א. שם החוק המוצע:

תזכיר חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה (תיקון מס'...)(התשע"ג- 2013...)

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

הסמכות לקבוע דרישות והגבלות עיסוקים בבטיחות בעבודה מוסדרת בסעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) התש"ל 1970, (להלן- "הפקודה"), אולם ההסדרה על פי סעיף זה היא כללית ורחבה. במהלך השנים נקבעו דרישות והגבלות ספציפיות בתקנות ובנהלים לסוגי עבודה שונים, לביצוע תפקידים שונים, תנאים למתן רישיון, אישור או הסמכה (להלן: "הרשאה") לבעלי תפקידים שונים, תנאים במהלך תקופת ההרשאה, ותנאים לשלילתה, וכן תנאים לאישור מוסדות המכשירים לתפקידי הבטיחות, ומוסדות המורשים לבצע פעולות הקשורות לבטיחות העובדים, וכן תנאים לצורך בקרה ופיקוח על עמידה בכל ההגבלות הללו. כל הדרישות וההגבלות הללו, שקיימות בתקנות ובנהלים נקבעו מכוחו של סעיף 173, בהתאם לאופיים של מקומות העבודה, התהליכים המתקיימים בהם, והתפקידים השונים, הכול בהתייחס לסיכונים הבטיחותיים הקיימים בהם.

 

ברם, משטר רישוי השולל עיסוק או מגביל אותו פוגע בזכות לחופש העיסוק, ולכן לא די בכך כי יעוגן בתקנות ובהוראות מינהל.  פגיעה כאמור חייבת לעמוד בתנאים שנקבעו בפסקת ההגבלה שבסעיף 4 לחוק יסוד חופש העיסוק, ולעניין תיקון זה, נדרש כי תקבע הסמכה מפורשת לפי חוק, כך שהפגיעה בחקיקת המשנה תהיה מכוחה של סמכות ברורה ומוגדרת.   יצחק זמיר הדגיש לגבי נושא זה בספרו[1] : "בדרך כלל יש להקפיד בהגנה על זכויות חוקתיות, שתהיה זהירה ומצומצמת, ובמקרים בהם יש צורך בהגנה מיוחדת על זכות, יש לדרוש שהחוק המסמיך ייקבע הסדר ראשוני, שישמש מסגרת או אמות מידה לתקנות הפוגעות בזכויות, וייקבעו בו הקריטריונים לפגיעה". 

במקצועות הקשורים לבטיחות העובדים, האיזון הנדרש הוא בין הצורך לשמור על  חיי העובדים ולהגן על בטיחותם ובריאותם, לבין השמירה על הזכות לחופש העיסוק. בג"צ אגוד הממונים על הבטיחות[2]  ציין לעניין זה כי הרציונל המונח ביסוד פקודת הבטיחות בעבודה הינו לספק סביבת עבודה בטוחה, ולהגן על חייו ושלמות גופו של כל מי שנמצא במקום העבודה. לפיכך בעבודה,  בתהליכים ובתפקידים בעלי פוטנציאל סיכון, או כאלה שמטרתם לבקר את הסיכון ולמזער אותו, נדרשות הגבלות, כגון: תנאים לביצוע העבודה, תנאי כשירות הנדרשים מבעל תפקיד, הכוללים השכלה והכשרה הולמת, ניסיון, מצב בריאותי, יכולת גופנית, גיל  וכדומה. כל המגבלות הללו, כפי שנקבעו בתקנות הבטיחות, נקבעו לאחר שנבחנו על ידי אנשי מקצוע מומחים בתחומים אלו, והתייעצות עם מובילי דעה, ובעלי עניין  מן הממשלה, האקדמיה והמשק, ובהתבססות על הידע הקיים בעולם.

אולם כפי שצויין, הגבלת העיסוקים הללו נקבעה בחקיקת משנה, מכוח ההסמכה הכללית הקיימת בסעיף 173 לפקודה בנוסחו הנוכחי.  מטרתה של הצעת חוק זו היא לעגן בצורה מפורשת ופרטנית בחקיקה ראשית, את סמכותו של שר הכלכלה (להלן- "השר") להגביל את אופן ביצוען של פעולות שונות, את ההרשאות הנדרשות לפעולות אלה, הסדרות העיסוקים הנדרשים, ואת אופן ביצוע הבקרה על העבודות וההרשאות הללו, וכן לקבוע את התנאים להסדרת העיסוקים של המוסדות העוסקים בתחום, ולקבוע קריטריונים ודרישות, לעניינים אלו, כך שהעיסוק בפעולות ותפקידים שיוגדרו ייוחד רק למי שעמד בקריטריונים שיקבעו על ידי השר בהסדר ראשוני, בהתאם לסמכות שמוצע להקנות לו על פי תיקון זה.  

