מדינת ישראל
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
הלשכה המשפטית

פרק א': מטרות החוק

מטרות

1.  

מטרותיו של חוק זה הן:

(1) להסדיר רעיית דבורים בדרך של הצבת כוורות מאוכלסות, לשם הבטחת קיום האבקה רציפה לצמחי בר ולגידולים חקלאיים, ייצור דבש והגנה על דבורים כערך טבע;

(2) להסדיר את הפיקוח על ייצור דבש, לשם אספקת דבש איכותי לציבור.

פרק ב': הגדרות

הגדרות

2.  

בחוק זה –

"דבוראי" – אדם העוסק בגידול דבורים;

"דבורה"– דבורת הדבש המערבית (Apis mellifera);

"דבורית" – משפחה של דבורים;

"כוורת מאוכלסת" – כלי קיבול בו חיה דבורית;

"דבש" – חומר טבעי ומתוק, המופק על ידי דבורים מצוף פרחים או מהפרשות של חלקי צמחים אחרים;

"היתר" – היתר להצבת כוורות מאוכלסות לפי סעיף 3;

"הוועדה" או "ועדת ההיתרים" – הוועדה לפי סעיף 9;

"מקרקעי ציבור" – מקרקעי ישראל כהגדרתם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל[1];

"המשרד" – משרד החקלאות ופיתוח הכפר;

"שירותי האבקה" – הצבת כוורות מאוכלסות בשטחי גידול חקלאי צמחי מתורבת לצורך הפריית אבקת פרחיו באמצעות דבורים;

"השר" – שר החקלאות ופיתוח הכפר.

פרק ג': הסדרת רעיית דבורים

חובה לקבל היתר להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור

3.  

(א)  לא יציב אדם כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור במקום בו יש לדבורים גישה לשטח פתוח, אלא בהיתר מאת הוועדה ובהתאם לתנאיו.

(ב)       על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע בתקנות, כי הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור לצורך מתן שירותי האבקה, בתנאים שייקבע, אינה טעונה היתר.

(ג) היתר אינו ניתן להעברה אלא על ידי ועדת ההיתרים, ובהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 20(ב)(1).

תוקף היתר לעניין זכויות במקרקעין וחוק ההתיישבות

4.  

(א)  אין בכוחו של היתר לפי חוק זה להקנות זכות כלשהיא במקרקעין או לגרוע מכל זכות לפי כל דין במקרקעין, למעט הזכות להציב כוורות מאוכלסות במקרקעין ולטפל בהן.

1.  

(ב) על אף האמור בחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967[2] (להלן- חוק ההתיישבות) הצבת כוורות מאוכלסות בקרקע חקלאית בהיתר לפי חוק זה, אינה שימוש חורג.

בסעיף קטן זה, "קרקע חקלאית" ו"שימוש חורג" – כמשמעותם בחוק ההתיישבות.

2.  

3.  

פרסום הקצאת היתרים

5.  

(א)  ועדת ההיתרים תפרסם באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, וכן תפרסם הפנייה לפרסום באתר בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה, עד ה- 30 בספטמבר בכל שנה:

(1) פרטי נקודות הציון במקרקעין לגביהם יוקצו היתרים להצבת כוורות מאוכלסות בשנה העוקבת, תקופת ההצבה בכל נקודת ציון לפי ימים וחודשים בשנה ומספר הכוורות המאוכלסות שניתן להציב בכל אחת מנקודות הציון;

(2) זהותו של מי שהוקצה לו היתר להצבת כוורות מאוכלסות בכל נקודת ציון באותה תקופה באותה שנה, לפי שם, שם משפחה ויישוב, לצד פרטי נקודות הציון לפי פסקה (1), או אם לא הוקצה היתר כאמור, ציון העובדה שלא הוקצה היתר;

(3) הודעה על המועד להגשת בקשות לקבלת היתרים להצבת כוורות מאוכלסות בשנה העוקבת, ופרטים נוספים בקשר להגשת הבקשות בהתאם לתקנות לפי סעיף 20(ב)(1).

(ב) ועדת ההיתרים תפרסם באתר האינטרנט של המשרד, עד ה- 15 בפברואר בכל שנה, את רשימת ההיתרים להצבת כוורות מאוכלסות שהוקצו באותה שנה ואת הפרטים בקשר אליהם לפי פסקאות (א)(1) ו-(2).

