשראי, ובכלל זה כל אחד מאלה כשיש בהם מתן אשראי או התחייבות למתן אשראי, והכל למעט אם קבע שר האוצר בצו אחרת –

(1) מימון אגב השכרת נכס;

(2) ערבות להתחייבות של אחר;

(3) מסירת נכסים פיננסיים לאדם כנגד המחאת זכותו של אותו אדם לקבל נכסים פיננסיים מאחר, לרבות ניכיון שיקים ושוברים של כרטיס אשראי.

"בעל ענין" – כל אחד מאלה:

(1) מי שמחזיק ביותר מ-10% מסוג מסויים של אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים;

(2) מי שמחזיק ביותר מ-5% בסוג מסויים של אמצעי שליטה בשלושה נותני שירותים פיננסיים או יותר.

"הועדה" - הועדה המייעצת שהוקמה לפי סעיף 4;

"הליכים פליליים" – החל בפתיחת חקירה על פי דין;

" המפקח" – המפקח על נותני שירותים פיננסיים במשרד האוצר, שימנה שר האוצר מבין עובדי משרדו;

"חוק איסור הלבנת הון" – חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000;

"חוק הבנקאות (רישוי)" - חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999;

"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;

"חוק ניירות ערך" - חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

"חשבון תשלום" – חשבון של אדם המתנהל אצל נותן שירותים פיננסיים, המשמש לביצוע תשלום או לקבלת תשלום או לביצוע שירות אחר בנכס פיננסי, באמצעות נותן שירותים פיננסיים;

"יחד עם אחרים" - יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לפגוע בכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לענין יחיד – אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולענין תאגיד – אותו, את מי ששולט בו ואת מי שאחד מהם שולט בו;

"כרטיס חיוב" – כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986;

"מידע חסוי" - מידע שנקבע לגביו על ידי הגורם שהעביר את המידע, כי גילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בשלום הציבור או בביטחונו או לפגוע בעניין ציבורי חשוב אחר, וכי העניין שיש באי גילויו עדיף מהצורך לגלותו לשם בירור האמת ועשיית צדק;

"מען" - ציון לפחות של כל אלה: שם הרחוב, מספר הבית, שם היישוב ומיקוד, ואם המען אינו בישראל, גם שם המדינה;

"נהנה" - אדם שבעבורו או לטובתו מוחזק הרכוש או נעשית פעולה ברכוש, או שביכולתו לכוון פעולה ברכוש, והכל במישרין או בעקיפין, וכן יחיד שנתן מימון בהיקף כספי משמעותי לנותן שירותים פיננסיים לצורך פעילותו, והמפקח הורה שיראו בו כנהנה; אם היה הנהנה תאגיד, יראו את התאגיד ואת בעלי השליטה בתאגיד כנהנים;

"נושא משרה" -

(1) לגבי תאגיד – נושא משרה כהגדרתו בחוק החברות וכל עובד הכפוף לו במישרין, לרבות מנהל סניף ומורשה חתימה וכן כל ממלא תפקיד מקביל או דומה לתפקידים אלה אף אם תוארו שונה;

(2) לגבי עסק שאינו תאגיד -

(א) יחיד שרשום כנותן שירותים פיננסיים, וכן מנהל העסק, מנהל סניף בעסק וכל אדם אחר שמנהל, מארגן או מכוון את הפעילות בעסק או בסניף של העסק;

(ב) מורשה חתימה בחשבון של העסק;

"נותן שירותי אשראי" – כמשמעותו בסעיף 11;

"נותן שירותים פיננסיים" – שולחני ונותן שירותי אשראי;

"נכס פיננסי" – כל אחד מאלה:

(1) אמצעי תשלום שאינו כרטיס חיוב;

(2) פיקדון כספי;

(3) נייר ערך למוכ"ז;

(4) כרטיס או כל חפץ אחר המיועד לרכישת נכסים, רכישת שירותים, או למשיכת מזומנים, שניתן לצבור בו ערך כספי מעל סכום שעליו יורה המפקח;

(5) מטבע וירטואלי;

(6) סוגי נכסים שקבע שר האוצר בצו באישור ועדת הכספים של הכנסת.

"פרטי זיהוי" – מספר תעודת זהות; לגבי אזרח זר שלפי דיני מדינת אזרחותו והמדינה שבה הוא תושב אין תעודת זהות – מספר זיהוי רשמי וסדרתי אחר הנהוג במדינתו וכן מספר דרכון תקף ושם המדינה שהנפיקה אותו;

"קרוב" - בן זוג; אח; הורה; צאצא, צאצא, הורה או אח של בן הזוג; או בן זוגו של אחד מאלה;

"שולחני" – כמשמעותו בסעיף 11;

"שירות בנכס פיננסי" – כל אחד מאלה, לרבות בדרך של שימוש באמצעי תשלום, והכל בין אם נעשה באמצעות חשבון תשלום ובין אם לאו:

(1) המרה או החלפה של נכסים פיננסיים, לרבות בדרך של קיזוז;

(2) העברה, העמדה, מכירה, קבלה, או פדיון של נכס פיננסי, לרבות בדרך של קיזוז;

(3) ניכיון של נכס פיננסי שאין בו אשראי;

(4) שירותי ניהול ושמירה של נכס פיננסי, לרבות באמצעות כספות;

"שליטה" - היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;

(2) בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;

"השר" – שר האוצר;

פרק ב': המפקח על נותני שירותים פיננסיים והועדה המייעצת

המפקח על נותני שירותים פיננסיים

המפקח רשאי, לצורך ביצוע תפקידו, ולאחר התייעצות עם הועדה, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של נותני שירותים פיננסיים, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכל כדי להבטיח את ניהולם התקין ואת השמירה על עניינם של לקוחותיהם, ואם הדבר נדרש בשים לב לסיכון למערכת הפיננסית בשל היקף פעולתו של נותן שירותים פיננסיים או של נותני שירותים פיננסיים, או לסוג הפעילות – גם כדי למנוע פגיעה ביכולתו של נותן השירותים הפיננסיים לקיים את התחייבויותיו; הוראות כאמור יכול שיכללו הוראות לעניין שימוש בתוכנות שיקבע המפקח, לעניין ביקורת פנים, ולעניין מינוי ממונה על תלונות ציבור, ואפשר שיינתנו לכלל נותני שירותים פיננסיים או לסוג מסוים מהם.

תכליות פעולות המפקח

התכליות המנויות להלן הן מתכליות פעולותיו של המפקח:

(1) יצירת סביבה אמינה, בטוחה ויציבה למתן שירותים פיננסיים בידי נותני שירותים פיננסיים, הפועלת בהתאם לכל דין;

(2) קידום עניינם של לקוחות נותני השירותים הפיננסיים;

(3) קידום תחרות בתחום השירותים הפיננסיים;

(4) עידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית בתחום מתן השירותים הפיננסיים.

הועדה המייעצת

(א) השר ימנה ועדה שתפקידה לייעץ למפקח בכל ענין כנדרש לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.

(ב) הועדה תהיה בת ארבעה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לענין הרכב הועדה הוראות אלה:

(1) אחד מחברי הועדה יהיה משפטן שימונה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ויכול שיהיה עובד המדינה או שימונה מקרב הציבור;

(2) חברי הועדה שימונו מקרב הציבור לא יעסקו במתן שירותים פיננסיים, ומספרם לא יפחת משניים ולא יעלה על שלושה;

(3) חברי הועדה האמורים בפסקה (2), למעט המשפטן אם מונה מקרב הציבור, יהיו אנשי משק וכלכלה, או אנשי סגל אקדמי או מי שהיו אנשי סגל אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה, שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום השירותים הפיננסיים, ואולם לא ימונו כחברים בוועדה יותר משני אנשי משק וכלכלה.

(ג) השר ימנה אחד מחברי הועדה ליושב ראש הועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש; היושב ראש וסגנו לא יהיו מקרב עובדי המדינה.

(ד) הועדה תתכנס לבקשת יושב ראש הועדה או לבקשת המפקח, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת יושב הראש או המפקח.

(ה) שלושה חברי הועדה וביניהם היושב ראש או סגן היושב ראש, והמשפטן, יהיו מנין חוקי בישיבותיה.

(ו) בסעיף זה, "עובד המדינה" – לרבות עובד בתאגיד שהוקם בחוק.

פרסום ברשומות

הודעה על מינוי ועל פקיעת כהונה של חבר ועדה, יושב-ראש או סגן יושב-ראש תפורסם ברשומות.

תקופת כהונה

(א) תקופת כהונתו של חבר ועדה תהא שלוש שנים מיום מינויו.

(ב) חבר ועדה שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש.

פקיעת כהונה

(א) חבר ועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת השר, למלא תפקידו;

(3) הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדה.

(ב) עובד המדינה שנתמנה להיות חבר ועדה תפקע כהונתו כאשר יחדל להיות עובד המדינה.

סדרי נוהל

(א) הועדה תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.

(ב) החלטותיה של הועדה יתקבלו ברוב דעות החברים הנוכחים ומצביעים בישיבה.

(ג) השר רשאי לקבוע שלחברי הועדה שאינם עובדי המדינה יוחזרו מאוצר המדינה הוצאות הכרוכות במילוי תפקידם.

שמירת תוקף

קיום הועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

סודיות

10.

לא יגלה אדם דבר מדיוני הועדה או מכל חומר שנמסר לה, אלא אם הסמיך אותו לכך השר או היושב-ראש; הוראה זו לא תחול על דיון שהועדה החליטה כי יהיה פתוח לציבור.

פרק ג': רישום, רישוי והיתרים

סימן א': רישום ורישוי נותני שירותים פיננסיים

תחומי הפעולה של שולחני ושל נותן שירותי אשראי

11.

(א) שולחני הוא כל מי שעיסוקו במתן שירות בנכס פיננסי, או בשירותים נוספים כפי שיקבע השר האוצר בצו באישור ועדת הכספים של הכנסת, גם אם אין זה עיסוקו היחיד. מתן שירותים אלה יכול ויתבצע באמצעות מתווכים, אחד או יותר, וכן כאשר הנכסים הפיננסיים מועברים לצד שלישי.

(ב) נותן שירותי אשראי הוא כל מי שעיסוקו במתן אשראי, או בשירותים נוספים כפי שיקבע שר האוצר בצו באישור ועדת הכספים של הכנסת, גם אם אין זה עיסוקו היחיד.

(ג) האמור בסעיפים קטנים (א) ו- (ב) לא יחול על אלה:

(1) בורסה כהגדרתה בחוק ניירות ערך;

(2) בנק הדואר כמשמעותו בחוק בנק הדואר, התשי"א-1951;

(3) גוף מוסדי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;

(4) זירת סוחר, כהגדרתה בסעיף 44יב לחוק ניירות ערך;

(5) חבר בורסה כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון;

(6) מנהל תיקי השקעות כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995;

(7) מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתם בסעיף 50א לחוק ניירות ערך;

(8) מערכת מבוקרת, כהגדרתה בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008;

(9) סולק כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי);

(10) קופת גמילות חסדים ואגודת אשראי, כהגדרתם בחוק _____[4];

(11) תאגיד בנקאי וכן תאגיד עזר כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי);

(12) גוף ציבורי שהוקם על פי דין;

(13) מי שעיסוקו ברכישה של איגרות חוב שהונפקו לציבור בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק ניירות ערך, לעניין עיסוקו האמור;

(14) מי שעיסוקו במתן אשראי באמצעות מתווך שאינו נותן שירות פיננסי, לעניין עיסוקו כאמור;

(15) מי שהשר פטר אותו בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, דרך כלל או לפעולה מסוימת.

ניהול מרשם

12.

המפקח ינהל מרשם, שבו ירשום נותני שירותים פיננסיים, לפי הוראות חוק זה (להלן - המרשם); המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור.

