פרק א': הוראות כלליות

הגדרות

1.  

בחוק זה-

"דוחות כספיים" - מאזן, דוח רווח והפסד ודוח על תזרימי מזומנים, לרבות הביאורים להם;

"המשדר הציבורי" - תאגיד השידור שקם לפי חוק זה;

"השידורים" - שידורי רדיו ושידורי טלוויזיה הניתנים לציבור לפי חוק זה, וכן שירותים הנלווים להם במישרין לרבות חוזי או שמע, שידורים דו-כיוונים והידודים;

"המועצה" - מועצת המשדר הציבורי;

"המנהל הכללי" - המנהל הכללי של המשדר הציבורי;

"הפקה מקומית" - תכנית טלוויזיה שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני-הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, ואשר הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, בערבית, ברוסית או בשפה אחרת שאישר לה המנהל הכללי מראש, למעט שידורי חדשות, תכניות ספורט ותכניות בענייני היום; בהגדרה זו -

"רוב"- 75% לפחות;

"הפקה מקומית עצמית"- הפקה מקומית שהפיק המשדר הציבורי;

"הפקה מקומית קנויה"- הפקה מקומית שאינה אחת מאלה -

(1) הפקה מקומית עצמית;

(2) הפקה של מוסד ממשלתי;

(3) הפקה של גוף אחר, המשדר, לפי כל דין שידורי טלוויזיה לציבור או לחלק ממנו, או הפקה של תאגיד שגוף אחד כאמור הוא בעל שליטה או בעל עניין בו, במישרין או בעקיפין;

"השר"- חבר הממשלה, שהממשלה הסמיכה אותו לבצע חוק זה;

"ועדת האיתור" - הוועדה שמונתה לפי סעיף 8;

"חוק החברות" - חוק החברות, התשנ"ט- 1999;

"חוק החברות הממשלתיות" - חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה- 1975;

"חוק יסודות התקציב"- חוק יסודות התקציב, התשנ"ה-1985.

"נושא משרה" - מנהל כללי, משנה או סגן למנהל הכללי, כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה, חבר מועצה או מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי וכן מנהל החטיבה המסחרית;

"עלות שכר" – כל תשלום בעד העסקה, לרבות הפרשות מעסיק, תשלומי חובה או רשות שהמעסיק נושא בהם בשל ההעסקה, החזרי הוצאות המשולמים לעובד, תשלומים בעד סיום עבודה, רכב והוצאות השימוש בו וכל הטבה או תשלום אחר, בין אם הוא משולם על בסיס חודשי ובין אם לאו;

"רשות החברות הממשלתיות" - רשות החברות הממשלתיות שהוקמה בחוק החברות הממשלתיות;

"שידור ראשוני" - שידור ראשון של תכנית בישראל;

"שידורי חדשות" - שידורי מהדורות חדשות ויומני חדשות.

השידורים - שירות ציבורי

2.  

המשדר הציבורי יקיים את השידורים כשירות ציבורי.

תפקידי המשדר הציבורי

3.  

(א)  המשדר הציבורי יקיים את השידורים בשים לב לשיקוף הרבדים השונים בחברה הישראלית, וייתן ביטוי הוגן ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור.

(ב) המשדר הציבורי ישדר חדשות ותכניות בענייני היום באופן הגון, זהיר, נטול פניות ואמין.

(ג)  המשדר הציבורי יקדם את התרבות, את היצירה האיכותית ואת תעשיית הרדיו והטלוויזיה, והכל מתוך  יצירתיות, חדשנות ומקצועיות.

(ד) המשדר הציבורי יקיים שידורים הפונים לילדים ולנוער, ובמסגרתם יקדם יצירה של תכנים ערכיים, חינוכיים ולימודיים לילדים ולנוער.

(ה) המשדר הציבורי יפעל לקידום החדשנות בתחום תוכן השידורים והפצתם ובטכנולוגיות השידור.

(ו) המשדר הציבורי יקיים שידורים בשפה הערבית לצרכיה של האוכלוסייה דוברת הערבית בישראל.

המשדר הציבורי – תאגיד

4.  

(א)  המשדר הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית המתיישבת עם אופיו וטבעו כגוף מאוגד.

(ב) האורגנים של המשדר הציבורי הם המועצה והמנהל הכללי.

מקום מושבו של המשדר הציבורי

5.  

מקום מושבם של מוסדות המשדר הציבורי הוא בירושלים; עיקר שידוריו של המשדר הציבורי ישודרו מירושלים.

המשדר הציבורי גוף מבוקר

6.  

המשדר הציבורי יהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח- 1958 [נוסח משולב].

תחולת הוראות חוק החברות הממשלתיות

7.  

(א)  על המשדר הציבורי יחולו הוראות סעיפים 32(ב), 33(ב) ו-(ד), ו- 33א עד 33ג, לחוק החברות הממשלתיות, ואולם בכל מקום בו נאמר "דירקטור", "דירקטוריון", "השרים", "חברה" או "חברה ממשלתית" יקראו "חבר מועצה", "מועצה" "השר, שר האוצר" או "המשדר הציבורי", בהתאמה.

(ב) ביקש השר מרשות החברות הממשלתיות לבדוק את הדו"חות הכספיים שהוגשו לו לפי סעיף 22, יחולו על בדיקת רשות החברות הממשלתיות כאמור סעיפים 54(6) ו-55 לחוק החברות הממשלתיות.

פרק ב': ועדת האיתור

מינוי ועדת האיתור

8.  

(א)  תוקם ועדת איתור שתפקידה לאתר ולהציע מועמדים ראויים למועצת המשדר הציבורי כאמור בסעיף 18.

(ב) ועדת האיתור תמנה שלושה חברים, והם:

(1) יושב ראש הוועדה שיבחר השר, בהסכמת שר המשפטים, והוא  שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי;

(2) נציג ציבור בעל מעמד ומומחיות בתחום התקשורת, הכתובה או המשודרת, שיבחר יושב ראש הוועדה;

(3) נציג ציבור בעל מעמד בתחומי הכלכלה או הניהול שיבחר יושב ראש הוועדה.

(ג)  לצורך בחירת חברי הוועדה  האמורים בפסקאות (2) ו-(3) לסעיף קטן (ב) יושב ראש ועדת האיתור-

(1) יפרסם הודעה לציבור שבה יצויין כי כל אדם שמתקיימים בו תנאי הכשירות האמורים באותן פסקאות רשאי להציע את מועמדתו לכהן בוועדת האיתור, וכי כל גוף בלא מטרת רווח רשאי להציע מועמדים כאמור, והכל לפי הפרטים המפורטים בהודעה;

(2) רשאי לפנות מיוזמתו למועמדים העומדים בתנאי הכשירות האמורים באותן פסקאות ולהזמינם להגיש מועמדות.

איסור זיקה

9.  

לא ימונה לוועדת האיתור ולא יכהן בה מי שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה או מי שעוסק או שבשלוש השנים שקדמו להצגת המועמדות עסק בפעילות פוליטית.

עבודת ועדת האיתור

10.  

(א)  ועדת האיתור תמליץ לשר על מועמדים למועצת המשדר הציבורי; לעניין יושב ראש המועצה, תמליץ ועדת האיתור לשר על מועמד אחד בלבד.

(ב) לצורך איתור והצעה של מועמדים לפי הוראות סעיף זה, ועדת האיתור -

(1) תפרסם הודעה לציבור שבה יצוין כי כל אדם שמתקיימים בו תנאי הכשירות האמורים בסעיף 18(א) רשאי להציע את מועמדתו לכהן כחבר המועצה, וכי כל גוף בלא מטרות רווח רשאי להציע מועמדים כאמור, והכל לפי התנאים המפורטים בהודעה;

(2) רשאית לפנות מיוזמתה למועמדים העומדים בתנאי הכשירות האמורים בסעיף 18(א) ולהזמינם להגיש מועמדות.

(ג)  ועדת האיתור תעמיד לעיון הציבור את המלצותיה לפי סעיף זה.

סדרי עבודת ועדת האיתור

11.  

(א)  החלטות ועדת האיתור יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה.

(ב) ועדת האיתור תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

תקופת הכהונה

12.  

חבר ועדת האיתור ימונה לתקופה של ארבע שנים, ואולם:

(1) יושב ראש הוועדה רשאי להאריך את תקופת כהונתו של חבר הוועדה, עד לסיום הליכי מינויו של חבר ועדה במקומו.

(2) השר רשאי להאריך את תקופת כהונתו של יושב ראש הוועדה, עד לסיום הליכי מינוי יושב ראש במקומו.

סיום כהונה

13.  

(א)  חבר ועדת האיתור, למעט יושב ראש הוועדה, יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת האיתור;

(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר, בהסכמת יושב ראש ועדת האיתור, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;

(3) הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי, והשר, בהסכמת יושב ראש ועדת האיתור, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;

(4) הוא הורשע בעבירה שבשל מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו.

(ב) יושב ראש ועדת האיתור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר בהסכמת שר המשפטים,  העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;

(3) הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי, והשר בהסכמת שר המשפטים, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;

(4) הוא הורשע בעבירה שבשל מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו.

(ג)  חדל לכהן חבר ועדת האיתור, יפעל יושב ראש הוועדה למינוי חבר אחר במקומו לפי הוראות סעיף 8, בהקדם האפשרי, ואם חדל לכהן יושב ראש הוועדה – יפעל השר כאמור למינוי יושב ראש אחר במקומו.

השעיה מכהונה

14.  

הוגש נגד חבר ועדת האיתור כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף 13(א)(4), רשאי יושב ראש להשעותו מכהונתו, עד למתן פסק דין סופי בעניינו.

תוקף פעולות

15.  

קיום ועדת האיתור, סמכויותיה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו של אחד מחברי הוועדה.

תשלום לחברי ועדת איתור

16.  

(א)  חבר ועדת האיתור שאינו עובד מדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה זכאי לתשלום מהמשדר הציבורי בעבור השתתפות בישיבות ועדת האיתור, בהתאם לכללים החלים בעניין זה במדינה.

(ב) בסעיף זה, "עובד המדינה", "עובד גוף מתוקצב" ו"עובד גוף נתמך" - כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב.

גוף מבוקר

17.  

ועדת האיתור היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח- 1958 [נוסח משולב].

פרק ג': מועצת המשדר הציבורי

מועצת המשדר הציבורי

18.  

(א)  השר ימנה למשדר הציבורי מועצה בת 9 חברים, ובהם לפחות ארבע נשים, והם:

(1) יושב ראש המועצה, בעל תואר אקדמי וכן בעל ניסיון ניהולי משמעותי של חמש שנים לפחות באחד מאלה, או בעל ניסיון מצטבר בשניים אלה:

(א)  תפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי;

(ב) תפקיד ניהולי בכיר בתחום התקשורת.

(2) נציג ציבור בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד ניהולי בגוף שידור, בעיתון או באתר אינטרנט חדשותי;

(3) נציג ציבור בעל ניסיון משמעותי בתחום העיתונות הכתובה או המשודרת או באתרי אינטרנט  חדשותיים, ובכלל כך בעריכת תוכן;

(4) נציג ציבור בעל רקע וניסיון טכנולוגי משמעותי בתחום בעל זיקה לפעילות המשדר הציבורי;

(5) שני נציגי ציבור בעלי ניסיון משמעותי בניהול כספים בגופים עם מחזור משמעותי, אחד מהם בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית;

(6) נציג ציבור משפטן בעל ידע וניסיון בתחום השידורים;

(7) נציג ציבור בעל ניסיון משמעותי בתחום החינוך או בעל ניסיון בתחום השידורים לילדים ולנוער.

