תאריך תצוגה: 09/12/2014

 

תזכיר חוק לתיקון פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש] (תיקון מס' 5), התשע"ה–2014

 

 

א.  א. שם החוק המוצע

הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש] (תיקון מס' 5), התשע"ה–2014.

 

ב.  ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

           1. להגביר ולחזק את הפיקוח על המזון המיוצר בארץ, המיובא לארץ והמשווק בארץ לצורך הבטחת בטיחותו, איכותו והסחר ההוגן בו. זאת נוכח השינויים הרבים והקיצוניים שתעשיית המזון, בארץ ובעולם, עברה בשנים האחרונות מבחינה טכנולוגית, תרבותית ובריאותית שעיקריה הם כמפורט להלן -

(א) עלייה בייצור ובצריכה של מזונות חדישים הכוללים מזונות שעברו הנדסה גנטית,
תוספי תזונה ומזונות המוצגים כ"מזונות בריאות" אחרים, יחד עם הוספת טכנולוגיות חדשות וממוחשבות ;

(ב) עלייה בייבוא מוצרי מזון;

(ג) עליית המודעות בקרב הציבור בארץ ביחס להיבטים הבריאותיים במזון והדרישה לרמה
גבוהה יותר של הפיקוח;

(ד) התרבות סכנות בריאות - עלייה בסחר הבינלאומי ובעקבות כך הסיכון מחיידקים כמו ליסטריה, אי קולי O157:H7, מיקובקטריום וסלמונלה, מתכות כבדות, מיקוטוקסינים וחומרי הדברה.

           2. לשנות את הבסיס לקיום הפיקוח על המזון מחקיקה הנשענת כיום על מצב חירום - חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957 (להלן – חוק הפיקוח) והצווים הרבים שנחקקו מכוחו - המהווים היום את הבסיס העיקרי לפיקוח על יצרני, מייבאי ומשווקי מזון, לחקיקה המושתתת על פקודת הציבור (מזון)[נוסח חדש], התשמ"ג -1983, לפי דרישות בית המשפט העליון, הכנסת והממשלה.

           3. להסדיר בפקודה את הפיקוח על יבוא מזון, וכן את ההליכים המנהליים  ליבוא מזון המוסדרים היום בנהלים ולפשט ולהתאים את הפיקוח על יבוא מזון בהתאמה לסוגי המזון המיובא;

           4. השינויים הנדרשים מחייבים את כל אלה:

(א) פיקוח יעיל והדוק - לצורך כך נחוצות השלמות בסמכויות, וכן ענישה מחמירה יותר מהקיימות כיום.

(ב) קביעת הסדרים חדשים ועדכניים יותר מאלו הקיימים היום על המזון, ובכלל זה הסדרת תקשורת אלקטרונית בין יצרני ויבואני מזון לבין רשויות המשרד כך שניתן יהיה לקצר את ההליכים הביורוקרטים ככל האפשר מבלי לוותר על הפיקוח הנדרש לשם שמירה על בריאות הציבור בכל המסע שהמזון עובר מייצורו או ייבואו דרך הובלתו, החסנתו ומכירתו ועד הגיעו לצרכן.

(ג) הסדרה מחדש של ההוראות החיוניות לפיקוח על המזון, הנשענות היום לעניין ייצור מזון, סמכויות מפקחים ואיכות מזון על חוק הפיקוח וצווים מכוחו, וכן הסדרת החיוב בקבלת תעודת יבואן רשום וקביעת ההליכים המנהליים ביבוא מזון. בין הנושאים הטעונים הסדר מחדש נמצאים סמכויות מפקחים, כגון הסמכות לגבות ראיות וליטול דוגמאות מזון לצורך בדיקתן, המוסדרת כעת על פי חוק הפיקוח; החיוב בקבלת רישיון יצרן, המוסדר היום לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א–1960; וכן הדרישות הבסיסיות לאיכות מזון, המוסדרות היום בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), התשי"ח-1957.

ג. עיקרי החוק המוצע

1. התאמת תחולת הפקודה לתחולה הקבועה בצווים לפי חוק הפיקוח – מוצע להרחיב את תחולת הפקודה ולהתאימה לחקיקה מקבילה במדינות המפותחות כך שהיא תחול על כל שלבי הייצור, העיבוד וההפצה, הסימון, השמירה, האחסנה, ההובלה, ההעברה ממקום למקום או מיד ליד, המכירה, ועיבוד המזון, למעט לצרכיו הפרטיים של יחיד שלא לשם מכירתו.

2. הסדרת ייצור מזון – מוצע לעגן את הרישיון הנדרש כיום כתנאי לייצור מזון על פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א–1960 בחקיקה ראשית, ללא זיקה לקיום מצב חירום במדינה.

3. הסדרת ייבוא מזון – מוצע להסדיר את הליך יבוא המזון על ידי היבואנים כך שניתן יהיה ליישם את החלטות הממשלה מספר 5176 מיום 21.10.12 לעניין רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה (דוח קדמי),  1169 מיום 12.1.14 ו- 1606 מיום 18.5.14 לעניין רפורמה בתחום יבוא מזון רגיל לישראל.

4. הסדרת חובות משווק מזון – מוצע להסדיר את חובות משווקי המזון על מנת להבטיח כי המזון הנמכר יוצר בידי בעל רישיון יצרן או שהובא בידי בעל תעודת יבואן רשום, ובהתאם לתנאים שקבעו.

5.הסדרת סמכויות פיקוח – מוצע להסדיר את סמכויותיהם של המפקחים על קיום הוראות החוק, המוסדרות כיום על פי חוק הפיקוח, בחקיקה ראשית שאיננה תלויה בקיום מצב חירום במדינה.

6.קביעת הוראות בדבר איכות מזון – מוצע לקבוע את הדרישות הכלליות לאיכות מזון, המוסדרות כיום לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), התשי"ח – 1958 בחקיקה ראשית שאיננה תלויה בקיום מצב חירום במדינה.

7. החמרת הענישה, הטלת עיצומים כספיים על יצרנים, יבואנים ועוסקים לפי חוק רישוי עסקים, ומתן סמכויות נוספות לבתי המשפט – מוצע לקבוע הוראות ענישה מפורטות ומחמירות יותר, בהתאם לחומרת העבירה, וכן להקנות סמכויות חדשות לבתי המשפט בהליכים בשל עבירות על הפקודה.

ג. ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

1. התיקון המוצע יאפשר לקבוע הסדרים ראשוניים, כגון סמכויות פיקוח וחיוב ברישיון יצרן, וכן הסדרים בחקיקת המשנה הקבועים כיום בצווי פיקוח מתוקף חוק הפיקוח, באופן שניתן יהיה לבטל את הצווים הנ"ל ואת הזיקה למצב חירום במדינה.

2. התיקון המוצע יאפשר לקבוע הסדרי יבוא לפיהם הפיקוח על המזון המיובא יתבצע גם בדרכי השיווק. תיקון זה יאפשר לקבוע הסדרים ראשוניים תוך אבחנה בין מזון רגיל ורגיש, וכן לקבוע הסדרים לגבי היבואנים, כגון חיובם ברישום, מתן הצהרה לגבי יבוא כל מזון רגיל מסוים, קבלת אישור יבוא מוקדם לגבי מזון רגיש מסוים וכן קבלת תעודת שחרור מתחנת הסגר.

3.תיקון חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס–2000.

ד. ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

לצורך יישום הרפורמה בהסדרי היבוא לישראל ושינוי שיטת הפיקוח על ייבוא המזון תוך הגברת הפיקוח בדרכי השיווק והגברת האכיפה העונשית והמנהלית המתחייבת מהחלטות הממשלה האמורות לעיל יידרש כוח אדם ותקציב נוסף.

ה.  ו. השפעת החוק המוצע על התקן המנהלי

1.למשרד הבריאות יתווספו תקנים בשנים 2015 – 2016.

2. מקורות הקצאת התקנים  - כפי שיסוכמו בין משרד הבריאות ומשרד האוצר.

ו. ז. נוסח החוק המוצע

להלן נוסח החוק המוצע:

 

תזכיר חוק לתיקון פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש] (תיקון מס' 5), התשע"ה–2014

תיקון סעיף 1

1.

בסעיף 1 לפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג–1983 (להלן – הפקודה)[1] -

 

 

(1)

 לפני ההגדרה "התוויה" יבוא:

 

 

 

           ""אישור מוקדם לייבוא" – תעודה לפי סעיף 3כז שנותן מנהל שירות המזון או עובד שירות המזון הארצי שהוא הסמיכו, ליבואן רשום, שנקוב בה מזון רגיש מסוים;

 

 

 

           "אישור קבלת הצהרה" – אישור בדבר קבלת הצהרה לפי סעיף 3כט(ו) שניתן ליבואן רשום, בדרך ממוחשבת, לרבות באמצעות ממשל זמין;

 

 

 

           "אתר האינטרנט" – אתר האינטרנט של שירות המזון במשרד הבריאות;

 

 

 

           "בית אוכל" – מקום שבו מכינים מזון מוכן לאכילה לשם אכילתו בבית האוכל או מחוצה לו, ובכלל זה מסעדה, מזנון ועסק למזון מהיר, למעט מקום כאמור בפסקה (2) בהגדרה הסעדה;

 

 

 

           "בית קירור" – עסק שייועדו אחסנת מזון בקור, בין שהוא קפוא ובין שהוא מקורר;

 

 

 

           "הובלה בקירור", "הובלה בטמפרטורה מבוקרת" – העברת מזון ממקום למקום בטמפרטורה מבוקרת ולרבות הובלה בקירור;

 

 

 

           "היתר" – היתר שנתן מנהל שירות המזון המעיד כי המזון מיוצר בתנאי יצור נאותים;

 

 

 

           "הסעדה" – כל אחד מאלה:

 

 

 

 

(1) הכנת ארוחות לצורך הספקתן לצריכה או לאכילה מחוץ למקום הכנתן, באופן מיידי או תוך פרק זמן מוגבל;     ׁ

 

 

 

 

(2) הכנת מזון בבתי מלון או במקום המיועד לקיום אירועים בלבד;";

 

 

 

 

"הצהרה" – הודעה לפי סעיף 3כט שמסר יבואן רשום לרשם בדרך ממוחשבת, לרבות באמצעות ממשל זמין, בדבר כוונתו לייבא מזון רגיל מסוים;"

 

 

(2)

אחרי ההגדרה "התוויה" יבוא:

 

 

 

           ""חלב גולמי" - נוזל, למעט קולוסטרום, המתקבל על ידי חליבה של מקנה, שלא עבר תהליך עיבוד, לרבות אריזה; לעניין זה, "עיבוד", לרבות הוספה או גריעה מהחלב הגולמי;

 

 

 

           "חקיקת המזון" – חיקוק המפורט להלן:

 

 

 

 

(1) פקודה זו ותקנות מכוחה;

 

 

 

 

(2) תקנים רשמיים לפי חוק התקנים החלים על מזון, לרבות חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;

 

 

 

 

(3) חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים וצווים מכוחו החלים על מזון לרבות חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;

 

 

 

 

(4) צווים מכוח חוק הגנת הצרכן, שהותקנו בהסכמת שר הבריאות לפי סעיף 37(ב) בחוק הגנת הצרכן.

 

 

 

           "יבואן רשום" - אדם הרשום במרשם היבואנים לפי סעיף 3לט(ב) ויש לו תעודת יבואן רשום תקפה לפי סעיף 3מא;

 

 

 

           "ייצור" – פעולה לפי אחד מסוגי הפעילות המפורטים בפסקאות (1) עד (6), והכל בין אם למטרות מכירה ובין אם לאו:

 

 

 

 

(1) אריזת מזון;

 

 

 

 

(2) סימון מזון;

 

 

 

 

(3) הכנת מזון, לרבות הסעדה, ולמעט הכנת מזון בבית אוכל;

 

 

 

 

(4) עיבוד מזון או טיפול בו בכל דרך שהיא ובכלל זה הקפאת מזון והפשרתו, וטיפול כהגדרתו בסעיף 10א;

 

 

 

 

(5) שינוי מזון מבחינת הצורה, הטיב, האיכות, הרכב, צבע, או מכל בחינה אחרת;

 

 

 

 

(6) פעילות שהיא אחת מאלה, ובלבד שמבוצעת על ידי מי שמקיים פעילויות לפי פסקאות (1) עד (5), כחלק בלתי נפרד, או מובנה לפי חקיקת המזון, או נלווה עסקית לפעילויות האמורות לעניין ייצור אותו מזון:

 

 

 

 

 

(א) אחסנה בטמפרטורה מבוקרת, לרבות בקור, בין בבית קירור ובין שלא בבית קירור;

 

 

 

 

 

(ב) הובלה בטמפרטורה מבוקרת;

 

 

 

ולמעט -

 

 

 

 

(1) איסוף, מיון ואריזת ביצים כשהן טריות ובקליפתן; לעניין זה "טריות" – לאחר ההטלה, ללא טיפול כלשהו;

 

 

 

 

(2) גידול וטיפוח בעלי חיים שבשרם או תוצרתם מיועדים למאכל אדם, המתתם ושחיטתם;

 

 

 

 

(3) גידול, קטיף, איסוף, מיון ואריזה של ירקות ופירות;

 

 

 

 

(4) דייג ומיון דגים בסמוך לאחר הדייג האמור;

 

 

 

 

(5) צייד;

 

 

 

 

(6) חליבה, אחסון חלב גולמי והובלתו עד שער המחלבה;

 

 

 

 

(7) כל השלבים של ייצור דבש בכוורת עד רדייתו מהכוורת;";

 

 

 

"יצרן" – אדם העוסק בייצור מזון;"

 

 

(3)

ההגדרה "כימאי ממשלתי" - תימחק;

 

 

(4)

לפני ההגדרה "מזון", יבוא:

 

 

 

           ""לשכת בריאות מחוזית" – לשכת בריאות של משרד הבריאות האחראית על מחוז, ולרבות לשכת הבריאות האזורית אשקלון;";

 

 

(5)

בהגדרה "מזון", בסופה יבוא "ומי שתייה ארוזים מראש;";

 

 

(6)

אחרי ההגדרה "מזון מזויף", יבוא:

 

 

 

           ""מזון" – מזון רגיל ומזון רגיש, אלא אם כן נאמר אחרת;

          

 

 

 

           "מזון רגיל" – מזון שאינו מזון רגיש;

 

 

 

           "מזון רגיש" – סוג מזון שהשר, לפי המלצת מנהל שירות המזון,  הכריז עליו שהוא מזון רגיש לפי הוראות סעיף 3כה;";

 

 

(7)

בהגדרה "מכירה" - 

 

 

 

(1) אחרי המילה "מכירה" יבוא – "לרבות";

 

 

 

(2) פסקה (1) – תימחק;

 

 

 

(3) בפסקה (3) – במקום "פרסום, הצגה" יבוא "פרסום והצגה", והמילים "יבוא, הובלה" – יימחקו;

 

 

 

(4) בפסקה (6) – המילים "ישירה או עקיפה" – ימחקו;

 

 

 

(5) אחרי פסקה (6) יבוא:

 

 

 

 

"(7) הפצה או חלוקה;

 

 

 

 

(8) אחסון לרבות בטמפרטורה מבוקרת, ובכלל זאת בקור, בין בבית קירור ובין שלא בבית קירור;

 

 

 

 

(9) הובלה, לרבות בטמפרטורה מבוקרת, ובכלל זאת בקירור;

והכל, בין בסיטונאות ובין בקמעונאות, לרבות מכירה באופן מקוון או ברוכלות או בכל דרך אחרת, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, ולרבות תמורה ישירה, עקיפה, מותנית או נדחית;";

 

 

(8)

בהגדרה "המנהל", בסופה, יבוא "או עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך;";

 

 

(9)

אחרי ההגדרה "המנהל", יבוא:

 

 

 

           ""השר" - שר הבריאות;

 

 

 

           "מנהל שירות המזון" – מנהל שירות המזון הארצי במשרד הבריאות;";

 

 

(10)

בהגדרה "מפקח":

 

 

 

(1) ברישה, אחרי "מפקח", יבוא: "כל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (7) שהשר  הסמיכו לפי סעיף 4";

 

 

 

(2) בפסקה (2), במקום "פקח" יבוא "מפקח";

 

 

 

(3) בפסקה (7) במקום "שהמנהל" יבוא "שהשר";

 

 

(11)

אחרי ההגדרה "מפקח", יבוא:

 

 

 

           ""מעבדה בישראל" – מעבדה לבריאות הציבור של משרד הבריאות או מעבדה שהמנהל הכיר בה לאחר שמצא כי עמדה בתנאים שנקבעו בסעיף 3(6);

 

 

 

           "משווק" – כל מי שעוסק במכירת מזון;

           "משווק גדול" - ספק גדול או קמעונאי גדול, כהגדרתם בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014;

           "נושא משרה בתאגיד" - כל אחד מבין בעלי התפקידים לפי סעיף 32(א)(4) לחוק החברות הממשלתיות, ולרבות בעל שליטה בתאגיד; לעניין זה, "שליטה" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[2];

 

 

 

           "נותן רישיון יצרן" - מנהל שירות המזון או רופא מחוזי;

 

 

 

           "נמל" – נמל ימי או נמל תעופה, ולרבות מעבר גבול יבשתי בו קיימת תחנת הסגר או שמנהל שירות המזון במשרד הבריאות מקיים שם שירות הסגר ופיקוח;

 

 

 

           "סמל" – סמל שקבע השר לפי סעיף 3כא(5);

 

 

 

           "עיסוק במזון" – כל אחד מאלה - ייצור, ייבוא, ייצוא ומכירה;

 

 

 

           "עקיבות" - היכולת לאתר ולעקוב אחר מזון, חומרי הגלם ששימשו לייצורו או חומר אחר המיועד או הצפוי להיות משולב במזון, הכל בכל אחד משלבי היצור, המכירה לרבות יבוא, ההובלה, האחסנה, העיבוד, השיווק או הסחר בו, ולרבות בדיקות, מפרטים ואישורים, מגורמים בארץ ובחוץ לארץ, ומכל גורם אחר אשר החזיק או עיבד בכל דרך שהיא את חומרי הגלם או המזון;";

 

 

(12)

אחרי ההגדרה "צרור", יבוא:

 

 

 

           ""קביעות היצרן" - התנאים שסומנו על גבי המזון או אריזתו על ידי בעל רישיון היצרן או בעל תעודת היבואן הרשום, לפי העניין, לרבות לעניין אחסון, הובלה וטמפרטורה מבוקרת;

 

 

 

           "רופא מחוזי" – רופא הממונה על לשכת בריאות מחוזית, לרבות רופא אזורי של לשכת הבריאות האזורית אשקלון;";

 

 

(13)

אחרי ההגדרה "רופא ממשלתי", יבוא:

 

 

 

           ""רישיון אחסנה" – רישיון לאחסון לפי סעיף 3יט2;

 

 

 

           "רישיון הובלה" – רישיון להובלה בטמפרטורה מבוקרת שניתן לפי סעיף 3יט1;

 

 

 

           "רישיון יצרן" – רישיון לייצור מזון שניתן לפי סעיף 3ט;

 

 

 

           "רישיון עסק" – רישיון, היתר או אישור לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968[3] שעניינו מזון, לרבות הובלת מזון או אחסון מזון;";

 

 

(14)

אחרי ההגדרה "רשות מקומית", יבוא:

 

 

 

           ""שיווק קמעונאי" – מכירת מוצר ישירות לצרכנים;

           "שירות הסגר" – כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ"א–1981[4] (להלן – פקודת ההסגר);";

 

 

(15)

בהגדרה "תווית", במקום "או ארוז עימו" יבוא "ארוז עימו או כחלק  

בלתי נפרד מהאריזה";

 

 

(16)

אחרי ההגדרה "תווית", יבוא:

 

 

 

           ""תחנת הסגר" – שירות הסגר שמקיים המנהל לפי סעיף 1 לפקודת ההסגר;

 

 

 

           "תנאי יצור נאותים" - תנאי בקרה, לרבות בקרת איכות ובטיחות, לפי תקינה בינלאומית או תקינה אשר נוהגות בקרב המדינות המפותחות, להבטחת התקיימותם של התנאים, התקנים או ההוראות המהותיים, החלים על ייצור ושיווק המזון, לרבות לפי הוראות היצרן; תנאי הבקרה והוכחת ייצור בתנאים הנדרשים כאמור יהיו לפי התקנים או הנהלים הבינלאומיים המפורטים בתוספת הראשונה;

 

 

 

           "תעודות" -  כל אחת מאלה:

 

 

 

 

(1) אישור מוקדם ליבוא;

 

 

 

 

(2) אישור קבלת הצהרה;

 

 

 

 

(3) תעודת יבואן רשום;

 

 

 

 

(4) תעודת שחרור;

 

 

 

           "תעודת יבואן רשום" - כמשמעותה בסעיף 3מא;

 

 

 

           "תעודת שחרור" - תעודה שמנפיק שירות ההסגר ליבואן לצורך שחרור של משלוח מזון מתחנת ההסגר או מנמל, לפי הוראות סעיף 3לא."

החלפת סעיף 2

2.

במקום סעיף 2 לפקודה, יבוא:

 

 

"אי תחולת הפקודה

2.

פקודה זו והתקנות לפיה לא יחולו על ייצור מזון, ייצואו או מכירתו שעושה אדם לצרכיו המשפחתיים או הפרטיים."

תיקון סעיף 3

3.

בסעיף 3 לפקודה –

 

 

(1) במקום הכותרת יבוא: "סמכות השר להתקין תקנות לעיסוק במזון";

 

 

(2) האמור בסעיף יסומן "(א)" ובו, ברישה, במקום: "המנהל רשאי, באישור שר הבריאות" יבוא "השר רשאי", אחרי "נקיטת אמצעים", יבוא: "לשם הגנה על בריאות הציבור, ובכלל זה", ובמקום "מיבוא, הכנה, החסנה והפצה של מזון שנועד למכירה" יבוא "מעיסוק במזון, ולרבות הובלה ואחסנה".

 

 

(3) אחרי פסקה (5), יבוא:

 

 

 

"(6) לקבוע תנאים לאישור מעבדות;

 

 

 

  (7) לקבוע אגרות, באישור ועדת העבודה, הבריאות והרווחה של הכנסת בעד שירות הניתן לפי פקודה זו, לרבות לעניין מתן רישיונות, היתרים, תעודות ואישורים ובעד בקשות למתן שירות כאמור, שנקבעו לפי פקודה זו.".

 

 

(4) אחרי סעיף קטן (א), יבוא:

 

 

 

"(ב)   תקנות לפי סעיף זה יכול שיהיו כלליות, לקבוצות או לסוגים שונים של מזון או למזון מסוים, לרבות לאוכלוסייה שלה מיועד המזון, ויכול שיאסרו או יגבילו סימון או פרסום לגבי עניין מסוים שנקבע בהן במפורש."

הוספת פרק ב'1

4.

אחרי סעיף 3ב לפקודה יבוא:

 

 

"פרק ב'1: הסדרת הפיקוח על ייצור מזון, יבואו, שיווקו והפיקוח הווטרינרי

 

 

סימן א': מטרה

 

 

 

 

מטרה

3ג.

פרק זה בא -

 

 

 

 

 

(1) להסדיר את אחריותו של יצרן מזון והפיקוח על ייצור מזון ואת אחריותו של יבואן המייבא מזון והפיקוח על יבוא מזון, לשם אספקת מזון ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים לציבור לרבות תנאי ייצור נאותים, המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקה לגבי המזון בישראל;

 

 

 

 

 

(2) להסדיר את אחריותו של משווק מזון וחובותיו בכל שלב משלבי העברת המזון מעת יצורו, דרך ייבואו ועד מקום המכירה ישירות לצרכן, על מנת להבטיח כי המזון הנמכר יוצר בידי גורם המורשה לכך, ואם יובא, שהיבואן בעל תעודת יבואן רשום, וכי הוא משווק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקה לגבי המזון בישראל.

 

 

 

 

 

(3) לקבוע הסדרי פיקוח מיוחדים לייצור ולשיווק   של מזון  הטעון פיקוח וטרינרי.

 

 

 

 

 

סימן ב': הסדרת ייצור מזון

 

חובות היצרן

3ד.

(א)      לא ייצר אדם מזון, אלא אם מתקיימים כל אלה:

 

 

 

 

(1)       יש בידיו רישיון יצרן תקף למקום שבו מיוצר המזון, ככל שנדרש רישיון כאמור, והוא מייצר את המזון לפי סוג הפעילות הקבוע ברישיון;

 

 

 

 

(2)       הוא מייצר את המזון בהתאם לכל אלה -

 

 

 

 

 

(א) תנאי רישיון היצרן;

 

 

 

 

 

(ב) דרישות החלות על המזון לפי חקיקת המזון;

 

 

 

 

(3) נקבעה חובה לקבל היתר כאמור בסעיף 3ה - יש בידיו היתר כאמור;

 

 

 

 

(4) הוא סימן את המזון בהתאם לדרישות חקיקת המזון החלות על אותו המזון, מבלי לגרוע מחובת סימון לפי חקיקת המזון שאינה חלה על היצרן;

 

 

 

 

(5) הוא קבע וסימן את אורך חיי המדף של המזון; לעניין זה, "אורך חיי המדף" – תקופה שלגביה קבע היצרן כי ניתן להניח, לפי בדיקות מקובלות או לפי חקיקת המזון, כי המזון יהיה בעל תכונות מתאימות לצריכה; ובלבד שלעניין זה "יצרן" – למעט מי שמקיים פעילות ייצור לפי סוג הפעילות המנויה בפסקה (6) לאותה הגדרה;

 

 

 

 

(6) הוא מחזיק מסמכים בהתאם לאמור בסעיף 3ו.

 

 

 

(ב) נותן הרישיון רשאי להתנות את הרישיון בתנאים מיוחדים הדרושים לצורך ייצור המזון שניתן לגביו הרישיון.

 

 הוראות בדבר יצור מזון בתנאי ייצור נאותים

3ה.

