אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015
פרק _': ביטוח לאומי (חלק ג')
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 5 באוגוסט 2015, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 ביום 19 באוגוסט 2015. הסעיפים המפורטים בתזכיר זה ייווספו לפרק ביטוח לאומי בתזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015 - פרקים ביטוח לאומי וחינוך, שפורסם באתר קשרי ממשל ביום 6 באוגוסט 2015, ובתזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015 - פרק ביטוח לאומי (חלק ב'), שפורסם באתר קשרי ממשל ביום 9 באוגוסט 2015.
א. שם החוק המוצע
תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015 פרק _': ביטוח לאומי (חלק ג').
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו ועיקרי החוק המוצע
סעיף 1
לפסקאות (1) ו-(3)
סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- חוק הביטוח הלאומי), קובע כי לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות סימן ב' בפרק ד' סכום הבסיס הוא 140 שקלים חדשים כשסכום זה הוא גובה קצבת הילדים המשולמת מידי חודש עבור כל ילד.
מוצע לתקן את הסכום הבסיסי כך שלגבי הילד הראשון והילד החמישי ואילך יעמוד הסכום הבסיסי על סך של 150 שקלים חדשים ולגבי הילדים השני, השלישי והרביעי יעמוד הסכום הבסיסי על סך של 188 שקלים חדשים. כן מוצע שהסכום הבסיסי לעניין הורה שמשתלמת לו גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, או בעד תשלום חודשי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 כאמור בסעיף 68(ג) לא ישתנה ויעמוד על 140 שקלים חדשים.
ילד שנולד לפני יום 1 ביוני 2003 והוא הילד השלישי ואילך שבמניין ילדיו של ההורה, זכאי לתשלומי קצבת ילדים כמפורט בסעיף 68(ב), התשלומים המפורטים בסעיף זה מבוססים על סכום הבסיס ולאור הגדלת סכום הבסיס מוצע לתקן סעיף זה. כמו כן, בנוגע לילד השלישי במניין הילדים, לאור הגדלת סכום הבסיס ל- 188 שקלים חדשים לכלל הילדים והעובדה שסכום זה גבוה מהסכום אותו קיבל ערב התיקון גם אם מדובר בילד שנולד לפני יום 1 ביוני 2003 מוצע לבטל את פסקה (1) בסעיף המתייחסת לילד השלישי שכן היא אינה רלוונטית עוד.
לפסקה (2) וסעיף 3
בשנת 2014 עמד הגירעון השוטף של המוסד לביטוח לאומי על 4.2 מיליארד ש"ח. גירעון זה צפוי לגדול ב-3 השנים הקרובות בכ-2 מיליארד ש"ח, זאת בשל קצב הגידול בהוצאות אשר נמוך מקצב הגידול בהכנסות. לצורך טיפול בגרעון זה מוצע לערוך תיקון רישומי להקטנה משמעותית בגירעון הנוכחי והאקטוארי של המוסד וכן לקבוע שמרכיבים שאינם שייכים למערך הביטחון סוציאלי אך נרשמים כיום כהוצאה של המוסד יועברו לרישום כהוצאה בתקציב המדינה - בתוך כך נכללים מענקי האשפוז המועברים לבתי החולים ותשלומים לקופות חולים עבור טיפולים רפואיים הנכללים בסל הבריאות ומשולמים כהוצאות ריפוי במסגרת ענף נפגעי עבודה.
סעיף 32(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי אוצר המדינה יקציב למוסד לביטוח לאומי, לכל שנת כספים, סכומים בהתאם לאחוזים מתקבולי המוסד באותה שנת כספים מדמי ביטוח בחלוקה לענפים השונים, מוצע לפשט את כללי התקצוב המופיעים בסעיף, כך שכלל התקצוב שמועבר היום כהשתתפות אוצר המדינה על הגבייה יועבר כסכום אחד. במקביל, מוצע לאפשר למוסד להעביר כספים בין החשבונות של הענפים השונים, על מנת לאפשר למוסד גמישות להעברת כספים בין ענפים הנמצאים בעודף לבין ענפים הנמצאים בגרעון.