(ב) על מינוי יושב ראש המועצה יחולו הוראות סעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות, ואולם במקום הוראות סעיפים 16א ו- 24(ג) לחוק האמור יחולו הוראות סעיף קטן (א).

איסור זיקה

19.  

לא ימונה לחבר המועצה ולא יכהן בה מי שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, או שעוסק או שבשלוש השנים שקדמו להצגת המועמדות עסק בפעילות פוליטית.

תפקידי המועצה

20.  

תפקידי המועצה הם:

(1) לקבוע את מדיניות המשדר הציבורי ובכלל כך את מדיניות השידורים הכוללת, לשם מילוי התפקידים האמורים בסעיף 3 ובהתאם לתקציבו המאושר, ובלבד שהמועצה לא תשנה את אופן העברת השידורים אלא באישור השר ולא תשנה את מספר ואת ערוצי השידור או רשתות השידור אלא באישור השר;

(2) לאשר את לוחות השידורים העונתיים של המשדר הציבורי בהיבט של עמידתם בשיעורי ההוצאה שנקבעו סעיף 65;

(3) לפקח על תכני השידורים כך שיהיו תואמים לתפקידי המשדר הציבורי כאמור בסעיף 3;

(4) למנות את המנהל הכללי לפי הוראות סעיף 37 ולפקח על פעולותיו;

(5) לאשר את המבנה הארגוני של המשדר הציבורי ובכלל זה את שיא כוח האדם בתאגיד, ואת תנאי ההעסקה של העובדים במשדר הציבורי;

(6) לדון בהצעת התקציב השנתי המאוזן של המשדר הציבורי שהכין המנהל הכללי לפי סעיף 41(א)(2) לאשרה, ולהביאה לאישור השר ושר האוצר לא יאוחר משלושים ימים לפני תום שנת הכספים הקודמת לה;

(7) לדון בתכנית העבודה השנתית שהגיש לה המנהל הכללי לפי סעיף 41(א)(3) ובכלל זה ביעדיו השנתיים של המשדר הציבורי, לבדוק את התאמתה להצעת התקציב השנתי שהוגשה לה לפי פסקה (6) ולאשר את התכנית האמורה;

(8) לפקח על עמידתו של המשדר הציבורי ביעדי התקציב השנתי המאושר וביצועו;

(9) להיות אחראית לעריכת הדוחות הכספיים ולאישורם, ובכלל זה לדון בהערות רואי החשבון לגבי הדוחות הכספיים, וכן לדון לאחר אישור הדו"חות הכספיים בכל פרט שלגביו הסתייג רואה החשבון, העיר הערה או נמנע מלחוות דעתו;

(10) לקבוע עסקאות מסוג מסוים או שיש להן היקף תקציבי מסוים שהמנהל הכללי או מי מטעמו רשאי להתקשר בהן בשם המשדר הציבורי, יחד עם מי שתקבע המועצה לענין זה וכן לקבוע עסקאות מסוג מסויים או שיש להן היקף תקציבי שתקבע הטעונות את אישורה, ולדון באישורן של עסקאות כאמור;

(11) לדון בדוח הפעילות שהגיש לה המנהל הכללי לפי סעיף 41(א)(5) ובדוח השנתי שהגיש לה המבקר הפנימי לפי סעיף 48(ב)(2);

(12) לקבוע נהלים בדבר השתתפות מעת לעת ובאופן שאינו קבוע של חבר המועצה או של מנהל הכללי בשידורים, כמומחה בתחום עיסוקו, כאמור בסעיפים 31 או 45, לפי העניין;

(13) לקבוע יעדים מדידים לבחינת ביצועי המנהלים של המשדר הציבורי;

(14) לפקח על פעילותה של החטיבה המסחרית, בהתאם להוראות סעיף 59;

(15) לבצע על תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק זה.

סמכות שיורית

21.  

סמכות של המשדר הציבורי שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של המשדר הציבורי, רשאית המועצה להפעילה.

דוחות כספיים ודוחות על פעילות המשדר הציבורי

22.  

(א)  יושב ראש המועצה יגיש לשר אחת לשנה את הדוחות הכספים וכן דוח על פעילותו של המשדר הציבורי; בדוח הפעילות יפורטו בין השאר, היעדים שקבעה המועצה, עמידתו של המשדר הציבורי ביעדים האמורים וכן עמידתו בדרישת ההוצאה לשידורים לפי סעיף 65, לרבות רשימה של גופי ההפקה שעימם התקשר ושיעורו של סכום ההתקשרות השנתי עם אותו גוף הפקה, מתוך כלל ההוצאה השנתית להפקות מקומיות קנויות ולספורט.

(ב) המשדר הציבורי יפרסם את הדוחות האמורים בסעיף זה באתר האינטרנט שלו ובכל דרך אחרת שימצא לנכון, וימציא העתק לכל דורש.

ישיבות המועצה

23.  

(א)  ישיבות המועצה יתקיימו לפי צרכי המשדר הציבורי ולפחות אחת לחודש.

(ב) המניין החוקי לישיבות המועצה הם רוב חבריה המכהנים.

(ג)  יושב ראש המועצה יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדיהן ואת סדר היום שלהן; שליש מחברי המועצה המכהנים רשאים לבקש מיושב ראש המועצה לזמן ישיבה; הוגשה בקשה כאמור, יכנס יושב ראש המועצה ישיבה בתוך 14 ימים מיום הגשת הבקשה.

(ד) המועצה תזמין את המנהל הכללי ואת מי שהמנהל הכללי ימצא כי דרוש לדיון או את מי שהיא תסבור כי דרוש לדיון, לכל ישיבה שתעסוק באישור לוח השידורים לפי סעיף 20(2) וכן לישיבות אחרות שהמועצה תמצא לנכון.

סדרי עבודת המועצה

24.  

(א)   

(1) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בישיבה; היו הקולות שקולים, תכריע עמדתו של יושב ראש המועצה, אם השתתף בישיבה;

(2) על אף הוראות פסקה (1), החלטות המועצה בעניינים המנויים בסעיף 20(2) ו-20(6), ובעניין מינוי המנהל הכללי או העברתו מכהונה יתקבלו ברוב של שני שלישים מחברי המועצה המשתתפים בישיבה.

(ב)  

המועצה תערוך פרוטוקולים של דיוניה.

(ג)   

החלטות המועצה יועמדו לעיון הציבור בין השאר באתר האינטרנט של המשדר הציבורי.

(ד)  

המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

ועדות משנה

25.  

המועצה רשאית, לצורך ביצוע תפקידיה, למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל ענין שתראה לנכון, לקבוע את תפקידיהן ולאצול להן מסמכויותיה לפי חוק זה, למעט סמכויות אלה:

(1) קביעת כללים;

(2) מינוי המנהל הכללי ופיטוריו;

(3) אישור תקציב המשדר הציבורי;

(4) אישור הדוחות הכספיים;

(5) שינוי במספר ערוצי השידור או רשתות השידור.

ועדת הביקורת

26.  

(א)  המועצה תמנה, מבין חבריה, ועדת ביקורת שמספר חבריה לא יפחת משלושה, ובלבד שאחד מהם הוא, במידת האפשר, בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית שמונה לפי סעיף 18(א)(5) ואחד מהם משפטן שמונה לפי סעיף 18(א)(6); יושב ראש המועצה לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.

(ב) ועדת הביקורת -

(1) תעמוד על ליקויים בניהול המשדר הציבורי, בין השאר תוך התייעצות עם המבקר הפנימי של המשדר הציבורי או עם רואה החשבון המבקר, ותציע למועצה דרכים לתיקונם; מצאה ועדת הביקורת ליקוי כאמור שהוא ליקוי מהותי, תקיים ישיבה אחת לפחות לענין הליקוי הנדון, בנוכחות המבקר הפנימי או רואה החשבון המבקר, לפי העניין, ובלא נוכחות של נושאי משרה במשדר הציבורי; על אף האמור בסעיף זה, נושא משרה רשאי להיות נוכח לשם הצגת עמדה בנושא שבתחומי מומחיותו; בפסקה זו, "נושא משרה"- למעט חבר המועצה.

(2) תבחן את מערך הביקורת הפנימית של המשדר הציבורי ואת תפקודו של המבקר הפנימי וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו, בשים לב, בין השאר לצרכיו המיוחדים של המשדר הציבורי ולגודלו;

(3) תדון בדוחות של מבקר הפנים, דוחות מבקר המדינה ודוחות ביקורת אחרים;

(4) תבחן את תכנית העבודה של מבקר הפנים לפני הגשתה לאישור המועצה ותציע שינויים בה;

(5) תקבע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות של עובדי המשדר הציבורי בקשר לליקויים בניהולו ולגבי ההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו כאמור.

(ג)  יושב ראש ועדת הביקורת יכנס את ועדת הביקורת לדיון בנושאים שיועמדו על סדר יומה על ידו או על ידי חבר ועדה אחר או על ידי המועצה, המנהל הכללי, או המבקר הפנימי.

(ד) מי שאינו חבר בוועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת דיון ובעת קבלת החלטות הוועדה, אלא אם כן קבעו יושב ראש הוועדה או הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מסויים או לשם ניהולה התקין של הישיבה.

(ה) על אף הוראות סעיף קטן (ד) המבקר הפנימי והיועץ המשפטי של המשדר הציבורי יקבלו הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיו רשאים להשתתף בהן.

(ו) הודעה על קיום ישיבת ועדת הביקורת שבה עולה נושא הנוגע לביקורת הדוחות הכספיים תומצא לרואה החשבון המבקר, שיהיה רשאי להשתתף בה.

(ז)  ועדת הביקורת תגיש למועצה, ולמנהל הכללי דוח על פעילותה לפחות אחת לשנה.

גמול

27.  

(א)  חבר המועצה, שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה זכאי לגמול והחזר הוצאות בעד כל ישיבת מועצה שבה השתתף, בשיעור שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל ממקור אחר תמורה בעבור ההשתתפות.

(ב) חבר המועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהמועצה החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה, לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל ממקור אחר החזר הוצאות.

(ג)  שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולם גמול והחזר הוצאות לפי סעיף זה לחברי המועצה ואת שיעוריהם.

(ד) בסעיף זה, "עובד המדינה", "עובד גוף מתוקצב" ו"עובד גוף נתמך" - כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב.

שיקול דעת עצמאי

28.  

(א)  חבר מועצה בכשירותו ככזה, יפעיל שיקול דעת עצמאי בהצבעה במועצה, לא יהיה צד להסכם הצבעה; ייראו באי הפעלת שיקול דעת עצמאי כאמור, או בהסכם הצבעה, הפרת חובת אמונים.

(ב) מבלי לגרוע מהוראות כל דין, על מי שהפר הוראת סעיף קטן (א) יחולו החובות והאחריות החלים על חברי מועצה לפי כל דין.

זכות לקבל מידע

29.  

לכל חבר מועצה הזכות לבדוק את מסמכי המשדר הציבורי ואת רישומיו ולקבל העתקים מהם בזמן סביר, וכן לבדוק את נכסי המשדר הציבורי והתחייבויותיו, ככל שהדבר דרוש למילוי חובותיו כחבר מועצה; בדיקת המסמכים, ונכסים וההתחייבויות לפי סעיף זה, תיעשה באמצעות המנהל הכללי.