(א) בכפוף לסימן ה': פיקוח ווטרינרי, השר רשאי -

    (1) לקבוע כי מזון מסוים או סוג מזון מסוים ייוצרו וימכרו בתנאי ייצור נאותים; קבע השר כאמור לא ייצר אדם מזון כאמור אלא אם קיבל היתר ממנהל שירות המזון כי המזון מיוצר בתנאי יצור נאותים;

    (2) לקבוע תנאים נוספים לעניין ייצור בתנאים נאותים לבעלי רישיון יצרן, להבטחת העמידה בתנאי ייצור נאותים, ורשאי הוא לקבוע כי תנאים כאמור, כולם או חלקם, יחולו אף ביחס לסוגי מזון שאינם חייבים בייצור בתנאים כאמור;

(ב) בעל רישיון יצרן רשאי לבקש ממנהל שירות המזון היתר המעיד כי המפעל או העסק מייצר את המזון המיוצר על ידו בתנאי יצור נאותים, אף אם לא נקבע כי המזון חייב להיות מיוצר בתנאי יצור נאותים כאמור בסעיף קטן (א);

 

 

 

(ג) לא יסמן אדם מזון בסמל, אלא אם ניתן היתר לפי סעיף קטן (א).

(ד) מנהל שירות המזון רשאי לתת אישור לפי חלק א', פרט א(2) לתוספת הראשונה.

 

שמירת מסמכים לצורך עקיבות

 

3ו.

(א) השר רשאי לקבוע את המסמכים או פרטי המסמכים, לרבות בדיקות, מפרטים ואישורים הנדרשים לצורך עקיבות המזון שיישמרו אצל בעל רישיון היצרן, משלב חומרי הגלם ששימשו לייצור המזון עד לשיווק המזון על ידי היצרן למשווקים שלהם מכר את המזון (בסעיף זה – מסמכים נדרשים); תקנות כאמור יכול שיקבעו דרישות שונות לגבי סוגי מזון מסוימים, תנאי ייצורם, הובלתם ואחסונם.

 

 

 

(ב) בעל רישיון יצרן ישמור את המסמכים הנדרשים, הנוגעים לכל אצוות מזון שייצר למשך תקופה שלא תפחת מ-3 שנים מהתאריך האחרון לשימוש או מהתאריך האחרון המומלץ לשימוש במזון;

 

פטור מחובת רישיון יצרן

3ז.

(א) המבצע אחת מהפעולות האמורות להלן פטור מחובת החזקת רישיון יצרן לפי סעיף 3ד(א)(1) –

(1) פעולה שמבוצעת כהכנה לשם מכירה, שפרסם מנהל שירות המזון בהודעה ברשומות; רשימת פעולות שפורסמו כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט;

(2) ייצור מזון המסופק כולו אך ורק לציבור, ללא תמורה; ואולם, רשאי השר לקבוע, אם ראה כי הדבר דרוש לשמירה על בריאות הציבור, כי ייצור מזון כאמור יהיה טעון רישיון מאת השר לפי פקודה זו ובהתאם לתנאיו (בפקודה זו - רישיון יצרן מיוחד); קביעה לפי סעיף זה יכול שתהא לגבי סוגי מזון, לפי סוג היצור, פעילות הייצור או היקפו, לרבות תנאי התברואה; על רישיון לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 3ט עד 3יט, בשינויים המחויבים.

 

 

 

(ב) בתקנות לפי סעיף בסעיף קטן (א)(2) ייקבעו הוראות בדבר הליכי הרישוי והתנאים לקבלת רישיון יצרן מיוחד.

 

הגשת בקשה לרישיון יצרן

3ח.

(א) המבקש רישיון יצרן או חידוש רישיון יצרן יגיש בקשה בצירוף מסמכים, פרטים וטפסים (בסעיף זה – מסמכים), בהתאם לתקנות לפי סעיף 3כא; הבקשה תוגש ללשכת הבריאות המחוזית, במחוז שבו נמצא מקום הייצור שעבורו נתבקש הרישיון.

 

 

 

(ב) אדם אשר לפי סעיף 3ד(א)(1) חייב לקבל יותר מרישיון יצרן אחד, יגיש בקשה נפרדת לכל אחד ממקומות ייצור המזון.

 

 

 

(ג) נותן הרישיון רשאי לדרוש מהמבקש מסמכים נוספים הנחוצים לו לצורך החלטה בבקשה למתן רישיון היצרן.

 

הסדרת מתן רישיון יצרן

3ט.

נותן הרישיון ייתן רישיון יצרן למבקש לאחר שמצא כי –

(1) הוא עומד בתנאים לייצור מזון לפי סימן זה;

(2) הוא, ולעניין תאגיד, נושא משרה בתאגיד או בעל שליטה בו, לא הורשע בעבירה או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה, שלדעת נותן הרישיון, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להחזיק ברישיון;

רישיון כאמור יינתן לפי סוג פעילות ייצור או סוגי המזון שהותרו לבעל הרישיון לייצר.

 

תנאי הרישיון

ושינויים

3י.

נותן הרישיון רשאי להתנות רישיון יצרן, לרבות רישיון קיים, בתנאים, ככל שלא נקבעו לפי סעיפים 3(ב) ו-3כא, ובלבד שתנאי שקבע ברישיון יצרן קיים ינומק בכתב.

 

תקופת תוקפם של רישיונות יצרן

3יא.

(א) תוקפו של רישיון יצרן יהיה שנה אחת מיום נתינתו, ואולם רשאי נותן הרישיון לקבוע כי יינתן לתקופה של שנתיים, שלוש, ארבע או חמש שנים;

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקופת תוקפם של רישיונות לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה לפי סוג המזון או סוג פעילות הייצור.

 

חובת דיווח על שינוי

3יב.

חל שינוי במסמכים לפי סעיף 3ח או בפרט בהם, ידווח המבקש או בעל רישיון היצרן, לפי העניין, ללשכת הבריאות המחוזית שלה הגיש את הבקשה לרישיון יצרן, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימי עבודה.

 

הגבלת רישיון יצרן התלייתו, ביטולו, סירוב לחדשו או צמצום פעילותו

3יג.

(א) נותן הרישיון רשאי להגביל רישיון יצרן, להתלותו או לבטלו, לצמצם את הפעילות המותרת על פיו או להגבילה ולהתנותה בתנאים, אם מצא כי נתקיים אחד מאלה:

 

 

 

 

(1) הרישיון  ניתן על יסוד מידע כוזב;

 

 

 

 

(2) הרישיון ניתן על סמך מידע שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד בפני מנהל שירות המזון לא היה נותן את האישור;

 

 

 

 

(3) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון;

 

 

 

 

(4) בעל רישיון הפר תנאי מתנאי האישור או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון, לרבות חובה, הגבלה או תנאי לשימוש באישור שנקבעו לפי פרק זה;

 

 

 

 

(4א) בעל הרישיון סרב לשתף פעולה עם בירור חשד כאמור בסעיף קטן (ב);

 

 

 

 

(5) בעל הרישיון הורשע בעבירה, שלדעת המנהל, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להחזיק ברישיון;

 

 

 

 

(6) בעל הרישיון גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו – ליקוי); ואולם מנהל שירות המזון לא יורה על ביטול או על התליה לתקופה שאינה עולה על שנה אשר תוקפה, אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגביו תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי.

 

 

 

 

7) השתנה פרט במסמכים, בטפסים או במידע שנמסרו לפי סעיף 3כז אשר נותן האישור  לא היה נותן רישיון לפי סימן זה לו היה עומד בפניו מלכתחילה.

 

 

 

 

(8) נתקיים במבקש הרישיון או באחד מנושאי המשרה בעסק שלגביו נתבקש הרישיון אחד מאלה:

 

 

 

 

 

(א) הוא הורשע בעבירה הקשורה בעיסוקו או שמחמת חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לדעת הרשם לרישום במרשם;

 

 

 

 

 

(ב)  הוגש נגדו כתב אישום בעבירה הקשורה בעיסוקו.

 

 

 

 

(9) בעל הרישיון לא מקיים תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון;

 

 

 

 

(10) המבקש או בעל הרישיון או אחד מנושאי המשרה בעסק הפר הוראה או תנאי מהוראות לפי פקודה זו או חדל מלקיים הוראה או תנאי כאמור; בפסקה זו, "הפר הוראה" –  מי שנקבע לגביו בהליך שיפוטי או מנהלי לפי דין שהפר הוראות דין.

 

 

 

(ב) התעורר חשד שהמזון אינו עומד בדרישות חקיקת המזון, רשאי מנהל שירות המזון להתלות או להגביל את הרישיון עד לבירור החשד האמור; התליה או הגבלה כאמור לא יעלו על תקופה של חודשיים ימים או עד בירור החשד, לפי המוקדם, ואולם מנהל שירות המזון רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך תקופה זו בחודש ימים.

 

התליה לאלתר

3יד.

היה למנהל יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל הרישיון עילה מהעילות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (ב), וסבר כי קיים צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ-30 ימים ממועד ההתליה.

 

 

 

(ד) הודעה על החלטת המנהל לפי סעיף זה בדבר הגבלת רישיון, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו, תימסר בכתב לבעל הרישיון הנוגע בדבר.

 

החלטת סירוב או ביטול

3טו.

החלטת נותן הרישיון לסרב לתת רישיון יצרן, להתלותו, לבטלו או להגבילו תהיה מנומקת.

 

הזדמנות להשמיע טענות

3טז.

לא יתלה נותן הרישיון רישיון יצרן, לא יבטלו ולא יגבילו אלא לאחר שנתן לבעליו הזדמנות להשמיע את טענותיו;

 

התלייה לאלתר

3יז.

על אף האמור בסעיף 3טז ומבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיפים 3יג או 3יד, מצא נותן הרישיון כי נשקפת סכנה מידית חמורה לציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר עד שתחלוף הסכנה.

 

השגה

3יח.

(א) החליט נותן הרישיון לסרב לתת רישיון יצרן, להתלותו, לבטלו או להגבילו, רשאי מבקש הרישיון להשיג על כך בכתב בפני ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות;

 

 

 

(ב)       אין בהגשת השגה כדי לעכב את התליית הרישיון כאמור בסעיף קטן (א).

 

הגשת בקשה לקבלת רישיון יצרן לאחר ביטול

3יט.

בוטל רישיון יצרן מטעמים שפורטו בסעיפים 3יג או 3יד, לא יהיה בעל הרישיון שבוטל רישיונו, רשאי לבקש רישיון יצרן לייצור המזון או פעילות הייצור שבוטלו, אלא לאחר שעברה תקופה של 12 חודשים מיום הביטול, לפי העניין; ואולם, נותן הרישיון רשאי לקצר, לפי בקשת בעל הרישיון, תקופה זו, מנימוקים שיירשמו.

 

רישיון הובלה

3יט1.

 

(א) נקבע בחקיקת המזון כי מזון טעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת או הובלה בקירור, לא יוביל אדם מזון כאמור, אלא אם הוא בעל רשיון הובלה לפי סעיף זה, או שניתן לו רשיון יצרן הכולל פעילות כאמור לפי פסקה (6) להגדרת ייצור, ובהתאם לתנאי הרישיונות האמורים; לעניין זה, "חקיקת המזון", כהגדרתה בסעיף 3נו.

 

 

 

(ב) המבקש רישיון הובלה או חידוש רישיון כאמור יגיש בקשה בצירוף מסמכים, פרטים וטפסים (בסעיף זה – מסמכים), הכל בהתאם לתקנות לפי סעיף 3כא; בקשה כאמור תוגש ללשכת הבריאות המחוזית, במחוז שבו הוגשה הבקשה לקבלת רישיון עסק.

 

 

 

(ג) לעניין רישיון לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 3ט עד 3יט, בשינויים המחויבים.

 

רישיון אחסנה

 

3יט2.

 

(א) נקבע בחקיקת המזון כי מזון טעון אחסנה בקירור, לא יאחסנו אדם בבית קירור אלא אם הוא בעל רשיון אחסנה לפי סעיף זה או שניתן לו רשיון יצרן הכולל פעילות כאמור לפי פסקה (6) להגדרת ייצור, ובהתאם לתנאי הרישיונות האמורים; לעניין זה, "חקיקת המזון", כהגדרתה בסעיף 3נו.

(ב) לעניין רישיון לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 3ח עד 3יט, בשינויים המחויבים.

 

אגרות

3כ.

(א) מבקש רישיון יצרן, רישיון הובלה, ורישיון אחסנה ישלם אגרות ישולמו כמפורט בתוספת השנייה.

 

 

 

(ב) האגרה בעד טיפול בבקשה תשולם עם הגשת הבקשה; האגרה בעד רישיון יצרן או היתר תשולם לפני קבלתו וכתנאי לתוקפו.

 

תקנות לעניין ייצור מזון

3כא.

השר רשאי להתקין תקנות בדבר –

 

 

 

(1)   בקשה לרישיון יצרן, הובלה או אחסנה (בסעיף זה – רישיון) או חידושו, לרבות הגשת בקשה כאמור, דרך הגשתה, המסמכים שיש לצרף לבקשה ואופן הטיפול בה;

 

 

 

(2)   בקשה להיתר או חידושו, לרבות הגשת בקשה כאמור, דרך הגשתה, המסמכים שיש לצרף לבקשה, אופן הטיפול בה והנסיבות לביטול היתר כאמור ודרך הביטול;

 

 

 

(3)   סיווגם של רישיונות לפי קבוצות המזונות המיוצרים או לפי סוגי פעילות היצור, האחסנה וההובלה, לפי העניין, והתנאים למתן רישיון על פי הסיווג;

 

 

 

(4)  תנאים כלליים שיכללו ברישיון.

(5)  הוראות לעניין סמל, ובכלל זה בדבר צורתו, גודלו, תוכנו, מאפייניו ודרך סימונו.

(6)  תנאים לייצוא; תקנות לפי פסקה זו ייקבעו בהתייעצות עם שר הכלכלה;

 

פטורים

3כב.

 על אף האמור בסעיף 3ד, רשאי השר לקבוע –

 

 

(1) פטור מחובת רישיון יצרן או היתר למטרות מסוימות וכן לסוגים של פעילות ייצור או מזון מסוימים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לפטור כאמור, ובכלל זאת עמידת הזכאי לפטור בתנאים הקבועים לפי סימן זה;

 

 

(2) פטור מחובות סימן זה או פטור לסוגים של פעילות ייצור או מזון מסוימים, והכל כדי לאפשר ייצור לשם ייצוא בלבד; בתקנות לפי פסקה זו יקבעו התנאים לפטור כאמור.

 

סימן ג': הסדרת ייבוא מזון

 

 

חובות היבואן

3כג.

(א) לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן מתקיימות ההוראות שלהלן:

 

 

 

 

(1) יש בידיו תעודת יבואן רשום תקפה;

 

 

 

 

(2) המזון שהוא מייבא עומד בתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום שלו;

(2א) המזון שהוא מייבא עומד בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ולהוראות לפי פקודה זו;

 

 

 

 

(3) לעניין מזון שנקבע לגביו בתקנות לפי סעיף 3ה(א) כי עליו לעמוד בתנאי ייצור נאותים – יש בידיו מסמך חתום בידי אחד הגופים המנויים בפרט א' שבחלק א' של התוספת הראשונה, המוסמך לאשר כי ייצור המזון עומד בתנאי ייצור נאותים;

 

 

 

 

(4) לעניין מזון רגיש - יש בידיו אישור מוקדם ליבוא המזון הרגיש המסוים והוא מקיים את הדרישות שפורטו באישור המוקדם ליבוא;

(4א) לעניין מזון רגיש - הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון רגיש בסימן זה;

 

 

 

 

(5) לעניין מזון רגיל - יש בידיו אישור קבלת הצהרה;

(5א) לעניין מזון רגיל - הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון רגיל בסימן זה.

 

 

 

(ב) השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר הכלכלה, חובות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על יבואני מזון רגיש, ובכלל זה חובה להחזיק את חקיקת המזון, לעדכנה ולהפיצה לנוגעים בדבר.

 

 

 

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע, בהתייעצות עם שר הכלכלה, תנאים למתן פטור מדרישות סימן זה, כולן או חלקן, בתנאים שיקבע, לרבות לעניין סוגי שימוש או ייעוד מסוימים ולעניין משך הפטור, והכל בכל אחד מהמקרים להלן:

 

 

 

 

(1) יבוא מזון שלא לצורך מכירה, לרבות יבוא אישי לפי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979[5];

 

 

 

 

(2) ייבוא מזון שלא לשם שימוש כמזון לאדם;

 

 

 

 

(3) ייבוא מזון לצורך אחד מאלה -

 

 

 

 

 

(א) ייצוא;

 

 

 

 

 

(ב) ייצורו לשם ייצוא;

 

 

 

 

(4) החזרת משלוח מזון שייוצא והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור.

 

פטור ליבוא מזונות מסוימים

3כד.

הוראות סימן זה לא יחולו על ייבוא כל אחד מסוגי מזון אלה הטעון היתר לייבוא לפי דין אחר, והכל מבלי לגרוע מהוראות חקיקת המזון לגבי סוגי מזון כאמור -

 

 

 

 

(1) ביצים כשהן טריות ובקליפתן, וטרם עברו שיקופן במכונה, החתמתן ואריזתן לשיווק בישראל;

 

 

 

 

(2) חלב גולמי;

 

 

 

 

(3) משקאות משכרים כהגדרתם בפקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה) [נוסח חדש].

 

הכרזה בדבר ייבוא מזון רגיש

3כה.

(א) השר רשאי, לפי המלצת מנהל שירות המזון, להכריז על סוג מזון או מזון מסוים, על מזון שיובא או יוצר באזור מסוים, או על מזון המכיל רכיב או חומר מסוים, שהוא מזון רגיש (בחוק זה – הכרזה בדבר מזון רגיש); ההמלצה תתבסס על ניהול סיכונים מקובל בתחום בטיחות המזון במדינות מפותחות המתייחס לסיכון הנשקף מהמזון (בחוק זה – ניהול סיכונים); הכרזה בדבר מזון רגיש תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט, ותימסר בו זמנית בדואר האלקטרוני לבעלי תעודות יבואן רשום אשר כתובתם מצויה במרשם היבואנים.

 

 

 

(ב) הכרזה בדבר מזון רגיש תכנס לתוקף 30 ימים מיום פרסומה ברשומות, למעט –

 

 

 

 

(1) כאשר בנסיבות חריגות שירשמו, נקבע בהכרזה תוקף מוקדם יותר, ובלבד שאינו קודם למועד פרסום ההכרזה ברשומות;

 

 

 

 

(2) לגבי מזון שניתנה לגביו הכרזה זמנית בדבר מזון רגיש לפי סעיף 3כו, ההכרזה לפי סעיף קטן (א) תיכנס לתוקף ברציפות מיד בתום ההכרזה הזמנית.

 

הכרזה זמנית על מזון רגיש

3כו.

(א) על אף האמור בסעיף 3כה, רשאי מנהל שירות המזון לפרסם הכרזה בדבר מזון רגיש כמשמעותו בסעיף 3כה(א), באופן זמני, במקרים בהם סבר כי קיים צורך דחוף בהכרזה כאמור עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור.

 

 

 

(ב) הכרזה זמנית כאמור תהיה לתקופה של עד 3 חודשים (בחוק זה – הכרזה זמנית), ורשאי מנהל שירות המזון להאריך את ההכרזה הזמנית לתקופות נוספות, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על 6 חודשים.

 

 

 

(ג) הכרזה זמנית תפורסם על ידי מנהל שירות המזון ברשומות ובאתר האינטרנט, ותימסר בו זמנית בדואר האלקטרוני לבעלי תעודות יבואן רשום אשר כתובתם מצויה במרשם היבואנים; הודעה על הארכת ההכרזה הזמנית תימסר ותפורסם שלושה שבועות לפני תום ההכרזה הזמנית הראשונה, בדרכים האמורות.

 

 

 

(ד) הכרזה זמנית תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות או במועד שנקבע בהכרזה, לפי המאוחר מבניהם, אולם רשאי המנהל לתת הוראות לתחנת ההסגר לפיהן יש להתייחס למזון האמור כמזון רגיש מרגע החלטה בעניין, עוד בטרם הפרסום ברשומות.

 

אישור מוקדם ליבוא מזון רגיש

3כז.

(א) לשם קבלת אישור מוקדם ליבוא מזון רגיש, יגיש יבואן רשום למנהל שירות המזון או לעובד שירות המזון הארצי שהוא הסמיכו לכך  (בסעיף זה – מנהל שירות המזון) בקשה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב);

 

 

 

(ב) מנהל שירות המזון ייתן אישור מוקדם ליבוא מזון רגיש למבקש שמתקיימים בו כל אלה:

 

 

 

 

(1) הוא יבואן רשום אלא אם קיבל פטור לפי סעיף 3כג(ג);

 

 

 

 

(2) הוא מסר לרשם את כל המסמכים, הטפסים והמידע שהשר קבע, לפי סעיף 3מט(3), שעל יבואן להגיש במצורף לבקשה המעידים על עמידת המזון הרגיש בדרישות חקיקת המזון;

 

 

 

 

(3) המבקש שילם את האגרה המתאימה בעד הגשת הבקשה לרישיון.

 

 

 

(ג) מנהל שירות המזון רשאי להורות באישור המוקדם ליבוא כי משלוח המזון ייבדק במעבדה עם הגיעו לתחנת ההסגר, בסוגי בדיקות שפירט באישור וכן כי תבוצע בו בדיקה אורגנולפטית;

 

 

 

(ד) מנהל שירות המזון רשאי לעכב את הטיפול בבקשה אם מצא כי לא צורפו המסמכים או המידע הנדרשים לפי סעיף קטן (ב), ולהורות על צירופם בתוך מועד שיקבע; לא צורפו במועד כאמור, רשאי לדחות את הבקשה על הסף;

 

 

 

(ה) תוקפו של אישור מוקדם ליבוא יהיה לשנה אחת מיום נתינתו, אלא אם אושרה הארכת תקופת תוקפו של האישור לשנתיים, שלוש או ארבע שנים, בטרם מתן האישור או במהלך תקופת האישור, ובלבד שתקופת האישור לא תעלה על ארבע שנים מיום נתינתו;

 

 

 

(ו) חל שינוי בפרט מן המסמכים, הטפסים או המידע שמסר היבואן לפי סעיף קטן (ב)(2), ידווח היבואן למנהל שירות המזון על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-7 ימי עבודה;

 

 

 

(ז) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ו), מנהל שירות המזון רשאי לא ליתן אישור מוקדם ליבוא חדש או לא להאריך את תוקפו של אישור שנתן, לפי העניין, אם מצא כי השתנה פרט במסמכים או במידע שנמסרו לפי סעיף זה אשר הוא לא היה נותן אישור מוקדם לפי סעיף זה לו היה עומד בפניו מלכתחילה.

 

הגבלת האישור המוקדם, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו

3כח.

(א) נותן הרישיון רשאי להגביל אישור מוקדם לייבוא, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או לתקופה שלא תעלה על שנה, לבטלו או לסרב לחדשו, לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:

 

 

 

 

(1) האישור ניתן על יסוד מידע כוזב;

 

 

 

 

(2) האישור ניתן על סמך מידע שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד בפני מנהל שירות המזון לא היה נותן את האישור;

 

 

 

 

(3) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת האישור;

 

 

 

 

(4) בעל האישור הפר תנאי מתנאי האישור או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון, לרבות חובה, הגבלה או תנאי לשימוש באישור שנקבעו לפי פרק זה;

 

 

 

 

(4א) בעל האישור סרב לשתף פעולה עם בירור חשד כאמור בסעיף קטן (ב);

 

 

 

 

(5) בעל הרישיון הורשע בעבירה, שלדעת מנהל שירות המזון, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להחזיק ברישיון;

 

 

 

 

 

 

 

 

(6) בעל האישור גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו – ליקוי); ואולם מנהל שירות המזון לא יורה על ביטול או על התליה לתקופה שאינה עולה על שנה אשר תוקפה, אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגביו תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי.

 

 

 

 

(7) השתנה פרט במסמכים, בטפסים או במידע שנמסרו לפי סעיף 3כז אשר מנהל שירות המזון לא היה נותן אישור מוקדם לפי סעיף זה לו היה עומד בפניו מלכתחילה.

 

 

 

 

(8) נתקיים במבקש הרישום או ביבואן הרשום או באחד מנושאי המשרה בעסק שלגביו נתבקש הרישום או נעשה הרישום אחד מאלה:

 

 

 

 

 

(א) הוא הורשע בעבירה הקשורה בעיסוקו ושמחמת חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לדעת הרשם לרישום במרשם;

 

 

 

 

 

(ב) הוגש נגדו כתב אישום בעבירה הקשורה בעיסוקו.

 

 

 

(ב) התעורר חשד שהמזון אינו עומד בדרישות חקיקת המזון, רשאי מנהל שירות המזון להתלות או להגביל את האישור המוקדם ליבוא עד לבירור החשד האמור; התליה או הגבלה כאמור לא יעלו על תקופה של חודשיים ימים או עד בירור החשד, לפי המוקדם, ואולם מנהל שירות המזון רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך תקופה זו בחודש ימים.

 

 

 

(ג) היה למנהל שירות המזון יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל האישור המוקדם עילה מהעילות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (ב), וסבר כי קיים צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ-30 ימים ממועד ההתליה.

 

 

 

(ד) הודעה על החלטת מנהל שירות המזון לפי סעיף זה בדבר הגבלת אישור, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו, תימסר בכתב לבעל האישור המוקדם הנוגע בדבר.

 

בקשה לאישור מוקדם ליבוא לאחר ביטולו

3כח1.

אדם שמנהל שירות המזון ביטל את האישור המוקדם ליבוא שהיה בידו, לא יגיש בקשה לאישור מוקדם ליבוא מסוג שבוטל כאמור, אלא לאחר שחלפה שנה ממועד הביטול כאמור.

 

הגשת הצהרה ליבוא מזון רגיל

3כט.