 

ג. להלן עיקרי החוק המוצע

 

עיקר1- תיקון סעיף 173 – תקנות בטיחות ובריאות

סעיף קטן (א)

בסעיף זה מפורטות העילות הקיימות כיום בפקודה, בגינן רשאי השר, לקבוע הגבלות ואיסורים  לצורך שמירה על בטיחותם ובריאותם של עובדים. מוצע להוסיף עילה נוספת להסמכה להתקין תקנות, לפיה גם "גורם סיכון" העלול לגרום לחבלת גוף לעובד יהווה עילה להתקנת תקנות. עילה זו קיימת בפועל ותקנות רבות הותקנו מכוחה. כך נדרש על פי התקנות כי בעבודה בחומרים מסוכנים תיעשה פעילות מבוקרת ויינקטו אמצעים להפחתת הסיכון לעובדים כמו: בידוד התהליך, אוורור, שימוש בציוד מגן אישי, וכן ביצוע ניטורים בסביבת העבודה וניטורים ביולוגים של העובדים, וכל זאת כדי לשמור על בטיחותם ובריאותם.

בהזדמנות זו מוצע לתקן את שם משרד האנרגיה והתשתיות  למשרד האנרגיה והמים, וכן לקבוע כי החובה לקבלת הסכמתם של שר החקלאות ושר הבריאות, הקיימת כיום בפקודה לצורך התקנת תקנות העוסקות בחומרי הדברה בחקלאות, תשונה לחובה לקבלת הסכמתם של שר החקלאות וכן השר להגנת הסביבה, שהסמכות לגבי חומרים מסוכנים, לרבות חומרי הדברה, הועברה משר הבריאות לשר להגנת הסביבה.

 

סעיף קטן (ב)

מוצע כי לשר תינתן סמכות לקבוע בתקנות על פי סעיף קטן (א), דרישות ונורמות בטיחותיות כדי לשמור על בטיחותם ובריאותם של העובדים,  לרבות:

1. לאסור, להגביל או להתנות בתנאים ביצוע עבודות שונות.  כך לדוגמה, על פי התקנות הקיימות כיום קיימות דרישות סף לביצוע עבודות שונות כמו גיל מינימאלי לעובדים בגובה ולמפעילי עגורנים, אישור רופא תעסוקתי להתאמתו של עובד בגורמי סיכון כימיים כמו ממיסים אורגניים, ודרישות כשירות של עובדים בגובה לביצוע עבודות אלה. התקנות אוסרות על עובדים שאינם עומדים בדרישות הסף הללו לבצע את העבודה שיוחדה להם על פי התקנות.

2. לאסור, להגביל, או להתנות בתנאים ביצוע פעולות מסוימות במקום העבודה, כמו איסור להשתמש בחומרים מסרטנים מסוימים, דרישה לשימוש  בציוד מגן אישי בעת ביצוע פעולות, חיוב עובדים בגורמי סיכון שהוגדרו בתקנות להיות במעקב רפואי, איסור הפעלת כלים טעוני בדיקה לפי הפקודה, כמו- מתקני הרמה, מכונות הרמה, מתקני לחץ, מעליות וכדומה, אלא אם כן הם נבדקו על ידי בודק מוסמך, איסור ביצוע פעולות על גגות שבירים, אלא בהתקיים דרישות בטיחות שהוגדרו בתקנות.

3. לייחד פעולות למי שהתמלאו לגביו תנאי כשירות, או תנאים לקבלת רישיון, אישור או הסמכה (להלן- "הרשאה"), שנקבעו בסעיפים 173 ו 173א לתיקון זה, כך שרק מי שעומד בתנאי כשירות או בתנאים להרשאה כאמור, יוכל לבצע פעולות שיוחדו לו בתקנות. כך לדוגמה מנהל עבודה בבנייה, מפעיל דוד קיטור, מפעיל מכונות הרמה, מטפס תרנים ועוד, כל אלה יהיו רשאים לבצע את הפעולות שיוחדו להם, בכפוף לעמידה בתנאי הכשירות שנקבעו בתקנות.