ניגוד עניינים

30.  

(א)  חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעסקה או בעניין העומדים לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העסקה או העניין האמורים עומדים לדיון; חבר המועצה לא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הוועדה באותה עסקה או באותו עניין כאמור, לא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או הקשורה עמם, ולא יטפל בהם במסגרת תפקידו גם מחוץ לישיבות המועצה או הוועדה.

(ב) חבר המועצה, קרובו, סוכנו, שותפו או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל עניין או מנהל בו, לא יתקשר בעסקה עם המשדר הציבורי, ולא יועסק בידי המשדר הציבורי; בסעיף זה, "בעל עניין" – כהגדרתו בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן- 1990.

השתתפות חבר מועצה בשידורים

31.  

חבר המועצה לא ישתתף בשידורים; ואולם הוא רשאי להשתתף מעת לעת ובאופן שאינו קבוע בשידורים, כמומחה בתחום עיסוקו, בהתאם לנהלים שקבעה המועצה לפי סעיף 20(12).

שמירת תוקף

32.  

קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף פעולותיה, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בהם, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

תקופת כהונה

33.  

חבר מועצה ימונה לתקופה של ארבע שנים ואולם, השר רשאי להאריך את כהונתו לשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים בכל פעם.

סיום כהונה והשעיה

34.  

(א)  חבר מועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;

(3) הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי, והשר לאחר שהתייעץ עם ועדת האיתור, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;

(4) הוא נעדר בלא סיבה סבירה, משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת, והשר העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב; יושב ראש הוועדה ידווח לשר על חבר המועצה שנעדר מישיבותיה כאמור;

(5) השר מצא כי התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם, לפי דין, מלכהן כחבר המועצה;

(6) הוא הורשע בעבירה שבשל מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן בתפקידו.

(ב) הוגש נגד חבר המועצה כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי השר להשעותו מכהונתו, עד למתן פסק דין סופי בעניינו;

(ג)  חדל לכהן חבר המועצה, יפעל השר למינוי חבר אחר במקומו לפי הוראות סעיף 10, בהקדם האפשרי.

מינוי ממלא מקום זמני ליושב ראש המועצה

35.  

(א)  התפנתה משרתו של יושב ראש המועצה וטרם התמנה אחר במקומו או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימנה לו השר ממלא מקום מבין חברי המועצה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.

(ב) הושעה יושב ראש המועצה מכהונתו לפי הוראות סעיף 34(ב) ימנה לו השר ממלא מקום מבין חברי המועצה למשך תקופת ההשעייה.

פיזור המועצה

36.  

(א)  ראתה הממשלה כי המועצה אינה ממלאת באופן מובהק את התפקידים והחובות שהוטלו עליה לפי חוק זה, ובכלל זה כי המועצה לא הגישה לאישור השר ושר האוצר הצעת תקציב שנתי מאוזן של המשדר הציבורי לפי סעיף 20(6) או לא קיימה ישיבות בתדירות שנקבעה לפי סעיף 23(א) תתרה הממשלה, במועצה, בכתב, כי אם בתוך תקופה שקבעה לא תמלא המועצה את חובותיה, הממשלה תפזרה; השר רשאי לפנות לממשלה, בבקשה בכתב, להתרות במועצה לפי הוראות סעיף זה.

(ב) לא מילאה המועצה את חובותיה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך התקופה שקבעה הממשלה בהתראתה, רשאית הממשלה להוראות על פיזורה.

(ג)  השר הממונה ימנה בתוך שישים ימים מיום פיזור המועצה לפי סעיף קטן (ב), מועצה חדשה.

(ד) מועצה שפוזרה תמשיך לכהן כמועצה זמנית עד למינויה של המועצה החדשה; מועצה זמנית תימנע ככל האפשר מקבלת החלטות משמעותיות שאינן נדרשות לצורך תפקודו השוטף והתקין של המשדר הציבורי.

פרק ד': המנהל הכללי, בעלי תפקידים מיוחדים ועובדי המשדר הציבורי

המנהל הכללי של המשדר הציבורי

37.  

(א)  המועצה תמנה מנהל כללי למשדר הציבורי שהוא בעל תואר אקדמי, וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה או בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות באלה:

(1) תפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי;

(2) תפקיד ניהולי בכיר בתחום התקשורת.

(ב) המועמדים לתפקיד המנהל הכללי של המשדר הציבורי ייבחרו בידי ועדה שחבריה הם כמפורט להלן (בסעיף זה – ועדה לאיתור המנהל הכללי):

(1) יושב ראש המועצה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(2) שני חברי המועצה שתבחר המועצה.

(ג)  הוועדה לאיתור המנהל הכללי תאתר מועמדים לתפקיד המנהל הכללי, לרבות בדרך של פרסום הודעה לציבור.

(ד) על מינוי המנהל הכללי יחולו הוראות סעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות, ואולם במקום הוראות סעיפים 16א ו-37(ג) לחוק האמור יחולו הוראות סעיף קטן (א).

תקופת הכהונה של המנהל הכללי

38.  

(א)  המנהל הכללי ימונה לתקופה של ארבע שנים, ואפשר לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת, אחת בלבד, ברציפות.

(ב) המנהל הכללי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחד מאלה:

(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המועצה;

(2) המועצה קבעה כי נבצר ממנו למלא את תפקידו דרך קבע;

(3) המועצה קבעה ברוב של שני שלישים מחבריה שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי;

(4) המועצה קבעה כי המשדר הציבורי לא עמד בחובותיו לפי סעיף 65;

(5) הוא הורשע בעבירה שבשל מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו;

(6) המועצה קבעה כי התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם לפי דין מלכהן כמנהל כללי.

(ג)   

(1) סבר השר כי מתקיים טעם מהטעמים המנויים בסעיף קטן (ב)(2) או (3) או (4)  להפסקת כהונתו של המנהל הכללי, והמועצה לא דנה בהפסקת הכהונה כאמור, רשאי השר לפנות אליה, בכתב, בבקשה לעשות כן;

(2) פנה השר למועצה לפי הוראות פסקה (1) והמועצה בתוך שלושים יום, לא דנה בהפסקת כהונתו של המנהל הכללי כאמור באותה פסקה, רשאי השר, לאחר ששמע את טענותיו של המנהל הכללי, לפנות בעניין לממשלה ולהמליץ על הפסקת כהונתו של המנהל הכללי בשל טעם מהטעמים המנויים בסעיף קטן (ב)(2),  (3) או (4).

(ד) חדל המנהל הכללי לכהן, תמנה המועצה, מנהל כללי אחר במקומו, בתוך שישים ימים, בהתאם להוראות סעיף 37.

השעיה מכהונה

39.  

הוגש נגד המנהל הכללי כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף 38(ב)(5), תשעה אותו המועצה מתפקידו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.

מינוי ממלא מקום זמני למנהל הכללי

40.  

(א)  התפנתה משרתו של המנהל הכללי וטרם מונה אחר במקומו או החליטה המועצה כי נבצר מהמנהל הכללי באופן זמני למלא את תפקידו, תמנה לו ממלא מקום לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ורשאית היא להאריך את תקופת המינוי לתקופה אחת נוספת, שלא תעלה על שלושה חודשים.

(ב) הושעה המנהל הכללי מכהונתו לפי הוראות סעיף 39, תמנה לו המועצה ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות כאמור בסעיף 37(א) למשך תקופת ההשעיה.

תפקידי המנהל הכללי

41.  

(א)  תפקידי המנהל הכללי הם:

(1) להיות אחראי לניהול השוטף של המשדר הציבורי בהתאם להחלטות המועצה ולהנחיותיה;

(2) להכין הצעת תקציב מאוזן של המשדר הציבורי, לכל שנת כספים, להביאה לפני המועצה שישים ימים לפחות לפני תום השנה, ולהיות אחראי לביצוע התקציב כאמור, לאחר אישורו;

(3) להגיש לאישור המועצה, מדי שנה, יחד עם הצעת התקציב כאמור בפסקה (2), תכנית עבודה שנתית שתכלול, בין השאר, את יעדי המשדר הציבורי לשנה הקרובה, את הפעולות המתוכננות להיעשות בידי המשדר הציבורי להשגת היעדים האמורים ואת דרכי מימון התכנית;

(4) לשמש העורך הראשי של השידורים, ולהעביר את לוחות השידורים לאישור המועצה;

(5) להגיש למועצה, אחת לשישה חודשים לפחות, דוח ובו פירוט של פעילות המשדר הציבורי בתקופה שאליה מתייחס הדוח, והתייחסות למימוש היעדים שהוגדרו בתכנית העבודה השנתית, בתקופה האמורה.

סמכויות המנהל הכללי

42.  

למנהל הכללי יהיו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של המשדר הציבורי, שאינן נתונות לאחר לפי חוק זה, ובכלל זה –

(1) ייצוג המשדר הציבורי בכל תפקיד מתפקידיה וחתימה בשמה על מסמכים ועסקאות, בכפוף להוראות סעיף 20(10);

(2) קבלת עובדים למשדר הציבורי בהתאם להוראות לפי סעיף 49 ובשים לב לשיא כוח האדם שאושר בידי המועצה לפי סעיף 20(5).

נטילת סמכויות המנהל הכללי

43.  

(א)  המועצה רשאית להורות למנהל הכללי כיצד לפעול לעניין מסוים; לא קיים המנהל הכללי את ההוראה, רשאית המועצה להפעיל את הסמכות הנדרשת לביצוע ההוראה במקומו.

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין תפקידיו של המנהל הכללי כעורך ראשי.

חובת דיווח

44.  

(א)  המנהל הכללי יודיע ליושב ראש המועצה, בלא דיחוי, על כל עניין מהותי בתאגיד הנוגע לתפקידי המועצה; היה העניין חורג או עשוי לחרוג ממה שקבעה המועצה לפי סמכותה, יזמן יושב ראש המועצה ללא דיחוי ישיבה של המועצה ויביא בפניה את ההודעה.

(ב) המנהל הכללי ימסור למועצה דוח על הפעילות השוטפת של התאגיד הציבורי במועדים שקבעה לכך המועצה.

השתתפות המנהל הכללי בשידורים

45.  

המנהל הכללי לא ישתתף בשידורים; ואולם הוא רשאי להשתתף מעת לעת ובאופן שאינו קבוע בשידורים, כמומחה בתחום עיסוקו, בהתאם לנהלים שקבעה המועצה לפי סעיף 20(12).

רואה חשבון מבקר

46.  

(א)  רשות החברות הממשלתיות תמנה למשדר הציבורי רואה חשבון מבקר; על מינוי רואה החשבון ועל שכרו יחולו ההוראות לפי סעיף 44 לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים.

(ב) רואה החשבון רשאי לעיין בכל עת במסמכי המשדר הציבורי הדרושים לו לצורך מילוי תפקידו ולקבל הסברים לגביהם.

(ג)  רואה החשבון המבקר רשאי להשתתף בכל ישיבת המועצה הדנה בדוחות הכספיים שלגביהם ביצע פעולות ביקורת או בישיבת המועצה המתכנסת לפי סעיף קטן (ו).

(ד) על רואה החשבון המבקר יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 45 לחוק החברות הממשלתיות והוראות סעיפים 160 ו-161 לחוק החברות.

