אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תזכיר חוק
א. שם החוק המוצע
הצעת חוק שירותי קבורה (קבורה יהודית), התשע"ה-2015.
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
הזכות להיקבר היא מהזכויות האחרונות הניתנות לתושב המדינה אך לא האחרונה בחשיבותה. בזכות יסוד זו מגולמים ערכים רבים בהם: הזכות להיקבר בכבוד, הזכות להיקבר כפי אמונתו של אדם והזכות ליחס הוגן מגופי הקבורה הפועלים בתחום (חברות קדישא, רשויות מקומיות ומועצות דתיות; להלן - גופי הקבורה) כמו גם לתשלום דמי קבורה סבירים. מערכות השלטון ובראשן המשרד לשירותי דת פועלות במשך שנים לביסוסה של זכות זו ולהגנה עליה.
יחד עם זאת, מצוקת שטחים פנויים לקבורה, בעיקר באזור המרכז, מחסור בכלי פיקוח ואכיפה נאותים בידי המשרד לשירותי דת, פעולתם הלא מתואמת של מספר גורמי שלטון בתחום זה, לצד המשרד לשירותי דת, בהם: המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, רשות מקרקעי ישראל והרשויות המקומיות, הביאו לכרסום ולפגיעה בזכות חשובה זו. בתוך כך, ניתן למצוא בדוחות הפיקוח של המשרד לשירותי דת ובדוחות מבקר המדינה עדות לכך כי בתחום פועלים גורמים שונים ללא פיקוח מוסדר וללא יכולת אכיפה ראויה כלפיהם (כדוגמת גורמים העוסקים בתיווך בחלקות קבורה ללא רישיון קבורה), דבר המוליד תופעות של פגיעה במשפחות נפטרים וניצול מצוקתן ברגע קשה זה, רגע הפרידה מהיקר להן. על אלה ניתן למנות בין היתר: גביית כספים ותשלומים שלא כדין ובסכומים ניכרים ביותר, בגין חלקת הקבר ובגין הקבורה; אי סדרים בניהול בתי העלמין לרווחת באיהם, דוגמת קבורה על גבי שבילים וחוסר טיפוח של בתי עלמין מסוימים; לצד אלה ממצאים של ניהול כספי לא תקין של גופי הקבורה, ובפרט בכל הנוגע לכספים המתקבלים בגין רכישת חלקות קבר בחיים, ואשר אמורים להיות מיועדים לפיתוח בתי העלמין בכלל, ולקבורה רוויה, שנועדה לצמצם את מצוקת שטחי הקבורה, בפרט.
אי סדרים אלה עניינם גופי קבורה אשר פעילותם מסתכמת בסכומים ניכרים ביותר המגיעים לסך כולל של כ- 500 מיליוני ₪ בשנה, אשר מקורם בתקציב המדינה ובכספי הציבור, ואשר לפעולתם השפעה על כלל תושבי המדינה. לכן פעילותם מצריכה בקרה ופיקוח הדוקים של המשרד לשירותי דת. ברם, במציאות אמצעי האכיפה העומדים כיום לרשות המשרד לשירותי דת אינם מעניקים מענה הולם ומספק להתמודדות עם גופי קבורה שאינם מצייתים להוראות הדין. לעת הזאת אמצעי האכיפה העומדים לרשות המשרד לשירותי דת הם ביטול של רישיון גוף הקבורה, שהוא סנקציה קשה ובעייתית ליישום, שלילת דמי הקבורה המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי והטלת עונשים פליליים.
עד היום הוסדר תחום הקבורה הנמנה על שירותי הדת בישראל, במסגרת חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 (להלן - חוק שירותי הדת היהודיים), בתקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לעניני קבורה), התשכ"ז-1966, בחוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו-1996 (להלן - חוק הקבורה האזרחית) ובתקנות הזכות לקבורה אזרחית חלופית (רישוי תאגידים לעניני קבורה וקביעת נוהלי קבורה), התשנ"ט-1998, בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), בתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו-1976 (להלן - תקנות הביטוח הלאומי), בפקודת בריאות העם ובחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965. במשך השנים התפתחה החקיקה בתחום זה, במידה רבה, כפי צרכי השעה ולא במסגרת הליך חקיקה כולל ומקיף.
על מנת למגר את התופעות המתוארות לעיל ולהגן כראוי על זכות הקבורה, שקד המשרד לשירותי דת בשנים האחרונות על גיבושה של הצעת חוק לעיגון הצרכים בתחום זה בחיקוק ייחודי כולל ומקיף המובא להלן, אשר יתן מענה ראוי לצורכי התחום וליכולת האכיפה והפיקוח של המשרד לגביו. החוק המוצע יבוא במקום הוראות סעיפים 14א עד 14ב לחוק שירותי הדת היהודיים, והוא מביא עימו בשורה של הסדרה הדוקה יותר של רישוי שירותי הקבורה, מנגנון מפורט ובהיר של התשלומים אותם ניתן לגבות בגין רכישת חלקות קבר בחיים, לסוגיהן השונים, כלים לתיאום אפקטיבי בין קשת גופי הממשלה העוסקים בתחום הקבורה, כשהמשרד לשירותי דת מהווה את הבריח התיכון לפעילות משולבת זו ומנגנון אכיפה מנהלית מתקדם הכולל סט שלם של אמצעי אכיפה: החל בהטלת עיצומים כספיים, עובר להטלת אחריות אישית על מנהלים, מינוי חשב מלווה ומנהל ממונה וכלה בשלילת רישיון למתן שירותי קבורה, לצד אכיפה פלילית בלתי מתפשרת בעבריינות קבורה.
בשלב, זה המשרד לשירותי דת מציע ליישם את החקיקה החדשה לגבי קבורה לפי ההלכה היהודית, אך בכוונת המשרד להמשיך ולבחון את יישום הוראותיה גם על תחום הקבורה האזרחית, וזאת במסגרת הטיפול הכולל בסוגיית יישום חוק הקבורה האזרחית על ידי המשרד לשירותי דת ועל ידי הוועדה הבינמשרדית שהוקמה לצורך זה על-פי החלטת הממשלה.
החוק המוצע כולל שישה חלקים: החלק הראשון עוסק במינוחי החוק; החלק השני דן בהסדרת רישוי כולל ומקיף לגופים הפועלים בתחום והפיקוח עליו, כמו גם בהסדרת סוגיות הקשורות בהובלת הנפטרים; החלק השלישי עניינו בזכות להיקבר ובכללים ברורים ומפורטים לגביית תשלומים בגין חלקות קבר והגנה על זכויות משפחת הנפטר; החלק הרביעי - הינו החידוש המרכזי בדבר חקיקה זה ועניינו בהענקת אמצעי אכיפה מנהליים מתקדמים למשרד לשירותי דת; החלק החמישי מאגד את כל ההוראות שעניינן עבירות פליליות בתחום; ולבסוף החלק השישי הכולל הוראות שעניינן תיאום הפעילות הבינמשרדית בתחום הקבורה והוראות כלליות.
ג. עיקרי החוק המוצע:
מוצע לכלול בחוק מערכת הגדרות של בתי העלמין לסוגיהם, על סוגי חלקות הקבר השונים, כשההגדרות הינן בבסיסן הגדרות פונקציונאליות, דהיינו משרתות את מערכת הכללים שקובע החוק לגבי התשלומים שישולמו, ככל שישולמו, בהינתן סוג חלקת הקבר שנרכשה וסוג או מיקום בית העלמין בו היא מצויה. כמו כן מוצע לאמץ הגדרה של המונח "שירותי הקבורה", כך שיאגד בתוכו את כל העניינים הקשורים בקבורה: החל בפיתוח ואחזקת בית העלמין עובר למכירת חלקת הקבר וכלה בהובלת ובהטמנת הנפטר, באופן שיריעת החוק ופיקוח המשרד לשירותי דת על שירותים אלו יהיו מקיפים ביותר ויחולו על כל מי שבחר לעסוק בתחום זה, יהא עיסוקו כאשר יהא.
מוצע כי כל מי שבחר ליתן שירותי קבורה, כפי הגדרתם האמורה, לא יהיה רשאי לעשות כן אלא אם רישיון למתן שירותי קבורה תקף מצוי בידו. הפרה של איסור זה תגרור אחריה עיצומים כספיים ניכרים, כאמור בחלק הרביעי לחוק המוצע, והיא בבחינת עבירה פלילית כאמור בסעיף 53 לחוק המוצע. בהמשך לכך החוק המוצע קובע שרישיון למתן שירותי קבורה ינתן רק למכלול שירותי הקבורה (אך בעל רישיון יוכל לרכוש שירותים מסויימים מבעל רישיון אחר), וקובע כי כל תשלום המשולם בגין שירותים אלו ישולם לבעל הרישיון בלבד. כמו כן כולל הסעיף הוראה הקובעת חובת הסדרה ופיקוח של פעילות הרוכלות המתנהלת בתחומי בית עלמין. סעיף זה נועד למגר את התופעה של גורמים העוסקים בתחום הקבורה ללא רישיון או מנצלים את מצוקת משפחות הנפטרים למכירת מוצרים ושירותים שהם אינם נזקקים להם או מכירתם נעשית במחירים מופקעים, והוא בא להבטיח כי תהיה כתובת אחת למתרחש בכל בית עלמין, שעיסוקה היחידי הוא מתן שירותי קבורה; רק בדרך זו תתאפשר אכיפה יעילה של דיני הקבורה, הבטחת זכויות מקבלי שירותי קבורה ומניעת מטרדי רוכלות וספקי שירותים בלתי מפוקחים.
|
סעיפים 3-5 המוצעים |
|
מוצע כי השר לשירותי דת (להלן - השר) יהיה רשאי להעניק לגורמים שמתקיימים בהם התנאים הקבועים בחוק, רישיון למתן שירותי קבורה (כמכלול) ולקבוע בו תנאים שונים, כפי שיפורטו בתקנות מכח החוק, לשנותם להוסיף עליהם ולגרוע מהם מעת לעת. בתוך כך קובע החוק המוצע חידוש, בדמות חובת התאגדות של גוף הנותן שירותי קבורה כתאגיד ללא מטרת רווח (עמותה או חברה לתועלת הציבור, לצד גופי קבורה של רשויות מקומיות ומועצות דתיות), כתנאי למתן הרישיון, חובה המתחייבת ממאפייניו הציבורים של גוף הקבורה (בהם פעולה במקרקעי ציבור ומימון פעולתו מכספי המוסד לביטוח לאומי). כמו כן יהיה השר רשאי לבטל את הרישיון, להגבילו, להתלותו לתקופה שיקבע ושלא לחדשו, במקרים שונים הקבועים בחוק, ואשר הינם בעיקרם מקרי הפרת הוראת רישיון (לרבות כאשר התנאים לקבלתו חדלו מלהתקיים בבעל הרישיון) והוראות החוק באופן שיאפשר בידי המשרד לשירותי דת אכיפתן של הוראות החוק. שלילת רישיון תעשה רק לאחר מתן זכות שימוע לבעל הרישיון.
|
|
|
יובהר כי חובת קבלת רישיון למתן שירותי קבורה אינה באה לגרוע מחובת רישוי או הסדרה על-פי דין של כל פעולה הכרוכה במתן שירותי קבורה.
|
סעיף 6 המוצע |
|
שלילת רישיון קבורה הינה בעלת משמעות צרכנית וקניינית, באשר מקרקעי בתי העלמין הוקנו או הועמדו לרשות גופי הקבורה המנהלים אותם, והם מהווים מתחמים אין בלתם לקיום הקבורה הציבורית. לפיכך מוצע לקבוע הסדר הדרגתי במסגרתו יוכל המשרד להפעיל, קודם לשלילת הרישיון, מדרג של אמצעי פיקוח ובקרה הדוקים על בעל רישיון שאינו מנוהל כראוי, ושיבטיחו את המשך מתן שירותי הקבורה על ידי בעל הרישיון. השלב הראשון במדרג זה (הבא, בין היתר, לאחר שמוצו סנקציות האכיפה המנהלית הקבועות בפרק הרביעי לחוק המוצע, או שבשל מצב הדברים המיוחד אין הן מספקות), הוא מינוי חשב מלווה, שיהיה אמון על ניהול ענייניו הכספיים של בעל הרישיון במקום מנהליו ועל היבטים ניהוליים אחרים כנדרש לייצובו הכספי. ככלל הכוונה היא כי בעל תפקיד זה ימונה בשל עילות שעניינן מצבו הכספי של בעל הרישיון או בשל ליקויים בניהולו הכספי. הסעיף המוצע מסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין כשירותו של החשב המלווה ולעניין הסדרת סמכויותיו והתגמול לו יהיה זכאי. מינוי חשב מלווה יעשו רק לאחר מתן זכות שימוע לבעל הרישיון.
סעיף 7
המוצע
השלב השני המוצע במדרג אמצעי האכיפה והבקרה האמורים הוא מינוי מנהל ממונה לבעל הרישיון לתקופה מוגבלת (שלא תעלה על 12 חודשים עם אפשרות לחידוש המינוי בשנה נוספת) במקרה שבעל רישיון חדל לתת שירותי קבורה כולם או מקצתם או קיים חשש סביר שיחדל לתת אותם, וזאת על מנת להבטיח את רציפות מתן שירותי הקבורה בבית העלמין המופעל על ידי בעל הרישיון. למנהל הממונה יוקנו, בהתאם לקביעת השר, סמכויות בעל הרישיון. ככלל ולמעט חריגים מינוי מנהל ממונה יעשה רק משלא קיים בעל הרישיון צו שהוצא לו על ידי השר והמורה לו לספק את השירותים שהופסקו, כאמור בו.
כמו כן מוצע במסגרת סעיף זה להסדיר את הסיטואציה בה אין מנוס משלילת רישיונו של בעל הרישיון והעברתו סמכויות הפעלתו לבעל רישיון אחר. במקרה זה מוצע לקבוע הסדר אשר יאפשר המשך הקבורה בבתי עלמין שהרישיונות למתן שירותי קבורה של מנהליהם נשללו מהם מזה, וקביעת פיצוי הוגן לבעליהם אשר הפרו תנאי רישיונם אך הינם בעלי זכויות במקרקעין עליהם ניצב בית העלמין. הסדר מאוזן זה כולל אפשרות הענקת רישיון למתן שירותי קבורה לגורם אחר מאשר מנהל בית העלמין שרישיונו נשלל, תוך קביעת תשלומים שיהיה על בעל הרישיון החדש לשלם למי שנשלל כאמור רישיונו.
סעיף 8
המוצע
סעיף זה בא לטפל במציאות אותה חוות משפחות הנפטר, של גביית תשלומי יתר במתן שירותי הובלת נפטרים והתניית שירות זה בשירותים אחרים. לשם כך מחד גיסא החוק קובע ששירותי הובלת נפטרים נמנים על שירותי הקבורה הטעונים רישיון לפי החוק, ומאידך גיסא על מנת שלא ליטול מקור פרנסה זה מהגורמים העוסקים כיום בתחום זה ושאינם גופי קבורה, מוצע לקבוע בחוק את האפשרות להמשך אספקת שירותים אלו על ידי גורמים אלה על אף שלא יחזיקו ברישיון למתן שירותי קבורה. ברם, המשך עיסוקם של גורמים אלו בהובלת נפטרים מותנה בכך שלא יגבו כל תשלום ממשפחת הנפטר ושכל תשלום לו יהיו זכאים בגין הובלת הנפטרים, בהתאם להוראות תקנות הביטוח הלאומי (בין אם הוא משולם על ידי המוסד לביטוח לאומי ובין אם ניתן לגבותו ממשפחת הנפטר) ישולם להם אך ורק על ידי בעל הרישיון שבבית העלמין שבניהולו נקבר הנפטר. מנגד מסדיר החוק בסעיף 8(ג) את חובתו של בעל הרישיון לשלם לגורמים אלו שכר טרחתם וכמו כן נקבעו בפרק הרביעי לחוק אמצעי אכיפה בהפרת הוראה זו.
סעיף 9
המוצע
החוק המוצע מסדיר את סמכות השר להקים מועצת בתי עלמין - תאגיד סטטוטורי שתפקידו להסדיר את פעילותם של מספר בעלי רישיון הפועלים באזור מסויים, וזאת במטרה להרחיב ולעגן את סמכות השר לעשות כן, הקבועה כיום בסעיף 15(ב) לחוק שירותי הדת.
בסעיף זה מוצע לעגן את זכותו היסודית של כל תושב ישראל יהודי עם היאספו אל אבותיו, לקבורה מכובדת באזור מגוריו ללא תמורה.
|
סעיפים 10(ב) ו- 11 המוצעים |
|
החוק המוצע הינו בבסיסו חוק צרכני, המבקש להבטיח כי תושבי ישראל שהוראות החוק מתייחסות אליהם לא יידרשו לשלם במותם עבור קבורתם כלל (ובלבד שבעל הרישיון זכאי לקבל בגין הבאתם לקבורה לדמי קבורה מהמוסד לביטוח לאומי, המהווים תמורה מלאה עבור שירות זה), ואם הם מבקשים לרכוש חלקות קבר בחייהם או חלקות חריגות (לרבות חלקות המצויות בבתי עלמין סגורים), הם ישלמו בתמורה רק תשלומים סבירים, הנתונים לפיקוח המשרד לשירותי דת. הוראה זו לא באה למנוע גביית תשלום בגין שירותים נלווים להליך הקבורה, שיקבעו בתקנות, כגון: סידורי לוויה, מודעות אבל וכו', אף אלה לפי בחירת משפחת הנפטר לרוכשם מבעל הרישיון.