סעיף 32(ג2) לחוק הביטוח הלאומי קובע שאוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא למתן מענק אשפוז לפי הוראות לוח ב'1, בסכום השווה ל-237.5 מיליון שקלים חדשים כשסכום זה מעודכן מעת לעת. על מנת להתמודד עם גרעון המוסד לביטוח לאומי, מוצע כי אוצר המדינה ישפה את המוסד על מלוא ההוצאות שהוציא למתן מענק אשפוז כאמור.
כמו כן, מוצע כי אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי על המגמה הדמוגרפית של הזדקנות האוכלוסייה והעלייה במספר מקבלי קצבאות הסיעוד הזקנה והשארים, בגובה הגידול במספר הזכאים לקצבאות אלה אשר מעבר לגידול הטבעי באוכלוסייה בהתאם לשיעור הגידול בשנה החולפת כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, זאת ביחס להיקף ההוצאה השנתית של קצבאות אלו, כן מוצע לקבוע כי סכום השיפוי לא יעלה על סך של 750 מיליון ש"ח.
לפסקאות (4) ו-(6)
על מנת לסייע לצעירים ולהקל על השתלבותם וקליטתם בחיי חברה תקינים בהגיעם לבגרות מוצע כי עבור כל ילד, שמשתלמת בעדו קצבת ילדים, יעביר המוסד סך של 50 שקלים חדשים בכל חודש לטובת חיסכון ארוך טווח (להלן – החיסכון) עד הגיעו של הילד לגיל 18.
סכום החיסכון בשונה מקצבת ילדים, ניתן לילד עצמו לא להורי הילד בעד הילד, הסכום הוא אישי ואינו ניתן להעברה לשעבוד או לעיקול.
מוצע כי בגיל 21 מי שבעדו הועברו סכומי החיסכון יהיה זכאי לקבל את סכום החיסכון הצבור בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר. עוד מוצע כי ניתן יהיה למשוך את סכומי החיסכון הצבור כבר בגיל 18 לאחת מהמטרות הבאות: לימודים במוסד חינוכי, הקמת עסק חדש, רכישת דירת מגורים או נישואין. כן מוצע להקים ועדה לבחינת משיכת כספי החיסכון הצבור במועד מוקדם בשל מצב רפואי מיוחד של הילד עבורו הופרשו הכספים ולטובת מימון צרכיו הרפואיים בלבד.
לצורך מימון החיסכון תקבע הוראת שעה לעניין סעיף 32 לחוק, במסגרתה יבואו לידי ביטוי הסכומים שיעביר אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי בשנים 2015-2019 והחל משנת 2020 ואילך.
סעיף 1(5) וסעיפים 4 ו-5
לפי הוראות פרק ח' סימן ג' לחוק הביטוח הלאומי האחריות למימון הטיפול הרפואי בנפגעי עבודה מוטלת על המוסד לביטוח לאומי. בפועל, קופות החולים מספקות ומממנות את רוב השירותים וזאת לנוכח חובתן הישירה בהתאם להוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד-1994 (להלן - חוק ביטוח בריאות). לקופות החולים שנתנו למבוטח טיפול רפואי בשל תאונת עבודה, קמה זכות חזרה כלפי המוסד לפי הוראות סעיף 22 לחוק בריאות ממלכתי.
השיטה הקיימת, שבה המוסד נדרש להתחשבן עם קופות החולים לגבי טיפולים שנתנו למבוטחים, כרוכה בהוצאות מנהליות כבדות הן למוסד והן לקופות החולים והיא אף עלולה לפגוע בנפגעים אשר עשויים להידרש לשאלת זהותו של הגורם החייב במימון התשלום לספק השירותים הרפואיים וזאת בלא שיש להם עניין בשאלה זו, לבד מהרצון לקבל את הטיפול באופן יעיל ומהיר.
מוצע על כן להעביר את האחריות למתן הטיפול הרפואי לנפגעי עבודה, לעניין שירותי הבריאות הנכללים בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות וברשימת התרופות הכלולות בצו לפי סעיף 8(ז) לחוק האמור. עוד מוצע לקבוע כי אוצר המדינה יעביר למקורות קופות החולים סכום שיקבע על ידי שר האוצר, שר הבריאות ושר הרווחה על מנת לכסות שירותי בריאות אלו.
יצוין כי העברת האחריות כאמור אינה משנה את זכויות הנפגעים ואינה פוגעת בהן. כך, שירותים שאינם כלולים בסל שלפי חוק ביטוח בריאות יהיו נתונים גם לאחר התיקון המוצע תחת אחריותו של המוסד כפי שנעשה עד היום.