איסור עיסוק

13.

(א) לא יעסוק אדם במתן שירותים בנכס פיננסי או במתן אשראי, כמשמעותם בסעיף 11, גם אם אין זה עיסוקו היחיד, אלא אם הוא רשום במרשם; ואם הוא אחד מהמנויים בפסקאות (1) או (2) שלהלן, גם בהתאם לתנאים המפורטים בהן:

(1) שולחני שבשנה הקודמת מחזור עסקיו השנתי עלה על 30 מיליון ש"ח – הוא התאגד וקיבל רישיון מאת המפקח לפי סעיף 20 בתוך התקופה שעליה יורה המפקח.

(2) נותן שירותי אשראי שסך היקף החובות כלפיו בשל אשראי שנתן (בפסקה זו – צבר אשראי), עלה בסוף אחד הרבעונים שבשנה הקודמת על 25 מיליון ש"ח - הוא התאגד וקיבל רישיון מאת המפקח לפי סעיף 20 בתוך התקופה שעליה יורה המפקח.

לעניין זה יחושב צבר אשראי כסך היקף החובות כלפי נותן שירותי אשראי, בשל אשראי שנתן בפועל, וכן עשרה אחוזים מסך מסגרות האשראי שנתן.

בפסקה זו –

"מסגרת אשראי" – התחייבות להעמדת אשראי בסכום מסוים, בניכוי סך האשראי שניתן בפועל מתוך הסכום האמור.

(ב) שולחני או נותן שירותי אשראי, שהוא תאגיד רשאי לקבל רישיון מאת המפקח לפי סעיף 20, גם אם אינו עומד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (א)(1) או (א)(2), לפי העניין, ובלבד שהגיש בקשה לקבל רישיון לפי סעיף 18.

תנאים לרישום

14.

(א) המפקח רשאי לרשום במרשם, מבקש רישום המקיים את כל אלה, לפי הענין:

(1) לענין מבקש רישום שהוא יחיד - הוא בגיר ואזרח ישראלי או תושב ישראל, ומתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים;

(2) לענין מבקש רישום שהוא תאגיד שהתאגד בישראל - לפחות נושא משרה אחד בתאגיד הוא בגיר ואזרח ישראלי או תושב ישראל;

(3) לענין מבקש רישום שהוא תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל - במדינה שבה נרשם התאגיד קיימת חקיקה לעניין נותני שירותים פיננסיים מסוג השירותים שנותן התאגיד במקום שבו נרשם ושאותם הוא מבקש לתת בישראל וכן לעניין איסור הלבנת הון, והתאגיד נרשם כדין בישראל;

(4) במבקש הרישום ובנהנה אם קיים, ואם מבקש הרישום הוא תאגיד או עסק שאינו תאגיד – גם בבעל עניין, או בנושא משרה בתאגיד או בעסק, התקיימו כל אלה:

(א) הוא לא הורשע באחת מאלה, אלא אם כן מצא המפקח, מטעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, כי אין מניעה שהוא ישמש כנותן שירותים פיננסיים:

(1) עבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון;

(2) עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה;

(3) עבירה לפי סעיף 117(ב) או סעיף 117(ב1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;

(4) עבירה לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963;

(5) עבירה לפי סעיף 211 או סעיף 212 לפקודת המכס.

(ב) הוא לא הורשע בעבירה שלדעת המפקח, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, הוא אינו ראוי לשמש נותן שירותים פיננסיים;

(ג) הוא מתאים להירשם כנותן שירותים פיננסיים, להיות בעל עניין בנותן שירותים פיננסיים, או למלא את תפקידו כנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים, לאחר שהמפקח בחן את התאמתו לכך בשים לב ליושרו וליושרתו, בהתאם לסעיף 38.

בפסקה זו , "הורשע בעבירה" – לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;

(ב) נודע למפקח שמתנהלים נגד מבקש רישום או נגד נושא משרה בו או נגד בעל עניין בו או נגד נהנה בו, הליכים פליליים באחת העבירות כאמור בסעיף קטן (א)(4) (א) ו-(ב), רשאי הוא לדחות את החלטתו בקשר לבקשת הרישום עד לסיום ההליכים הפליליים כאמור.

(ג)

(1) המפקח רשאי להחליט כי רישומו של מבקש הרישום יהא לתקופה קצובה, ויכול הוא לתת הוראות לעניין זה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל נותני השירותים הפיננסיים או לסוג מסוים מהם;

(2) חידוש של רישום שניתן לפי פסקה (1) יהיה לתקופה לא קצובה אלא אם התקיימו נימוקים מיוחדים לקצוב את הרישום לתקופה נוספת.

(ד) המפקח יהא רשאי לעיין במידע חסוי לשם גיבוש עמדתו ביחס למבקש הרישום, נושא משרה בו, בעל עניין בו, או נהנה בו אם ישנו ולבסס החלטתו לפי סעיף זה גם על מידע חסוי כאמור.

(ה) ביקש המפקח לבסס את החלטתו על מידע חסוי, יודיע למבקש הרישום על כוונתו לעשות כן, ורשאי הוא להעביר לו, בתיאום עם הגורם שהעביר את המידע, תמצית של המידע החסוי, ככל שניתן לעשות כן מבלי לפגוע באינטרס בשלו הוא מידע חסוי.

בקשה לרישום

15.

(א) בקשה לרישום נותן שירותים פיננסיים במרשם תוגש למפקח, ותכלול את כל אלה:

(1) תחומי העיסוק שבהם מבקש הרישום מבקש לעסוק;

(2) שם המבקש, פרטי זיהויו ומענו, וכן פרטי זיהויו ומענו של נהנה, אם ישנם; היה המבקש תאגיד, תכלול הבקשה גם את המסמכים שעל פיהם התאגד התאגיד או שעל פיהם הוא פועל, וכן את שמות נושאי משרה בתאגיד, פרטי זיהוים ומענם ושמות בעלי העניין, פרטי זיהוים ומענם; היה המבקש עסק שאינו תאגיד, תכלול הבקשה גם את שמות נושאי המשרה בעסק, פרטי זיהוים ומענם;

(3) מענם של הסניפים שברצונו של המבקש להפעיל, בציון הסניף הראשי, וכן שמם של מנהלי הסניפים, פרטי זיהוים ומענם; לעניין זה יראו כמנהל סניף את העובד הבכיר ביותר באותו סניף;

(4) הצהרה בדבר האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישום בדרך שהורה המפקח;

(5) פרטים נוספים שעליהם הורה המפקח.

(ב) לבקשה יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לרישום, כאמור בסעיף 14; וכן הסכמתם של המבקש, של הנהנה אם ישנו, של בעל עניין ושל נושאי משרה בתאגיד או בעסק, לפי הענין, לכך שהמפקח יקבל מידע מן המרשם הפלילי, לפני הרישום במרשם ובכל עת לאחר מכן, כל עוד קיים רישום לפי פרק זה.

(ג) המפקח רשאי לדרוש ממבקש הרישום כל מידע או מסמך נוספים הדרושים לצורך בדיקת הבקשה; דרישת מידע או מסמך נוספים כאמור יומצאו לידי מבקש הרישום, לא יאוחר מ- 45 יום מהגשת הבקשה.

הוצאת תעודת רישום ושינוי תעודה

16.

(א) החליט המפקח לרשום את מבקש הרישום כנותן שירותים פיננסיים במרשם, לאחר שמבקש הרישום השלים את כל הפרטים הנדרשים בבקשה לרישום ושילם את האגרות שהוא חייב בתשלומן לפי סעיף 101, ייתן לו המפקח תעודת רישום בתוך 45 ימים מיום השלמת כל הפרטים הנדרשים ותשלום האגרות כאמור. המפקח יציין בתעודת הרישום את תחומי העיסוק שבהם רשאי לעסוק נותן השירותים הפיננסיים.

(ב) נותן שירותים פיננסיים יציג העתק מתעודת הרישום בכל אחד מסניפיו, במקום בולט לעין, ויציין את מספר הרישום על כל שלט או בכל פרסום שלו וכן על כל מסמך שהוא מוציא.

סירוב רישום

17.

סירב המפקח לרשום את מבקש הרישום כנותן שירותים פיננסיים ינמק את סירובו וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה למבקש החלטת המפקח; טענות המבקש יוגשו בכתב, ואולם המבקש רשאי גם להופיע בפני המפקח, או בפני מי שהמפקח הסמיכו לכך, כדי להשמיע את טענותיו.

בקשה לרישיון

18.

(א) בקשה לרישיון תוגש בטופס שקבע לכך המפקח, תכלול את תחומי העיסוק שבהם מבקש הרישיון מבקש לעסוק, ולה יצורפו:

(1) העתק מאושר ממסמכי ההתאגדות של התאגיד מבקש הרישיון, שבתוקף;

(2) שמות המבקשים, פרטי זיהויים ומענם; שמות בעלי השליטה במבקש הרישיון, פרטי זיהויים ומענם; וכן שמו של הנהנה ושל בעל עניין, אם ישנו, פרטי זיהוים ומענם;

(3) שמות נושאי המשרה במבקש הרישיון, פרטי זיהויים ומענם, והצהרתם לפיה מתקיימים בהם תנאי הכשירות הנדרשים למינוי לפי סעיף 35;

(4) פירוט התכנית העסקית של מבקש הרישיון;

(5) מקום פעילותו הראשי של המבקש וכן מענם של הסניפים שברצונו של מבקש הרישיון להפעיל ושמם ופרטי זיהויים ומענם של מנהלי הסניפים, אם ישנם;

(6) פרטים בדבר עיסוקיו האחרים של המבקש ושל בעלי השליטה בו, אם יש להם;

(7) הצהרה בדבר האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון, בדרך עליה הורה המפקח;

(8) מסמכים נוספים עליהם הורה המפקח.

(ב) לבקשה תצורף הסכמתם של המבקש ושל נושאי משרה בתאגיד או בעסק, לפי הענין, לכך שהמפקח יקבל מידע מן המרשם הפלילי, לפני מתן הרישיון ובכל עת לאחר מכן, כל עוד הרישיון בתוקף.

שיקולים במתן רישיון

19.

(א) המפקח רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת רישיון לנותן שירותים פיננסיים והוא יביא בחשבון עניינים אלה בבואו לשקול בקשה למתן רישיון נותן שירותים פיננסיים:

(1) המבנה הארגוני של מבקש הרישיון, והתאמתו של המבנה האמור לשירות שמבקש לספק מבקש הרישיון;

(2) מקורם של האמצעים הכספיים שיועמדו לבעל הרישיון;

(3) שיקולים שבטובת הציבור;

(4) המדיניות הכלכלית של הממשלה.

(ב) לא יסרב המפקח לתת רישיון נותן שירותים פיננסיים אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, או בפני מי שהמפקח הסמיכו לכך, בדרך שהורה, אך לא יאוחר מ- 30 ימים מהיום שבו הומצאה לו החלטת המפקח .

מתן רישיון

20.

(א) החליט המפקח לתת רישיון למבקש הרישיון, לאחר שמבקש הרישיון השלים את כל הפרטים הנדרשים בבקשה לרישיון, ושילם את האגרות שהוא חייב בתשלומן לפי סעיף 101, יעניק לו המפקח רישיון בתוך 45 ימים מיום השלמת כל הפרטים הנדרשים ותשלום האגרות כאמור. המפקח יציין ברישיון את תחומי העיסוק שבהם מורשה לעסוק נותן השירותים הפיננסיים.

(ב)

(1) המפקח רשאי להחליט כי רישיונו של מבקש הרישיון יהא לתקופה קצובה, ויכול הוא לתת הוראות לעניין זה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל נותני השירותים הפיננסיים או לסוג מסוים מהם;

(2) חידוש של רישיון שניתן לפי פסקה (1) יהיה לתקופה לא קצובה אלא אם התקיימו נימוקים מיוחדים לקצוב את הרישיון לתקופה נוספת.