סעיפים 14א-14א6 לחוק שירותי הדת מסדירים את יכולתו של אדם לרכוש חלקת קבר בחיים, תמורת תשלום שלא יעלה על התעריפים הקבועים בתוספת לחוק שירותי הדת, תעריפים הנקבעים על פי מיקומו של בית העלמין בו נרכשת החלקה. סעיף זה מוסיף וקובע סדרה של הנחות מהתעריף האמור, הניתנות בין היתר: ברכישת חלקה בסמוך לבן זוג הקבור בבית העלמין וברכישת חלקה הכלולה בחלקות המיועדות לקבורה רוויה (קבורה בצפיפות העולה על 750 קברים לדונם) או לקבורה של שני נפטרים בחלקת קבר אחת (קבורת מכפלה) - תצורות קבורה אשר את השימוש בהן מבקש החוק לעודד, לצורך הפחתת מצוקת מקומות הקבורה בישראל. לעומת זאת החוק קובע שבגין רכישת חלקת קבר מחוץ למקום מגוריו של הרוכש, ובמיוחד בבתי עלמין בירושלים (שלהם ביקוש רב במיוחד) ישולם תשלום נוסף כקבוע בתוספת לחוק. סעיף מוצע זה איננו מהווה אלא חזרה על הוראות סעיפים 14א-14א6 לחוק שירותי הדת, אגב פישוט הוראותיהם וקביעת יכולת עדכונם ושינויים בצו שיוצא על ידי השר.
לעומת זאת, סעיף זה מציע חידוש הנוגע לקבורה ביישובים חקלאיים. בהתאם להחלטת הממשלה מס' 2514 מיום 26.8.2003, לא יעשה שימוש במקרקעין שיועדו לשימוש חקלאי לצורך קבורה מסחרית. החלטת ממשלה זו נועדה להתמודד עם תופעה שהלכה והתרחבה בשנים האחרונות במסגרתה ישובים חקלאיים החלו למכור חלקות בבתי עלמין למי שאינם נמנים על תושבי המקום, למטרת רווח. ליישום החלטת הממשלה האמורה, מוצע כי החוק יגביל מכירת חלקות קבר בבית עלמין פעיל בישוב חקלאי לתושבי הישובים המנויים ברישיון הקבורה של גוף הקבורה הרלוונטי או לבני משפחותיהם בלבד.
על פי הוראות תקנות הביטוח הלאומי, בעל רישיון קבורה לא יהיה זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי קבורה בגין טיפול בקבורת מת אם הוא קיבל תשלומים אחרים בגין קבורה והקמת מצבה. חריג לאיסור זה, בין היתר, מהווים תשלומים בגין חלקות קבר אותם רשאי בעל רישיון לגבות בבתי עלמין סגורים (בתי עלמין ש- 99% מחלקות הקבר בהן אינן פנויות לקבורה ואשר הוכרזו על ידי השר כסגורים) ובחלקות חריגות (חלקות בבתי עלמין פעילים שמסומנות במפות המצורפות להסכם של בעל הרישיון והמוסד לביטוח לאומי, ושאינן עולות על 15% בבית עלמין קיים ו- 10% בבית עלמין חדש). כיום אין תעריף קבוע בגין רכישת חלקת קבר בבית עלמין סגור או בגין רכישת חלקה חריגה לנפטר בבית עלמין פעיל (למעט החובה לגבות בבית עלמין פעיל תעריף אחיד בעבור חלקות חריגות הנרכשות עבור נפטרים). מציאות זו אפשרה הפקעת מחירי חלקות כאמור. מוצע לקבוע במסגרת תוספת לחוק תקרה למחירי חלקות חריגות בבתי עלמין פעילים וחלקות בבתי עלמין סגורים בשיעור של 200% או 300% ממחירי החלקות הרגילות אותם רשאי בעל הרישיון לגבות (לפי סוג בית העלמין). כלל התעריפים, הן בגין חלקות רגילות והן בגין חלקות חריגות וחלקות בבתי עלמין סגורים, צמודים למדד תשומות הבניה ומתעדכנים אחת לשנה.
|
סעיפים 14 ו- 15 המוצעים |
|
מדורי דורות ארץ ישראל, ובמיוחד ירושלים, היו מקום בו מבקשים יהודים לנוח את מנוחתם האחרונה, גם כאשר מרכז חייהם ומקום פטירתם הוא בחו"ל. בשנים האחרונות התפתחה תופעה של מכירת חלקות קבר במקבצים שלמים או ביחידות בודדות ליהודים תושבי חו"ל המבקשים להיטמן בישראל או לידי מתווכים במכירות לרוכשים פוטנציאליים כאמור. מכירה זו נעשית במחירים מופקעים ועל חשבון מלאי חלקות הקבר, ההולך ופוחת, העומד לרשות תושבי ישראל. לפיכך מוצע, מצד אחד, להגביל את מספר חלקות הקבר אותן ניתן יהיה למכור לתושבי חו"ל, ובפרט ככל שמדובר בחלקות שדה שמספרן מצומצם ויש להן ביקוש רב בקרב תושבי ישראל. מהצד השני, מוצע לחייב את בעלי הרישיון לפרסם מחיר מקסימלי אחיד שייגבה עבור החלקות הנמכרות לתושבי חו"ל, באופן שיבטיח שקיפות וימנע הפקעות מחירים בלתי סבירות בתחום זה. בחלק מבתי העלמין אף מוצע להגביל מחיר מקסימאלי אחיד זה. לבסוף קובע החוק המוצע כי לגבי חלקות הנמכרות לתושבי חו"ל לא יחולו הנחות שונות הניתנות לתושבי ישראל ולא יוקנו להם זכויות לרכישת חלקת קבר במחיר מופחת לצד קרוב משפחה, הניתנות לתושבי ישראל.
|
סעיפים 17 ו- 18 המוצעים |
|
החוק אוסר על רכישת ומכירת חלקת קבר אלא עבור הרוכש או עבור בן משפחתו או בעבור מי שהוא משמש אפוטרופסו, וזכאי להיקבר לפי הוראות החוק. כמו כן אוסר החוק על בעל רישיון לקבור בחלקה שנרכשה בחיים כל נפטר שאינו הרוכש או מי שהחלקה נרכשה בעבורו.
סעיף 19
המוצע
בשל מצוקת שטחי הקבורה ומחירי חלקות הקבר, קבורת נפטר בקבר עילי, דהיינו באותו קבר בו נקבר זה מכבר קרוב משפחה של הנפטר, נעשית נפוצה יותר ויותר. הסעיף המוצע מסדיר ומגדר את התעריף שמותר לבעל רישיון לגבות בגין קבורה כאמור.
|
סעיפים 20 ו- 21 המוצעים |
|
החוק המוצע עוקב אחר הוראת חוק שירותי הדת המקנה לבני משפחת הנפטר הזכות לרכוש את החלקה הסמוכה לחלקה בה נקבר הנפטר עבור בן משפחה, אך קובע כי זכות כאמור תעמוד במשך 30 ימים מפטירת הנפטר (חלף תקופה של 45 ימים הקבועה כיום בחוק שירותי הדת).
|
סעיפים 17, 22 ו- 25 המוצעים |
|
כחוק צרכני, מאפשרת הצעת החוק לרוכש חלקת קבר בחיים שחזר בו מרכישתו ולמשפחת נפטר שנקבר בחלקה אחרת מזו שרכש בחייו לבטל את העסקה או להסב את חלקת הקבר שרכש כאמור לבן משפחתו, הכל לפי הכללים שיקבע השר בתקנות. כמו כן מחייב החוק המוצע בעל רישיון להציג במשרדיו ובאתר האינטרנט שלו (ככל שקיים) מפה מפורטת של בית העלמין, תעריפים פטורים והנחות כלליות ברכישת חלקת קבר, בשפות: עברית, אנגלית, רוסית ואמהרית, והוא מחויב לגלות לרוכש חלקת קבר בכתב וטרם הרכישה כל פרט מהותי בנוגע לרכישת חלקת הקבר, לרבות: הסכום שיש לשלם בגין רכישת חלקת הקבר המסוימת אותה הוא מבקש לרכוש, פטורים והנחות מתשלום זה. מכירת חלקת קבר תהיה טעונה חתימת הקונה על טופס אישור עסקה בנוסח שיקבע השר.
|
סעיף 23 המוצע |
|
כחלק מהסדרה כוללת של התחום, על פי החוק המוצע לא יעניק בעל רישיון הנחות מהתעריפים המרבים שחלים ברכישת חלקת קבר, אלא על פי אמות מידה שקבע השר, ואשר בכל מקרה לא יעלו על 30% מהתעריפים הקבועים בתוספת הראשונה לחוק.
|
סעיפים 26 ו- 27 המוצעים |
|
בשל מצוקת מקומות הקבורה בישראל, דגש מיוחד מושם בחוק על קידום הקבורה הרוויה (קבורה בצפיפות העולה על 750 קברים לדונם). לשם כך וכאמור לעיל, במסגרת התוספת השניה לחוק הוגדלו, בין היתר, ההנחות שהיו קבועות מהתעריף הרגיל, ברכישה בחיים של חלקה הכלולה בחלקות המיועדות לקבורה רוויה. בהמשך לכך השר רשאי לעדכן מעת לעת את בעלי הרישיון שיוכלו לגבות תעריפים מופחתים אלו, אם הם עומדים בסדרת מבחנים באשר לפיתוח שטחי קבורה רוויה הלכה למעשה.
כמו כן מחייב החוק המוצע כל בעל רישיון להקים ולנהל קרן פיתוח ייעודית (להלן - קרן הפיתוח), שתנוהל בחשבון בנק נפרד על פי כללים שקובע השר. בקרן זו יופקדו כל הכספים שיקבל בעל הרישיון ממכירת חלקות קבר בחיים, מכספי תמיכה, מענקים, הקצבות והשתתפויות מתקציב המדינה והרשות המקומית, שיתקבלו לצורך פיתוח בית העלמין, ומאגרות שירותים. קרן פיתוח מיוחדת ונפרדת תנוהל על ידי בעל רישיון המקיים קבורה רוויה (להלן - קרן קבורה רוויה), על פי כללים שיפרסם כאמור השר, ובה יופקדו 75% מהכספים האמורים לעיל (כשיתרת הכספים (25%) תופקד במקרה זה בקרן הפיתוח). כספי קרן הפיתוח וקרן הקבורה הרוויה ישמשו אך ורק לפיתוח בית העלמין ואחזקת בתי עלמין סגורים במקרה של קרן הפיתוח, ובמקרה של קרן קבורה רוויה הם ישמשו לפיתוח קבורה רוויה בלבד; כספים אלו לא יהיו ניתנים לשעבוד או לעיקול (למעט שעבוד חלקי במסגרת הסכמי הקמה ופיתוח), וחל איסור על תשלום עיצום כספי או מתן ערבון כחלופה לעיצום כספי, מתוכם.
|
החלק הרביעי לחוק |
|
כאמור, מלבד כלי אכיפה מצומצמים ביותר הממוקדים באכיפה פלילית ובאמצעי הקיצוני של שלילת רישיון, לא עומדים כיום לרשות המשרד לשירותי דת כלי אכיפה מעשיים הדרושים לצורך אכיפת הוראות הדין החשובות בתחום הקבורה. בחקיקה המנהלית החדשה, הכוללת את דיני העבודה, דיני איכות סביבה, דיני תקשורת ודיני הגנת הצרכן, ניתן למצוא כיום שימוש נרחב בכלי אכיפה מנהליים יעילים בהם: עיצומים כספיים, התראה מנהלית, התחייבות להימנעות מהפרה, הטלת אחריות אישית על מנהלים וכיוצא באלה, הבאים להחליף את ההסדרים הפליליים, שלעיתים מהווים עשיית-יתר בתחום זה. מוצע אם כן להחיל אכיפה מנהלית זו גם בתחום הקבורה המשווע לאכיפה יעילה והסדרה לטובת אזרחי המדינה. הטלת אחריות מנהלית כאמור לא תגרע מאחריות פלילית בשל הפרת הוראות החוק המוצע שמהווה עבירה פלילית, ברם אם הוגש כתב אישום במקרה כזה לא ינקטו נגד המפר בו זמנית הליכי אכיפה מנהלית, ואם כבר ננקטו הליכים כאלו ולאחר מכן הוגש כנגד המפר כתב אישום, יושבו לו הכספים ששולמו או העירבון שהופקד, לפי הוראות חלק זה לחוק.
|
סעיפים 28-34 ו- 36-39 המוצעים |
|
לפיכך, מוצע להוסיף לחוק סמכות להטיל עיצום כספי על גוף קבורה המפר את הוראות החוק. הצעת החוק קובעת, בהתאם להפרות המנויות בסעיף 29 לחוק המוצע, שלושה מדרגים של עיצומים כספיים קצובים, לפי דרגת חומרה עולה מ- 5,000 ₪ לגבי ההפרות המנויות בסעיף 29(א), דרך 25,000 ₪ לגבי ההפרות המנויות בסעיף 29(ב) וכלה בעיצום כספי הכולל מרכיב קבוע של 50,000 ₪ ומרכיב משתנה המחושב כשיעור מהכנסות בעל הרישיון (למעט בעל רישיון חדש), לגבי ההפרות המנויות בסעיף 29(ג). עיצומים כספיים אלה מהווים כלי מידתי לטיפול באי ציות לחוק, המשקף את חומרת ההפרות השונות.
כמו כן מוצע להטיל עיצום כספי בסכום של 250,000 ₪ על מי שנותן, בדרך עיסוק וללא רישיון, שירותי קבורה, על מנת ליצור את ההרתעה הנדרשת (בהינתן הרווחים הניכרים הידועים בתחום זה). בנוסף מוצע להטיל עיצום כספי בסכום של 50,000 ₪ על מי שנותן שירותי הובלת נפטרים, בדרך עיסוק ובניגוד להוראות הקבועות בחוק.
מוצע כי אם ההפרה נעשתה בנסיבות מחמירות, סכום העיצום הכספי יהיה בשיעור של פי אחד וחצי מהסכום שניתן להטיל בגין אותה הפרה. עוד מוצע לקבוע כי כאשר מדובר בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; כאשר מדובר בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן להטיל סכום השווה לעיצום הכספי כאמור (דהיינו כפל עיצום). כל אלה לצורך יצירת הרתעה משמעותית בתחום עבריינות כלכלי זה.
הליך הטלת עיצום כספי כאמור נפתח בהודעת ממונה אכיפה (בחוק המוצע מכונה "הממונה") למפר, המאפשרת למפר זכות טיעון כלפי הממונה בקשר לכוונת הטלת העיצום, והיא מסתיימת בהוצאת דרישת תשלום (ככל שטענות המפר לא יתקבלו או יתקבלו בחלקן) וגביית העיצום.
|
סעיף 35 המוצע |
|
על מנת להבטיח הליך אכיפה שוויוני על כלל גופי הקבורה ומפרים אחרים מוצע להגביל את יכולתו של הממונה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע בחוק המוצע. יחד עם זאת, כדי למנוע פגיעה בלתי מידתית במפר ולאפשר הקלה בענישה לגבי מפרים בעלי יכולת כלכלית מוגבלת, מוצע לאפשר הטלת עיצום כספי הנמוך מהעיצום הכספי הקבוע בחוק המוצע, בהתחשב במקרים, נסיבות ושיקולים שיקבעו בתקנות שיתקין השר, ואשר בשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום נמוך מהקבוע בחוק המוצע.
|
סעיפים 40-42 המוצעים |
|
ההתראה המנהלית היא אמצעי אכיפה שמחליף או מטרים הטלת עיצום כספי ומאפשר לגוף הקבורה המפר הזדמנות לתקן את ההפרה. ההתראה תופעל בנסיבות המנויות בנהלים שיורה עליהם הממונה (באישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיך לכך). מקום בו גוף הקבורה המפר אינו מתקן את ההפרה, בתוך 60 ימים, ניתן להטיל בגין ההפרה עיצום כספי.
על אף שמשלוח ההתראה אינו מטיל על גוף הקבורה סנקציה (אלא אם, כאמור, המפר לא תיקן ההפרה), הרי שבעקבותיה תתכן קביעה כי גוף קבורה ביצע הפרה, מסוג הפרה חוזרת או הפרה נמשכת, ולכן מוצע לאפשר לגוף הקבורה לבקש את ביטולה.
|
סעיפים 43-46 המוצעים |
|
מכשיר חדש נוסף בו מוצע לאפשר לממונה שימוש, הינה התחייבות להימנע מהפרה. זהו אמצעי אכיפה להפרות חמורות יותר מאשר ההפרות שבגינן מוטלת התראה מנהלית, אולם מטרתו דומה למטרתה של ההתראה המנהלית, דהיינו מתן אפשרות לתיקון דרכו של המפר בטרם יוטל עליו עיצום כספי. זהו גם אמצעי צרכני להבטחת תיקון העוולה הצרכנית שייצר המפר, למשל בדרך של השבת כספים ששולמו למפר שלא כדין. אמצעי אכיפה זה יופעל בנסיבות המנויות בנהלים שיורה עליהם הממונה (באישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי שהוא הסמיך לכך).
לפיכך, מוצע לקבוע כי אם גוף קבורה הפר הוראה מסוימות בחוק המוצע, כמפורט בסעיף 43, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה כאמור, רשאי הממונה להמציא למפר הודעה לפיה יש באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות (בו יתחייב להפסיק את ההפרה ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה בתוך תקופה שיקבע הממונה) ועירבון להבטחת ההתחייבות, במקום שיוטל עליו עיצום כספי. כמו כן מוצע שהממונה יהיה רשאי להורות לגוף הקבורה המפר להתחייב, במסגרת הסדר זה, לקיום תנאים נוספים לרבות: השבת כספים או נכסים למקבלי השירות ולפרסם בציבור את דבר ההפרה והתחייבותו כאמור.
