תאריך תצוגה: 06/08/2015

 

תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015

פרק _': שונות 

 

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 5 באוגוסט, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 ביום 16 באוגוסט 2015.

א. שם החוק המוצע

 

תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנת 2015 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014 פרק _': שונות.

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

 

שוק האשראי של משקי הבית והעסקים הקטנים בישראל הוא שוק ריכוזי ביותר שנשלט כמעט במלואו על ידי תאגידים בנקאיים. כ-94% מסך האשראי למשקי הבית, שלא לדיור, ניתן על ידי תאגידים בנקאיים. התאגידים הבנקאיים הם גם מקורות האשראי הבלעדיים של העסקים הקטנים והבינוניים בישראל.

 

משמעות ריכוזיות זו, היא היצע קטן של מקורות מימון למשקי הבית ולעסקים הקטנים והבינוניים, אשר מוביל למחיר אשראי גבוה ללקוח, בין אם הוא משק בית ובין אם הוא עסק קטן או בינוני.

 

כיום פועלים בישראל מספר גופים חוץ-בנקאיים אשר מתמחים במתן אשראי למגזרי משקי הבית ולעסקים הקטנים והבינוניים (להלן – גופים חוץ-בנקאיים). היקף פעילותם של גופים אלה נמוך מאוד ונאמד באחוזים בודדים מסך האשראי למגזרים האמורים, על אף הביקוש בקרב מגזרים אלה לאשראי.

 

אחת הסיבות העיקריות לנפח הפעילות הדל של הגופים החוץ–בנקאיים, היא הקושי של גופים אלו לגייס מקורות הון. בהתאם להוראות חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, כל חברה רשאית להנפיק לציבור תעודות התחייבות, כהגדרתן בחוק האמור. עם זאת, על פי סעיף 21(א)(2) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (להלן – חוק הבנקאות), הגוף היחיד שרשאי גם להנפיק לציבור תעודות התחייבות וגם לעסוק במתן אשראי, הוא תאגיד בנקאי.

 

לאור זאת גופים חוץ-בנקאיים נדרשים להסתמך בעיקר על הלוואות מתאגידים בנקאיים כדי לממן את פעילותם. מצב זה מקשה מאוד על יכולתם של הגופים החוץ-בנקאיים להתחרות בבנקים, מאחר שהבנקים שולטים בעקיפין בגובה הריבית שהגופים החוץ-בנקאיים יכולים להציע  ללקוחותיהם (משקי בית ועסקים קטנים ובינוניים) בעד האשראי שהם נותנים להם. זאת מאחר  שהריבית שאותה דורשים הבנקים מהגופים החוץ-בנקאיים בעד ההלוואה היא הריבית המינימלית שהגופים החוץ-בנקאיים יכולים להציע ללקוחות שלהם תמורת מתן האשראי. בנוסף לכך, הבנקים גם שולטים בהיקפי האשראי שהגופים החוץ-בנקאים יכולים לתת, משום שהם מקור המימון המרכזי של גופים אלו כאמור.

 

כדי לאפשר תחרות בשוק האשראי למשקי הבית ולעסקים הקטנים והבינוניים, מוצע לאפשר לגופים חוץ-בנקאיים לגייס הון באמצעות הנפקת תעודות התחייבות לציבור. מתן אפשרות זו צפויה לפתוח עבור הגופים החוץ-בנקאיים אפיקי מימון חדשים שאינם קיימים היום. הגדלת מקורות המימון צפויה -

(1)  להגביר את יכולת התחרות של הגופים החוץ-בנקאיים אל מול המערכת הבנקאית במתן אשראי למשקי הבית ולעסקים הקטנים והבינוניים, ובכך להוזיל את עלויות האשראי בסקטור האשראי הקמעונאי;

(2)  להרחיב את היצע האשראי שיינתן על ידי הגופים החוץ-בנקאיים גם לאוכלוסיות אשר היו מודרות משוק האשראי עד כה;

(3)  להוזיל את מחיר האשראי עבור הגופים החוץ-בנקאיים וכך גם את מחיר האשראי הניתן על ידי גופים אלו למשקי הבית ולעסקים הקטנים והבינוניים.

  ג.  עיקרי החוק המוצע

 

מוצע להוסיף לסעיף 21 לחוק הבנקאות את סעיף קטן (א1) הקובע כי גם תאגיד שאינו תאגיד בנקאי יהיה רשאי להנפיק לציבור תעודות התחייבות ולתת אשראי כאחד. עם זאת, וכדי לבחון את השלכות השינוי המוצע על שוק האשראי בישראל, מוצע להתנות את ההוראה האמורה בתנאים אלה:

 

(1) סך הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות שהנפיק התאגיד לציבור לא יעלה על שני מיליארד וחצי שקלים חדשים (להלן - מגבלת ההנפקה). בחישוב מגבלת ההנפקה לא יבוא בחשבון הערך הנקוב של תעודות התחייבות שנפרעו, ואם נפרעו בחלקן – החלק היחסי שנפרע. שר האוצר יהיה רשאי לקבוע מגבלת הנפקה גבוהה יותר שלא תעלה על חמישה מיליארד שקלים חדשים, וזאת לגבי כלל תעודות ההתחייבות או לגבי סוגים מסוימים של תעודות התחייבות.

 

(2)  האשראי ניתן ליחיד או לתאגיד שהכנסתם השנתית בשנה שקדמה למועד מתן האשראי, לא עלתה על סכום שקבע שר האוצר.

 

(3)  האשראי הניתן אינו אשראי למטרות דיור שפירעונו מובטח על ידי רישום משכנתה.

 

ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה והיבטים מנהליים נוספים

אין.

 

ה. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

תיקון חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981.

 

  ו.  נוסח החוק המוצע

להלן נוסח החוק המוצע:

 

 

 

תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015

פרק _': שונות

 

תיקון חוק הבנקאות (רישוי)

X.

בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981[1], בסעיף 21 -

 

 

(1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא -

 

 

 

"(א1)  על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), תאגיד שאינו תאגיד בנקאי יהיה רשאי להנפיק לציבור תעודות התחייבות ולתת אשראי כאחד, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

 

 

 

 

(1) סך הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות שהנפיק התאגיד לציבור לא יעלה על שני מיליארד וחצי שקלים חדשים (בפסקה זו - מגבלת ההנפקה); בחישוב מגבלת ההנפקה לא יבוא בחשבון הערך הנקוב של תעודות התחייבות שנפרעו, ואם נפרעו בחלקן – החלק היחסי שנפרע; שר האוצר רשאי לקבוע מגבלת הנפקה גבוהה יותר שלא תעלה על חמישה מיליארד שקלים חדשים, וזאת לגבי כלל תעודות ההתחייבות או לגבי סוגים מסוימים של תעודות התחייבות;

 

 

 

 

(2) האשראי ניתן ליחיד או לתאגיד שהכנסתם השנתית בשנה שקדמה למועד מתן האשראי, לא עלתה על סכום שקבע שר האוצר;

 

 

 

 

(3) האשראי הניתן אינו אשראי למטרות דיור שפירעונו מובטח על ידי רישום משכנתה.";

 

 

(2) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא:

 

 

 

""תעודות התחייבות" - כהגדרתן בסעיף 35א לחוק ניירות ערך, ובלבד שהן חייבות בתשקיף לפי סעיף 15 לחוק האמור."

 

 



[1] ס"ח התשמ"א, עמ' 232; התשע"ד, עמ' 121.