אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע”ד-2014 1 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 8א ו–32 (א)(2) ו–(ג) לחוק איסור הלבנת הון, התש”ס- 2000 (להלן - החוק), וסעיף 48 לחוק איסור מימון טרור, התשס”ה-2005 (להלן - חוק איסור מימון טרור), לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, ולעניין פרק ד' - בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור: |
| 1. |
| 2. |
| 3. |
| 4. |
| 5. |
| 6. |
| 7. |
| 8. |
| 9. (א) סוחר באבנים יקרות ישמור את מסמכי הזיהוי לתקופה של חמש שנים לאחר ביצוע העסקה; שמירת מסמכי הזיהוי, למעט הצהרה שניתנה בחתימת מקור, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש”ל-1969; לעניין זה, (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סוחר באבנים יקרות ישמור את מסמכי הזיהוי כמפורט באותו סעיף קטן מעבר לתקופה של חמש שנים, אם המפקח על היהלומים דרש ממנו בכתב לעשות כן, במקרים מסוימים שבהם מסמכי העסקה נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, שהחלו בתקופה האמורה, עד לסיום החקירה או הפיקוח. |
| 10. |
| 11. |
| 12. |
| 13. |
| 14. |
| 15. |
| 16. |
| 17. |
18.
בזיהוי פנים אל פנים (לפי סעיף 7 לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע”ג-2012 (להלן - הצו) - אני מאשר כי ביום ______________________ הופיע לפני הלקוח / מעביר התשלום האמור ששמו ______________________ ת”ז ______________________ אשר זיהה את עצמו באמצעות ת”ז/דרכון/תג מס’ ______________________ ושהעתקו מצ”ב. אני מאשר כי ביום ______________________ זיהיתי את הלקוח ששמו ______________________ ת”ז ______________________ אשר זיהה את עצמו באמצעות ______________________ ושהעתקם מצ”ב. שם מבצע הזיהוי ______________________ מס’ זהות ______________________ חתימה ______________________ 3. ביצוע עסקה מול לקוח שנראית לסוחר באבנים יקרות כי נועדה להתבצע מול ארגון שהוכרז התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, או ארגון שהוכרז כארגון טרוריסטי לפי פקודת מניעת טרור, התש”ח-1948, או ארגון שהוכרז ארגון טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור, התשס”ה-2005; 4. ביצוע עסקה מול לקוח שנראה כי נועדה להתבצע מול אדם שהוכרז פעיל טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור, התשס”ה-2005; 5. ביצוע עסקה מול לקוח שנראה לסוחר באבנים יקרות כי אינה עולה בקנה אחד עם הפעילות הרגילה של הלקוח, ככל שידועה לסוחר באבנים יקרות ואין לכך הסבר סביר בנסיבות העניין; 6. קיים חשש שהלקוח הוא ממדינה או מטריטוריה המפורטת בתוספת הראשונה; 7. הצהרה שניתנה לפי צו זה, שנחזית בעיני סוחר באבנים יקרות לבלתי–נכונה או שאינה תואמת את העסקה כפי שבוצעה בפועל; 8. שיטת תשלום או מועד התשלום שנראה בלתי–סביר בעיני סוחר באבנים יקרות; 9. חוסר נכונות של לקוח לתת פרטים מלאים או מדויקים, לרבות במסגרת הליך הכרת הלקוח בלא סיבה סבירה הנראית לעין בעיני הסוחר באבנים יקרות; 10. ניסיון מצד לקוח לשמור על רמה בלתי–סבירה של חשאיות בנוגע לעסקה, כגון בקשה לקיום עסקה בלא מסמכים או לאי–שמירת מסמכי העסקה, בלא סיבה סבירה נראית לעין בעיני הסוחר באבנים יקרות; 11. ביצוע עסקה מול לקוח שנראה כי נועדה להתבצע מול ארגון שאינו למטרת רווח עם גופים במדינות או בטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה. (א) כל המונחים בנוהל זה יפורשו כמשמעותם בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע”ד-2014 (להלן - הצו), לפי העניין, זולת אם צוין במפורש אחרת. (ב) אין בהוראות נוהל זה לגרוע מחובותיו של סוחר באבנים יקרות לפי הצו ולפי הוראות כל דין. (ג) סוחר באבנים יקרות רשאי, אך לא חייב, לקבוע נהלים אחרים במקום נוהל זה לצורך יישום החובות על פי הצו. 3. איסור הלבנת הון ומימון טרור (א) במקרה של אי–היענות הלקוח למסור פרטים הנדרשים למילוי הוראות הצו ונוהל זה, וכן במקרה שלסוחר באבנים יקרות יש יסוד סביר להניח כי הלקוח, מעביר התשלום או הנהנה בעסקה קשור להלבנת הון או למימון טרור, ישקול הסוחר באבנים יקרות אם לבצע את העסקה או לא, ואם לדווח לרשות המוסמכת. (ב) פעולת העברת כספים בביצוע עסקה באבנים יקרות שידוע לסוחר באבנים יקרות כי מקורה או יעדה הסופי הוא במדינה המנויה בתוספת הראשונה לצו, תאושר במקרה של תאגיד על ידי האחראי לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. (ג) סוחר באבנים יקרות יעקוב באופן סביר אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור הקשורים, בין השאר, בלקוחותיו, בספקיו, בערוצי ההפצה שלו ובמיקומים גאוגרפיים. (ד) נוהל זה יובא לידיעתם של עובדי סוחר באבנים יקרות (עובדים חדשים, עובדי סניף, עובדי הנהלה ועוד); כמו כן, סוחר באבנים יקרות ועובדיו ישתתפו בהדרכות מתאימות למניעת הלבנת הון ומימון טרור. 4. ”הכר את הלקוח” (א) לקוח שהוא אחד מהמפורטים להלן, יוגדר ויסומן כלקוח בסיכון גבוה: (1) לקוח שהוא איש ציבור זר ; (2) לקוח ממדינה או מטריטוריה המפורטת בתוספת הראשונה; (3) לקוח שלפי הידוע לסוחר באבנים יקרות מבצע עסקאות מול מדינות או טריטוריות המפורטות בתוספת הראשונה. (ב) לקוח שהוא אחד מהמפורטים להלן, יוגדר ויסומן כלקוח בסיכון נמוך: (1) לקוח שהוא תושב מדינה בעלת חקיקה של איסור הלבנת הון על סוחרים באבנים יקרות או על רכוש בעל ערך; (2) לקוח החבר בבורסת יהלומים המסונפת לפדרציה העולמית של בורסות יהלומים באחת ממדינות החברות ב–OECD , וכן בהודו; (3) לקוח ותיק המוכר לסוחר באבנים יקרות זה שלוש שנים לפחות; (4) לקוח שהוא רשת חנויות ידועה ומוכרת בעולם; (5) לקוח אשר סוחר באבנים יקרות קבע, לאחר ששקל את זהותו, את טיב העסקה עמו, את מקום מושבו, את הגינותו ואת המוניטין שצבר בענף היהלומים, כי הוא לקוח בסיכון נמוך. (ג) ביצוע עסקאות מול לקוחות שהוגדרו כלקוח בסיכון גבוה יאושרו במקרה של תאגיד על ידי האחראי לאיסור הלבנת הון של סוחר באבנים יקרות וידווחו במידת הצורך לרשות המוסמכת. י”ח בתמוז התשע”ד (16 ביולי 2014) נפתלי בנט שר הכלכלה |