(ג) ברישיון נותן שירותים פיננסיים ניתן לקבוע תנאים והגבלות ומותר לשנות תנאים והגבלות שנקבעו בו, ובלבד ששינוי תנאים והגבלות כאמור, שלא לפי בקשת נותן השירותים הפיננסיים, ייעשה לאחר שניתנה לנותן השירותים הפיננסיים הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ד) נותן שירותים פיננסיים יציג העתק מהרישיון בכל אחד מסניפיו, במקום בולט לעין, ויציין את מספר הרישיון על כל שלט או בכל פרסום שלו וכן על כל מסמך שהוא מוציא.

(ה) הודעה על מתן רישיון ועל תחומי העיסוק שבהם הורשה נותן שירותים פיננסיים לעסוק תפורסם באתר האינטרנט של המפקח.

פטור מרישום ורישוי בתאגיד שבשליטת נותן שירותי אשראי

21.

המפקח רשאי לפטור מחובת רישום או מחובת רישוי תאגיד שבשליטת נותן שירותי אשראי שאינו עוסק במתן שירות אשראי ישירות ללקוחות, ויכול הוא לתת הוראות לעניין זה; הוראות כאמור יכול שיינתנו דרך כלל או לסוג מסויים של נותני שירותי אשראי או של תאגידים שבשליטתם.

צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישום או רישיון

22.

(א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם שאינו רשום במרשם, או אינו בעל רישיון, לפי העניין, עוסק או עומד לעסוק במתן שירותים פיננסיים, רשאי הוא לצוות על אותו אדם, בכתב, להפסיק את העיסוק כאמור או להימנע ממנו, לפי העניין.

(ב) המפקח לא יצווה כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1) נדרש אדם על ידי המפקח להפסיק את העיסוק או להימנע ממנו, ולא עשה כן;

(2) טובת הציבור מחייבת לצוות על הפסקת העיסוק או הימנעות ממנו, בלא דיחוי.

(ג) המפקח יפרסם בכל דרך שימצא לנכון את נוסח הצו, בסמוך לאחר שניתן; הוגש ערעור על החלטת המפקח כאמור, יפרסם המפקח כאמור גם את דבר הערעור.

(ד) מצא המפקח כי נותן שירותים פיננסיים פועל בניגוד לסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), יודיע על כך למפקח על הבנקים.

דיווח למפקח על שינויים

23.

(א) חל שינוי בפרט מן הפרטים שנמסרו למפקח לפי סעיפים 14, 15 ו- 18, למעט שינוי לפי סעיף 18(א)(4), יודיע על כך נותן שירותים פיננסים למפקח, בכתב, בתוך 7 ימים מהיום שבו נודע לו על השינוי, בדרך ובהיקף שיורה המפקח.

(ב) חדל נותן שירותים פיננסיים לעסוק במתן שירותים פיננסיים, יודיע על כך בכתב למפקח בתוך 7 ימים מהיום הקובע וישיב לו את תעודת הרישום או תעודת הרישוי, לפי הענין, בתוך 30 ימים מהמועד האמור; לענין זה, "היום הקובע" - היום ה- 101 שבו חדל, ברציפות, מלתת שירותים פיננסיים.

(ג) נודע למפקח שנותן שירותים פיננסיים שהוא יחיד נפטר, ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין, יורה על החזרת תעודת הרישום או הרישוי, לפי הענין, ועל סגירת עסקו; ואולם רשאי המפקח להרשות את המשך מתן השירותים הפיננסיים בשמו של נפטר או פסול הדין, לשם הגנה על זכויותיו של נותן השירותים הפיננסיים ויורשיו או של צד שלישי הקשור לעיסוקו; תקופת הפעלת העסק במקרה זה לא תעלה על 90 ימים; בהחלטתו יקבע המפקח מי ייתן את השירותים הפיננסיים במקום הנפטר או פסול הדין (להלן - המפעיל הזמני); בתום התקופה האמורה יחזיר המפעיל הזמני את תעודת הרישום או הרישוי למפקח; החלטת המפקח לענין זה ופרטי הזיהוי של המפעיל הזמני יירשמו במרשם.

(ד) החליט נותן שירותים פיננסיים, שחדל לעסוק במתן שירותים פיננסיים, לחזור ולעסוק במתן שירותים פיננסיים, יגיש למפקח בקשה חדשה לרישום, או בקשה חדשה למתן רישיון, לפי הענין, ולא יעסוק במתן שירותים פיננסיים עד לרישומו מחדש, או עד לקבלת רישיון כאמור.

סימן ב': מחיקה או התלייה של רישום וביטול או התלייה של רישיון

מחיקה או התליית רישום

24.

(א) המפקח רשאי למחוק נותן שירותים פיננסיים מהמרשם או להתלות את רישומו לתקופה שיקבע, בכל אחד מאלה:

(1) הודיע נותן שירותים פיננסיים למפקח שהוא חדל לעסוק במתן שירותים פיננסיים;

(2) בוטל רישיונו של נותן שירותים פיננסיים כאמור בסעיף 25 או התקיים בו תנאי המאפשר ביטול רישיונו.

(3) חדל להתקיים בנותן השירותים הפיננסיים תנאי מתנאי הרישום לפי סעיף 14;

(4) אם היה נותן השירותים פיננסיים תאגיד – הוא החליט על פירוקו מרצון, או ניתן צו לפירוק של נותן שירותים פיננסיים או למינוי כונס נכסים עליו;

(5) אם היה נותן השירותים הפיננסי יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין או נפטר;

(6) נודע למפקח כי נותן שירותים פיננסיים שנרשם במרשם, או נושא משרה בו, או בעל עניין בו, או הנהנה אם ישנו, ואם נותן השירותים הפיננסיים הוא תאגיד - בעל השליטה בו, הורשעו בעבירה כאמור בסעיף 14(א)(4), או שמתנהלים כנגדם הליכים פליליים בעבירות כאמור;

(7) חלפו שנתיים מיום מתן הרישיון ונותן שירותים פיננסיים לא החל בניהול עסקים בהיקף המצדיק, לדעת המפקח, המשך החזקת הרישיון, או שנותן שירותים פיננסיים הפסיק לנהל עסקים בהיקף כאמור במשך תקופה של שנתיים;

(8) נותן שירותים פיננסיים הפר הוראה לפי חוק זה;

(9) טעמים שבטובת הציבור מצדיקים מחיקת הרישום.

(ב) בטרם יחליט המפקח על מחיקת נותן שירותים פיננסיים מהמרשם או על התליית רישומו, כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (א)(9), ייתן לו ולבעל שליטה בתאגיד, לפי הענין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני המפקח או לפני מי שהמפקח הסמיכו לכך, כאמור בסעיף 17.

(ג) נוכח המפקח כי נותן שירותים פיננסיים הפר הוראה אחרת כאמור בסעיף קטן (א)(9), ידרוש ממנו, בטרם יחליט על מחיקתו מהמרשם, לתקן את הטעון תיקון, ורשאי הוא, לאחר שנתן לנותן השירותים הפיננסיים הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את רישומו במרשם לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; לא תוקנה ההפרה בתוך התקופה האמורה, רשאי המפקח למחוק את המפר מהמרשם או להתלות את רישומו לתקופה שיקבע.

(ד) המפקח יהא רשאי לעיין במידע חסוי לשם גיבוש עמדתו ביחס לנותן השירותים הפיננסיים, לנושא משרה בו, לבעל עניין בו, או לנהנה בו אם ישנו ולבסס החלטתו לפי סעיף זה גם על מידע חסוי כאמור.

(ה) ביקש המפקח לבסס את החלטתו על מידע חסוי, יודיע לנותן השירותים הפיננסיים על כוונתו לעשות כן, ורשאי הוא להעביר לו, בתיאום עם הגורם שהעביר את המידע, תמצית של המידע החסוי, ככל שניתן לעשות כן מבלי לפגוע באינטרס בשלו הוא מידע חסוי.

ביטול או התלייה של רישיון נותן שירותים פיננסיים

25.

(א) המפקח רשאי לבטל רישיון של נותן שירותים פיננסיים, או להתלות את רישיונו לתקופה שיקבע, לפי העניין, בכל אחד מאלה:

(1) נותן שירותים פיננסיים ביקש ביטול רישיונו;

(2) נמחק או הותלה רישומו של נותן שירותים פיננסיים כאמור בסעיף 24 או התקיים בו אחד התנאים שבשלם ניתן למחוק או להתלות את רישומו;

(3) נותן שירותים פיננסיים הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון או חדל להתקיים בו תנאי כאמור;

(ב) לא יבטל המפקח רישיון נותן שירותים פיננסיים, למעט כאמור בסעיף קטן (א)(1), אלא לאחר שנתן לנותן השירותים הפיננסיים הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או בפני מי שהמפקח הסמיכו לכך, בדרך שהורה,^. בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה לנותן השירותים הפיננסיים הודעה בכתב מהמפקח.

(ג) הודעה על ביטול רישיון נותן שירותים פיננסיים תפורסם באתר האינטרנט של המפקח.

פיקוח על מי שרישומו נמחק או שרישיונו בוטל

26.

(א) מי שנמחק מהמרשם או שרישיונו בוטל חייב למלא אחרי כל ההוראות החלות על נותן שירותים פיננסיים לפי חוק זה כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחותיו לפני מחיקת הרישום או ביטול הרישיון, לפי העניין.

(ב) המפקח רשאי לתת לנותן שירותים פיננסיים שנמחק מהמרשם, או שרישיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו, ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על לקוחותיו שהתקשרו עמו לפני מחיקת הרישום או ביטול הרישיון, לפי העניין; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרישומו נמחק או שרישיונו בוטל, לפי העניין, מאחריותו למילוי התחייבות שנתן לפני מחיקת הרישום או ביטול הרישיון, לפי העניין.

סימן ג': שליטה בנותן שירותים פיננסיים

שליטה בבעל רישיון נותן שירותים פיננסיים

27.

(א) לא ישלוט אדם בבעל רישיון נותן שירותים פיננסיים אלא על פי היתר שנתן המפקח.

(ב) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון התנאים והשיקולים המפורטים בסעיפים 14 ו-19, בשינויים המחויבים, לרבות התאמתו של המבקש לשלוט בנותן שירותים פיננסיים, ובכלל זה בחן את התאמתו לכך בשים לב ליושרו וליושרתו, בהתאם לסעיף 37, וכן בחן את ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על נותן שירותים פיננסיים.

(ג) היתר שניתן לפי סעיף זה כוחו יפה גם לגבי כל תאגיד שבשליטתו של בעל ההיתר.

(ד) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו -

(1) על מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין;

(2) על תאגיד שרכש אמצעי שליטה ממי ששולט בו.

העברת אמצעי שליטה

28.

מי שמחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי סעיף 27 ואין בידו ההיתר.

ביטול היתר או שינויו

29.

(א) המפקח רשאי לבטל או לשנות היתר שנתן לפי סעיף 27, אם היה לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה:

(1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;

(2) בעל ההיתר או נושא משרה בו הורשע בעבירה כאמור בסעיף 14(א)(4);

(3) לעניין בעל היתר שהוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לנכס מהותי מהם בשל אי תשלום חוב, ולעניין בעל היתר שהוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;

(4) יש חשש ממשי לפגיעה בטובת הציבור אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.

(ב) המפקח לא ישנה או יבטל היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן ניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בפניו, או בפני מי שהמפקח הסמיכו לכך, בדרך שהורה, ולתקן את ההפרה בתוך תקופה שיקבע המפקח, או מי שהמפקח הסמיכו לכך, ואשר לא תפחת מ-30 ימים.