ייחוד הפעולות נדרש גם  לביצוע פעולות פיקוח ובקרה. כך למשל יוחדו פעולות לבודקים מוסמכים למתקנים  טעוני בדיקה, ורק הם מוסמכים לבדוק מתקנים אלו, ולהוציא תסקירי בדיקה. בדומה לכך נקבעו בודקים מוסמכים לקרינה מייננת, למכשירי לייזר, לבדיקות סביבתיות תעסוקתיות במקומות עבודה, וכך גם יש כוונה לקבוע בתקנות כי רק מנתח סיכונים בתהליכים כימיים מסוכנים, יהיה רשאי לנתח סיכונים בתהליכים אלו, לצורך בקרה על בטיחות התהליכים, בהתאם לקריטריונים שייקבעו בתקנות.

4. לחייב את התופש או בעל המפעל לקיים בקרה ופיקוח על ביצוע עבודות שונות. כך נדרש על פי התקנות מעביד המעסיק עובדים בקרינה מייננת להזמין בודק מוסמך על מנת שיבצע בדיקות של רמת הקרינה במקום העבודה, או לשלוח עובדים להיבדק בידי רופא תעסוקתי על מנת לוודא כי אינם חשופים לסיכונים הפוגעים בבריאותם.

 

סעיף קטן (ג)

על פי הנוסח הקיים כיום בפקודה  רשאי השר להתקין תקנות כלליות, כמו איסור עבודה בחומרים מסוימים, או תקנות לסוגים מסוימים של עבודות או עובדים, או מפעלים,  דוגמת תקנות המיוחדות לעובדים באבק מזיק.

מעבר לסמכות הנתונה לשר לפי התקנות בנוסחן כיום, הכוללת הטלת חובות על תופש מפעל, בעל מפעל או בעל מקום עבודה אחר, אף אם אינו מוגדר כמפעל בפקודה, עובדים ובני אדם אחרים, מוצע להרחיב את סמכות השר להטיל חובות גם על מעבידם של עובדים, אף אם אין הוא תופש או בעל המפעל. הרחבה זו מאפשרת להטיל חובות גם על מעביד השולח עובדים לעבוד במפעל או במקום עבודה אחר, קרי:קבלן או ספק שירותים, שגם הוא נדרש לעמוד בדרישות שקבע השר בתקנות כמו: הכשרת עובדים, שליחתם לבדיקות רפואיות וכדומה.

 

עיקר 2- הוספת סעיפים 173א עד 173ח

סעיף 173א- תקנות בעניין תנאי כשירות והרשאה

מוצע  להקנות לשר סמכות לקבוע בתקנות את תנאי הכשירות הנדרשים לביצוע עבודות בתחום מסוים, או תנאים לקבלה להכשרה או למתן הרשאה לביצוע עבודה בתחום מסוים. בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע הוראות בעניינים הבאים:

1.   ההשכלה הנדרשת לתפקיד, ניסיון, הכשרה, התמחות, לרבות השתלמויות, הדרכות ועמידה בבחינות. הדרישות הללו קיימות במספר רב של תקנות. כך נקבע כי רק מי שעומדים בדרישות של השכלה, הכשרה וניסיון, יוסמכו לבצע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות לצורך ניטור הסיכונים בסביבת העבודה, וכך נדרש כי רק מהנדס אזרחי או הנדסאי או טכנאי אזרחי שעבר הכשרה ייעודית שנקבעה בתקנות יהיה כשיר לשמש בתפקיד מנהל עבודה. כך גם נקבע כי עבודה בגובה תבוצע רק על ידי אדם שהודרך על ידי מדריך שהוסמך לכך.

2. הגבלה לגבי גילו של העובד או בעל ההרשאה-  כך נקבע בתקנות כי רק מי שעומד בדרישות גיל מינימאליות יתמנה למנהל מחצבת אבן, או יבצע עבודה בגובה, יפעיל עגורן וכדומה.