(א) לשם קבלת אישור קבלת הצהרה ליבוא כל מזון רגיל מסוים יגיש יבואן רשום הצהרה, באמצעות אתר האינטרנט, בהתאם למפורט בסעיף קטן (ב):

 

 

 

(ב) ההצהרה תכלול את הפרטים הבאים:

 

 

 

 

(1) שם היבואן, מענו ומספר תעודת היבואן הרשום;

 

 

 

 

(2) שם המזון הרגיל שבכוונתו לייבא בעברית ובאנגלית, ושמו המסחרי, ככל שקיים, כפי שמופיע על תווית המזון כשהוא נמכר בחוץ לארץ;

 

 

 

 

(3) ייעוד המזון, משקל יחידת מזון ותיאור אריזת המזון; בפסקה זו, "יעוד" -  לאחת ממטרות אלה: לתעשיית המזון, לשיווק סיטונאי, לשיווק קמעונאי או לשיווק מוסדי;

 

 

 

 

(4) שם יצרן המזון הרגיל המסוים המיובא, לרבות ארץ הייצור וכתובתו המלאה וכאשר מיובא המזון האמור באמצעות ספק - גם שם הספק, לרבות ארץ הספק.

(5) האם יש בידיו אחד לפחות מהמסמכים האמורים בסעיף 3לה(א)(14) אם לאו;

 

 

 

(ג) ההוראות למילוי ההצהרה יהיו בשפות הערבית האנגלית, והרוסית, כאשר הנוסח בעברית הוא הנוסח המחייב;

 

 

 

(ד) להצהרה תצורף התחייבות של היבואן, בנוסח שבתוספת השלישית; השר רשאי לשנות בצו את התוספת.

 

 

 

(ה) עם מסירת ההצהרה, תשולם, כתנאי למסירתה, אגרה בסכום של 481 שקלים חדשים אשר יעודכן פעם בשנה לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 

 

 

(ו)  מסר יבואן רשום הצהרה לפי סעיף קטן (א), ושילם אגרה לפי סעיף קטן (ה), יקבל את אישור קבלת ההצהרה באופן מקוון.

 

 

 

(ז) המגיש יצרף לבקשה לאישור קבלת הצהרה פרטים, מסמכים ומידע שקבע השר לפי סעיף 3מט(2);

 

תחולת ההצהרה

3ל.

(א) הצהרה לפי סעיף 3כט תחול לגבי כל המשלוחים של המזון המסוים שבהצהרה, מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ואילך.

לעניין זה, "מזון מסוים" – ובלבד שלא השתנה אחד מן הבאים:

(1) פרט מהפרטים שמסר בהצהרה לפי סעיף 3כט;

(2) הרכב המזון מהמועד בו הוגשה ההצהרה; לעניין זה, "הרכב המזון" - לפי מסמך חתום על-ידי היצרן של המזון בדבר הרכב המזון או לפי התווית המקורית של המזון כפי שנמכר בחוץ לארץ.

(ב) השתנה אחד מהפרטים כאמור בפסקאות (1) או (2) להגדרה "מזון מסוים", יגיש יבואן הצהרה חדשה לפי הוראות סעיף 3כט.

 

שחרור מזון מתחנת הסגר או מנמל

3לא.

(א) לא יוציא יבואן משלוח מזון מתחנת הסגר או מנמל אלא אם כן קיבל תעודת שחרור לאותו משלוח מזון.

 

 

 

(ב) בסמוך להגעת משלוח מזון לישראל, ולא מוקדם מיום העבודה הקודם ליום בו הגיע משלוח המזון לישראל, יגיש יבואן רשום בקשה מקוונת דרך אתר האינטרנט לקבלת תעודת שחרור, ובבקשה יצוין כי -

 

 

 

 

(1) לגבי מזון רגיש - יש בידיו אישור מוקדם ליבוא שקיבל לעניין אותו מזון קודם הגשת הבקשה;

 

 

 

 

(2) לגבי מזון רגיל - יש בידיו אישור קבלת הצהרה שקיבל לעניין אותו מזון קודם הגשת הבקשה.

 

 

 

(ג) משלוח מזון ייבדק על ידי מפקח בתחנת הסגר כתנאי למתן תעודת שחרור, בהתקיים אחד מאלה -

 

 

 

 

(1) משלוח הכולל מזון רגיש, כולו או חלקו;

 

 

 

 

(2) מזון רגיל העובר בדיקה לפי סעיף 3לב(3) ו-(4);

 

 

 

 

(3) היבואן הרשום הצהיר בהצהרה לפי סעיף 3כט(ב)(5) כי אין בידיו מסמך מהמסמכים המפורטים בסעיף 3לה(א)(14); לעניין סעיף קטן זה, "בדיקה" – לפי סעיף 3כז(ג) ותקנות שנקבעו לפי סעיף 3מט(3);

 

 

 

(ד) הורה מפקח על בדיקה לפי סעיף קטן (ג), יישא היבואן בהוצאות הבדיקה האמורה.

 

שחרור מזון רגיל מתחנת הסגר או מנמל

3לב.

על הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון רגיל יחולו הוראות אלה:

 

 

 

 

(1) הבקשה תכלול את הפרטים הבאים:

 

 

 

 

 

(א) פרטי תעודת היבואן הרשום מגיש הבקשה;

 

 

 

 

 

(ב) פרטי המשלוח, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח;

 

 

 

 

 

(ג) מספר אישור קבלת ההצהרה ופרטים בדבר המזון שבמשלוח;

 

 

 

 

 

(ד) אישור כי המזון שבמשלוח נכלל בהצהרה שפרטיה נמסרו לפי סעיף קטן (ג) וכי האמור בהצהרה נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח;

 

 

 

 

(2)

בעד הגשת הבקשה לקבלת תעודת שחרור תשולם אגרה בסכום של 481 שקלים חדשים.

 

 

 

 

(3) תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל תינתן בדרך מקוונת בסמוך להגשת הבקשה ולא יאוחר מיום העבודה שלאחר יום קבלת הבקשה, למעט בתקופה בה המערכת המקוונת אינה פעילה או תקינה, בה תינתן התעודה בהקדם האפשרי, ולמעט משלוח מזון הדורש בדיקה לפי סעיף 3לא(ג); 

 

 

 

 

(4) משלוח מזון יעבור בדיקה על ידי מפקח בתחנת הסגר באחד מן המקרים הבאים:

 

 

 

 

 

(א) בדיקה יזומה של בקשה לשחרור משלוח בהתאם לנוהל שיורה עליו מנהל שירות המזון הארצי, המבוסס בין היתר על ניהול סיכונים מקובל בתחום בטיחות המזון במדינות מפותחות ונתונים שברשות משרד הבריאות לגבי היבואן, יצרן המזון, ארץ המוצא או המזון המסוים, או במקרה בו היבואן הרשום הצהיר בהצהרה לפי סעיף 3כט כי אין בידיו מסמך מהמסמכים המפורטים בסעיף 3לה(א)(14), והכל מטעמים של שמירה על בריאות הציבור (להלן – ניהול סיכונים);

 

 

 

 

 

(ב) בדיקה אקראית מתוך כלל המשלוחים, אשר לא תעלה על 5 אחוזים מתוך כלל המשלוחים, בחישוב שנתי.

 

 

 

 

(5) מבלי לגרוע מהוראות פסקה (4), במסגרת בדיקה יזומה שיסודה בניהול סיכונים, בנסיבות חריגות, ולצורך מניעת סיכונים לבריאות הציבור, רשאי מנהל שירות המזון להורות, בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט, גם על ביצוע בדיקות מיוחדות לסוג מזון, לתקופה שיקבע ואשר לא תעלה על שישה חדשים, כתנאי למתן תעודת שחרור.

 

אי מתן אישור מוקדם ליבוא, אישור קבלת הצהרה ותעודת שחרור

3לג.

(א) אישור מוקדם ליבוא, אישור קבלת הצהרה או תעודת שחרור (להלן - אישורים), לא יינתנו כאשר מצא מנהל שירות המזון, מי שהוא הסמיכו לכך או המפקח, כי המזון אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון, לרבות דרישות לפי סעיף 3לח ביחס ליבואן שנקבע כי הוא מפר אמון.

 

 

 

(ב) אישורים לא יינתנו בהתקיים אחד מאלה, אלא אם התיר זאת מנהל שירות המזון או מי שהסמיכו לכך, מנימוקים שירשמו:

 

 

 

 

(1) משלוח המזון נפסל ליבוא או ליצוא על ידי מדינה אחרת מחמת פגם מהותי;

 

 

 

 

(2) נתקבל מידע ממדינה או מארגון בינ"ל בתחום המזון על מניעת שיווק המזון שבמשלוח מחמת פגם מהותי;

(3) המפקח הורה על בדיקה לפי סעיף 3לב(4), ובדיקה כאמור טרם בוצעה;

 

 

 

(ג) מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי שלא לתת אישורים אם התקבל מידע, שלא לפי סעיף קטן (ב)(2), על פגם מהותי או חשש לפגם כאמור;

 

 

 

(ד) לעניין סעיפים קטנים (א) עד (ג), "פגם מהותי" – פגם הכולל תנאי מהתנאים שבסעיף 21ג;

 

 

 

(ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) רשאי מנהל שירות המזון, מי שהוא הסמיכו מבין עובדי שירות המזון, או המפקח -

 

 

 

 

(1) לתת אישורים כאמור למשלוח שהמזון בו אינו עומד בדרישות חקיקת המזון לעניין סימון, אריזה, שמירת מסמכים או תוצאות בדיקת מעבדה תוך קביעת תנאים באישור לשם קיום הדרישות האמורות ודרישה למתן ערובה לעמידה בהן, בהתאם לסעיף 3לח(ב)(1);

 

 

 

 

(2) לתת תעודת שחרור למשלוח מזון שייוצא והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור, ורשאי הוא לקבוע תנאים בתעודה.

 

מזון האסור ליבוא מכוח דין אחר

3לד.

ראה מנהל שירות המזון, מי שהוא הסמיכו לכך או מפקח כי הוגשה בקשה לקבלת תעודת שחרור לגבי מזון הנמצא בתחנת הסגר אשר התעורר לגביו חשש כי מדובר במזון האסור ליבוא, יודיע לגובה המכס כמשמעותו בפקודת המכס עם היוודע לו על כך, ללא דיחוי, ורשאי, במקרים חריגים, לעכב את הטיפול בבקשה עד לאישור גובה המכס כי האחראי על החיקוק הנוגע לעניין הסכים לכך. לעניין זה, "אסור ליבוא" - אסור ליבוא מכוח חיקוק שלא לפי חקיקת המזון.

 

חובת שמירת מסמכים בידי יבואן רשום למזון רגיל 

3לה.

(א) יבואן ישמור את המסמכים והפרטים המפורטים להלן, הנוגעים לכל משלוח מזון רגיל מסוים שלגביו ניתנה תעודת שחרור, לתקופה שלא תפחת מ-3 שנים מהתאריך האחרון לשימוש או מהתאריך האחרון המומלץ לשימוש במזון, לפי העניין:

 

 

 

(1) מסמך חתום על-ידי היצרן של המזון בדבר הרכב המזון, ואולם לעניין מזון המיוצר בהרכב ייעודי, המיוחד לצורך מכירה בישראל – יתייחס המסמך האמור להרכב הייעודי, ויכלול אישור של היצרן שהמזון מיוצר במיוחד לצורך יצוא לישראל.

 

 

 

(2) על אף האמור בפסקה (1) רישא - לעניין מזון ארוז מראש על ידי היצרן המיועד לשיווק קמעונאי ניתן להחליף מסמך כאמור בפסקה (1) בתווית מקורית של המזון כפי שנמכר בחוץ לארץ; לעניין זה, "שיווק קמעונאי" – שיווק ישירות לצרכן.

 

 

 

(3) תוצאות בדיקה של כל אחת מאצוות המזון שבמשלוח, מאת יצרן המזון, מעבדה בישראל או אחד הגופים המנויים בחלק (ב) של התוספת הראשונה; בדיקה כאמור תיערך בהתאם לדרישות החלות על המזון לפי חקיקת המזון ובהעדרן לפי הוראות מנהל שירות המזון לפי סעיף 3לב(4).

 

 

 

(4) עבור מזון ארוז מראש על ידי היצרן באריזת פח אשר נקבעה חובה לסמנו בקוד בתקנות לפי סעיף 3, יש להחזיק, בנוסף למסמכים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), מסמך המפרט את פענוח הקוד.

 

 

 

(5) צילום או סריקה לדוגמה של אריזת המזון כפי שהיא משווקת בחוץ לארץ, וכן כפי שתשווק בארץ לפי דרישות חקיקת המזון.

 

 

 

(6) על אף האמור בפסקה (3), רשאי להחזיק עבור מזון שאינו מיועד לשיווק קמעונאי, מפרט ((Specification מהספק ביחס למזון שבמשלוח, במקום תוצאות בדיקות המעבדה; בפסקה זו - "מפרט" – מסמך המתאר, בין היתר, את תכונות האיכות והבטיחות של המזון, ייעודו, דרכי השימוש בו ורשימת רכיביו, הכל בהתאם לדרישות החלות על המזון לפי חקיקת המזון ובהעדרן לפי הוראות מנהל שירות המזון אם נקבעו מכוח סמכותו לפי סעיף 3לב(4);

 

 

 

(7) חשבון ספק;

 

 

 

(8) רשומון;

 

 

 

(9) שטר מסירה – כמשמעותו בסעיף 18 לפקודת המכס [נוסח חדש][6];

 

 

 

(10) רשימת העוסקים במזון להם הועבר המזון;

 

 

 

(11) אישור קבלת הצהרה;

 

 

 

(12) תעודת שחרור;

 

 

 

(13) מסמכים נוספים אשר קבע השר או שהמנהל נתן לגביהם הוראה ליבואן, כי נדרשים לצורך הוכחת עמידת המזון ואריזתו בדרישות חקיקת המזון;

 

 

 

(14) אחד מבין המסמכים הבאים הנוגע ליצרן המזון:

 

 

 

 

(א) אישור שייצור המזון מפוקח על ידי גורם המוסמך לכך במדינת הייצור, שניתן על ידי אותו גורם מוסמך;

 

 

 

 

(ב) אישור מאת גורם המוסמך לתת אישור במדינת הייצור שעניינו אישור לסחר חופשי במזון באותה מדינה (free sale certificate);

(ג) תעודת בריאות מאת גורם המוסמך לתת אישור כאמור במדינת הייצור (health certificate);

(ד) אישור אחר מגורם מוסמך כאמור שמשמעותו דומה לפסקאות (ב) או (ג);

 

 

 

 

(ה) מסמך לפי סעיף 3כג(א)(3) המעיד שהמזון יוצר בתנאי ייצור נאותים במדינת הייצור;

 

 

 

(ב) במידה ומסמך כאמור בסעיף קטן (א) אינו בשפה האנגלית או העברית ישמור גם תרגום נוטריוני של המסמך לאחת משפות אלה.

 

הגבלת הוצאת מזון ממחסן

3לו.

(א) לגבי מזון רגיל - לעניין הוראות סעיפים 21א ו-3לה(א)(3) או (6), רשאי יבואן להשלים עמידתו בהוראות האמורות לעניין סימון, שמירת מסמכים לפי פסקאות (3) ו-(6), בהתאמה, טרם הוצאת מזון רגיל מהמחסן הרשום בתעודת רישום היבואן, אלא אם נקבע אחרת בתעודת הרישום כאמור;

 

 

 

(ב) לגבי מזון רגיש – לעניין הוראות סעיף 21א, רשאי יבואן להשלים עמידתו בהוראות האמורות בו, אם קיבל היתר לכך מאת מנהל שירות המזון, מי שהמנהל הסמיכו לכך או מפקח בתחנת ההסגר או בנמל.

 

שמירת מסמכים ליבוא מזון רגיש

3לז.

יבואן רשום ישמור את המסמכים שנקבעו לפי סעיף 3מט(6) ואת המסמכים בסעיף 3לה, הנוגעים לכל אצוות מזון רגיש שייבא למשך תקופה שלא תפחת מ-3 שנים מהתאריך האחרון לשימוש או מהתאריך האחרון המומלץ לשימוש במזון, לפי העניין.

 

מפר אמון

3לח.

(א)      נוכח מנהל שרות המזון כי יבואן רשום או מבקש להיות יבואן רשום הוא מפר אמון, רשאי הוא לקבוע כי יראה כמפר אמון לתקופה שלא תעלה על שנה, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו; מנהל שירות המזון יהיה רשאי, מבלי לגרוע מסמכויותיו לפי סעיפים 3כג עד 3לד, לקבוע למפר אמון דרישות להצגת מסמכים ועריכת בדיקות, שיחולו גם לגבי משלוחים עתידיים, ובכלל זה קביעת מספרן של הבדיקות ודרישת ערובה; בסעיף זה, "מפר אמון" - מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון שנוכח מנהל שירות המזון שהתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:

 

 

 

 

(1)       ייבא מזון או ביקש לייבא מזון על יסוד מידע כוזב או שגוי לרבות באמצעות מסמכים כוזבים או שגויים; לעניין זה "מסמכים" – לרבות הצהרת יבואן לפי סעיף 3כט(א), התחייבות המצורפת להצהרה כאמור, לפי סעיף 3כט(ד), אישור לפי סעיף 3לב(1)(ד) והצהרה לפי סעיף 3מ(א);

 

 

 

 

(2)       הפר תנאי מן התנאים שנקבעו בתקנות ליבוא המזון לפי סעיף 3מט או חדל מלקיים תנאי כאמור ומנהל שירות המזון סבר כי מפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הינו מפר אמון;

 

 

 

 

(3) הפר הוראה מהוראות פקודה זו או חיקוק אחר החל בעניין יבוא של מזון או הפר הוראה על פי כל אחד מהם וסבר מנהל שירות המזון לגביה כי מפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה של ההוראה שהופרה יש יסוד סביר לקבוע כי הינו מפר אמון; לעניין זה, "הוראה שהופרה" –  מי שנקבע לגביו כי הפר הוראות דין בהליך שיפוטי או שהוטל עליו עיצום כספי לפי פרק ה' לפקודה;

 

 

 

 

(4) יבואן שבוטל רישיונו ונרשם לאחר תקופה לפי סעיף 3כח1. 

 

 

 

(ב)       השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה -

 

 

 

 

(1) יקבע הוראות לעניין דרישת ערובה ממפר אמון לפי סעיף זה וסעיף 3לג(ה)(1) ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה והתנאים לחילוטה;

 

 

 

 

(2) רשאי לקבוע הוראות לעניין סוגי הבדיקות, תדירותן ומספרן שיחולו על מפר אמון.

 

רישום יבואנים

3לט.

(א) מנהל שירות המזון ימנה, מבין עובדי שירות המזון, רשם של יבואני מזון (להלן – הרשם).

 

 

 

(ב) הרשם ינהל מרשם, שבו ירשום יבואני מזון שקיבלו תעודת יבואן רשום לפי סעיף 3מא (להלן – מרשם היבואנים).

 

הגשת בקשה לרישום יבואן

3מ.

(א) המבקש להירשם במרשם היבואנים יגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), לרשם בצירוף המסמכים והפרטים המפורטים בסעיף זה, ובצירוף הצהרה בנוסח הקבוע בתוספת החמישית (להלן – הצהרת יבואן); השר רשאי לתקן את התוספת ולהוסיף או לגרוע פרט מפרטיה.

 

 

 

(ב) הבקשה תכלול את כל אלה:

 

 

 

 

(1) שמו המלא של המבקש, כתובתו, דרכי ההתקשרות עמו, ובכלל זה כתובת הדואר האלקטרוני שלו;

 

 

 

 

(2) צילום תעודת הזיהוי שלו ותעודת עוסק מורשה שלו, אם הוא יחיד;

 

 

 

 

(3) העתק תעודת ההתאגדות שלו לפי הדין בישראל, אם הוא תאגיד;

 

 

 

 

(4) כתובת המחסן שבו יאוחסן המזון, בצירוף העתק רישיון העסק של המחסן או רישיון האחסנה, לפי העניין, ואולם אם המבקש הינו בעל רישיון יצרן, ובמסגרת רישיון היצרן הוא בעל מחסן המותאם למזון המיובא - כתובת המפעל שבו נמצא המחסן והעתק רישיון היצרן או רישיון האחסנה, לפי העניין.

 

 

 

(ג) הרשם רשאי לדרוש מסמכים או פרטים נוספים לצורך בחינת עמידתה של הבקשה בתנאים שנקבעו לפי סימן זה.

 

 

 

(ד) השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לרישום במרשם.

 

הסדרת מתן תעודת יבואן רשום

3מא.

(א) הרשם ייתן תעודת יבואן רשום למבקש לאחר שמצא כי הוא עומד בתנאים שנקבעו לפי סימן זה, לעניין יבוא מזון למחסני מזון מסוגים ובתנאים המפורטים בבקשה וכי הוא לא הורשע בעבירה או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה, שלדעת המנהל, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להחזיק ברישיון.

 

 

 

(ב) הרשם רשאי לקבוע תנאים בתעודת היבואן הרשום, ורשאי לשנות את התנאים להוסיף עליהם או לגרוע מהם, לאחר שנתן הזדמנות לבעל התעודה להשמיע טענותיו.

 

חובת דיווח

3מב.

חל שינוי בפרט מן המסמכים, הטפסים או המידע שמסר היבואן לפי סעיף 3מ ידווח היבואן לרשם על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימי עבודה.

 

תנאי סף לרישום במרשם היבואנים

3מג.

רשם לא ירשום מבקש במרשם היבואנים, אלא אם כן מתקיים בו אחד מאלה -

 

 

 

(1) המבקש הוא בעל עסק לאחסנת מזון לפי חוק רישוי עסקים אשר ברשותו מחסן המותאם למזון המיובא על ידו (להלן- מחסן מורשה) ואם הוא מאחסן מזון בקירור או בהקפאה - הוא גם בעל רשיון אחסנה  לפי חוק זה;

 

 

 

(2)       (א) בידיו אישור של בעל המחסן המורשה על הסכמתו לאחסון מוצרי המזון שמייבא המבקש ואם הוא מבקש לייבא מזון הנדרש לאחסון בקירור או בהקפאה – אישור כי בעל המחסן המורשה הוא גם בעל רישיון אחסנה לפי חוק זה;

          (ב)  אישור לשכת הבריאות המחוזית שבתחומה נמצא המחסן על העדר התנגדותה לאחסון מוצרי המזון המיובאים של המבקש, במחסן האמור בפסקה (א);

 

פטור מדרישות סעיף 3מג

3מד.

הוראת סעיף 3מג לא תחול על מבקש שהוא בעל רישיון יצרן המבקש לייבא מזון המותאם בתנאי אחסנתו למזון המיוצר על ידו, או שהוא בעל רישיון יצרן הכולל פעילות כאמור לפי פסקה (6) להגדרה ייצור.

 

תקופת תוקפה של תעודת יבואן רשום

3מה.

תוקפה של תעודת יבואן רשום שלוש שנים מיום נתינתה.

 

סירוב לרישום

3מו.

החלטת הרשם לסרב לרשום אדם במרשם היבואנים תהא מנומקת.

 

הגבלת הרישום התלייתו או ביטולו

3מז.

(א) מנהל שירות המזון רשאי להגביל את התעודה, להתלותה עד לקיום תנאים שיורה עליהם או לתקופה שלא תעלה על שנה, או לבטלה, בהתקיים אחד מהבאים -

     (1) התקיימו אחת או יותר מהנסיבות בסעיף 3כח(א), בשינויים המחויבים;

     (2) הופר אחד מאלה - התחייבות שנתן היבואן לפי סעיף 3כט(ד), אישור לפי סעיף 3לב(1)(ד) או הצהרה לפי סעיף 3מ(א);

     (3) מצא מנהל שירות המזון כי נשקפת סכנה חמורה לבריאות הציבור.

 

 

 

(ב) על הגבלת תעודת סוג, התלייתה וביטולה ועל הערר על החלטת מנהל שירות המזון יחולו הוראות סעיפים 3טו, 3טז, 3יז, 3כח(ב) עד (ד) ו-3כח1, בשינויים המחויבים.

 

השגה

3מח.

(א)      החליט הרשם לסרב לרשום אדם כיבואן, להתלות את הרישום או לבטלו, רשאי מבקש הרישום או היבואן הרשום להשיג על כך בכתב בפני מנהל שירות המזון.

 

 

 

(ב)       אין בהגשת השגה כדי לעכב החלטה של הרשם לפי סעיף קטן (א).

 

תקנות ייבוא מזון

3מט.

השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה, רשאי להתקין תקנות כמפורט להלן:

 

 

 

 

(1) לקבוע תנאים נוספים לרישום במרשם וכן תקנות הקובעות תנאים, במקרים מיוחדים ומנימוקים שפירט, לרישום יבואנים, מסוגים ובתנאים שנקבעו בתקנות, אף אם אינם עומדים בתנאי הרישום לפי סעיף  3מג;

 

 

 

 

(2) המסמכים, הטפסים, ההצהרות והפרטים אשר נדרש לצרף לבקשה לרישום במרשם היבואנים, לאישור קבלת הצהרה או לקבלת תעודות או אישורים לפי חוק זה לרבות מהרשויות המוסמכות במדינה שממנה יובא המזון; התנאים למתן התעודות או האישורים, ובכלל זה מסירת פרטים, וכן התנאים לביטולם או לסירוב לתתם, נוסחם או דרכי נתינתם; תקנות לפי פסקה זו יכול שיקבעו דרישות לגבי סוגי מזון מסוימים ומקומות ייצורם, לרבות לעניין ייצורם בתנאי ייצור נאותים, תנאי הובלתם ואחסונם, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;.