העירבון יחולט אם המפר יפר את התחייבותו ויוחזר למפר, בתום תקופת ההתחייבות, אם עמד בתנאי ההתחייבות.
|
סעיף 47 המוצע |
|
מוצע לקבוע כי על דרישת תשלום ועל התראה מנהלית ניתן יהיה לערער לבית המשפט השלום בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום או מיום שנמסרה החלטת הממונה בבקשה לביטול ההתראה המנהלית. כמו כן, מוצע לקבוע כי אין בהגשת ערעור כאמור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי (אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת).
|
סעיף 48 המוצע |
|
אחד ההיבטים החשובים של אכיפה מנהלית הינו עקרון הפומביות. החוק המוצע קובע שבכפוף להוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, יפרסם הממונה ברבים את דבר הטלת העיצום הכספי, מהות ההפרה, סכום העיצום הכספי, לרבות נסיבות הפחתתו (אם היו כאלו), היות ההפרה חוזרת או נמשכת ופרטי המפר (זולת מפר שהוא יחיד, אשר שמו לא יפורסם ברבים, אלא אם הממונה סבר שהדבר נחוץ לאזהרת הציבור). פרסום זה יהווה אמצעי הרתעה נוסף למפרים, אמצעי אזהרה לציבור כנגד מפרים, ואפשרות בקרה ושקיפות על החלטות הפחתת עיצומים.
|
סעיף 49 המוצע |
|
עוד מוצע להטיל אחריות מנהלים בגין ביצוע הפרות מנהליות, באופן שהמנהל הכללי של בעל הרישיון (לרבות כל מי שממלא תפקיד זה, יהא תארו אשר יהא) יהיה חייב לקבוע נהלים למניעת ביצוע הפרות על ידי גוף הקבורה והפועלים מטעמו ולנקוט באמצעים הנדרשים לתיקון ההפרות ולמניעת הישנותן. אם לא קיים המנהל הכללי את חובותיו האמורות, ניתן יהיה להטיל עליו עיצום כספי בסכום מירבי של יעלה על מחצית העיצום הכספי מהדרגה השלישית שניתן להטיל על בעל הרישיון שהוא מנהלו.
|
סעיפים 51 ו- 52 המוצעים |
|
מוצע לאפשר לשר למנות מפקחים מקרב עובדי משרד, אשר מתקיימים בהם תנאי הכשירות הקבועים בחוק, ולהעניק להם סמכויות לצורך פיקוח על ביצוע הוראות החוק, כדלקמן: לדרוש מאדם להזדהות, למסור לו ידיעות ומסמכים ולהיכנס למקום העסק של גוף הקבורה בכל עת סבירה וליטול מסמכים לשם בדיקה. כן מוצע להעניק לממונה סמכות לזמן אדם בבעל הרישיון, שלדעתו עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, לשם בירורה.
סעיפים 53-57
המוצעים
החוק המוצע מאגד בפרק החמישי לו את כל סעיפי העבירות הפליליות הספציפיות לתחום - מתן שירותי קבורה ללא רישיון, איסור רוכלות בבית עלמין, מתן שירותי הובלת נפטר בניגוד להוראות החוק והשחתת קברים או פגיעה בבית עלמין. כמו כן קובע החוק המוצע מנגנון הגשת כתבי אישום על ידי תובעים מטעם המשרד לשירותי דת שיוסמכו לכך על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
|
סעיפים 58 ו- 59 המוצעים |
|
בדומה לקבוע בחוק שירותי הדת, מוצע לחייב בעל רישיון ומועצת בתי עלמין בהגשת דוח שנתי לשר מדי שנה ולא יאוחר מ- 30 ביוני של אותה שנה, או לתקופת דיווח אחרת על פי כללים שיקבע השר. דוחות אלו יהיו פתוחים לעיון הציבור (זולת מקום שקבע השר לגבי פרטים מסוימים בדוח, כי לא יהיו פתוחים לעיון הציבור).
כמו כן מוצע לקבוע כי השר יגיש מדי שנה לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דין וחשבון שנתי על הפיקוח והאכיפה של הוראות החוק, זאת לא יאוחר מ- 30 ביוני של השנה לגביה מוגש הדוח.
סעיף 60
המוצע
מוצע להוסיף איסור על שימוש בתשלומים המשולמים לבעל רישיון בעבור מתן שירותי קבורה (בנוסף לתשלומים המשולמים בגין מכירת חלקות קבר בחיים) שלא לצורך מתן שירותי קבורה או פיתוח בית העלמין, וזאת על מנת להבטיח שכספי ציבור המשולמים לצורך מתן שירותי קבורה ישמשו לצורך זה בלבד.
|
סעיף 61 המוצע |
|
מוצע לעגן בחוק את המצב הקיים לפיו מצווה בעל רישיון קבורה לנהוג על פי פסיקת הרבנות הראשית לישראל בעניינים כמפורט בסעיף.
|
סעיפים 62(א) ו- 66 המוצעים |
|
הקצאת קרקעות המיועדות לבתי עלמין נעשית כיום על ידי רשות מקרקעי ישראל (לרשות המקומית או לגוף הקבורה ישירות) או על ידי רשות מקומית (לגוף הקבורה) ללא חובת התייעצות או אישור המשרד לשירותי דת. יתכן אפוא כי הקצאה כאמור תעשה למי שאינו בעל רישיון למתן שירותי קבורה או למי שהרישיון למתן שירותי קבורה שלו בוטל, הוגבל או הותלה או לבעל רישיון למתן שירותי קבורה שדרך התנהגותו לקויה, או שההקצאה תעשה שלא בהתאם למכלול השיקולים המקצועיים של מדיניות הקבורה. התנהלות זו שוללת את יכולת ההסדרה והפיקוח של המשרד לשירותי דת ומאפשרת הפקדת בתי עלמין בידיים לא מקצועיות - מציאות שתוצאתה פגיעה אפשרית בציבור הרחב. סעיף 62(א) לחוק המוצע מורה כי הקצאת קרקעות כאמור, לרבות הקצאתן מחדש או מתן הרשאות שימוש במקרקעין לצורכי הפעלת בתי עלמין אף אם אינן מוגדרות פורמאלית כהקצאה (אך שזו תוצאתן המעשית) והוֹעדת מקרקעין על ידי רשות מקומית לניהול בית עלמין באופן עצמי על ידי הרשות, יהיו טעונים אישור השר.
בנוסף, ובמסגרת ההסדרה הכוללת של התחום, על כל היבטיו והרצון לייחד את פעילות מתן שירותי הקבורה לבעלי רישיון, מוצע גם לתקן את פקודת בריאות העם באופן שרישיון קבורה לפי הפקודה האמורה לא יינתן, בנוגע לנפטר שנקבר בבית עלמין שהחוק חל עליו, אלא אם צוין בו שם בעל הרישיון למתן שירותי קבורה, שבבית העלמין שבניהולו יקבר הנפטר, ושם בית העלמין בו תבוצע הקבורה. כמו כן מוצע להחליף את המונח "רישיון קבורה" בפקודת בריאות העם במונח "תעודת קבורה", כדי למנוע בלבול ולהבחין רישיון הניתן לקבורתו של אדם מסוים, מרישיון כללי למתן שירותי קבורה על פי החוק),
|
סעיף 63 המוצע |
|
מוצע להסמיך את השר, כשר הממונה על ביצוע חוק זה, ומתוקף כך, כשר המוסמך להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות שעניינן הקמת מועצות בתי עלמין, כללים לעניין תגמול נושאי משרה ובעלי תפקידים בחברות לענייני קבורה וכללים בדבר אופן ניהולו של בית עלמין. מקום שהדבר נדרש מורה החוק המוצע כי התקנת תקנות כאמור תעשה בהסכמת שר המשפטים או בהתייעצות עם שר הכלכלה.
|
סעיפים 62(ב) ו- 65 המוצעים |
|
דיני הקבורה בישראל משיקים להוראות חוק הביטוח הלאומי ולפעילות המוסד לביטוח לאומי מכוחו. המוסד לביטוח משלם לגופי הקבורה דמי קבורה בגין קבורתם של תושבי ישראל המבוטחים במסגרתו, והוא קובע מגבלות לגבי גביית כספים נוספים על ידי גופי הקבורה מעבר לדמי הקבורה האמורים. מן הצד השני המשרד לשירותי דת מעניק רישיונות קבורה רק לגופי קבורה שלהם הסכם עם המוסד לביטוח לאומי, וקובע באלו בתי עלמין יהיו רשאים ליתן שירותי קבורה. לאור הרצון לאפשר למשרד לשירותי דת הסדרה כוללת של תחום הקבורה, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי באופן שהמשרד יקבע בחוק שירותי הקבורה (קבורה יהודית) ובתקנותיו אלה תשלומים נוספים יהיו גופי הקבורה זכאים לגבות מעבר לדמי הקבורה המשולמים להם על ידי המוסד לביטוח לאומי. כמו כן מוצע לקבוע כי בהמלצת המוסד לביטוח לאומי ובהתייעצות עם רשות מקרקעי ישראל או עם הרשות המקומית (לפי זהות הגורם המקצה את מקרקעי בית העלמין) יקבע השר לגבי כל בית עלמין את היישובים שתושביהם יהיו זכאים לקבל בהם שירותי קבורה.
סעיף 67
המוצע
חוק העמותות, התש"ם-1980, מקנה ליועץ המשפטי לממשלה ולרשם העמותות סמכות להגיש בקשה לפירוקה של עמותה. הוראה כללית זו תחול גם על בעל רישיון למתן שירותי קבורה שרשום כעמותה, ועשויה להיות מופעלת בעת שהמשרד לשירותי דת שוקל שיקולים שעניינם הפעלת הסעדים והסמכויות הקבועים בחוק המוצע להבטחת התנהלותם התקינה והרציפה של גופי הקבורה. מוצע אפוא כי הגשת בקשת פירוק של גופים מסוג גופי הקבורה, דהיינו גופים הפועלים מכח רישיון שהעניק להם השר או בעל תפקיד אחר במשרדו המופקד על הענקת רישיון כאמור, תוגש לאחר התייעצות מוקדמת עם גורמים אחרונים אלה.
סעיף 69
המוצע
מוצע כי מועד תחילתו של חוק זה יהיה שלושה חדשים מיום פרסומו, על מנת לאפשר פרק זמן סביר להתארגנות הגופים האחראים על יישומו והגורמים שיהיו כפופים להוראותיו.
|
סעיף 70 המוצע |
|
מאחר וכיום מנהלים את בתי העלמין בעלי רישיון העוסקים בעיסוקים החורגים מאלו המותרים להם על פי הרישיונות שיוצאו מכח החוק המוצע מצד אחד, ומאחר והם עוסקים במתן שירותי קבורה לציבור הרחב על בסיס מקרקעין שהועמדו לרשותם לשם כך, מצד שני, מוצע לקבוע כי יוענקו לגורמים אלו רישיונות למתן שירותי קבורה על פי חוק זה ואולם הם יהיו רשאים להמשיך ולעסוק בעיסוקים החורגים רק עד למוקדם שבין מועד תום תוקף הרישיונות (הניתנים ברגיל לתקופה של שנתיים) לבין תום שנה מיום תחילת החוק. מטבע הדברים הוראה זו לא תחול על רשויות מקומיות ומועצות דתיות.
כמו כן, אחד התנאים למתן רישיון לשירותי קבורה הוא שהמבקש יחזיק בזכות במקרקעין בהם הוא מתעתד ליתן את השירותים. אולם, קיימים גופי קבורה שאין להם זכות במקרקעין (כהגדרתה בחוק) בהם הם נותנים שירותי קבורה שנים רבות. מוצע אפוא שגופים כאמור הנותנים שירותי קבורה במשך 10 שנים קודם למועד כניסתו לתוקף של החוק, יהיו זכאים לכך שרשיונם יחודש לתקופה של שנתיים נוספות אם מתקיימים בהם שאר התנאים לקבלת רישיון (אלא אם כן תורה אחרת ועדת חריגים שתוקם בהתאם לחוק המוצע).
ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971, יבוטלו סעיפים 14א עד 14ב, 15(א)(3)-(4) ו- 15(ב), שיוחלפו על ידי החוק המוצע. כמו כן, יחולו מספר שינויים (כמפורט לעיל) בחוק הביטוח הלאומי, בפקודת בריאות העם ובחוק העמותות, במטרה להשיג תיאום אפקטיבי בין משרדי הממשלה השונים העוסקים בתחום, כשהמשרד לשירותי דת מהווה את הבריח התיכון בפעילות הכלל ממשלתית להסדרת התחום, ולהגנה מיטבית על זכות הקבורה של אזרחי ישראל, נשוא החיקוקים האמורים.
ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המנהלי
תוספת תקנים ותקציב שיידרשו למשרד לשירותי דת בגין הפעלת מערכת האכיפה המנהלית, הרישוי והפיקוח על גופי הקבורה, כמוצע במסגרת חוק זה, ייקבעו בהמשך.