3. דרישה להתאמה בריאותית- דרישה כזו יכול שתתייחס הן למצבו הגופני, והן למצבו הנפשי. כך לדוגמה מפעיל של עגורן צריח נדרש לעבור בדיקת התאמה בריאותית וכן מבדקים פסיכוטכניים מיוחדים  הכוללים גם  בדיקה של התאמת אישיות לביצוע תפקיד זה, וכך עובד בחומרים כימיים מסוימים חייב לקבל אישור מרופא תעסוקתי בטרם תחילת עבודתו.

4. העדר  ניגוד עניינים הקשור לביצוע התפקיד- כך לדוגמה, נאסר על בודק מכשירי לייזר למכור מוצרי לייזר שאותם הוא בודק, או לחליפין, נאסר עליו לבדוק מוצרים שאותם הוא מוכר. כך גם חל איסור על  בודק מוסמך לא לבדוק כלים טעוני בדיקה שהוא תכנן או מכר.

5. לרשות המבקש לבצע עבודה או לקבל הרשאה עומדים האמצעים הנדרשים או שביכולתו להוכיח כי יוכל להעמידם. כך נקבעה דרישה בתקנות כי לבודק מוסמך לקרינה מייננת יהיו מכשירי מדידה, ועליו להיות קשור למעבדה מוסמכת.

6. המבקש לא הורשע או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן, אין הוא ראוי לדעת מפקח העבודה הראשי לבצע עבודה בתחום מסוים או להיות בעל הרשאה בתחום מסוים.

7. המבקש לא הוכרז כפסול דין או פושט רגל, אלא אם קיבל הפטר לכך.

8. נגד המבקש לא התקבלה החלטה מנהלית בדבר התליה או שלילת הרשאה הקשורה לבטיחות בעבודה. כך לדוגמא בודק מוסמך שלא מילא אחרי הנהלים שקבע מפקח העבודה הראשי לבדיקת מעליות, רשאי מפקח העבודה הראשי לקבוע כי לא יהיה רשאי לקבל הרשאה לבדוק כלים אחרים טעוני בדיקה כמו עגורנים.

 

סעיף 173ב- תקנות בעניין תנאים בהרשאה

מוצע להסמיך את השר להתקין תקנות בעניין תנאים שבעל ההרשאה חייב לקיימם בכל תקופת ההרשאה כמו תקנות בדבר שמירת הכשרות המקצועית של בעלי ההרשאה לרבות חיובם בהשתלמויות רענון או השתלמויות עקב שינויים שנוצרו במהלך תקופת ההרשאה, וכך גם לעניין תחזוקה של מתקנים , ציוד וכדומה, שנדרש להחזיק בתקופת ההרשאה.

 

 

 

 

הוספת סעיף 173ג – סמכות למתן הרשאה, התלייתה , ביטולה או אי חידושה-

סעיף קטן (א)

מוצע להסמיך את מפקח העבודה הראשי לתת הרשאה, וכן לבטלה לתקופת זמן מוגבלת או ללא הגבלה, לא לחדשה, או להתנותה בתנאים, בהתקיים אחת משתי העילות הבאות: אם  ההרשאה ניתנה על סמך מידע כוזב או שגוי, או אם חדל להתקיים במבקש ההרשאה תנאי מן התנאים למתן ההרשאה, או שהופר תנאי כאמור.

 

סעיף קטן(ב)

במקרים בהם סבור מפקח העבודה הראשי כי מתקיים תנאי לביטול הרשאה שניתנה על ידו, עליו להודיע על כך בכתב לבעל ההרשאה בצירוף נימוקיו. ככל שאין סכנה בהמשך פעילותו של בעל ההרשאה, רשאי מפקח העבודה הראשי לדרוש ממנו לקיים את הדרישות שנקבעו בהרשאה. אם סבר המפקח כי מתקיימות העילות לביטול ההרשאה ולא ניתן לתקנן כאמור, יהיה עליו לערוך לבעל ההרשאה הליך מינהלי של שימוע בטרם קבלת החלטתו,  כדי לתת לנפגע  לממש את זכות הטיעון שלה הוא זכאי, בטרם קבלת החלטה בעניינו. אם קיימת סכנה בהמשך פעילותו של בעל ההרשאה, תבוטל ההרשאה באופן מיידי, והשימוע יתקיים בהזדמנות הראשונה שניתן לקיימו.

