תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

הצעת חוק הדואר (תיקון מס'...)(רישום פרטי שולח על גבי דבר דואר רשום וציונם בהודעה), התשע"ד- 2014.

ב. עיקרי החוק המוצע והצורך בו

דבר דואר רשום נמסר לידי הנמען במענו. כיום, ככל שדבר דואר רשום נשלח באמצעות חברת דואר ישראל בע"מ מושארת לנמען לעתים הודעה לצורך איסופו ביחידת דואר, זאת במקרה בו הנמען לא נמצא במענו או שדבר הדואר הרשום נשלח אל תיבת דואר של נמען במרכז חלוקה. נכון להיום, אין חובה לציין בהודעת דואר רשום כאמור (להלן- "הודעה") את פרטי השולח של דבר הדואר הרשום, ואשר על כן, נמען המקבל במענו הודעה, אינו יודע באופן וודאי מי שלח לו את דבר הדואר הרשום.

אי ציון פרטי השולח כאמור, 'מאלץ' את הנמען להגיע ליחידת הדואר לאיסוף דבר הדואר הנשלח אליו כאשר פעמים רבות הוא מתוודע לזהות השולח רק במעמד מסירת דברי הדואר.

על מנת שנמען יוכל לכלכל את צעדיו בנוגע לאיסוף דבר הדואר, קיימת לו הזכות לדעת מי שלח לו את דבר הדואר לגביו הושארה לו הודעה. אי ציון פרטי השולח בהודעה, עלול לגרום לטרחה לא מבוטלת ובזבוז זמן של הנמען במידה והנמען אינו מעוניין בדבר הדואר בדחיפות, או בכלל; היעדר ציון פרטי השולח מונע מן הנמען אפשרות לכלכל את צעדיו בנוגע לדבר הדואר.

שקיפות בנוגע לזהות השולח תאפשר לנמען לתזמן את איסוף דבר הדואר בהתאם לדחיפות באיסופו ותאפשר לו לקבל החלטה מושכלת יותר בנוגע לעיתויו, או לעצם קבלתו.

כמו כן, לגבי חלק מדברי הדואר הרשומים קיימת בחקיקה 'חזקת מסירה' לפיה יראו את הנמען כמי שקיבל את דבר הדואר ללא חתימה על אישור מסירה, אך הנמענים אינם מודעים לכך. גם בהיבט זה יש מקום להגברת השקיפות וליידע בכך את הנמענים. לכן מוצע, כי ככל שבנוגע לדבר הדואר הנשלח חלה חזקת מסירה לפי כל דין, תיכלל עובדה זו בפרטי ההודעה.

נכון להיום בעלי היתרים מכוח חוק הדואר, התשמ"ו-1986 ("החוק") אינם משאירים הודעת דואר רשום במען הנמען אך ברור כי ככל שהם יעשו כן, הוראות הצעת החוק יחולו גם לגבי משלוח דבר דואר רשום באמצעותם.

ג. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

הוראות חוק זה, יחולו על אף האמור בכל דין.

ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

לא צפויה השפעה של החוק המוצע על תקציב המדינה.

ה. השפעת החוק המוצע על ההיבט המנהלי של המשרד

לא צפויה השפעה של החוק המוצע על ההיבט המנהלי של המשרד.

ו. להלן נוסח החוק המוצע ודברי ההסבר

הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק הדואר (תיקון מס'...)(רישום פרטי שולח על גבי דבר דואר רשום וציונם בהודעה), התשע"ד- 2014