ו. להלן נוסח החוק המוצע:
הצעת חוק שירותי קבורה (קבורה יהודית), התשע"ה-2015
|
פרק ראשון: הגדרות |
||
|
|
|
|
|
הגדרות |
1. |
בחוק זה - "אגודה חקלאית" - כהגדרתה בתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), תשנ"ו-1995[1]; "אישור ניהול תקין" - אישור בדבר ניהול תקין מאת הרשם המוסמך על-פי דין; "בית עלמין" - מקרקעין המיועדים על-פי תכנונם לקבורה, המשמשים בפועל לצורך זה או נעשות פעולות לצורך הכנתם לשימוש זה; "בית עלמין בברקת" - בית עלמין פעיל בברקת, כהגדרתו בתקנות שירותי הדת היהודיים (מועצת בתי העלמין היהודיים בברקת), התשס"ג-2002[2]; "בית עלמין סגור" - בית עלמין שהוכרז על ידי השר, בהודעה שפורסמה ברשומות, כבית עלמין סגור; "בית עלמין פעיל" - בית עלמין שאינו בית עלמין סגור; "בית עלמין חקלאי" - בית עלמין פעיל ביישוב חקלאי; "בית עלמין פעיל ביישוב מגוריו" - בית עלמין פעיל במקום בו נפטר זכאי תושב הארץ או בית עלמין פעיל אשר לפי הסכם המוסד לביטוח לאומי יקברו בו תושבי ישוב מגוריו של אותו אדם; "בן משפחה" - יהודי שהוא בן זוג, הורה, בן, בת, אח או אחות של נפטר; "בעל רישיון" - מי שניתן לו רישיון למתן שירותי קבורה; "דמי קבורה" - דמי קבורה המשולמים לבעל רישיון על ידי המוסד לביטוח לאומי בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי; "דרך עיסוק" - לרבות מי שפועל באמצעות עסק או באמצעות מנגנון עסקי או המבצע פעולה העולה כדי עסקה, כמשמעותה בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976[3]; "הסכם המוסד לביטוח לאומי" - הסכם בין בעל רישיון לבין המוסד לביטוח לאומי שנערך לפי תקנות הביטוח הלאומי; "הסכם להקמה או פיתוח בית עלמין" - הסכם להקמה או לרכישה של מבנים או תשתיות המיועדים לקבורה או לביצוע עבודה מסויימת במסגרת תכנון, הקמה, רכישה או הרחבה של מבנים ותשתיות המיועדים לקבורה או בהלוואה למימון כל אחד מאלה; "הסכם להקמה או פיתוח של קבורה רוויה בבית עלמין" - הסכם להקמה או לרכישה של מבנים או תשתיות המיועדים לקבורה רוויה או לביצוע עבודה מסויימת במסגרת תכנון, הקמה, רכישה או הרחבה של מבנים ותשתיות המיועדים לקבורה רוויה או בהלוואה למימון כל אחד מאלה; "השר" - השר לשירותי דת; "ועד מקומי" - כמשמעותו בסעיף 3(א) לפקודת המועצות המקומיות; "ועדת חריגים" - ועדת חריגים במשרד לשירותי דת, שעל חבריה נמנה גם היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת או נציגו, שתדון בבקשות למתן רישיון לשירותי קבורה של מבקשים שאינם יכולים להוכיח קיומה של זכות במקרקעין; "זכאי תושב הארץ" - יהודי תושב ישראל שבעל רישיון זכאי לקבל דמי קבורה בגין הבאתו לקבורה; "זכאי תושב חו"ל" - יהודי שאינו זכאי תושב הארץ; "זכות במקרקעין" - זכות בעלות או חכירה לדורות, לרבות זכות לקבלת זכות כאמור במקרקעין המיועדים לבית עלמין על-פי תוכנית; "חוק התכנון והבניה" - חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965[4]; "חוק שירותי הדת היהודיים" - חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971[5]; "חלקה חריגה" - חלקה בבית עלמין פעיל, למעט בית עלמין חקלאי, שהוגדרה כחריגה במפה המצורפת להסכם המוסד לביטוח לאומי וכל חלקת קבר בבית עלמין סגור, ולעניין בית עלמין בברקת - חלקות קבר מהסוגים המפורטים בטור ב' לפרק הראשון לחלק ג' לתוספת הראשונה; "חלקה סמוכה" - אחת משמונה החלקות הסובבות באופן רציף חלקת קבר, למעט בקבורת מכפלה, לפי סדר העדיפויות הבא: (1) החלקה מימין חלקת הקבר או משמאלה; (2) החלקה למראשֹת חלקת הקבר או לרגליה בקבורת שדה, בקבורת שדה במבנה ובקבורה ברמה או החלקה שמעל חלקת הקבר או מתחתיה בקבורת סנהדרין; (3) כל אחת מארבע החלקות הסובבות הנוספות; ובקבורת מכפלה - החלקה העליונה; "חלקת קבר" - חלקת קבר רגילה או חלקה חריגה; "חלקת קבר רגילה" - חלקה בבית עלמין פעיל שאינה חלקה חריגה, ולעניין בית עלמין בברקת - חלקות קבר מהסוגים המפורטים בטור א' לפרק הראשון לחלק ג' לתוספת הראשונה; "ישוב חקלאי" - ישוב המנוהל על ידי ועד מקומי או אגודה חקלאית; "מועצה אזורית" - מועצה מקומית שהוקמה על פי סעיף 1 לפקודת המועצות המקומיות, ואשר כוננה כמועצה אזורית; "מועצה דתית" - מועצה דתית שהוקמה בהתאם להוראות חוק שירותי הדת היהודיים; "פקודת המועצות המקומיות" - פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש][6]; "קבורה ברמה" - קבורה במבנה קומות שאינה בקומת הקרקע, שבה פתח הקבר מלמעלה; "קבורה רוויה" - שטח המיועד לקבורה בצפיפות העולה על 750 קברים לדונם קרקע; "קבורת מכפלה" - חלקת קבר בה ניתן לקבור שני נפטרים אחד מעל השני, שאינה קבר עילי; "קבורת סנהדרין" - קבורה בחלל בנוי או חצוב, שבה פתח הקבר בחזית; "קבורת שדה" - קבורה בשטח פתוח שבה פתח הקבר מלמעלה, שאינה קבורת שדה במבנה; "קבורת שדה במבנה" - קבורה במבנה קומות, בקומת הקרקע שבה פתח הקבר מלמעלה; "קבר עילי" - קבר חדש מעל קבר קיים אשר קבור בו אדם; "קרן פיתוח" - קרן שהוקמה בהתאם להוראות סעיף 27; "רישיון למתן שירותי קבורה" - רישיון שניתן לפי הוראות סעיף 3; "רשות מקומית" - עירייה שכוננה לפי פקודת העיריות [נוסח חדש][7], מועצה מקומית שכוננה לפי פקודת המועצות המקומיות, מועצה אזורית, ועד מקומי או אגודה חקלאית; "שירותי קבורה" - כל אלה: 1. פיתוח ואחזקת תשתיות קבורה ושטחים ציבוריים של בית עלמין; 2. מכירת חלקת קבר, לרבות תיווך במכירת חלקת קבר; 3. חפירת קבר; 4. הכנת נפטר לקבורה, לרבות טהרה; 5. הטמנת נפטר בקבר; 6. הובלת נפטרים; "תוכנית" - תוכנית לבית עלמין מכח חוק התכנון והבניה; "תקנות הביטוח הלאומי" - תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו-1976[8]. |
|
פרק שני: מתן שירותי קבורה |
||
|
איסור קבורה שלא על פי רישיון |
2. |
(א) לא יתן אדם שירותי קבורה לזכאי תושב הארץ או לזכאי תושב חו"ל, למעט שירות של הובלת נפטר כאמור בסעיף 8, אלא אם יש בידיו רישיון למתן שירותי קבורה בבית העלמין בו ניתנים שירותי הקבורה. |
|
(ב) לא ינתן רישיון למתן שירותי קבורה שלא למכלול שירותי קבורה. |
||
|
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו- (ב) רשאי השר להתיר לבעל רישיון שמתקיימים בו התנאים שיקבעו בתקנות, לרבות לעניין היקפי פעילותו, לרכוש את שירותי הקבורה המנויים בפסקת משנה (4) להגדרת שירותי קבורה מבעל רישיון אחר המספק שירות קבורה מסוג זה. השר יהיה רשאי לקבוע בתקנות תעריפים מירבים לשירותי קבורה שמספק כאמור בעל רישיון לבעל רישיון אחר. |
||
|
(ד) לא יגבה אדם תשלומים עבור מתן שירותי קבורה, בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק, אלא אם בידו רישיון תקף למתן שירותי קבורה בבית העלמין בו ניתנו. |
||
|
(ה) לא ימכור אדם בבית עלמין טובין או יתן שירות כדרך עיסוק, אלא באישורו המוקדם ובפיקוחו של בעל הרישיון באותו בית עלמין. השר רשאי לקבוע כללים לגבי סוגי טובין ושירותים שמותר יהיה למוכרם, כללים לגבי אופן מתן שירותים ומכירת טובין כאמור וכללים לגבי אופן פיקוח בעל הרישיון באותו בית עלמין על מתן השירותים ומכירת הטובין. |
||
|
תנאים למתן רישיון לשירותי קבורה |
3. |
השר רשאי לתת רישיון למתן שירותי קבורה לבית עלמין אחד או למספר בתי עלמין אם התקיים במבקש אחד מאלה: |
|
(א) הוא רשות מקומית או מועצה דתית הקשורה בהסכם תקף עם המוסד לביטוח לאומי לפי תקנות הביטוח הלאומי; |
||
|
(ב) הוא תאגיד שהתאגד כדין בישראל והתקיימו בו כל אלה: |
||
|
(1) במסמכי ייסודו או בדין המסדיר את פעילותו נקבע כי: (א) כל עיסוקו הוא מתן שירותי קבורה; (ב) חל איסור על חלוקת רווחים או חלוקה אחרת לחבריו או לבעלי מניותיו; (ג) במקרה של פירוקו ניתן יהיה להעביר את נכסיו רק לבעל רישיון אחר; |
||
|
(2) הוא הוכיח, להנחת דעתו של השר, כי לגבי כל בית עלמין שיכלל ברשיונו יש בידו זכות במקרקעי בית העלמין, או ועדת החריגים קבעה כי בידיו זכות שוות ערך במקרקעי בית העלמין בו הוא מתעתד ליתן את שירותי הקבורה; |
||
|
(3) הוא קשור בהסכם תקף עם המוסד לביטוח לאומי לפי תקנות הביטוח הלאומי; |
||
|
(4) הוא מחזיק באישור ניהול תקין; |
||
|
(5) המבקש, בעליו, מנהליו וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע השר, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים להיות בעלי רישיון למתן שירותי קבורה או בעלי תפקידים כאמור, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי; לעניין זה, "הורשע" - לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה; |
||
|
(6) לא ניתן לגביו צו פירוק או צו פירוק זמני, לא מונה לו כונס נכסים והוא לא החליט על פירוקו מרצון; |
||
|
(7) הוא עומד בתנאים נוספים שקבע השר, ובכלל זה תנאים הנוגעים לאיתנותו הפיננסית; |
||
|
רישיון, תנאיו והארכת תוקפו |
4. |
(א) רישיון למתן שירותי קבורה יעמוד בתוקפו שנתיים; לבקשת בעל רישיון יחדש השר את תוקף הרישיון לתקופות נוספות של שנתיים כל אחת, לאחר שנוכח שמתקיימים בבעל הרישיון כל התנאים לפי סעיף 3. על אף האמור, רשאי השר להאריך רישיון לתקופה קצרה יותר משנתיים בהחלטה מנומקת. |
|
(ב) רישיון למתן שירותי קבורה יכול שיינתן בתנאים, כפי שיקבע השר. |
||
|
(ג) השר יהיה רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, ממונה רישוי שירותי קבורה שיהיה מופקד על מתן רישיונות למתן שירותי קבורה. |
||
|
(ד) המבקש לקבל רישיון לשירותי קבורה או המבקש לחדש רישיון כאמור יגיש לשר בקשה לכך. |
||
|
(ה) בקשה לחידוש רישיון לשירותי קבורה תוגש לשר 90 ימים לפחות לפני פקיעת תוקפו של רישיון קיים. |
||
|
(ו) ניתן רישיון למתן שירותי קבורה, יפורסם הרישיון באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת. |
||
|
(ז) בעל רישיון יפרסם באתר האינטרנט שלו את הרישיון למתן שירותי קבורה שניתן לו ותנאיו, ויעמידו לעיון הציבור במשרדיו. |
||
|
(ח) בעל רישיון יודיע לשר, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר במסגרת בקשתו לקבלת רישיון קבורה או על כל אירוע שיש בו כדי להביא לאי-עמידתו בתנאי מהתנאים המנויים בסעיף 3, בתוך 30 ימים מיום השינוי או קרות האירוע. |
||
|
ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו |
5. |
(א) השר רשאי לבטל רישיון למתן שירותי קבורה, להגבילו, להתלותו לתקופה שיקבע או שלא לחדשו בכל אחד מהמקרים המנויים להלן, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו: |
|
(1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב; |
||
|
(2) הרישיון ניתן על יסוד מידע שגוי או מוטעה אשר לו היה ידוע לשר בטרם מתן הרישיון או חידושו, לא היה נותנו; |
||
|
(3) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים המנויים בסעיף 3; |
||
|
(4) בעל הרישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר לפי סעיף קטן (ב); |
||
|
(5) בעל הרישיון הפר הוראה מההוראות המנויות בפסקאות משנה 29(ג)(2) עד (9) בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת (כמשמעותן בסעיף 34); |
||
|
(6) הפר בעל רישיון צו הפסקה מינהלי שהוצא לו בהתאם להוראות סעיף 224 לחוק התכנון והבניה בשל בניה ללא היתר בתחומי בית עלמין; |
||
|
(7) מצא השר כי קיים אינטרס ציבורי משמעותי בהחלטה לפי סעיף זה. |
||
|
(ב) השר לא יקבל החלטה לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שדרש מבעל הרישיון לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, באופן ובתוך המועד שהורה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה שבו לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו. |
||
|
(ג) נודע לשר כי נגד בעל רישיון, נגד בעליו או נגד מנהל או בעל תפקיד בבעל רישיון מתנהלים הליכים פליליים בקשר לעבירה כאמור בסעיף 3(ב)(5) במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון או לכל בעל תפקיד בבעל הרישיון, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם, להתלות את הרישיון עד לסיום ההליכים כאמור. |
||
|
מינוי חשב מלווה |
6. |
(א) השר רשאי, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ומנימוקים שיירשמו, למנות לבעל הרישיון חשב מלווה לתקופה שיורה, בהתקיים אחת העילות שיקבע השר בתקנות, לרבות עילות שעניינן מצבו הכספי של בעל הרישיון או ליקויים בניהולו הכספי. |
|
(ב) מינה השר לבעל רישיון חשב מלווה, יקבע את תפקידי החשב המלווה וסמכויותיו, מקרב אלו המנויים בתקנות שהתקין השר, לרבות לעניין: קביעת תקציבו של בעל הרישיון וניהולו, ניהול משק הכספים שלו, עריכת תוכנית הבראה לבעל הרישיון, נטילת התחייבויות בשמו, העסקת עובדיו ופיטוריהם וניהול הליכים משפטיים בשמו ומטעמו של בעל הרישיון. |
||
|
(ג) הוקנו לחשב המלווה הסמכויות כאמור בסעיף קטן (ב), לא יהיו נתונות לבעל הרישיון, לעובדיו, למנהליו ולכל מי שמוסמך או רשאי להתחייב או לפעול בשמו על פי כל דין, הסמכויות שהוקנו כאמור לחשב המלווה. |
||
|
(ד) בעל הרישיון, עובדיו ומנהליו חייבים למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן. |
||
|
(ה) מונה לבעל הרישיון חשב מלווה, כל התחייבות כספית של בעל הרישיון לא תחייב אתו אלא אם כן חתם עליה, נוסף על החתימות הנדרשות לפי מסמכי התאגדותו והחלטותיו המחייבות של בעל הרישיון, גם החשב המלווה; על כל התחייבות כספית יצוין בכתב כי מונה לבעל הרישיון חשב מלווה וכי זו תחייב אותו רק אם נחתמה על יד החשב המלווה כאמור; התחייבות כספית שלא נחתמה כאמור – בטלה. |
||
|
(ו) השר רשאי להאריך את תקופת מינויו של החשב המלווה בתקופות נוספות כפי שיורה. |
||
|
(ז) שכרו של החשב המלווה ישולם על ידי בעל הרישיון, בשיעור שיקבע השר. |
||
|
(ח) דבר מינויו של החשב המלווה יצוין בכל מסמך של בעל הרישיון, שהוא בעל משמעות כספית או תקציבית, בנוסח שיקבע השר והודעה על מינויו תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת. |
||
|
(ט) השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לחשב מלווה. |
||
|
הבטחת רציפות שירותי קבורה |
7. |
(א) חדל בעל רישיון לתת שירותי קבורה, כולם או מרביתם, בהתאם להוראות רישיונו, או סבור השר שקיים חשש סביר כי בעל רישיון יחדל לתת שירותים כאמור, ונוכח השר שיש הכרח להבטיח רציפות במתן השירותים או למנוע שיבוש או הפסקה שלהם, רשאי הוא להורות בצו לבעל הרישיון לספק את השירות לפי הרישיון, לתקופה ובתנאים שיורה. |
|
(ב) ניתן צו לפי סעיף קטן (א), ומי שהצו חל עליו לא מילא אחר האמור בו, רשאי השר, בצו, למנות אדם שיופקד על מתן שירותי הקבורה ועל ניהול בית העלמין בו ניתנים שירותי הקבורה (להלן - מנהל ממונה), ורשאי הוא לפרט בצו את תפקידיו. |
||
|
(ג) במילוי תפקידיו לפי סעיף זה, יפעל המנהל הממונה לפי הוראות השר ויהיו לו כל הסמכויות הדרושות להבטחת קיומם של שירותי הקבורה והתשתיות והמקורות לקיומם, לרבות הסמכויות הדרושות לניהולו של בעל הרישיון. |
||
|
(ד) הופסק מתן שירותי קבורה כאמור, ונוכח השר כי בנסיבות העניין לא ניתן לקיים את שירותי הקבורה בידי בעל הרישיון, רשאי הוא למנות מיד את המנהל הממונה. |
||
|
(ה) מינויו של המנהל ממונה לפי סעיף זה יהיה לתקופה שיקבע השר ושלא תעלה על שנה אחת; השר רשאי להאריך את המינוי לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנה אחת, וכן רשאי הוא להחליפו בכל עת. |
||
|
(ו) הותלה, בוטל או לא חודש רישיונו של בעל רישיון, ונוכח השר כי יש הכרח להבטיח רציפות מתן שירותים בבית העלמין כנדרש, רשאי השר להורות על מתן שירותי קבורה בבית העלמין המנוהל על ידי מי שבוטל רישיונו (להלן - התאגיד היוצא) על ידי בעל רישיון אחר (להלן - התאגיד הנכנס). |
||
|
(ז) הורה השר על העברת שירותי הקבורה מהתאגיד היוצא אל התאגיד הנכנס, יהיה הוא רשאי להוסיף ולהורות על תשלומים שישלם התאגיד הנכנס לתאגיד היוצא, תשלומים שיקבל התאגיד הנכנס, תשלומים שיועברו לקרן הפיתוח ולקרן קבורה רווייה בהתאם לסעיף 27 לחוק זה, התחייבויות התאגיד הנכנס והוראות אחרות הצריכות לעניין זה, הכל באופן שיקבע בתקנות שיתקין השר לעניין זה. |
