תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנת 2015 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014

פרק _': פיתוח לאומי

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנת 2015 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014 פרק _': פיתוח לאומי

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

קרן קיימת לישראל (להלן – קק"ל) הוקמה בשנת 1901 למטרת רכישת קרקעות להתיישבות יהודית בארץ ישראל כזרוע של ההסתדרות הציונית. באותה תקופה, קמו מוסדות יהודיים רבים שהיוו את התשתית הרעיונית והמוסדית למדינה שבדרך. ברבות הימים השתלבו חלק ממוסדות אלו בתוך האורגנים השונים של מדינת ישראל.

לאחר הקמת המדינה נחקקו שני חוקים אשר הסדירו את מעמדה של קק"ל כמוסד לאומי אשר אינו גוף ממשלתי:

בשנת 1952 נחקק חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל, התשי"ג- 1952 (להלן - חוק מעמד ההסתדרות הציונית), אשר לפיו ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית על קרנותיהן ומוסדותיהם יהיו פטורים מתשלום כל מס ותשלומי חובה ממשלתיים אחרים.

בשנת 1953, נחקק חוק קרן קיימת לישראל, התשי"ד -1953 (להלן - חוק קק"ל) אשר עיגן את מעמדה המשפטי של קק"ל כשל חברה פרטית. מטרת חוק קק"ל הייתה להקל על העברת נכסי קק"ל אשר הייתה רשומה עד אז כחברה אנגלית לידי חברה הרשומה ופועלת במדינת ישראל.

לקק"ל בעלות על כ- 2.3 מיליון דונם בתחומי מדינת ישראל המהווים כ- 11% מהקרקעות במדינה. בניכוי מחוז דרום, אשר מהווה 60% משטח המדינה, שיעור הבעלות של קק"ל מקרקעות המדינה עומד על כ- 22% (1.9 מיליון דונם). שיעור ניכר מהקרקעות בבעלות קק"ל הועבר אליה בעיסקאות רכש מהמדינה. באמנה שנחתמה בשנת 1961 בין הממשלה לקק"ל נקבע כי ניהול מקרקעי קק"ל יהיה בידי מינהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל), כנאמן עבור קק"ל.

במסגרת ניהול הקרקעות המשותף מעבירה רשות מקרקעי ישראל לקק"ל מדי שנה את הכספים שהתקבלו בעד שיווקי קרקעות קק"ל (בניכוי השתתפות בהוצאות שוטפות והוצאות אחרות). לאור עליית מחירי הדירות ומחירי הקרקעות בהתאם – חלה בשנים האחרונות עלייה ניכרת בהעברות רמ"י לקק"ל. בשנים 2009-2013 הועברו לקק"ל כ-1.17 מיליארד ₪ בממוצע לשנה. כך יוצא, כי המדינה מעבירה במהלך השנים מיליארדי שקלים לטובת קק"ל שמקורם, בין היתר, מהשבחת קרקעותיה על יד המדינה. ההשבחה כאמור, ממומנת בעיקרה מתקציב המדינה ופעולותיה, אך פירות ההשבחה אינם מועברים לטובת שימושים ציבוריים באופן סדיר ורציף אלא נאספים ומצטברים, בחלקם, בקופת קק"ל. זאת ועוד, מכוח האמנה בין המדינה להסתדרות הציונית ומכוח חקיקת מס, קק"ל לא נושאת בנטל המס ופטורה מכל סוג מיסוי.

הפעולות אותן בוחרת קק"ל לקדם בכספיה המתקבלים משיווק קרקעותיה, לא עולות בהכרח בקנה אחד עם סדר העדיפויות הממשלתי וזאת על אף שבסעיף 8 לחוק מעמד ההסתדרות הציונית נקבע מפורשות כי פעולות ההסתדרות הציונית וארגוניה השונים מחייבת שיתוף פעולה ותיאום מלא עם מדינת ישראל וממשלתה בהתאם לחוקי המדינה. למעשה, במצב הקיים כיום, לממשלה אין כלל השפעה על הוצאות קק"ל והן אינן נתונות לשיח כלשהו או עיגון המובילים להתאמה בין סדרי העדיפויות הממשלתיים לשימוש בכספי קק"ל

בהמשך להחלטת ממשלה מספר 2407 מיום 7 באוקטובר 2014 (להלן - החלטת ממשלה 2407) בה נקבעו הוראות שונות לעניין השתתפות מרצון של קרן קיימת לישראל בפרויקטים לאומיים בהתאם לסדרי העדיפות הממשלתיים הנקבעים מדי שנה בשנה בחוק התקציב השנתי, מוצע לעגן בחקיקה הוראות אשר יבטיחו את דרך קבלת והוצאת הכספים המתקבלים מקק"ל לטובת תכניות לאומיות וכן להתנות את המשך זכאותה של קק"ל לפטור ממס הניתן לה ביחס לשנת תקציב מסוימת בכך שבאותה שנה אכן השתתפה קק"ל בתכניות לאומיות ובשיעור שנקבע כמפורט בתזכיר החוק.