 

 

 

 

3) המסמכים והמידע שעל יבואן להגיש במצורף לבקשה לקבלת אישור מוקדם לפי סעיף 3כז, המעידים על עמידת המזון הרגיש בדרישות חקיקת המזון, וכן את רשימת הטפסים שעליו למלא ולהגיש במצורף לבקשה;

 

 

 

 

(4) נוסח ההצהרות הנדרשות לפי סימן זה;

 

 

 

 

(5) דרכי בדיקת משלוח מזון כתנאי למתן תעודת שחרור;

 

 

 

 

(6) המסמכים או פרטי המסמכים, לרבות בדיקות, מפרטים ואישורים הנדרשים, בין היתר, לצורך עקיבות המזון, שיישמרו אצל היבואן הרשום, ודרכי שמירתם, משלב ייצור המזון בחוץ לארץ, דרך הובלתו ואחסנתו עד לשיווקו על ידי היבואן הרשום למשווקים שלהם מכר את המזון;

 

 

 

 

(7) תנאים לייבוא סוגי מזון מסוימים ממדינות מסוימות וכן איסור על ייבוא סוגי מזון מסוימים ממדיניות כאמור, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;

 

 

 

 

(8) הוראות מיוחדות לגבי בקשות לשחרור מזון מתחנת הסגר או מנמל, לרבות מזון שיוצא מישראל והוחזר אליה או שנפסל ליבוא במדינה אחרת או נפסל ליצוא מישראל; תקנות לפי פסקה זו יכול שיקבעו הוראות שונות לסוגי מזון מסוימים;

 

 

 

 

(9) דרכי הגשת בקשה לתעודת שחרור המזון מתחנת הסגר, הפרטים והמסמכים שיש לצרף לבקשה, התנאתה בתנאים, לרבות לעניין שיווק המזון, דרכי הסירוב למתן האישור, וכן מתן ערבות בנקאית כבטוחה לקיום התנאים; תקנות לפי פסקה זו יכול שיקבעו דרישות שונות לגבי סוגי מזון מסוימים, מקומות ייצורם או מדינות ייצור מסוימות, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;

 

 

 

 

(10) הוראות לעניין דיגום מזון בתהליך היבוא;

 

 

 

 

(11) קביעת אגרות, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בעד -

 

 

 

 

 

(א)      טיפול בבקשה לרישום יבואן או חידושו, ומתן תעודת יבואן רשום;

 

 

 

 

 

(ב)       טיפול בבקשה לאישור מוקדם ליבוא או חידושו, ומתן תעודת אישור מוקדם ליבוא;

 

 

 

 

 

(ג)       טיפול באישור קבלת הצהרה;

 

 

 

 

 

(ד)       טיפול בבקשה לתעודת שחרור ומתן תעודת שחרור;

 

 

 

 

(12) חובת יבואן רשום למסור מידע על מזון מסוים ובכלל זה לקבל את המפרט של מזון מסוים וכן תוצאות בדיקה המתייחסות לאיכות ובטיחות ייצור מזון או מזון מסוים, תנאי הובלתם ואחסונם.

 

סימן ד': הסדרת מכירת מזון

 

הגדרות

3נ.

 בסימן זה, "עוסק במזון" – מי שעיסוקו במזון, לרבות רוכל.

 

הסדרת עקיבות המזון על ידי עוסק במזון

3נא.

(א) עוסק במזון (להלן, בסימן זה – מעביר מזון) לא יעביר מזון לעוסק אחר במזון (להלן, בסימן זה – מקבל מזון), ולמעט במסגרת שיווק קמעונאי, אלא אם כן קיבל ממנו את שמו המלא של מקבל המזון, מען העסק, פרטי העוסק, ואם אין לעסקו של מקבל המזון מקום של קבע – המקומות בהם הוא עוסק, ובלבד שתיעד כל אלה לצד זיהוי המזון שהועבר; לעניין סעיף זה, "זיהוי המזון שהועבר" – בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ה)(1).

 

 

 

(ב) מקבל מזון, לא יקבל מזון ממעביר מזון, אלא אם קיבל ממעביר המזון את שמו המלא, מען העסק, וכן את פרטי העוסק ובלבד שתיעד פרטים אלה לצד זיהוי המזון שהועבר.

 

 

 

(ג) היה למקבל המזון יותר מאתר אחד אליו מיועד המזון, חובה על מקבל המזון לתעד את האתרים בהם נמצא המזון אותו קיבל, בהתאם לזיהוי המזון, ולעדכנו ככל שחלו שינויים במיקומו.

 

 

 

(ד) התיעוד הנדרש לפי סעיף זה יישמר אצל החייב בתיעוד למשך תקופה שלא תפחת מ-3 שנים מהתאריך האחרון לשימוש או מהתאריך האחרון המומלץ לשימוש במזון, לפי המאוחר.

 

 

 

(ה) השר רשאי לקבוע, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ובשים לב לסוג העוסקים עליהם יחולו ההוראות –

 

 

 

 

(1) הוראות לעניין הפרטים הנדרשים לצורך זיהוי המזון לפי סעיף זה;

 

 

 

 

(2) מסמכים נוספים או פרטי המסמכים, לרבות בדיקות, מפרטים ואישורים אותם יש לקבל ולשמור לצורך הבטחת העקיבות לפי סעיף זה.

 

 

 

לעניין סעיף זה, "פרטי  העוסק" – תעודת משלוח, חשבונית העסקה, וכן אחד מאלה: חשבונית מס, מספר רישיון עסק, מספר רישיון יצרן, מספר תעודת יבואן רשום, מספר ח.פ. או פרטיו כעוסק מורשה;

 

חובות המשווק

3נב.

(א) משווק לא יעסוק במכירת מזון, אלא אם כן התקיימו כל אלה -

 

 

 

 

(1) המשווק הוא בעל רשיון עסק, כנדרש על פי דין;

 

 

 

 

(2) לעניין משווק המקבל מזון הנמכר לו מיצרן או מיבואן ששמו מופיע בסימון המזון – לא יקבל את המזון מבעל רשיון יצרן או יבואן, לפי העניין, אלא לאחר שקיבל ממנו:

 

 

 

 

 

(א) אישור חתום על ידי היצרן או היבואן, לפי העניין, לפיו הוא בעל רשיון יצרן או יבואן תקף, לפי העניין, ובכלל זה מספר רישיון היצרן או מספר תעודת היבואן הרשום, לפי העניין, וכן אישור כי הוא בעל היתר תקף, ככל שנדרש היתר לייצורו, ובלבד שאם היה משווק גדול תחול הוראה זו אף אם רכש את המזון מתאגיד בשליטתו של היצרן או היבואן, לפי העניין, או השולט ביצרן או היבואן או המצוי בשליטת מי מאלה.

 

 

 

 

 

(ב) מבלי לגרוע מן האמור בפסקה (א) – בהתקשרות הראשונה בין המשווק לבין היצרן או היבואן כאמור, יקבל המשווק גם העתק של הרישיונות וההיתרים הנדרשים בפסקה זו.

 

 

 

 

 

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), היה יצרן פטור מחובת רישיון יצרן או היתר בתקנות לפי סעיף 3כב, יאשר למשווק כי הוא פטור לפי התקנות האמורות, ויכלול באישור פרטים מזהים של העסק, ובכלל זה אחד מהבאים - מספר רישיון העסק, מספר ח.פ, או פרטיו כעוסק מורשה.

 

 

 

 

 

(ד) השר רשאי לקבוע פטור או הקלה מהוראות סעיף זה לסוגי משווקים, בשים לב לגודלם ולסוג המזון הנמכר על ידם.

 

 

 

 

(3)

הוא מחזיק במקום העסק את המסמכים הנדרשים לפי סעיף 3נא(ד) ביחס למלאי הקיים בידיו באותה עת;

 

 

 

 

(4)

הוא מקיים את הוראות חקיקת המזון החלה על פעולת השיווק הנעשית על ידו;

 

 

 

 

(5)

הוא מקיים את התנאים שסומנו על המזון על ידי בעל רישיון היצרן או בעל תעודת היבואן הרשום, לפי העניין, לרבות לעניין תנאי אחסון והובלה.

 

 

 

 

(6)

הוא עומד בדרישות שקבע השר לפי סעיף 3נג;

 

 

 

(ב)

המשווק ישמור את האישורים והמסמכים הנדרשים לפי סעיף זה, הנוגעים לכל אצוות מזון ששיווק, למשך תקופה שלא תפחת מ-3 שנים מהתאריך האחרון לשימוש או מהתאריך האחרון המומלץ לשימוש במזון.

 

תקנות לעניין שיווק מזון

3נג.

שר הבריאות רשאי להתקין תקנות –

 

 

 

(1) בדבר התנאים לשיווק מזון, לרבות לעניין תנאי מכירה נאותים, ורשאי לקבוע תקנות כאמור לפי סוגי משווקים, בשים לב לגודלם וסוג המזון הנמכר על ידם;

 

 

 

(2) לגבי סוג מזון רגיש מסוים, וכן בנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיירשמו, ולתקופה שקבע שלא תעלה על חצי שנה אך יכול שתוארך לשנה בנסיבות חריגות ומנימוקים שיירשמו לגבי סוג מזון רגיל מסוים  -  כי נדרשת הוכחה לגבי מילוי דרישות הדין החל לגבי ייצורו וכי אין לשווק את המזון ללא הוכחה כאמור; קבע השר כאמור, יקבע את דרכי ההוכחה והמסמכים שנדרש לשמור לשם הוכחה כאמור, והוא רשאי לקבוע דרישות כאמור לפי סוגי משווקים.

 

סימן ה': הסדרת פיקוח ווטרינרי

 

הגדרות

3נד.

בסימן זה -

 

 

 

"בשר" – כל חלק של בעל חיים המיועד למאכל אדם;

 

 

 

"יצרן" – לרבות מי שעסקו טעון קבלת רישיון יצרן לפי פרק ב1;

 

 

 

"יצרן של מזון הטעון פיקוח וטרינרי" - יצרן המייצר מזון הטעון פיקוח וטרינרי, למעט מוביל מזון כאמור וכן יצרן שהרישיון שהוא קיבל מיועד רק לייצור לצורך מכירה באתר הייצור, או שעסקו טעון קבלת רישיון כאמור.

 

 

 

"בעל היתר הפעלה" – בעל היתר לפי פקודת בעלי חיים להפעלת בית מטבחיים, בית שחיטה לעופות, או תחנת מיון לדגים, או מי שעסקו טעון היתר כאמור.

 

 

 

"מזון הטעון פיקוח ווטרינרי" – כל אחד מאלה:

(1) בשר;

(2) מוצרי בשר;

 

 

 

"מנהל היחידה הווטרינרית"- מנהל היחידה הווטרינרית בשירות המזון הארצי במשרד, או מי שהוא הסמיך לעניין הוראות סימן זה, כולן או מקצתן;

 

 

 

"פקודת מחלות בעלי חיים" - פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה - 1985[7];

 

מינוי והסמכה של רופא ווטרינר מוסמך

3נד1.

(א) מנהל היחידה הווטרינרית ימנה רופאים וטרינריים מבין עובדי רשות מקומית או עובדי איגוד ערים לשירותים וטרינריים, אשר יהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בתחומי הרשות  או איגוד הערים על יצרנים של מזון הטעון פיקוח וטרינרי, במקומות המכירה של מזון הטעון פיקוח וטרינרי, ועל מובילים של מזון כאמור (להלן – רופא וטרינר מוסמך).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ימונה רופא וטרינר מוסמך לפי סעיף זה לבית מטבחיים, או לבית שחיטה לעופות, או לתחנת מיון דגים, ואולם וטרינר מפקח שמונה לפי פקודת בעלי חיים בבית מטבחיים בבית שחיטה לעופות או בתחנת מיון לדגים כאמור, אשר עומד בתנאי הכשירות שמחויב בהם רופא וטרינר מוסמך, יוסמך  כרופא וטרינר מוסמך לפי סעיף זה לעניין פעילות הייצור והשיווק, ואם בבית המטבחיים, או בבית השחיטה לעופות או בתחנת המיון לדגים, לא מתקיימת פעילות ייצור – הוא יוסמך רק לעניין פיסקה  3נד2(4), וכן לעניין סעיף 3נד2(5) בנוגע לדיווח על ליקויים, וחריגות הנוגעים למוביל.

 

 

 

(ג) מנהל היחידה הווטרינרית רשאי, לאחר שנתן לרופא הזדמנות להשמיע את טענותיו, לבטל מינוי של רופא וטרינר מוסמך, לתקופה שיקבע או לצמיתות, אם מצא שהרופא אינו ממלא את חובותיו לפי פקודה זו או שהוא פעל באופן שגרם לסכנה לבריאות הציבור או שהוא אינו עומד בתנאי הכשירות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד).

 

 

 

(ד) השר יתקין תקנות בדבר דרכי המינוי וההסמכה של רופא וטרינר מוסמך, תקופת המינוי ותנאי הכשירות וההכשרה שיידרשו כתנאי למינויו.

 

חובות וסמכויות רופא ווטרינר מוסמך במפעל

3נד2.

רופא וטרינר מוסמך המפקח על יצרן של מזון הטעון פיקוח וטרינרי  יפעל כמפורט בפסקאות (1) עד (5) להלן  -

 

 

 

(1) יפקח על תהליך הייצור, יישום תוכנית בטיחות המזון, התנאים התברואיים, בטיחות ואיכות חומרי הגלם, אריזת המזון וסימונו, אחסון המזון והובלתו לשיווק;

 

 

 

(2) יהיה נוכח במפעל בתדירות שתקבע בהתאם להוראות מנהל היחידה הווטרינרית, בהתאם לניתוח של הסיכונים הקיימים מאותו מפעל ומאותו סוג מזון לבריאות הציבור;

 

 

 

(3) ייטול דוגמאות של מזון, יבצע בדיקות לפי הוראות מנהל היחידה הווטרינרית, וינהל רישום של תוצאות הבדיקות שביצע;

 

 

 

(4) יחתום בדרך אלקטרונית על תעודות משלוח ; תעודת המשלוח תיחתם רק אם מצא הרופא המוסמך שניתן היתר תנאי ייצור נאותים לפי דין, שרכב ההובלה והמוצרים עומדים בדרישות הדין ולא קיים סירוב במערכת הממוחשבת להנפקת תעודה כאמור  של הרופא הווטרינר המוסמך המפקח לגבי  נקודת המכירה שאליה מיועד המזון או לגבי הרכב המוביל את המזון;

 

 

 

(5) ידווח בכתב למנהל היחידה הווטרינרית בדבר ממצאי הבדיקות בהתאם להוראות לפי פסקה (3) וכן על רשימת הליקויים והחריגות והפעולות המתקנות שבוצעו וכל מידע אחר שידרוש מנהל היחידה הווטרינרית.

 

חובת קבלת היתר תנאי ייצור נאותים

3נד3.

(א) מבלי לגרוע מהוראות פרק ב1, יצרן של מזון הטעון פיקוח וטרינרי לא ייצר מזון הטעון פיקוח ווטרינרי אלא אם יש בידיו היתר לפי פקודה זו. 

 

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -

 

 

 

 

(1) לגבי יצרן של מזון הטעון פיקוח וטרינרי שהוא מפעל שאושר  ליצוא לפי חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי"ז–1957[8] (להלן- החוק לפיקוח על יצוא),, התנאים לפיהם הונפק האישור ליצוא לפי החוק האמור ישמשו גם לעניין מתן היתר לפי סעיף קטן (א), ובלבד שאם מדובר בתנאים פחותים מן התנאים הנדרשים לפי סעיף קטן (א), יידרש המפעל לעמוד, כתנאי למתן ההיתר, גם בתוספת התנאים הנדרשת לפי אותו סעיף קטן;

 

 

 

 

(2) מבלי לגרוע מהוראות פרק ב1, לגבי יצרן של מזון הטעון פיקוח וטרינרי שקיבל רישיון יצרן לעניין פירוק, גירום, אריזה וסימון בלבד ואינו מייצר מעבר לכך, לא יהיה חייב בהיתר לפי סעיף קטן (א) אם מנהל שירות המזון הארצי אישר שמיושמת בו תכנית בטיחות מזון הכוללת אמצעי בקרה עצמית והליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור, האריזה וההובלה של המזון ואמצעים לשמירה על עקיבות המוצרים ואיסוף יזום שלהם מן השוק;

 

 

 

 

(3) מבלי לגרוע מהוראות פרק ב1, ועל אף האמור בפסקה (2), לגבי בית שחיטה לעופות, בית מטבחיים או תחנת מיון לדגים שהא בעל היתר הפעלה וקיבל רישיון יצרן לעניין פירוק, גירום, אריזה וסימון בלבד ואינו מייצר מעבר לכך, לא יהיה חייב בהיתר לפי סעיף קטן (א) אם מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן- מנהל השירותים הווטרינריים) הודיע למנהל שירות המזון הארצי שמיושמת בו תכנית בטיחות מזון הכוללת אמצעי בקרה עצמית והליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור, האריזה וההובלה של המזון ואמצעים לשמירה על נעקבות המוצרים ואיסוף יזום שלהם מן השוק.

 

חובות יצרן מזון הטעון פיקוח ווטרינרי ובעל היתר הפעלה

3נד4.

לא יוציא יצרן של מזון הטעון פיקוח וטרינרי ובעל היתר הפעלה מאתר היצור או ההפעלה משלוח מזון הטעון פיקוח ווטרינרי אלא ברכב להובלה בטמפרטורה מבוקרת העומד בדרישות הדין וכולל מערכת בקרה ותיעוד של תקלות לגבי הטמפרטורה, והתקיימו כל אלה:

 

 

 

(1) מצורפת אליו תעודת משלוח חתומה על ידי רופא וטרינר מוסמך;

 

 

 

(2) מסר הודעה לרופא הווטרינר המוסמך של הרשות המקומית או של איגוד הערים, שלתחומו יוכנס המשלוח; הודעה כאמור תימסר בדרך אלקטרונית; ההודעה תכלול את כל אלה:

 

 

 

 

(א)      פרטי היצרן או בעל ההיתר, לפי העניין, לרבות מענו, ופרטי ההתקשרות עמו.

 

 

 

 

(ב)       פרטים בדבר המזון, לרבות תיאורו, אריזתו ומשקלו ואם הוא מזון שנפסל ליצוא, סיבת הפסילה;

 

 

 

 

(ג)       היעדים שאליהם יגיע המזון, ובכלל זה שם העסק ומענו, ואם אינו עסק – שם המקום ומענו

 

 

 

 

(ד)       פרטי הרכב שבו מובל המזון, ובכלל זה מספר הרישוי, והטמפרטורה ברכב.

 

 

 

(3) היצרן שילם במועד את האגרות לפי סעיפים 3נד7 ו-3נד8.

 

חובות רופא ווטרינר מוסמך במקומות המכירה של מזון הטעון פיקוח ווטרינרי ועל מובילים של מזון כאמור

3נד5.

רופא וטרינר מוסמך המפקח על מקומות מכירה של מזון הטעון פיקוח וטרינרי ועל מובילי מזון כאמור יפעל כאמור בפסקאות (1) עד (5) להלן -

 

 

 

 

(1) יפקח על עמידה בתנאי הובלת המזון ופריקתו מרכבי ההובלה התנאים התברואיים,  תהליכי העבודה בטיחות ואיכות  המזון הנמכר, יכולת העקיבות למקורו, חיי המדף, תקינות אריזתו סימונו, ותנאי אחסונו.

 

 

 

 

(2) יבצע ביקורת במקומות המכירה בתדירות שתקבע בהתאם להוראות מנהל היחידה הווטרינרית, בהתאם לניתוח של הסיכונים לבריאות הציבור מאותו מקום מכירה ומאותו סוג מזון.

 

 

 

 

(3) ייטול דוגמאות של מזון, יבצע בדיקות, וינהל רישום של תוצאות הבדיקות שביצע;

 

 

 

 

(4) יקבע כי לא יועבר מזון הטעון פיקוח וטרינרי למקום מכירה מסוים או באמצעות מוביל מסוים, לתקופה שיקבע, אם מצא שהעברה עלולה לסכן את בריאות הציבור; קבע כן, יעביר לאלתר מידע על כך למערכת הממוחשבת שהוקמה לפי סעיף.

 

 

 

 

(5) ידווח בכתב למנהל היחידה הווטרינרית או מי שהסמיכו לכך, באמצעות מנהל המחלקה הווטרינרית ברשות המקומית שבה נמצא מקום המכירה, בדבר ממצאי הבדיקות בהתאם להוראות מנהל היחידה הווטרינרית.

 

חובות משווק של מזון הטעון פיקוח וטרינרי

3נד6.

משווק לא יקבל משלוח מזון הטעון פיקוח ווטרינרי, לא יכניסו למקום מכירה, ולא ימכור את המזון, אלא אם הגיע ברכב להובלה בטמפרטורה המפורטת בתעודת המשלוח, והתקיימו כל אלה:

 

 

 

 

(1) מצורפת למשלוח המזון ולרכב ההובלה תעודת משלוח חתומה על ידי הרופא הווטרינר המוסמך כאמור בסעיף 3נד2(4), ואם מדובר בבעל היתר הפעלה – בידי רופא וטרינר מפקח שמונה לפי פקודת מחלות בעלי חיים.

 

 

 

 

(2) תעודת המשלוח הונפקה ב-24 שעות שקדמו לפריקת המשלוח.

 

 

 

 

(3) קיימת התאמה בין המוצרים שבמשלוח ובין תעודת המשלוח.

 

 

 

 

(4) פריקת המוצרים מתבצעת בתנאים תברואיים נאותים והוא הכניסם ללא שיהוי למקרר.

 

אגרת פיקוח וטרינרי מפעלית

3נד7.

(א) יצרן המייצר מזון הטעון פיקוח וטרינרי ישלם למשרד הבריאות  סכום שייקבע בידי השר, אגרה בסכום כאמור בסעיף קטן (ב) לפי משקל התוצרת היוצאת מהמפעל, במועד כאמור בסעיף קטן (ג);

 

 

 

(ב) השר באישור הוועדה, יקבע את סכום האגרה, בשים לב להיקף הפיקוח הנדרש, עלות שכרו של המפקח לרבות תקורה, ולצורך בשמירה על רציפות הפיקוח ומתן מענה לשינויים בהיקף הפיקוח הנדרש;

 

 

 

(ג) האגרה תשולם מידי חודש, במועד שיקבע השר.

 

 

 

(ד) סעיף זה לא יחול על יצרן שמנהל השירותים הווטרינריים מינה אצלו רופא וטרינר מפקח לפי פקודת מחלות בעלי חיים או רופא וטרינר לפי החוק לפיקוח על יצוא. 

 

אגרת פיקוח וטרינרי חוץ מפעלית

3נד8.

(א) בעל היתר הפעלה, וכן יבואן מזון הטעון פיקוח וטרינרי, ישלם  לגוף שנקבע כאמור בסעיף קטן (ד) אגרה לפי משקל התוצרת היוצאת מהמפעל או המיובאת, לפי העניין, בסכום כאמור בסעיף קטן (ב), במועד כאמור בסעיף קטן (ג).

 

 

 

(ב) השר באישור הועדה, יקבע את סכום האגרה בשים לב להיקף הפיקוח הנדרש, עלות הפיקוח ולצורך בשמירה על רציפות הפיקוח ומתן מענה לשינויים בהיקף הפיקוח הנדרש.

 

 

 

(ג) האגרה תשולם מידי חודש, במועד שיקבע השר, ולגבי יבואן – לא יאוחר ממועד שחרור התוצרת.

 

 

 

(ד) משרד הבריאות רשאי להסתייע בגוף אחר לצורך גביית האגרה.

 

הקצאת האגרות לרשויות המקומיות

3נד9.

(א) משרד הבריאות או הגוף כאמור בסעיף  3נד8, לפי העניין, יעביר לרשויות המקומיות או לאיגוד ערים לפי העניין, תשלום בסכום המכפלה של מספר המפקחים הנדרש באותה רשות מקומית או איגוד ערים, כפי שיקבע מנהל שירות המזון,  בעלות שכרו של מפקח לרבות תקורה, כפי שיקבע השר, בניכוי כל אלו:

           (1) דמי ניהול.

           (2) סכום שיועבר ליעודה לצורך שמירה על רציפות הפיקוח ומתן מענה לשינויים בהיקף הפיקוח הנדרש.

           (3) סכום שינוכה מרשות מקומית או מאיגוד ערים, שלא העסיקו מפקח או שבשטחם לא בוצעו כנדרש פעולות הפיקוח, לפי כללים שיקבע השר.

 

 

 

(ב) הגוף כאמור בסעיף 3נד8(ד) יהא כפוף להנחיותיו של השר, לרבות לעניין שמירת היעודה והשימוש בה, וידווח לשר מידי חודש, או לפי דרישה, על פעילות הגוף בכל הנוגע לגביית האגרות ולתשלומן לרשויות המקומיות או איגודי הערים, ועל פעילות היעודה, כפי שיורה השר.

 

הקמת מערכת ממוחשבת

3נד10.

השר יקים מערכת ממוחשבת לרישום יצרנים של מזון הטעון פיקוח וטרינרי, מובילים, ומשווקים של מזון כאמור ולקבלת פרטים לגביהם לפי פקודה זו, לרבות סוג המזון המיוצר, כמותו, נקודות השיווק ותשלום אגרות (להלן – מערכת ממוחשבת), למנהל השירותים הווטרינריים או למי שהוא הסמיך לשם כך תינתן גישה לנתוני המערכת ואפשרות להפעיל בה יישומים, והכל ביחס למפעלים המפוקחים על ידו לפי כל דין.

 

פטור מיידי מהגעה לבדיקות משנה – הוראת שעה

 

3נד11.

(א) מוביל של מוצר מזון הטעון פיקוח וטרינרי שיוצר בידי בעל  רישיון יצרן או היתר הפעלה, לפי העניין, במקום  שמנהל היחידה הווטרינרית אישר שמתקיימים בו התנאים כאמור בפסקאות (1) או (2) וכל עוד מתקיימים התנאים האמורים (בסעיף זה – האישור), אינו  חייב בהגעה לבדיקת משנה שמבצע רופא וטרינר של רשות מקומית, ככל שנקבעה לגביו חובה כאמור בחוק עזר, בתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), תשכ"ד – 1964 או בתקנות בריאות הציבור (מזון)(בדיקת דגים), תשמ"א – ,1981; רשימת בעלי האישור תפורסם באתר האינטרנט:

 

 

 

 

(1)       (א)      מתקיים בו פיקוח וטרינרי על ידי רופא וטרינר, בהתאם לתקנות לפי פקודה זו, לפי פקודת מחלות בעלי חיים או לפי החוק לפיקוח על יצוא ואם לא ניתן למנותו בהתאם לחיקוק כאמור - על ידי רופא וטרינר שמונה בידי מנהל היחידה הווטרינרית לפי סעיף קטן (ד), והמוצרים המועברים ממנו לשיווק מלווים בתעודה וטרינרית החתומה על ידו;

 

 

 

 

           (ב) מיושמת בו תכנית בטיחות מזון הכוללת אמצעי בקרה עצמית והליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור, האריזה וההובלה של המזון ואמצעים לשמירה על עקיבות המוצרים ואיסוף יזום שלהם מן השוק;

 

 

 

 

(2) לגבי משחטות ובתי מטבחיים, תחנות מיון לדגים, ומפעלים מאושרים ליצוא לפי החוק לפיקוח על יצוא - מנהל השירותים הווטרינריים הודיע למנהל היחידה הוטרינרית שהתקיים בהם האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב)  של סעיף קטן (א)(1).

 

 

 

(ב)       מי שקיבל אישור כאמור בסעיף קטן (א) חייב בכל אלה:

 

 

 

 

(1) הובלת המוצרים ממנו מבוצעת בתנאי טמפרטורה מבוקרת ובכלי רכב מאושר לפי כל דין שיש בו אמצעים לרישום וכיול טמפרטורה הניתנים למעקב לרבות מערכת בקרה ותיעוד של תקלות לגבי הטמפרטורה;

 

 

 

 

(2) מצורפת למשלוח המזון תעודת משלוח חתומה על ידי רופא ווטרינר מוסמך או וטרינר מפקח לפי פקודת מחלות בעלי חיים לגבי בעל היתר הפעלה;

 

 

 

 

(3) היצרן או בעל היתר ההפעלה, לפי העניין, מסר הודעה לרופא הווטרינר המוסמך של הרשות המקומית או של איגוד הערים, שלתחומו יוכנס המשלוח; הודעה כאמור יכול שתימסר בדרך אלקטרונית; ההודעה תכלול את האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של סעיף 3נד4(2).

 

 

 

(ג) נוכח מנהל היחידה הווטרינרית כי לא התקיים תנאי כאמור בפסקאות (1), (2) או (3) של סעיף קטן (ב) וכי אי קיום התנאי סיכן באופן חמור את בריאות הציבור  או שמדובר בהפרה חוזרת ונשנית של התנאי או התנאים, רשאי הוא לבטל את האישור כאמור בסעיף קטן (א), לתקופה שיקבע, לאחר שנתן ליצרן או לבעל ההיתר ההפעלה, לפי העניין, הזדמנות להשמיע את טענותיו; מנהל היחידה הווטרינרית יתייעץ עם מנהל השירותים הוטרינריים לפני ביטול האישור לגבי המפעלים האמורים  בפסקה (2)  של סעיף קטן (א); שלח מנהל היחידה הווטרינרית הודעה למנהל השירותים הווטרינריים על כוונתו לבטל את האישור, ומנהל השירותים הווטרינריים לא העביר את חוות דעתו לגבי הכוונה לבטל את האישור בתוך 7 ימים מיום מתן ההודעה, יראו את ההתייעצות כאילו קוימה.

 

 

 

(ד) לפי בקשתו של יצרן של מזון הטעון פיקוח וטרינרי, ובכפוף לסעיף קטן (א)(1)(א) מנהל היחידה הווטרינרית רשאי למנות רופא וטרינר שהוא עובד של הרשות המקומית שבה פועל היצרן, לפי הסכם שבין היצרן לרשות, ושתפקידו יהיה לבצע פיקוח וטרינרי כאמור בסעיף קטן (א)(1); מונה רופא וטרינר כאמור, יחולו עליו החובות כאמור בסעיף 3נד2(1) עד (5), כנוסחם לאחר יום תחילתו של סימן זה, ואולם על אף האמור בפסקה (4) של הסעיף האמור, הוא לא יהיה חייב בהעברת תעודת המשלוח בדרך אלקטרונית.

 

 

 

(ה)      (1) יצרן או בעל היתר הפעלה שקיבל אישור כאמור בסעיף קטן (א),ישלם אגרה מדי חודש בעד פיקוח וטרינרי במקומות מכירה של מזון הטעון פיקוח וטרינרי, לרשות המקומית או לאיגוד ערים שמנהל היחידה הווטרינרית אישר שהיא מפעילה שמופעלת בהם תכנית פיקוח וטרינרי במקומות כאמור, בין בעצמה ובין באמצעות תאגיד ציבורי שהוסמך לכך לפי דין, כמפורט בפסקה (3). בסעיף זה – רשות מקומית.

 

 

 

 (2) סכום האגרה השנתית החודשית יהיה מכפלה של 0.1 ₪ לכל ק"ג מזון הטעון פיקוח וטרינרי שיוצר על ידי היצרן או על ידי בעל היתר ההפעלה ושווק בכלל הרשויות המקומיות בישראל באותו חודש כפול שיעור התושבים. בפסקה זו , "שיעור התושבים"- היחס בין מספר התושבים ברשות המקומית לבין מספר כלל התושבים בכלל הרשויות המקומיות, לפי הודעת משרד הפנים למנהל המחלקה הווטרינרית המבוססת על הנתונים בסוף השנה הקלנדרית הקודמת.

 

 

 

(3) רשות מקומית תקבל את האגרה כאמור בפסקה (1) אם הרשות מפעילה תכנית פיקוח וטרינרי שנקבעה בידי מנהל היחידה הוטרינרית והוא דיווח על כך למנהל היחידה הווטרינרית לפי כללים שהורה עליהם המנהל ומנהל היחידה הוטרינרית אישר שמופעלת בו תכנית כאמור.  רשימת הרשויות המקומיות שקיבלו אישור לפי פסקה זו תפורסם באתר האינטרנט.

 

 

 

(4) מצא מנהל היחידה הוטרינרית שתוכנית הפיקוח אינה מקוימת רשאי הוא , לאחר שנתן לרשות המקומית הזדמנות להשמיע את טענותיה, לבטל את האישור , לתקופה שיקבע.

 

 

 

(5) רשות מקומית רשאית להסתייע בגוף אחר לצורך גביית האגרה והקצאתן לרשויות המקומיות; הגוף כאמור יהא כפוף להנחיותיו של השר וידווח לשר מידי חודש, או לפי דרישה, על פעילות הגוף בכל הנוגע לגביית האגרות ולתשלומן לרשויות המקומיות. 

 

בטלות החובה להגיע לבדיקות משנה

3נד12.

על אף האמור בכל דין, מוביל של מוצר מזון הטעון פיקוח וטרינרי אינו  חייב בהגעה לבדיקת משנה שמבצע רופא וטרינר של רשות מקומית, ככל שנקבעה לגביו חובה כאמור בחוק עזר, בתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), תשכ"ד – 1964 או בתקנות בריאות הציבור (מזון)(בדיקת דגים), תשמ"א – 1981.

 

שמירת סמכויות

3נד13.

אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מחובתו של יצרן של מזון הטעון פיקוח וטרינרי לקבל רישיון יצרן ומסמכויות פיקוח או סמכויות אחרות המוקנות לפי פקודה זו.

 

תחולה

3נד14.

(א) תחילתו של סימן זה, למעט סעיף 3נד11, יהא במועד המאוחר מבין אלה:

 

 

 

 

(1)       4 שנים מיום פרסום החוק.

 

 

 

 

(2)       היום שבו הודיע השר ברשומות כי פועלת  מערכת ממוחשבת כאמור בסעיף 3נד10.

 

 

 

 

(3)       יום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיפים 3נד7  ו-3נד 8 .

 

 

 

(ב) השר בהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר, רשאי בצו באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לדחות את מועד תחילתן של ההוראות המנויות בסעיף קטן (א) בתקופות נוספות שמשכן הכולל לא יעלה על שנתיים.

 

הוראת שעה

3נד15.

סעיף 3נד11 יעמוד בתוקפו בתקופה שתחילתה 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה וסיומה ביום תחילתו של סימן זה.

 

סימן ו': הוראות כלליות

 

הסדרת החזקת מזון בטמפרטורה מבוקרת

3נו.

נקבעו בחקיקת המזון או בקביעת יצרן הוראות לעניין תנאי האחסון וההובלה של מזון, ובכלל זה הוראה כי הטמפרטורה של מזון מסוים לא תעלה על טמפרטורה מסוימת או לא תפחת מטמפרטורה מסוימת -

(1)  יבואן, יצרן ומשווק גדול – יחזיק את המזון בהתאם לתנאים כאמור בהתאם לקביעת היצרן, אלא אם נקבע אחרת בחקיקת המזון;

(2)  מחזיק במזון שפסקה (1) לא חלה לגביו, יחזיק את המזון בתנאים האמורים בהתאם לקביעת היצרן, אלא הם הורה לו מנהל שירות המזון או מי מטעמו אחרת בהוראה פרטנית;

 

 

 

בסעיף זה -

 

 

 

(1) "חקיקת המזון" – לרבות תקנות שהתקין שר הבריאות מכוח חוק רישוי עסקים, ובהיעדר חקיקה כאמור - הנחיית מנהל שירות המזון שפורסמה ברשומות; הנחייה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט;

 

 

 

(2) "מחזיק" – לרבות מוביל.

 

שמירת מסמכים

3נז.

מסמכים, בדיקות, מפרטים ואישורים שעל יצרן, יבואן או משווק לשמור לפי הוראות פרק זה לרבות  לצורך עקיבות המזון יכול שיישמרו גם בדרך דיגיטלית.

 

אירוע בריאותי חמור

3נז1.

היה בעל רישיון לפי חוק זה או בעל תעודת יבואן רשום מעורב באירוע בריאותי חמור הקשור לעיסוקו במזון, ולדעת המנהל התליית רישיונו או תעודתו, לפי העניין, נחוצה לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור עד לבירור האירוע, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את אישורו; תקופת ההתליה לפי סעיף קטן זה תסתיים במועד הגשת דוח סופי על האירוע האמור או במועד מוקדם יותר שיורה המנהל; לעניין זה, "אירוע בריאותי חמור" – אירוע שבו נפגעה בריאותם של מספר אנשים באופן חמור.

 

ערר

3נז2.

הרואה עצמו נפגע מהחלטת נותן הרישיון, הרשם או מנהל שירות המזון לפי פקודה זו, רשאי לערור על ההחלטה בפני וועדת ערר.

 

אגרות

3נח.

(א) על גביית אגרות לפי פקודת זו תחול פקודת המסים (גביה).

 

 

 

(ב) השר באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע, אגרות נוספות, לשנות אגרות, לקבוע תנאים לפטור מאגרה, וכן לשנות את הסכומים המפורטים בטור ב' בתוספת.

 

 

 

(ג) סכומי האגרות המפורטים בתוספת השנייה יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש הידוע באותו מועד לעומת המדד הבסיסי; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה -

 

 

 

 

"המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

 

 

 

 

"המדד הבסיסי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם;

 

 

 

 

"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.

 

 

 

(ד) האגרה בעד הגשת בקשה או מסירת הצהרה תשולם עם הגשת הבקשה או עם מסירת ההצהרה, לפי העניין; האגרה בעד תעודה תשולם כתנאי לקבלתה."

החלפת סעיף 4

5.

במקום סעיף 4 לפקודה יבוא:

 

"הסמכת מפקחים

4.

(א) השר רשאי להסמיך מפקחים לשם פיקוח על ביצוע הוראות פקודה זו, ובלבד שהסמכת מפקח שאינו עובד משרד הבריאות תהיה על פי דרישת הממונה על העובד או בהסכמת הממונה, ולעניין מפקח שהוא עובד רשות מקומית על פי דרישת הרשות המקומית או בהסכמתה;

 

 

 

(ב) לא יוסמך מפקח, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:

 

 

 

 

(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

 

 

 

 

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פקודה זו, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים;

 

 

 

 

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים.

 

סמכויות פיקוח

4א.

לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי פקודה זו, רשאי מפקח -

 

 

 

(א) להיכנס לכל מקום שבו מייצרים או מוכרים מזון, כדי לבדוק אותו ואת אופן תהליכי ייצורו או מכירתו, ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט;

 

 

 

 (ב) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים  ללייצור, למכירה, לייבוא או לייצוא של העיסוק מזון; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995[9];

 

 

 

(ג)  לערוך בדיקות או ליטול דגימות של מוצרי מזון או חומרים העשויים לדעתו לשמש רכיב במזון או לשמש בייצורו, לזהם מזון או להשפיע על איכותו בדרך אחרת, וכן למסור את הבדיקות והדגימות למעבדה, לשם בדיקתן, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;

 

 

 

(ד) לדרוש מכל אדם הנמצא במקום למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו.

 

סמכויות אכיפה

4א1.

התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות פקודה זו רשאי מפקח –

 

 

 

(א) לחקור אדם שלדעתו קשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)[10], בשינויים המחויבים;

(ב) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)[11], בשינויים המחויבים;

 

 

 

(ג) לבקש מבית משפט צו חיפוש על פי סעיף 23 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969[12] (להלן – פקודת מעצר וחיפוש) ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים;

 

 

 

(ד) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה או העשוי לשמש ראיה על עבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים; לעניין זה, "חפץ" – לרבות מסמך, מזון, כלי רכב המובילים מזון, אמצעים ליצור מזון וחומרי אריזה.

 

צו הקפאה

4א2.

התעורר חשד כי מזון יוצר, שווק או סומן בניגוד להוראות חקיקת המזון או קיים חשד כי מזון עלול לסכן את בריאות הציבור, רשאי מפקח להורות על שמירת המזון בידי בעליו ולהימנע מביצוע פעולות בו, באופן ובמקום שיורה המפקח (להלן – צו הקפאה), עד שיחול אחד מאלה:

 

 

 

(א) תינתן הוראה של רופא ממשלתי לפי סעיף 7;

 

 

 

(ב) ניתנה החלטת בית משפט, שלו הוגש כתב אישום על עבירה שנעברה לעניין אותו מזון, המורה מה ייעשה בו;

 

 

 

תוקפו של צו הקפאה לא יעלה על חודשיים, ואולם, רשאי מפקח לפנות לבית משפט שלום בבקשה להאריך את תוקפו של צו ההקפאה בתקופות נוספות, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על חודשיים נוספים אף אם לא הוגש כתב אישום, ובלבד שעשה זאת בתוך תקופת תוקפו של הצו;

 

חובת הזדהות

4א3.

(א)      מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פקודה זו, אלא אם התקיימו שני אלה:

 

 

 

 

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; עם זאת, מפקח רשאי שלא ללבוש מדים כאשר הוא נדרש בעת מילוי תפקידו ללבוש לבוש מיוחד העונה לדרישות התברואה המיוחדות של המקום; לא לבש המפקח מדים עקב דרישות תברואה כאמור, יזדהה באמצעות הצגת תעודה ותג.

 

 

 

 

(2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח, שאותה יציג על פי דרישה.

 

 

 

(ב)       חובת ההזדהות לפי סעיף זה לא תחול אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה:

 

 

 

 

(1) סיכול ביצוע הסמכות בידי המפקח;

 

 

 

 

(2) פגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר.

 

 

 

(ג)       חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים מפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף זה, יקיים המפקח את חובתו כאמור מוקדם ככל האפשר.

 

פיקוח במערכת הביטחון

4ב.

(א) הוראות סעיף 4א לא יחולו לגבי מזון המיוצר, מסופק או מוגש בגופי מערכת הביטחון; ואולם, השר הממונה, בהסכמת השר, רשאי לקבוע בצו כי הוראות סעיף 4א, כולן או חלקן, יחולו על גוף מגופי מערכת הביטחון ככל שייקבע כאמור.

 

 

 

(ב) השר הממונה, בהסכמת השר, יורה בנוהל על אופן יישום הוראות פקודה זו בגוף ביטחוני.

 

 

 

(ג) אין בסעיף זה כדי למנוע בדיקת מזון המיוצר,  המסופק או המוגש כאמור בסעיף קטן (א) כשהוא מצוי מחוץ לגופי מערכת הביטחון. 

 

 

 

(ד) לעניין סעיף זה -

 

 

 

 

"גוף ביטחוני" – אחד הגופים המנויים בהגדרה "מערכת הביטחון";

 

 

 

 

"השר הממונה" – כהגדרתו בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א-2011[13] (להלן – חוק הגנת הסביבה);

 

 

 

 

"מערכת הביטחון" – כהגדרתה בחוק הגנת הסביבה.

 

תחולה על הבאה מהאזור ושטחי המועצה הפלסטינית לישראל

4ג.

(א) על אף האמור בכל דין, הוראות פרק ב', וסימנים ג' וד' לפרק ב'1 והתקנות לפי סעיף 3מט וסעיף 3נג, הדרושות לשם שמירה על בריאות הציבור, יחולו על משווק מן האזור, בשינויים מחויבים אלה ובשינויים נוספים שהשר רשאי לקבוע;

לעניין זה, "משווק מן האזור" – העוסק בהבאה או בגרם הבאה של מזון מהאזור ומשטחי המועצה הפלסטינית לישראל;

(1) המנהל ירשום משווק מן האזור אשר התקיימו בו התנאים הבאים:

     (א) הוא תושב או אזרח ישראל או שהוא רשום כתאגיד לפי הדין בישראל;

      (ב)  הוא הציג אישור מן הרשות המוסמכת באזור בדבר הפיקוח הנדרש על ייצור המזון או ייבואו לאזור או שטחי המועצה הפלסטינית;

     (ג) הוא בעל רישיון אחסנה או בעל רישיון עסק למחסן, או מקבל שירותי אחסון מבעלי רישיון אחסנה או בעל רישיון עסק למחסן, לפי העניין.

(2) על אף האמור בהוראות החלות על משווק מן האזור לפי סעיף זה –

     (א) הצגת אישור לפי פסקה 1(ב) תהווה תחליף לכל דרישה להצגת רישיון יצרן, תעודת יבואן רשום או היתר, לפי העניין;

    (ב) רישום כמשווק מן האזור יבוא במקום רישום במרשם היבואנים;

    (ג) לא ישווק מזון רגיש אלא אם קיבל אישור מיוחד מאת מנהל שירות המזון או מי שהסמיך לכך, אשר יינתן לפי סעיף 3כז בשינויים המחויבים;

(3) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף זה, רשאי השר לקבוע הוראות נוספות אשר יחולו על משווק מן האזור, ככל הנדרש לשם השמירה על בריאות הציבור;

 

 

 

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מזון כאמור באותו סעיף קטן, אשר יוצר כדין ביישובים הנתונים לפיקוח מנהל שירות המזון ונמצא בשטחי יישובים אלה עד להבאתו לישראל.

 

 

 

(ג) בסעיף זה, "אזור" ו"שטחי המועצה הפלסטינית" – כהגדרתם בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת תקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון– שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007[14]."

החלפת סעיף 5

6.

במקום סעיף 5 לפקודה, יבוא:

 

"חובותיו של מפקח

5.

מפקח ימציא לרופא המחוזי הנוגע בדבר, לשם אנליזה בידי מעבדה, כל דוגמת מזון שנטל לפי סעיף 4א(א)(ג), אם הוא חושד כי בוצעה עבירה לפי הוראות פקודה זו או תקנות לפיה."

תיקון סעיף 6

7.

בסעיף 6 לפקודה, במקום "כימאי ממשלתי יערוך" יבוא "מעבדה תערוך", במקום "שהמציא לו מפקח וייתן" יבוא "שהמציא לה מפקח ותיתן", ואחרי "הנוגעים בדבר", יבוא "ולמנהל שירות המזון או למי שהוא הסמיכו".

הוספת סעיפים 7א ו-7ב

8.

אחרי סעיף 7 לפקודה, יבוא:

 

 

"סמכות מנהל שירות המזון לפסול מזון או להורות על תיקונו

7א.

 א) הוראות לפי סעיף 7 יכול שיינתנו גם על ידי מנהל שירות המזון. (ב) לעניין סעיף 7, מזון ייראה כמוצג למכירה למאכל אדם, זולת אם הוכח היפוכו של דבר.

(ג) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 7, רשאי מנהל שירות המזון, אם מצא כי קיים חשד סביר שלא מתקיימות במזון הוראות לפי פקודה זו וכי הדבר דרוש באופן סביר למניעת סיכון לבריאותו, לגופו או לחייו של אדם או להבטחת תקינות או בטיחות המזון, לאסור את מכירתו, ככלל או בתנאים, ולתת הוראות, לעניין אופן החזקתו והטיפול בו, ובכלל זה, להורות על החזרתו למקום שממנו הביאו אותו.

 

אחריות יצרן, יבואן ומשווק לעניין מזון שהזיק או עלול להזיק לבריאות אדם

7ב.

(א)      נודע ליצרן, ליבואן או למשווק כי מזון שייצר, ייבא או מכר, לפי העניין, הזיק או עלול להזיק לבריאות אדם, לרבות אם נתקבלו אצלו תוצאות מעבדה המעידות על אי התאמה של המזון להוראות חקיקת המזון שיש בה כדי להזיק או לעורר חשש לנזק כאמור -

(1) יודיע באופן מידי למנהל שירות המזון, לרבות פירוט האמצעים שנקט לפי פסקה (2), ויפעל על פי הוראותיו;

(2) ינקוט בכל האמצעים הסבירים למניעת השימוש במזון, לרבות הוצאתו מדרכי השיווק ומסירת הודעה לציבור, והכל לשם מניעת הסכנה או החשש לסכנה מצריכת המזון;

 

 

 

(ב) יצרן, יבואן או משווק ישמור עותק או יתעד אצלו תלונות בדבר היזק או התכנות היזק לבריאות אדם ממזון שייצר, ייבא או מכר, לפי העניין, לתקופה של שלוש שנים לפחות ממועד קבלת התלונה או מהתאריך האחרון לשימוש או מהתאריך האחרון המומלץ לשימוש במזון, לפי המאוחר."

תיקון סעיף 10א

9.

בסעיף 10א(א) לפקודה, בהגדרה "בשר קפוא", במקום "שתים עשרה", יבוא "שמונה עשרה".

הוספת סעיפים21א עד 21ה

10.

אחרי סעיף 21 לפקודה, יבוא:

 

"סימון מזון

21א.

(א)      יצרן או יבואן יסמן את המזון או את אריזתו, לפי העניין, את הסימונים המפורטים להלן, לעניין זה, "סימון" – לרבות התוויה: 

 

 

 

 

(1) כפי שנקבעו בתקנות לפי סעיף 3(א)(1);

 

 

 

 

(2) הימצאות גלוטן במזון כפי שנקבע בתקנות לפי סעיף 3(א)(2א);

 

 

 

 

(3) אזהרה על גבי אריזות של פיצוחים, ממרחים, גרעיני תירס ונקניקיות כפי שנקבעה בתקנות לפי סעיף 3א (בסעיף זה – אזהרה);

 

 

 

 

(4) סימון תזונתי של הסוכרים במזון ארוז מראש כפי שנקבע בתקנות לפי סעיף 3ב;

(5) הוראות לעניין סימון כפי שנקבעו באחד או יותר מאלה:

    (א) תקנים רשמיים לפי חוק התקנים החלים על מזון, לרבות חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;

    (ב) צווים מכוח חוק הגנת הצרכן, שהותקנו בהסכמת שר הבריאות לפי סעיף 37(ב) בחוק הגנת הצרכן;

    (ג) חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים וצווים מכוחו החלים על מזון לרבות חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון.

 

 

 

(ב) משווק יסמן את האזהרה במקום ממכר שלא באריזה, של פיצוחים, ממרחים, גרעיני תירס ונקניקיות בשלט כפי שנקבע בתקנות לפי סעיף 3א.

 

איסור שינוי סימון

21ב.

צוין סימון על מזון, לא ישנה אדם את הסימון ובכלל זה, לא יחסיר סימון, לא יסתירו, לא יסירו, לא ימחקו ולא יוסיף כל סימון כאמור, אלא אם הותר הדבר לפי דין על ידי מנהל שירות המזון או מי שהסמיכו לכך; לעניין סעיף זה, "סימון" – סימון הנדרש לפי חקיקת המזון לרבות סימן, תווית או פרט הנדרש כאמור.

 

איסור סגולות מרפא

 

21ב1.

לא ייחס אדם למזון סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או של מניעת מחלה, בדרך של סימון או פרסום, אלא אם כן הותר הדבר על ידי מנהל שירות המזון, בהיתר מנומק שפורסם באתר האינטרנט או בתקנות לפי סעיף 3.

 

חובות והגבלות

21ג.

(א) לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון שנתקיים בו אחד מאלה, באופן שיש בו כדי לפגום בתקינות המזון או בבטיחותו -

 

 

 

 

(1) המזון יוצר מחומרים שאינם ראויים למאכל אדם, ובכלל זה חומרים המכילים מזהמים ביולוגיים וכימיים מעל המותר, וכן מרכיבים אשר אינם  מאושרים או אסורים במזון;

 

 

 

 

(2) חסר במזון רכיב או חומר שצריך להימצא בו, ובכלל זה רכיב המופיע בהרכב המוצר על גבי תווית המוצר;

 

 

 

(ב) לא ייצר יצרן מזון לא ייבא יבואן מזון ולא ימכור משווק מזון שנתקיים בו אחד מאלה באופן שיש בו כדי לפגום בתקינות המזון או בבטיחותו -

 

 

 

 

(1) המזון יוצר יובא או נמכר בתנאים בלתי נאותים, ובכלל זה תנאי תברואה ירודים.

 

 

 

 

(2) נמצא או נתווסף, במזון או באריזתו, רעלן, חומר רעיל, מזהם, מזיק או בלתי ראוי למאכל אדם, לרבות לפי תקנות שנקבעו לפי חקיקת המזון, ובכלל זה לעניין מתכות כבדות, שאריות חומרי הדברה, תוספי מזון, תוספי תזונה וכיוצא באלה;

 

 

 

 

(3) המזון נתקלקל או הושחת, ובכלל זה פגם באריזה באופן העלול לחשוף את המזון לזיהום, חשיפתו לגורמי סיכון סביבתיים, או החזקתו שלא בהתאם להוראות היצרן.

 

 

 

(ג) לא ייצר יצרן מזון משאריות, לא ייבא יבואן מזון שהוא שאריות ולא ימכור משווק מזון שהוא שאריות, למעט במקרים שקבע השר בתקנות; לעניין זה, "שאריות" – מזון שניטש, הושלך או נזרק, לרבות מה שנותר ממזון שהועמד בבית אוכל לצריכתו של אדם;

(ד) לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון שאריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, נקבעו או נאסרו בתקנות לפי סעיף 3, אלא כאמור באותן תקנות;

(ה) לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון ולא ימכור משווק מזון בניגוד לתקנות המנויות בתוספת השישית.

 

תאריך אחרון לשימוש או המומלץ לשימוש

21ד.

(א) לא ימכור אדם מזון ולא ייבא יבואן מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, כפי שקבע יצרן המזון, עבר.

