תאריך תצוגה: 09/08/2015

תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015

פרק _': מיסי פיתוח

 

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 5 באוגוסט 2015, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 ביום 17 באוגוסט 2015.

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015, פרק _': מיסי פיתוח.

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

מטרתו של חוק זה היא לתרום לייעול פעילות פיתוח קרקע לבניה למגורים המתבצעת על ידי הרשויות המקומיות וכן לתמוך בהעברת פעילות פיתוח קרקע לאחריות הרשויות המקומיות בהתאם למדיניות הממשלה. זאת באמצעות קביעה, כי לא יוטלו עוד אגרות והיטלי פיתוח במסגרת חקיקת עזר על ידי הרשויות המקומיות, אלא באמצעות מיסי פיתוח שייקבעו בחוק ובהתאם לתקנות שיותקנו מכוחו.

  ג.  עיקרי החוק המוצע

עיקר 1 - חובה של כל רשות מקומית לגבות מיסי פיתוח

מוצע לקבוע כי כל רשות מקומית תהיה חייבת לגבות מיסי פיתוח בהתאם להוראות שיקבעו שר הפנים ושר האוצר (להלן - השרים) בתקנות. מיסי פיתוח כוללים מסים לפיתוח תשתיות - עבודות תיעול, ניקוז וסלילה וכן מיסים לפיתוח שטחים ציבוריים פתוחים.

עיקר 2- התקנת תקנות

מוצע כי השרים יקבעו בתקנות הוראות לעניין תשלום מיסי הפיתוח ובכלל זה לעניין גובה המס ובכלל זה קביעת שיעורי מס שונים לרשויות מקומיות שונות בהתאם לקריטריונים המפורטים בתזכיר ובכללם, בין היתר, המאפיינים הטופוגרפיים של הרשות, צפיפות הבניה במתחם וכן כללים לעדכון גובה המס. בנוסף, יקבעו השרים הוראות לעניין דרכי תשלום המס, גובה המס בהתחשב במקרים בהם שולמו בעבר בעד הנכס – אגרות, היטלים, דמי השתתפות או דמי פיתוח.

עיקר 3 -  קרן מסי פיתוח

מוצע כי רשות מקומית תנהל קרן מסי פיתוח שתהיה קרן ייעודית לניהול כספי מסי הפיתוח שתגבה הרשות ותשמש אותה לביצוע ולמימון עבודות הפיתוח שלשמן נגבו מסי הפיתוח. הקרן תנוהל בחשבון נפרד, על מנת להפריד בין תקציבה השוטף של הרשות לתקציב המיועד לפיתוח.

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

תיקון פקודת העיריות [נוסח חדש].

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

לא רלוונטי.

  ו.  נוסח החוק המוצע

להלן נוסח החוק המוצע:


 

 

תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנים 2015- 2016 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015

פרק _': מיסי פיתוח

הצעת חוק מטעם הממשלה:

 

 

 

פרק ___: מיסי פיתוח

הגדרות

1.  

בפרק זה -

 

 

"בנייה חדשה" - הקמת בניין חדש או תוספת לבניין קיים;

 

 

"בנין" - כמשמעותו בחוק התכנון והבניה;

 

 

"בעל נכס" - מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעלים או מי שזכאי להירשם כבעלים כאמור ומחזיק כדין בקרקע; ואולם, לגבי מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל - החוכר לדורות, כמשמעותו בחוק המקרקעין, או מי שזכאי להירשם כחוכר לדורות ומחזיק כדין בקרקע כאמור, או מי שיש לו זכות לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל להתקשר עם רשות מקרקעי ישראל בחוזה חכירה לדורות ומחזיק כדין בקרקע כאמור, או מי שהתקשר בחוזה עם רשות מקרקעי ישראל שמטרתו פיתוח הקרקע ובניית מבנים בה;

 

 

"היתר", "סטיה מהיתר או מתכנית", "תכנית" - כמשמעותם בחוק התכנון והבניה;

 

 

"חוק המקרקעין" - חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969[1];

 

 