ג. עיקרי החוק המוצע

עיקר 1 – החלת חוק חובת מכרזים

מוצע לקבוע באופן מפורש כי פעולת קק"ל בכספים המיועדים לתכניות לאומיות תתנהל בהתאם לחוק חובת מכרזים וזאת כמצופה מכספים המועברים במסגרת תקציב המדינה. על מנת לאפשר גמישות בהפעלת התקציב מוצע כי הכללים שיחולו על קק"ל יהיו כשל חברה ממשלתית.

עיקר 2- התקשרות בין המדינה לקק"ל

בהחלטת ממשלה 2407 נקבע, בין היתר, כי לצורך הסדרת השתתפות קק"ל בתכניות לאומיות יחד עם הממשלה, תוקם ועדת תיאום המורכבת מנציגי הממשלה ונציגי קק"ל. ועדה זו תרכז את כלל הפעילות הממשלתית שתבוצע בשיתוף עם קק"ל במסגרת של תוכניות לאומיות אשר יוסכמו בין הצדדים. על ועדת התיאום הוטל לסכם עם קק"ל על תוכניות לאומיות בהיקף שלא יפחת מ-65% מהיקף ההכנסות מקרקעות קק"ל המועברים מרשות מקרקעי ישראל לקק"ל בכל שנת כספים. על מנת שלא לפגוע בסדרי עבודת הוועדה ובעמידת הקק"ל בתנאי הנדרש לקבלת הפטור ממס כך שיימנעו אי בהירויות ביחס לעמידת קק"ל בתנאי הפטור ממס וכן על מנת להבטיח שכספי קק"ל יופנו לטובת תכניות לאומיות, מוצע לקבוע כי כלל פעילות הממשלה אל מול קק"ל תהיה, אך ורק, במסגרת תכניות לאומיות שיפורטו בסעיף תקציב פיתוח לאומי.

עיקר 3- מיסוי

כיום נהנית קק"ל ממעמד מיוחד הפוטר אותה תשלום מס, ומאידך לממשלה הוצאות ניכרות הדרושות לצורך שיווקי קרקע שמתקבוליהן נהנית קק"ל כבעלת קרקעות. היה והממשלה וקק"ל לא יגיעו להסדר על השתתפות קק"ל בתכניות לאומיות בהיקף של 65% לפחות מהכנסות קק"ל מרשות מקרקעי ישראל, יבוטל הפטור ממס ממנו נהנית הקק"ל והסכומים שיתקבלו יוכלו לאפשר את ביצועם של תכניות לאומיות אלו.

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקן חוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960

תתוקן פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961

יתוקן חוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג- 1963

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

הגעה של הקק"ל והמדינה להסכמה על תקצוב תכניות לאומיות צפויה להגדיל את הכנסות המדינה לטובת תכניות אלו בכ-1,000 מיליוני ₪ בשנת 2015.

עם אישור החוק יקבעו התקנים הנדרשים ליישום החוק.

ו. נוסח החוק המוצע

להלן נוסח החוק המוצע:

תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנת 2015 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014