(ג) היתר יהא תקף אף אם לא בוצע לגביו פרסום לפי סעיף זה.

פרסום הודעה על מקרקעי ציבור המיועדים להקצאה לרעייה ארוכת טווח

(ד) סעיף זה לא יחול על היתרים שניתנו לצורך מתן שירותי האבקה.

מתן היתר

6.  

(א)  ועדת ההיתרים רשאית לתת היתר, לסרב לתתו, להעבירו לאחר, להתנותו בתנאים, או לשנותו, בכפוף להוראות שנקבעו לפי סעיף 20(ב)(1) ו-20 (ב)(2) ולשיקולים אלה -  

4. U )xgh

(1) היתרים קודמים שניתנו למבקש להצבת כוורות מאוכלסות לפי כל דין והיתרים כאמור שניתנו למבקש להצבת כוורות מאוכלסות באיזור לגביו מתבקש ההיתר;

(2) כושר הנשיאה של הצומח באיזור לגביו מתבקש ההיתר, בשים לב למאפייני הצמחיה והגידולים החקלאיים שיש בו, מספר הכוורות המאוכלסות המוצבות בו ומספר הכוורות המאוכלסות שמתבקש היתר להצבתן;

(3) החשש לגרימת מטרד לציבור או השפעות סביבתיות משמעותיות אחרות עקב הצבת כוורות מאוכלסות במקום לגביו מתבקש ההיתר;

(4) הרשעת המבקש  בעבירה אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, אין מקום לדעת הוועדה לתת לו היתר, או הוטל קנס מנהלי עליו בשל עבירה כאמור, או לא עמד בהוראות בעניין הצבת כוורות מאוכלסות לפי חוק זה, אף אם  לא הורשע בעבירה או הוטל עליו קנס מנהלי בשל הפרתן;

(5) הצורך בהקצאת היתרים לדבוראים חדשים;

(6) אם לא נקבעו תקנות לפי סעיף 3(ב) לחוק - הצורך בשירותי האבקה במקום לגביו מתבקש ההיתר, בשים לב לסוג הגידול החקלאי שלו נדרשת האבקה ומועד ההצבה המבוקש.

(ב) דחתה הוועדה בקשה להיתר, תודיע על כך למבקש בהודעה מנומקת בכתב.

(ג)  תוקפו של היתר הוא לשנה אחת, או לתקופה קצרה יותר שקבעה בו הוועדה, והוא יינתן ויחודש במועדים ובתנאים שנקבעו לפי סעיף 20(ב)(1).

1.  

תנאים מקדמיים למתן היתר

7. (

(א)  ועדת ההיתרים לא תיתן היתר להצבת כוורות מאוכלסות -

(1) אם לא שולמה אגרה בעד ההיתר;

(2) במקרקעין –

(1)        שהם גן לאומי או שמורת טבע, אלא אם הציג מבקש  ההיתר את אישור המנהל כמשמעותו בסעיף 19 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח -1998[3], או מי שהוא הסמיך לעניין זה;

(2) שהם מקרקעין בניהול הקרן הקיימת לישראל, אלא אם הציג מבקש ההיתר את אישור מנהל הקרן הקיימת לישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה;

(3) שהם שטח צבאי, אלא אם הציג מבקש ההיתר את אישור שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה;

(4) שהם מקרקעי ציבור המוחזקים בידי מי שהורשה לכך על ידי רשות מקרקעי ישראל (להלן – מחזיק)  – אלא אם הציג מבקש ההיתר את אישור המחזיק להצבת כוורות מאוכלסות בהם; ואולם, במקרקעי ציבור שניתן לגביהם היתר הצבה כדין בשנה הקודמת, רשאית ועדת ההיתרים לתת היתר להצבת כוורות מאוכלסות ללא אישורו של המחזיק ובלבד שתודיע לו על כך ותאפשר לו להגיש את התנגדותו להצבת הכוורות במקרקעין בתוך 60 ימים מיום מסירת ההודעה. הגיש המחזיק התנגדות להצבת כוורות מאוכלסות לפי הוראה זו, תשקול ועדת ההיתרים אם יש מקום לביטול היתר ההצבה, לפי סעיף 6, ותודיע החלטתה למקבל ההיתר ולמחזיק.