סעיף 86ב לחוק ביטוח בריאות מגדיר את הוצאות הריפוי להן זכאי נפגע עבודה, מוצע להחריג מהגדרה זו לגבי מי שמבוטח לפי חוק ביטוח בריאות, והוא אינו נפגע כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, את שירותי בריאות הכלולים בסל הבריאות כך ששירותים אלו יסופקו וימומנו באמצעות קופות החולים במקום באמצעות המוסד מבלי שהמבוטח ידרש לשלם עבורם השתתפות עצמית.
כמו כן, מוצע לקבוע כי הסכום שיקבע יתווסף לכלל מקורות המימון של שירותי הבריאות המנויים בסעיף 13 לחוק ביטוח בריאות ויחולק בין קופות החולים לפי כללי ההקצאה של מקורות המימון כאמור בסעיף 17 לחוק.
ג. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה והיבטים מנהליים נוספים
בכל הקשור להגדלת קצבאות הילדים, עלות תיקון החקיקה נאמדת בסכום כולל של 1.03 מיליארד ש"ח החל משנת 2017 ואילך, בסכום של כ-1 מיליארד בשנת 2016 ובסכום של 0.8 מיליארד ₪ בשנת 2015. בכל הקשור למענק לחיסכון ארוך טווח לילד, עלות החקיקה נאמדת בסכום של 1.62 מיליארד ₪. בכל הקשור למימון הוצאות הריפוי לנפגעי עבודה כחצי מיליארד ₪.
ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
תיקון חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות.
ה. נוסח החוק המוצע
להלן נוסח החוק המוצע:
הצעת חוק מטעם הממשלה:
הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2015-2016
|
|
|
פרק _': ביטוח לאומי |
|||||
|
תיקון חוק הביטוח הלאומי |
1. |
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995[1] (בפרק זה – חוק הביטוח הלאומי) – |
|||||
|
|
|
(1) בסעיף 1, בהגדרה "הסכום הבסיסי" – |
|||||
|
|
|
|
(א) במקום האמור בפסקה (2) יבוא "לענין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות סימן ב' בפרק ד' למעט קצבה המשתלמת בעד הילד השני, השלישי והרביעי במניין ילדיו של ההורה – 150 שקלים חדשים; ולעניין הורה שמשתלמת לו גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, או תשלום חודשי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 כאמור בסעיף 68(ג) – 140 שקלים חדשים."; |
||||
|
|
|
|
(ב) אחרי פסקה (2) יבוא: |
||||
|
|
|
|
|
"(2א1) לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות סימן ב' בפרק ד' בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה – 188 שקלים חדשים."; |
|||
|
|
|
(2) בסעיף 32[2] – |
|||||
|
|
|
|
(א) במקום סעיף קטן (א) יבוא: |
||||
|
|
|
|
|
"(א) אוצר המדינה יקציב למוסד, לכל שנת כספים, סכום השווה ל-X מהתקבולים אותם גבה המוסד בכל ענפי הביטוח השונים כקבוע בלוח י', ומתשלומי אוצר המדינה לפי סעיף קטן (ג1)"; |
|||
|
|
|
|
(ב) סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) – בטלים; |
||||
|
|
|
|
(ג) בסעיף קטן (ג2), הסיפה החל במילים "בסכום השווה" – תימחק; |
||||
|
|
|
|
(ד) סעיפים קטנים (ג3) עד (ו) – בטלים; |
||||
|
|
|
|
(ה) בסופו יבוא: |
||||
|
|
|
|
|
"(ז) |
אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, בסכומים אלה: |
||
|
|
|
|
|
|
(1) סכום השווה למכפלת שני אלה: |
||
|
|
|
|
|
|
|
(א) הפער בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבאות הזקנה ושאירים, לבין שיעור הגידול באוכלוסיה הכללית בשנה הקודמת כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) סך קצבאות הזקנה והשאירים ששולמו בשנה הקודמת. |
|
|
|
|
|
|
|
(2) סכום השווה למכפלת שני אלה: |
||
|
|
|
|
|
|
|
(א) הפער בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבת סיעוד, לבין שיעור הגידול באוכלוסיה הכללית בשנה הקודמת כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) סך קצבאות הסיעוד ששולמו בשנה הקודמת."; |
|
|
|
|
(3) בסעיף 68 – |
|||||
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (ב) – |
||||
|
|
|
|
|
(1) ברישה, במקום "הילד השלישי" יבוא "הילד הרביעי"; |
|||
|
|
|
|
|
(2) פסקה (1) – תימחק; |
|||
|
|
|
|
|
(3) בפסקה (2), במקום "ב2.4" יבוא "XX"; |
|||
|
|
|
|
|
(4) בפסקה (3), במקום "ב2.53" יבוא "XX"; |