 

סעיף קטן (ג)

החליט מפקח העבודה הראשי לאחר השימוע לבטל ההרשאה שנתן לתקופה מוגבלת או ללא הגבלת זמן, או לקיימה בתנאים, יודיע על כך לבעל ההרשאה בהודעה מנומקת בכתב.

 

סעיף קטן (ד)

מוצע לקבוע מנגנון השגה על החלטתו של מפקח העבודה הראשי, בתוך שלושים יום, כדי למנוע מצב בו יאלץ הנפגע לפנות בכל עניין ישירות לערכאה משפטית. המפקח יהיה רשאי במסגרת ההשגה להחליט החלטה אחרת מהחלטתו הקודמת, ואם נדחתה ההשגה רשאי יהיה המשיג לפנות לערכאה שיפוטית. במקרה זה פתוחות שתי אפשרויות:

אפשרות א'- לפנות לבית דין לעבודה , בהיותו בעל מומחיות בעניין זכויות עובדים, אשר הבטיחות של העובד היא חלק מהן.

אפשרות ב'- לפנות לבימ"ש לעניינים מנהליים.

 

סעיף 173ד- דחיית מועד החלטה בעניין הרשאה

מוצע להעניק למפקח העבודה הראשי סמכות לדחות את המועד למתן החלטה לעניין אי מתן הרשאה, או להחליט שלא לחדשה, כאשר יש לו יסוד סביר להניח שמבקש ההרשאה או בעל ההרשאה עבר עבירה או מתנהלים נגדו הליכים פליליים, שמפאת מהותם, חומרתם או נסיבותיהם הוא סבור שאין המבקש ראוי להיות בעל הרשאה. הליכים פליליים כאמור לעיל יהיו  החל משלב הפתיחה בחקירה פלילית על פי דין.

 

הוספת סעיף 173ה- תקנות בעניין הכרה במוסד להכשרה מקצועית ובמוסד מורשה

מאחר ונדרשת במקרים המפורטים בתקנות הכשרה של בעלי תפקידים העוסקים בבטיחות, כאמור בסעיף 173, או בעלי הרשאה, כאמור בסעיף 173א, מוצע להקנות לשר סמכות להתקין תקנות בדבר תנאים להכרה במוסדות המכשירים לתפקידים הללו. כמו כן מוצע להעניק סמכות לשר להתקין תקנות בדבר תנאים להכרה במוסד מורשה מטעם מפקח העבודה הראשי, כמו שירות רפואי מוסמך או מעבדה מוסמכת, מוסדות שכבר הורשו בפועל על פי התקנות הקיימות. בתקנות למוסדות כאמור רשאי השר לקבוע הוראות בעניינים אלה:  

(1)  דרך התאגדותו של המוסד- ההגבלה נדרשת על מנת לאפשר למפקח העבודה הראשי, במקרים הנדרשים,  להכיר רק במוסד שהוא תאגיד, שותפות, עמותה וכדומה, שחלות עליו חובות לפי חוק, לרבות אחריות נושאי מישרה, וקיום  בקרה עליו בידי רגולטורים כמו רשם החברות, רשם השותפויות או רשם העמותות; כך לדוגמה הוגדר שירות רפואי מוסמך על פי התקנות- כל אחד מאלה: לשכת בריאות מחוזית או נפתית של משרד הבריאות, קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתית, תשנ"ד 1994, או מוסד רפואי שהשר בהסכמת שר הבריאות הסמיכו לעניין התקנות.

(2) לגבי מוסד להכשרה- תכני הלימוד ואופן הלימוד לרבות תכנית לימודים מפורטת, מערכת השעות הנדרשת, הכשרה מעשית ועיונית וקיומם של מבחנים;

(3) האמצעים והמתקנים הנדרשים לצורך ביצוע ההכשרה או הפעולה לשמה ניתנה ההרשאה כמו: מבנה מתאים, מכשירי מדידה, מתקנים ומכונות, מעבדה וכד'. כך נקבע בתקנות כי מעבדה המבקשת הסמכה לבדיקת רמות חומרים כימיים בסביבת העבודה נדרשת להוכיח קיום כוח אדם מקצועי ומכשירי בדיקה הנדרשים לביצוע הבדיקות.