(5) שהם מקרקעי ציבור שאינם מוחזקים בידי מי שהורשה לכך על ידי רשות מקרקעי ישראל, אם הציג מבקש ההיתר את אישור רשות מקרקעי ישראל.

            בסעיף זה,

(1)   )1(

"רשות מקרקעי ישראל" – כהגדרתה בחוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך – 1960[4];

"שטח צבאי"  – כל אחד מאלה:

(2)   

(1) מקרקעין שבידי צבא ההגנה לישראל או בידי שלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאושרה על ידי שר הביטחון;

(3)   

(2) שטח מסוגר כמשמעותו בתקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;

(4)   

(3) מקרקעין הנתונים לאיום ביטחוני, אשר אושרו ככאלה על ידי שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה.

(5)   

(ב) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2)(4), ועדת ההיתרים רשאית, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לתת היתר אף אם לא ניתן אישור המחזיק, אם מצאה כי הוא נמנע ממתן האישור משיקולים שאינם נוגעים לעניין, כי הוא מתנה את האישור בקבלת תמורה בכסף או בשווה כסף ממבקש ההיתר, או כי עניינו של המחזיק, בהתחשב בין היתר במשך התקופה בה הוא רשאי לעשות שימוש בקרקע, אינו גובר על עניינו של מבקש ההיתר.

(6)  ועדת ההיתרים תקיים התייעצות עם רשות מקרקעי ישראל ותאפשר למחזיק להשמיע טענות בפניה, בטרם מתן היתר לפי סעיף קטן זה.

(7)  

השעיה או ביטול של היתר

8.

(א)  הוועדה רשאית להשעות היתר או לבטלו, בכפוף להוראות שנקבעו לפי סעיף 20(ב)(1) או לפי בקשה של רשות מקרקעי ישראל, אם ראתה שלא התקיימו התנאים לנתינתו  או אם התקיים אחד מאלה -

(8)  

(1)

מקבל ההיתר הפר הוראות או תנאים לפי ההיתר או לפי החוק;

(2)

התברר לוועדה שבשל השיקולים המנויים בסעיף 7 יש צורך בביטול ההיתר.

(ב) הוועדה לא תשעה או תבטל היתר אלא אם כן הודיעה על כך בכתב לבעל ההיתר, 30 ימים לפחות לפני ההשעיה או הביטול, ונתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה בכתב או בעל פה.

ועדת ההיתרים

9.

השר ימנה את ועדת ההיתרים, שחבריה יהיו נציג המנהל הכללי של המשרד, והוא יהיה היושב ראש, נציג נוסף מבין עובדי המשרד ונציג של ארגון המייצג את רוב הדבוראים.

ועדת ערר

10.  

(א)      הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדת ההיתרים רשאי לערור עליה לפני ועדת ערר בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה לו ההחלטה.

(ב)       ועדת הערר תהיה בת שלושה חברים, והם:

(1)       מי שכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, שימנה שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(2)       שני חברים שימנה השר, האחד מבין עובדי משרדו והשני מתוך רשימה שהגיש לו הארגון המייצג את רוב הדבוראים.

(ג)       על ועדת הערר יחולו הוראות חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992[5].

(ד)       הודעה על מינוי ועדת הערר, הרכבה ומענה, תפורסם ברשומות.

(ה)      על החלטת ועדת הערר ניתן לערער לבית המשפט לענינים מינהליים.

הסדרת דבורים הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור

11.

לא יציב אדם כוורות מאוכלסות במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור במקום בו יש לדבורים גישה ממנו לשטח פתוח, אלא בהתאם להוראות לפי סעיף 20(ב)(5).

סימון כוורות

12.

אדם שקיבל היתר להצבת כוורות מאוכלסות יסמנן במספר הרישום המופיע בהיתר, בספרות גדולות וברורות הניתנות לקריאה בקלות.

טיפול בפניות ציבור

13.

ועדת היתרים תמנה אדם מטעמה כאחראי לטיפול בפניות ציבור לעניין הקצאת היתרים והפרת הוראות לפי חוק זה; פרטי האדם שמונה כאמור, הכוללים את שמו, מען משרדו ופרטי ההתקשרות עמו, יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.

פרק ד': ייצור דבש

איסור הזנת דבורים בסוכר

14.  