(ה) נודע לרואה החשבון המבקר אגב פעולת הביקורת, על ליקויים מהותיים בבקרה החשבונאית של המשדר הציבורי, ידווח על כך ליושב ראש המועצה ולרשות החברות הממשלתיות.

(ו) הודיע רואה החשבון המבקר על ליקויים כאמור בסעיף קטן (ה), יזמן יושב ראש המועצה, בלא דיחוי, ישיבת מועצה לדיון בנושאים שהובאו לידיעתו.

(ז)  רואה החשבון המבקר אחראי כלפי המשדר הציבורי ורשות החברות הממשלתיות לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים.

(ח) אין בהוראות סעיף קטן (ז) כדי לגרוע מאחריותו של רואה החשבון המבקר לפי כל דין.

יועץ משפטי

47.  

למשדר הציבורי יהיה יועץ משפטי אשר יהיה עובד המשדר הציבורי.

מבקר פנימי

48.  

(א)  המבקר הפנימי של המשדר הציבורי יהיה עובד המשדר הציבורי.

(ב) הוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992 (בסעיף זה – חוק הביקורת הפנימית), יחולו בשינויים אלה:

(1) על אף האמור בסעיף 5(ד) לחוק הביקורת הפנימית, יושב ראש המועצה  יהיה הממונה על המבקר הפנימי;

(2) בלי לגרוע מהוראות סעיף 6 לחוק הביקורת הפנימית, המבקר הפנימי יגיש דין וחשבון על ממצאיו למועצה ולוועדת הביקורת, ובכלל זה דין וחשבון שנתי;

(3) בלי לגרוע מהוראות סעיף 7 לחוק הביקורת הפנימית –

(א)  קביעת תכנית העבודה של המבקר הפנימי תיעשה לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של המשדר הציבורי;

(ב) המועצה  רשאית, בשים לב לתכניות העבודה המאושרות, להטיל על המבקר הפנימי משימות של ביקורת פנימית נוספות על הקבועות בתכנית העבודה;

(ג)  המבקר הפנימי יגיש לוועדת הביקורת הצעה לתכנית עבודה שנתית, או תקופתית לצורך בחינתה לפי סעיף 26(ב)(4); ועדת הביקורת תגיש את תכנית העבודה לאישור המועצה בצירוף הצעותיה והמלצותיה והמועצה תאשרה בשינוים הנראים לה.

קבלת עובדים ותנאי עבודתם

49.  

(א)  קבלת עובדי המשדר הציבורי ומינוים יהיו במכרז.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סגנים למנהל הכללי ומנהלי חטיבות השידור, הכפופים במישרין למנהל הכללי, ייבחרו בדרך של ועדת איתור שתורכב מהמנהל הכללי ושני חברי מועצה, שבחרה המועצה.

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (א), המשדר הציבורי רשאי יהיה לקבל  עובדים בתפקידי עיתונאים, עורכי חדשות, או מגישי תכניות, על פי שיקול דעתו המקצועי של מנהל חטיבת החדשות באישור המנהל הכללי ובלבד שלא יחרוג ממסגרת התקציב; עלתה הוצאת עלות השכר לעובד מסויים על סכום שקבעה המועצה, תאשר ועדת התקשרויות של המועצה, שהוקמה לעניין זה לפי סעיף 25,  את העלות האמורה.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), המשדר הציבורי רשאי להתקשר לתקופות מוגבלות או למשימות מסוימות, עם אדם כלשהו, אם קיימת, בנסיבות העניין, הצדקה מיוחדת להתקשרות בתחום התוכן והיצירה, ובשים לב לכישוריו המיוחדים של אותו אדם.

פרק ה': חובת אמונים וחובת זהירות של נושא משרה

חובת זהירות

50.  

(א)  נושא משרה חב כלפי המשדר הציבורי חובת זהירות כאמור בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

(ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת זהירות של נושא המשרה כלפי אדם אחר.

אמצעי זהירות ורמת מיומנות

51.  

נושא משרה יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, ובכלל זה ינקוט, בשים לב לנסיבות הענין, אמצעים סבירים על מנת להבטיח כי פעולות הנעשות על ידיו בתוקף תפקידו עולות בקנה אחד עם תכליות המשדר הציבורי, וכן ינקוט אמצעים כאמור לקבלת מידע שיש לו חשיבות לצורך קבלת החלטה או ביצוע פעולה הנעשים על ידיו בתוקף תפקידו.

חובת אמונים

52.  

נושא משרה חב חובת אמונים למשדר הציבורי וינהג במילוי תפקידו בהגינות, בנאמנות ובלא משוא פנים.

תרופות

53.  

(א)  על הפרת חובת אמונים של נושא משרה כלפי המשדר הציבורי יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה, בשינויים המחויבים.

(ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), רואים נושא משרה שהפר חובת אמונים כלפי המשדר הציבורי כמי שהפר התקשרות עמו.

(ג)  המשדר הציבורי רשאי לבטל פעולה שעשה נושא משרה בשמו כלפי אדם אחר או לתבוע מאותו אדם את הפיצויים המגיעים לו מנושא משרה, אף בלא ביטול הפעולה, אם אותו אדם ידע על הפרת חובת האמונים של נושא המשרה.

תביעה בשם המשדר הציבורי

54.  

היועץ המשפטי לממשלה רשאי, מיוזמתו או לבקשת השר, לתבוע בשם המשדר הציבורי, נושא המשרה בשל נזק שנגרם למשדר הציבורי ממעשה או ממחדל בניגוד לחובותיו כלפי המשדר הציבורי על פי דין.

פרק ו': הממונה על קבילות הציבור

ממונה על קבילות הציבור

55.  

(א)  יושב ראש המועצה ימנה, באישור המועצה, ממונה על קבילות הציבור במשדר הציבורי (להלן - ממונה על הקבילות), לתקופת כהונה של חמש שנים.

(ב) הממונה על הקבילות ידון ויברר קבילות ותלונות מטעם הציבור בכל הנוגע למשדרי המשדר הציבורי או לאופן פעולתו של המשדר הציבורי; המועצה תקבע כללים לפעולתו של הממונה על הקבילות, לרבות לענין אופן בירור התלונות.

(ג)  הממונה על הקבילות רשאי שלא לטפל בתלונה או בקבילה אם גוף אחר במשדר הציבורי מוסמך לדון ולהכריע בה.

(ד) החליט הממונה על הקבילות שלא לטפל בתלונה בשל קיום גוף כאמור בסעיף קטן (ג) ידווח על כך ליושב-ראש המועצה ויעביר למועצה את הטיפול בקבילה.

(ה) מצא הממונה על הקבילות, לאחר דיון בקבילה ושמיעת הנוגעים בדבר, כי צדק הקובל בפנייתו, וכי המשדר הציבורי פעל שלא כדין בענין מסוים, רשאי הוא להורות למנהל הכללי לשדר את ממצאיו בשידורי הטלויזיה או הרדיו בדרך ובמועד שהורה.

פרק ז': תשדירי פרסומת והודעות, תשדירים לציבור והודעות חסות

פרסומת והודעות ברדיו

56.  

(א)  המשדר הציבורי רשאי לשדר ברדיו תשדירי פרסומת והודעות תמורת תשלום (להלן - תשדירי פרסומת והודעות).

(ב) המועצה תקבע, בהתייעצות עם המנהל הכללי, כללים בדבר –

(1) איסורים ומגבלות על תשדירי פרסומת והודעות;

(2) כל הנוגע להכנתם ולשידורם של תשדירי פרסומת והודעות.

תשדירים לשירות הציבור

57.  

(א)  בסעיף זה –

"גוף ציבורי" – כל אחד מאלה:

(1) משרד ממשלתי ומוסד ממוסדות המדינה;

(2) רשות מקומית;

(3) תאגיד שהוקם בחוק;

(4) גוף הפועל שלא למטרות רווח.

"תשדיר לשירות הציבור" – תשדיר מטעם גוף ציבורי שמטרתו מתן שירות לציבור, בין בדרך של מתן מידע והדרכה לגבי שירותים ציבוריים או לשם קידומם של ענפים במשק, ובין בדרך של הכוונה או מתן ייעוץ בנושאים שבטובת הציבור, והכל בלא ציון שמו של יצרן מסוים.

(ב) המשדר הציבורי רשאי לשדר, במסגרת שידוריו, תשדירים לשירות הציבור, תמורת תשלום.

הודעות חסות

58.  

(א)  בסעיף זה, "הודעת חסות" –  ציון השתתפותו של גורם חוץ במימון משדר (בהגדרה זו- המממן), בדרך של הקרנת שקופית או קריאת האמור בה, ויכול שבשקופית יצוינו שמות מוצריו של המממן, סימנו המסחרי של המממן או של מוצריו, ותיאור מאפייניהם העיקריים, אך למעט תיאור איכותי- השוואתי של המוצרים.

(ב) המשדר הציבורי רשאי לשדר, במסגרת שידוריו, הודעות חסות.

החטיבה המסחרית

59. ?

(א)  מכירת זמן שידור עבור תשדירי פרסומת והודעות, תשדירים לשירות הציבור ומכירת חסויות, וכן הזמנתם והכנתם,  תיעשה באמצעות חטיבה אשר פעילותה תופרד מיתר פעילות  המשדר הציבורי והיא תהיה כפופה ליושב ראש המועצה במישרין; החטיבה תהיה רשאית להכין או להפיק את תשדירי הפרסומת, ההודעות, התשדירים לשירות הציבור והודעות החסות.

(ב) המועצה תמנה ועדת משנה לפיקוח על פעילותה של החטיבה המסחרית; בראש הוועדה יעמוד יושב ראש המועצה.

פרק ח': נכסים, תקציב וכספים

איסור העברת נכסים

60.  

(א)  המשדר הציבורי לא יהא רשאי למכור או להעביר בדרך אחרת משדרים, נכס מקרקעין או נכסים אחרים שבבעלותו, שהשר קבע בתקנות כי הם נכסים חיוניים, אלא באישור השר.

(ב) המשדר הציבורי לא יהא רשאי למשכן נכס חיוני כמשמעותו בסעיף קטן (א) שברשותו או להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים, אלא באישור השר.

תקציב המשדר הציבורי

61.  

(א)  תקציב המשדר הציבורי יורכב מהכנסות המשדר הציבורי לפי חוק זה, מהסכום הנוסף, כהגדרתו בסעיף 84(א) לפקודת התעבורה, וסכום נוסף אשר יועבר אל המשדר הציבורי כאמור בסעיף קטן (ב).

(ב) משרד התחבורה ינכה מתוך סכומי אגרת רשיון לרכב מנועי, שסכומה נקבע בתקנות לפי פקודת התעבורה, סכום של  120 – [1]220 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה - הסכום המועבר), ויעבירה אל המשדר הציבורי ;יראו את הסכום המועבר כסכום ששולם ישירות אל המשדר הציבורי ולא להכנסות המדינה.

(ג)  הסכום המועבר יתעדכן מדי שנה, לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן.

(ד) שיעור עלות שכר העובדים הכוללת במשדר הציבורי, לשנת הכספים יעמוד לכל היותר על שלושים וחמישה אחוזים, מסך הכנסות המשדר הציבורי לאותה תקופה.

(ה) לא התקיים בתקציב המשדר הציבורי התנאי הקבוע בסעיף קטן (ד), לא תאשר המועצה תקציב זה כאמור בסעיף 20(6).