"חוק התכנון והבניה" - חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965[2];

 

 

"מס שטח ציבורי פתוח" - מס לפיתוח שטח ציבורי פתוח;

 

 

"מס תשתיות" -  מס לביצוע עבודות פיתוח תשתיות;

 

 

"מסי פיתוח" - מס תשתיות ומס שטח ציבורי פתוח;

 

 

"מתחם לפינוי-בינוי"- מתחם שהוכרז כמתחם לפינוי לשם בינוי לפי סעיף 33א לחוק התכנון והבניה, או מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי שחל עליו צו הכרזה לפי הוראות סעיף 49כח לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963[3];

 

 

"נכס" - בניין וקרקע שבתחום הרשות המקומית, תפוס או פנוי, ציבורי או פרטי;

 

 

"עבודות פיתוח" - עבודות לפיתוח תשתיות או עבודות לפיתוח שטח ציבורי פתוח;

 

 

"עבודות לפיתוח תשתיות" - עבודות סלילה, ניקוז או תיעול;

 

 

"רשות מקומית" - עירייה או מועצה מקומית;

 

 

"שטח ציבורי פתוח"  שטחים ציבוריים פתוחים, גנים ציבוריים ושטחים בלתי מבונים אחרים המיועדים לשימוש ציבורי;

 

 

"השרים" - שר הפנים ושר האוצר.

מסי פיתוח בעד נכסים במסגרת של בנייה חדשה

2.  

רשות מקומית תגבה מסי פיתוח בעד כל נכס במסגרת של בניה חדשה שבתחומה, לפי הוראות פרק זה, לצורך מימון עבודות פיתוח בתחומה, בהתאם לתקנות שיקבעו השרים לפי סעיף 7.

מסי פיתוח בעד נכסים שלא במסגרת של בניה חדשה

3.  

(א)  רשות מקומית תגבה מסי פיתוח בעד כל נכס שלא במסגרת של בנייה חדשה שבתחומה, לפי הוראות פרק זה, בהתאם לתקנות שיקבעו השרים לפי סעיף 7, אם מתקיימים בו תנאים שיקבעו השרים לפי סעיף 8.

 

 

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על רשות מקומית שגבתה היטלים בגין עבודות פיתוח, בעד נכסים שלא במסגרת של בנייה חדשה, מכוח חוק עזר שהיה בתוקף ערב תחילתו של פרק זה, והיא תגבה מס תשתיות בעד נכסים כאמור בהתאם לתקנות שיקבעו השרים לעניין זה לפי סעיף 7.

החייב בתשלום מסי פיתוח

4.  

רשות מקומית תגבה מסי פיתוח ממי שהוא בעל הנכס במועד הקובע לתשלום המס.

חיוב במס פיתוח בגין בנייה שלא כדין;

5.  

(א)  לעניין מס פיתוח יראו בניין או תוספת בנייה בנכס שבוצעו שלא כדין כנכס בר חיוב, ואולם לא יהיה בהטלתו או בתשלומו של מס פיתוח כדי להכשיר בנייה שלא כדין כאמור.

 

 

(ב) שולם מס פיתוח בעד בניין או תוספת בנייה שבוצעו שלא כדין ונהרסו לאחר מכן, או נמנע השימוש בהם בדרך אחרת, יוחזר חלק מהמס ששולם, לפי כללים שיקבעו השרים בתקנות.

המועד הקובע לתשלום מסי פיתוח

6.  

המועד הקובע לתשלום מס פיתוח הוא אחד מאלה:

 

 

(1) לעניין בנייה חדשה שניתן לגביה היתר - מועד מתן ההיתר;

 

 

(2) לעניין בנייה חדשה ללא היתר או בסטייה מהיתר - מועד תחילת הבניה, ואם אינו ידוע - המועד בו נודע לרשות המקומית לראשונה על בניה כאמור;

 

 

(3) לעניין נכס שלא במסגרת של בנייה חדשה- מועד שיקבע בתקנות.

תקנות לעניין מסי פיתוח

7.  