||
|
שירותי הובלת נפטרים |
8. |
לא יוביל אדם נפטר אלא אם התקיימו כל אלה: |
|
(א) נותן שירות ההובלה לא היתנה את מתן שירות הובלת הנפטר ברכישת כל שירות אחר. |
||
|
(ב) נותן שירות ההובלה לא גבה תשלום כלשהו בגין הובלת הנפטר ממשפחת הנפטר או מכל גורם אחר שאינו בעל הרישיון שבבית העלמין שבניהולו נקבר הנפטר, והוא מפרסם במקום בולט בעסקו, ובאתר האינטרנט, אם יש לו אתר כאמור, את העובדה כי מקבלי שירותי הובלה ממנו אינם מחוייבים ברכישת שירותים נוספים כאמור, בעברית, אנגלית, רוסית ואמהרית. |
||
|
(ג) התמורה בגין הובלת הנפטר תשולם לנותן שירותי ההובלה על ידי בעל הרישיון שבבית העלמין שבניהולו נקבר הנפטר. השר יקבע בתקנות הוראות לעניין התמורה אותה זכאי נותן שירותי ההובלה לקבל מבעל רישיון, דרכי חישובה בשים לב להוראות תקנות הביטוח הלאומי בעניין זה ומועדי תשלומה. |
||
|
מועצת בית עלמין |
9. |
(א) על מנת לאפשר הספקתם של שירותי קבורה על ידי בעלי רישיון לתושבי אזור שקבע השר, רשאי השר להכריז על הקמת מועצת בתי עלמין לאותו אזור. |
|
(ב) מועצת בתי עלמין תהיה תאגיד הכשיר לזכויות וחובות משפטיות, ודבר הקמתה, תפקידיה וסמכויותיה יקבעו על ידי השר. |
||
|
(ג) על אף האמור בסעיף 2(א), פעילותה של מועצת בית עלמין, כפי שתוגדר בתקנות שיתקין השר בעניינה, אינה טעונה רישיון למתן שירותי קבורה, אלא אם הורה השר אחרת. |
||
|
פרק שלישי: הזכות לקבורה ומכירת חלקות קבר |
||
|
|
סימן א': הזכות לקבורה |
|
|
הזכות לקבורה ואיסור מכירת חלקת קבר לאחר פטירה |
10. |
(א) זכאי תושב הארץ שנפטר זכאי להיקבר בחלקה רגילה בבית עלמין פעיל ביישוב מגוריו ואם לא נותרו חלקות רגילות בבית עלמין פעיל בישוב מגוריו, יהיה נפטר כאמור זכאי להיקבר בחלקה רגילה בבית עלמין פעיל הסמוך ביותר לבית העלמין הפעיל בישוב מגוריו. בעל הרישיון בבית עלמין כאמור, לפי העניין, לא יסרב לקבור נפטר בהתאם להוראות סעיף זה. |
|
(ב) נפטר זכאי תושב הארץ והובא לקבורה בחלקת קבר רגילה, לא ידרוש ולא יגבה בעל רישיון כל תשלום בגין חלקת הקבר. |
||
|
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) זכאי תושב הארץ שנפטר יהיה זכאי להיקבר בחלקה רגילה בבית עלמין חקלאי רק אם ישוב מגוריו מנוי ברשיונו של בעל הרישיון שבבית העלמין החקלאי שבניהולו מבקשים לקֹברו. |
||
|
איסור גביית תשלומים |
11. |
בעל רישיון לא ידרוש ולא יגבה, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בכסף או בשווה כסף - |
|
(א) כל תמורה או תשלום בגין חלקת קבר, אלא בהתאם לקבוע בהוראות סימנים ב', ג' ו- ד' לפרק זה. |
||
|
(ב) כל תשלום אחר שלא הותר לו לגבותו בהתאם לתקנות שהתקין השר מכח חוק זה או מכוחן. |
||
|
|
סימן ב': מכירה של חלקת קבר רגילה |
|
|
מכירת חלקת קבר בחיים |
12. |
(א) זכאי תושב הארץ המבקש לרכוש בחייו חלקת קבר רגילה ישלם סכום שלא יעלה על התעריף המפורט בחלק א' או בחלק ב' לתוספת הראשונה (להלן - תעריף הבסיס). |
|
(ב) זכאי תושב הארץ המבקש לרכוש חלקת קבר בבית עלמין בברקת, ישלם סכום שלא יעלה על התעריף המפורט בפרק השני לחלק ג' לתוספת הראשונה (להלן - תעריף בית העלמין ברקת). |
||
|
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו- (ב), בגין רכישת חלקת קבר רגילה על ידי זכאי תושב הארץ בחייו בכל אחד מהמקרים המנויים בתוספת השניה, ישולם סכום בשיעור הנקוב בתוספת השניה. |
||
|
(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו- (ג), בעל רישיון המנהל בית עלמין חקלאי ימכור חלקות קבר בחיים רק לתושבי הישובים המנויים ברישיונו, כפי שנקבעו בהתאם להוראות סעיף 62(ב) או לבן משפחה של נפטר שנקבר כדין בבית העלמין. התמורה בגין חלקת קבר בחיים בבית עלמין חקלאי תהיה בהתאם לתעריף הבסיס, ובמקרים המנויים בתוספת השניה, בשיעור הנקוב שם. |
||
|
|
סימן ג': מכירת חלקה חריגה |
|
|
מכירת חלקה חריגה |
13. |
זכאי תושב הארץ המבקש לרכוש חלקה חריגה או בני משפחה של תושב הארץ שנפטר המבקשים לרכוש בעבורו חלקה חריגה, ישלמו סכום שאינו עולה על התעריף לחלקה חריגה כאמור בסעיפים 12(א) ו- 12(ב) ובהתאמות הנקובות בתוספת השניה. |
|
|
סימן ד': מכירת חלקת קבר לזכאי תושב חו"ל |
|
|
|
14. |
(א) לא ימכור בעל רישיון חלקת קבר לזכאי תושב חו"ל אלא בהתאם להוראות סימן זה. |
|
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) בעל רישיון רשאי לקבור זכאי תושב חו"ל בקבר עילי. על קבורה בקבר עילי של זכאי תושב חו"ל יחולו הוראות סעיף 19. |
||
|
מכירת חלקת קבר לתושב חו"ל |
15. |
(א) (1) בעל רישיון הגובה בגין חלקות קבר רגילות תעריפים בהתאם לחלק ב' לתוספת הראשונה, יוכל למכור לזכאי תושב חו"ל אך ורק חלקות קבר מהסוגים הבאים: |
|
(א) חלקת קבר רגילה בבית עלמין פעיל מסוג קבורה ברמה או קבורת סנהדרין; |
||
|
(ב) חלקה חריגה ובלבד שבסך הכל לא ימכרו לזכאים תושבי חו"ל חלקות חריגות בשיעור העולה על 50% מכלל החלקות החריגות שבעל הרישיון רשאי למכור בבית העלמין בהתאם להסכם המוסד לביטוח לאומי (להלן - מכסת החלקות). |
||
|
(2) בעל הרישיון כאמור בפסקת משנה (1) יקבע תעריפים אחידים לכל אחד מסוגי חלקות הקבר המפורטים בפסקת משנה (1) ויפרסם אותם בהתאם להוראות סעיף 25. בעל הרישיון לא יהיה רשאי לגבות בגין מכירת חלקת קבר כאמור בפסקת משנה (1) סכום העולה על התעריף האחיד שיפרסם. |
||
|
(ב) (1) בעל רישיון הגובה בגין חלקות קבר רגילות תעריפים בהתאם לחלק א' לתוספת הראשונה יוכל למכור לזכאי תושב חו"ל רק חלקה חריגה, ובלבד שסך כל החלקות החריגות שימכרו על ידו לזכאים תושבי חו"ל לא יעלה על מכסת החלקות (כהגדרתה בפסקת משנה (א)(1)(ב)) ושמספר החלקות שימכרו על ידו לזכאים תושבי חו"ל במהלך שנה קלנדרית לא יעלה על 5% מכלל הנפטרים שנקברו על ידו בשנה הקלנדרית הקודמת באותו בית עלמין. |
||
|
(2) בגין מכירת חלקה חריגה לזכאי תושב חו"ל כאמור בפסקת משנה (1) יגבה בעל הרישיון סכום אחיד שלא יעלה על התעריף לרוכש חלקה חריגה הקבוע בתוספת השניה. |
||
|
(ג) (1) בעל רישיון המביא לקבורה נפטרים בבית עלמין בברקת יוכל למכור לזכאי תושב חו"ל אך ורק חלקות קבר מהסוגים הבאים: |
||
|
(א) חלקת קבר רגילה מסוג קבורה ברמה או קבורת סנהדרין; |
||
|
(ב) חלקה חריגה ובלבד שסך כל החלקות החריגות שימכרו על ידו לזכאים תושבי חו"ל לא יעלה על האחוז הקבוע בפרק השלישי לחלק ג' לתוספת הראשונה מכלל החלקות החריגות בבית העלמין. |
||
|
(2) בגין מכירת חלקת קבר לזכאי תושב חו"ל כאמור בפסקת משנה (1) יגבה בעל הרישיון סכום אחיד שלא יעלה על 150% מהתעריף הקבוע בפרק השני לחלק ג' לתוספת הראשונה, בהתאם לסוג חלקת הקבר הנמכרת. |
||
|
(ד) בנוסף על התעריפים הקבועים בפסקאות משנה (א)(2), (ב)(2) ו- (ג)(2) יהיה בעל רישיון רשאי לגבות בגין קבורתו של זכאי תושב חו"ל בחלקה שרכש כאמור סך שלא יעלה על סך דמי הקבורה. |
||
|
|
סימן ה': הוראות כלליות |
|
|
תחולה |
16. |
הוראות סימן זה יחולו על מכירת חלקות קבר כאמור בפרק זה, למעט הוראות סעיפים 20 ו- 21 שלא יחולו על מכירת חלקות קבר לזכאים תושבי חו"ל כאמור בסימן ד' לפרק זה. |
|
איסור רכישת חלקת קבר שלא לשימוש אישי |
17. |
(א) לא ירכוש אדם חלקת קבר אלא בעבור עצמו או בעבור בן משפחתו או בעבור מי שהוא משמש אפוטרופסו. |
|
(ב) לא ירכוש אדם חלקת קבר לשם מכירתה. |
||
|
(ג) האמור בסעיפים קטנים (א) ו- (ב) לא יחול על בעל רישיון הרוכש חלקת קבר בהתאם לתנאי רישיונו. |
||
|
(ד) לא ימכור בעל רישיון חלקת קבר אלא אם כן היא מיועדת לרוכש, לבן משפחתו או מי שהוא משמש כאפוטרופסו, ובלבד שהובא לידיעתו של רוכש החלקה כאמור כל המידע האמור בסעיף 25(ב) והוא חתם במשרדי בעל הרישיון על טופס אישור עסקה בנוסח שיקבע השר. |
||
|
(ה) לא ימכור בעל רישיון חלקת קבר לקבורתו של מי שאינו זכאי תושב הארץ או זכאי תושב חו"ל. |
||
|
איסור קבורה בחלקת קבר שנרכשה |
18. |
לא יקבור בעל רישיון בחלקת קבר שנרכשה בהתאם להוראות סימנים ב', ג' או ד' מי שאינו רוכש החלקה או שהחלקה נרכשה עבורו בהתאם להוראות סעיפים 17(א) ו- 17(ד) או שהחלקה הוסבה לו בהתאם להוראות סעיף 22. |
|
קבורה בקבר עילי |
19. |
בגין קבורת נפטר בקבר עילי יגבה בעל רישיון את עלות הכנת הקבר הקיים לקבורה עילית ולא יותר מהסך הקבוע בחלק ד' לתוספת הראשונה. היה הנקבר זכאי תושב חו"ל, יהיה בעל הרישיון רשאי לגבות בנוסף גם סכום השווה לדמי קבורה. |
|
חובת שמירת חלקה סמוכה לבן משפחה |
20. |
נפטר אדם והשאיר אחריו בני משפחה, במשך 30 ימים מיום קבורת הנפטר לא ימכור בעל רישיון את החלקה הסמוכה, ככל שהיא קיימת, או לא יקבור בה נפטר אחר. |
|
מכירת חלקה סמוכה לבן משפחה |
21. |
(א) פנה בן משפחה של נפטר, בתוך 30 ימים מיום קבורת הנפטר בבקשה לרכוש את החלקה הסמוכה בעבור עצמו, הוא יהיה זכאי לרכוש את החלקה הסמוכה בתנאים כאמור בתקנות שיקבע השר. השר יהיה רשאי להסדיר בתקנות כללי הודעה למשפחת הנפטר על זכויותיהם בהתאם לסעיף זה. |
|
(ב) לא הוגשה פניה כאמור בתוך 30 ימים, רשאי בעל הרישיון לקבור בחלקה הסמוכה כל נפטר או למכור אותה, הכל בהתאם להוראות חוק זה. |
||
|
ביטול עסקת רכישת חלקת קבר בחיים |
22. |
השר יקבע בתקנות, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה, הוראות לעניין ביטול עסקת רכישה של חלקת קבר שרכש אדם בחייו וחזר בו מרכישתה או שנפטר ונקבר בחלקה אחרת, ולעניין הסבת חלקת קבר שנרכשה בחיים לבן משפחה של הרוכש, לרבות כללים להשבת התשלום ששולם בעד החלקה האמורה.
|
|
הנחות מתעריפים |
23. |
השר יקבע אמות מידה למתן הנחות על ידי בעל רישיון מהתעריפים המרביים המפורטים בתוספת הראשונה, ובלבד ששיעור ההנחה המרבי לרוכש חלקת קבר בחיים לפי חוק זה לא יעלה על 30% מהתמורה בתשלומה הוא חייב בגין חלקת הקבר על-פי הוראות חוק זה. בעל רישיון לא יהיה רשאי לתת הנחות אלא לפי אמות מידה כאמור. |
|
עדכון תעריפים |
24. |
(א) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה או כל חלק שלה. |
|
(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) לעיל: |
||
|
(1) הסכומים המפורטים בתוספת הראשונה ישתנו ב- 1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי, ובלבד שהמדד החדש היה גבוה מהמדד היסודי. |
||
|
(2) בסעיף זה: "המדד החדש" - שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי; "המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם; "מדד" - מדד תשומות הבניה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. |
||
|
(ג) סכומים מעודכנים כאמור יפורסמו בתום 30 ימים לאחר כל עדכון ברשומות ובעיתון; לעניין סעיף זה, "פרסום בעיתון" - כהגדרתו בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה. |
||
|
הצגת ומסירת מידע מלא |
25. |
(א) בעל רישיון יציג במשרדיו ובאתר האינטרנט שלו, ככל שהוא קיים, באופן בולט ובאופן ברור וקריא מפה מפורטת של בית העלמין, בשפות עברית, אנגלית, רוסית ואמהרית, בחתימת נציג המוסד לביטוח לאומי, שבה יצויינו הגושים והחלקות בבית העלמין, לרבות סוגי חלקות הקבורה בכל אחד מחלקי בית העלמין. |
|
(ב) בעל רישיון יגלה לכל המבקש לרכוש חלקת קבר, בכתב וטרם הרכישה, כל פרט מהותי בנוגע לרכישת חלקת קבר כאמור כפי שיקבע השר, לרבות הסכום שיש לשלם בעד חלקת הקבר, הנחות או פטור מתשלום שלהם זכאי הרוכש או הנפטר ואפשרויות רכישת חלקות קבר בבית העלמין; מידע כאמור שאינו נוגע לרוכש מסוים, יוצג במקום בולט לעין במשרדיו של בעל הרישיון, בשפות עברית, אנגלית, רוסית ואמהרית. |
||
|
תעריפים בבית עלמין המקיים קבורה רוויה |
26. |
(א) השר רשאי לעדכן מעת לעת את רשימת בעלי הרישיון שיגבו תעריף בהתאם לקבוע בחלק ב' לתוספת הראשונה. ובלבד שהוכחו לשר כל אלה: |
|
(1) לפחות 50% מהשטחים שפיתח בעל הרישיון מיום 3.5.2007 פותחו לקבורה רוויה; |
||
|
(2) לפחות 50% מסך שטח מתחמי הקבורה החדשים באותו בית עלמין מיועדים על פי תוכנית לקבורה רוויה; "שטח מתחמי הקבורה החדשים" לעניין זה - שטחי הקבורה בבית העלמין המיועדים לקבורה וטרם פותחו; |
||
|
(3) בעל הרישיון החל בביצוע עבודות בניה ופיתוח של שטח מתחמי הקבורה החדשים, כולו או חלקו. |
||
|
(ב) השר יפרסם ברשומות רשימה עדכנית של בעלי רישיון כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 6 חודשים מיום פרסום החוק, וככל שחלו שינויים ברשימה, בתוך 60 ימים ממועד החלטה כאמור בסעיף קטן (א). |
||
|
קרן ייעודית |
27. |
(א) בעל רישיון ינהל קרן פיתוח שתקבוליה יהיו כל אחד מאלה: (1) כל הכספים שיתקבלו ממכירות חלקות קבר רגילות וחלקות חריגות; (2) כל כספי תמיכה, מענק, הקצבה או השתתפות אחרת מתקציב המדינה והרשות המקומית אשר יועברו לבעל הרישיון למטרות פיתוח בית עלמין; (3) אגרות שירותים (כהגדרתן בתקנות הביטוח הלאומי) שיגבו על ידו; ו- (4) כל תשואה שתצטבר על כספים כאמור (בסעיף זה - כספי קרן הפיתוח). |
|
(ב) בעל רישיון הגובה תעריפים כמפורט בחלק ב' לתוספת הראשונה, ינהל קרן פיתוח נוספת המיועדת לפיתוח קבורה רוויה, שתקבוליה יהיו לפחות 75% מהתקבולים האמורים בסעיף קטן (א) (להלן - קרן קבורה רוויה), ויתרת התקבולים ינוהלו בקרן פיתוח כאמור בסעיף קטן (א). |
||
|
(ג) כספי קרן הפיתוח ישמשו למטרות פיתוח בית העלמין ואחזקת בתי עלמין סגורים בלבד, וכספי קרן קבורה רוויה ישמשו לפיתוח קבורה רוויה בלבד. |
||
|
(ד) כספי קרן הפיתוח וקרן הקבורה הרוויה ינוהלו בחשבון בנק נפרד אחד או יותר, כפי שיקבע השר, שיוחזקו בו אך ורק כספי קרן הפיתוח וקרן הקבורה הרוויה. ניהול הכספים כאמור יעשה בהתאם להוראות שיקבע השר. |
||
|
(ה) כספי קרן הפיתוח וקרן הקבורה הרוויה וזכותו של בעל הרישיון לקבלת כספים אלו לא יהיו ניתנים להעברה או לשעבוד, אלא אם כן ההעברה או השעבוד נעשו לטובת מי שבעל הרישיון התקשר עימו כדין בהסכם להקמה או פיתוח של בית עלמין או בהסכם להקמה או פיתוח של קבורה רוויה בבית עלמין, לפי העניין, ובכל מקרה לא יותר משיעור מנכסי הקרן שיקבע בתקנות. |
||
|
(ו) כספי קרן הפיתוח וקרן הקבורה הרוויה וזכותו של בעל הרישיון לקבלת כספים אלו לא יהיו ניתנים לעיקול. |
||
|
|
|
(ז) כספי קרן הפיתוח וכספי קרן הקבורה הרוויה, לרבות כספים המיועדים להפקדה בקרנות אלו, לא ישמשו לתשלום עיצום כספי או למתן עירבון לפי הוראות הפרק הרביעי. |
|
פרק רביעי: אכיפה מנהלית |
||
|
|
סימן א': עיצום כספי |
|
|
הגדרות |
28. |
בסימן זה- "בעל רישיון" - לרבות מועצת בתי עלמין; "הממונה" - סמנכ"ל בכיר לשירותי דת במשרד לשירותי דת. |
|
עיצום כספי |
29. |
(א) הפר בעל רישיון הוראה מהוראות החוק החלה עליו, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 5,000 שקלים חדשים: |
|
(1) לא הציג במשרדיו ובאתר האינטרנט שלו מפה מפורטת של בית העלמין בניגוד להוראת סעיף 25(א); |
||
|
(2) לא גילה למבקש לרכוש חלקת קבר, טרם הרכישה, פרטים המנויים בתקנות לפי סעיף 25(ב), המפורטות בתוספת השלישית; |
||
|
(3) לא הגיש לשר דוחות במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראת סעיף 58(א); |
||
|
(4) לא הגיש לשר דוחות באופן שנקבע לכך, בניגוד להוראת סעיף 58(ב); |
||
|
(5) לא פיקח על מתן שירותים בתחומי בית העלמין בניגוד להוראת סעיף 2(ה). |
||
|
(ב) הפר בעל רישיון הוראה מהוראות החוק החלה עליו, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 25,000 שקלים חדשים: |
||
|
(1) לא שילם לנותן שירות הובלת נפטרים את התשלום לו הוא זכאי או לא שלמו במועדו בניגוד להוראת סעיף 8(ג); |
||
|
(2) הגיש בקשה לחידוש רשיון למתן שירותי קבורה לאחר המועד שנקבע לכך בניגוד להוראת סעיף 4(ה); |
||
|
(3) קיבל תשלומים בניגוד לתקנות לפי הוראות סעיף 11(ב), המפורטות בתוספת השלישית; |
||
|
(4) מכר חלקת קבר בבית עלמין חקלאי למי שאינו תושב מי מהיישובים הרשומים ברישיונו או אינו בן משפחה של נפטר שנקבר בבית העלמין החקלאי, בניגוד להוראות סעיף 12(ד); |
||
|