הוספת סעיף 56א	1.	בחוק הדואר, התשמ"ו-1986 (להלן – החוק העיקרי)[1], אחרי סעיף 56 יבוא:
		"רישום פרטי שולח על גבי דבר דואר רשום		56(א)	(א) "דבר דואר רשום" – דבר דואר שנשלח על ידי בעל רישיון הכולל בין היתר: רישום בעת הקבלה, ניסיון מסירה במען הנמען, מסירה כנגד חתימה, לרבות אפשרות קבלת אישור מסירה, והשארת הודעת דואר רשום במקרה שבו לא התאפשרה מסירה כנגד חתימה כאמור;
					(ב) "הודעת דואר רשום" – הודעה בדבר משלוח דואר רשום שתושאר על ידי בעל רישיון במען הנמען במקרה שבו לא התאפשרה מסירת דבר דואר רשום כנגד חתימה במען הנמען אשר מזמינה אותו לאסוף את דבר הדואר, ואשר כוללת את פרטי ההודעה;
					(ג) "פרטי ההודעה" – פרטי ההודעה יכללו את אלה:
						(1) שם השולח ושם מייפה הכוח בשמו נשלח דבר הדואר ככל שישנו;
						(2) מען השולח;
						(3) העובדה שלגבי דבר הדואר חלה חזקת מסירה לפי כל דין, ככל שישנה.
					בסעיף זה "שולח" – האדם המשלם לבעל רשיון עבור משלוח דבר הדואר הרשום.
					(ד) לא יעביר שולח דבר דואר רשום למשלוח, ללא ציון פרטי ההודעה על גבי דבר הדואר באופן בולט, ברור ושאין בו כדי להטעות.
					(ה) דבר דואר רשום שלא מופיעים על גביו פרטי ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב), לא יועבר למשלוח על ידי עובדי בעל הרשיון.
					(ו) בעל הרישיון ימלא את פרטי ההודעה שציין השולח כאמור בסעיף קטן (ב) על גבי הודעת דואר רשום, באופן ברור.
					(ז) הפר שולח את חובתו לפי סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה - פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 ₪;
					(ח) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה:
						(1) אכיפת החוק והרתיעה מפני הפרתו;
						(2) עידוד הנמען למימוש זכויותיו;
						(3) היקף ההפרה.
					(ט) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של הנמען לפיצויים לפי כל דין או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה."
תיקון סעיף 109ב(א)	2.	בסעיף 109ב(א) לחוק העיקרי, אחרי פרט (5) יבוא:
			"(6) קיבל דבר דואר למשלוח כשלא מצויינים על גביו פרטי ההודעה בהתאם לסעיף 56א(ג);
			(7) לא מילא את פרטי ההודעה על גבי הודעת דואר רשום בהתאם לסעיף 56א(ד)."

דברי הסבר

דבר דואר רשום נמסר לידי הנמען במענו. כיום, ככל שדבר דואר רשום נשלח באמצעות חברת דואר ישראל בע"מ מושארת לנמען לעתים הודעה לצורך איסופו ביחידת דואר, זאת במקרה בו הנמען לא נמצא במענו או שדבר הדואר הרשום נשלח אל תיבת דואר של נמען במרכז חלוקה. נכון להיום, אין חובה לציין בהודעת דואר רשום כאמור (להלן- "הודעה") את פרטי השולח של דבר הדואר הרשום, ואשר על כן, נמען המקבל במענו הודעה, אינו יודע באופן וודאי מי שלח לו את דבר הדואר הרשום.

כמו כן, לגבי חלק מדברי הדואר הרשומים קיימת בחקיקה 'חזקת מסירה' לפיה יראו את הנמען כמי שקיבל את דבר הדואר ללא חתימה על אישור מסירה, כך לדוגמה לפי חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982, לפי תקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974 ולפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו- 1986, אך הנמענים אינם מודעים לכך.

גם בהיבט זה יש מקום להגברת השקיפות וליידע בכך את הנמענים. לכן מוצע, כי ככל שבנוגע לדבר הדואר הרשום הנשלח חלה חזקת מסירה לפי כל דין, תיכלל עובדה זו בפרטי ההודעה כמפורט להלן.

