תזכיר חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשע"ד- 2014

א.   שם החוק המוצע

תזכיר חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשע"ד- 2014

ב.   מטרת החוק המוצע והצורך בו

החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, תשנ"ח-1998 (להלן- החוק), מסדיר את ההנחיה הביטחונית בכל הקשור באבטחה פיזית, אבטחת מידע ואבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות של גופים או מתקנים שיש אינטרס בטחוני בהבטחת פעילותם. החוק קובע כי לגוף המנוי בתוספות לחוק ימונה ממונה ביטחון לביצוע פעולות אבטחה כהגדרתן בחוק. התיקון המוצע נועד להסדיר את סמכויותיו של צה"ל כגורם המקצועי המוסמך לתת הנחיות מקצועיות בדבר אבטחת מתקניהם של בעלי היתרים, הרישיונות והחזקות כמשמעותם בחוק הנפט, התשי"ב-1952 (להלן- חוק הנפט), לביצוע כל סקר, קידוח, הפקה, הולכה, הנזלה, גיזוז, אגירה, טיפול או הובלה ימית (להלן - מתקן ימי) ביחס למאגרי הגז והנפט המצויים במדף היבשתי שמחוץ למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל (להלן - האזור הימי).

החלטות ממשלה קודמות קבעו כי צה"ל ינחה מקצועית גורמים פרטיים, כאשר אותם גורמים מנהלים נכס בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, וצה"ל הינו הגורם בעל המומחיות הנדרשת לקבוע את  הסדרי הביטחון הנחוצים לשם אבטחתו. ביום 13 בנובמבר 2013 התקבלה החלטת ממשלה ב/ 53 אשר הטילה על צה"ל לפעול להגנה מרחבית על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל בתחום האנרגיה באזוריים הימיים שלמדינת ישראל סמכויות וזכויות בהם, ובנוסף להוות הגורם המקצועי המנחה בנוגע לנושאי אבטחה וביטחון של המתקנים המופעלים על ידי בעלי ההיתרים, הרישיונות והחזקות כמשמעותם בחוק הנפט.

נוכח החלטת ממשלה ב/ 53 בה הוטלה על צה"ל האחריות להגנתם המרחבית של מתקנים אלה ולמתן הנחיות מקצועיות בדבר אבטחתם, וזאת לעניין כלל המתקנים המצויים במדף היבשתי של ישראל, יש צורך לעגן את סמכות צה"ל בחוק. התיקון המוצע לחוק יוסיף את צה"ל כגוף מנחה בחוק למתן הוראות לביצוע פעולות אבטחה ביחס לאזורים הימיים של מדינת ישראל ויקנה לצה"ל סמכות ליתן הנחיות אבטחה מחייבות לבעלי ההיתרים הרישיונות והחזקות כמשמעותם בחוק הנפט בדבר אופן אבטחת מתקניהם.

עיקר 1- לסעיף 1

זכויות הנפט המוענקות לפי חוק הנפט נובעות מסמכותה הבלעדית של מדינת ישראל להסדיר את ניצול משאבי האנרגיה במדף היבשתי שלה מכוח הוראות הדין הבינלאומי, ובכלל זה הקמה של מתקנים ימיים והגנה עליהם. חוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין לאומי ומיתקנים ימיים), התשס"ח-2008 (להלן- חוק הספנות) מגדיר "מדף יבשתי - קרקע הים ותת-קרקע הים של השטחים התת-ימיים שמעבר לשטח המים הטריטוריאליים של מדינה, שהם ההמשך הטבעי של שטח אותה מדינה, עד לקצה שולי היבשת"; מיתקן ימי – אי מלאכותי וכן כל מיתקן או מבנה המחובר לקרקעית הים באופן קבוע, המשמש למטרת מחקר או ניצול משאבים או למטרה כלכלית אחרת".

 עם זאת, מוצע להגדיר מחדש את המונח כך שההגדרה של "מדף יבשתי", תשקף את ההגדרה באמנת האו"ם בדבר משפט הים 1982. על כן מוצע לקבוע מונח זה בדרך של תיקון עקיף לחוק הספנות, ולהפנות להגדרה זו בסעיף ההגדרות של החוק, כמפורט בעיקר 7, לצורך הלימה בין הסדרי החקיקה.

