תיק הצעת חוק מס':803-10-2009-000875

סימוכין: 803-99-2014-060108

תזכיר חוק

א.  שם החוק המוצע

תזכיר חוק המדגמים (תיקון – יישום הסכם האג בנוגע לרישום בין-לאומי של מדגמים תעשייתיים), התשע"ד-2014

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

בחודש ינואר 2013 הפיץ משרד המשפטים את תזכיר חוק המדגמים, התשע"ג-2013 (להלן – התזכיר העיקרי) להערות הציבור. בחודש אוקטובר 2013 הפיץ משרד המשפטים קול קורא להעברת הערות והצעות בקשר להצטרפות מדינת ישראל למערכת האג.

מטרת הצעה זו היא לתקן את תזכיר חוק המדגמים כך שיכלול התאמות שיאפשרו למדינת ישראל להצטרף להסכם האג. הצטרפות להסכם האג כאמור תאפשר למבקשים ישראליים – בעצמם או באמצעות רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, להגיש בקשות בין-לאומיות לרישום מדגמים למשרד הבין-לאומי המופעל על-ידי הארגון הבין-לאומי לקניין רוחני (WIPO – World Intellectual Property Organization). הגשת הבקשה למשרד הבין-לאומי תאפשר למבקש לנתב את בקשתו לרישום מדגם לכלל המדינות החברות בהסכם, ובכך תייעל ותקל עבורו את ההליך, ותחסוך לו זמן יקר ערך.

הצעה זו מטרתה לתקן את תזכיר חוק המדגמים, שניתן למצוא בקישור שלהלן, ולהוסיף לו פרק. משכך, הסעיפים המצוינים בהצעה מתייחסים לסעיפים בתזכיר זה, ומבלי להביע עמדה לגבי שינויים שעשויים להיעשות בסעיפי התזכיר במסגרת הפיכתו להצעת חוק.

קישור לתזכיר חוק המדגמים: www.tazkirim.gov.il/Tazkirim_Attachments/41472_x_AttachFile.doc

קישור לקול הקורא: http://index.justice.gov.il/Pubilcations/News/Pages/KolKoreHag.aspx

ג. עיקרי החוק המוצע

מוצע להתאים את תזכיר חוק המדגמים, התשע"ג-2013 לנוסח ז'נבה של הסכם האג בנוגע לרישום בין-לאומי של מדגמים תעשייתיים מיום 2 ביולי, 1999 (The Hague Agreement Concerning the International Deposit of Industrial Designs Geneva Act of July 2, 1999). זאת, על-ידי הוספת פרק לתזכיר העוסק בכך. השינויים המוצעים טכניים בעיקרם, והמרכזי שבהם הוא מתן האפשרות לאזרח ישראלי, לתושב ישראל או למי שיש לו בישראל מפעל תעשייתי או מסחרי פעיל, להגיש בקשות למשרד הבין-לאומי – בין בעצמו ובין באמצעות רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. כן מוצע לקבוע מה יהיה תפקידו של הרשם כשהוגשה לו בקשה בין-לאומית, את סדרי תיקון הליקויים בבקשה בין-לאומית, את סדרי בחינתו של מדגם בין-לאומי רשום ואת תוקפו.

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

תיקון לתזכיר חוק המדגמים, שמטרתו להחליף את פקודת הפטנטים והמדגמים.[1]

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

ההשלכות התקציביות שתהיינה עקב שינוי חקיקה זה ימומנו  ממקורות משרד המשפטים.

ו.  נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק מוצע:

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק המדגמים (תיקון – יישום הסכם האג בנוגע לרישום בין-לאומי של מדגמים תעשייתיים), התשע"ד-2014

 

 

דברי הסבר

לסעיף 1 – הגדרות        

מוצע לקבוע הגדרות החיוניות ליישום הסכם האג, ובהם הגדרת הסכם האג ותקנות האג, שהן הנורמות החוקיות הבין-לאומיות המסדירות את המאטריה; הגדרת בקשה בין-לאומית ומדגם בין-לאומי רשום המייעד את ישראל, וכדומה.