(5) מכר חלקת קבר בלי שרוכש החלקה חתם על טופס אישור עסקה בניגוד להוראת סעיף 17(ד). |
||
|
(6) מכר חלקת קבר בהנחה העולה על זו שקבע השר בהתאם להוראת סעיף 23; |
||
|
(7) קבר נפטר שאינו בן משפחה בחלקה סמוכה במהלך 30 ימים לאחר קבורת נפטר או לא אפשר לבני משפחת הנפטר לרכוש את החלקה הסמוכה, בניגוד לסעיף 20 ולתקנות לפי סעיף 21 המפורטות בתוספת השלישית; |
||
|
(8) לא קיים הוראה לפי תקנות לפי סעיף 22 לחוק המנויות בתוספת השלישית, שעניינן ביטול עסקת רכישת חלקת קבר בחיים או הסבת חלקת קבר לבן משפחה; |
||
|
(9) לא מסר פרטים או מידע שנדרש למסרם בניגוד להוראת סעיף 51(ג); |
||
|
(10) שילם תשלומי שכר לעובדיו או למנהליו בניגוד לתקנות מכח סעיף 63(ב) המנויות בתוספת השלישית; |
||
|
(11) לא פיתח את בית העלמין או ניהלו בניגוד לתקנות מכח סעיף 63(ה) המפורטות בתוספת השלישית או בניגוד להוראות שנקבעו ברישיונו. |
||
|
(ג) הפר בעל רישיון הוראה מהוראות החוק החלה עליו כמפורט בפסקאות משנה (2)-(9) להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסכום המחושב כאמור בפסקת משנה (1) להלן: |
||
|
(1) (א) למפר שבמועד הטלת העיצום הכספי מחזיק ברישיון לשירותי קבורה במשך 18 חודשים לפחות: 50,000 שקלים חדשים בתוספת 0.5% מהכנסתו השנתית של בעל הרישיון; "הכנסה שנתית" לעניין סעיף זה משמעה כל הכנסותיו של בעל הרישיון, ולעניין בעל רישיון שהוא רשות מקומית או מועצה דתית - כל הכנסותיו ממתן שירותי קבורה או בקשר אליהם, והכל כפי שפורט בדין וחשבון שהוגש על ידו בהתאם להוראת סעיף 58(א) בגין השנה הקודמת לשנה בה הוטל העיצום, ואם לא הוגש דין וחשבון כאמור, הכנסתו השנתית של בעל הרישיון, כפי שפורטה בדין וחשבון האחרון שהוגש על ידו בהתאם להוראת סעיף 58(א) בתוספת 20% לכל שנה בה לא הוגש על ידו דין וחשבון כאמור; |
||
|
(ב) למפר שבמועד הטלת העיצום מחזיק ברישיון לשירותי קבורה פחות מ- 18 חודשים - 50,000 שקלים חדשים; |
||
|
(2) נתן שירותי קבורה בניגוד להוראות סעיף 2(א); |
||
|
(3) סירב לקבור זכאי תושב הארץ שנפטר בניגוד להוראות סעיף 10(א); |
||
|
(4) קיבל תשלום עבור חלקת קבר בניגוד להוראת סעיף 10(ב) או 10(ג); |
||
|
(5) קיבל תשלומים בניגוד להוראת סעיף 11(א); |
||
|
(6) קבר נפטר בחלקת קבר שנרכשה על ידי אחר בניגוד להוראת סעיף 18; |
||
|
(7) לא הקים קרן פיתוח או קרן קבורה רוויה בניגוד להוראות סעיף 27; |
||
|
(8) ניהל את כספי קרן הפיתוח או קרן קבורה רוויה שלא בחשבון נפרד, בניגוד להוראות סעיף 27(ד) או עשה שימוש בכספי הקרן שלא למטרות המנויות בסעיף 27(ג); |
||
|
(9) השתמש בדמי קבורה או בכל תשלום אחר ששולם לו בגין מתן שירותי קבורה בניגוד להוראות סעיף 60; |
||
|
(10) טעה בזיהוי נפטר לפני הבאתו לקבורה. |
||
|
(ד) הנותן שירותי קבורה כדרך עיסוק ללא רישיון למתן שירותי קבורה בניגוד להוראת סעיף 2(א) - רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסכום של 250,000 שקלים חדשים ויחולו עליו הוראות פרק זה, בשינויים המחוייבים. |
||
|
(ה) התנה נותן שירותי הובלה כדרך עיסוק את מתן שירות ההובלה בשירות אחר או קיבל תשלום בגין הובלת נפטר בניגוד להוראות סעיף 8 - רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסכום של 50,000 שקלים חדשים, ויחולו עליו הוראות פרק זה, בשינויים המחוייבים. |
||
|
(ו) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השלישית לחוק העיקרי. |
||
|
הפרה בנסיבות מחמירות |
30. |
(א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי בעל רישיון או אדם אחר הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 29, בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, ששיעורו פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי סעיף 29. |
|
|
|
(ב) בסעיף זה "נסיבות מחמירות" - הפרה הנוגעת למספר רב של מקבלי שירות, מספר הפרות שארעו במהלך אירוע אחד או גביית יתר של תשלום לפי חוק זה בשיעור העולה על 50% מהתשלום שנקבע או עולה ב- 10,000 שקלים חדשים על התשלום שנקבע. |
|
הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי |
31. |
(א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה מההוראות המנויות בסעיף 29 (בסימן זה - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי סימן זה, ימסור לו הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בסימן זה - הודעה על כוונת חיוב). |
|
(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה בין השאר את אלה: |
||
|
(1) המעשה או המחדל (בסימן זה - המעשה) המהווה את ההפרה; |
||
|
(2) סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר והתקופה לתשלומו; |
||
|
(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו בפני הממונה, לפי סעיף 32; |
||
|
(4) התוספת לסכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 34 והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף. |
||
|
זכות טיעון |
32. 1 |
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 31 רשאי לטעון את טענותיו בפני הממונה, בכתב או בעל-פה בהתאם להחלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים. |
|
החלטת הממונה ודרישת תשלום |
33. |
(א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 32, האם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 35. |
|
(ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) - |
||
|
(1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בסימן זה - דרישת תשלום) שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו; |
||
|
(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך בכתב. |
||
|
(3) בדרישת התשלום או בהודעה לפי פסקת משנה (2) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו. |
||
|
(ג) לא טען המפר את טענותיו לפי סעיף 32 עד תום התקופה הנקובה בסעיף 32, יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. |
||
|
הפרה נמשכת והפרה חוזרת |
34. |
(א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. |
|
(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה המנויה בסעיף 29, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי. |
||
|
סכומים מופחתים |
35. |
(א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). |
|
(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסעיף 29, בשיעורים שיקבע. |
||
|
סכום מעודכן של העיצום הכספי |
36. |
(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בפני הממונה כאמור בסעיף 32, ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית המשפט לפי סעיף 47(א), ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 47(ב), יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור. |
|
(ב) הסכומים הקבועים בסעיף 29 יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון - לעומת המדד שהיה ידוע ביום י' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015); הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. |
||
|
(ג) הממונה יפרסם הודעה ברשומות על הסכומים המעודכנים לפי סעיף קטן (ב). |
||
|
המועד לתשלום העיצום הכספי |
37. |
המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 32(ב). |
|
הפרשי הצמדה וריבית |
38. |
לא שילם המפר עיצום כספי במועד שנקבע לתשלומו, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961[9] (בפרק זה - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו. |
|
גביה |
39. |
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה)[10]. |
|
|
סימן ב': התראה מנהלית |
|
|
התראה מנהלית |
40. |
(א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה מההוראות המנויות בסעיף 29, והתקיימו נסיבות שקבע הממונה בנהלים (לעניין סימן זה וסימן ג' - הנהלים) באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא במקום להמציא למפר הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א' לפרק הרביעי, להמציא לו התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה (להלן - התראה מנהלית). בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה. |
|
(ב) בהתראה מנהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 42, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 41. |
||
|
(ג) ניתנה למפר התראה מנהלית כאמור שלא בוטלה ולא תיקן המפר את ההפרה בתוך 60 ימים, יהיה הממונה רשאי להוציא למפר דרישת תשלום כאמור בסעיף 33(ב)(1) או בסעיף 42. |
||
|
בקשה לביטול התראה מנהלית |
41. |
(א) נמסרה למפר התראה מנהלית כאמור בסעיף 40, הוא רשאי לפנות לממונה, בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה: |
|
(1) המפר לא ביצע את ההפרה; |
||
|
(2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה. |
||
|
(ב) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מנהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים. |
||
|
הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה |
42. |
(א) נמסרה למפר התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 34(א). מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום, ויחולו הוראות סעיפים 32 ו- 33 בשינויים המחוייבים. |
|
|
(ב) נמסרה למפר התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 34(ב), והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת. מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות סעיפים 32 ו- 33 בשינויים המחוייבים. |
|
|
|
סימן ג': התחייבות להימנע מהפרה |
|
|
התחייבות להימנע מהפרה
|
43. |
(א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה מההוראות המפורטות בסעיף קטן (ב) להלן, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים, רשאי הוא במקום להמציא למפר הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א' לפרק הרביעי, להמציא לו הודעה שלפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי הוראות סימן זה, במקום שיוטל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א' לפרק הרביעי (להלן - התחייבות להימנע מהפרה). |
|
(ב) (1) הוראות לפי פסקאות משנה 29(א)(1), (2), (4) או (5); |
||
|
(2) הוראות לפי פסקאות משנה 29(ב)(1), (2), (3), (5), (6), (7), (8), (10) או (11); |
||
|
(3) הוראות לפי פסקאות משנה 29(ג)(3), (6), (7) או (8). |
||
|
(ג) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה בתוך תקופה שיקבע הממונה, ובלבד שהתקופה האמורה תחל ביום מסירת ההודעה, לא תעלה על שנתיים (בסימן זה - תקופת ההתחייבות). |
||
|
(ד) הממונה רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם במהלך תקופת ההתחייבות לשם הקטנת הנזק שנגרם מההפרה או מניעת הישנותה, ובכלל זה - |
||
|
(1) החזרת כסף או נכס למקבלי שירות בתוך תקופה שיורה עליה הממונה; |
||
|
(2) פרסום מודעות ברבים בעניין ההפרה ובעניין כתב ההתחייבות, כפי שיורה הממונה ובתוך התקופה שיורה עליה. |
||
|
(ה) הממונה יקבע את גובה העירבון שעל המפר להפקיד בנוסף על כתב ההתחייבות; גובה העירבון יהיה בגובה העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומן של נסיבות הפחתה בהתאם להוראות לפי סעיף 35, והוא יעמוד בתוקפו למשך כל תקופת ההתחייבות. |
||
|
(ו) סבר הממונה כי קיים עניין לציבור המחייב זאת, הוא רשאי לפרסם הודעה בשני עיתונים יומיים, שלושים ימים לפחות לפני קבלת כתב ההתחייבות, בדבר כוונתו לקבל כתב התחייבות, וכן הוא רשאי בהודעה כאמור, להזמין כל אדם להביא לפניו את טענותיו בעניין ההתחייבות. |
||
|
תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי-הגשתם |
44. |
הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי סימן זה בתוך 30 ימים ממיום מסירת הודעה כאמור בסעיף 43(א) לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה. לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון בתוך התקופה האמורה, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה לפי סעיף 31(א). |
|
הפרת התחייבות |
45. |
(א) הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי סימן זה והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין: |
|
(1) המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן כתב התחייבות - יחלט הממונה את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת, כאמור בסעיף 34(א). |
||
|
(2) חזר המפר והפר, במהלך תקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 34(ב), ויחולו הוראות אלה: |
||
|
(א) הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; |
||
|
(ב) שלח הממונה דרישת תשלום בשל ההפרה החוזרת לפי הוראות סעיף 31(ב) או שהמפר לא טען טענותיו בפני הממונה לעניין אותה הפרה כאמור בסעיף 32, יחלט הממונה את העירבון בנוסף להטלת העיצום הכספי בשל ההפרה החוזרת. |
||
|
(3) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנכללו בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 43(ד) - יחלט הממונה את העירבון, לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון טענותיו בכתב לעניין זה. |
||
|
(ב) לעניין סימן זה, יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון. |
||
|
(ג) הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר המפר בשנית את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא ימסור לו הממונה הודעה בדבר האפשרות להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראת סימן זה. |
||
|
השבת העירבון |
46. |
עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי סימן זה, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד; העירבון, למעט אם היה ערבות בנקאית, יוחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הפקדתו עד יום החזרתו. |
|
|
סימן רביעי: שונות |
|
|
ערעור
|
47. |
(א) על דרישת תשלום ועל התראה מנהלית ניתן לערער לבית המשפט השלום בו יושב נשיא בית משפט השלום (בסעיף זה - בית המשפט); ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שבו נמסרה למפר הודעה על דרישת התשלום או מיום שנמסרה החלטת הממונה בבקשה לביטול ההתראה המנהלית. |
|
(ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם בית המשפט הורה על כך. |
||
|
(ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות סימן זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בידי בית המשפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. |
||
|
פרסום החלטה על הטלת עיצום כספי |
48. |
(א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי פרק זה והפך העיצום הכספי לחלוט, יפרסם באתר האינטרנט של המשרד, או בכל אמצעי תקשורת אחר שיקבע בתקנות, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי: |
|
(1) דבר הטלת העיצום הכספי; |
||
|
(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה; |
||
|
(3) סכום העיצום הכספי שהוטל; |
||
|
(4) אם הופחת סכום העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה; |
||
|
(5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין; |
||
|
(6) שמו של המפר, זולת אם הורה השר במקרה של יחיד ומטעמים מיוחדים שירשמו, שלא לפרסם את שמו. |
||
|
(ב) הוגש ערעור לפי סעיף 47 יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו. |
||
|
(ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998[11], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור. |
||
|
(ד) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של שבע שנים. השר יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א) לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה. |
||
|
אחריות מנהל כללי למניעת הפרות |
49.