 

 

 

(ב) לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, כפי שקבע יצרן המזון האמור, עבר.

 

חובת עריכת בדיקות

21ה.

(א) יבואן או יצרן, וכל עוסק אחר אם נקבע לגביו, יבדוק מזון שנקבע לגביו בפקודה או לפיה כי עליו החובה להבטיח את בדיקתו;

(ב) עוסק במזון המבצע בדיקה כאמור בסעיף קטן (א) יישא בהוצאות הבדיקה."

 

החלפת  סעיפים 22 ו-23

11.

במקום סעיפים 22 ו-23 בפקודה, יבוא:

 

"פרק ד': עונשין

 

עונשין

22א.

(א) העושה אחד מאלה, דינו -  מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977[15] (להלן - חוק העונשין), ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור:

 

 

 

 

(1) מפריע למפקח במילוי תפקידו, ובכלל זה סירוב למסור מסמכים או כל דבר אחר שדורש מפקח, בניגוד לסעיף 17;

 

 

 

 

(2) אינו מקיים את התנאים שקבע השר בדבר שיווק מזון, בניגוד לתקנות לפי סעיף 3נג(1) אשר נקבעו בתוספת השביעית;

 

 

 

 

(3) לא מקיים הוראה מהוראות צו הקפאה של מפקח לפי סעיף 4א(ג);

 

 

 

 

(4) לא שומר רשומות של תלונות שנתקבלו, בניגוד לסעיף 7ב(ב);

 

 

 

 

(5) מוכר או מסמן בשר מיושן, בשר מיושן קפוא, בשר מצונן או בשר קפוא, שהוספו לו מים או חומר מכל סוג שהוא, שלא כמוצר בשר מעובד, בניגוד לסעיף 10א(ב);

 

 

 

 

(6) מוכר, מסמן, מאחסן או מייבא בשר -

 

 

 

 

 

(א) כבשר מיושן, כשהבשר אינו בשר מיושן, בניגוד לסעיף 10א(ג);

 

 

 

 

 

(ב) כבשר מיושן קפוא, כשהבשר אינו בשר מיושן קפוא, בניגוד לסעיף 10א(ד);

 

 

 

 

 

(ג) כבשר טרי או מצונן, כשהבשר אינו בשר טרי או מצונן, בניגוד לסעיף 10א(ה);

 

 

 

 

 

(ד) כבשר קפוא, כשהבשר אינו בשר קפוא, בניגוד לסעיף 10א(ו);

 

 

 

 

(7) מוכר מוצר בשר מעובד שאינו מסומן במלים "מוצר בשר מעובד" או "מוצר המכיל בשר" או מסומן בניגוד להוראות שקבע השר לפי סעיף 10א(ח) או 10א(ט)(2) או 10א(ט)(3);

 

 

 

 

(8) מוסיף סוגי חומרים שאסור להוסיפם למוצר בשר מעובד, בניגוד לתקנות לפי סעיף 10א(ט)(1);

 

 

 

 

(9) מוכר מזון מבלי שהותווה כנדרש בתקנות לפי התוספת השמינית, בניגוד לסעיף 12;

 

 

 

 

(10) מוכר מזון שאיכותו נפגמה מחמת רקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת, בניגוד לסעיף 13;

 

 

 

 

(11) מוכר מצרך מזון, בניגוד להוראות סעיף 14;

 

 

 

 

(12) גורע ממשקלו, איכותו, מהותו או תכונותיו של מזון לשם מכירתו או מוכר מזון ששונה כאמור, ולא גילה את דבר השינוי, בניגוד לסעיף 15;

 

 

 

 

(13) אינו מסמן מזון כנדרש, בניגוד לסעיף 21א;

 

 

 

 

(14) משנה סימון המצוין על גבי המזון, בניגוד לסעיף 21ב;

 

 

 

 

(15) סימן או פרסם מזון כבעל סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או של מניעת מחלה, ללא היתר, בניגוד לסעיף 21ב1;

 

 

 

 

(16) מייצר או מייבא מזון בניגוד לתקנות שנקבעו לפי סעיף 21ג(ה) המנויות בתוספת השישית;

 

 

 

 

(17) מייצר או מייבא מזון שאריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, הם בניגוד לתקנות לפי סעיף 21ג(ד);

 

 

 

 

(18) מייצר או מייבא מזון, בניגוד לסעיף 21ג(א);

 

 

 

 

(19) מייצר מזון משאריות, או מייבא או מוכר שאריות מזון, בניגוד לסעיף 21ג(ג);

 

 

 

 

(20) מייצר, מייבא או מוכר מזון, בניגוד לסעיף 21ג(ב).

 

 

 

(ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל  הקנס האמור:

 

 

 

 

(1) מייצר מזון ללא רישיון יצרן תקף, בניגוד לסעיף 3ד(א)(1);

 

 

 

 

(2) מייצר מזון שלא בהתאם לתנאי רישיון היצרן, בניגוד לסעיף 3ד(א)(2);

 

 

 

 

(3) מייצר מזון שנקבע לגביו כי יש לייצרו בתנאי ייצור נאותים, ללא היתר, בניגוד לסעיף 3ד(א)(3);

 

 

 

 

(4) מייבא מזון שנקבע לגביו כי יש לייצרו בתנאי ייצור נאותים, ללא שקיבל מסמך חתום המאשר כי המזון עומד בתנאי הייצור הנאותים, בניגוד לסעיף 3כג(א)(3);

 

 

 

 

(5) מסמן מזון בסמל, ללא היתר, בניגוד לסעיף 3ה(ג);

 

 

 

 

(6) מייבא מזון ללא תעודת יבואן רשום תקפה, בניגוד לסעיף 3כג(א)(1);

 

 

 

 

(7) לא דיווח על שינוי במסמכים או בפרט בהם, לפי אחד הסעיפים הבאים -

(א) סעיף 3יב או סעיף 3כז(ו), לפי העניין;

(ב) לסעיף 3מא(ב);

 

 

 

 

(8) מייבא מזון רגיש ללא אישור מוקדם ליבוא או שלא בהתאם לדרישות שבאישור האמור, בניגוד לסעיף 3כג(א)(4);

 

 

 

 

(9) מייבא מזון רגיל מבלי שקיבל אישור קבלת הצהרה לגבי אותו מזון, בניגוד לסעיף 3כג(א)(5);

 

 

 

 

(10) מייבא מזון והמסמך, המידע או הטופס לפי סעיף 3כז(ב)(2) המהווה תנאי לקבלת אישור מוקדם לייבוא המזון האמור, אינו נכון בפרט מפרטיו לעניין המזון שיובא;

 

 

 

 

(11) מסר פרטים לא נכונים באחד מן הבאים –

(א) בהצהרה, בניגוד לסעיף 3כט(ב) או בניגוד לתקנות לפי סעיף 3כט(ז);

(ב) בבקשה לרישום כיבואן, לפי סעיף 3מד.

 

 

 

 

(12) מוציא מתחנת הסגר משלוח מזון ללא תעודת שחרור, בניגוד לסעיף 3לא(א);

 

 

 

 

(13) הגיש בקשה לקבלת תעודת שחרור שכללה פרטים לא נכונים, בניגוד לסעיף 3לא(ב) או 3לב(1);

 

 

 

 

(14) לא שומר מסמך לפי הוראות הסעיפים הבאים–

    (א) פסקאות (1) עד (14) של סעיף 3לה(א), בניגוד לסעיף 3לה(א);

    (ב) תקנות לפי סעיפים 3ו ו-3מט(2);

 

 

 

 

(15) מאחסן מזון ללא רישיון, בניגוד להוראות סעיף 3יט2(א);

(16) מאחסן מזון שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד לסעיף 3יט2(א);

 

 

 

 

(17) מקבל מזון שמכר לו יצרן או יבואן ששמו מופיע בסימון המזון, מבלי שקיבל אישור חתום, בניגוד לסעיף 3נב(א)(2);

(18) מחזיק מזון מבלי לקיים את התנאים שסומנו על גביו לעניין תנאי אחסון או הובלה, לרבות לעניין טמפרטורה מבוקרת, על ידי בעל רישיון היצרן או בעל תעודת היבואן הרשום, בניגוד לסעיף 3נו;

(19) שיווק את המזון מבלי לקיים את הוראות התקנות המנויות בתוספת השביעית לעניין התנאים לשיווק מזון, שנקבעו לפי סעיף 3נג(1);

(20) אינו שומר את התיעוד הנדרש, בניגוד לסעיף 3נא(ד);

(21) מוביל מזון ללא רישיון, בניגוד לסעיף 3יט1(א);

(22) מוביל מזון שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד לסעיף 3יט1(א); 

(23) מוכר מזון מבלי שקיבל לידיו העתק רישיון היצרן, ההיתר או תעודת היבואן הרשום, בניגוד לסעיף  3נב(א)(2)(ב);

 

 

 

 

(24)     לא מקיים את הוראות המנהל לעניין מכירה, החזקה, החזרה או השמדה של מזון, שניתנו לפי סעיף 4ג(א);

 

 

 

 

(25)     לא מקיים הוראה מהוראות צו של רופא ממשלתי או מנהל שירות המזון, בניגוד לסעיף 7 ו-7א(א), לפי העניין;

 

 

 

 

(26)     לא מודיע למנהל שירות המזון על נזק או חשש לנזק ממזון או שלא פועל לפי הוראותיו, בניגוד להוראות סעיף 7ב(א)(1);

(27) לא נוקט באמצעים סבירים למניעת שימוש במזון, בניגוד להוראות סעיף 7ב(א)(2);

 

 

 

 

(28)     מזייף מזון, מוסיף לו חומר משמר, חומר צבע או חומר אחר בהתאם לתקנות לפי הפקודה, או מוכר מזון מזויף או מזון המכיל חומר כאמור, בניגוד לסעיף 10 או 11;

 

 

 

 

(29)     נותן עם מזון שהוא מוכר תעודת אחריות כוזבת או מטעה בפרט כלשהו, בניגוד לסעיף 19(א);

 

 

 

 

(30) מוכר מזון עם תווית הנותנת למזון תיאור כוזב, בניגוד לסעיף 21;

 

 

 

 

(31) מייצר, מייבא או מוכר מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו עבר, בניגוד לסעיף 21ד(א) או סעיף 21ד(ב), לפי העניין;

 

 

 

(ג)       העובר עבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), ויצר בכך סכנה לחיי אדם או לפגיעה חמורה בבריאותו, דינו - מאסר כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין, או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - חמש פעמים הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

 

 

 

(ד)       הייתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהודעה לתיקון הליקוי ושתחילתה עם מסירתה של ההודעה; לעניין זה "הודעה" – הודעה בכתב מאת המנהל.

 

אחריות מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד

22ג.

(א) מעביד ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה כאמור בסעיף 22א בידי עובד מעובדיו,  התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי העניין; המפר הוראת סעיף זה, דינו – מחצית הקנס הקבוע לעבירה;

 

 

 

ב) נעברה עבירה לפי סעיף 22א בידי עובד, תאגיד או עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעביד או נושא המשרה בתאגיד, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו."

הוספת פרק ה'

12.

אחרי סעיף 22ג לפקודה, יבוא:

 

"פרק ה': אמצעי אכיפה מנהליים

 

סימן א' : הטלת עיצום כספי

 

הגדרות

22ד.

בפרק זה -

 

 

 

"הממונה" – כל אחד מאלה, מנהל שירות המזון או עובד המשרד הכפוף אליו האחראי לנושא עיצומים כספיים, שהוסמך על ידי השר לפי המלצתו, לעניין פרק זה;

 

 

 

"הסכום הבסיסי" – סכום כמפורט להלן, לפי העניין:

 

 

 

 

(1) לגבי יחיד שהוא בעל רישיון יצרן, בעל תעודת יבואן רשום או בעל רישיון עסק – 10,000 שקלים חדשים;

 

 

 

 

(2) לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו הוא עד 10 מיליון ₪ – 25,000 שקלים חדשים;

 

 

 

 

(3) לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו עולה על 10 מיליון ₪ – 50,000 ₪.

 

עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי

22ה.

הפר בעל רישיון יצרן, בעל תעודת יבואן רשום או בעל רישיון עסק הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום הבסיסי, לפי העניין:

 

 

 

 

(1) אינו מסמן מזון כנדרש, בניגוד לסעיף 21א;

 

 

 

 

(2) לא דיווח לנותן הרישיון על שינוי במסמכים או בפרט בהם, בניגוד לסעיף 3יב או סעיף 3כז(ו), לפי העניין;

 

 

 

 

(3) מייבא מזון רגיל מבלי שקבל אישור קבלת הצהרה לגבי אותו מזון, בניגוד לסעיף 3כג(א)(5);

 

 

 

 

(4) מייבא מזון והמסמך, המידע או הטופס לפי סעיף 3כז(ב)(2) המהווה תנאי לקבלת אישור מוקדם לייבוא המזון הרגיש האמור, אינו נכון בפרט מפרטיו לעניין המזון שיובא;

 

 

 

 

(5) מסר פרטים לא נכונים בהצהרה, בניגוד לסעיף 3כט(ב) או בניגוד לתקנות לפי סעיף 3כט(ז);

 

 

 

 

(6) הגיש בקשה לקבלת תעודת שחרור שכללה פרטים לא נכונים, בניגוד לסעיף 3לא(ב) או 3לב(1);

 

 

 

 

(7) לא שומר מסמך לפי הוראות הסעיפים הבאים –

    (א) פסקאות (1) עד (14) של סעיף 3לה(א), בניגוד לסעיף 3לה(א);

    (ב)   תקנות לפי סעיפים 3ו ו-3מט(2);

     (ג) האישורים והמסמכים הנדרשים לכל אצוות מזון ששיווק, בניגוד לסעיף 3נב(ב)(1).

 

 

 

 

(8) מוציא מזון ממחסן הרשום בתעודת רישום היבואן, בניגוד לסעיף 3לו;

 

 

 

 

(9) מוכר מזון מבלי לקיים את התנאים שסומנו על המזון בידי בעל רישיון היצרן או בעל תעודת היבואן הרשום, בניגוד לסעיף 3נב(א)(5);

 

 

 

 

(10) אינו מקיים את התנאים שקבע השר בדבר שיווק מזון, בניגוד לתקנות לפי סעיף 3נג אשר נקבעו בתוספת השמינית;

 

 

 

 

(11) לא שומר רשומות של תלונות שהתקבלו, בניגוד לסעיף 7ב(ב).

 

 

 

 

(12) מוכר או מסמן בשר מיושן, בשר מיושן קפוא, בשר מצונן או בשר קפוא, שהוספו לו מים או חומר מכל סוג שהוא, שלא כמוצר בשר מעובד, בניגוד לסעיף 10א(ב);

 

 

 

 

(13) מוכר, מסמן, מאחסן או מייבא בשר–

     (א) כבשר מיושן, כשהבשר אינו מיושן, בניגוד לסעיף 10א(ג);

     (ב) כבשר מיושן קפוא, כשהבשר אינו מיושן קפוא, בניגוד לסעיף 10א(ד);

     (ג) כבשר טרי או מצונן, כשהבשר אינו טרי או מצונן, בניגוד לסעיף 10א(ה);

     (ד) כבשר קפוא, כשהבשר אינו קפוא, בניגוד לסעיף 10א(ו);

 

 

 

 

 (14) מוכר מוצר בשר מעובד שאינו מסומן במילים "מוצר בשר מעובד" או "מוצר המכיל בשר", או מסומן בניגוד להוראות שקבע השר לפי סעיף 10א(ח) או 10א(ט)(2) או 10א(ט)(3);

(15) מוסיף סוגי חומרים שאסור להוסיפם למוצר בשר מעובד, בניגוד לתקנות לפי סעיף 10א(ט)(1); 

(16) מוכר מזון שאיכותו נפגמה מחמת רקב או הזדהמות, בניגוד לסעיף 13;

(17) משנה, מסתיר, מסיר, מוחק או מוסיף סימון, סימן, תווית או פרט על אריזת מזון, בניגוד לסעיף 21ב(א);

(18) סימן או פרסם מזון כבעל סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או של מניעת מחלה ללא היתר, בניגוד לסעיף 21ב1;

(19) מייצר או מייבא מזון שאיכותו, מהותו או תכונותיו הן בניגוד לתקנות לפי סעיף 21ג(א)(1) המנויות בתוספת השישית;

 

 

 

 

(20) מייצר או מייבא מזון שאריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, בניגוד לתקנות לפי סעיף 21ג(א)(4);

(21) מייצר מזון משאריות, או מייבא או מוכר שאריות מזון, בניגוד לסעיף 21ג(ב)(4);

(22) מוכר מזון, שהוא משווק גדול, מבלי שהותווה בתקנות לפי התוספת השמינית, בניגוד לסעיף 12;

 

 

 

 

(23) אינו מחזיק במקום העסק את המסמכים הנדרשים שיש לשמרם בהתאם לתקנות לפי סעיף 3מט(ד) ביחס למלאי הקיים בידיו באותה עת, בניגוד לסעיף 3נב(א)(3);

(24) אינו שומר את התיעוד הנדרש, בניגוד לסעיף 3נא(ד);

 

 

 

 

(25) מוביל מזון ללא רישיון הובלה או ללא רישיון יצרן הכולל פעילות הובלה לפי פסקה (6) להגדרת ייצור, בניגוד לסעיף 3יט1(א);

 

 

 

 

(26) מוביל מזון שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד לסעיף 3יט1(א);

 

 

 

 

(27) מאחסן מזון ללא רישיון אחסנה או ללא רישיון יצרן הכולל פעילות אחסנה לפי פסקה (6) להגדרת ייצור, בניגוד לסעיף 3יט2(א);

 

 

 

 

(28) מאחסן מזון שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד לסעיף 3יט2(א);

 

עיצום כספי בשיעור פי שניים מהסכום הבסיסי

22ו.

הפר בעל רישיון יצרן, בעל תעודת יבואן רשום או בעל רישיון עסק הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראת פרק זה בשיעור פי שניים מהסכום הבסיסי, לפי העניין:

 

 

 

 

(1) מייצר מזון ללא רישיון יצרן תקף, בניגוד לסעיף 3ד(א)(1);

 

 

 

 

(2) מייצר מזון שלא בהתאם לתנאי רישיון היצרן, בניגוד לסעיף 3ד(א)(2);

 

 

 

 

(3) מייצר מזון שנקבע לגביו כי יש לייצרו בתנאי ייצור נאותים ללא היתר, בניגוד לסעיף 3ד(א)(3);

 

 

 

 

(4) מסמן מזון בסמל, ללא היתר, בניגוד לסעיף 3ה(ג);

 

 

 

 

(5) מייבא מזון ללא תעודת יבואן רשום תקפה, בניגוד לסעיף 3כג(א)(1);

 

 

 

 

(6) מייבא מזון שלא בהתאם לתנאי תעודת היבואן הרשום, בניגוד לסעיף 3לז(א);

 

 

 

 

(7) מייבא מזון שנקבע לגביו כי יש לייצרו בתנאי ייצור נאותים, ללא שקיבל מסמך חתום המאשר כי המזון עומד בתנאי הייצור הנאותים, בניגוד לסעיף 3כג(א)(3);

 

 

 

 

(8) מייבא מזון רגיש ללא אישור מוקדם ליבוא או שלא בהתאם לדרישות שבאישור האמור, בניגוד לסעיף 3כג(א)(4);

 

 

 

 

(9) מוציא מתחנת הסגר או נמל משלוח מזון ללא תעודת שחרור, בניגוד לסעיף 3לא(א);

 

 

 

 

(10) לא מקיים את הוראות המנהל לעניין מכירה, החזקה, החזרה או השמדה של מזון, שניתנו לפי הוראות סעיף 4ג(א); 

 

 

 

 

(11) מוסיף למזון חומר משמר או חומר צבע, או מוכר מזון שהוסף לו חומר כאמור, בניגוד לסעיף 11, או מוסיף תוסף מזון בניגוד לתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס"א-2001;

 

 

 

 

(12) נותן עם מזון שהוא מוכר תעודת אחריות כוזבת או מטעה בפרט כלשהו, בניגוד לסעיף 19;

 

 

 

 

(13) מוכר מזון עם תווית הנותנת למזון תיאור כוזב, בניגוד לסעיף 21;

 

 

 

 

(14) מייצר או מייבא מזון שיוצר מחומרים שאינם ראויים למאכל אדם, שנקבעו ברשימה בתוספת ה__________, בניגוד לסעיף 21ג(א)(2);

 

 

 

 

(15) מייצר או מייבא מזון שחסר בו רכיב או חומר המופיע בהרכב המוצר כפי שהוא מסומן על גבי התווית, או ברשימה בתוספת ה_________, בניגוד לסעיף 21ג(א)(2);

(16) מייצר, מייבא או מוכר מזון בתנאים בלתי נאותים לפי הוראות תקנות שבתוספת ה_________, שיש בהם כדי לפגום בתקינות המזון או בטיחותו, בניגוד לסעיף 21ג(ב)(1);

 

 

 

 

(17) מייצר, מייבא או מוכר מזון שנמצא בו או נתווסף, במזון או באריזתו, רעלן, חומר רעיל, מזהם, מזיק או חומר אחר הבלתי ראוי למאכל אדם, לפי תקנות שבתוספת ה_________, בניגוד לסעיף 21ג(ב)(2);

 

 

 

 

(18) ייצר, ייבא או מוכר מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו עבר, בניגוד לסעיף 21ד(א) או 21ד(ב), לפי העניין;

 

 

 

 

(19) מקבל מזון שמכר לו יצרן או יבואן ששמו מופיע בסימון המזון, בניגוד לסעיף 3נב(א)(2);

(20) אינו מחזיק במקום העסק את המסמכים הנדרשים שיש לשמרם בהתאם לתקנות לפי סעיף 3נב(ד) ביחס למלאי הקיים בידיו באותה עת, בניגוד לסעיף 3נב(א)(3);

(21) אינו מקיים את התנאים שסומנו על המזון לעניין תנאי אחסון או הובלה, לרבות לעניין טמפרטורה מבוקרת, על ידי בעל רישיון היצרן או בעל תעודת היבואן הרשום, בניגוד לסעיף 3נו;

(22) שיווק מזון בלי שקיים את הוראות התקנות השמנויות בתוספת ה_________ אינו מקיים את ההוראות התקנות המנויות בתוספת לעניין התנאים לשיווק מזון וייצורו, שנקבעו לפי סעיף 3נג1(1);

 

עיצום כספי בנסיבות מחמירות

22ז.

היה לממונה יסוד סביר להניח כי בעל רישיון יצרן, בעל תעודת יבואן רשום או בעל רישיון עסק הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, המפורטת בסעיפים 22ה ו-22ו, בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי ארבע מהסכום הבסיסי; בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" – הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של מצרכי מזון.

 

הודעה על כוונת חיוב

22ח.

(א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור בסעיפים 22ה ו-22ו (בפרק זה - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותם סעיפים, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב);

 

 

 

(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:

 

 

 

 

(1) המעשה או המחדל (בפרק זה  - המעשה), המהווה את ההפרה;

 

 

 

 

(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

 

 

 

 

(3) זכותו של המפר לטעון טענותיו בפני הממונה לפי הוראות סעיף 22ט;

 

 

 

 

(4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 22יא והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.

 

זכות טעון

22ט.

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 22ח רשאי לטעון טענותיו בכתב,  בפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

 

החלטת הממונה ודרישת תשלום

22י.

(א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 22ט, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 22יב.

 

 

 

(ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -

 

 

 

 

(1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

 

 

 

 

(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

 

 

 

(ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.

 

 

 

(ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 22ט, בתוך התקופה האמורה בסעיף 22ט, יראו הודעה זו, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

 

הפרה חוזרת והפרה נמשכת

22יא.

(א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה;

 

 

 

(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו כאמור בסעיפים 22ה ו-22ו, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

 

סכומים מופחתים

22יב.

(א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב);

 

 

 

(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, ובשיעורים שיקבע.

 

סכום מעודכן של העיצום הכספי

22יג.

(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען טענותיו בפני הממונה כאמור בסעיף 22ט – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 22כו ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור

 

 

 

(ב) הסכום הבסיסי הקבוע בסעיף 22ד יתעדכן  ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 

 

 

(ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על הסכום הבסיסי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

 

המועד לתשלום העיצום הכספי

22יד.

 המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 22י.

 

הפרשי הצמדה וריבית

22טו.

לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961[16] (בפרק זה - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

 

גביה

22טז.

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה)[17].

 

סימן ב': התראה מנהלית

 

התראה מנהלית

22יז.

(א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיפים 22ה ו-22ו והתקיימו נסיבות שקבע הממונה, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות סימן א', להמציא לו התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה; בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה;

 

 

 

(ב) בהתראה מנהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהא צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 22יא, וכן יציין זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 22יח.

 

בקשה לביטול התראה מנהלית

22יח.

(א) נמסרה למפר התראה מנהלית כאמור בסעיף 22יז, רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:

 

 

 

 

(1) המפר לא ביצע את ההפרה;

 

 

 

 

(2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.

 

 

 

(ב) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מנהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

 

הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה

22יט.

(א) נמסרה למפר התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 22יא(א); מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור, רשאי לטעון את טענותיו בפני הממונה, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום, ויחולו הוראות סעיפים 22ט ו-22י בשינויים המחויבים.

 

 

 

(ב) נמסרה למפר התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 22יא(ב), והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 22(ח) בשל ההפרה החוזרת, רשאי לטעון את טענותיו בפני הממונה ויחולו הוראות סעיפים ..., בשינויים המחויבים.

 

סימן ג': התחייבות להימנע מהפרה

 

הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון

22כ.

היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיפים 22ה ו-22ו, והתקיימו נסיבות שקבע הממונה, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה שלפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי הוראות סימן זה, במקום שיוטל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א'; בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.

 

תנאי ההתחייבות וגובה העירבון

22כא.

(א) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף 22כ ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע הממונה, ושתחילתה ביום מסירת ההודעה כאמור באותו סעיף, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים (בסימן זה - תקופת ההתחייבות).

 

 

 

(ב) הממונה רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם במהלך תקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנותה. 

 

 

 

(ג) בנוסף לכתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הממונה עירבון בסכום העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של מקרים, נסיבות ושיקולים שנקבעו לפי סעיף 22יב(ב).

 

תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי-הגשתם

22כב.

הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי סימן זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף 22כ, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון בתוך התקופה האמורה, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי סעיף 22ח.

 

הפרת התחייבות

22כג.

(א) הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי סימן זה והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין: 

 

 

 

 

(1) המשיך המפר, במהלך תקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יחלט הממונה את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת כאמור בסעיף 22יא(א).

 

 

 

 

(2) חזר המפר והפר, במהלך תקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 22יא(ב) ויחולו הוראות אלה:

 

 

 

 

 

(א) הממונה ימציא  למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;

 

 

 

 

 

(ב) שלח הממונה דרישת תשלום בשל ההפרה החוזרת לפי הוראות סעיף 22י(ב)(1) או שהמפר לא טען טענותיו בפני הממונה לעניין אותה הפרה כאמור בסעיף 22י(ד),  יחלט הממונה את העירבון בנוסף להטלת העיצום הכספי בשל ההפרה החוזרת;

 

 

 

 

(3) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 22כא(ב) - יחלט הממונה את העירבון, לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון טענותיו, בכתב, לעניין זה.

 

 

 

(ב) לעניין פרק זה יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה, כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.

 

 

 

(ג) הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר המפר פעם נוספת את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו הממונה להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות סימן זה, בשל אותה הפרה. 

 

השבת עירבון

22כד.

עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי סימן זה, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הפקדתו  עד יום החזרתו.

 

סימן ד': שונות

 

עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר

22כה.

על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות בסעיפים 22ה ו-22ו ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

 

ערעור

22כו.

(א) על החלטה סופית של הממונה לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה;

 

 

 

(ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך;

 

 

 

(ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי/ או הופקד עירבון לפי הוראות פרק זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי/ או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת/או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו/או הפקדתו, עד יום החזרתו.

 

פרסום

22כז.

(א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי פרק זה,יפרסםבאתר האינטרנט של המשרד את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי: 

 

 

 

 

(1) דבר הטלת העיצום הכספי;

 

 

 

 

(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;

 

 

 

 

(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;

 

 

 

 

(4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבותשבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;

 

 

 

 

(5) פרטים אודות המפר, הנוגעים לעניין;

 

 

 

 

(6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד.

 

 

 

(ב) הוגש ערעור לפי סעיף 22כו יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו;

 

 

 

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה  לפרסם  את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור;

 

 

 

(ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998[18], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור;

 

 

 

(ה) פרסום כאמור בסעיף קטן (א), בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים וחצי. השר יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן,  את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה;

 

 

 

(ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף קטן (א).

 

שמירת האחריות הפלילית

22כח.

(א) תשלום עיצום כספי, המצאת התראה מנהלית או מתן כתב התחייבות ועירבון, לפי פרק זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיפים 22ה ו-22ו המהווה עבירה;

 

 

 

(ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מנהלית או הודעה על האפשרות להגיש התחייבות ועירבון, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת;

 

 

 

(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום או יום הפקדת העירבון, עד יום החזרתו.

 

תקנות

22כט.

השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות פרק זה.

 

תחילה ותחולה

22ל.

הוראות פרק ד' יחולו על הפרה שנעשתה ביום תחילתו של חוק זה ואילך."

הוספת כותרת

13.

אחרי סעיף 25 לפקודה, יבוא:

 

"פרק ו': שונות"

תיקון סעיף 26

14.

בסעיף 26 לפקודה –

 

 

(1) בכותרת השוליים, במקום "כימאי ממשלתי" יבוא "מעבדה";

 

 

(2) בסעיף קטן (א), במקום "כימאי ממשלתי" יבוא "מעבדה" ובמקום "אותו כימאי" יבוא "מי שערך את התעודה".

תיקון סעיף 30

14א.

בסעיף 30 לפקודה, אחרי סעיף קטן (ב), יבוא:

 

 

 

"(ג) על החלטה לפי סעיף קטן (ב) ניתן לערער לבית המשפט שהוציא את הצו כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 30 ימים מהיום שניתנה הוראת המנהל."

הוספת סעיפים 31 עד 37

15.

אחרי סעיף 30 לפקודה, יבוא:

 

"התראה מנהלית וצו הגבלה מינהלי

31.

(א) היה לנותן הרישיון או למנהל שירות המזון יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן רישיון יצרן לפי סעיף 3ה, לרשיון יצרן מיוחד לפי סעיף 3ו או למתן תעודת יבואן רשום לפי סעיף 3יט או כי הופר תנאי מתנאי הרישיון או התעודה, או כי הופרה הוראה מההוראות לפי פקודה זו, לפי העניין, וכי קיימת בשל כך סכנה לבריאות הציבור, רשאי הוא לדרוש מבעל הרישיון או התעודה לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו (בסעיף זה ובסעיף 32 – התראה מנהלית לקראת מתן צו הגבלה), באופן ובתוך המועד שנקבעו בהתראה;

 

 

 

(ב)       ניתנה התראה מנהלית לקראת מתן צו הגבלה לפי הוראות סעיף קטן (א), ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה, רשאי נותן הרישיון או מנהל שירות המזון להורות, בצו, כי לא תיעשה כל פעולה של ייצור מזון, לא ייובא מזון או לא תיעשה כל פעולה במזון המיובא, או כי תיעשה פעולה במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, והכל במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין (בסעיף זה ובסעיף 32 – צו הגבלה מנהלי);

 

 

 

(ג) נותן הרישיון או מנהל שירות המזון רשאי לקבוע בצו ההגבלה המנהלי הוראות לעניין האחראים לביצועו ודרכי הבטחת מילויו;

 

 

 

(ד)       על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא נותן הרישיון או מנהל שירות המזון כי התקיים אחד מאלה, רשאי הוא להוציא צו הגבלה מנהלי בלי שנתן קודם לכן התראה מנהלית לקראת מתן צו הגבלה -

 

 

 

 

(1)       המזון מיוצר בלא רישיון יצרן ולא הוגשה לגביו בקשה לרישיון יצרן או לחידושו לפי הוראות סעיף 3ה או שהמזון יובא ע"י יבואן שאינו רשום במרשם היבואנים, ללא אישור מוקדם ליבוא, ללא אישור מסירה  או ללא תעודת שחרור לפי הוראות סעיף 3כב;

 

 

 

 

(2)       כתוצאה מפעילות ייצור המזון או מהמזון המיובא ישנה אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בבריאות הציבור.

 

 

 

(ה)      לא יינתן צו הגבלה מינהלי אלא לאחר שניתנה לבעל המקום שבו מייצרים מזון או למי שייבא את המזון שלגביו ניתן הצו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו, אלא אם כן לא ניתן לאתר את בעל המקום או מי שייבא את המזון בשקידה סבירה;

 

 

 

(ו) על אף הוראות סעיף קטן (ה), רשאי נותן הרישיון או מנהל שירות המזון להוציא צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (ד)(2) גם בלא שניתנה הזדמנות לטעון טענות כאמור באותה פסקה, אם סבר שיהיה במתן הזדמנות לטעון טענות כאמור כדי לסכל את מטרת הוצאת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן;

 

 

 

(ז) עותק של צו הגבלה מינהלי יוצג במקום שלגביו ניתן או במקום עסקו של מי שייבא את המזון, ויומצא לבעל המקום או לאדם שמנהל אותו, או למי שייבא את המזון, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה;

 

 

 

(ח) לא קוימו הוראותיו של צו הגבלה מינהלי, רשאי שוטר להיכנס לעסק או למקום שלגביו ניתן הצו, ולנקוט אמצעים סבירים, לרבות שימוש במנעולים או באמצעי סגירה אחרים כפי שייקבעו בפקודות משטרת ישראל ושימוש בכוח, הדרושים לצורך ביצועו;

 

 

 

(ט) צו הגבלה מינהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו, ורשאי נותן הרישיון או מנהל שירות המזון להאריך את תוקפו לתקופות נוספות ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 60 ימים מיום שניתן; בית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי פרק ד' רשאי להאריך את תוקפו של צו כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת; ואולם אם הוגש כתב אישום בעבירה שבקשר אליה הוצא צו ההגבלה המנהלי לא יאריך בית המשפט את תוקפו של הצו לפי סעיף זה מעבר ל-30 ימים לאחר הגשת כתב האישום;

 

 

 

(י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה שיפוטי לפי סעיף 33.

 

בקשה לביטול צו הגבלה מנהלי

32.

(א) הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי שניתן לפי הוראות סעיף 31 רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי פרק ד' בקשה לביטולו;

 

 

 

(ב) הגשת בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה;

 

 

 

(ג) בית המשפט רשאי לבטל צו הגבלה מינהלי, לאשרו או לשנותו.

 

צו הגבלה שיפוטי

33.

(א) היה לתובע, למנהל שירות המזון או לנותן הרישיון יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירה לפי פקודה זו או כי עומדת להתבצע עבירה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית משפט המוסמך לדון בעבירה בבקשה כי יוציא צו שיאסור על ביצועם או המשך ביצועם של המעשים נושא הבקשה;

 

 

 

(ב) בית המשפט רשאי לתת צו לפי סעיף זה במעמד צד אחד; ניתן צו במעמד צד אחד יתקיים הדיון במעמד שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו;

 

 

 

(ג) נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית משפט להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או להכניס בו שינויים, אף אם מי שמחויב בצו והוזמן כדין, לא התייצב לדיון;

 

 

 

(ד) תוקפו של צו לפי סעיף זה לא יעלה על שנה;

 

 

 

(ה) בית משפט רשאי להתנות מתן צו לפי סעיף זה בתנאים או בערובה;

 

 

 

(ו) הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות סעיף זה, רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך בקשה לעיון חוזר בצו שנתן,אם השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט;

 

 

 

(ז) הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות סעיף זה, תובע, מנהל שירות המזון או נותן הרישיון רשאים לערער על החלטת בית המשפט לפי סעיפים קטנים (א) או (ו); בית המשפט שלערעור יידון בערר בשופט אחד;

 

 

 

(ח) לעניין סעיף זה, "תובע" – כהגדרתו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי).

 

סמכויות בית משפט

34.

(א) בנוסף לעונשים הקבועים בפרק ד', בית משפט רשאי, לאחר שהרשיע אדם שעבר על הוראה לפי פקודה זו או שהפר תנאי ברישיון או בתעודת היבואן הרשום שניתנה לו, להורות על שלילת הרישיון או התעודה לצמיתות או לתקופה שיקבע.

 

 

 

(ב) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי פקודה זו, רשאי בית משפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה, וכל צו אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את העבירה.

 

 

 

(ג) בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף זה רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל -

 

 

 

 

(1) לחייבו בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו להסרת המזון ממקומות השיווק ולאחסנתו אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן;

 

 

 

 

(2) הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט בהחלטה כאמור להטיל את תשלום  ההוצאות על כולם או חלקם, יחד או לחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, ככל שיראה לנכון בנסיבות העניין.

 

מסירת צו

35.

 על מסירת צו או התראה לפי פקודה זו יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.

 

שמירת דינים

36. 

(א) הוראות פקודה זו באות להוסיף על כל דין, לרבות פקודת המכס, פקודת יבוא ויצוא ופקודת ההסגר.

 

 

 

(ב) אין במתן אישורים, רישיונות, היתרים, תעודות או מסמכים לפי פקודה זו כדי לגרוע מהחובה לקבל אישורים, רישיונות, היתרים, תעודות או מסמכים לפי כל דין אחר.

 

ביצוע ותקנות

37.

השר ממונה על ביצוע פקודה זו והוא רשאי להתקין תקנות לביצועה."

תיקון התוספת

16.

(א) בתוספת לפקודה -

 

 

(1) בכותרת אחרי המילה "תוספת" , יבוא "רביעית", ובמקום "תעודה של כימאי ממשלתי" יבוא "תעודת מעבדה";

 

 

(2) בסופה, במקום "כימאי ממשלתי" יבוא "שם וחתימת עובד המעבדה."

 

(ב) לפני התוספת הרביעית, יבוא:

 

"תוספת ראשונה

               

 

חלק א'

(סעיף 1 להגדרה "תנאי ייצור נאותים", סעיף 3ה(א) וסעיף 3כג(א)(3))

 

(א) האישור למפעל המעיד כי הוא מייצר תוך עמידה בדרישות תנאי ייצור נאותים, יכול להינתן על ידי אחד מן הגופים הבאים:

    (1) גוף התעדה שקיבל הכרה מאחד הגופים הרשומים כחברים ב-IAF - International Accreditation Forum כמוסמך לתת אישור כאמור;

    (2) רשות ממשלתית המוסמכת לפי דין לתת אישור כאמור, אשר תוכר לעניין זה על ידי המנהל, לפי כללים שייקבעו בהתאם למקובל במדינות מפותחות;

(ב) אישור לפי סעיף קטן (א) יינתן ביחס לעמידה בדרישות הבאות: ייצור תוך ניהול מערכת בקרה עצמית המבוססת על עקרונות תקני ה-"ISO וה-Food Hygiene Basic Texts של Codex Alimentarius לאיכות ובטיחות, הכוללים הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור וההובלה של המזון ואמצעים לשמירה על עקיבות המוצרים ואיסוף יזום שלהם מן השוק."

 

 

חלק ב'

(סעיף 3לה(א)(3)

 

 

תוספת שנייה

(סעיף 3כ)

אגרות

 

(1) בעד טיפול בבקשה לרישיון או לחידושו במועדים המפורטים להלן ובעד טיפול בבקשה למתן היתר או לחידושו במועדים כאמור תשולם אגרה  כמפורט להלן;

(2) בעד תעודת רישיון או היתר תשולם אגרה בסך 50 שקלים חדשים;

 

סוג העסק הטעון רישיון

טיפול בבקשה למתן רישיון חדש או היתר, או חידושם במועד שלא יעלה      על 30 ימים מיום פקיעתו

 

טיפול בבקשה לחידוש רישיון  או היתר לאחר 30 ימים מיום פקיעת הרישיון הקודם בשקלים חדשים

 

אחסנה

390

450

 

הובלה

275

335

 

טחנת קמח

465

550

 

בית קירור

390

450

 

יצרן או עוסק שלא פורט והמעסיק עד 10 עובדים

 

המעסיק עד 10 עובדים

275

335

 

המעסיק מ-1 עד 50 עובדים

390

450

 

המעסיק למעלה מ-50 עובדים

465

550

 

תוספת שלישית

(סעיף 3כט(ד))

התחייבות היבואן הנלווית להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל

 

אני החתום מטה, לאחר שמילאתי את כל הפרטים הנדרשים לפי סעיף 3כט(ב) לפקודה, מתחייב בזאת כי -

1)  הפרטים שמסרתי בהצהרה נכונים, והיא חלה לגבי כל המשלוחים העתידיים של המזון הרגיל המסוים שבהצהרה.

2)  כל משלוח עתידי של המזון נושא ההצהרה יעמוד בדרישות חקיקת המזון, החלות בישראל על המזון בעת כניסתו לישראל, ובכפוף להוראות סעיף 3לו.

3)  יש/אין[19] בידי אחד מבין המסמכים המפורטים בסעיף 3לה(א)(14) לפקודה."

 

 

 

(ג) אחרי התוספת הרביעית, יבוא:

 

"התוספת החמישית

סעיף 3 מ(א)

הצהרת יבואן 

 

אני החתום מטה מצהיר בזאת כי:

 

1.קראתי את נוהלי יבוא מזון ואפעל לפיהם.

 

2.המוצרים אותם אייבא יעמדו בכל עת בחקיקת המזון החלה על המוצרים  ובהתאם לדרישות שירות המזון הארצי.

 

3.כל שינוי או תוספת בפרטי בקשת רישום יבואן (פרטי היבואן, פרטי המחסן, רישיון העסק או רישיון היצרן של המחסן, פרטי המפעל המייצר וכו') לגביהם אקבל/קיבלתי תעודת רישום יבואן ו/או אישורי הצהרה ידווחו לרשם היבואנים בכתב תוך 7 ימי עבודה.

 

 

4. לא יבוצעו כל פעולות שחרור דרך המכס קודם קבלת אישור מתחנת המעבר.

5.סימון המוצר בעברית יעמוד בדרישות "חקיקת המזון" החלה על המוצר.

 

6. אשמור את כל המסמכים לצרוך עקיבות הנדרשים מכוח פקודת בריאות הציבור מזון זמינים לדרישת הגופים המפקחים בכל עת במשך 3 שנים לפחות מסוף חיי המדף של המוצר.

 

7. אנהל רשימת עסקים להם נמכר המזון.

 

8. אדווח לרשם היבואנים על חריגות בתוצאות בדיקה ו/או מידע אחר אשר התקבל הנוגעים לאיכות ולבטיחות המוצרים המיובאים על ידי.

 

9. אפעל בהתאם לדרישות שירות מזון הארצי המתפרסמות מעת לעת, לרבות דרישות הכלולות בנוהל, החזרה יזומה מהשווק )"Recall") .

 

 

תאריך:חתימה וחותמת היבואן:

 

    ______________________________________

 

התוספת השישית

סעיף 3 (וסעיף 21ג)

איסור ייצור יבוא או שיווק מזון בניגוד לתקנות המפורטות בתוספת זו

 

התוספת השביעית

סעיף 3נא(ה) ו-3נג (1) ו-(2)

 

 

התוספת השמינית

סעיף 12

מוכר מזון מבלי שהותווה כנדרש בניגוד לתקנות, המפורטות בתוספת זו

 

 

 

תיקונים עקיפים

17.

(א) בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, בפרט 33, האמור בו יסומן (1) ואחריו יבוא:

 

 

 

"(2) החלטה של רשות לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג-1983;".

 

 

ב) בחוק העונשין - סעיפים 219 ו-220 – יימחקו.

 

 

(ג) בחוק לפיקוח על ייצוא בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, אחרי סעיף 25, התשי"ז-1957, יבוא:

 

"

25א.

(א) לא ימונה רופא וטרינר לפי חוק זה לבעל רישיון יצרן לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) (בסעיף זה – פקודת המזון) או למי שעסקו טעון רישיון כאמור לפי פקודת המזון, למעט בית שחיטה לעופות, בית מטבחיים או תחנת מיון לדגים, אף אם הוא מייצא תוצרת מן החי שהיא בשר או מבקש לייצא תוצרת כאמור, ואולם רופא וטרינר מוסמך שמונה לפי סעיף 3נד1 לפקודת המזון אשר עומד בתנאי הכשירות שמחויב בהם רופא וטרינר לצורך מינויו לפי חוק זה, יוסמך כרופא וטרינר לעניין פיקוח על ייצור בשר המיועד ליצוא.

 

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף 2(א) לפקודת בריאות הציבור (מזון), סעיף קטן (א) לא יחול לגבי יצרן שערב יום תחילתו של סימן ה' בפרק ב'1 לפקודת בריאות הציבור מזון (תיקון מס'  5 ), ייצא תוצרת מן החי שהיא בשר ופעל בו רופא וטרינר שמונה לפי חוק זה, כל עוד הוא מייצא תוצרת כאמור, ואולם רופא וטרינר כאמור העומד בתנאי הכשירות שמחויב בהם רופא וטרינר מוסמך לפי סעיף  3נד1(ד) לפקודת בריאות הציבור (מזון), יוסמך בידי  מנהל היחידה הווטרינרית בשירות המזון הארצי במשרד הבריאות כרופא וטרינר מוסמך לעניין פעילות הייצור שאינו מיועד לייצוא, והשיווק בישראל.

 

 

 

(ג) בסעיף זה, "בשר" – כהגדרתו בסעיף 10א לפקודת בריאות הציבור (מזון)."

 

ואולם תחילתו של סעיף 25א לחוק לפיקוח על ייצוא בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי"ז-1957 תהיה ביום תחילתו של סימן ה' בפרק ב'1 לחוק בריאות הציבור (מזון), כנוסחו בסעיף 4 לחוק העיקרי.

ביטול

18.

צו הפיקוח על המזונות (פיקוח על יבוא מזונות), התשט"ז–1955[20] - בטל.

תחילה והוראות מעבר

19.

(א) תחילתו של חוק זה בתום שנה מיום פרסומו ברשומות (להלן – יום התחילה.

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתם של סעיפים 3(7), 3כ, 3כט(ה) ו- 3לב(2) כנוסחם בפרק ב-1,  ב-1 בחודש שלאחר יום התחילה ותקנות הקובעות אגרה לפי סעיף 3מט(11), ביום כניסתן לתוקף של התקנות כאמור.

 

 

(ג) רישיון שניתן לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א-1960[21] שהיה תקף ביום התחילה יראוהו כאילו ניתן לפי סעיף 3ט לפקודה, כנוסחו בחוק זה.

 

 

(ד) סמכות הנתונה למפקח ערב יום התחילה לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957[22] רשאי הוא להשתמש בה עד שתוחלף לפי הוראות פקודה זו, לרבות לעניין פיקוח שמשרד הבריאות מקיים בגופים של מערכת הביטחון ערב תחילתו של חוק זה.

 

 

(ה) מי שהיה רשום ערב יום התחילה בשירות המזון הארצי, יראו אותו כאילו נרשם לפי סעיף 3מ לפקודה, כנוסחה בחוק זה;

 

 

(ו) מזון רגיש שמשרד הבריאות פרסם באתר האינטרנט ערב פרסומו של חוק זה, יראו אותו כאילו הוכרז לפי סעיף 3כה;

 

 

(ז) הנחיות שירות המזון הקובעות דרישות לבטיחות ואיכות מזון שפורסמו ערב יום התחילה, ימשיכו לחול, וינהגו לפיהן עד שיותקנו תקנות שיחליפו אותן;

 

 

(ח) אישורים והחלטות שניתנו ערב יום התחילה לצורך יבוא מזון ושחרורו מתחנת הסגר, ימשיכו לחול לעניין שלגביו ניתנו, עד לפקיעתם או מתן החלטה אחרת בעניין.

 

 

(ט) הוראות נוהל שפורסמו ערב יום התחילה לצורך יבוא מזון ושחרורו מתחנת הסגר לפי סימן ג בפרק ב1, ימשיכו לחול, וינהגו לפיהן עד שיותקנו תקנות שיחליפו אותן.

 

 

(י) הסמל המובא בתוספת לתקנות בריאות הציבור (מזון)(תנאי ייצור נאותים), התשנ"ג–1993 ימשיך לחול עד שהשר יקבע את צורת הסמל, כהגדרתו בפרק ב'-1;

 

 

(יא) הצווים והתקנות המפורטים בפסקאות (1) עד (16) (להלן – הצווים) ימשיכו לחול כל עוד לא נכנסו לתוקפן תקנות שיחליפו אותם; השר רשאי בצו לבטל צו מהצווים:

 

 

 

(1)       צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), התש"י–1950[23];

 

 

 

(2)       צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור), התשט"ו–1955[24];

 

 

 

(3)       צו ההגנה (הובלת חלב), התשט"ז–1956[25];

 

 

 

(4)       סעיף 2א לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), התשי"ח–1958[26];

 

 

 

(5)צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות חלב), התשי"ח-1958[27];

 

 

 

(6) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חלב פרות), התש"ך-1959[28];

 

 

 

(7)       צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א–1960[29];

 

 

 

(8)       צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הובלת לחם), התשכ"א-1960[30];

 

 

 

(9)       צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תחליף דבש), התשכ"א-1960[31];

 

 

 

(10)     צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור גלידה ומכירתה), התשכ"ג-1963[32];

 

 

 

(11)     צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל"ו-1975[33];

 

 

 

(12)     צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל), התשל"ו-1975[34];

 

 

 

(13)     צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות), התשל"ו-1976[35];

 

 

 

(14) סעיף 3 בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש), התשמ"ד-1983[36];

 

 

 

(15) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון תאריך על מוצרי בשר ומוצרי דגים), התשמ"ד-1984[37];

 

 

 

(16) תקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי – איכות מזון), התשמ"ח–1988[38].

 

 

 

 

דברי הסבר

 

לסעיף 1 - להגדרה 'ייצור מזון' ולסעיף 4 - הוספת סימן ב' בפרק ב'1

במצב החוקי הנוהג כיום, כל עסק לייצור מזון טעון רישיון מאת משרד הבריאות על פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר המזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א–1960 (להלן – הצו) שהותקן מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957 (להלן – חוק הפיקוח). רישיון זה מבטיח פיקוח ישיר וצמוד של המשרד על מפעלי מזון, והוא מותנה בתשלום אגרה לפי הצו. מאחר ותוקפו של הצו מותנה בקיום מצב חירום במדינה, דינו להתבטל ויהיה צורך להתקין תקנות לפי הפקודה, ובכלל זה לקבוע אגרות (סעיף 4). על כן, מוצע להסדיר את רישיון היצרן בחקיקה ראשית בפקודת בריאות הציבור (מזון){נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן הפקודה) באופן מפורש, לרבות ההוראות השונות הנחוצות לשם קביעת התנאים לרישיונות אלה, לסוגי המזון והייצור השונים, והליך מתן הרישיון, ואת ביטולו, במידת הצורך.

 

סימן א' בפרק ב'1 וההגדרה "ייצור" שמוצע להוסיפם לפקודה,  באים להסדיר את מתן רישיון היצרן והפיקוח על יצרני מזון לפיו, ובכך להתנתק מחוק הפיקוח, זאת לאור החלטת הממשלה להיערך לביטול ההיזקקות לחוק הפיקוח לגבי חקיקה שאינה תלויה באכרזה על קיום מצב חירום במדינה. הפקודה, כלשונה היום, אינה מסדירה את העיסוק בייצור מזון. ההגדרה "ייצור" קובעת במפורש את פעולות הייצור אחת לאחת והן אחסון מזון בבית קירור והובלתו בקירור, אריזתו וסימונו, הכנת מצרך מזון פרטני, וכן עיבוד וטיפול במזון ושינויו מכל בחינה שהיא. על כן, מוצע להסדיר את רישיון היצרן בחקיקה הראשית באופן מפורש, לרבות מתן סמכות לשר לקבוע תקנות הנחוצות ליישומו לרבות מתן רישיון לפי סוגי מזון או לפי סוגי פעילות ייצור שיקבע,  הליך מתן הרישיון ותשלום אגרה (המשולמת גם כיום), וביטולו במידת הצורך.

 

כמו כן, מוצע ליתן אפשרות לנותן הרישיון להתלות, להגביל או לבטל רישיון יצרן, במידה והרישיון ניתן על סמך מידע שגוי או כוזב או במידה ואחד מנושאי המשרה בעסק שלגביו נתבקש רישיון היצרן או שלגביו ניתן רישיון היצרן עבר עבירה הקשורה בעיסוקו או עבירה שמחמת חומרתה או נסיבותיה אינו ראוי לשמש במשרה או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה הקשורה בעיסוקו שהיא פשע.

לסעיף 1 להגדרה 'מנהל שירות המזון' ולסעיף 4 - הוספת סימן ג' בפרק ב'1

בהמשך להסדרת הפיקוח על ייצור מזון לפי הפקודה,  מוצע להסדיר, גם את הפיקוח על  יבוא מזון ואחריותו של היבואן. ההסדרים המוצעים בסימן ג'  עניינם רישום יבואנים, וכן מתן אישורים לייבוא ותעודות להכנסת המזון לארץ. הסדרת הנושא והפיקוח על יבוא מזון  נעשה בידי שירות המזון במשרד הבריאות שהוא הגורם המופקד על יבוא המזון. בראש שירות המזון הארצי עומד מנהל שירות המזון. שינוי מהותי וחשוב מוצע לגבי הסדרת הדרכים המנהליות לפיקוח על יבוא של מזון רגיל לעומת פיקוח על יבוא של מזון רגיש, וזאת במטרה להקל על יבוא מזון רגיל, כך שניתן יהיה לייבאו ולהתיר את הכנסתו לארץ בדרך מהירה ביותר וזאת מבלי לפגוע  בבטיחות המזון ואיכותו. מזון רגיש מוגבל היום ל-14 סוגי מזון, ביניהם מזון לתינוקות, מוצרי חלב, מוצרי בשר ותוספי תזונה.

עוד מוצע  בסעיף 3נז1 כי אם היה בעל רישיון לפי חוק זה או בעל תעודת יבואן רשום מעורב באירוע בריאותי חמור הקשור לעיסוקו במזון, ולדעת המנהל התליית רישיונו או תעודתו, לפי העניין, נחוצה לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור עד לבירור האירוע, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את אישורו; תקופת ההתליה לפי סעיף קטן זה תסתיים במועד הגשת דוח סופי על האירוע האמור או במועד מוקדם יותר שיורה המנהל; לעניין זה, "אירוע בריאותי חמור" – אירוע שבו נפגעה בריאותם של מספר אנשים באופן חמור. יינתנו סמכויות  נציין כי סעיף זה עדיין נמצא בבדיקה.

בסעיף 3נז2 נקבע כי הרואה עצמו נפגע מהחלטת נותן הרישיון, הרשם או מנהל שירות המזון לפי פקודה זו, רשאי לערור על ההחלטה בפני וועדת ערר. גם סעיף זה כמו הסדרי הביקורת השיפוטית לפי חוק זה עדיין נמצאים בשלבי בחינה ופיתוח הנושא.

שינוי נוסף שמוצע להחילו על יבוא מזון רגיל הוא מתן האפשרות לייבאו מכל אתר יצור. נכון למצב החוקי כיום, מותנה יבוא מזון, ובכלל זה מזון רגיל, ברישום מוקדם של המזון לפני יבואו על ידי יבואן רשום ביחס למצרך מזון מסוים המיוצר באתר ייצור מסוים. השינוי המוצע יאפשר לייבא מזון רגיל מכל אתר ייצור ובלבד שהוא רשום במרשם, והיבואן הרשום נתן הודעה לגביו.

לסעיף 1 - להגדרה "משווק" ולסעיף 4 - הוספת סימן ד' בפרק ב'1

מוצע להסדיר את אחריותם של מוכרי   מזון וחובותיהם על מנת להבטיח כי מזון יגיע לציבור הרוכשים אותו כשהוא יוצר או יובא בידי בעל רישיון יצרן או יבואן רשום וכי המשווק קיים אחר התקנות שהתקין השר לעניין החזקת מזון לסוגיו, הצגתו, שמירתו וכיו"ב.

אחת מחובותיו החשובים ביותר של משווק הינה מתן האפשרות להוריד מזון שאינו ראוי למאכל אדם או שהוא נפסל למאכל אדם, מדרכי השיווק ׁRECALL. הוראות סימן זה חלות על כן על כל עוסק במזון ובכלל זה יצרן ויבואן כמוכרי מזון.

סעיף 3נב(ד) מאפשר לשר לקבוע פטור או הקלה מהוראות סעיף זה לסוגי משווקים, בשים לב לגודלם ולסוג המזון הנמכר על ידם - מוצע כי היקף החובה והתחולה על עסקים קטנים ייבחנו בהמשך.

לסעיף 2

סעיף 2 לפקודה קובע חזקה לפיה מזון ייראה כנועד למכירה למאכל אדם זולת אם הוכח היפוכו של דבר.

החזקה בסעיף האמור מתייחסת לתחולת הפקודה ומשתרעת על כל הוראותיה כך שלמעשה לגבי כל שלב בשלבי העברת המזון, ייצור  המזון, וכל פעולה אחרת בו, ניתן להוכיח שהוא אינו נועד למכירה, למשל שהוא נעשה לשם מתן תרומה לנזקקים, ובכך להשתחרר מחובת קיום הוראות הפקודה.

לאור הסדרת ייצור מזון ויבואו כמפורט בפרק ב'1,  ולאור העובדה ששמירת בטיחות המזון ואיכותו והפיקוח עליו חייבים להשתרע גם על מזון שלא נועד למכירה, כגון בתי תמחוי למיניהם ומלכ"רים המספקים מזון ללא תמורה, מוצע להחליף סעיף זה בסעיף הקובע אי תחולת  פקודה זו והתקנות לפיה על מי שעושה פעולה במזון  לשם צרכיו הפרטיים שלא לשם מכירתו.

לסעיף 3

מוצע להסמיך את שר הבריאות להתקין תקנות לפי סעיף 3 לפקודה המכסות מגוון רחב של פעולות במזון, סמכות המסורה היום למנהל הכללי של משרד הבריאות, בעוד שלשר הבריאות מוקנות היום סמכויות להתקין תקנות רק לפי עניינים פרטניים מסוימים, לפי סעיפים 3א (אזהרה על מזון משום סכנת חנק), 3ב (סימון סוכרים), ו – 10א (הוראות סימון ואיסור הוספת חומרים לבשר על סוגיו).

סמכות חקיקת המשנה מסורה היום לשרים לפי סעיף 37 לחוק יסוד: הממשלה הקובע: "שר הממונה על ביצועו של חוק מוסמך להתקין תקנות לביצועו." תיקון המקנה לשר הבריאות סמכות להתקין תקנות ובכלל זה לגבות אגרות נקבע עוד בשנת 1988 בחוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 10), ס"ח התשמ"ח, עמ' 67 (סעיף 3).

לסעיף 4  הסדרת פיקוח וטרינרי(סימן ה' בפרק ב'1)

 

סימן זה  נועד לשפר את הפיקוח הוטרינרי בקרב יצרנים, מובילים נקודות מכירה בשר בקר, עוף, ודגים ומוצריהם לשם אספקתו לצרכן ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים, המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקה לגבי המזון בישראל;

 

לפי תזכיר החוק בתוך 4 שנים (עם אפשרות הארכה בשנתיים נוספות) יצרני המזון הטעון פיקוח וטרינרי יחויבו בסטנדרט פיקוח וטרינרי אחיד המותאם לסטנדרטים במדינות המפותחות, הכולל שני מרכיבים: פיקוח וטרינרי בתוך המפעל בידי וטרינרים שיהיו עובדי הרשות המקומית וחובת יישום מערכת אבטחת בטיחות.

 

כן מוצע להקים מערכת ממוחשבת ליצירת תשתית פיקוחית מרכזית אחידה, אשר תכלול את כלל עסקי המזון הטעונים פיקוח וטרינרי, בין אם הם בפיקוח משרד הבריאות, משרד החקלאות או הרשויות המקומיות, ותוך ניצול יעיל של משאבי הפיקוח של הגורמים  המעורבים.

 

התוכנית תמומן באמצעות שתי אגרות: האחת תוטל לצורך מימון עלות הפיקוח הווטרינרי המפעלי, והשנייה לצורך מימון עלות הפיקוח הווטרינרי החוץ-מפעלי.

 

בתקופת המעבר שעד לכניסתו לתוקף של ההסדר מפעלים המעסיקים וטרינר מפעלי ומפעילים מערכת אבטחת בטיחות יהיו פטורים מהגעה לבדיקות משנה ברשויות המקומיות אך ישלמו אגרה למימון הפיקוח החוץ-מפעלי ברשויות המקומיות.

 

לסעיף 5 (סעיפים 4 ו-4א המוצעים)

נכון להיום, המפקחים של משרד הבריאות פועלים על פי סמכויות מתוקף חוק הפיקוח. מוצע לקבוע סמכויות חקירה, חיפוש ותפיסה מתוקף הפקודה. כן מוצע לאפשר לשר להסמיך גם מפקחים שאינם מבין עובדי משרד הבריאות לצורך פקוח על ביצוע הוראות הפקודה.

וזה נוסחו של סעיף 4 בפקודה שמוצע להחליפו:

"סמכויות מפקחים" 4. מפקח רשאי –

        (1)    להשיג, בדרך שנקבעה בתקנות, כל דוגמת מזון;

        (2)      להיכנס לחצרים שמוכרים בהם מזון כדי להשיג דוגמאות לאנליזה או כדי לברר   

            אם מפירים שם פקודה זו או תקנות שלפיה;

   (3)    להשיג – אך ורק לבקשת הקונה או הנשגר, או בהסכמתם – כל    דוגמת מזון במקום שמוסרים אותו ובמהלך המסירה לידיהם."

 

לסעיף 5 (סעיף 4ג המוצע)

לעניין העברת מזון מהאזור ומשטחי  המועצה הפלסטינית לישראל, ובהתאם לגישה שלפיה הפיקוח על מזון המובא לישראל הוא חלק בלתי נפרד ממערך הפיקוח על מזון המיוצר בישראל  המתבצע בידי משרד הבריאות, מתחייב כי לשם שמירה על בריאות הציבור , על  ההסדרים הנוהגים לעניין פיקוח על יבוא המזון לישראל לחול גם על הבאת  מזון מהאזור ומשטחי המועצה הפלסטינית. בהתאם לכך מוצע לקבוע כי על הבאה של מזון מהאזור ומשטחי המועצה הפלסטינית יחולו ההסדרים והכללים , והוראות הדין הרלבנטיות הנוהגים לפי הפקודה.

לסעיף 1 למונח  'רופא מחוזי' ולשינוי המונח 'כימאי ממשלתי'  ל 'מעבדה', ולסעיפים 7  (החלפת סעיף 5 לפקודה), לסעיף 8 (תיקון סעיף 6 לפקודה)  וסעיף 15 (תיקון סעיף 26 לפקודה) וסעיף 18 (תיקון התוספת)

לשינוי המונח 'כימאי ממשלתי' ל'מעבדה'  – היום בדיקות נערכות במעבדה –מכאן השינוי המוצע בסעיפים 8, 15 ו-18.

לסעיף 6

סעיף 5 לפקודה, כלשונו היום קובע לאמור:

"חובותיו של מפקח" 5.  מפקח ימציא לרופא המחוז או הנפה הנוגעים בדבר, לשם אנליזה בידי כימאי ממשלתי –

(1)  כל דוגמת מזון שהשיג בתוקף סמכותו שבסעיף 4(1), אם הוא חושד כי היא נמכרה לו בניגוד להוראות פקודה זו או תקנות שלפיה;

(2)  כל דוגמת מזון שהשיג בתוקף סמכותו שבסעיף 4(3), אם הוא חושד כי היא נמכרה בניגוד להוראות פקודה זו או תקנות שלפיה."

המונח 'רופא המחוז או הנפה' כבר אינו נוהג במשרד הבריאות לכן מוצע בסעיף 7 (המתקן את סעיף 5) להתאימו למונח 'רופא מחוזי' כמוגדר בסעיף 1 המוצע.

מאחר וסעיף 4 כלשונו היום שונה לחלוטין יש להתאים את האמור בסעיף 5 לפקודה לאמור בסעיף 4 לפקודה המוצע בסעיף 5 המוצע.

לסעיף 7 (תיקון סעיף 6) ולסעיף 14(תיקון סעיף 26)

מוצע לשנות את נושאי התפקיד המאוזכרים בסעיף 6 ובסעיף 26 בפקודה כך שבמקום  המונח "כימאי ממשלתי " יבוא המונח "מעבדה "שהיא הגוף העכשווי העורך בדיקות.  וכן כי התוצאות יומצאו גם ולמנהל שירות המזון או למי שהוא הסמיכו.

לסעיף 8 ( הוספת סעיפים  7א ו-7ב)

בסעיף 7א מוצע כי  הוראות לעניין השמדת מזון לפי סעיף 7  יכול שיינתנו גם על ידי מנהל שירות המזון (סעיף 7(א)) וכי  מזון ייראה כמוצג למכירה למאכל אדם, זולת אם הוכח היפוכו של דבר (סעיף 7(ב);

עוד מוצע לקבוע בסעיף קטן (ג) של סעיף 7, כי אם מנהל שרות המזון מצא כי קיים חשד סביר שלא מתקיימות במזון הוראות לפי פקודה זו וכי הדבר דרוש באופן סביר למניעת סיכון לבריאותו, לגופו או לחייו של אדם או להבטחת תקינות או בטיחות המזון, לאסור את מכירתו, ככלל או בתנאים, ולתת הוראות, לעניין אופן החזקתו והטיפול בו, ובכלל זה, להורות על החזרתו למקום שממנו הביאו אותו.

בסעיף 7(ג) מוצע לקבוע את אחריותו של יצרן, יבואן ומשווק לעניין מזון שהזיק או עלול להזיק לבריאות אדם, באופן שתוטל על כל אחד מהם, לפי העניין, חובה עצמאית, כאשר נודע להם כי מזון שיוצר, הוצג למכירה או נמכר עלול להזיק לבריאות אדם, לפעול למניעת הסכנה מצריכת המזון באופן מידי, תוך הודעה למנהל שירות המזון על הפעולות שנקטו למניעת השימוש במזון, ודיווח על פעולותיהם.

 

בסעיף 7ב מוצע לקבוע כי יצרן, יבואן או משווק שנודע להם על היזק או התכנות היזק לבריאות אדם ממזון כאמור בסעיף קטן (א) בעקבות תלונה, יפעל באופן מיידי למניעת הסכנה או החשש לסכנה מצריכת המזון, ובד בבד יודיע על הסכנה או החשש לסכנה למנהל שירות המזון, וידווח לו על הפעולות שנקט למניעת הסכנה ואם קיבל הוראות לעניין זה ממשרד הבריאות – יפעל לפי ההוראות; לעניין זה מוצעת הגדרה למונח  יפעל – הכוללת גם פעולה למניעת השימוש במזון, או  פעולה מתקנת אחרת, ואם המזון נמצא בדרכי השיווק, יוציאו מדרכי השיווק וימסור הודעה לציבור(סעיף קטן (א) , בסעיף קטן (ב) מוצע כי יצרן יבואן או משווק ך ישמרו עותק או תיעוד על כל תלונה שקבלו כל עוד המזון האמור נמכר או מוצג למכירה בין על ידם ובין על ידי מי שהם שיווקו לו את המזון לתקופה של שלוש שנים לפחות מיום מהתאריך האחרון לשימוש או מהתאריך האחרון המומלץ לשימוש במזון, כן מוצע להטיל עליהם חובה לפרסם ברבים על מניעת השימוש במזון במקרים שבהם המוצר אינו מצוי בשליטתם..

לסעיף 9 ( תיקון סעיף10א)

בסעיף 10א(א) לפקודה

מוצע לתקן את  ההגדרה "בשר קפוא", כך שיהיה צורך להחזיקו בטמפרטורה של מינוס שמונה עשרה מעלות במקום שתין עשרה מעלות מתחת לאפס ובכך ולהעלות את רמת איכותו.

 

לסעיף 10 (הוספת סעיפים 21א עד 21ה)

מוצע לקבוע במפורש את החובות החלות על יצרן, יבואן או משווק בשורה של עניינים, ובהם-

הטלת חובה  לסמן על אריזה המכילה מזון את הסימונים שנקבעו לפי הפקודה (סעיף 21א המוצע).

הטלת חובה האוסרת על שינוי סימון המצוי על אריזת מזון, כגון איסור שינוי תאריך תפוגה, אלא אם כן התיר זאת מנהל שרות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך (סעיף 21ב המוצע).

הטלת החובה האוסרת לייחס סגולת ריפוי למצרך מזון בין בסימון ובין בדרך אחרת (סעיף 21ב1 המוצע).

סעיף 21ג המוצע מטיל איסור על יצרן ויבואן לייצר מזון שאיכותו, מהותו או תכונותיו הן בניגוד לתקנות שנקבעו לפי סעיף 3(א)(2) (סעיף קטן (א)(1)),  או לייצר מזון  מחומרים שאינם ראויים למאכל אדם או בניגוד לתקנות הקובעות דרישות לייצור מצרך מזון או להרכבו, לרבות דרישות לאיכות המים בתהליך הייצור (סעיף קטן (א)(2)),או כשנמצא בו או נתווסף אליו דבר שאינו צריך להימצא בו, או חסר בו דבר שצריך להימצא בו, שיש בו או בחסרונו, לפי העניין, כדי לפגום בתקינות המזון או בטיחותו או בניגוד לתקנות שהותקנו לעניין זה (סעיף קטן (א)(3)). כן מטיל הסעיף איסור על אריזת מזון שהחומרים שמהם היא עשויה, תכולתה, תכונותיה או דרכי החזקתה נאסרו בתקנות לפי סעיף 3 ומנגד אם נקבעו בתקנות סוגי אריזה מחומרים מסוימים  לחייב יצרן או יבואן לארוז מזון רק באותם חומרים שהותרו (סעיף קטן (א) (4) וסעיף קטן (ג)).

סעיף קטן (ב) מטיל איסור על יצרן, יבואן ומשווק לייצר, לייבא או לשווק, לפי העניין, מזון בתנאי תברואה או ייצור בלתי נאותים או בניגוד לתקנות לפי חוק רישוי עסקים או לפי הפקודה (סעיף קטן (ב)(1)), כשנמצא או באריזתו רעלן, או חומר מזיק או בלתי ראוי למאכל (סעיף קטן (ב)2)), שנתקלקל או הושחת (סעיף קטן (ב)(3)), או שהוא שאריות או שיש בו שאריות (סעיף קטן (ב)(4)).

סעיף 21ד המוצע אוסר על יצרן לייצר מזון ממצרך מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו עבר, וכן אוסר על יבואן ומשווק מזון לייבא או לשווק מזון, לפי העניין, שהתאריך האחרון לשימוש או המומלץ לשימוש בו עבר.

וסעיף 21ו המוצע מטיל על יצרן יבואן ומשווק חובה לערוך בדיקות אם נקבע כך בתקנות שקבע השר.

לסעיף 11  (הוספת פרק ד': עונשין)

מוצע לקבוע בפקודה פרק עונשין שבו מפורטים המעשים שעל העובר עליהם יוטל עונש.
התיקונים המוצעים בסעיפים אלה נועדים להתאים את האמור בהם לחלק המקדמי והכללי של חוק העונשין, התשל"ז – 1977. כמו כן, מוצע להחמיר את הענישה בשל הפרת הוראות הפקודה לצורך הקניית הרתעה ראויה.

 

לסעיפים  12 ו-13 (הוספת פרק ה': אמצעי אכיפה מנהליים)

מוצע לתת סמכות למשרד הבריאות להטיל עיצום כספי על בעל רישיון יצרן, בעל תעודת יבואן רשום או בעל רישיון עסק אשר הפר את ההוראות המפורטות בפרק ה': אמצעי אכיפה מנהליים (להלן – המפר), לפי המדרגים של סכומי העיצומים הכספיים, כמפורט להלן.

מוצע לקבוע כי הפרת ההוראות המפורטות בסעיף 22ה, יובילו להטלת עיצום כספי בשיעור של 10,000 שקלים חדשים ליחיד, בשיעור של 25,000 שקלים חדשים לתאגיד, ובשיעור של 50,000 לתאגיד שהיקף מחזורו גדול. 

ההפרות המוצעות כוללות, בין היתר, מכירת בשר מעובד שאינו ההפרות המוצעות כוללות, בין היתר, מכירת בשר מעובד שאינו מסומן במילים "מוצר בשר מעובד" או "מוצר המכיל בשר", או מסומן בניגוד להוראות שקבע שר הבריאות, בניגוד להוראות סעיף 10א(ח), ייחוס  סגולת ריפוי למצרך מזון, בין בסימון על האריזה ובין בדרך ייחוס פרסומת כלשהי, או פרסום כי כי צריכתו של מצרך כאמור עשויה לרפא מחלה כלשהי או למנעה, בניגוד להוראות סעיף 21ב(ב) וכן הוספת סוגי חומרים שאסור להוסיפם למוצר בשר מעובד, בניגוד לתקנות לפי סעיף 10א(ט)(1). 

ברמת חומרה גבוהה יותר מוצע לקבוע, כי הפרת ההוראות המפורטות בסעיף 22ו יובילו להטלת עיצום כספי כפול מהשיעור האמור בסעיף 22ה.

ההפרות המוצעות כוללות, בין היתר, ייצור מזון ללא רישיון, ייבוא מזון ללא תעודת יבואן רשום או מוכר מזון שלא יוצר בידי בעל רישיון יצרן או בידי יבואן רשום, הוספה של חומר משמר או חומר צבע, או מכירת מזון שהוסף לו חומר כאמור, שלא כפי שהותר בתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס"א-2001, בניגוד להוראות סעיף 11 וכיוצא באלה.

לסעיף 15 (הוספת סעיפים 31 עד 37 )

מוצע לתת סמכות  לנותן הרישיון או למנהל שירות המזון אם היה להם  יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן רישיון יצרן, רישיון יצרן מיוחד או תעודת יבואן רשום או כי הופר תנאי מתנאי הרישיון או התעודה, או כי הופרה הוראה מההוראות לפי פקודה זו, לפי העניין, וכי קיימת בשל כך סכנה לבריאות הציבור, לדרוש לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו בדרך של מתן התראה מנהלית באופן ובתוך המועד שנקבעו בהתראה לקראת מתן צו הגבלה שיפוטי.

צו הגבלה שיפוטי יכול לקבל מבית המשפט תובע, מנהל שירות המזון או נותן הרישיון אם היה להם  יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירה לפי פקודה זו או כי עומדת להתבצע עבירה כאמור, בדרך של פניה לבית משפט המוסמך לדון בעבירה בבקשה כי יוציא צו שיאסור על ביצועם או המשך ביצועם של המעשים נושא הבקשה;

מוצע להקנות לבתי המשפט סמכויות להוציא צו הגבלה שיפוטי במידה ונעשתה עבירה על פי הפקודה, להורות על שלילת רישיון, להוציא צווים ככל הנדרש לצורך מניעה, צמצום או הפסקת העבירה לאחר הגשת כתב האישום, וכן, במידה ונדרש, לבצע הסרת מזון ממקומות שיווק ולחייב בתשלום ההוצאות. כן מוצע להקנות לנותן רישיון היצרן סמכויות במקרים בהם קיימת סכנה לבריאות הציבור ליתן התראה מינהלית וצו הגבלה מינהלי.

מוצע להוסיף בסעיפים 35 עד 37 לפקודה הוראות  בדבר מסירת צווים, שמירת דינים ומתן סמכות  ביצוע הפקודה  לשר ובכלל זה התקנת תקנות.

 

 

 



[1] פורסמה דיני מדינת ישראל [נוסח חדש] מס' 36 עמ' 749; ס"ח התש"ע עמ' 567.

[2]ס"ח התשכ"ח, עמ' 234.

[3]ס"ח התשכ"ח, עמ' 204.

[4]דמ"י נוסח חדש מס' 35, עמ' 747.

[5]דיני מדינת ישראל, נוסח חדש מס' 32, עמ' 625.

[6] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 3, עמ' 39

[7] ס"ח התשמ"ה, עמ' 84.

[8] ס"ח התשי"ד, עמ' 44.

[9] ס"ח התשנ"ה, עמ' 366.

[10] חוקי א"י, כרך א', עמ' (ע) 439, (א) 467.

[11] חוקי א"י, כרך א', עמ' (ע) 439, (א) 467.

[12]דמ"י נוסח חדש מס' 12, עמ' 284.

[13]ס"ח התשע"א, עמ' 738.

[14] ס"ח התשס"ז, עמ' 364.

[15]ס"ח התשל"ז, עמ'226.

[16]ס"ח התשכ"א, עמ' 192.

[17]חא"י, כרך ב' עמ' (ע) 1374, (א) 1399

[18]ס"ח התשנ"ח, עמ' 226.

[19] מחק את המיותר

[20]ק"ת התשט"ז, עמ' 199.

[21]ק"ת התשכ"א, עמ' 590.

[22]ס"ח התשי"ח, עמ' 24.

[23]ק"ת התש"י, עמ' 529.

[24]ק"ת התשט"ו, עמ' 809.

[25]ק"ת התשט"ז, עמ' 1109.

[26]ק"ת התשי"ח, עמ' 878.

[27]ק"ת התשי"ח, עמ' 1938.

[28]ק"ת התש"ך, עמ' 189.

[29]ק"ת התשכ"א, עמ' 590.

[30]ק"ת התשכ"א, עמ' 436.

[31]ק"ת התשכ"א, עמ' 374.

[32]ק"ת התשכ"ג, עמ' 1743.

[33]ק"ת התשל"ו, עמ' 178.

[34]ק"ת התשל"ו, עמ' 188.

[35]ק"ת התשל"ו, עמ' 262.

[36]ק"ת התשמ"ד, עמ' 289.

[37]ק"ת התשמ"ד, עמ' 1032.

[38]ק"ת התשמ"ח, עמ' 718.