נכון להיום בעלי היתרים מכוח חוק הדואר, התשמ"ו-1986 ("חוק הדואר", "החוק") אינם משאירים הודעת דואר רשום במען הנמען אך ברור כי ככל שהם יעשו כן, הוראות הצעת החוק יחולו גם לגבי משלוח דבר דואר רשום באמצעותם.

סעיף 1 המוצע - הוספת סעיף 56א

סעיף קטן (א) המוצע

הגדרת "דבר דואר רשום" –

הסעיף יחול על כל דבר דואר שנשלח על ידי בעל רשיון שמוגדר בסעיף 1 לחוק גם כמי שפועל מכוח היתר לפי חוק הדואר. הסעיף המוצע יחול לגבי משלוח דברי דואר שבמסגרתו מושארת הודעת דואר רשום ושכולל רישום בעת הקבלה, ניסיון מסירה במען הנמען, מסירה כנגד חתימה, לרבות אפשרות קבלת אישור מסירה, והשארת הודעת דואר רשום במקרה שבו לא התאפשרה מסירה כנגד חתימה כאמור.

הגדרת "הודעת דואר רשום" –

הסעיף המוצע חל על הודעת דואר רשום שמזמינה את הנמען לאסוף את דבר הדואר הרשום.

הגדרת "פרטי ההודעה" –

רשימת הפרטים שיש לפרט על גבי דבר הדואר הרשום ובמסגרת הודעת דואר רשום: את זהותו של השולח, ושם של מייפה הכוח בשמו נשלח דבר הדואר ככל שהוא קיים, כך שעורך דין למשל השולח את דבר הדואר מטעם מייפה כוחו יהיה עליו לציין את שמו של מייפה הכוח על גבי דבר הדואר; מענו של השולח; וכן העובדה שלגבי דבר הדואר הנשלח על ידו חלה חזקת מסירה לפי כל דין לפיה יראו את הנמען כמי שקיבל את דבר הדואר הרשום גם ללא חתימה על אישור מסירה.

לעניין סעיף זה "שולח" הוא האדם המשלם לבעל הרשיון עבור משלוח דבר הדואר.

סעיף קטן (ב) המוצע

הסעיף המוצע מטיל חובה על שולח דבר דואר רשום, לציין על גבי דבר הדואר את פרטי ההודעה. ציון פרט מפרטי ההודעה באופן שאינו ברור או ציון פרטי הודעה באופן שיש בו כדי להטעות תהווה הפרה של הסעיף המוצע.

סעיף קטן (ג) המוצע

בעל הרשיון, לא יעביר למשלוח דבר דואר רשום שלא מופיעים על גביו פרטי ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב).

סעיף קטן (ד) המוצע

בטרם תושאר הודעת דואר רשום, על בעל הרשיון למלא על גביה את הפרטים שהשולח ציין על גבי דבר הדואר במלואם, ובאופן ברור.

סעיף קטן (ה) המוצע

בנוסף, מוצע לאפשר מסלול תביעה של פיצויים ללא הוכחת נזק, כנגד השולח, בכל מקרה בו הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), ולקבוע כי בית המשפט רשאי לפסוק בשל הפרה כאמור פיצויים שאינם תלויים בנזק, בסכום שלא יעלה על 1,000 ₪; זאת כאשר בבואו לקבוע את גובה הפיצויים כאמור יתחשב בית המשפט בין השאר בשיקולים של אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו, עידוד הנמען למימוש זכויותיו והיקף ההפרה.

סעיף קטן (ו) המוצע

מוצע להבהיר כי אין בהוראות החוק המוצע כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר דוגמת פקודת הנזיקין לעניין אותה הפרה.

סעיף 2 המוצע - תיקון סעיף 109ב

מוצע להוסיף את הפרת סעיף קטן ג ו- ד כעילה להטלת עיצום כספי על ידי המנהל בהתאם לסעיף 109ב לחוק הדואר בסכום של 27,520 ₪ נכון להיום.