תזכיר חוק

 

א.  שם החוק המוצע

חוק הירושה (תיקון – הליך חלופי למימוש חובות מן העזבון), התשע"ד-2014

 

ב. מטרות החוק המוצע והצורך בו

החוק המוצע נועד להוסיף הליך חלופי למימוש חובות מן העזבון בתנאים מסוימים המפורטים בהצעה.

לפי חוק הירושה, תשכ"ה- 1965 (להלן: החוק), כאשר נפטר אדם וכל עוד לא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, האפשרות העומדת בפני נושה למימוש חובות מן העזבון היא לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי מנהל עזבון זמני בתור מעוניין בדבר, בהתאם לאמור בס' 77-78 לחוק. מטרת הליך מינוי מנהל העזבון היא להביא לכינוס נכסי העזבון, ניהול העזבון, סילוק חובת העזבון וחלוקת יתרת העזבון בין היורשים. למרות זאת, במקרים בהם מדובר בחובות נמוכים יחסית, פתיחת הליך למינוי מנהל עזבון זמני כאמור לא תמיד מהווה כלי יעיל בידי הנושים, שכן העלויות הכרוכות בהליך, הכוללות בין השאר אגרת בית משפט ותשלום שכר למנהל העזבון, לעיתים עולות על גובה החובות כלפי הנושה.

לאור האמור מוצע לקבוע בחוק הירושה, כי תתווסף אפשרות להליך חלופי למימוש חובות נמוכים יחסית, בהינתן ביצוע פעולות מסוימות על ידי אותו נושה, כמפורט בדברי ההסבר. ההליך המוצע לא יבוא במקום ההליך הרגיל שהיה קיים- מינוי מנהל עזבון זמני, אלא בנוסף לו.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

1.  החוק מייצר הליך חלופי למימוש חובות נמוכים יחסית מן העזבון, בתנאים מסוימים.

2.  החוק מגדיר מי הגופים שיכולים לפתוח בהליך החלופי כאמור.

 

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

החוק מתקן את הוראות חוק הירושה תשכ"ה- 1965 על דרך הוספת סעיף 106א והוספת תוספת לחוק. כמו כן החוק מתקן בתיקון עקיף את חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967, על דרך הוספת סעיף 78א.

 

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

לחוק המוצע אין השפעה ישירה על תקציב המדינה.

 

ו.  להלן נוסח החוק המוצע -

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

 

 

תזכיר חוק הירושה (תיקון – הליך חלופי למימוש חובות מן העזבון), התשע"ד-2014

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

 

החוק המוצע בזה, נועד להוסיף הליך חלופי למימוש חובות מן העזבון (להלן: ההליך), בתנאים המפורטים בהצעה וכפי שיוסבר להלן.

לפי חוק הירושה, תשכ"ה- 1965 (להלן: החוק), כאשר נפטר אדם וכל עוד לא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, האפשרות העומדת בפני נושה למימוש חובות מן העזבון היא לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי מנהל עזבון זמני בתור מעוניין בדבר, בהתאם לאמור בס' 77-78 לחוק. מטרת הליך מינוי מנהל העזבון היא להביא לכינוס נכסי העזבון, ניהול העזבון, סילוק חובת העזבון וחלוקת יתרת העזבון בין היורשים. למרות זאת, במקרים בהם מדובר בחובות נמוכים יחסית, פתיחת הליך למינוי מנהל עזבון זמני כאמור לא תמיד מהווה כלי יעיל בידי הנושים, שכן העלויות הכרוכות בהליך, הכוללות בין השאר אגרת בית משפט ותשלום שכר למנהל העזבון, לעיתים עולות על גובה החובות כלפי הנושה.

לאור האמור, מוצע לקבוע בחוק הירושה כי תתווסף אפשרות להליך חלופי למימוש חובות מן העזבון, בהינתן ביצוע פעולות מסוימות על ידי אותו נושה. ההליך המוצע לא יבוא במקום ההליך הרגיל שהיה קיים- מינוי מנהל עזבון זמני, אלא בנוסף לו.

 

סעיף 1.

כיוון שלא מדובר בהליך הרגיל של מינוי מנהל עזבון, הליך שכאמור נועד לטייב את חלוקת העזבון ומניעת קיפוח נושים ויורשים, מוצע לקבוע מספר תנאים הכרחיים לביצוע ההליך, כמפורט להלן:

מוצע כי פתיחת ההליך לפי סעיף זה לא תתאפשר לכל סוגי הנושים, אלא רק לנושים בעלי אופי ציבורי המנויים בתוספת לחוק, כפי שיפורט להלן. הסיבה לכך היא שבמידה ויתברר בשלב מאוחר יותר כי קיימים נושים או יורשים בעלי זכות עדיפה, יש סיכוי סביר שנושה בעל אופי ציבורי יוכל להשיב את הכספים שהתקבלו לפי ההליך. נושים אחרים יוכלו לממש חובות בהתאם למוצע בסעיף 3 לחוק זה, באמצעות רשם ההוצאה לפועל.

כיוון שמדובר בהליך מימוש חובות בסכומים נמוכים יחסית, מוצע כי ההליך החלופי יתבצע ישירות אל מול הבנק וזאת כדי לא לגרום להליך שעלותו גבוהה. יחד עם זאת, יודגש כי תפקידו של הבנק הוא תפקיד טכני במהותו והבנק אינו משמש כגורם סמכותי בהליך. ההליך יאפשר גביית חובות אך ורק מתוך כספי החייב שנמצאים בחשבונות אותו בנק.

בסעיף 106א(א) מפורטים התנאים לביצוע ההליך החלופי. מוצע כי התנאים למימוש החובות לפי ההליך החלופי יהיו- מסירת תצהיר על ידי הנושה כי מולאו כל תנאי הסעיף, גובה החוב אינו עולה על 30,000 ש"ח לטובת אותו נושה והעובדה כי מדובר בחשבון בנק בבעלות יחידה של החייב שנפטר.

סעיף 106א(ב) מפרט את התנאים אשר הנושה צריך להצהיר כי התקיימו לצורך פתיחה בהליך החלופי כאמור.

סעיף 106(ב)(1) מגדיר כתנאי לפתיחה בהליך החלופי, כי הנושה ביצע בדיקה במרשם הארצי של רשם הירושה, עד שבוע לפני הגשת הבקשה וכי לא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה ולא הוגשה בקשה לצו כאמור. כמו כן יש לבדוק כי לא מונה מנהל עזבון. מוצע כי ההליך יתאפשר רק במקרים בהם לא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה וכן כי לא הוגשה בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה. כמו כן מוצע כי ההליך יתאפשר רק במקרים בהם לא מונה מנהל עזבון, שכן במידה ומונה מנהל עזבון, יכול נושה לפעול לגביית החוב דרך מנהל העזבון. במידה וניתן צו ירושה או צו קיום צוואה הנושה יכול לפעול לגביית החוב באמצעות היורשים.

בסעיף 106א(ב)(2) מוצע כי ניתן יהיה להתחיל בהליך רק אם חלפה חצי שנה מיום הפטירה כדי לאפשר ליורשים לפעול בעצמם ולהוציא צו ירושה או צו קיום צוואה ולמנות מנהל עזבון, או לאפשר ליורש אחר לפעול למינוי מנהל עזבון.

בסעיף 106א(ב)(3) מוצע כי ההליך יאפשר סילוק חובות נמוכים יחסית של עד 30,000 ש"ח לטובת אותו נושה. לגבי חובות גבוהים יותר יש לפעול לפי ההליך הרגיל ולבקש מינוי מנהל עזבון זמני כאמור.

בסעיף 106א(ב)(6)-(4) מוצע כי תנאי למימוש החובות בהליך הוא פרסום הודעה על ידי הנושה שביקש את ההליך. ההודעה צריכה לכלול את הפרטים המהותיים הרלבנטיים. מטרת הפרסום היא ליידע נושים אחרים או יורשים על הכוונה לפעול לפי ההליך ולאפשר להם להגיש התנגדות להליך. מוצע כי אופן פרסום ההודעה ייקבע בתקנות. עוד מוצע כי במידה וידוע ליורש על נושים או יורשים אחרים הוא יהיה מחויב לשלוח אליהם הודעה בדבר ההליך ישירות כתנאי להליך וזאת בנוסף לפרסום כאמור. לאחר פרסום ההודעה הנושה ימתין 45 יום מפרסום ההודעה כאמור ויחל בהליך רק אם לא התקבלה התנגדות להודעה מיורש או נושה אחר המופיע בתוספת לחוק.

בסעיף 106א(ב)(7) מוצע כי כתנאי להליך הנושה יבדוק ברשם ההוצאה לפועל כי לא קיימים זוכים אחרים כנגד החייב שנפטר וזאת כדי לא להביא לפגיעה באפשרות שלהם להביא למימוש חובותיהם.

בסעיף 106א(ב)(8) מוצע כי ההליך לא יתאפשר אם הוגשה כנגד החייב בקשה לפשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל. במידה והוגשה בקשת פשיטת רגל יימשכו ההליכים בהתאם לפקודה האמורה.

סעיף 106א(ג) מדבר על מקרה בו נושה פתח בהליך והוגשה לבנק התנגדות להליך, בדרך שתיקבע בתקנות, על ידי נושה שאינו מנוי בתוספת לחוק, או בידי יורש. מוצע כי במקרה כזה ייפסק ההליך וניתן יהיה להמשיך לפעול למימוש החובות בדרך הרגילה על ידי מינוי מנהל עזבון. הבנק אינו צריך להפעיל שיקול דעת כיוון שאינו גורם בעל סמכות בהליך והגשת התנגדות אוטומטית מפסיקה את ההליך.

סעיף 106א(ד) מדבר על מקרה בו נושה פתח בהליך ובמקביל נושה אחר המנוי בתוספת בהליך. מוצע כי במקרה כזה יתחלקו הנושים ביניהם ומימוש החובות מן העזבון ייעשה בשיעורים בהתאם לגובה החוב של כל נושה, פרי-פסו.

בסעיף 106א(ה) מדבר על מקרה בו הסתיים ההליך ובשלב מאוחר יותר התברר בבית משפט  כי הנושה שסילק את החובות לזכותו לא היה זכאי לסלק את החובות לטובתו, למשל כאשר קופחה זכותו של נושה שאינו מופיע בתוספת לחוק, עקב סילוק חובות על ידי נושה המופיע בתוספת לחוק. מוצע כי במקרה כזה ישיב הנושה שמימש את החוב לפי ההליך, את הכספים שהתקבלו לפי ההליך לגורם עליו יורה בית המשפט בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. כאמור, ההליך המוצע הוא הליך חלופי להליך הרגיל בו ממונה מנהל עזבון. לכן יתכנו מקרים בהם יתברר כי קיים נושה אחר שזכותו עדיפה על זכותו של הנושה שפעל לסילוק החובות לפי ההליך. לפיכך, מוצע לקבוע בסעיף זה הוראה שתחייב השבה של הכספים שהתקבלו במקרה כזה.

 

 

סעיף 2.

מוצע לקבוע בתוספת לחוק את הגופים שיכולים לפתוח בהליך. כאמור, מוצע כי פתיחת ההליך לפי סעיף 106א תתאפשר רק לגופים בעלי אופי ציבורי. לפיכך, מוצע להכליל ברשימה את רשות המיסים, המרכז לגביית קנסות, רשויות מקומיות ותאגידי מים וביוב.

 

סעיף 3.

מוצע לקבוע בתיקון עקיף לחוק ההוצאה לפועל, הסדר דומה לגבי נקיטת הליכי הוצאה לפועל על ידי רשם ההוצאה לפועל כנגד עיזבון הנפטר, במקרים בהם לא מונה מנהל עיזבון ולא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה. ההסדר בחוק ההוצאה לפועל יאפשר לנושים אחרים, גם אם אינם נושים בעלי אופי ציבורי, לפתוח בהליך בפני רשם ההוצאה לפועל למימוש חובות נמוכים, בהתאם לתנאים המפורטים בסעיף זה. כיוון שלא מדובר בהליכי גבי ה מנהליים

מוצע לקבוע בסעיף 78א(א), את התנאים לפתיחת הליכי הוצאה לפועל כאמור. כיוון שלא מדובר בנושים בעלי אופי ציבורי בהכרח, קיימים מספר הבדלים בין התנאים המוצעים בהליך לפי חוק הירושה לבין התנאים המוצעים בחוק ההוצאה לפועל. מוצע כי הליכי הוצאה לפועל יתאפשרו רק לגבי חובות הנמוכים מ-10,000 ש"ח. בדומה להליך המוצע בחוק הירושה,  מוצע כי הגשת הבקשה תתאפשר רק לאחר שחלפה חצי שנה מיום הפטירה, כדי לאפשר ליורשים או לנושים למנות מנהל עיזבון או להוציא צו ירושה או צו קיום צוואה. בדומה להליך המוצע בחוק הירושה, מוצע כי גם בהליכי הוצאה לפועל תהיה חובת מסירת תצהיר לרשם ההוצאה לפועל. כן מוצע כי ההליך יתאפשר רק אם מדובר בחשבון בנק בבעלות יחידה של הנפטר. כמו כן מוצע כי ההליך יתאפשר רק אם לא קיימים זוכים נוספים כנגד אותו חייב.

בסעיף 78א(ב) מפורטים התנאים שצריכים להיכלל בתצהיר האמור בסעיף קטן (א). מוצע כי הזוכה יצהיר כי ביצע בדיקה במרשם הארצי לפי חוק הירושה וכי לא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה וכן כי לא הוגשה בקשה לצו כאמור וכן כי לא מונה מנהל עזבון. כמו כן הזוכה יצהיר כי ביצע פרסום בדומה לקבוע לתיקון המוצע בחוק הירושה.

בסעיף 78א(ד) מוצע לקבוע כי הגשת התנגדות להליכי העיקול המוצעים בסעיף תביא להפסקת ההליכים. במקרה זה, ניתן יהיה להמשיך בהליכים במסגרת פתיחת הליך בבית משפט ובקשה למינוי מנהל עיזבון זמני, בהתאם להוראות חוק הירושה.

בסעיף 78א(ה) מוצע לקבוע כי במקרה והליכי הוצאה לפועל לפי סעיף זה הסתיימו ונגבו חובות לפי ההליכים ובשלב מאוחר יותר קבע בית המשפט כי הזוכה לא היה זכאי לממש את החוב, ישיב הנושה את הכספים שהתקבלו אצלו, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה, לגורם עליו יורה בית המשפט.