(ג)

(1) הוגש כתב אישום נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה כאמור בסעיף 14(א)(4), רשאי המפקח לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בדרך שהורה, או בפני מי שהמפקח הסמיכו לכך, לשנות את ההיתר ולקבוע בו הוראות ותנאים שיחולו בתקופה שיקבע, ואם הוגש כתב אישום כאמור נגד נושא משרה בבעל ההיתר – גם להעביר את נושא המשרה מתפקידו.

(2) הוראות פסקה (1) יחולו גם כשנפתחה חקירה פלילית נגד בעל היתר או נושא משרה בו בעבירה כאמור באותה פסקה, ובלבד שהמפקח התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה.

הוראות המפקח למי שפעל בלא היתר

30.

(א) סבר המפקח שאדם פעל בלא היתר כאמור בסעיף 27 רשאי הוא, בהתייעצות עם הועדה, ולאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, להורות –

(1) על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי סעיף 27;

(2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכות למנות דירקטורים של אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 27;

(3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 27, לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;

(4) על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.

(ב) החזיק אדם אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות סעיף 27, רשאי המפקח, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי הוראות הסעיף האמור.

(ג) הורה המפקח, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.

(ד) לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת המפקח לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב), רשאי בית המשפט לעניינים מנהליים, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

(ה) נותן שירותים פיננסיים יעשה כמיטב יכולתו למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף 27.

סימן ד': בעל עניין ונהנה בנותן שירותים פיננסיים

בעל עניין ונהנה בנותן שירותים פיננסיים

31.

(א) בעל עניין או נהנה בנותן שירותים פיננסיים יודיע למפקח על היותו בעל עניין או נהנה, ונותן שירותים פיננסיים יודיע למפקח על כל בעל עניין ונהנה בו אם ידועים לו. הודעה לפי סעיף קטן זה תימסר תוך 30 יום מיום שנודע על היותו של אדם בעל עניין או נהנה.

(ב) המפקח יודיע לבעל עניין או נהנה האם הוא מתאים להיות בעל עניין או נהנה בנותן שירותים פיננסיים, לאחר שבחן את התאמתו לכך בשים לב ליושרו וליושרתו, בהתאם לסעיף 37. הודעת המפקח לפי סעיף קטן זה תינתן בתוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה לפי סעיף קטן (א).

(ג) מצא המפקח כי בעל עניין או נהנה אינו מתאים להיות בעל עניין או נהנה, לפי העניין, יחולו עליו הוראות סעיף 29, בשינויים המחוייבים.

פרק ד': הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים

סימן א': הגבלות על ניהול עסקים

הון מינימלי

32.

(א) ההון העצמי ההתחלתי בשקלים חדשים הנדרש מנותן שירותים פיננסיים יהיה כמפורט בתוספת הראשונה. השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה.

(ב) המפקח רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה, להורות בדבר כל אחד מאלה:

(1) הון עצמי מינימלי לפעילות;

(2) דרישות ביטוח אחריות מקצועית;

(3) דרישות להחזקת נכסים לרבות לעניין נזילות;

(4) דרישות נוספות למניעת סיכון למערכת הפיננסית בשל היקף פעולתו של נותן שירותים פיננסיים או בשל סוג הפעילות שלו.

הוראות בדבר ניהול עסקים

33.

השר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוג נותני שירותים פיננסיים, הוראות בדבר המקרים שבהם רשאי נותן שירותים פיננסיים להשקיע בחברת בת שלו, בבעל אמצעי שליטה בו, או בנותן שירותים פיננסיים אחר.

סימן ב': אורגנים ובעלי תפקידים אחרים בנותן שירותים פיננסיים

דירקטוריון של נותן שירותים פיננסיים

34.

(א) בדירקטוריון של נותן שירותים פיננסיים יכהנו לפחות 3 חברים.

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות בענינים אלה:

(5) הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון, מספר החברים בהן והרכבן;

(6) תנאי כשירות של דירקטור ושל חבר בועדת דירקטוריון, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בועדה כאמור;

(7) הגבלות לענין מינוי דירקטור או חבר ועדת דירקטוריון לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;

(8) דרך המינוי של דירקטור, תקופות הכהונה, והוראות לענין הפסקה או פקיעה של כהונתו;

(9) המנין החוקי בישיבות דירקטוריון ובישיבות ועדות דירקטוריון;

(10) נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בועדה מועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע.

(ג) המפקח רשאי להורות על דרכי עבודתם של הדירקטוריון ושל ועדת דירקטוריון שלא נקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ב).

כשירות נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים

35.

(א) כשיר לכהונה כנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים מי שמתקיימים בו כל אלה:

(1) הוא בגיר שלא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל ושלא הוכרז פסול דין;

(2) הוא לא הורשע בעבירה כאמור בסעיף 14(א)(4);

(ב) המפקח רשאי להורות על תנאי כשירות נוספים לנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים או בסוגים שונים של נותני שירותים פיננסיים, ובכלל זה עמידה בבחינות מקצועיות.

ניגודי עניינים

36.

(א) לא ימונה ולא יכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בנותן שירותים פיננסיים מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו האמור או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן באותו תפקיד.

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן מניעת ניגוד עניינים אפשרי של נושא משרה ובעל תפקיד אחר בנותן שירותים פיננסיים, לרבות הוראות לעניין עיסוקים אחרים שלא יהיו רשאים לעסוק בהם או פעולות שלא יהיו רשאים לבצע, וכן הצהרות ודיווחים שיידרשו מהם.

אישור מינוי נושא משרה

37.

(א) לא יכהן נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים אלא אם נמסרה הודעה למפקח 60 ימים לפני תחילת הכהונה לפחות, והמפקח לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי, או שהודיע כי אינו מתנגד למינוי.

(ב) החלטת המפקח להתנגד למינוי תינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו, והוא יביא בחשבון לעניין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות ניסיונו, יושרו, יושרתו וקשריו, מכל סוג שהוא, עם נותן שירותים פיננסיים או עם נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים.

(ג) מונה נושא משרה ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי המפקח, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לנושא המשרה הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.

(ד) בסעיף זה, "נושא משרה" – דירקטור, מנהל כללי, מבקר פנימי וכן מי שהמפקח יקבע; המפקח יקבע לכל סוג של נותן שירותים פיננסיים מי מבעלי התפקידים באותו סוג נותן שירותים פיננסיים חייב באישור המינוי ובלבד שקביעתו לא תכלול יותר משבעה בעלי תפקידים בנותן שירותים פיננסיים.

אישור יושר ויושרה

38.

הוראות סעיף 37 יחולו ביחס למי שלפי חוק זה נדרשת בחינת יושרו ויושרתו, כאשר לעניין האמור בסעיף 37(ב) יבחן המפקח רק את התאמתו של מי שנדרשת לגביו בחינה כאמור מבחינת יושרו ויושרתו.

רואה חשבון מבקר

39.

(א) נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד ימנה רואה חשבון מבקר, ויחולו עליו הוראות סעיפים 154 עד 170 לחוק החברות כאילו היה חברה ציבורית, בכפוף להוראות סעיף זה ובשינויים המחויבים.

(ב) נודע לרואה החשבון המבקר, במהלך ביצוע תפקידו, על הפרה מהותית של הוראה מהוראות לפי חוק זה או של הוראת מינהל שניתנה לפיו, ימסור על כך הודעה בכתב לוועדת הביקורת ולמנהל הכללי, ויבקש את תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שיקבע בהודעה; לא התקבלה תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שנקבע כאמור, או שרואה החשבון המבקר לא השתכנע, לאחר שעיין בתגובת המנהל הכללי, כי ההפרה אינה הפרה מהותית, ימסור רואה החשבון המבקר למפקח, על אף הוראות כל דין או הסכם, הודעה על ההפרה, בצירוף תגובת המנהל הכללי, ככל שהתקבלה.

הוראות לעניין ממשל תאגידי

40.

המפקח רשאי לתת הוראות לעניין ממשל תאגידי של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, לרבות הוראות החלות על חברות ציבוריות לעניין זה לפי חוק החברות, בשינויים שעליהם יורה.

סימן ג': דינים וחשבונות

דוחות והודעות

41.

(א) נותן שירותים פיננסיים יגיש למפקח דוחות והודעות כמפורט להלן:

(1) דוחות כספיים שיקבע השר, במועדים ולתקופות שיקבע או בהתרחש אירוע שיקבע;

(2) דוחות מידיים והודעות שיקבע השר, בהתרחש אירוע שיקבע;

(3) דוחות והודעות נוספים שעליהם יורה המפקח.

(ב) המפקח יקבע הוראות בדבר אופן הגשתם של דוח או הודעה לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם, מידת פירוטם וכללים חשבונאיים לעריכתו של דוח כספי, לרבות ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו.

(ג) המפקח רשאי, מטעמים שיירשמו, לפטור נותן שירותים פיננסיים מהגשת דוח או הודעה לפי סעיף זה או להאריך את המועד להגשתם.

פרט מטעה בדוח או בהודעה

42.

(א) לא יהיה בדוח או בהודעה שהוגשו לפי סעיף 41 פרט מטעה; על פרסום פרט מטעה בדוח או בהודעה כאמור יחולו הוראות פרק ה' לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים.

(ב) בסעיף זה, "פרט מטעה" – לרבות דבר העלול להטעות אדם סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות אדם סביר.

מידע מבעלי מניות

43.

(א) בפרוטוקול האסיפה הכללית של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, בהחלטותיה בענינים המנויים להלן, יפורטו שמות הנוכחים באסיפה, שמות המצביעים, שיעור ההחזקות בזכויות ההצבעה שמכוחן הצביעו ואופן הצבעתם:

(1) שינוי התזכיר או התקנון;

(2) מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;

(3) אישור פעולות או עסקאות הטעונות את אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275 לחוק החברות;

(4) חלוקה לפי הפרק השני בחלק השביעי לחוק החברות;

(5) אישור מיזוג לפי סעיף 320 לחוק החברות.

(ב) המפקח רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, פרטים בדבר זהותו, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד – פרטים בדבר השולטים בו.

סימן ד': סמכויות פיקוח ובירור מינהלי

הגדרות

44.

בסימן זה –

"חומר מחשב", "מחשב" – כהגדרתם בחוק המחשבים;

"חוק המחשבים" – חוק המחשבים, התשנ"ב-1995;

"חפץ" – כהגדרתו בפקודת מעצר וחיפוש;

"מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים;

"פקודת מעצר וחיפוש" – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.

מוסמכי פיקוח

45.

(א) המפקח יסמיך עובדי משרד האוצר לצורך הפעלת הסמכויות כאמור בסעיפים 43 ו- 44 (בחוק זה – מוסמך פיקוח).

(ב) לא יוסמך אדם לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של המפקח אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיפים 46 ו- 47, כפי שהורה המפקח באישור השר לביטחון הפנים, ולעניין הפעלת סמכויות חדירה לחומר מחשב או העתקתו כאמור בסעיף 47(א)(3) – הוא מיומן בביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והעתקתו;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה המפקח.

סמכויות פיקוח

46.

לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה רשאי מפקח או מוסמך פיקוח, לאחר שהזדהה לפי סעיף 48-

(1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקי אדם שחוק זה חל עליו, או הנוגעים להפרה של חוק זה;

(2) להיכנס למקום שאינו משמש בית מגורים בלבד, אשר יש לו יסוד להניח כי פועל בו נותן שירותים פיננסיים, ולדרוש כי יימסרו לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לפעילות כאמור; ואולם אין לתפוס מסמך לפי פסקה זו אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו; מסמך שנתפס יוחזר לאדם אשר מידיו נלקח תוך שישה חודשים מיום שנתפס.