 

לסעיף 2 – הגשת בקשה בין-לאומית

מוצע לקבוע כי אזרח ישראלי, תושב ישראל או מי שיש לו בישראל מפעל תעשייתי או מסחרי פעיל יהיה רשאי להגיש בקשה בין-לאומית למשרד הבין-לאומי. הבחירה בידיו של המבקש – ברצותו יוכל להגיש את הבקשה ישירות למשרד הבין-לאומי וברצותו, יוכל להגיש את הבקשה באמצעות הרשם. מובהר, שבקשות כאמור וכן מסמכים הנוגעים אליהן, יוגשו בצורה, בדרך ובמועד שנקבעו בהסכם האג ובתקנות האג. יצוין כי אלה עשויים להיות שונים מהצורה, הדרך והמועד שקובע התזכיר העיקרי עצמו, והסעיף מבהיר שבמקרה של בקשות בין-לאומיות, יגברו ההוראות שהסכם האג ובתקנות האג. הוראות אלה מיישמות את סעיפים 3-4 להסכם האג. בנוסף, מובהר שמבקש כאמור רשאי לבקש מהמשרד הבין-לאומי, בעת הגשת הבקשה, לדחות את פרסומה של הבקשה. הוראה זו מיישמת את סעיף 11 להסכם האג. יצוין, כי לפי ההסכם, תקופת הדחיה תהא כתקופת הדחיה שמאפשרות המדינות המיועדות – הקצרה מביניהן.  

 

לסעיף 3 – תפקיד הרשם כשהוגשה לו בקשה בין-לאומית

הסעיף מבהיר כי משהוגשה בקשה בין-לאומית לרשם כאמור בסעיף 1, הרשם אחראי על הטיפול בה ועל העברתה למשרד הבין-לאומי, לפי הוראות הפרק, או הסכם האג ותקנות האג.

 

לסעיף 4 – תיקון ליקויים בבקשה בין-לאומית

סעיף זה מבהיר שליקויים שהמשרד הבין-לאומי הודיע עליהם למבקש, יתוקנו לפי הסכם האג ותקנות האג, כלומר, לא יחולו לעניין זה הוראות התזכיר העיקרי. יש לציין כי הבחינה שנעשית על-ידי המשרד הבין-לאומי היא פורמלית בלבד. הוראה זו מיישמת את סעיף 8 להסכם האג.

 

לסעיף 5 – תוקפו בישראל של מדגם בין-לאומי רשום

הסעיף מיישם את הוראת סעיף 10 להסכם האג, וקובע שממועד רישומו של המדגם הבין-לאומי לפי הסכם האג, יחולו עליו ההוראות הנוגעות לבקשה לרישום מדגם בישראל. כאמור לעיל, הבחינה שמבצע המשרד הבין-לאומי היא פורמלית בלבד, בעוד שעל-מנת לקבל תוקף בישראל על-ידי רישום, על המדגם לעמוד בבחינה מהותית, הכוללת, לפי התזכיר העיקרי, היותו של המדגם חדש ובעל אופי ייחודי. משכך, למדגם בין-לאומי הרשום במשרד הבין-לאומי, יוקנה מעמד של בקשה לרישום מדגם בישראל, ועליו לעמוד בתנאי הכשירות הנדרשים לפיכך, כפי שיוסבר להלן. בנוסף, מוצע לקבוע שהמועד הקובע, שביחס אליו ייבחנו היותו של המדגם חדש ואופיו הייחודי, יהיה יום רישום המדגם הבין-לאומי. מועד זה יהיה, בדרך-כלל, מועד הגשת הבקשה הבין-לאומית (ר' בסעיף 10(2)) להסכם האג. 