|
(א) המנהל הכללי של בעל רישיון או מי שמשמש בתפקיד מנהל בעל הרישיון, יהיה תוארו אשר יהיה (להלן - המנהל הכללי של בעל הרישיון), יקבע נהלים למניעת הפרה של הוראה מההוראות המנויות בסעיף 29 בידי בעל הרישיון, ימנה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, לרבות לעניין הדרכת עובדי בעל הרישיון והפועלים מטעמו לקיומם, וינקוט את האמצעים הנדרשים לתיקון כל הפרה כאמור ולמניעת הישנותה. |
|
(ב) לא קיים המנהל הכללי של בעל רישיון את חובתו לפי סעיף קטן (א), יראו אותו כמבצע הפרה של הוראה המנויה בסעיף 29(ג), וניתן יהיה להטיל עליו עיצום כספי כאמור בסעיף 29(ג) בסכום מרבי שלא יעלה על מחצית מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל על בעל רישיון בשל הפרה כאמור. |
||
|
(ג) הוראות סימן א' וסעיפים 47 ו- 48, יחולו בהתאמות המתחייבות על הטלת עיצום כספי על מנהל כללי של בעל רישיון. |
||
|
שמירת אחריות פלילית |
50. |
(א) תשלום עיצום כספי, המצאת התראה מנהלית או מתן כתב התחייבות ועירבון לפי פרק זה לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המהווה עבירה פלילית. |
|
(ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מנהלית או הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות ועירבון, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. |
||
|
(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר ששילם המפר עיצום כספי או הפקיד עירבון כאמור בסעיף 43(א) יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום או מיום הפקדת העירבון, עד יום החזרתו. |
||
|
|
סימן ה': סמכויות פיקוח ובירור מנהלי |
|
|
סמכויות פיקוח |
51. |
(א) השר רשאי למנות מפקחים מבין עובדי משרדו (בסימן זה - מפקחים) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה: |
|
(ב) לא ימונה מפקח אלא מי שהתקיימו לגביו כל אלה: |
||
|
(1) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר לשמש מפקח; |
||
|
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה; |
||
|
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר. |
||
|
(ג) מפקח רשאי: |
||
|
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; |
||
|
(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל על ביצוע הוראות חוק זה; לעניין זה, "מסמך" - לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995[12]; |
||
|
(3) להיכנס למקום העסק של בעל הרישיון בכל עת סבירה וליטול מסמכים לשם בדיקה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט. |
||
|
בירור מנהלי
|
52. |
היה לממונה יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה לפי הוראות חוק זה כמפורט בסעיף 29 לחוק, רשאי הוא, מנימוקים שיירשמו, נוסף על הסמכויות המנויות בסעיף 51, לזמן אדם בבעל הרישיון, שלדעת הממונה עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, למשרדיו, למועד סביר שיקבע, לשם בירור ההפרה; מי שזומן כאמור יתייצב במועד שזומן אליו. |
|
פרק חמישי: עונשין |
||
|
מתן שירותי קבורה ללא רישיון |
53. |
הנותן שירותי קבורה ללא רישיון למתן שירותי קבורה בניגוד להוראות סעיף 2(א) או המפריע לבעל רישיון במילוי תפקידו, דינו - מאסר שנה. |
|
איסור רוכלות בבית עלמין |
54. |
המוכר בבית עלמין נכס או נותן שירות בניגוד להוראת סעיף 2(ה), דינו - קנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. |
|
הובלת נפטר שלא כדין |
55. |
הנותן שירותי הובלת נפטרים בניגוד להוראות סעיף 8, דינו - מאסר שנה. |
|
פגיעה בבית עלמין או בקבר |
56. |
העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים: |
|
(א) משחית קבר או מצבה, גורם להם נזק או מסלקם ממקומם; |
||
|
(ב) פוגע בבית עלמין או בכל מבנה או מתקן שבו או גורם להם נזק; |
||
|
הגשת כתב אישום |
57. |
(א) כתב אישום לפי סעיפים 53-56 לחוק זה יוגש בידי תובע שמונה בידי היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982[13] (להלן - חוק סדר הדין הפלילי), מקרב עובדי המשרד לשירותי דת. |
|
(ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע מתובע כאמור בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי להגיש כתב אישום לפי סעיפים 53-56 לחוק זה. |
||
|
פרק שישי: הוראות כלליות |
||
|
חובת דיווח |
58. |
(א) בעל רישיון ומועצת בתי עלמין יגישו לשר, מדי שנה, ולא יאוחר מ- 30 ביוני, דין וחשבון שנתי ליום 31 בדצמבר של השנה הקודמת או לתקופת דיווח אחרת שיקבע השר. |
|
(ב) השר יקבע כללים בדבר פרטי הדוחות לפי סעיף זה ואופן עריכתם. |
||
|
(ג) דוח לפי סעיף זה יהיה פתוח לעיון הציבור, בלא תשלום, במשרד הראשי של המשרד לשירותי דת ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, אלא אם יקבע השר כי פרטים מסויימים בדוח לא יהיו פתוחים לעיון הציבור כאמור. |
||
|
דיווח השר |
59. |
השר יגיש דין וחשבון בכתב בדבר הפיקוח והאכיפה של הוראות החוק, תוך פירוט לגבי בעלי הרישיון השונים; הדין וחשבון כאמור יוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנה, ולא יאוחר מ- 30 ביוני של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדין וחשבון. |
|
איסור שימוש בדמי קבורה |
60. |
לא יעשה בעל רישיון כל שימוש בדמי קבורה או בכל תקבול אחר עבור שירותי קבורה, שאיננו מיועד לפי הוראות סעיף 27, אלא לצורך מתן שירותי קבורה. |
|
כפיפות הלכתית |
61. |
בכל עניין הלכתי הנוגע לטיפול בנפטר, לטקס הקבורה, לצורת הקבורה ולהקמת המצבה ינהג בעל הרישיון על-פי פסיקת הרבנות הראשית לישראל. |
|
פעולות הטעונות הסכמת השר |
62. |
(א) על אף הוראת כל דין, הקצאת קרקע המיועדת לבית עלמין, על ידי רשות מקרקעי ישראל או על ידי רשות מקומית, טעונה אישור השר. לעניין זה, "הקצאת קרקע", לרבות כל אחד מאלה: (1) הקצאת מקרקעין מחדש; (2) הרשאה לשימוש בקרקע או היתר שימוש בקרקע אשר אינם מסוייגים בזמן; ו- (3) הוֹעדת מקרקעין לשימוש הרשות המקומית לצורכי בית עלמין. |
|
(ב) השר יקבע, בהמלצת המוסד לביטוח לאומי ובהתייעצות עם רשות מקרקעי ישראל או עם הרשות המקומית, במקרה בו מקרקעי בית העלמין יוקצו על ידי רשות מקומית, את הישובים שתושביהם זכאים לקבל שירותי קבורה בכל אחד מבתי העלמין הפעילים. |
||
|
ביצוע ותקנות |
63. |
השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ולעניין סעיפים קטנים (ב) ו- (ז) להתקינן בהסכמת שר המשפטים ולעניין סעיפים קטנים (י)-(יב) להתקינן בהסכמת שר הכלכלה, ובין השאר תקנות בדבר - |
|
(א) רישוי למתן שירותי קבורה. |
||
|
(ב) קביעת כללים לעניין שכר או גמול שישולמו לנושאי משרה ובעלי תפקידים אחרים בבעלי רישיון, למעט בעלי רישיון שהם רשות מקומית או מועצה דתית, ולעניין תנאי העסקתם. |
||
|
(ג) הקמת מועצות בתי עלמין, והגדרת תפקידיהן של מועצות בתי העלמין. |
||
|
(ד) כללים למתן שירותי קבורה ושירותים הקשורים לסדרי הלוויה ולמשפחות אבלים. |
||
|
(ה) כללים בדבר אופן ניהולו ופיתוחו של בית עלמין, לרבות קיומם של מתקנים הדרושים לתפעולו, נקיונו ושמירתו. |
||
|
(ו) כללים למתן שירותי קבורה על ידי תאגיד נכנס שמונה בהתאם להוראות סעיף 7(ו) ותשלומים שישולמו לתאגיד היוצא על ידי התאגיד הנכנס. |
||
|
(ז) תנאי כשירות ופסלות של חשב מלווה ומנהל ממונה שמונו בהתאם להוראות סעיפים 6 או 7, תפקידיהם, סמכויותיהם ושכרם. |
||
|
(ח) תשלומים נוספים על הקבועים בחוק שיותר לבעל רישיון ולמועצות בתי עלמין לגבות, כאמור בסעיף 11(ב). |
||
|
(ט) תשלומים שישולמו על ידי בעל רישיון לנותן שירותי הובלת נפטר בהתאם להוראות סעיף 8(ג). |
||
|
(י) נוסח מחייב לטופס אישור עסקה שיחתם על ידי רוכש חלקת קבר, כאמור בסעיף 17(ד) לחוק. |
||
|
(יא) הוראות לעניין חלקה סמוכה ורכישתה. |
||
|
(יב) הוראות לעניין ביטול עסקת רכישת חלקת קבר, כאמור בסעיף 22 לחוק. |
||
|
(יג) אמות מידה להנחות מהתעריפים המרביים לחלקת קבר שבעל רישיון רשאי להעניק, כאמור בסעיף 23 לחוק. |
||
|
(יד) הוראות לעניין אופן ניהול כספי קרן הפיתוח וקרן קבורה רוויה, כאמור בסעיף 27 לחוק. |
||
|
(טו) מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 29, בשיעורים שיקבעו, כאמור בסעיף 35(ב) לחוק. |
||
|
תחולת הוראות חוק הגנת הצרכן |
64. |
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981[14]. |
|
תיקון חוק הביטוח הלאומי |
65. |
האמור בסעיף 268 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995[15] ימחק, ובמקומו יבוא: "בעל רישיון למתן שירותי קבורה על-פי חוק שירותי קבורה (קבורה יהודית), התשע"ה-2015 (להלן - חוק שירותי קבורה יהודית), לא יגבה בקשר לקבורת נפטר כל תשלום בנוסף לדמי קבורה לפי סימן זה, זולת אם הותר התשלום לפי חוק שירותי קבורה יהודית ובתקנות מכוחו". |
|
תיקון פקודת בריאות העם |
66. |
(א) בסעיף 8 לפקודת בריאות העם[16] (להלן - פקודת בריאות העם) בכל מקום שנאמר "רישיון קבורה" - יבוא: "תעודת קבורה". |
|
(ב) אחרי סעיף 8(1)(ד) לפקודת בריאות העם יבוא:
"(ד1) לא תנתן תעודת קבורה אלא אם יצויינו בה שם בעל רישיון למתן שירותי קבורה, כהגדרתו בחוק שירותי קבורה (קבורה יהודית), תשע"ה-2015 (להלן - חוק שירותי קבורה יהודית) שבבית העלמין שבניהולו יקבר הנפטר, וכן שם בית העלמין בו יקבר הנפטר. נקבר הנפטר בבית עלמין שחוק שירותי קבורה יהודית אינו חל על קבורת נפטרים בו, די כי יצויין בתעודת הקבורה שם בית העלמין." |
||
|
תיקון חוק העמותות |
67. |
בחוק העמותות, התש"ם-1980[17] אחרי סעיף 50(א) יבוא: "(א1) בקשה כאמור בסעיף משנה (א) אשר עניינה עמותה הפועלת מכח רישיון שהעניק לה שר או בעל תפקיד אחר במשרדו המופקד על הענקת רישיון כאמור (להלן - הגורם המרשה), תוגש לאחר התייעצות מוקדמת עם הגורם המרשה." |
|
תיקון חוק שירותי הדת היהודיים |
68. |
בחוק שירותי הדת היהודיים בטלים: |
|
(א) סעיפים 14א-14ב, 15(א)(3)-(4) ו- 15(ב); |
||
|
(ב) התוספת הראשונה והתוספת השניה. |
||
|
תחילה |
69. |
תחילתו של חוק זה בתום שלושה חודשים מיום פרסומו. |
|
הוראות מעבר |
70. |
(א) מי שערב יום התחילה מחזיק ברישיון קבורה שניתן לו בהתאם לתקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לענייני קבורה), התשכ"ז-1966[18], יראו אותו כמי שמחזיק ברישיון למתן שירותי קבורה בהתאם לסעיף 3 לחוק זה גם אם אינו עוסק אך ורק במתן שירותי קבורה, ובלבד שיתקיימו בו שאר התנאים והדרישות לקבל רישיון למתן שירותי קבורה. רישיון למתן שירותי קבורה כאמור יהיה בתוקף עד לתום תוקפו או עד תום שנה מיום תחילת החוק, לפי המוקדם. |
|
|
|
(ב) על אף האמור בסעיף 3(ב) ובסעיף 4, מי שבמועד כניסתו לתוקפו של חוק זה נתן שירותי קבורה במקרקעין בתקופה העולה על 10 שנים יהיה זכאי שרישיונו יחודש על ידי השר למשך תקופה של 2 שנים, אם מתקיימות בו כל הדרישות הקבועות בסעיף 3, למעט פסקת משנה (ב)(2). |
תוספת ראשונה
(סעיפים 12, 15(ג), 19)
חלק א'
|
טור א' |
טור ב' |
טור א' |
טור ב' |
|
בעל הרישיון בבית עלמין ב: |
תעריף (ב- ₪) |
בעל הרישיון בבית עלמין ב: |
תעריף (ב- ₪) |
|
אבן יהודה |
4,060 |
נהריה |
3,807 |
|
אופקים |
4,551 |
נס ציונה |
9,006 |
|
אור עקיבא |
4,060 |
נצרת עילית |
7,693 |
|
אילת |
4,551 |
נשר |
3,859 |
|
אריאל |
4,551 |
נתיבות |
3,705 |
|
אשדוד |
5,715 |
נתניה |
9,250 |
|
אשקלון |
7,756 |
סביון |
3,705 |
|
באר יעקב |
3,705 |
עומר |
3,705 |
|
באר שבע |
7,906 |
עכו |
5,476 |
|
בית דגן |
3,705 |
עפולה |
4,214 |
|
בית שאן |
4,551 |
ערד |
4,551 |
|
בית שמש |
6,189 |
עתלית |
4,060 |
|
בני עייש |
3,705 |
פרדס חנה |
3,613 |
|
בנימינה |
3,705 |
פרדסיה |
4,060 |
|
גבעת עדה |
3,705 |
פתח תקוה |
8,445 |
|
גדרה |
4,551 |
צפת |
7,804 |
|
גן יבנה |
3,705 |
קדימה |
3,970 |
|
הוד השרון |
3,856 |
קיסריה |
3,705 |
|
הרצליה |
14,383 |
קרית ארבע |
3,705 |
|
זכרון יעקב |
3,705 |
קרית אתא |
5,644 |
|
חדרה |
8,316 |
קרית ביאליק |
5,000 |
|
חצור הגלילית |
4,551 |
קרית גת |
3,673 |
|
טירת הכרמל |
4,551 |
קרית טבעון |
3,673 |
|
טבריה |
7,816 |
קרית ים |
5,000 |
|
יבנאל |
4,551 |
קרית מוצקין |
4,937 |
|
יבנה |
9,184 |
קרית מלאכי |
3,705 |
|
יהוד |
4,803 |
קרית עקרון |
3,705 |
|
יקנעם |
4,551 |
קרית שמונה |
4,551 |
|
ירושלים (למעט בחלקות הקבורה של בעל הרישיון - החברה קדישא גחש"א קהילת ירושלים) |
14,383 |
ראש העין |
4,156 |
|
כפר חסידים |
5,000 |
ראש פינה |
3,705 |
|
כפר יונה |
3,795 |
ראשון לציון |
12,420 |
|
כפר סבא |
12,387 |
רחובות |
10,788 |
|
כפר תבור |
3,705 |
רחובות מרמורק-שערים |
10,788 |
|
כרמיאל |
4,551 |
רמת השרון |
4,551 |
|
לוד |
7,372 |
רמת ישי |
3,705 |
|
מגדל העמק |
4,551 |
רעננה |
13,553 |
|
מודיעין |
4,551 |
שבי ציון |
3,705 |
|
מזכרת בתיה |
3,705 |
שדרות |
4,551 |
|
מטולה |
4,551 |
שלומי |
4,551 |
|
מיתר |
3,705 |
תל-מונד |
4,551 |
|
מנחמיה |
3,705 |
בעלי רישיון במועצות אזוריות ובישובים שאינם מפורטים בטבלה |
4,969 |
|
מעלות |
4,551 |
|
|
|
מצפה רמון |
4,631 |
|
|
חלק ב'
|
טור א' |
טור ב' |
טור א' |
טור ב' |
|
בעל הרישיון בבית עלמין ב: |
תעריף (ב- ₪) |
בעל הרישיון בבית עלמין ב: |
תעריף (ב- ₪) |
|
חיפה |
14,113 |
|
|
|
ירושלים (בחלקות הקבורה של בעל הרישיון - החברה קדישא גחש"א קהילת ירושלים) |
14,113 |
|
|
|
תל-אביב |
14,113 |
|
|
|
תל-רגב |
14,113 |
|
|
חלק ג'
תעריפי בית עלמין ברקת
I
סוגי חלקות
|
טור א' |
טור ב' |
|
חלקה רגילה |
חלקה חריגה |
|
קבורת סנהדרין |
קבורת שדה (לרבות קבורת מכפלה) |
|
קבורה ברמה |
קבורת שדה במבנה (לרבות קבורת מכפלה) |
II
תעריפים
|
סוג הקבורה |
תעריף (ב- ₪) |
|
|
עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021) |
מיום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) |
|
|
קבורת שדה |
25,000 |
25,000 |
|
קבורת שדה במבנה |
15,200 |
17,480 |
|
קבורה ברמה |
10,000 |
11,500 |
|
קבורת סנהדרין |
6,400 |
7,360 |
III
בעל רישיון יהיה רשאי למכור לזכאים תושבי חו"ל חלקות חריגות בשיעור שלא יעלה על 50% מכלל החלקות החריגות בבית העלמין שבניהולו.
חלק ד'
תעריף לקבר עילי
בגין קבורה בקבר עילי יהיה בעל רישיון רשאי לגבות סכום שלא יעלה על 1,200 ₪.
תוספת שניה
תוספות והפחתות מתעריף הבסיס ומתעריף בית העלמין ברקת לרכישת חלקת קבר בחיים ולרכישת חלקה חריגה
(סעיפים 12(ג), 13 ו- 15(ב)(2))
I בבתי עלמין המנויים בחלקים א' ו- ב' לתוספת הראשונה
|
|
נסיבות רכישת חלקת קבר בחיים |
סוג החלקה הנרכשת ומחירה (כשיעור מתעריף הבסיס) |
||||||
|
קבורת שדה |
קבורת מכפלה בקבורת שדה ובקבורת שדה במבנה |
קבורת מכפלה בקבורה ברמה |
קבורה ברמה |
קבורת סנהדרין |
חלקה חריגה*** |
|||
|
בבית עלמין הגובה תעריפים לפי חלק א' לתוספת הראשונה |
בבית עלמין הגובה תעריפים לפי חלק ב' לתוספת הראשונה |
|||||||
|
1. |
בבית עלמין פעיל בישוב מגורי הרוכש* |
תעריף הבסיס |
80% |
70% |
85% |
75% |
200% |
300% |
|
2. |
בבית עלמין פעיל שאינו בישוב מגורי הרוכש* |
120% |
96% |
75% |
95% |
80% |
200% |
300% |
|
3. |
בבית עלמין פעיל בירושלים (שאיננה ישוב מגורי הרוכש*) |
130% |
104% |
80% |
תעריף הבסיס |
90% |
200% |
300% |
|
4. |
חלקה סמוכה לקבר בן הזוג בבית עלמין פעיל בישוב מגורי הרוכש* |
תעריף הבסיס |
65%** |
55%** |
70%** |
60%** |
160%** |
240%** |
|
5. |
חלקה סמוכה לקבר בן הזוג בבית עלמין פעיל שאינו בישוב מגורי הרוכש* |
120% |
80%** |
60%** |
75%** |
70%** |
160%** |
240%** |
|
6. |
חלקה סמוכה לקבר בן הזוג בבית עלמין פעיל בירושלים (שאינה ישוב מגורי הרוכש*) |
130% |
85%** |
65%** |
80%** |
75%** |
160%** |
240%** |
* "רוכש", לרבות מי שנרכשה חלקה עבורו בהתאם להוראות סעיף 17(א) לחוק.