סמכויות בירור מנהלי

47.

(א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, רשאי המפקח, מנימוקים שיירשמו, להתיר למוסמך פיקוח, נוסף על הסמכויות האמורות בסעיף 46 –

(1) לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו לאדם, שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ או מסמך הדרוש לצורך בירור ההפרה, להציג למוסמך פיקוח את החפץ או את המסמך או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;

(2) לזמן כל אדם שלדעת המפקח עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עמו;

(3) לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, וכן לחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו.

(ב) מוסמך פיקוח יודיע לאדם שזומן לפי סעיף קטן (א)(2), לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שביחס להפרתם יישאל; האדם שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.

(ג) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת מוסמך פיקוח, לצוות על הבאתו לפני מוסמך פיקוח או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.

(ד) לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1) נדרש אדם על ידי מוסמך פיקוח להציג לו חפץ או מסמך, ולא הציגו;

(2) דרישה כאמור בפסקה (1) עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או לפגיעה בה.

(ה) חדירה לחומר מחשב והעתקתו בהתאם לצו לפי סעיף קטן (א)(3) ייעשו בידי בעל תפקיד המיומן לבצע פעולות אלה.

(ו) על חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב או העתקתו לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 23א, 24(א)(1) ו-(ב), 26 עד 28, 31 ו-45 והוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים לפי העניין.

חובת הזדהות

48.

מוסמך פיקוח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיפים 46 או 47 אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2) יש בידו תעודה חתומה בידי המפקח, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.

מסירת ידיעות ומסמכים ופרסום נתונים

49.

המפקח או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מכל נותן שירותים פיננסיים, ומכל נושא משרה בהם, למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים לעסקיו ולהראות לו או לנציגיו כל פנקס, חשבון, תעודה או מסמך אחר שברשותו הנוגעים לעסקיו.

סודיות

50.

המפקח, עובד הכפוף לו, או מי שפועל מטעמו, לא יגלה ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו מכוח תפקידו או סמכויותיו לפי חוק זה, אלא לצורך הליך פלילי או אם המפקח ראה צורך בכך לשם דיון בועדה.

פרסום נתוני עמלות וריבית

51.

על אף הוראות סעיף 50 המפקח רשאי לפרסם נתונים בדבר –

(1) סכומים ושיעורים של עמלות שגובים נותני שירותים פיננסיים בעד סוגי שירותים, בדרך שתאפשר את השוואת העמלות;

(2) שיעורים של ריביות הנגבות בפועל מאת הלקוחות על ידי כל אחד מנותני שירותי אשראי, בעד מתן אשראי בדרך שתאפשר את השוואת הריביות.

מסירת מידע לרשות פיקוח בישראל

52.

(א) על אף הוראות סעיף 50, רשאי המפקח לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות המוסמכת כמשמעותה בסעיף 29 לחוק איסור הלבנת הון, למפקח על הביטוח כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, לממונה כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, לרשות ניירות ערך כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, לבנק ישראל ולמפקח על הבנקים שמונה לפי הוראות סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941 (בסעיף זה – הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר.

(ב) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.

מסירת מידע לרשות פיקוח במדינת חוץ

53.

(א) על אף הוראות סעיף 50 רשאי המפקח למסור ידיעה או מסמך שבידיו לרשות מוסמכת במדינת חוץ שתפקידה לפקח על מי שעוסק במתן שירותים פיננסיים, באותה מדינה.

(ב) המפקח לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו שניים אלה:

(1) הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת, בפיקוח על גופים כאמור בסעיף קטן (א);

(2) הרשות המוסמכת אישרה שחלה עליה חובת סודיות בדומה להוראות סעיף 50, או שהתחייבה שלא להעביר את הידיעה או המסמך לאחר.

(ג) המפקח לא ימסור ידיעה או מסמך כאמור אם נקבע כי מסירתם עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה.

פרק ה': שמירה על ענייני לקוחות של נותן שירותים פיננסיים

איסור תיאור מטעה

54.

(א) נותן שירותים פיננסיים לא יתאר תיאור מטעה של עסקה המוצגת לפני לקוח פלוני ולא יכלול תיאור מטעה בפרסום לציבור.

(ב) לענין זה, "תיאור מטעה" — תיאור הניתן בעל פה, בכתב או בדפוס, שיש בו כדי להטעות בענין מהותי בעסקה, לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על נותן שירותים פיננסים לגלותן; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:

(1) שם נותן השירותים הפיננסים, ותקו, הצטיינותו, המוניטין שלו, מצבו הכספי והיקף עסקיו;

(2) מהותה של העסקה, היקפה, הסייגים לה והתנאים המוקדמים לקיומה;

(3) משך תקופת ההתקשרות בעסקה והאפשרויות שבידי הלקוח או נותן השירותים הפיננסיים להפסיקה;

(4) כל התשלומים שעל הלקוח לשלם במסגרת העסקה ושיעורם, לרבות שיעור הריבית המקסימלי המותר על פי דין;

(5) תחומי הפעילות שבהם עוסק נותן השירותים הפיננסיים ואשר נמצאים תחת פיקוחו של המפקח.

אחריות לתיאור מטעה

55.

היה תיאור מטעה בפרסומת של נותן שירותים פיננסיים, יראו כמטעה את מי שבשמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה — יראו גם אותם כמטעים.

הוראות בדבר תנאי עסקה

56.

השר רשאי לקבוע בתקנות, לכל תחומי הפעולה של נותני השירותים הפיננסיים או לתחומי פעולה מסוימים, הוראות בדבר תנאים שבחוזה התקשרות וניסוחם; הסדר הסותר תנאי שיש לקבעו על פי תקנות שהותקנו כאמור לא ינהגו לפיו, ויראו כאילו הותנה במקומו התנאי שיש לקבעו כאמור, זולת אם ההסדר הוא לטובת הלקוח; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של נותן שירותים פיננסיים.

איסור פגיעה והטעיה בנסיבות מיוחדות

57.

(א) לא יעשה נותן שירותים פיננסיים— במעשה או במחדל, בכתב, בעל פה או בכל דרך אחרת — דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של אדם, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי ידיעתו את השפה או חוסר נסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת.

(ב) נותן שירותי אשראי לא יתקשר בעסקה עם קטין, אלא לפי הוראות שיקבע השר ובכפוף להוראות כל דין.

(ג) המפקח רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה, להורות על עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת המכוונת לקטינים, לרבות איסור פרסומת העלולה להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר נסיונו; כללים כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל, או עד גיל מסוים.

פרעון מוקדם

58.

(א) מי שקיבל הלוואה מנותן שירותי אשראי, יהא רשאי, על אף כל הסכם הקובע אחרת, לפרוע את יתרת ההלוואה לפני המועד שנקבע לפרעונה, בהתאם לתנאים שיקבע השר, לרבות תשלום עמלה שנותן שירותי האשראי יהיה רשאי לגבות ממי שביקש לפרוע את ההלוואה כאמור.

(ב) השר רשאי לקבוע, נוסף על האמור בסעיף 7(א) לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993, תנאים שבהם נותן שירותי אשראי לא יהיה זכאי להקדים פרעון הלוואה, כולה או חלקה.

גילוי נאות

59.

המפקח רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה, לקבוע בהוראות, חובה על נותני שירותים פיננסיים, כולם או חלקם -

(1) לגלות ללקוחותיהם כל פרט מהותי לגבי תכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות שהם נותנים והסיכונים הכרוכים בו;

(2) לציין פרטים מסוימים בכל פרסום שלהם בדבר שירותיהם;

(3) לתת ללקוחותיהם, במועדים קבועים ובכל דרך שהיא, דוחות על שירותים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסוימים.

בירור תלונות הציבור

60.

(א) המפקח יברר תלונות הציבור שראה בהן ממש בדבר פעולה של נותן שירותים פיננסיים.

(ב) המפקח לא יברר תלונה בענין שהחל בו דיון לפני בית משפט או בורר, או שבית משפט או בורר הכריע בו, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, אולם רשאי הוא לברר תלונה בענין שבו הוגשה תובענה לפני בית משפט או בורר אך טרם החל הדיון בה.

דרכי הבירור

61.

(א) בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה למפקח, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות.

(ב) המפקח יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו ויתן לו הזדמנות נאותה להשיב עליה.

תוצאות הבירור

62.

(א) מצא המפקח שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו; המפקח רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות למי שהתלונה עליו לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין למקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה.

(ב) מצא המפקח שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.

(ג) העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא המפקח את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

פרק ו': חיסול עסקי נותן שירותים פיננסיים

חיסול מרצון

63.

(א) נותן שירותים פיננסיים שהחליט על פירוקו או על חיסול עסקיו, דרך כלל או בתחום עיסוק מסוים, יודיע על כך למפקח ללא דיחוי.

(ב) המפקח רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את ענייני לקוחותיו של נותן שירותים פיננסיים —

(1) להורות לנותן שירותים פיננסיים לפעול בדרך מסוימת בחיסול העסקים;

(2) לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו שהפירוק יהיה בידי בית המשפט או בפיקוחו.

פירוק או פשיטת רגל

64.

נותן שירותים פיננסיים שנפתחו נגדו הליכי פירוק או פשיטת רגל, יודיע על כך למפקח ללא דיחוי.

חיסול עקב מחיקת רישום או ביטול רישיון

65.

(א) נותן שירותים פיננסיים שנמחק מהמרשם או שרשיונו בוטל יחסל את עסקיו בישראל בתחום העיסוק שהרישיון לגביו בוטל.

(ב) המפקח רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני לקוחותיו של נותן שירותים פיננסיים שרשיונו בוטל, להורות לו לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים.

(ג) לא חיסל נותן שירותים פיננסיים שרשיונו בוטל את עסקיו תוך זמן סביר, רשאי בית המשפט, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים לרכושו, כולו או מקצתו, או לצוות על פירוקו.

פרק ז': שמירה על ניהול תקין

הודעה לנותן שירותים פיננסיים על פגמים

66.

(א) היה המפקח סבור, שנותן שירותים פיננסיים פלוני עשה בעסקיו בדרך העלולה לפגוע בניהולם התקין של עסקיו, ישלח לנותן השירותים הפיננסיים הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש תיקונם או מניעת פגיעתם תוך תקופה שיפרש בהודעה, ויתן לו הזדמנות להגיש תוך אותה תקופה, או תוך תקופה קצרה מזו, כפי שיפרש בהודעה, הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.

(ב) הגיש נותן שירותים פיננסיים הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן המפקח סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו לנותן השירותים הפיננסיים, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם יקבע את התקופה שבה על נותן השירותים הפיננסיים לעשות כאמור.

אמצעים למניעת פגיעה

67.

היה המפקח סבור, לאחר תום התקופה שפירש בהודעה לפי סעיף 66, שנותן שירותים פיננסיים לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע לו לפי סעיף 66 או לא מנע את פגיעתם, או היה סבור, לאחר שנתן הזדמנות לנותן השירותים הפיננסיים להשמיע או להגיש הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע שנותן שירותים פיננסיים יפגע בלקוחותיו או בבעלי אמצעי שליטה בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות בועדה –

(1) להורות לנותן שירותים פיננסיים שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה;

(2) לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, למנהלי עסקים, או לעובדים אחרים של נותן השירותים הפיננסיים.

סמכויות לשמירה על ניהול תקין של נותן שירותים פיננסיים

68.

(א) היה המפקח סבור, לאחר התייעצות בועדה, כי נותן שירותים פיננסיים פלוני או נושא משרה בו נוהג בדרך העלולה לפגוע בניהול התקין של עסקיו, רשאי הוא, לאחר שניתנה לנותן השירותים הפיננסיים הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו לפני הועדה, ליתן לנותן השירותים הפיננסיים כל הוראה מן ההוראות המפורטות בסעיף 67, ורשאי הוא, באישור השר –

(1) להתלות או להגביל סמכותו של נושא משרה או עובד אחר של נותן השירותים הפיננסיים;

(2) להשעות נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים לתקופה שיקבע, או להעבירו מתפקידו, לאחר שניתנה לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו;

(3) למנות מפקח מיוחד לנותן השירותים הפיננסיים שיפקח על הנהלתו כאמור בסעיף 70.

(ב) היה המפקח סבור בנסיבות הענין שטובת הציבור מחייבת עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) ללא דיחוי, רשאי הוא באישור השר לפעול מיד, ובלבד שיביא את הענין לפני הועדה סמוך ככל האפשר לאחר הפעולה, וזו תתן לנותן השירותים הפיננסיים הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו.

שמירת תקפן של פעולות

69.

פעולה כלפי צד אחר בניגוד להוראה שניתנה לפי סעיף 68 שעשה נותן שירותים פיננסיים או מי שסמכותו לעשות את הפעולה הותלתה או הוגבלה או מי שהושעה או שהועבר מתפקידו על פי הוראה כאמור – לא תהיה בטלה מטעם זה בלבד.

מפקח מיוחד

70.

(א) מפקח מיוחד שהתמנה לפי סעיף 68(א)(3) יפקח על פעולות הדירקטוריון של נותן השירותים הפיננסיים ועל הנהלת עסקיו לפי הוראות שיקבל מאת המפקח.

(ב) המפקח רשאי להתיר למפקח המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.

(ג) המפקח רשאי להורות לנותן השירותים הפיננסיים לשלם למפקח המיוחד ולבני אדם שיעסיק שכר והוצאות כפי שיורה המפקח, ואם היו המפקח המיוחד או בני האדם שהעסיק עובדי המדינה, רשאי המפקח להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

מתן ידיעות

71.

ניתנה הוראה לפי סעיף 68, יהיה כל נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים, בין שניתנה לגביו הוראת התליה או הגבלת סמכות או הוראת השעיה או שהועבר מתפקידו ובין אם לאו, וכל אדם אחר המועסק אצל נותן השירותים הפיננסיים חייבים, לפי דרישת המפקח המיוחד או מי שהוא הסמיכו לכך, למסור לו או לשלוחיו את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל תעודה אחרת שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועה של הוראה לפי סעיף 68.

סייג להחלטות אסיפה

72.

החלטה על אסיפת בעלי אמצעי שליטה של נותן השירותים הפיננסיים, שאינה מתיישבת עם האמור בסעיפים 67 עד 71 או עם פעולה שנעשתה או הוראה שניתנה על פיהם, לא יהיה לה תוקף.

פרק ח': עיצום כספי

עיצום כספי

73.

(א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט בתוספת השניה, רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום כמפורט לגביו בתוספת השלישית.

(ב) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו שקבועה בשלה עבירה לפי סעיף 105, רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי סעיף 105(ב) – 200 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי התוספת השלישית אילו הפר הוראה המנויה בחלק ב' לתוספת השניה;

(2) לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי סעיף 105(ג) – 150 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי התוספת השלישית אילו הפר הוראה המנויה בחלק ב' לתוספת השניה;

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) –

(1) לא יוטל עיצום כספי על עובד זוטר; בסעיף קטן זה, "עובד זוטר" – עובד שכיר בתאגיד, שאינו נושא משרה בתאגיד ואין עובדים הכפופים לו;

(2) לא יוטל עיצום כספי על עובד שכיר בתאגיד שאינו נושא משרה בתאגיד ושאינו עובד זוטר בו, אם במעשה המהווה את ההפרה לא חרג מנהלים של התאגיד או מהוראה של הממונה עליו.

הודעה על כוונת חיוב

74.

(א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה כאמור בסעיף 73 (בפרק זה – מפר והפרה, בהתאמה) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי פרק זה, תימסר למפר הודעה על כוונת המפקח כאמור (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

(ב) בהודעה על כוונת חיוב יצוינו, בין השאר, כל אלה:

(1) פירוט המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה;

(2) סכום העיצום הכספי, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות סעיף 83;

(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המפקח או מי שהוא הסמיך לעניין זה, בהתאם להוראות סעיף 77;

(4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות סעיף 82.

התחייבות להימנע מהפרה

75.

(א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 73, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 74, להמציא לו הודעה ולפיה באפשרותו להגיש למפקח כתב התחייבות לפי ההוראות שלהלן במקום העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו בשל ביצוע ההפרה האמורה (בפרק זה – הודעה על התחייבות).

(ב) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מביצוע הפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע המפקח ושתחילתה ביום מסירת ההודעה על התחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים (בפרק זה – תקופת ההתחייבות); המפקח רשאי להורות כי בכתב ההתחייבות ייקבעו תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנות ההפרה.

(ג) מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, לא יוטל עליו העיצום הכספי בשל אותה הפרה, אלא אם כן הפר את התחייבותו כאמור בסעיף קטן (ב).

(ד) לא מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, ימציא לו המפקח הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.

הפרת ההתחייבות

76.

(א) נתן המפר כתב התחייבות והפר תנאי מהתנאים שהתחייב בהם בכתב ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:

(1) המשיך המפר להפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – ישלח לו המפקח הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת כאמור בסעיף 82; לא תישלח הודעת תשלום כאמור אלא לאחר שהמפקח נתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני המפקח או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה;

(2) חזר המפר והפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – ישלח לו המפקח הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 82; המפקח ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;

(3) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע המפקח בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 75(ב) – ישלח לו המפקח הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות.

(ב) הופר תנאי מהתנאים שהמפר התחייב בהם בכתב התחייבות, כאמור בסעיף זה, לא יאפשר המפקח למפר להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות פרק זה בשל הפרה נוספת של ההוראה לפי חוק זה שלגביה ניתן כתב ההתחייבות שהופר.

זכות טיעון

77.

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני המפקח או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, או במועד מאוחר יותר שיורה המפקח.

זכות לקבלת מידע

78.

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שלדעת המפקח נחוץ לשם קבלת החלטה לפי סעיף 80 ושאין מניעה לגלותו על פי כל דין; מידע כאמור יועמד לרשות המפר אצל המפקח ממועד מסירת ההודעה כאמור.

פרוטוקולים

79.

במהלך הדיון בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות הערות ושאלות המפקח; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.

החלטת המפקח ודרישת תשלום

80.

(א) המפקח יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 77, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 92.

(ב) החליט המפקח לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות סעיף 83; דרישת תשלום תינתן בכתב ותהיה מנומקת.

(ג) החליט המפקח שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו החלטה מנומקת בכתב על כך.

(ד) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 77 בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 45 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

עדכון עיצום כספי

81.

(א) המפקח רשאי לעדכן את סכום העיצום הכספי ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי שחל במדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני יום השינוי לעומת המדד האחרון שפורסם לפני תחילתו של חוק זה; כן רשאי המפקח לעגל את סכום העיצום הכספי לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.

(ב) המפקח יפרסם בהודעה ברשומות את סכום העיצום הכספי המעודכן.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

82.

(א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לענין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות כאמור בסעיף 73, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

המועד לתשלום העיצום הכספי

83.

העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 80.

סכומי עיצום כספי מעודכנים

84.

העיצום הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בהתאם להוראות סעיף 77 – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב, ואם הוגש ערעור על דרישת תשלום ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

הפרשי הצמדה וריבית

85.

לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

גביה

86.

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה).

שמירת אחריות פלילית

87.

(א) תשלום עיצום כספי לפי סעיף 73(ב) לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרה.

(ב) הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירה לפי סעיף 105, לא יופעלו סמכויות בירור מנהלי ולא ייפתח הליך מינהלי או הליך להטלת עיצום כספי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין.

(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי סעיף 105, יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

ערעור

88.

(א) על דרישת תשלום ניתן לערער לפני בית משפט לעניינים מנהליים בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה.

(ב) אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי, אלא אם כן הסכים לכך המפקח או הורה בית המשפט אחרת.

(ג) הוגש ערעור על החלטת המפקח, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המפקח, לבטלה או לשנותה.

(ד) התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי או הקנס האזרחי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

אחריות מנהל כללי ושותף למעט שותף מוגבל

89.

(א) המנהל הכללי של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד ושותף בו למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.

(ב) בוצעה הפרה, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ואפשר להטיל עליו עיצום כספי בסכום של מחצית מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו אילו הוא היה המפר, אלא אם כן הוכיח שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א).

(ג) קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).

(ד) בסעיף זה, "שותפות" ו"שותף מוגבל" – כהגדרתם בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975.

איסור שיפוי וביטוח

90.

(א) על אף האמור בכל דין ובלי לגרוע מהוראות סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות –

(1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי פרק זה, והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור – בטלה;

(2) נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על אדם אחר לפי פרק זה ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בו או על עובד בתאגיד והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור – בטלה.

(ב)

(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע הפרה כאמור בסעיף 97 או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הטלת עיצום כספי בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש;

(2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון התאגיד הוראה המתירה זאת.

שינוי התוספת השניה והתוספת השלישית

91.

השר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת השניה ואת התוספת השלישית.

הפחתת עיצום כספי ושינוי התוספת הרביעית

92.

(א) החליט המפקח על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור בסעיף 73, רשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי שהיה עליו להטיל לפי סעיף 73, בהחלטה בכתב שיפורטו בה הנימוקים לעניין התקיימותם של אמות המידה והשיקולים המנויים בתוספת הרביעית לגבי המפר או ההפרה וכן הנימוקים לעניין שיעור ההפחתה שקבע המפקח לפי התוספת האמורה.

(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הרביעית.

פריסת תשלום עיצום כספי

93.

(א) המפקח רשאי, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליט על הפחתתו לפי סעיף 92, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.

(ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת המפקח על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות סעיף 85.

הפרת הוראה זהה כלפי כמה לקוחות

94.

המפקח רשאי להורות כי יראו מי שהפר הוראה זהה כלפי כמה לקוחות, כמבצע הפרה אחת, אם ההפרה נעשתה בפרק זמן קצר, במעשה או במחדל אחד או בשל אותו גורם.

עיצום כספי על תנאי

95.

(א) החליט המפקח על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור בסעיף 73, רשאי הוא להורות בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לאמות המידה ולשיקולים המנויים בתוספת הרביעית אשר מתקיימים לגבי המפר או ההפרה, שהעיצום הכספי, כולו או מקצתו, יהיה על-תנאי לתקופה שיקבע המפקח ושתחילתה ביום ההחלטה על הטלת העיצום כאמור, ובלבד שהתקופה כאמור לא תפחת משנתיים ולא תעלה על חמש שנים (בפרק זה בהתאמה – עיצום על-תנאי ותקופת התנאי).

(ב) בהחלטתו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי המפקח לקבוע תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת התנאי, לרבות פעולות שעל המפר לנקוט כדי לתקן את ההפרה, להקטין את הנזק שנגרם ממנה או למנוע את הישנותה.

(ג) המשיך המפר להפר בתקופת התנאי את ההוראה שבשל הפרתה הוטל עליו העיצום הכספי כאמור בסעיף קטן (א), חזר המפר והפר את ההוראה כאמור או הפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע המפקח, כאמור בסעיף קטן (ב) – ישלם המפר את העיצום על-תנאי בתוספת הפרשי הצמדה מיום ההחלטה על העיצום כאמור.

מגבלת זמן לעניין הטלת עיצום כספי

96.