לא יזין אדם דבורים בסוכר לסוגיו או במרכיבי סוכר לסוגיו, אלא בהתאם להוראות לפי סעיף  20(ב)(7).

איסור הוספת חומרים לדבש לפני רדייה

15.

לא יוסיף אדם חומר כלשהוא לדבש לפני רדייתו או במהלכה, למעט לצורך ייצור כדין של מוצרי דבש בהתאם לתקן לדבש שנקבע לפי סעיף 6 לחוק התקנים, תשי"ג – 1953.

פרק ה': מינוי מפקחים וסמכויות פיקוח ואכיפה

הסמכת מפקחים

16.

(א)      השר רשאי להסמיך, מבין עובדי המדינה, מפקחים לעניין חוק זה, ובלבד שלא יוסמך מפקח, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:

(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מפניית השר אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים שהורה עליהם השר בהסכמת השר לביטחון הפנים, אם הורה.

(ב)       הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

סמכויות פיקוח ואכיפה

17.

(א)  לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי סעיף 16 –

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע הוראות חוק זה או להקל על ביצוען; לעניין זה, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים;

(3) לערוך בדיקות או מדידות וליטול דוגמאות לשם בדיקה, וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;

(4) להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח שמצויות בו כוורות מאוכלסות, דבש, דבורים או כוורות, לרבות לכלי טיס או לכלי רכב כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

(ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח –

(1)       לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)[6], בשינויים המחויבים;

(2)       לתפוס כוורות, דבורים, דבש, מסמכים וחפצים הקשורים לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969[7] (להלן - פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבעו לגביה הוראות לפי סעיף 20(ב)(8) לחוק זה;

(3)       לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים.

(ג)  סירב אדם להיענות לדרישות מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, וקיים חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו-(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996[8], בשינויים המחויבים.

(ד) אין בסמכויות מפקח לפי חוק זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שניתנו לו לפי כל דין אחר.

זיהוי מפקחים

18.

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1) הוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2) יש בידו תעודת מפקח המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

פרק ו': עונשין והוראות שונות

עונשין

19.

(א)  העושה אחד מאלה, דינו – ששה חודשי מאסר וקנס בשיעור הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977[9]:

a.  (1) מציב כוורות מאוכלסות בלא היתר מאת ועדת ההיתרים או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 3(א);

b.  (2) מזין דבורים בסוכר לסוגיו או במרכיבי סוכר לסוגיו, בניגוד לסעיף 14;

c.  (3) מוסיף חומר לדבש לפני רדייתו או במהלכה, בניגוד לסעיף 15.

(ב)       נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף קטן (א) על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לעניין סעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או אדם האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

(ג)       נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

"קרוב" – בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורג או מאומץ, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר.

תקנות

20.

(א)  השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

(ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הסדרת הצבת כוורות מאוכלסות, עבודת ועדת ההיתרים והזנת דבורים לשם ייצור דבש ובכלל זה בעניינים אלה:

(1) תנאים והוראות לעניין מתן היתרים לדבוראים קיימים תוקף היתרים, תנאיהם, שינוים, חידושם, השעייתם, העברתם וביטולם, ובכלל זה אי מתן היתר בשל אי-עמידה בהוראות לעניין הצבת כוורות מאוכלסות לפי כל דין וביטול היתר לפי בקשת רשות מקרקעי ישראל;

(2) עקרונות כלליים ואמות מידה להקצאת היתרים לדבוראים חדשים ולהעברת היתרים מדבוראים קיימים לדבוראים חדשים, מדי תקופה  שמשכה לא יעלה על שלוש שנים, בשים לב להיקף נקודות ההצבה המוקצות לדבוראים הקיימים ובלבד שהקצאת היתרים תיעשה בהתחשב בהקצאתם לדבוראים בשנים קודמות ועל פי שיקולים נוספים לרבות הקצאה שוויונית של משאבי ציבור, חיזוק ההתיישבות ופיתוח הכפר וצמצום פערים בין דבוראים.

(3) המניין החוקי של ועדת ההיתרים, דרכי עבודתה וסדרי דיוניה, לרבות דרכים לטעון לפניה לפי סעיף 8(ב) וקבלת התנגדויות לפי סעיף 7(א)(2)(4);

(4) מנגנונים ותנאים להעברת היתרים על ידי ועדת ההיתרים, ובכלל זה לעניין תמורה שתשולם בעבור ההעברה;

(5) תנאים והוראות להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור, לשם מניעת מטרד לציבור או השפעות סביבתיות משמעותיות אחרות או פגיעה בכושר הנשיאה של הצומח באיזור ההצבה או באיזורים סמוכים לו, בהתאם למאפייני הצמחיה והגידולים החקלאיים שיש בהם, ולמספר הכוורות המאוכלסות המוצבות בהם.

(6) כללים לגבי סימון כוורות מאוכלסות בעת הצבתן בשטחים פתוחים;

(7) הוראות לעניין ייצור דבש, עד לשיווקו לצרכן, ובכלל זה הוראות לעניין אמצעים ומתקנים שיותקנו בכוורות מאוכלסות לצורך בקרה על אופן הזנת הדבורים;

(8) החזקת כוורות מאוכלסות שנתפסו לפי סעיף 17(ב), טיפול בהן וכל פעולה אחרת לגביהן, הטלת הוצאות בגין פעולות אלה וקבלת הכנסות ממכירתן או ממכירת דבש שהופק מהן;

(9) קביעת חובות דיווח של דבוראים לוועדת ההיתרים ולמשרד;

(10) תיעוד, שמירת מסמכים ודרכי מסירת הודעות בכל אחד מהנושאים המפורטים בפסקאות (1) עד (10).

(11) קביעת אגרות בעד כל אלה: שירות שניתן לפי חוק זה, בקשה להיתר, או אישורים הנוגעים ליישום הוראות חוק זה.

הסדרת הייצור והשיווק

21.

על אף האמור בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988, דבוראים ומשווקי דבש רשאים, בעצמם או באמצעות תאגיד, להתקשר בהסכמים לייצור ולשיווק דבש באריזה סיטונאית.

פרק ז': תיקונים עקיפים, תחילה והוראות מעבר

ביטול צו ותקנות

22.

(א)      צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), התשל"ז -1977 (להלן – צו הפיקוח) ותקנות 2 עד 7 ותקנה 18 לתקנות להשבחת בעלי חיים (ייצור חקלאי) (דבורים), תשכ"ח – 1968 (להלן – תקנות ההשבחה) – בטלים.

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים

23.

בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏[10] –

           בתוספת השנייה, אחרי פרט 18 יבוא:

"18.    ערעור לפי סעיף 11(ה) לחוק הסדרת רעיית דבורים וייצור דבש, התשע"ג – 2013.

תחילה והוראות מעבר

24.

(א)

תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 20, שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).

(ב)

השר יקבע, עד יום התחילה, תקנות לפי סעיף 20(ב)(1).

(ג)

על אף האמור בסעיף 21(א) –

(א)היתרים שניתנו לפי צו הפיקוח עד יום התחילה יעמדו בתוקפם עד למועד שנקבע בהם, ויראו את מי שניתן לו היתר כאמור כמי שניתן לו היתר לפי חוק זה;

(ב)   הרשות המבצעת לפי צו הפיקוח ועובדיה, יעבירו למשרד מידע וכל אמצעי אחר הנדרשים לצורך פעילותה של הוועדה, בהתאם לדרישתה.

הוראות מעבר לעניין זכויות במקרקעין

25.    

(א) על אף האמור בסעיפים 4(א) ו- 7(א)(4) -

(א)

בתקופה שעד תום 3 שנים מיום תחילתו של חוק זה,  יהיה רשאי אדם להציב כוורות מאוכלסות בהתאם להיתר לפי חוק זה, אם  הכוורות מאוכלסות הוצבו באותו מקום לפי היתר כדין במשך תקופה של עשר שנים לפחות, אף אם לא הוצבו במקום למשך שנה שלמה ורצופה בכל פעם.

(ב)

בתקופה שעד תום 5 שנים מיום תחילתו של חוק זה, רשאית ועדת ההיתרים לתת היתר להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור שניתן לגביהם היתר הצבה בשנה הקודמת ללא אישורו של המחזיק במקרקעין, אם זהותו אינה ידועה או שלא ניתן לאתרו, ובלבד שנקטה באמצעים סבירים בנסיבות העניין לאתרו ולקבל את עמדתו ביחס להצבה.