 בנוסף להגדרות אלו, מוצע לקבוע הגדרות של "נציג צה"ל" ו- "פעולות אבטחה ימית", וכן להוסיף ולפרט הגדרות ל" פעולות אבטחה" ו- "לקצין מוסמך" לתוספות הרלוונטיות. יובהר כי הוספת הפסקה השלישית להגדרה של המונח "פעולות אבטחה" משמעותם פעולות אבטחה ימית כפעולות אבטחה לפי החוק. כן יובהר כי "קצין מוסמך", לעניין הגופים המנויים בתוספת החמישית - יהיה "נציג צה"ל".

עיקר 2- לסעיף 4

התיקונים לסעיף זה נועדו להקנות לקצין מוסמך לעניין גופים המנויים בתוספת החמישית לחוק -  כלומר, נציג צה"ל - סמכות לקביעת כללים נוספים בדבר השכלתו, נסיונו או התאמתו של ממונה ביטחון בגוף כאמור. בחוק בנוסחו כיום, סמכות זו מוקנית לקצין מוסמך ביחס לגופים המנויים בתוספת הראשונה, השנייה והרביעית לחוק.

בנוסף, התיקון מבקש להקנות לקצין מוסמך לעניין הגופים המנויים בתוספת החמישית – כלומר, נציג צה"ל – סמכות לפטור מועמד, בתנאים מסוימים, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, מהדרישה לתואר אקדמאי הקבועה בסעיף 4(ג)(3) לחוק. בחוק כנוסחו כיום, סמכות זו מוקנית לקצין מוסמך ביחס לגופים המנויים בתוספת הראשונה, השנייה והשלישית.

 עיקר 3- לסעיף 7

לפי סעיף 8 לחוק, גוף ציבורי או מועמד לשמש ממונה ביטחון בגוף ציבורי, רשאים לערר לוועדת ערר שימנה השר לביטחון הפנים, בכל הנוגע להחלטותיו של הקצין המוסמך שלא לאשר את כשירותו של מועמד לשמש כממונה ביטחון, וכן בנושאים נוספים.

סעיף 7 לחוק עוסק בהרכבו של ועדת ערר. התיקון המוצע לסעיף 7, מבקש להוסיף להרכב ועדת הערר נציג צה"ל, כפי שיקבע ראש המטה הכללי, ככל שמדובר בהחלטת קצין מוסמך בעניין הגופים המנויים בתוספת החמישית לחוק.

עיקר 4 - לסעיף 10א

החוק בנוסחו הנוכחי קובע כי קצין מוסמך רשאי לתת הנחיות מקצועיות לגוף ציבורי, לממונה ביטחון או לאחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות, בכל הנוגע לפעולות אבטחה לרבות בעניין בקרה ודיווח. החוק קובע כי ניתן לפנות בבקשה לעיון חוזר בהנחיות אלה, לגורמים הרלוונטיים, מוצע להוסיף כי בקשה לעיון חוזר לעניין הנחיות מקצועיות שנתן נציג צה"ל תוגש למפקד חיל הים או ראש המטה בחיל הים בכל הנוגע להנחיות המקצועיות שניתנו על ידי צה"ל, בדומה לגורמים האחרים הקבועים בסעיף.

עיקר 5- לסעיף 18

מוצע להוסיף גם את התוספת החמישית לרשימת התוספות אשר שינויין מצריך אישור ראש הממשלה משיקולים של ביטחון המדינה, שלום הציבור וביטחונו.

עיקר 6 – לתוספת החמישית

הוספת תוספת חמישית לחוק, כך שתכלול גופים שחיל הים יהיה גורם מקצועי רשמי מנחה בהיבטי אבטחה לגופים הציבוריים המנויים בתוספת זו.

עיקר 7- תיקון עקיף לחוק הספנות

מאחר שהחוק כולל הגדרות למונח "מתקו ימי", כמפורט בעיקר 1 לעיל, מוצע לבצע ההתאמות הנדרשות בחוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבינלאומי ומתקנים ימיים), התשס"ח- 2008.

ג.    השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקנו סעיפים 1, 4, 7, 10א, 18 לחוק; תתוקן התוספת הרביעית לחוק; תתוסף תוספת חמישית לחוק; יתוקן סעיף 1 לחוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבינלאומי ומיתקנים ימיים), התשס"ח- 2008.

ד.      השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המנהלי

אין השפעה.

ה.   להלן נוסח החוק המוצע

תזכיר חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014

03200914