(א) בסעיף זה, "התקופה הקובעת" – שבע שנים מיום ביצוע ההפרה, ואולם אם החל הליך הפעלת סמכויות פיקוח לפי סעיף 46 או הליך בירור מינהלי לפי סעיף 47 (בסעיף זה – תחילת הבירור) בתוך המועד האמור, תוארך התקופה עד תום שנתיים מיום תחילת הבירור.

(ב) לא תישלח הודעה על כוונת חיוב לאחר התקופה הקובעת.

(ג) במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהמפקח להשלים את הליך הבירור המינהלי בשל אחד מאלה:

(1) הימצאות המפר מחוץ לישראל;

(2) התחמקות המפר;

(3) מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;

(4) לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.

תשלום לנפגע הפרה

97.

(א) בלי לגרוע מסמכויות המפקח לפי סעיפים 60 עד 62, המפקח רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – האחראי על התשלום), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה האחראי על התשלום:

(1) אם הוטל על המפר בשל אותה הפרה גם עיצום כספי לפי סעיף 73 – בשיעור הגבוה מבין אלה:

(א) סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;

(ב) סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה;

(2) אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי סעיף 73 – בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.

(ב) על תשלום לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 85, עד תשלומו, ועל גבייתו יחולו הוראות סעיף 86.

(ג) האחראי על התשלום יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.

(ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המפקח ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר –

(1) מינוי האחראי על התשלום, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;

(2) האופן שבו על האחראי על התשלום למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יברר את שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;

(3) שכרו והוצאותיו של האחראי על התשלום.

פרסום על הטלת עיצום כספי

98.

(א)

(1) הוטל עיצום כספי לפי פרק זה, רשאי המפקח לפרסם, בדרך שימצא לנכון ושתבטיח שקיפות בנסיבות העניין, את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, את שיעור ההפחתה של סכום העיצום – אם הופחת לפי הוראות סעיף 92 ואת הנסיבות שבשלהן הופחת, את פרטי המפר, ואם הוא תאגיד – גם את שמו;

(2) על אף האמור בפסקה (1), המפקח רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, והמפר מספק שירות לציבור בתחום המוסדר לפי חוק זה.

(ב) פרסם המפקח דבר הטלתו של עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א) והוגש עליו ערעור, יפרסם המפקח את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.

(ג) החליט המפקח להטיל עיצום על-תנאי או להורות על תנאים נוספים כאמור בסעיף 95, יחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים המחויבים, ובפרסום האמור ייכללו גם תקופת התנאי שנקבעה לפי סעיף 95 והנימוקים להטלת העיצום על-תנאי.

(ד) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), הוטל עיצום כספי לפי פרק זה, רשאי המפקח להורות למי שחייב בתשלום העיצום לפרסם את דבר הטלת העיצום כאמור בסעיפים קטנים אלה בכל דרך שיורה.

(ה) ניתן נגד אדם צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישום או רישיון, בהתאם להוראות סעיף 22, יפרסם המפקח את נוסחו של הצו בכל דרך שיראה לנכון.

(ו) המפקח רשאי שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת או מנועה מלמסור לפי סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, בשינויים המחויבים לפי העניין.

דיווח על החלטות המפקח

99.

המפקח ידווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטותיו לפי פרק זה; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יפורסם לפי הוראות סעיף 98.

פרק ט': הוראות שונות ועונשין

הוצאות ביקורת

100.

(א) הסמיך המפקח מי שאינו עובד המדינה לערוך ביקורת אצל נותן שירותים פיננסיים, רשאי המפקח להטיל את הוצאות הביקורת על נותן השירותים הפיננסיים.

(ב) השר יקבע הוראות לעניין מינוי מי שאינו עובד מדינה לערוך ביקורת לפי סעיף זה, וכן הוראות לעניין אופן התשלום למי שערך ביקורת כדי למנוע מראית עין של תלות בין המבוקר לבין עורך הביקורת.

אגרות

101.

השר רשאי להתקין תקנות בדבר –

(1) אגרה בעד רישום נותן שירותים פיננסיים;

(2) אגרה בעד רישיון נותן שירותים פיננסיים;

(3) דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום;

(4) ריבית והפרשי הצמדה שישולמו על אגרה שלא שולמה במועד.

תנאים ברישיונות ואיסור העברה

102.

(א) המוסמך לתת רשיון, היתר או אישור לפי חוק זה רשאי להתנותו בתנאים ולהגבילו.

(ב) רשיון, היתר או אישור שניתנו לפי חוק זה אינם ניתנים להעברה.

ערעור

103.

(א) נותן שירותים פיננסיים שרואה עצמו מקופח בהחלטת המפקח לפי סעיפים 22 או 62, רשאים לערער לבית המשפט לעניינים מנהליים תוך 45 ימים מקבלת ההודעה על ההחלטה לפי הסעיפים האמורים; הערעור יידון בדן יחיד.

(ב) הגשת ערעור לא תעכב ביצוע החלטה שעליה מערערים זולת אם הסכים לכך המפקח או הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.

(ג) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדר דין לדיון בערעור.

הארכת מועדים

104.

המפקח רשאי להאריך, לסוג מקרים או למקרה מסויים, כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות לפיו, למעט מועד שנקבע בסעיף 103 או בתקנות לפי סעיף 103.

עונשין

105.

(א) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס בשיעור פי שלושה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור:

(1) עסק במתן שירותים פיננסיים בלא רישום או בלא רשיון, או בניגוד לתנאי הרישום או הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 13;

(2) שלט בנותן שירותים פיננסיים, בלי שהיה בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 27;

(3) העביר אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 28;

(4) כלל פרט מטעה בדוח או בהודעה, בניגוד להוראות סעיף 42 או נתן הסכמתו כי דוח או מסמך שהכין הכוללים פרט מטעה ייכללו בדוח או בהודעה כאמור;

(5) תיאר תיאור מטעה של עסקה או כלל תיאור מטעה בפרסום לציבור, בניגוד להוראות סעיף 54,

(6) כיהן כנושא משרה או כעובד אחר בנותן שירותים פיננסיים אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו של נושא המשרה או העובד כאמור, לפי הוראות סעיף 68, או כיהן כנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים אף שהושעה או הועבר מתפקידו לפי הוראות אותו סעיף;

(ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור:

(1) נותן שירותים פיננסיים שנמחק ממרשם או שרשיונו בוטל שאינו ממלא אחר הוראות בדבר ניהול עסקיו שנתן לו המפקח לפי הוראות סעיף 26(א);

(2) התקשר בעסקה עם קטין, או פעל בניגוד לכללים שקבע המפקח לעניין איסור הטעיית קטינים לפי סעיף 57;

(3) לא פעל בהתאם להוראה שנתן המפקח, לפי הוראות סעיף 62(א);

(4) נותן שירותים פיננסיים שהחליט על פירוקו או חיסול עסקיו או שנמחק מהמרשם או שרשיונו בוטל שפעל בחיסול עסקיו שלא בהתאם להוראות שנתן לו המפקח לפי סעיפים 63 או 65;

(5) לא מילא אחר הוראה שנתן המפקח לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות סעיף 66;

(6) הפר הוראה שנתן המפקח לפי הוראות סעיפים 67 או 68;

חובת פיקוח

106.

(א) נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 105 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס הקבוע לאותה עבירה אילו הוטל על יחיד.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 105 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.

(ג) בסעיף זה, "נושא משרה" – דירקטור, מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

פרסום פסק דין או תיקון פרסום

107.

בית משפט רשאי, בעקבות הרשעה או חיוב לפי חוק זה, לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו, או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינו כדין קנס שהטיל בית המשפט.

ראיה לפרסום

108.

הוגש עותק של עתון או של דבר דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפס תיאור מטעה, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן נעשה הפרסום באותו עתון או דבר דפוס.

פרסום הוראות המפקח

109.

(א) הוראות המפקח שניתנו מכוח חוק זה, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור שהן בנות פועל תחיקתי ועל מועד תחילתן.

(ב) הוראות המפקח שניתנו מכוח חוק זה שהן בנות פועל תחיקתי וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

ביצוע ותקנות

110.

שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

תחילה

111.

תחילתו של חוק זה .............................. (להלן – יום התחילה).

תחולה והוראות מעבר

112.

(א) מי שערב יום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום הפרסום) היה רשום במרשם נותני שירותי מטבע לפי הוראות חוק איסור הלבנת הון, רשאי, להמשיך ולעסוק בעיסוקים המנויים בסעיף 11ג לחוק איסור הלבנת הון כנוסחו ערב יום הפרסום, אף אם אינו רשום או שאין בידיו רישיון נותן שירותים פיננסיים לפי חוק זה, במשך 12 חודשים מיום התחילה, ולענין עיסוקו כאמור יחולו הוראות חוק איסור הלבנת הון כנוסחו ערב יום הפרסום.

(ב) מי שערב יום הפרסום עסק כדין במתן אשראי, רשאי להמשיך ולעסוק במתן אשראי אף אם אינו רשום או שאין בידיו רישיון נותן שירותים פיננסיים לפי חוק זה, במשך 12 חודשים מיום התחילה.

הוראת שעה

113.

(א) בתקופה שמיום התחילה ועד תום שלוש שנים מהמועד האמור יקראו את חוק זה כאילו-

(1) בסעיף 1, אחרי "מידע חסוי", יבוא ""מנהל"- כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה, או מי שהמנהל, כאמור בהגדרה זו, הסמיכו".

(2) אחרי סעיף 53 יבוא:

סימן ה': סמכויות לעניין הפסקת פעילות, תפיסה וחילוט

53א

(א) המנהל רשאי, לאחר התייעצות עם המפקח, לצוות בכתב על סגירת החצרים בהם מתנהל עסקו של נותן שירותים פיננסיים, אם מצא המנהל כי בוצעה אחת מן העבירות המנויות להלן, באופן שיטתי, במסגרת עסקו של נותן השירותים הפיננסיים:

(1) עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה;

(2) עבירה לפי סעיף 117(ב) או סעיף 117(ב1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;

(3) עבירה לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין, (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 ;

(4) עבירה לפי סעיף 211 או סעיף 212 לפקודת המכס.

(ב) צו כאמור בסעיף קטן (א) יעמוד בתקפו שלושים יום מיום נתינתו, אם לא בוטל לפני כן על ידי המנהל או על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים; בית המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו לתקופה נוספת.

(ג) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם שאינו רשום במרשם או אינו בעל רישיון, עוסק במתן שירותים פיננסיים, רשאי הוא בהתייעצות עם המפקח, לצוות בכתב על סגירת החצרים בהם מתנהל העיסוק כאמור.

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו- (ג), התייעצות עם המפקח, תיעשה ככל שנסיבות העניין מאפשרות למנהל לעשות כן. לא התייעץ המנהל עם המפקח בטרם הפעלת סמכויותיו לפי הסעיפים האמורים, יודיע למפקח כי הפעיל את סמכויותיו אלה בהקדם האפשרי.

(ב) השר באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי להאריך את תוקף הוראת השעה שבסעיף קטן (א) בשנתיים נוספות.

הוראת שעה

114.

בתקופה שמיום התחילה ועד ליום כ"ד בניסן התשע"ח (9 באפריל 2018), עיסוק של שולחני בפעולה כאמור בפסקה (2) להגדרה "שירות בנכס פיננסי" שבסעיף 1 לחוק זה, שנעשית באמצעות חשבון תשלום, תחויב ברישום נוסף, בהתאם להוראות סעיף 14.

פרק י': תיקונים עקיפים

תיקון חוק איסור הלבנת הון

115.

בחוק איסור הלבנת הון -

(1) בסעיף 1 - ההגדרות "נותן שירותי מטבע" ו- "שירותי מטבע" יימחקו, ובמקומם יבוא:

""נותן שירותים פיננסיים" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים), תשע"ה-2015 (להלן: חוק שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים);

"נותן שירותי אשראי" – כהגדרתו בחוק שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים;

"שולחני" - כהגדרתו בחוק שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים;"

(2) פרק ד'1 – בטל;

(3) בסעיף 11יג(א) – האמור בפסקה (6), יימחק, ובמקומו יבוא: "לענין שולחני ונותן שירותי אשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים;";

(4) בסעיף 11יד(ב)(3), המילים: "פרקים ג' ו-ד'1" יימחקו, ובמקומם יבוא: "פרק ג'";

(5) בסעיף 11טו, סעיף קטן (א) – בטל;

(6) בסעיף 31ב(א) – פסקה (4), תימחק;

(7) בסעיף 32 –

(א) בסעיף קטן (א), במקום המילים: "ופרקים ד'1 ו-ד'2", יבוא: "ופרק ד'2";

(ב) סעיף קטן (א1) - בטל;

(8) בתוספת השלישית – האמור בפרט (5), יימחק, ובמקומו יבוא: "נותן שירותים פיננסיים כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים), התשע"ה-2015.".

"5. נותן שירותי אשראי;

5א. שולחני;"

תיקון חוק המרשם הפלילי

116.

בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא:

"(מז) המפקח על נותני שירותים פיננסיים, כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים), התשע"ה-2015 (בסעיף זה – החוק), חברי הוועדה המייעצת ועובד משרד האוצר שהוסמך לעסוק ברישוי והיתרים לפי החוק האמור, לעניין רישום ורישוי נותני שירותים פיננסיים לפי סעיפים 14 ו-18 לחוק, מחיקה או התליית רישום והתלייה או ביטול רישיון לפי סעיפים 24 ו- 25 לחוק, מתן היתר שליטה וביטול היתר שליטה לפי סעיפים 27 ו- 29 לחוק, ולעניין כשירות ואישור נושא משרה לפי סעיפים 35 ו- 37 לחוק;".

תיקון חוק הגנת הצרכן

117.

בחוק הגנת הצרכן, התשמ"ה-1985, בסעיף 39, בסופו יבוא:

"(3) שולחני ונותן שירותי אשראי כמשמעותם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים), התשע"ה-2015."

תיקון חוק תובענות ייצוגיות

118.

בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, בתוספת השניה, בסופה יבוא:

"(14) תביעה נגד שולחני או נגד נותן שירותי אשראי, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים), התשע"ה-2015, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו."

תוספת ראשונה

(סעיף 32)

בתוספת זו –

"הון עצמי" –

א. לגבי תאגיד -

סך כל אלה:

(1) הון מניות מונפק ונפרע;

(2) פרמיה ששולמה בעת הנפקת מניות;

(3) קרנות הון, למעט קרנות הון שהמפקח קבע לגביהן כי לא ייכללו בהון עצמי;

(4) יתרת עודפים;

(5) כל רכיב אחר שעליו יורה המפקח ובשיעורים שעליהם יורה;

ב. לגבי יחיד -

פיקדון לזמן קצוב לתקופה שלא תעלה על שנה או איגרות חוב שהוציאה המדינה והנסחרות בבורסה חופשיים ממשכון, שעבוד או עיקול. פיקדון או אגרות חוב יופקדו אצל בנק או חבר בורסה בישראל על שם נותן שירותים פיננסיים ולא ניתן יהיה למשוך כספים מהפיקדון אלא באישור המפקח.

הון עצמי התחלתי - כתנאי לרישום ורישוי

1) ההון העצמי ההתחלתי הנדרש מנותן שירותים פיננסיים רשום יהיה:

(א) 0.3 מיליון ₪ לשולחני;

(ב) 0.2 מיליון ₪ לנותן שירות אשראי;

(ג) 0.4 מיליון ₪ לנותן שירות אשראי שהוא גם שולחני.

2) ההון העצמי ההתחלתי הנדרש מנותן שירותים פיננסיים בעל רישיון יהיה:

(א) 1 מיליון ₪ לשולחני;

(ב) 0.6 מיליון ₪ לנותן שירות אשראי;

(ג) 1.3 מיליון ₪ לנותן שירות אשראי שהוא גם שולחני.

תוספת שניה

(סעיפים 73(א) ו- 91)

חלק א'

(1) לא הפסיק לעסוק במתן שירותים פיננסיים או לא נמנע ממתן שירותים פיננסיים, לפי העניין, למרות שנצטווה לעשות זאת על ידי המפקח, לפי הוראות סעיף 22;

(2) לא הודיע למפקח, על שינוי שחל בפרט מן הפרטים שנמסרו למפקח לפי סעיפים 14, 15 ו-18, בניגוד להוראות סעיף 23(א).

(3) הפר הוראה מהוראות המפקח שניתנו לפי סעיף 2 או לפי סימן ב' לפרק ד';

(4) לא הגיש למפקח דוחות והודעות, בניגוד להוראות לפי סעיף 41;

(5) לא כלל בפרוטוקול האסיפה הכללית של נותן שירותים פיננסיים את הפרטים הדרושים לפי הוראות סעיף 43(א);

(6) נכח או הצביע באסיפה כללית של נותן שירותים פיננסיים ולא מסר למפקח פרטים, לפי דרישתו, בניגוד להוראות סעיף 43(ב);

(7) לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי סעיפים 49 או 71.

חלק ב'

(1) לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון נותן שירותים פיננסיים, בניגוד להוראות סעיף 20(ג);

(2) הפר תנאי בהיתר שניתן לו לפי סעיף 27, בניגוד להוראות אותו סעיף;

(3) פעל בניגוד להוראות שנקבעו לפי סעיף 32 לעניין הון מינימלי;

(4) פעל בניגוד להוראות בדבר ניהול עסקים שנקבעו או שניתנו לפי סעיף 33;

(5) לא מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד אחר בנותן שירותים פיננסיים, בהתאם להוראות לפי סימן ב' לפרק ד', או מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד כאמור שלא בהתאם להוראות האמורות;

(6) כיהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בנותן שירותים פיננסיים, או פעל במסגרת תפקידו כאמור, בניגוד להוראות לפי סימן ב' לפרק ד';

(7) לא פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, בהתאם להוראות המפקח לפי סעיף 98(ד);

(8) ביטח אדם מפני עיצום כספי לפי פרק ח', שילם עיצום כספי שהוטל לפי פרק זה במקום יחיד או שיפה יחיד בשל עיצום כספי כאמור, בניגוד להוראות סעיף 90.

תוספת שלישית

(סעיפים 73(א) ו- 91)

(1) לעניין תאגיד נותן שירותי אשראי –

היקף נכסים מנוהלים בידי התאגיד (במיליוני שקלים חדשים)	סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
היקף נכסים מנוהלים בידי התאגיד (במיליוני שקלים חדשים)	הפרת הוראה המנויה בחלק א' לתוספת השניה	הפרת הוראה המנויה בחלק ב' לתוספת השניה
	150,000	400,000
	200,000	450,000
	250,000	500,000

(2) לעניין תאגיד שהוא שולחני –

סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
הפרת הוראה המנויה בחלק א' לתוספת השניה	הפרת הוראה המנויה בחלק ב' לתוספת השניה
200,000	450,000

(3) לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה בתאגיד או מי שפועל ללא רישום או רישיון –

סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
הפרת הוראה המנויה בחלק א' לתוספת השניה	הפרת הוראה המנויה בחלק ב' לתוספת השניה
25,000	60,000

(4) לעניין יחיד שהוא רשום במרשם או בעל רישיון –

סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
הפרת הוראה המנויה בחלק א' לתוספת השניה	הפרת הוראה המנויה בחלק ב' לתוספת השניה
10,000	20,000

(5) לעניין יחיד שהוא עובד שכיר של תאגיד ואינו נושא משרה בו –

סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
הפרת הוראה המנויה בחלק א' לתוספת השניה	הפרת הוראה המנויה בחלק ב' לתוספת השניה
3,000	6,000

תוספת רביעית

(סעיפים 92 ו- 95)

המפקח רשאי להפחית מסכום העיצום הכספי את הסכום הנקוב לצד כל נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות – בשיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן:

(1) בשלוש השנים הקודמות למועד ביצוע ההפרה לא מצא המפקח כי המפר הפר את אותה הפרה – עד 40%; ואולם מצא המפקח כי המפר הפר הוראות לפי חוק זה בשלוש השנים שקדמו להפרה, יהיה גובה ההפחתה לפי פסקה זו – עד 20%;

(2) המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למפקח לפני פנייה מטעם המפקח – עד 50%;

(3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של המפקח – עד 10%;

(4) השפעת הטלת העיצום הכספי על המשך פעילותו של המפר, לרבות היחס בין גובה העיצום הכספי לבין מחזור הפעילות השנתי או לבין ההון העצמי של מפר שהוא תאגיד, ולגבי מפר שהוא יחיד – היחס בין גובה העיצום הכספי לבין הכנסתו מהתאגיד שבו הוא עובד, לבין הכנסתו השנתית או לבין ההון העצמי שלו – עד 50%;

(5) למפר מערכת נהלים פנימית שנועדה לאתר ולמנוע ביצוע של ההפרה, וההפרה מעידה על כשל נקודתי ולא על כשל מערכתי – עד 25%, ולגבי מפר שהוא יחיד שפעל לפי מערכת נהלים פנימית של התאגיד שבו הוא עובד – עד 50%;

(6) לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שנתקיימו בו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות עמו את הדין – עד 50%; המפקח יגיש אחת לשנה ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא יורה דין וחשבון על השימוש בסמכות לפי פסקה זו והטעמים שבשלהם ניתנה ההפחתה לפיה;

(7) העובדות המהוות את ההפרה קלות ערך בהתחשב ברווח שהיה עשוי להיות מופק מההפרה, ההפסד שהיה עשוי להימנע ממנה, הנזק שהיה עשוי להיגרם ממנה או תפקידו של המפר – עד 30%.

[1] השתמשנו לעניין זה בלשון חכמים. כך במשנה בבא מציעא (פרק ב משנה ד): מצא בחנות, הרי אלו שלו; בין תיבה לחנווני, הרי של חנווני. לפני השולחני, הרי אלו שלו; בין כיסא לשולחני, הרי אלו של שולחני. (בדיני אבידות: לעניין מעות שנפלו ונמצאו אצל השולחני - למי הן שייכות).

וראו גם מילון אבן שושן: שלחני - [מן שלחן; נקרא כן על שום שהוא יושב ליד שולחן מיוחד לשם התעסקות זאת, כדרך שנוצר המונח הלועזי "בנק" שהוראתו היסודית: ספסל; וכן בארמית: פתאורה, מן "פתורה" - שולחן]. חלפן, סוחר העוסק בחילוף כספים מארצות שונות, בפקדונות בהלוואות וכו'. בנקאי קטן.

[2] אדם העוסק באחת מהפעולות המנויות בסעיף 11ג לחוק איסור הלבנת הון - המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה אחרת; מכירה או פדיון של המחאות נוסעים בכל סוג של מטבע; קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדת נכסים פיננסיים במדינה אחרת; החלפת מטבע; ניכיון שקים, שטרי חליפין ושטרי חוב; שירותי ניכיון כהגדרתם בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981; מסירת נכסים פיננסיים כנגד מטבע; ומסירת נכסים פיננסיים לאדם כנגד המחאת זכותו של אותו אדם לקבל נכסים פיננסיים מאחר.

[3] הצעות חוק הממשלה - 936, מיום 20 ביולי 2015, עמ' 812.

[4] תזכיר חוק לפיקוח על גופים אלו יופץ בהמשך, במקטע השלישי של עבודת הצוות.