(4) כשירות מקצועית, לרבות השכלה וניסיון, של מנהל המוסד ובעלי התפקידים המקצועיים בתחום ההדרכה הנדרשת, או השירות הנדרש.

(5) תנאים בדבר היעדר ניגוד עניינים הקשור לביצוע התפקיד, במוסד עצמו, במנהליו בעובדיו הבכירים, או בבעלי עניין בו.

6) המוסד לא הוכרז כפסול דין או פושט רגל, אלא אם ניתן לו הפטר, ואם הוא תאגיד- לא הוחלט על פירוקו מרצון או שלא מרצון.

(7) המחיר המרבי אותו יהיה רשאי המוסד לגבות עבור ההכשרה או עבור השירות הניתן על ידי המוסד המורשה. סמכות זו נדרשת לצורך מתן אפשרות לשר להתערב במחירים, במקרים של כשל שוק. בנוסף, מוצע להעניק לשר סמכות לחייב את המוסדות לפרסם את המחיר שייגבו עבור השירות, על מנת לאפשר תחרות הוגנת בין המוסדות, מידע מלא ושקיפות לציבור. 

 (8) תנאים לעניין הרשעות, או כתבי אישום המתנהלים נגד המוסד או אחד מעובדיו הבכירים, בעבירות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן סבור מפקח העבודה הראשי כי אין המוסד ראוי ליתן הכשרה בתחום הבטיחות, או להיות בעל הרשאה בתחום הבטיחות.

(9) נגד המוסד לא התקבלה החלטה מנהלית בדבר הפרת חובה הקשורה לבטיחות בעבודה. כך לדוגמה, מוסד להכשרה שאינו עומד בדרישות רשות הכבאות בעניין בטיחות אש אינו רשאי לקבל הרשאה על פי הנוהל הקיים.

 

הוספת סעיף 173ו- תקנות בדבר תנאים בהרשאה למוסד

מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות תנאים בהרשאה למוסדות הללו, שבהם יהיו חייבים המוסדות לעמוד במשך כל תקופת ההרשאה, כמו הוראות בדבר שמירת כשירות מקצועית של כוח האדם במוסד לרבות חיובו לבצע השתלמויות, או שמירת כשירות התחזוקה של המתקן הציוד החומר או המבנה המשמש את המוסד.

 

סעיף 173ז- סמכות למתן הרשאה למוסד או ביטולה

סעיף קטן (א)

מוצע להקנות למפקח העבודה הראשי סמכות  להסמיך מוסדות בהתאם לתנאים שייקבעו בתקנות, וכן לבטל  את הסמכתם לתקופה מוגבלת, או ללא הגבלת זמן, או להתנות הסמכתם בתנאים, או שלא לחדש את ההסמכה. כל אלה אפשריים  בהתקיים אחד מן התנאים הבאים:

(1)  ההכרה ניתנה על יסוד מידע חסר כוזב או שגוי;

(2) חדל להתקיים או הופר תנאי מהתנאים להכרה במוסדות הללו

 

סעיף קטן (ב)

במקרים בהם סבור מפקח העבודה הראשי, או מי מטעמו, כי מתקיים תנאי לביטול הרשאה שניתנה על ידו למוסד, יודיע על כך בכתב לבעל ההרשאה בצירוף נימוקיו. ככל שאין סכנה בהמשך פעילותו של בעל ההרשאה, ידרוש ממנו מפקח העבודה הראשי לקיים את הדרישות שנקבעו בהרשאה. אם סבר המפקח כי מתקיימות העילות לביטול הרשאה ולא ניתן לתקנן, יהיה עליו לערוך לבעל ההרשאה שימוע מינהלי בטרם קבלת החלטתו, זאת כדי לתת לנפגע  לממש את זכות הטיעון שלה הוא זכאי, בטרם קבלת ההחלטה בעניינו.

 

סעיף קטן (ג)

ככל שקיימת סכנה לבטיחות הציבור מהמשך פעילותו של המוסד, מוצע להעניק למפקח העבודה הראשי את הסמכות להורות על הפסקה זמנית של פעילות המוסד לתקופה שלא תעלה על 14 יום, עוד בטרם קבלת החלטה סופית.