(ו) עד תום 45 ימים שלאחר תום שנת כספים, יודיע המנהל הכללי, בדרך שיקבע שר האוצר, למועצה, לשר ולשר האוצר, האם שיעור עלות שכר העובדים הכוללת במשדר הציבורי, לגבי אותה תקופה, עמד במגבלה הקבועה בסעיף קטן (ד), (להלן – הודעת המנהל הכללי). 

(ז)  שר האוצר יבחן את הודעת המנהל הכללי, ויהיה רשאי לדרוש מהמנהל הכללי כל מידע הנדרש לו, לפי שיקול דעתו, לצורך הבחינה. עם תום הבחינה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד קבלת הודעת המנהל הכללי או ממועד קבלת המידע שנדרש ממנו כאמור, לפי המאוחר מבניהם, יקבע שר האוצר, אם המשדר הציבורי עמד בתנאי סעיף קטן (ד), לגבי שנת הכספים שהודעת המנהל הכללי מתייחסת אליה; החליט שר האוצר כי המשדר הציבורי לא עמד במגבלה האמורה, או לחלופין, הודיע המנהל הכללי כי שיעור עלות שכר העובדים חורג מן המגבלה האמורה, יחולו, במצטבר, החל ממועד החלטתו, וכל עוד לא החליט שר האוצר אחרת, הוראות אלו: 

(1) לא יוגדל, מכל סיבה שהיא, השכר שמשלם המשדר הציבורי לעובד המשדר הציבורי ביחס לשכר ששולם לאותו עובד, ערב החלטת שר האוצר, אלא אם כן אישר שר האוצר אחרת.

(2) לא יקבל המשדר הציבורי עובדים חדשים, אלא באישור שר האוצר;

(3) לא יתקשר המשדר הציבורי עם נותן שירות, לצורך ביצוע שירות שהתבצע עובר להחלטת שר האוצר על ידי עובד המשדר הציבורי, אלא באישור שר האוצר;

(4) לא ישלם המשדר הציבורי מענקים או פרמיות לעובדים, אם אישיים או קבוצתיים;

(5) לעניין פסקאות (1) ו-(4), לא יובא בחשבון חישוב תשלום חד פעמי המשולם לעובד המשדר הציבורי עקב סיום עבודה.

(6) הוראות סעיפים 29א, 29ב, 33א(ב1), ו-(ד) עד (ו), 34(א)(1) ו-(ב), 35, 35א, 36, 37(ד) עד (ו) ו-29 לחוק יסודות התקציב, לעניין שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה, לרבות הסמכויות הנתונות בהן, יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי תשלום הטבה כספית הקשורה בעבודה, שנעשתה בידי מעביד בניגוד להוראות לפי סעיף זה.

(ח) האמור בסעיף זה יחול על אף האמור בכל הסכם במשדר הציבורי. לענין זה, "הסכם" - הסכם קיבוצי, צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, הסדר קיבוצי, הוראת מינהל, או חוזה עבודה אישי.

דרכי הכנת התקציב

62.  

דרכי הכנת התקציב, דרכי אישורו, והנושאים שיכללו בו, ייקבעו על ידי שר האוצר בתקנות.

מילוות

63.  

המשדר הציבורי רשאי לקבל מילוות למטרות פיתוח ובלבד שהמועצה אישרה זאת ברוב של שני שלישים מחבריה; מילווה בסכום העולה על 20 מיליון שקלים חדשים טעון אישור שר האוצר.

פרק ט': תכני השידור הציבורי

ערוצי השידור

64.  

המשדר הציבורי ישדר במסגרת שלושה ערוצים לפחות, והם:

(1) ערוץ שידורים מרכזי;

(2) ערוץ לילדים ולנוער;

(3) ערוץ בשפה הערבית.

הפקות מקומיות

65.  

(א)  המשדר הציבורי יוציא, בכל שנה, הוצאה למימון תכניות; מרכיבי ההוצאה יהיו כמפורט בתוספת וסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בתוספת; החלטות בנוגע להוצאות למימון ורכישה של הפקות כאמור בסעיף זה, יתקבלו בהתייעצות עם נציגי ציבור בעלי ניסיון רלבנטי, שימונו לצורך בחירת הפקות  כאמור.

(ב) עלו הכנסות המשדר הציבורי על הסכומים המפורטים בתוספת, תעלה ההוצאה השנתית עבור רכישה או הפקה של תכניות בסכום השווה לשיעור היחסי של הסכום הקבוע לכל אחד מסוגי התכניות כמפורט בסעיפים 2 עד 5 לתוספת, ביחס להוצאה כולה.

(ג)  לא יקצה המשדר הציבורי לגוף הפקה אחד יותר מחמישה עשר אחוזים מההוצאה השנתית להפקות מקומיות קנויות ולספורט; לעניין זה, "גוף הפקה אחד"-  לרבות, מי ששולט בו, ומי שבשליטת מי מהם.

(ד) המועצה רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה והתוספת, לרבות בדבר הקצאת תקציבים שיאפשרו ביצוע הפקות מקומיות קנויות ברמה ובאיכות הולמים.

(ה) המועצה רשאית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספת.

זכויות קניין רוחני

66.  

(א)  בהתקשרות לרכישת הפקת מקומיות קנויות, לא תהיה למשדר הציבורי יותר ממחצית מהבעלות בקניין הרוחני המגולם ביצירה.

(ב) השר יקבע, בהסכמת שר המשפטים, הוראות לעניין תקופת בלעדיות המשדר הציבורי לשידור היצירה, וכן הוראות נוספות שעניינן סחירות הזכויות ביצירה.

הפקות בעבור משרד החינוך

67.  

המשדר הציבורי ירכוש בעבור משרד החינוך שידורים חינוכיים ולימודיים, גם אם אלה לא ישודרו במסגרת שידוריו; התנאים להפקת שידורים אלה ובכלל כך התמורה בעד הפקתם ייקבעו בהתקשרות בין משרד החינוך לבין המשדר הציבורי; משדרים לפי סעיף זה לא ייחשבו להפקה מקומית קנויה לפי חוק זה.

העברת תוכן באמצעים טכנולוגיים נוספים

68.  

(א)  המשדר הציבורי רשאי להעביר תוכן באמצעים טכנולוגיים אחרים מהאמור בהגדרה "השידורים", ובכלל זה, על גבי רשת האינטרנט.

(ב) המשדר הציבורי רשאי לשלב באתר האינטרנט שלו הודעות פרסומת, למעט תשדירי פרסומות, ובלבד שהן יופרדו מהתוכן המועבר על ידו באתר, בהתאם לכללים שקבעה המועצה.

(ג)  אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי למנוע מהמשדר הציבורי את האפשרות להעביר תוכן כאמור בסעיף קטן (א) הכולל תשדירי פרסומת, במקביל לשידור לפי הוראות סעיף 56, בשידור ראשוני ברדיו.

שימור ותיעוד של שידורים ותוכן

69.  

(א)  בלי לגרוע מהוראות חוק הארכיונים, למעט בעניין דרכי העמדת חומר ארכיוני לעיון הקהל, המשדר הציבורי ישמר ויתעד את שידוריו החל מיום הקמתו, את שידורי רשות השידור  וכן תוכן אחר שהוא מעביר לפי סעיף 68, ויעמידם לעיון הציבור בדרכים שתקבע המועצה בכללים, ובלבד שהתעריפים שיגבה המשדר הציבורי מהציבור לפי סעיף זה ייקבעו בהתחשב בעקרון העלות בלא רווח; בסעיף זה "עקרון העלות בלא רווח"- עלות שמכסה את עלויות התפעול השוטף בלבד של העמדת החומרים לעיון הציבור.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) המשדר הציבורי רשאי לגבות מגורם מסחרי אשר מבקש לעשות שימוש מסחרי בשידורים בארכיון, תעריפים המקובלים בשוק.

(ג)  אין בהוראות סעיף זה –

(1) כדי לגרוע מתחולת חוק הארכיונים לעניין חומר ארכיוני אחר של המשדר הציבורי;

(2) כדי למנוע מהמשדר הציבורי להעביר לכנסת חלקים מארכיון המשדר הציבורי המתעדים את דיוני הכנסת וועדותיה, ששודרו לפי הסכם בין הכנסת לבין המשדר הציבורי ולפי חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת (הוראת שעה), התשנ"ז-1997, ובלבד שהוראות סעיף זה לעניין שימור ותיעוד של השידורים ולעניין העמדה לעיון הציבור יחולו גם על הכנסת.

(ד) בסעיף זה –

(1) "חומר ארכיוני" – כהגדרתו בחוק הארכיונים;

(2) "חוק הארכיונים" – חוק הארכיונים, התשט"ו-1955.

מחקר ופיתוח

70.  

המשדר הציבורי רשאי לפעול במחקר ופיתוח בתחום התוכן, טכנולוגיות השידורים ואמצעים להפצת תכנים, והוא רשאי להתקשר עם גופים פרטיים לצורך שיתוף פעולה בפעילות זו.

פרק י': שונות

סמכות לקבוע כללים

71.  

(א)  המועצה רשאית, באישור השר, לקבוע כללים לניהולו של המשדר הציבורי ולפיקוח  על השירותים שניתנים על ידי המשדר הציבורי, ולביצועם היעיל של תפקידיו לפי חוק זה.

(ב) כללים לפי חוק זה יפורסמו ברשומות.

פרסומים ומופעים פומביים

72.  

המשדר הציבורי רשאי להוציא לאור ולהפיץ פרסומים המכילים ידיעות על התוכן שהוא מעביר וכן חומר משידוריו, באמצעים שונים, לרבות בכתב, במדיה מגנטית, דיגיטלית או בדרך אחרת, וכן לערוך מופעים פומביים הנוגעים לשידור.

דין עובדי המשדר הציבורי

73.  

דין עובדי המשדר הציבורי כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה -

(1) הוראות הנוגעות לעובדי ציבור בחוק העונשין התשל"ז- 1977;

(2) חוק שירות המדינה (סיוג פעולה מפלגתית ומגביות כספים), תשי"ט-1959;

(3) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979;

(4) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט- 1969;

(5) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט- 1969.

השימוש בתדרי רדיו

74.  

(א)  האפיקים ותדרי הרדיו העומדים לרשותה של מדינת ישראל, על פי הסדרים בין-לאומיים, לצורך שידורי טלויזיה ורדיו, ישמשו -

(1) לשידורי המשדר הציבורי;

(2) לשידורי גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל;

(3) לשידורים לפי חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, תש"ן-1990.

(ב) סדרי החלוקה והשימוש באפיקים ובתדרי הרדיו האמורים בסעיף קטן (א) ייקבעו בידי השר יחד עם שר התקשורת; היו חילוקי דעות בין השרים לענין קביעה כאמור, תכריע הממשלה.

שידור הודעות חירום

75.  

במקרי חירום או מטעמים של ביטחון המדינה ישדר המשדר הציבורי הודעות מטעם הממשלה, משטרת ישראל, שירותי הכבאות וההצלה, המטה הכללי של צבא הגנה לישראל או ראש הגא, כפי שהורה השר.

הפניה להודעות חירום מתורגמות

76.  