פרק _': פיתוח לאומי

תיקון חוק רשות מקרקעי ישראל	X.	בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960[1], אחרי סעיף 4כב יבוא:
		"חובת מכרז			4כג.	(א) כל התקשרות של הקרן הקיימת לישראל בחוזה עם צד ג' כלשהו לצורך ביצוע תכנית לאומית, תהיה כפופה להוראות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992[2] והתקנות שהותקנו לפיו, כפי שהן חלות על חברה ממשלתית;
						(ב) בחוק זה-
							"חברה ממשלתית"- כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975[3].
							" חוק תקציב שנתי" – כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985 [4](להלן- חוק יסודות התקציב);
							"קרן קיימת לישראל" – החברה שהוקמה בהתאם לחוק קרן קיימת לישראל, התשי"ד-1953[5];
							"תחום פעולה" – כמשמעו בסעיף 2(ג) לחוק יסודות התקציב;
							"תכנית לאומית" – תכנית המפורטת במסגרת תחומי הפעולה לפיתוח בסעיף תקציב פיתוח לאומי בחוק תקציב שנתי.
		הגבלת התקשרות			4כד.	(א) על אף האמור בכל דין, המדינה לא תתקשר בחוזה עם הקרן הקיימת לישראל, למעט חוזה לצורך ביצוע תכנית לאומית באמצעות הקרן הקיימת לישראל, לרבות קבלן משנה מטעמה.
						(ב) התקשרו המדינה והקרן הקיימת לישראל בחוזה בהתאם להוראות סעיף קטן (א), לא תעביר המדינה לקרן הקיימת לישראל תשלום כלשהו בהתאם לחוזה כאמור, אלא לאחר שהונחה דעתה כי נתקיימו הוראות סעיף (א).
						(ג) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על חוזים של המדינה עם הקרן הקיימת לישראל שנערכו או שהתקבלה לגביהם החלטת ממשלה לפני יום י"ג תשרי התשע"ה (7 באוקטובר 2014)."
תיקון פקודת מס הכנסה		בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961[6] ,בסעיף 9, אחרי פסקה (30) יבוא-
		" פטור מותנה לקרן קיימת לישראל			31.	(א) הכנסתה של קרן קיימת לישראל ומוסדותיה, למעט הכנסה מדיבידנד או מריבית על אגרות חוב, אשר שולמו על ידי חבר בני אדם העוסק בעסק, אלא אם אותו חבר בני אדם עוסק בעסק שנועד ליישובה של הארץ או לקליטת עולים;
						(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובכל דין, לרבות בפקודה זו, לא יינתן פטור ממס לקרן קיימת לישראל ולמוסדותיה, אם שיעור התקציב המיועד לתכניות לאומיות כפי שנקבע בחוק התקציב השנתי בשנת המס, מתוך הנמוך מבין סך כל ההכנסה שנקבעה בסעיף פיתוח לאומי בחוק האמור, או מתוך סך כל ההכנסה שנתקבלה בפועל בסעיף האמור, פחת מ- 65%;
						בפסקה זו- "קרן קיימת לישראל ומוסדותיה"- לרבות הימנותא בע"מ וכן כל חבר בני אדם שבבעלותה ובשליטתה הבלעדית של הקרן הקיימת לישראל אשר לא נועד להשגת רווחים או אשר פעילויותיו ו/או נכסיו מוקדשים באופן בלעדי להשגת מטרותיה של הקרן הקיימת לישראל או של ההסתדרות הציונית ובתנאי כי במקרה של פירוק יועברו כל נכסיו העודפים לקרן הקיימת לישראל או להסתדרות הציונית או מי מקרנותיה.
						"חוק התקציב השנתי" ו"תכניות לאומיות"- כהגדרתם בסעיף ____לחוק התוכנית הכלכלית לשנת הכספים 2015 (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014.".
תיקון חוק מיסוי מקרקעין			בחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג-1963[7], בסעיף 72, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא-
				"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובכל דין, לרבות בחוק זה, לא יינתן פטור ממס לקרן הקיימת לישראל והימנותא בע"מ, אם שיעור התקציב המיועד לתכניות לאומיות כפי שנקבע בחוק התקציב השנתי בשנת המס, מתוך הנמוך מבין סך כל ההכנסה שנקבעה בסעיף פיתוח לאומי בחוק האמור, או מתוך סך כל ההכנסה שנתקבלה בפועל בסעיף האמור, פחת מ- 65%;
				בפסקה זו "חוק התקציב השנתי" ו"תכניות לאומיות"- כהגדרתם בסעיף ____לחוק התוכנית הכלכלית לשנת הכספים 2015 (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014;"
תחילה תחולה והוראת שעה		(א) תחילתם של סעיף 9(31) לפקודה, כנוסחו בסעיף _____לחוק זה ביום ______(1 בינואר 2015) ושל סעיף 72 לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסעיף ____ לחוק זה, ביום _____(1 בינואר 2015);
		(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשנת המס 2015, יקראו את סעיף 9(31) לפקודה כנוסחו בסעיף_____ לחוק זה ואת סעיף 72 כנוסחו בסעיף ____ לחוק זה, כאילו במקום הסיפא "אם שיעור התקציב" בא "אם סך התקציב שהוקצה לתכניות לאומית בסעיף פיתוח לאומי בחוק התקציב השנתי בשנת המס, פחת ממיליארד ש"ח;".