|||
|
|
|
(4) אחרי סעיף 74א יבוא: |
|||||
|
|
|
|
"סימן ה': מענק לחיסכון ארוך טווח לילד |
||||
|
|
|
זכאות לחיסכון ארוך טווח |
74ב. |
(א) עבור כל ילד, שמשתלמת בעדו קצבת ילדים לפי פרק זה, יעביר המוסד סך של 50 שקלים חדשים לחודש לטובת חיסכון ארוך טווח (להלן – סכום החיסכון) כפי שיקבע בהתאם להוראות סעיף 74ה(א). |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) סכום החיסכון הוא אישי ואינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) סכום החיסכון ייזקף בעד כל חודש ועד הגיעו לגיל 18 (להלן – סכום החיסכון הצבור). |
|
|
|
|
גיל פדיון סכום החיסכון הצבור |
74ג. |
(א) הגיע מי שבעדו הועברו סכומי החיסכון כאמור בסימן זה, לגיל 21, יהיה זכאי לקבל את סכום החיסכון הצבור בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר לפי סעיף 74ה(ב). |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן יהיה למשוך את סכום החיסכון הצבור במועד מוקדם יותר, בהגיעו של הילד לגיל 18, ובלבד שהמטרה שלשמה יימשך סכום החיסכון הצבור כמפורט להלן: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) לימודים במוסד חינוכי כהגדרתו בסעיף 252(ג1); |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) הקמת עסק חדש; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) רכישת דירת מגורים, לרבות חכירה לדורות. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) נישואין. |
|
|
|
הוועדה לבחינת משיכת כספי החיסכון הצבור בשל מצב רפואי |
74ד. |
(א) תוקם ועדה לבחינת משיכת כספי החיסכון הצבור בשל מצב רפואי מיוחד של הילד הזכאי. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) חברי הועדה יהיו שני נציגי המוסד שימנה השר ושני נציגים שימנה שר הבריאות מבין עובדי משרדו. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) השר ושר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, יקבעו הוראות בדבר דרך פעולות הועדה, נוהלי הגשת בקשות לוועדה והטיפול בהן וסדרי עבודתה. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) על אף האמור בסעיף 74ג(א), ניתן יהיה למשוך את סכום החיסכון הצבור במועד מוקדם יותר, אם אישרה הועדה להורהו של הילד או למי שמקבל עבורו את קצבת הילדים לפי סעיף 68, ולגבי מי שמלאו לו 18 שנים- הילד עצמו, את משיכת כספי החיסכון הצבור, בעד אותו ילד בשל מצבו הרפואי ולטובת מימון צרכיו הרפואיים בלבד. |
|
|
|
|
תקנות |
74ה. |
שר האוצר יקבע הוראות בדבר – |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(א) הקמתו ואופן הפעלתו של מנגנון לניהול סכום החיסכון הצבור, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין סוגי הנכסים בהם ניתן להשקיע את הכספים שנתקבלו שישולמו בעד תפעולו של מנגנון כאמור. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) תנאים ודרכים להעברת כספי החיסכון לילד שהגיע לגיל פדיון החיסכון הצבור. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) תנאים ודרכים להעברת כספי החיסכון במקרה של פטירת ילד. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) כספי החיסכון הצבור שלא הוצאו בגיל פדיון החיסכון הצבור. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ה) האופן שבו יעודכן סכום החיסכון."; |
|
|
|
|
(5) בסעיף 86(ב), בסופו יבוא "ולגבי מי שמבוטח לפי חוק ביטוח בריאות, והוא אינו נפגע כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה תש"ל-1970, למעט שירותי בריאות הכלולים בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, או בצו לפי סעיף 8(ז) לחוק האמור."; |
|||||
|
|
|
(6) בסעיף 312, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: |
|||||
|
|
|
|
"(ו) המוסד לא יקזז כנגד סכום החיסכון הצבור לפי סימן ה' לפרק ד'.". |
||||
|
תיקון חוק הביטוח הלאומי – תחילה תחולה והוראת מעבר |
2. |
(א) תחילתם של סעיפים 1 ו-68 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיפים (1) ו-(3) לחוק זה, ביום י"ב באייר התשע"ה (1 במאי 2015) (להלן – יום התחילה), ואולם תשלום ההפרש בין הסכום הבסיסי כנוסחו בערב יום התחילה ובין הסכום הבסיסי כנוסחו בסעיפים (1) ו-(3) לחוק זה ישולם עד יום י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015). |
|||||
|
|
|
(ב) תחילתם של סעיפים 74ב, 74ג ו- 74ד לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף (4) לחוק זה, ביום י"ב באייר התשע"ה (1 במאי 2015) (להלן – יום התחילה), ואולם סכום החיסכון כאמור בסעיף 74ב(א) לחוק הביטוח הלאומי, יועבר החל מיום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017), וההפרש שבעד התקופה מיום התחילה, יועבר בחלוקה שווה בין יום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017), ועד ליום ג' בטבת התש"פ (31 בדצמבר 2019). |
|||||
|
|
|
(ג) תחילתו של סעיף 86 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף (5) לחוק זה ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017). |
|||||
|
חוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה לעניין סעיף 32 |
3. |
(א) תחילתו של סעיף 32(א) עד (ג) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף (2) לחוק זה, ביום י' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015). |
|||||
|
|
|
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) בתקופה שמיום י' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015) ועד ליום י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015), יקראו את סעיף 32(א) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף (2) לחוק זה, כך שבמקום X% יבוא X%. |
|||||
|
|
|
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) בתקופה שמיום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016) ועד ליום ב' בטבת השתע"ז (31 בדצמבר 2016), יקראו את סעיף 32(א) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף (2) לחוק זה, כך שבמקום X% יבוא X%. |
|||||
|
|
|
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א) בתקופה שמיום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) ועד ליום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017), יקראו את סעיף 32(א) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף (2) לחוק זה, כך שבמקום X% יבוא X%. |
|||||
|
|
|
(ה) על אף האמור בסעיף קטן (א) בתקופה שמיום י"ד בטבת התשע"ח– (1 בינואר 2018) ועד ליום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018), יקראו את סעיף 32(א) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף (2) לחוק זה, כך שבמקום X% יבוא X%. |
|||||
|
|
|
(ו) על אף האמור בסעיף קטן (א) בתקופה שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) ועד ליום ג' בטבת התש"פ (31 בדצמבר 2019), יקראו את סעיף 32(א) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף (2) לחוק זה, כך שבמקום X% יבוא X%. |
|||||
|
תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי |
4. |
בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994[3] (בפרק זה – חוק ביטוח בריאות ממלכתי) – |
|||||
|
|
|
(1) בסעיף 8(א2), אחרי פסקה (3) יבוא: |
|||||
|
|
|
|
"(4) קופת החולים לא תגבה ממבוטח תשלום השתתפות עצמית בעבור שירותים הכלולים בתוספת השנייה ובצו לפי סעיף קטן (ז) הניתנים לו לפי חוק זה בשל פגיעה בעבודה כמשמעה בפרק ה בחוק הביטוח הלאומי."; |
||||
|
|
|
(2) בסעיף 13(א), אחרי פסקה (6) יבוא: |
|||||
|
|
|
|
"(7) סכום שיועבר מתקציב המדינה למימון הוצאות הניתנות למבוטח בשל פגיעה בעבודה כמשמעה בפרק ה בחוק הביטוח הלאומי; הסכום האמור ייקבע בצו על ידי השר, שר האוצר ושר הרווחה."; |
||||
|
|
|
(3) בסעיף 17(א), אחרי "עד (5)" יבוא "ו-(7)". |
|||||
|
חוק ביטוח בריאות ממלכתי- תחילה |
5. |
תחילתם של סעיפים 8(א2), 13(א) ו-17(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כנוסחם בסעיף 4 לחוק זה, ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017). |
|||||