(א)  שודרה הודעת חירום בשידורים של המשדר הציבורי –

(1) תשודר מיד לאחריה הודעה בערבית, ברוסית ובאמהרית המפנה לצפייה בשידורי המשדר הציבורי בשפות אלה, או להאזנה להם, לפי העניין, וכן לגל שקט, אם הוא מופעל באותה עת;

(2) בשידורי המשדר הציבורי תשודר הודעה מתורגמת של הודעת החירום לשפות כאמור בפסקה (1), סמוך ככל האפשר לשידור הודעת החירום בשפה העברית.

(ב) בסעיף זה –

"הודעת חירום" – הודעה בעניין המנוי בפסקאות (1) עד (8) בסעיף 9(ד) לחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005;

 "גל שקט" – ערוץ או תדר רדיו שהוקצה לשידורי הודעות חירום בלבד, דרך קבע או באופן ארעי.

גלי צה"ל

77.  

(א)  בסעיף זה "תכנית צבאית" - תכנית ששר הבטחון קבע אותה כתכנית צבאית לענין סעיף זה, וקביעה כאמור יכול שתהיה לתכנית פלונית או לסוג של תכניות.

(ב) למשדר הציבורי יהיו לגבי גלי צה"ל - שידורי רדיו של צבא-הגנה לישראל (להלן - גלי צה"ל), בכל הנוגע לתכניותיו הלא-צבאיות, אותן הסמכויות שיש למועצה לגבי השידור הציבורי, והיא תמלא לגבי תכניות כאמור אותם התפקידים.

(ג)  סדרי הפיקוח על התכניות הלא-צבאיות של גלי צה"ל ייקבעו במסגרת הכללים שהמועצה מוסמכת לקבעם על פי סעיף 71, אולם השר לא יאשר את הכללים החלים על גלי צה"ל אלא לאחר התייעצות עם שר הבטחון.

(ד) מי ששר הבטחון מינהו למפקד גלי צה"ל או הסמיכו לכך (בסעיף זה - המפקד) יוזמן להשתתף, בזכות דעה מייעצת, בישיבות המועצה, ויפעל בהתאם להחלטות והנחיות המועצה לגבי התכניות הלא-צבאיות של גלי צה"ל.

(ה) המפקד רשאי לערור על כל החלטה של המועצה הנוגעת לתכניות הלא-צבאיות של גלי צה"ל; הערר יוגש באמצעות שר הבטחון להכרעתם המשותפת של השר ושר הבטחון; היה הערר נגד החלטה להפסיק תכנית קבועה של גלי צה"ל, או נגד החלטה לשדר תכנית חד-פעמית של גלי צה"ל - רשאי שר הבטחון לעכב את ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערר.

מסים

78.  

לענין תשלום מסים, אגרות, ארנונות ותשלומי חובה אחרים, המגיעים למדינה או לרשות מקומית, דין המשדר הציבורי כדין המדינה.

ביצוע ותקנות

79.  

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

התחלת שידורי המשדר הציבורי

80.  

(א)  המשדר הציבורי יתחיל בשידוריו ביום שלושים ואחד במרץ 2015 (י"א בניסן התשע"ה).

(ב) הודיע המשדר הציבורי כי הוא אינו ערוך להתחיל את השידורים במועד הקבוע בסעיף קטן (א), רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לדחות את המועד האמור בשלושה חודשים. הודיע לאחר הארכה כאמור, שוב, המשדר הציבורי כי אינו ערוך להתחיל בשידורים - רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לדחות את המועד בשלושה חודשים נוספים בלבד.

פרק יא': הפסקת פעילות רשות השידור ופירוקה

הגדרות

81.  

בפרק זה –

"בית המשפט" – בית המשפט המחוזי בירושלים, שידון בדן יחיד;

"המפרק" – מי שמונה לפי הוראות סעיף 84(א) להיות המפרק של הרשות;

"הרשות" – כהגדרתה ערב תחילתו של חוק זה, בסעיף 1 לחוק רשות השידור;

"חוק רשות השידור" – חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965;

"פקודת החברות" - פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983;

הפסקת פעילות הרשות

82.  

(א)  הרשות תחדל לשדר ותחדל מכל פעילותה הקשורה לשידור כאמור, במועד בו המשדר הציבורי התחיל בשידוריו, לפי הוראות סעיף 80 (להלן – יום הפסקת השידורים).

(ב) הטלוויזיה הלימודית תפסיק את שידוריה מיום תחילת שידורי ערוץ לילדים ולנוער, כאמור בסעיף 64(2).

מימון פעולת רשות השידור עד ליום הפסקת השידורים

83.  

(א)  חובת תשלום אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה (בסעיף זה – האגרה) לרשות השידור לפי הוראות סעיף 28א לחוק רשות השידור תמשיך לחול עד ליום הפסקת השידורים.

(ב) גביית חובות האגרה, לרבות חובות שנוצרו לפני תחילתו של חוק זה או לפי הוראות סעיף קטן (א), תתבצע בידי מערך הגביה הממשלתי ברשות האכיפה והגבייה שבמשרד המשפטים; חובות שנגבו כאמור לאחר ביטול האישיות המשפטית של הרשות יעברו לאוצר המדינה.

(ג)  על אף האמור בסעיף 84(ב) לפקודת התעבורה, משרד התחבורה יעביר לרשות השידור סכום השווה לאחד חלקי שתים עשרה מתוך הסכום הנוסף, כהגדרתו בסעיף 84(א) לפקודת התעבורה, שייגבה עבור שנת 2015, בכל חודש עד ליום הפסקת השידורים.

המפרק

84.  

(א)  ביום התחילה ימונה הכונס הרשמי למפרק הרשות.

(ב) המפרק יפעל בהתאם להוראות פרק זה להמשך ניהולה השוטף של הרשות לרבות המשך השידורים עד ליום הפסקת השידורים, ולהסדרת פירוקה של הרשות עד לביטול האישיות המשפטית של הרשות.

סמכויות המפרק

85.  

(א)  למפרק יוקנו כל הסמכויות הדרושות לניהולה של הרשות ולהמשך פעילותה לפי פרק זה, לרבות הסמכויות של מליאת רשות השידור, של הוועד המנהל ושל המנהל הכללי של הרשות לפי הוראות חוק רשות השידור כנוסחו ערב יום התחילה; עם מינויו של המפרק יפוזרו מליאת רשות השידור והוועד המנהל.

(ב) לצורך מילוי תפקידיו לפי סעיף קטן (א), רשאי המפרק למנות בעלי תפקיד מטעמו; המפרק ימנה עורך ראשי, ורשאי הוא לקבוע לעורך הראשי סמכויות נוספות.

(ג)  למפרק יוקנו כל הסמכויות שלהלן לצורך פירוק הרשות לפי חוק זה, ובלבד שלא תיפגע פעילותה השוטפת לרבות פעילות השידור של הרשות עד ליום הפסקת השידורים:

(1) כינוס נכסי הרשות, למעט נכסי המקרקעין  והזכויות בהם;

(2) מימוש נכסי הרשות החל ממועד הפסקת השידורים;

(3) הגשת תביעות בשם הרשות;

(4) בדיקת תביעות החוב לפי הוראות סעיף 89;

(5) התקשרות בהסכמי פשרה עם הנושים של הרשות;

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), התקשרות לרכישת הפקות מקומיות קנויות בסכום העולה על 250 אלף שקלים חדשים תהיה באישור המנהל הכללי של המשדר הציבורי, ואם לא מונה מנהל כללי – יושב ראש המועצה

הקפאת הליכים

86.  

(א)  מיום התחילה לא ניתן יהיה להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד הרשות, אלא ברשות המפרק ובתנאים שיקבע.

(ב) על אף האמור לעיל, נוכח המפרק כי מתקיים האמור בסעיף קטן (ג), יתיר המפרק:

(1) לבקשת נושה מובטח – לממש נכס המשועבד לו;

(2) לבקשת נושה שהוא בעל שעבוד צף שגובש – לממש נכס אחד או יותר ששעבודו גובש כאמור;

(3) לבקשת בעלים של נכס מכוח תניית שימור בעלות – לקבל חזקה בנכס, ובלבד שהיתה לו זכות כאמור אלמלא הקפאת ההליכים.

(ג)  היתר כאמור בסעיף קטן (ב) יינתן רק בהתקיים התנאים הבאים ובכפוף לסעיף 95:

(1) אין במימוש השעבוד, בגיבוש השעבוד הצף או בקבלת החזקה, לפי הענין, כדי לפגוע בהמשך הפעלתה הנדרשת של הרשות או בהליכים לפי חוק זה;

(2) הנכס אינו נכס מקרקעין.

(ד) בסעיף זה –

(1) "הליך" – לרבות אלה:

(א)  הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, אך למעט הליך כאמור שביצועו הושלם כמשמעותו בסעיף 357 לפקודת החברות, לפני יום התחילה;

(ב) העברת חזקה בנכס לידי הבעלים של נכס מכוח תניית שימור בעלות.

(2) "בעלים של נכס מכוח תניית שימור בעלות" ו"תניית שימור בעלות" – כהגדרתם בסעיף 350א לחוק החברות, בשינויים המחוייבים.

החלת הוראות חוק החברות ופקודת החברות

87.  

(א)  הוראות סימן ב' לפרק השלישי לחוק החברות, למעט הוראות סעיפים 350ב, 350ג, 350ד, 350יג, 350יד ו-350טו יחולו על פירוק לפי חוק זה בשינויים המחוייבים ובשינויים שיפורטו להלן, למעט אם נקבעו הוראות אחרות לפי חוק זה:

(1) יראו את יום התחילה כמועד צו הקפאת ההליכים;

(2) ההוראות שחלות לענין בעל תפקיד יחולו על המפרק בתפקידו לפי חוק זה;

(3) ההוראות החלות לענין חוב בר תביעה בהליכי הבראה יחולו על חובות הרשות לפי חוק זה; חוב בר תביעה לענין פרק זה הינו חוב בר תביעה, כמשמעותו בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, שחל על הרשות במועד התחילה.

(4) בית המשפט המוסמך יהיה בית המשפט כהגדרתו בפרק  זה.

בית המשפט המוסמך

88.  

בית המשפט יהיה מוסמך לדון בכל ענין העולה מהוראות פרק זה, והמפרק רשאי לפנות אליו בכל ענין כאמור.

הגשת תביעות חוב

89.  

(א)  כל נושה של הרשות, לרבות נושה מותנה או עתידי, רשאי להגיש למפרק תביעה בגין חוב בר תביעה.

(ב) המפרק יפרסם ברשומות ובשני עיתונים יומיים את המועד להגשת תביעות חוב לפי סעיף קטן (א).

(ג)  הרשות תופטר מכל תביעת חוב שלא הוגשה במועד שנקבע לפי סעיף קטן (ב), אלא אם אישר המפרק את הגשתה במועד אחר מסיבות שיירשמו. 

עובדי הרשות

90.  

(א)  ביום הפסקת השידורים תסתיים העסקתם ברשות של עובדי הרשות.

(ב) אין באמור לעיל כדי לגרוע מסמכותו של המפרק לפטר עובד מסויים לפני המועד האמור.

(ג)  החל מיום התחילה, לא תקבל הרשות עובדים חדשים, אלא מטעמים מיוחדים.

(ד) מבלי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, החל מיום התחילה לא תגדיל הרשות, את שיא כוח האדם או את תקן הרשות ולא תגדיל את הוצאות השכר אלא מטעמים מיוחדים.

(ה) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו גם על קבלת עובדים והעסקתם באמצעות קבלן כוח אדם, כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.

אימוץ חוזים לרכישת הפקות מקומיות קנויות

91.  