**רוכש חלקה לא יוכל לרכוש חלקת קבר בשיעור מופחת זה יותר מפעם אחת. רוכש חלקה שהוא זכאי תושב חו"ל לא יוכל לרכוש חלקת קבר בשיעור מופחת זה.
*** לרבות חלקת קבר בבית עלמין סגור.
II בבית עלמין ברקת
|
|
סוג החלקה הנרכשת בחיים ונסיבות רכישתה
|
שיעור (ב- %) מתעריף ברקת*** |
|
1. |
חלקת מכפלה מסוג קבורת שדה |
80 |
|
2. |
חלקת מכפלה מסוג קבורת שדה במבנה |
80 |
|
3. |
חלקת מכפלה מסוג קבורה ברמה |
80 |
|
4. |
חלקה סמוכה לחלקה בה נקבר בן זוגו של הרוכש*, ** |
|
|
|
א. קבורת מכפלה בקבורת שדה |
65 |
|
|
ב. קבורת מכפלה בקבורת שדה במבנה |
65 |
|
|
ג. קבורת מכפלה ברמה |
65 |
|
|
ד. קבורה ברמה |
80 |
|
|
ה. קבורת סנהדרין |
80 |
|
|
ו. חלקה חריגה הסמוכה לחלקה חריגה בה נקבר בן זוגו של הרוכש* |
80 |
*"רוכש", לרבות מי שנרכשה חלקה עבורו בהתאם להוראות סעיף 17(א) לחוק.
**רוכש חלקה לא יוכל לרכוש חלקת קבר בשיעור מופחת זה יותר מפעם אחת. רוכש חלקה שהוא זכאי תושב חו"ל לא יוכל לרכוש חלקת קבר בשיעור מופחת זה.
*** בהתאם לתעריף לסוג החלקה הנרכשת.
תוספת שלישית
(סעיף 29)
ז. החוק הקיים (סעיפים 14א-14 לחוק שירותי הדת היהודיים, התשל"א-1970):
14א. (א) מטרת סעיף זה לקבוע תעריפים לרכישת חלקת קבר בחיים, בבית עלמין שבו רשות מקומית, מועצה דתית או חברה קדישא מטפלת בקבורת נפטרים במסגרת מתן שירותי דת יהודיים.
(ב) תושב יהודי המבקש לרכוש חלקת קבר בחייו, בישוב שבו נמצא בית העלמין הקרוב למקום מגוריו (להלן – ישוב מגוריו), ישלם סכום שלא יעלה על התעריף המפורט בתוספת הראשונה.
(ג) תושב יהודי המבקש לרכוש חלקת קבר בחייו –
(1) שלא בישוב מגוריו, ישלם סכום שלא יעלה על 120% מהתעריף המפורט בתוספת הראשונה;
(2) תושב יהודי, שאינו תושב ירושלים והמבקש לרכוש בה חלקת קבר בחייו, ישלם סכום שלא יעלה על 130% מהתעריף המפורט בתוספת הראשונה.
(ד) תושב יהודי המבקש לרכוש חלקת קבר בחייו, סמוך לבן זוגו הקבור בבית העלמין, בישוב מגוריו, ישלם סכום שלא יעלה על 80% מהתעריף המפורט בתוספת הראשונה.
(ה) הרוכש חלקת קבר, המיועדת לקבורה רוויה בחייו, ישלם 75% מהסכום לפי סעיפים קטנים (א) עד (ד); בחוק זה, "קבורה רוויה" – שטח המיועד לקבורה בצפיפות העולה על 750 קברים לדונם.
(ו) הרוכש חלקת קבר בחייו המיועדת לקבורה זוגית, ישלם 80% מהסכום שיש לשלמו לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד); בסעיף זה, "קבורה זוגית" – שטח המיועד לקבורה בצפיפות של 500 קברים לדונם, כאשר בכל חלקת קבר ניתן לקבור שני נפטרים.
(ו1) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו), תושב יהודי המבקש לרכוש חלקת קבר בחייו בבית העלמין האזורי ברקת ישלם סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) סכום שלא יעלה על התעריף המפורט בתוספת השנייה, בהתאם לסוג חלקת הקבר שבו בחר;
(2) אם ביקש לרכוש חלקת קבר בסמוך לבן זוגו הקבור בבית העלמין או שבן זוגו רכש חלקת קבר בחייו בבית העלמין מסוג קבורת שדה במבנה, קבורה ברמה או קבורת סנהדרין ובן זוגו שילם את הסכום שיש לשלמו לפי פסקה (1) – סכום שלא יעלה על 80% מהסכום שיש לשלמו לפי פסקה (1);
(3) אם ביקש לרכוש חלקת קבר המיועדת לקבורה זוגית בחלקת קבר מסוג קבורת שדה במבנה או קבורה ברמה – סכום שלא יעלה על 80% מהסכום שיש לשלמו לפי פסקה (2);
בחוק זה, "בית העלמין האזורי ברקת" – בית עלמין ברקת בגבולות המסומנים בתכנית מתאר מקומית ומפורטת מס' מח/143, כפי שתהיה בתוקף מזמן לזמן.
(ז) הוראות סעיף זה לענין רכישת חלקת קבר בחיים יחולו לגבי בתי עלמין פעילים בלבד; השר, בהתאם להמלצות המוסד לביטוח לאומי ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע רשימת בתי עלמין סגורים, כולם או חלקם, שלגביהם לא יחולו הוראות חוק זה, ויפרסמה ברשומות; לענין סעיף קטן זה, "בתי עלמין סגורים" – בתי עלמין שנקבעו לפי סעיף 266 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.
(ח) נפטר אדם והשאיר אחריו בני משפחה, לא תקבור החברה קדישא נפטרים אחרים בשתי חלקות צמודות במשך 90 ימים מיום קבורת הנפטר; בסעיף זה, "בן משפחה" – תושב יהודי שהוא בן זוג, הורה, בן, בת, אח או אחות.
(ט) (1) פנה בן משפחה של נפטר, בתוך 45 ימים מיום קבורת הנפטר, בבקשה לרכוש חלקה צמודה בעבור עצמו, תדון החברה קדישא בבקשתו בתוך 21 ימים מיום הפניה ותודיע למבקש על החלטתה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה;
(2) לא הוגשה פניה כאמור בתוך 45 ימים, רשאית החברה קדישא לקבור בחלקה הצמודה כל נפטר;
(3) הוגשו בתוך 45 ימים מיום קבורת הנפטר בקשות בני משפחתו לרכישת חלקה צמודה, ולא היו די חלקות צמודות לכל הפונים, תהיה לבן זוגו של הנפטר זכות קדימה על כל בני המשפחה ולאחריו להורי הנפטר; השר יקבע, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, הוראות בענין זכות קדימה בין בנים ובנות, אחים ואחיות של הנפטר.
(י) רכש אדם חלקת קבר בחייו וחזר בו, יחזירו לחברה קדישא או למועצה הדתית, לפי הענין, והחברה או המועצה כאמור תחזיר לו את כספו בצירוף הפרשי הצמדה מיום הרכישה ועד יום החזרת חלקת הקבר כאמור בהתאם למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(יא) השר יגיש דין וחשבון בכתב על הפיקוח והאכיפה של הוראות סעיף זה, תוך פירוט לגבי גופי הקבורה השונים; הדין וחשבון כאמור יוגש לועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אחת לשנה, ולא יאוחר מ-30 ביוני של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדין וחשבון.
(יב) בסעיף זה ובסעיפים 14א1 עד 14א5 –
"תושב יהודי" – תושב ישראל הזכאי לקבלת שירותי דת יהודיים, לרבות שירותי קבורה;
"בית עלמין" – בית עלמין יהודי.
14א1. (א) השר יקים ועדה שתדון במתן הנחות מהתעריפים המפורטים בתוספת הראשונה, ובלבד ששיעור ההנחה המרבי לכל חלקת קבר בחיים לא יעלה על 30%; אמות המידה למתן ההנחות ייקבעו על ידי השר באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, ויפורסמו ברשומות בתוך חצי שנה מיום פרסומו של חוק זה.
(ב) מספר חברי הועדה, הרכבה וסדרי עבודתה ייקבעו על ידי השר.
14א2. השר לעניני דתות רשאי לקבוע, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לגבי בית עלמין מסוים או באופן כללי, באופן זמני או באופן קבוע, סכום לרכישת חלקת קבר בחיים השונה מהתעריף המפורט בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה, לפי העניין, בשל שינויים בעלויות חלקת קבר, ורשאי הוא לקבוע כאמור לגבי תעריפים המפורטים בחלק ב' בתוספת הראשונה גם בהתחשב בשינויים בעלויות חלקת קבר בקבורה רוויה לפי סוגיה; בקביעה כאמור רשאי השר להורות על העברת פרט הכלול בחלק א' בתוספת הראשונה לחלק ב' שבה; הודעה על שינוי כאמור תפורסם ברשומות.
14א3. (א) אדם רשאי לרכוש חלקת קבר בעבור עצמו.
(ב) לא ירכוש אדם חלקת קבר בעבור אחר בתקופת חייו של האחר, אלא אם כן הוא בן זוגו, או הורהו.
(ג) לא ירכוש אדם חלקת קבר לשם מכירתה.
(ד) לא ימכור אדם חלקת קבר לאדם אחר אלא באחד מאלה:
(1) חלקת הקבר מיועדת לרוכש;
(2) חלקת הקבר מיועדת לבן זוגו או להורהו של הרוכש.
14א4. (א) לא ימכור אדם חלקת קבר בבית עלמין בניגוד להוראות סעיף 14א(ב) עד (ז) לענין התעריף לאותו בית עלמין כמפורט בתוספת הראשונה או בתוספתה שנייה.
(א1) על אף האמור בכל דין, הותרה גביית תשלום נוסף על דמי הקבורה, לפי סעיף 266 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, כמשמעותם באותו סעיף, לא יגבה אדם בקשר לקבורה של נפטר בבית העלמין האזורי ברקת תשלום כאמור בסכום העולה על הסכום הנקוב בתוספת השנייה בהתאם לסוג חלקת הקבר.
(ב) אדם המנהל בית עלמין או העוסק במכירת חלקות קבר בחיים יגלה לכל אדם המבקש לרכוש חלקת קבר בחיים, בכתב, טרם הרכישה, כל פרט מהותי בנוגע לרכישת חלקת קבר כאמור, לרבות הסכום שיש לשלם בעד חלקת הקבר, הנחות שלהן זכאי הרוכש ואפשרויות רכישת חלקות קבר בבית העלמין; מידע כאמור שאינו נוגע לרוכש מסוים, יוצג במקום בולט לעין במשרדיו של אותו אדם, בשפות עברית, אנגלית, רוסית ואמהרית.
(ג) הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, יחולו על מכירה לפי סעיף זה; הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות החוק האמור.
14א5. (א) העובר על הוראות סעיפים 14א3(ב), (ג) או (ד), או 14א4, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ב) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיפים 14א3(ב), (ג) או (ד) או 14א4 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
(ג) נעברה עבירה לפי סעיפים 14א3(ב), (ג) או (ד) או 14א4 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
14א6. הסכומים המפורטים בחלק א' בתוספת הראשונה יעודכנו בתחילת כל שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הסכומים המפורטים בחלק ב' בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה יעודכנו בתחילת כל שנה בהתאם למדד תשומות הבניה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; סכומים מעודכנים כאמור יפורסמו בתוך 30 ימים לאחר כל עדכון ברשומות ובעיתון; לענין סעיף זה, "פרסום בעיתון" – כהגדרתו בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965.
14א7. (א) רשות מקומית, מועצה דתית או חברה קדישא המטפלת בקבורת נפטרים בבית עלמין וגובה תעריפים כמפורט בחלק ב' בתוספת הראשונה (להלן – מורשית קבורה), תנהל קרן פיתוח שתקבוליה יהיו כספים שהתקבלו בעבור מכירת חלקות קבר בחיים בשיעור שיקבע השר, אשר לא יפחת מ-50% מתקבולים אלה, וכן כל כספי תמיכה, מענק או השתתפות אחרת מתקציב המדינה למטרות פיתוח קבורה רוויה, ככל שיינתנו (בסעיף זה – כספי הפיתוח), אשר ישמשו אך ורק לפיתוח מבנים ותשתיות המיועדים לקבורה רוויה.
(ב) קרן הפיתוח כאמור בסעיף קטן (א) תנוהל בידי גזבר מורשית הקבורה וכספי הפיתוח יוחזקו בחשבון בנק אחד או יותר שיוחזקו בו אך ורק כספי הפיתוח; קרן הפיתוח תנוהל באופן שיאפשר מעקב אחר תקבולי הקרן מכל מקור וההוצאות שהוצאו ממנה.
(ג) כספי הפיתוח וזכותה של מורשית קבורה לקבלת כספים כאמור לא יהיו ניתנים לשעבוד, אלא אם כן השעבוד נעשה לטובת מי שמורשית הקבורה התקשרה עמו כדין בהסכם להקמה או לרכישה של מבנים או תשתיות המיועדים לקבורה רוויה או לביצוע עבודה מסוימת במסגרת תכנון, הקמה, רכישה או הרחבה של מבנים ותשתיות המיועדים לקבורה רוויה או בהלוואה למימון כל אחד מאלה; לעניין זה, "שעבוד" – לרבות המחאה על דרך השעבוד.
(ד) כספי הפיתוח וזכותה של מורשית קבורה לקבלת כספים כאמור לא יהיו ניתנים לעיקול, אלא אם כן העיקול הוטל בידי מי שמורשית הקבורה התקשרה עמו כדין בהסכם להקמה או לרכישה של מבנים ותשתיות המיועדים לקבורה רוויה או לביצוע עבודה מסוימת במסגרת תכנון, הקמה, רכישה או הרחבה של מבנים ותשתיות המיועדים לקבורה רוויה או בהלוואה למימון כל אחד מאלה בשל אי-תשלום כספים בעבור הרכישה או ביצוע אותה עבודה או אי-החזרת ההלוואה כאמור.
14א8. (א) מורשית קבורה ומועצת בתי עלמין יגישו לשר, מדי שנה, ולא יאוחר מ-31 במרס, דין וחשבון, אשר יכלול, בין השאר, פרטים אלה:
(1) פירוט של הכנסותיה והוצאותיה בכל הנוגע לבית העלמין שבו היא מטפלת בקבורת נפטרים בשנה שלגביה מוגש הדין וחשבון;
(2) פירוט חלקות קבר שנמכרו באותה שנה, לרבות חלקות קבר בחיים בקבורה רוויה ובקבורה שאינה קבורה רוויה;
(3) דיווח על התקדמות הבנייה של מתחמי הקבורה בשיטת הקבורה הרוויה.
(ב) השר יקבע כללים בדבר פרטי הדיווח לפי סעיף זה, אופן עריכתו ודרכי הכנתו.
(ג) דין וחשבון לפי סעיף זה יהיה פתוח לעיון הציבור, בלא תשלום, במשרד הראשי של המשרד לשירותי דת ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד.
14א9. מי שנותן שירותים כאמור בסעיף 14ב, יציג במשרדיו, במקום בולט לעין ובאופן ברור וקריא, מפה מפורטת של בית העלמין, בחתימת נציג המוסד לביטוח לאומי, שבה יצוינו הגושים והחלקות בבית העלמין, לרבות השטחים המוגדרים שבהם רשאי נותן השירותים לגבות אגרת שירותים ותשלום אחר, בקשר לקבורה ולהקמת המצבה, נוסף על דמי הקבורה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
14ב. (א) השר, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע כללים למתן שירותים הקשורים להלוויה, לקבורה ולמשפחות אבלות וכן תעריפים לשירותים כאמור ולהקמת מצבות, והכל בכפוף לתנאים ולמבחנים שנקבעו לעניינים האמורים, על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968.
(ב) השר יפקח על אופן מתן השירותים ועל התעריפים כאמור בסעיף קטן (א).
[1] ק"ת תשנ"ו מס' 5722 מיום 14.12.1995, עמ' 246.
[2] ק"ת תשס"ג 6202 מיום 14.10.2002, עמ' 68.
[3] ס"ח תשל"ו מס' 791 מיום 6.1.1976, עמ' 52.
[4] ס"ח תשכ"ה מס' 467 מיום 12.8.1965, עמ' 307.
[5] ס"ח תשל"א 628 מיום 15.7.1971, עמ' 130.
[6] דיני מדינת ישראל 9 מיום 1.7.1965, עמ' 256.
[7] דיני מדינת ישראל מס' 8 מיום 9.8.1964, עמ' 197.
[8] ק"ת תשל"ו 3589 מיום 16.9.1976, עמ' 2674.
[9] ס"ח תשכ"א מס' 348 מיום 23.6.1961, עמ' 192.
[11] ס"ח תשנ"ח מס' 1667, מיום 29.5.1998 עמ' 226.
[12] ס"ח תשנ"ה מס' 1534 מיום 25.7.1995, עמ' 366.
[13] ס"ח תשמ"ב מס' 1043 מיום 1.3.1982, עמ' 43.
[14] ס"ח תשמ"א 1023 מיום 26.4.1981, עמ' 2482.
[15] ס"ח תשנ"ה מס' 1522 מיום 15.5.1995, עמ' 210.
[16] ע"ר מס' 1065 מיום 20.12.1940, תוס' 1, עמ' (ע) 191, (א) 239.
[17] ס"ח תש"ם מס' 983 מיום 12.8.1980, עמ' 210.
[18] ק"ת תשכ"ז מס' 1944 מיום 13.10.1966, עמ' 136.