השרים יקבעו הוראות לעניין תשלום מסי פיתוח, לרבות בעניינים הבאים:

 

 

(1) גובה המס, ובכלל זה קביעת שיעורי מס שונים לרשויות מקומיות שונות, בהתחשב, בין היתר, במאפיינים טופוגרפיים של הרשות המקומית, בצפיפות הבניה במתחם, בתקציב שניתן לה מהמדינה לביצוע עבודות הפיתוח או בביצוע עבודות על ידי המדינה ובמקורות אחרים שיש לה למימון עבודות פיתוח וכן כללים לעדכון גובה המס;

 

 

(2) דרכי תשלומו של המס;

 

 

(3) גובה המס במקרים שבהם בוצעו עבודות פיתוח או שולמו בעד הנכס בעבר אגרה, היטל, או דמי השתתפות, או ששולמו בעדו דמי פיתוח לרשות מקרקעי ישראל,  או למשרד הבינוי, בשל עבודות פיתוח;

 

 

(4) תנאים וכללים למתן פטור ממס או הנחה ושיעוריהן;

 

 

(5) כללים למתן פטור או הנחה ממס בשל הסכם בינלאומי;

 

 

(6) קביעת שיעורי המס בעד נכסי המדינה;

 

 

(7) כללים לעניין דרך ניהול כספי קרן פיתוח;

 

 

(8) כללים לעניין השימוש במסי פיתוח.

תנאים להטלת מסי פיתוח על נכס שאינו במסגרת של בנייה חדשה

8.  

השרים יקבעו תנאים להטלת מסי פיתוח על נכס שאינו במסגרת של בנייה חדשה, בהתחשב, בין היתר, בעניינים הבאים:

 

 

(1)  מצב התשתיות ברשות המקומית;

 

 

(2) קיומם או העדרם של שטחים ציבורים פתוחים ברשות המקומית;

 

 

(3) מקורותיה הכספיים של הרשות המקומית לצורך מימון עבודות פיתוח.

היתר לגביית מסי פיתוח בשיעור חריג

9.  

(א)  השרים רשאים, לבקשת רשות מקומית שהוגשה לפי החלטת מועצת הרשות, לתת היתר חריג לרשות לגבות מסי פיתוח בשיעור העולה על הקבוע בתקנות לפי סעיף 7, ובלבד שלא יעלה ביותר מארבעים אחוזים על המס הקבוע בתקנות שהיה חל בתחום אותה רשות מקומית אלמלא ההיתר האמור.

 

 

(ב) השרים רשאים, לבקשת רשות מקומית, לקבוע פטור חלקי או מלא מתשלום מסי פיתוח בגין נכסים שבמתחם פינוי בינוי, או בגין נכס שניתן לו היתר בניה לפי תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה, והכול לפי כללים שייקבעו השרים בתקנות.

 

 

(ג)  השרים יקבעו הוראות לעניין הגשת בקשה לפי סעיף קטן (א) והדיון בה; השרים, בהתייעצות עם שר הבינוי, יקבעו הוראות לעניין הגשת בקשה לפי סעיף קטן (ב) והדיון בה. 

קרן מסי פיתוח

10.   

(א)  רשות מקומית תנהל קרן מסי פיתוח (בפרק זה - קרן מסי פיתוח) שתקבוליה הם כספי מסי פיתוח.

 

 

(ב) כספי מסי פיתוח ישמשו אך ורק לביצוע עבודות פיתוח מן הסוג שלמימונם הוטלו, או להחזר הלוואה שנטלה הרשות המקומית למימון עבודות כאמור.

 

 

(ג)  קרן מסי פיתוח תנוהל בידי גזבר הרשות המקומית ומסי הפיתוח ינוהלו בחשבון אחד או יותר, שינוהלו בו אך ורק כספי קרן מסי פיתוח; קרן מסי פיתוח תנוהל באופן שיאפשר מעקב אחר תקבולי הקרן מכל מקור וההוצאות שהוצאו למטרות השונות.

 

 

(ד) דין כספים שנצברו בקרן הפיתוח כפירות כספי מסי פיתוח, כדין כספי הקרן לכל דבר ועניין.