 

סעיף קטן (ד)

החלטה מנומקת על ביטול ההרשאה או התלייתה תשלח בכתב לבעל ההרשאה.

 

סעיף קטן (ה)

מוצע לקבוע מנגנון השגה על החלטתו של מפקח העבודה הראשי לעניין ביטול ההרשאה למוסד בתוך 30 יום, כדי למנוע מצב בו יאלץ הנפגע לפנות ישירות לערכאה שיפוטית. המפקח יהיה רשאי במסגרת ההשגה להחליט החלטה אחרת מהחלטתו הקודמת. אולם באם נדחתה ההשגה רשאי יהיה המשיג לפנות לערכאה שיפוטית. במקרה זה פתוחות שתי אפשרויות:

אפשרות א'- לפנות לבית דין לעבודה , בהיותו בעל מומחיות בעניין זכויות עובדים, אשר הבטיחות של העובד היא חלק מהן.

אפשרות ב'- לפנות לבימ"ש לעניינים מנהליים.

 

סעיף 173ח'- תקנות בעניין חובת פרסום

סעיף קטן (א)

כדי לאפשר לציבור נגישות למידע בדבר בעלי ההרשאות שאושרו על ידי מפקח העבודה הראשי בהתאם לסעיף 173א, או בדבר מוסדות שהוכרו על ידו בהתאם לסעיף 173ה, מוצע להסמיך את השר לקבוע חובת פרסום של בעלי ההרשאות כאמור.

 

סעיף קטן (ב)

במקרים בהם החליט מפקח העבודה הראשי על ביטול ההרשאה לבעלי הרשאה, בהתאם לסעיף 173ג או למוסדות בהתאם לסעיף 173ז, יסיר המפקח את שמו של בעל ההרשאה מרשימת בעלי ההרשאה באתר האינטרנט של משרד הכלכלה, על מנת לאפשר לציבור לקבל מידע עדכני מיהם בעלי ההרשאה מטעמו שאותם הוא רשאי להפעיל  לצורך ביצוע הפעולות הנדרשות על פי התקנות.

 

עיקר 3- הוספת סעיף 216א- סמכות לקבוע אגרות

מוצע להעניק סמכות לשר להתקין תקנות בדבר תשלום אגרות לצורך השתתפות בבחינות הנדרשות  כתנאי לביצוע עבודה או למתן הרשאה, וכן תשלום אגרות לצורך ביצוע הבדיקות הנדרשות לפי חוק זה וחוק ארגון הפיקוח על העבודה. כך לדוגמא, נגבות בפועל אגרות לצורך קיום בחינות הנדרשות לשם מתן אישור כשרות לממונה על הבטיחות. הסמכות לתשלום אגרות לצורך ביצוע בדיקות קיימת כיום בפקודה במקרים מוגבלים, כמו בודקי דוודי קיטור, ומוצע במסגרת תיקון זה להרחיב את הסמכות לכלל סוגי הבדיקות הנדרשות על פי הפקודה.

 

עיקר 11- תחילה

מועד תחילתו של תיקון זה מיום פרסומו

 

 

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים-

החוק המוצע מסמיך ומגדיר במפורש את סמכויות השר לקבוע בתקנות הגבלות על העוסקים בתפקידי הבטיחות ובעלי ההרשאה בתחום, וכן להגביל באופן דומה את  המוסדות המכשירים לתפקידים הללו, והמוסדות  המורשים האחרים, ולייחד להם פעולות שרק הם יוכלו לבצען.  מוצע כי הסמכות הכללית שקיימת בסעיף 173 לפקודה , הכוללת הגבלת עיסוקים, תוגדר בתיקון זה באופן מפורש, כמפורט בהצעת התזכיר.

 

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה:

אין השפעה. יחד עם זאת הוגדרה בתיקון זה הסמכות המפורשת לגביית אגרות לצורך ביצוע בחינות, מתן הרשאות וביצוע בדיקות.

 

ו. השפעת החוק המוצע על התקן ועל ההיבט המנהלי של המשרד:

אין השפעה.

 

ז. להלן נוסח החוק המוצע:

 

תזכיר חוק פקודת הבטיחות בעבודה, תש"ל 1970 (תיקון) התשע"ג-2013

 

נפתלי בנט , שר הכלכלה