(א)  המשדר הציבורי רשאי להודיע למפרק אודות חוזים לרכישת הפקות מקומיות קנויות, שנכרתו בידי הרשות, אשר הוא מבקש שיומחו אליו; הודיע המשדר הציבורי כאמור, יפעל המפרק לאימוצם של החוזים כאמור; אומצו החוזים בידי המפרק, הם יומחו למשדר הציבורי ביום הפסקת השידורים, גם אם נקבעה בחוזה הוראה המונעת המחאה כאמור, ולענין המחאת חבות – גם בלא הסכמת הצד השני לחוזה.

(ב) המפרק יפעל לויתור על חוזים כאמור בסעיף קטן (א), שהמשדר הציבורי לא הודיע, כי הוא מבקש שיומחו לו; ואולם, המפרק רשאי שלא לוותר על חוזה כאמור, לעניין שידורים שאמורים להתקיים עד ליום הפסקת השידורים

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (א), חובות במסגרת חוזים לרכישת הפקות מקומיות שאימץ המפרק, שמועד פרעונם הגיע לפני יום התחילה, יחשבו לחוב בר תביעה לפי חוק זה; חיובים שמועד פרעונם לאחר יום התחילה יומחו למשדר הציבורי, למעט לענין חיובים בנוגע להפקות מקומיות קנויות אשר כבר שודרו בשידורי הרשות או שאמורים להיות משודרים עד ליום הפסקת השידורים.

העברת נכסים למשדר הציבורי

92.  

הנכסים הבאים יועברו ביום הפסקת השידורים, ללא תמורה, למשדר הציבורי:

(1) ארכיון הרשות וכל זכויות הקנין הרוחני של הרשות;

(2) כל נכס, שאינו נכס מקרקעין או הזכויות בנכס כאמור,  שהמשדר הציבורי הודיע כי הוא נדרש לצורך הפעלת מערך השידורים שלו, באישור החשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר.

סמכות לדרוש מידע

93.  

(א)  המשדר הציבורי יהיה רשאי לדרוש מהרשות מידע ומסמכים בכל עניין הנוגע להתקשרויות הרשות לרכישת הפקות מקומיות קנויות, לזכויות הקניין הרוחני של הרשות, לארכיון הרשות ולנכסים המהווים חלק ממערך השידורים של הרשות, ורשאי הוא לעיין ברשומות ובמסמכים של הרשות הנוגעים לעניינים אלה.

(ב) נדרשה הרשות למסור מידע לפי סעיף קטן (א), תעבירו למשדר הציבורי בלא דיחוי ומוקדם ככל האפשר.

נכסי המקרקעין של הרשות

94.  

נכסי המקרקעין של הרשות על כל זכויותיה בהם, יועברו לבעלות המדינה וירשמו על שמה, ללא תמורה, לכל המאוחר עד לחלוף תשעים ימים ממועד התחילה, והכל אלא אם כן יורה החשב הכללי אחרת.

סמכויות החשב הכללי והממונה על התקציבים

95.  

(א)  על אף האמור בנוגע לסמכויות המפרק לפי פרק זה, תידרש הסכמה של החשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר, מראש, לצורך ביצוע הפעולות הבאות:

(1) מימוש נכסי הרשות; לענין זה רשאים החשב הכללי והממונה על התקציבים להורות למפרק להעביר נכסים מסויימים, ללא תמורה, למדינה או למשדר הציבורי; הורו כאמור, יפעל המפרק להעברת הנכסים;

(2) אישור הסכמי פשרה;

(3) תשלום חוב שהמפרק ביקש לשלמו לפני הגשת הדוח כאמור בסעיף קטן (ד).

(ב) החשב הכללי והממונה על התקציבים רשאים להודיע למפרק כי לא נדרשת הסכמתם כאמור בסעיף קטן (א) לעניין מסויים או לסוג מסויים של פעולות.

(ג)  מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בתום בירור כל תביעות החוב נגד הרשות על ידי המפרק, לאחר המצאת ההחלטות לנושים אך לפני התשלום, יגיש המפרק לחשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר, דוח אודות נכסי הרשות, בצירוף כל החלטותיו בדבר החובות שהכיר בהם, ריכוז החובות האמורים והערכה של יתרת החוב שלא ניתן לפרוע מקופת הפירוק.

(ד) ביקש המפרק לשלם תביעת חוב שאישר לפני הגשת הדוח כאמור בסעיף קטן (ג), יגיש לחשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר  את בקשתו בפירוט נימוקיה.

(ה) לא הסכימו החשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר לתשלום המוקדם המבוקש, יצרפו נימוקיהם ויודיעו על כך למפרק; המפרק ישלח העתק מההודעה כאמור ומנימוקיה לנושה הנוגע בדבר; הנושה יהיה רשאי לערער על החלטתו לבית המשפט כאילו היתה החלטה של המפרק, כן יהיה רשאי המפרק לערער על ההחלטה האמורה.

(ו) על אף האמור בסעיף זה רשאי המפרק לשלם תשלומים שוטפים, שנוצרו במהלך העסקים הרגיל, במסגרת חוזה שאומץ בידי המפרק או תשלומים כאמור לספק שממשיך לספק שירות או מוצר לרשות לאחר מועד התחילה, במהלך העסקים הרגיל, גם אם החוב נוצר לפני מועד התחילה.

ערעור  על החלטת המפרק

96.  

(א)  כל אדם הנפגע מהחלטת המפרק וכן המדינה רשאים לערער בפני בית המשפט תוך שלושים ימים. 

(ב) כל בקשה שהוגשה לבית המשפט תומצא למדינה בהקדם האפשרי, ותינתן לה אפשרות להביע את עמדתה בהליך, כן יומצאו למדינה הכרעות המפרק בתביעות חוב.

הסדרת החובות

97.  

(א)  חובות הרשות ישולמו מתוך נכסיה.

(ב)  

(1) לא ניתן לפרוע את החובות מתוך נכסי הרשות, תעביר המדינה למפרק את הסכום הנדרש לפירעון יתרת החוב (להלן – הסכום לכיסוי יתרת החוב);

(2) לשם פירעון החובות כאמור בפסקה (1), יפנה המפרק לחשב הכללי ולממונה על התקציבים בבקשה להעברת הסכום לכיסוי יתרת החוב; לבקשה יצרף המפרק דוח המפרט את החובות ואת נכסי הרשות;

(3) מצאו החשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר, כי הסכום המבוקש בידי המפרק נדרש לפירעון יתרת החוב ולא ניתן לפרוע את החובות מתוך נכסי הרשות, יעבירו למפרק את הסכום לכיסוי יתרת החוב; החליטו החשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר שלא להעביר למפרק את מלוא הסכום שבוקש על ידו, יודיעו על כך למפרק בצירוף נימוקיהם

(4) החלטת החשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר ניתנת לערעור בפני בית המשפט, על ידי המפרק או כל נושה שנפגע ממנה לפי סעיף 96.

(ג)  נותרה יתרת כספים או נכסים לאחר תשלום חובותיה והוצאות הפירוק, יעביר המפרק את היתרה למדינה.

הוצאות ניהול

98.  

(א)  הוצאות ניהול הרשות ממועד התחילה והוצאות פירוקה, לרבות שכר טרחת המפרק, ישולמו מתוך הכנסותיה ונכסיה. סבר המפרק, כי לא ניתן יהיה לשלם את ההוצאות מתוך ההכנסות והנכסים כאמור, יגיש בקשה ל חשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר לתשלום היתרה, בצירוף נימוקיה; לא יוציא המפרק הוצאה הדורשת אישור תשלום כאמור בסעיף קטן זה בטרם קבלת אישור החשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר.

(ב) שכר המפרק יאושר בידי החשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר, ולא יחולו על השכר המפרק לפי חוק זה תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981.

(ג)  המדינה תשלם את ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהחשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר שוכנעו, כי ההוצאות דרושות לשם המשך ניהולה של הרשות או לצורך פירוקה, וכי לא ניתן לשלמן מתוך הכנסות הרשות או נכסיה.

ביטול האישיות המשפטית של רשות השידור

99.  

(א)  שולמו כל חובותיה של הרשות, ואם נותרה יתרה – היא הועברה למדינה, יודיע המפרק לחשב הכללי ולממונה על התקציבים במשרד האוצר על סיום הליכי הפירוק; להודעה יצורף דוח סופי המפרט את החובות, נכסי הרשות וההוצאות שהוצאו במסגרת הליכי הפירוק.

(ב) 60 יום לאחר המצאת הודעת המפרק כאמור, תחדל הרשות מלהיות אישיות משפטית, אלא אם כן התקבלה החלטה אחרת על ידי בית המשפט.

(ג)  לא ניתן יהיה לתבוע את המשדר הציבורי בגין חובות של הרשות.

פטור ממסים

100.  

(א)  העברת הנכסים, החובות וההתחייבויות (בסעיף זה – הנכסים), לפי פרק זה, למדינה או למשדר הציבורי, או רישום הזכויות בנכסים או לגביהם על שם המדינה או על שם המשדר הציבורי, לפי הענין, לא יחויבו במס, באגרות, בתשלומי חובה או בתשלום אחר החל על פי דין או הסכם, על העברה או רישום כאמור, ובלבד ששר האוצר, קבע הוראות התאמה הנדרשות לענין דיני המס, האגרות והתשלומים כאמור, בשל העברת הנכסים, לרבות לענין אופן חישוב רווח ההון או השבח במכירת הנכסים, לענין הפחת, או לענין חישוב המס שיחול על חברות כאמור בעקבות ההעברה, והכל בתנאים ובתיאומים שקבע.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), על עסקה שענינה העברת נכסים כאמור באותו סעיף קטן, יחול מס ערך מוסף בשיעור אפס.

(ג)  לענין סעיף זה –

"דיני המס" – כל אחד מאלה:

(1) פקודת מס הכנסה;

(2) חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963;

(3) חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה-1985;

"מס" – מס המוטל על פי דיני המס;

"עסקה" ו"נכס" – כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.

פרק יב': תיקונים עקיפים ותחילה

תיקון חוק גלי צה"ל

101.  

בחוק גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות), התשס"ה-2005[2] -  

(1) בסעיף 1-

(א)  במקום ההגדרה "חוק רשות השידור" יבוא ""חוק השידור הציבורי הישראלי -  חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014"";

(ב) במקום ההגדרה ""מליאת רשות השידור", "רשות השידור"" יבוא ""מועצת המשדר הציבורי", "המשדר הציבורי" - כמשמעותן בחוק השידור הציבורי הישראלי"";

(2) בסעיף 4, במקום "רשות השידור" יבוא "המשדר הציבורי";

(3) בסעיף 5-

(א)  בסעיף (א) במקום "חוק רשות השידור" יבוא "חוק המשדר הציבורי";

(ב) בסעיף (ב)- 

במקום "במליאת רשות השידור" יבוא "במועצת המשדר הציבורי";

(ג)  בסעיף (ג) במקום "השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור" יבוא "השר הממונה על ביצוע חוק השידור הציבורי הישראלי" ובמקום "מליאת רשות השידור לפי סעיף 12(ג) לחוק רשות השידור, אשר תפקידה לעסוק בתחום הרדיו ברשות השידור" יבוא מועצת המשדר הציבורי";

(4) בסעיף 8 במקום הסיפא "השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, ועם הוועדה שהקימה מליאת רשות השידור לפי סעיף 12(ג) לחוק רשות השידור, אשר תפקידה לפקח על התכניות הלא צבאיות של גלי צה"ל כמשמעותן בסעיף 48 לחוק האמור" יבוא "השר הממונה על ביצוע חוק השידור הציבורי הישראלי עם הוועדה שהקימה המועצה לפקח על התכניות הלא צבאיות של גלי צה"ל כמשמעותן בסעיף 77 לחוק האמור".