 

לסעיף 6 – בחינת מדגמים בין-לאומיים רשומים המייעדים את ישראל

מוצע לקבוע כי הרשם ייבחן האם כל מדגם בין-לאומי רשום המייעד את ישראל כשיר לרישום לפי תנאי הכשירות המנויים בתזכיר העיקרי, וביניהם היותו של המדגם חדש ובעל אופי ייחודי, ואי-פגיעתו בתקנת הציבור. סעיף קטן (ב) מבהיר כי תיקון ליקויים ייעשה לפי הוראות התזכיר העיקרי (ר' סעיף 14(c) להסכם האג). כלומר, אם הודיע הרשם למבקש כי קיימים ליקויים בבקשתו שאינם מאפשרים את רישום המדגם בישראל לפי הדין הישראלי, תיקונים עקב כך ייעשו לפי הוראות התזכיר העיקרי. בנוסף יוכל המבקש לתקן את הבקשה מיוזמתו, בתנאי התזכיר העיקרי בלבד.

 

לסעיף 7 – סודיות המסמכים

מוצע לקבוע כי הרשם ועובדי הרשות ישמרו על סודיות המסמכים שיועברו להם על-ידי המשרד הבין-לאומי כפי שנדרש בהסכם האג, ואולם, מוצע להבהיר כי אין בכך כדי לגרוע מסמכות הרשם לבחון את כשירותו של מדגם בין-לאומי רשום. הוראה אחרונה זו נדרשת למשל כאשר מדובר במדגם בין-לאומי רשום אשר פרסומו נדחה, והיא מבהירה כי במקרה כזה ישמרו הרשם ועובדי הרשות על סודיות המסמכים, אולם יוכלו להתחיל בבחינת המדגם הבין-לאומי הרשום מיד עם קבלת המסמכים. הוראה זו מיישמת את סעיף 10(5) להסכם האג.

 

לסעיף 8 – קיבול הבקשה

סעיף זה עוסק במדגם בין-לאומי רשום, שלאחר בחינתו בישראל נמצא כי הוא כשיר לרישום בישראל. הסעיף מבהיר כי מדגם כאמור יירשם לפי הוראות התזכיר העיקרי הכלליות, תוך ציון שמדובר במדגם בין-לאומי, ויחולו עליו הוראות התזכיר העיקרי הנוגעות לכל מדגם הרשום בישראל, בשינויים המחויבים. בשני עניינים מוסיף סעיף מוצע זה על הוראות התזכיר העיקרי הכלליות, על-מנת למלא את הוראות הסכם האג. ראשית, מובהר כי אגרות חידוש שיש לשלמן לפי התזכיר העיקרי ניתן לשלמן גם לפי סעיף 17 להסכם האג; שנית, מובהר כי שינוי בשם או בכתובת הבעלים ניתן לבצע גם לפי הוראות סעיף 16 להסכם האג. שתי ההוראות כפופות בנוסף גם לתקנות האג. בקשר לשני עניינים אלה, למעשה יחולו הוראות התזכיר העיקרי והוראות הסכם האג במקביל, ובעל המדגם רשאי לבחור את דרך הביצוע העדיפה עליו. הוראה משלימה לסעיף זה מצויה בסעיף 10 להצעה זו, ובו מובהר שהשר יקבע בתקנות סוגי תיקונים שאם נרשמו על-ידי משרד הבין-לאומי, יהיה להם תוקף כאילו נרשמו בישראל.

 

לסעיף 9 – הודעה על סירוב

סעיף זה עוסק במדגם בין-לאומי רשום, שלאחר בחינתו בישראל נמצא כי הוא אינו כשיר לרישום בישראל. מובהר, כי הסירוב לרשום את המדגם אינו חייב להיות סירוב סופי דווקא, אלא יכול שיהא מדובר גם בהודעה על ליקויים שנמצאו במדגם. לפי סעיף 15 לתזכיר העיקרי, אם מצא הרשם שהמדגם אינו כשיר לרישום בישראל, הוא יודיע למבקש הרישום על הטעמים לאי-כשירות המדגם או על הליקויים שבבקשה. יצוין, כי הטעמים לאי-הכשירות לפי סעיף זה מוגבלים לתנאים המנויים בסעיף 6(א) להצעת חוק זו, כלומר, לאי-עמידה בתנאי הכשירות המהותיים לפי סעיפים 2, 4-6 ו-8-9 לתזכיר העיקרי. לפי הוראת הסעיף המוצע, אם מצא הרשם אי-כשירות או ליקויים כאמור, הוא יודיע על כך למשרד הבין-לאומי, בצירוף נימוקיו. סעיף קטן (ב) ממשיך וקובע שאם לא הודיע הרשם על סירוב כאמור בתוך 12 חודשים מהיום שבו פורסם רישום המדגם הבין-לאומי, ועם תום מועד זה, יראו את המדגם הבין-לאומי הרשום כאילו הוא מדגם רשום בישראל. הוראות אלה מיישמות את סעיף 12 להסכם האג ואת תקנה 18 לתקנות האג.

 

לסעיף 10 – תוקפם בישראל של תיקונים ברישום הבין-לאומי

מוצע לקבוע כי שר המשפטים יקבע בתקנות סוגי תיקונים שאם נרשמו על-ידי המשרד הבין-לאומי, יהיה להם תוקף כאילו נרשמו בישראל. הוראה זו מיישמת את סעיף 16 להסכם האג ובהתאם לו אף מותירה גמישות לקביעת עניינים כאמור. כן מוצע לקבוע שהרשם ירשום תיקונים אלה, על-מנת לשמור על תקינות הפנקס ולהגשים את אינטרס הפומביות והשקיפות.

 

לסעיף 11 – קבלת מסמכים מהמשרד הבין-לאומי

סעיף מוצע זה מיישם את הוראות סעיף 18 להסכם האג. מוצע לעגן שניים אלה: ראשית, מוצע לעגן, בסעיף קטן (א), את זכותו של כל אדם לפנות למשרד הבין-לאומי בבקשה לקבלת תמצית רישום בין-לאומי, או מידע בנוגע לתוכנו של רישום בין-לאומי. תמצית רישום או מידע כאמור יינתנו רק לגבי רישום בין-לאומי שפורסם, ובתנאים הקבועים בסעיף 18 להסכם האג. הוראה זו נדרשת מכוח סעיף 18(1) להסכם האג. שנית, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) כי על אף האמור בכל דין, תמצית רישום שסופקה על-ידי המשרד הבין-לאומי כאמור בסעיף קטן (א) לא תהיה טעונה כל אישור נוסף. הוראה זו נדרשת מכוח סעיף 18(2) להסכם האג. יובהר לעניין אחרון זה, כי המדובר אך ורק בתמצית הרישום שסופקה על-ידי המשרד הבין-לאומי עצמו, ולא בעותקיה וכד', ואלה יהיו חייבים באישורים ככל הנדרש על-פי דין ובמידה הנדרשת על-פי דין.

 

לסעיף 12 – הודעה על מחיקה או ביטול של מדגם בין-לאומי

מוצע לקבוע כי הרשם יודיע למשרד הבין-לאומי על מחיקה או ביטול של מדגם רשום בישראל, שהוא מדגם בין-לאומי – זאת, לגבי המוצרים לגביהם הוא רשום – כולם או חלקם. סעיף מוצע זה מיישם את הוראת סעיף 15(2) להסכם האג. יצוין, כי המחיקה או הביטול נעשים על-ידי הרשם לאחר שנודע לו על אי-כשירות המדגם לרישום מסיבה כלשהי (הכוללת הודעה על פסק-דין חלוט לפיו המדגם בטל), או לבקשת בעל המדגם. במקרים אלה, ימסור הרשם הודעה בעניין למשרד הבין-לאומי.