שעבוד ועיקול של קרן מסי פיתוח

11.   

(א)  כספי קרן מסי פיתוח וזכותה של הרשות המקומית לקבלת כספים כאמור, לא יהיו ניתנים לשעבוד, אלא אם כן השעבוד נעשה לטובת מי שהרשות המקומית התקשרה עמו כדין בהסכם לביצוע עבודות פיתוח או למימונם, ובלבד שלא ישועבדו כספי מסי פיתוח אלא לטובת מי שהרשות המקומית התקשרה עמו בהסכם כאמור בנוגע לעבודות פיתוח מן הסוג שלצורך מימונם הוטל אותו מס; לעניין זה, "שעבוד" - לרבות המחאה על דרך השעבוד וקיזוז.

 

 

(ב) כספי קרן מסי פיתוח וזכותה של הרשות המקומית לקבלת כספים כאמור, לא יהיו ניתנים לעיקול, אלא אם כן העיקול נעשה לטובת מי שהרשות המקומית התקשרה עמו כדין בהסכם לביצוע עבודות פיתוח או למימונם, בשל אי-תשלום כספים עבור ביצוע אותן עבודות או אי-החזרת המימון כאמור, ובלבד שלא יעוקלו כספי מסי פיתוח אלא לטובת מי שהרשות המקומית התקשרה עמו בהסכם כאמור בנוגע לעבודות פיתוח מן הסוג שלצורך מימונם הוטל אותו מס.

 

 

(ג)  הוראות סעיף זה בנוגע לקיזוז לא יחולו על קיזוז הנעשה בידי המדינה.

דין רשות מקומית

12.   

על אף האמור בכל דין, רשות מקומית לא תחויב במס פיתוח על נכסים שבתחומה.

השגה על חיוב במסי פיתוח

13.   

לבעל נכס תהיה זכות השגה על חיובו, בהתאם להוראות שיקבעו השרים לעניין זה. השגה כאמור לא תוגש בעניין הוראות שנקבעו בתקנות לפי פרק זה, למעט לעניין דרך יישומן על ידי הרשות המקומית.

עונשין

14.   

מי שעשה שימוש בכספי מסי פיתוח שלא בהתאם להוראות סעיף 10, או שלא למטרה שלשמה הוטלו, או שהורה לאחר לעשות כן, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977[4].

ביצוע ותקנות

 

15.   

השרים ממונים על ביצוע חוק זה, והם רשאים להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות לעניין חובת דיווח של רשויות מקומיות בדבר גביית מסי הפיתוח והשימוש בהם.

תיקון פקודת העיריות

16.   

בפקודת העיריות[5] -

 

 

(1) בסעיף 251(1), בסופו יבוא "ולמעט מסי פיתוח, כהגדרתם בפרק _  לחוק התכנית הכלכלית לשנים 2016-2015 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015";

 

 

(2) סעיף 251ג - בטל.

הוראות מעבר

17.   

(א)  כל עוד לא הותקנו תקנות לפי פרק זה, ימשיכו לחול חוקי העזר שמכוחם מוסמכת רשות מקומית להטיל ולגבות היטלים בגין עבודות פיתוח ושהיו בתוקף ערב תחילתו של פרק זה.

 

 

(ב) אין בהוראות פרק זה כדי לפגוע בתוקפו של חיוב שהוטל מכוחו של חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א), ערב תחילתו של פרק זה. 

פרק מסי פיתוח - תחילה

18.   

(א)  תחילתו של פרק זה ביום כניסתן לתוקף של תקנות ראשונות לפי סעיף 7.

 

 

(ב) השרים יתקינו תקנות ראשונות לפי סעיף 7 לפרק זה לא יאוחר משישה חודשים ממועד תחילתו של חוק התכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015.  

 



[1]   ס"ח התשכ"ט, עמ' 259.

[2] ס"ח התשכ"ה, עמ' 307.

[3] ס"ח התשכ"ג, עמ' 156.

[4] ס"ח התשל"ז, עמ' 226.

[5] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 8, עמ' 197.