תיקון חוק האזרחים הותיקים

102.  

בחוק האזרחים הותיקים, התש"ן-1989[3],

(1) סעיף 8 – בטל;

(2) פריט (8) בתוספת הראשונה – בטל.

תיקון חוק הטבות לניצולי שואה

103.  

בחוק הטבות לניצולי שואה, תשס"ז-2007[4], סעיף 3(ב)(4) – בטל.

תיקון חוק הקולנוע

104.  

בחוק הקולנוע, התשנ"ט-1999[5] -

(1) בסעיף 1, ההגדרה "חוק רשות השידור" תמחק ובמקומה יבוא ""חוק השידור הציבורי הישראלי"- חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד- 2014";

(2) בסעיף 4(ב)(7), במקום "חוק רשות השידור" יבוא "חוק השידור הציבורי הישראלי";

תיקון חוק הקלות לחרש

105.  

בחוק הקלות לחרש, התשנ"ב- 1992-

(1) בסעיף 1 –

(א)  במקום "רשות השידור" יבוא "המשדר הציבורי";

(ב) המילים "הטלוויזיה הלימודית"- יימחקו;

(2) בסעיף 2-

(א)  במקום "הוועד המנהל, באישור השר הממונה- לענין רשות השידור יבוא "המועצה, באישור השר הממונה- לענין המשדר הציבורי";

(ב) המילים "שר החינוך והתרבות- לענין הטלוויזיה הלימודית"- יימחקו.

תיקון חוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש

106.  

בחוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש, התשנ"ו-1996[6], בסעיף 5(10), במקום "רשות השידור לפי חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965" יבוא "המשדר הציבורי  לפי חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014".

תיקון חוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו

107.  

בחוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, התשנ"ו-1996[7], בסעיף 5(10), במקום "רשות השידור לפי חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965  יבוא "המשדר הציבורי לפי חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014".

תיקון חוק הרשות השניה

108.  

בחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, תש"ן-1990[8]-

(1) בסעיף 1 -

(א)  במקום ההגדרה "חוק רשות השידור" יבוא ""חוק השידור הציבורי הישראלי"- חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014"";

(ב) במקום ההגדרה "רשות השידור" יבוא ""המשדר הציבורי" - כמשמעותו בחוק השידור הציבורי הישראלי";

(2) בסעיף 72ו(א)(1), במקום "רשות השידור" יבוא "המשדר הציבורי" ובמקום "בחוק רשות השידור" יבוא "בחוק השידור הציבורי הישראלי";

(3) בסעיף 110, במקום "בסעיף 44א לחוק רשות השידור" יבוא "בסעיף 74 לחוק השידור הציבורי הישראלי";

(4) בסעיף 111-

(א)  בסעיף קטן (א) במקום "רשות השידור, הטלוויזיה הלימודית" יבוא "המשדר הציבורי";

(ב) בפסקה (3) לסעיף קטן (ב) במקום "רשות השידור" יבוא "המשדר הציבורי";

(ג)  פסקה (4) לסעיף קטן (ב)- בטלה.

(5) בסעיף 112- במקום "רשות השידור, הטלוויזיה הלימודית" יבוא "המשדר הציבורי";

תיקון חוק הרשויות המקומיות (בחירות)

109.  

בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965[9], בסעיף 75(א), במקום "הקרן הקיימת לישראל או של רשות השידור" יבוא "או הקרן הקיימת לישראל או של המשדר הציבורי".

תיקון חוק התקשורת

110.  

בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 -[10]

(1) בסעיף 6כא1, בסעיף קטן (ב)(1) במקום "שמשדרת רשות השידור לפי חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965" יבוא "שמשדר המשדר הציבורי לפי חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014."

(2) בסעיף 6מט1(ב), במקום "לרבות אפיק שידורי הטלוויזיה הלימודית" יבוא "לרבות שידור ערוץ לילדים ולנוער של המשדר הציבורי";

תיקון חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים

111.  

בחוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998[11] , בפריט 3 לתוספת השנייה, במקום "רשות השידור" יבוא "המשדר הציבורי".

תיקון חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השניה

112.  

בחוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השניה, התש"ס-2000[12], סעיף 5(א) – בטל.

תיקון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

113.  

בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998[13], בסעיף 19יג1(ב)(4), במקום "רשות השידור" יבוא "המשדר הציבורי".

תיקון חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)

114.  

בחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005[14]-

(1) בסעיף 1-

(א)  בהגדרה "גוף מפקח"-

(1) בפסקה (1) במקום "חוק רשות השידור- הוועד המנהל של רשות השידור" יבוא "חוק השידור הציבורי הישראלי- מועצת המשדר הציבורי";

(2) בפסקה (2), המילים "לרבות הטלוויזיה הלימודית" – יימחקו;

(3) פסקה (4) – תימחק;

(ב) במקום  ההגדרה "חוק רשות השידור" יבוא ""חוק השידור הציבורי הישראלי"- חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד- 2014;

(ג)  בהגדרה "משדר טלוויזיה"- , סעיף קטן (4) – בטל.

(1) בפסקה (1) במקום " חוק רשות השידור" יבוא "חוק השידור הציבורי הישראלי";

(2) פסקה (4)- תימחק.

(2) בסעיף 9 בסעיפים קטנים (א) ו-(ג) במקום "רשות השידור" יבוא "המשדר הציבורי";

תיקון חוק שירות הציבור

115.  

בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969[15], בתוספת הראשונה לחוק, במקום "רשות השידור" יבוא "המשדר הציבורי".

תיקון חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם

116.  

בחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992[16], סעיף 17ב– בטל.

תיקון חוק זכויות מבצעים ומשדרים

117.  

בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, תשמ"ד-1984[17], בסעיף 2(3)(א) במקום "רשות השידור, הטלוויזיה הלימודית" יבוא "המשדר הציבורי".

תיקון חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)

118.  

בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950[18], סעיף 15ד(יד) – בטל.

תיקון חוק שירות המדינה (גמלאות)

119.  

בסעיף 105 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970, האמור בסעיף קטן (ג1) יסומן (ג2), ולפניו יבוא:

"(ג1) על אף האמור בכל דין או הסכם החל ממועד ביטול האישיות המשפטית של הרשות תשולם לגמלאי רשות השידור, מאוצר המדינה, קצבה שלה הם זכאים בהתאם להסדר פנסיה תקציבית, והרשויות הפועלות לפי חוק זה יהיו מוסמכות לפעול גם לגבי הגמלאים האמורים, כאילו היו עובדי המדינה;

בסעיף זה –

"גמלאי רשות השידור" - מי שפרש לקצבה מרשות השידור וזכאי לקבלת קצבה לפי הסדר פנסיה תקציבית;

"הסדר פנסיה תקציבית" - הסדר תשלומים המשולמים למי שפרש מרשות השידור מדי חודש בחודשו באופן רציף מרשות השידור לפי חוק זה או לפי הסכם  במשך כל חייו, ולאחר מותו - לשאירו, והכל בכפוף להוראות מגבילות;

"הוראות מגבילות"- כהגדרתן בסעיף 107ג.".

תיקון פקודת המשטרה

120.  

בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971[19]  בסעיף 90ג(ג), במקום "לפי סעיף 46 לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965" יבוא "לפי סעיף 75 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014".

תיקון פקודת התעבורה

121.  

בסעיף 84(ב)  לפקודת התעבורה, במקום "רשות השידור" יבוא "המשדר הציבורי".

תחילה

122.  

(א)  תחילתו של חוק זה ביום פרסומו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סעיפים 101- 121 לחוק זה, יחולו החל ממועד הפסקת השידורים.

ביטול חוק רשות השידור

123.  

(א)  מיום התחילה ועד ליום הפסקת השידורים, יחולו הוראות חוק רשות השידור כנוסחו ערב יום התחילה, ואולם, מליאת רשות השידור והוועד המנהל יתפזרו וסמכויותיהם וסמכויות המנהל הכללי של רשות השידור, לפי חוק רשות השידור כנוסחו ערב יום התחילה – יעברו למפרק.

(ב) מיום הפסקת השידורים, חוק רשות השידור, למעט סעיף 5 לחוק -  בטל.

(ג)  ביום ביטול האישיות המשפטית של הרשות, סעיף 5 לחוק רשות השידור - בטל.

תוספת

(סעיף 65)

הגדרות

1.

בתוספת זו-

(א)  "תכנית תעודה"- תכנית העוסקת בתיעוד של תופעות אנושיות, חברתיות, תרבותיות או פוליטיות, או בתיעוד תופעות או תגליות בטבע או במדע, והיא אינה תכנית בענייני היום.

(ב) "תכנית דרמה"- תכנית המגוללת סיפור עלילה בעל אופי קומי, דרמטי, מלודרמטי, טרגי או כיוצא בזה.

השקעה בתוכן בערוץ המרכזי

2.

ההוצאה השנתית שיוציא המשדר הציבורי לשידורי הערוץ המרכזי לא תפחת מהסכומים המפורטים להלן:

(1) למימון התוכניות שישודרו בערוץ המרכזי (בתוספת זו-  ההוצאה השנתית לתכניות) – 200 מיליון שקלים חדשים מדי שנה;

(2) למימון הפקות מקומיות קנויות וספורט (בתוספת זו- הוצאה שנתית להפקות מקומיות קנויות וספורט)- סכום השווה לשיעור של 90% מההוצאה השנתית לתכניות;

(3) מתוך ההוצאה השנתית להפקות מקומיות קנויות וספורט, יוציא המשדר הציבורי סכום שלא יפחת משיעור של 50% מההוצאה השנתית להפקות מקומיות קנויות וספורט, למימון רכישה של תכניות סוגה עלית, מסוג תכניות דרמה ותכניות תעודה, בחלקים שווים.

השקעה בשידורי חדשות ואקטואליה

3.

ההוצאה השנתית שיוציא המשדר הציבורי למימון הפקה ושידור של שידורי חדשות ואקטואליה ברדיו, בטלוויזיה, ובאינטרנט, לא תפחת מ-160 מיליוני שקלים חדשים.

השקעה בערוץ לילדים ולנוער

4.

ההוצאה השנתית שיוציא המשדר הציבורי למימון רכישה של הפקות מקומיות קנויות לערוץ לילדים ולנוער לא תפחת מ- 40  מיליוני שקלים חדשים.

השקעה בערוץ בשפה העברית

5.

ההוצאה השנתית שיוציא המשדר הציבורי למימון רכישה של הפקות מקומיות קנויות לערוץ בשפה הערבית לא תפחת מ-20 מיליוני שקלים חדשים בחמש שנים הראשונות; החל מהשנה השישית ואילך ההוצאה השנתית שיוציא המשדר הציבורי למימון רכישה של הפקות מקומיות קנויות לערוץ בשפה הערבית לא תפחת מ-30 מיליוני שקלים חדשים.

עדכון סכומים

6.

הסכומים האמורים בתוספת יתעדכנו מדי שנה, לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן.