|
מדינת ישראל |
ט"ז חשון, תשע"ד
20 באוקטובר, 2013
תיקנו: דבש – הצעת חוק
אל: כבוד נשיא בית המשפט העליון
נגיד בנק ישראל
היועץ המשפטי לממשלה
מזכיר הממשלה
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה)
נציב שירות המדינה
הממונה על התקציבים (משרד האוצר)
היועץ המשפטי למשרד האוצר
היועץ המשפטי למשרד הביטחון
היועץ המשפטי למשרד הכלכלה
היועץ המשפטי למשרד להגנת הסביבה
היועץ המשפטי למשרד הבריאות
היועץ המשפטי, משרד מבקר המדינה
היועץ המשפטי לרשות להגבלים עסקיים
היועץ המשפטי לרשות מקרקעי ישראל
היועץ המשפטי לרשות הטבע והגנים
דיקן הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית, ירושלים
דיקן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן
דיקן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב, רמת אביב
דיקן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה, חיפה
דיקני בתי הספר למשפטים במכללות
מנהל המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי, הפקולטה למשפטים, ירושלים
לשכת עורכי הדין, ת.ד. 1881, תל-אביב
הנדון: תזכיר חוק להסדרת רעיית דבורים וייצור דבש, התשע"ד-2013
מצ"ב תזכיר החוק שבנדון.
אודה על קבלת הערותיכם בתוך 21 ימים.
בברכה,
ערן אטינגר
היועץ המשפטי
העתקים:
שר החקלאות ופיתוח הכפר
מנכ"ל המשרד
א. שם החוק המוצע
הצעת חוק להסדרת רעיית דבורים וייצור דבש, התשע"ד – 2013.
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
מבוא:
ענף הדבש הוא ענף חקלאי בעל תועלות סביבתיות ניכרות. חשיבותו של הענף מתבטאת בהאבקת גידולים חקלאיים וצמחי בר. כיום, רובה המכריע של האבקה בטבע מבוצע על ידי דבורת הדבש אותה מגדלים הדבוראים. בשל מזיקים, מחלות וטפילים דוגמת ״הוורואה״, לא יכולות כיום להתקיים דבורי הדבש בטבע.
מאפייניו הייחודיים של ענף הדבש, המחייבים תכנון והסדרה, הם אלה:
א. לא ניתן לגדל דבורים ללא הסדרת שטחי רעייה: דבורה, להבדיל מבעלי חיים אחרים, אינה ניתנת לגידול ללא שטחי רעייה, ולצורך ייצור דבש לא ניתן להזינה במזון מוכן שאינו צוף טבעי, שכן המוצר שמפיקה הדבורה מהזנתה במזון מוכן כאמור, אינו דבש.
ב. היקפם המוגבל של השטחים המתאימים לרעיית דבורים: היקפי הפרדסים והמטעים הנטועים כיום, כמו גם גידולים חקלאיים אחרים, כגון כותנה, פחתו מאוד במרוצת השנים. האצת הבנייה בשטחים פתוחים גרמה אף היא לצמצום משמעותי של משאב הצומח ושטחי הרעייה לדבורים. כל אלה מעלים את הצורך להקצות את היתרי הרעייה של דבורים לפי כללים ברורים, שוויוניים ושקופים.
בשל מאפייניו הייחודיים של הענף, נדרשת הסדרה של היבטיו השונים: מתן היתרים לצורך הצבת כוורות מאוכלסות בהתאם לכושר הנשיאה של הצמחייה ובאופן שוויוני ושקוף, הבהרת משמעותו של ההיתר להצבת כוורות במקרקעין ביחס לזכויות החזקה ושימוש במקרקעין בהתאם למחזיקים השונים בהם, ופיקוח על ייצור דבש איכותי לפני שיווקו לציבור.
יובהר, כי הסדרת היתרי הרעייה מעוגנת כיום בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), התשל״ז – 1977 (להלן: "צו הדבש") ובתקנות להשבחת ייצור חקלאי( בעלי חיים) (דבורים), תשכ״ח – 1968 (להלן: "תקנות הדבש").
תוקפו של צו הדבש תלוי בקיומה של הכרזה על מצב חירום, ועל פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה יש להחליפו בחקיקה עדכנית. הצו קובע הוראות שונות לעניין הסדרת גידול דבורים וייצור דבש, הסדרת השיווק והסדרת היבוא. תקנות הדבש קובעות הוראות לעניין הקמת מכוורת, הסדרת הצבת כוורות ורעיית דבורים והסדרת מכוורת רבייה וטיפוח.
התכנון בענף הדבש מיושם ומבוצע מזה שנים רבות על ידי המועצה לייצור ולשיווק דבש (להלן: "מועצת הדבש"). המועצה היא חברה פרטית לתועלת הציבור, שבמועצת המנהלים שלה חברים נציגי הממשלה, נציגי הדבוראים, נציגי המשווקים ונציגי התנועות החקלאיות המיישבות.
מועצת הדבש נתאגדה כחברה כדי לבצע את מדיניותה של הממשלה בתחום ענף הדבש, אך היא לא הפכה לתאגיד על פי חוק. מועצת הדבש הוקמה כחברה מוגבלת בערבות חבריה, היא פועלת שלא למטרות רווח, והכנסותיה, על פי תזכירה, משמשות לביצוע מטרות החברה, ואף הכנסה או נכס שלה אינם משמשים לתשלום רווחים או דיווידנדים לחברים.
במסגרת ההסדרה והתכנון בענף, על פי הדין כיום (צו הדבש ותקנות הדבש) מקצה מנכ״ל מועצת הדבש רישיונות לגידול דבורים והפקת דבש עם היתר להצבת כוורות בפריסה ארצית בשים לב לכושר הנשיאה של שטחי המקרקעין.
בנוסף מבצעת מועצת הדבש פעולות שונות לקידום הענף ובכלל זה: לעידוד נטיעות צופניות, הסדרת יבוא והפצה של חומרי הדברה לענף, ביצוע מחקרים בתחום ענף הדבש, ביטוח הבטחת הכנסה לענף בקרן לנזקי טבע בחקלאות, מניעת זיופי דבש, ביצוע פיקוח ואכיפה של הוראות החיקוקים הקיימים, תיאום מול משרדי הממשלה לעניין יבוא דבש, שיפור וקידום הרמה המקצועית של הענף, הדרכה ופעילות הסברתית וחינוכית שנועדה לעודד צריכת דבש והכרות עם ענף הדבש.
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, נראה כי בביצוע רגולציה על ידי חברה פרטית טמון קושי משמעותי. מצב בו מוענקות סמכויות סטטוטוריות לגוף פרטי - שאיננו חלק ממערכת שלטונית מוגדרת או כזו שכוננה על פי דין, ואשר מעמדו, חובותיו וזכויותיו מתמצים רק בכך שנמסרו לידיו סמכויות ביצוע – הוא בעייתי. בנוסף, כחברה פרטית, עובדיה של מועצת הדבר אינם נחשבים עובדי מדינה או עובדי ציבור מסוג אחר, והם אינם כפופים לתחולת כללי משמעת כלשהם.
על פי הצעת החוק, יועברו סמכויות האסדרה בענף ממועצת הדבש אל משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
ג. עיקרי החוק
עיקר 1 - הסדרת הצבת כוורות- סעיפים 3 עד 11:
בהתאם למאפייני הייחודיים של ענף הדבש, המחייבים תכנון והסדרה, כמפורט לעיל, מוצע לקבוע כי במקרקעי ציבור, בהם מוצב הרוב המכריע של הכוורות, הצבת כוורות מאוכלסות תיעשה בהיתר מוועדת ההיתרים (להלן: "הוועדה" או "ועדת ההיתרים"), אשר רשאית לשקול את השיקולים הבאים: היתרים קודמים שניתנו למבקש להצבת כוורות והיתרים שניתנו באזור לגביו מתבקש ההיתר; כושר הנשיאה של הצומח באזור לגביו מתבקש ההיתר בשים לב למאפייני הצמחייה וכיוצא בזאת; החשש לגרימת מטרד לציבור או השפעות סביבתיות משמעותיות עקב הצבת כוורות; הרשעת המבקש או הטלת קנס מנהלי עליו בשל עבירה אשר מפאת נסיבותיה אין מקום לדעת הוועדה לתת לו היתר, וכן אם לא עמד בהוראות בעניין הצבת כוורת אף לא הורשע בעבירה או הוטל עליו קנס מנהלי כאמור, זאת כדי לאפשר ביטול היתר אף בשל הפרה שלא הביאה להטלת קנס או להליך פלילי, מחשש שמתן היתר יביא להפרות נוספות; ועוד. לפי מודל זה, ועדת ההיתרים היא הגורם המוסמך לערוך איזון ושקלול של כלל השיקולים הנוגעים לעניין, וזאת לאחר קבלת עמדות הגורמים הרלוונטיים ובכלל זה רשות מקרקעי ישראל והמחזיק בקרקע.
בנוסף, תמנה הוועדה אדם מטעמה לטיפול בפניות ציבור לעניין הקצאת היתרים וכן הפרת הוראות לפי החוק. באופן זה תתאפשר גם שמיעת עמדות הציבור והוספתן למניין השיקולים.
בנוסף, נדרשת הבהרת זכויותיו של מי שקיבל היתר להצבת כוורות מאוכלסות ביחס לזכויותיו של המחזיק במקרקעי ציבור. בכך עוסק סעיף 4 להצעת החוק, המשקף את העמדה לפיה לצורך קבלת היתר להצבת כוורות מאוכלסות על מקרקעי ציבור המוחזקים על ידי הזולת יידרש מהדבוראי לקבל את אישור המחזיק באותם מקרקעין כדין. הצבת כוורות מאוכלסות נעשית בשטחים פתוחים, תוך תפיסת חלק מאוד קטן מהשטח. ההצבה אינה טעונה היתר בנייה שכן הכוורות המאוכלסות אינן מחוברות דרך קבע למקרקעין והן ניידות. על כן, אין צורך באישור בעלי המקרקעין, ודי באישור המחזיק בהם כדין להצבת הכוורות המאוכלסות. עם זאת, מובהר שאין במתן ההיתר להקנות זכויות כלשהן במקרקעין לדבוראי או לגרוע מסמכות בעל המקרקעין לפי כל דין, לרבות סילוק יד של הכוורות המאוכלסות משטחו.
כהוראת מעבר שתחול במשך 3 שנים, מוצע לקבוע כי במקרה בו ניתן היתר כדין להצבת כוורות מאוכלסות במשך עשר שנים רצופות, לא תידרש גם הסכמת המחזיק במקרקעין.
הקצאת ההיתרים וכל פעולה אחרת בקשר אליהם תבוצע על ידי ועדת ההיתרים שתהיה בת שלושה חברים: נציג המנהל הכללי של המשרד שיהיה יושב ראש הוועדה, נציג נוסף מבין עובדי המשרד, ונציג של ארגון המייצג את רוב הדבוראים. הרכב הוועדה מבטא את התפיסה שהוועדה היא גורם מקצועי אובייקטיבי, הפועל בהתאם להוראות החוק.
ועדת ההיתרים תקבל ממועצת הדבש את המידע הנדרש (כולל מידע דיגיטלי) לצורך פעילותה וכל כלי או חומר נוסף המצוי ברשותה ומשמש למתן היתרים ופיקוח עליהם, וזאת כדי לאפשר העברה רציפה ומתואמת של סמכויות האסדרה מהמועצה למשרד, כמוסבר לעיל.
מוצע לקבוע בחוק הוראה בעניין פרסום מוקדם לציבור של שטחי המקרקעין בהם יוקצו היתרים להצבת כוורות מאוכלסות מדי שנה, וכן של שמותיהם ומקום המגורים של מי שקיבלו היתרים להצבת כוורות מאוכלסות, לאחר ההקצאה. עוד מוצע לקבוע במפורש תנאים מקדימים למתן היתר להצבת כוורות מאוכלסות, ואת השיקולים אותם תהא רשאית לשקול ועדת ההיתרים טרם הקצאה, לרבות הצורך לאפשר פעולתם של דבוראים חדשים, ככל שהדבר ניתן.
עוד מוצע לקבוע את זכות הערר על החלטות ועדת ההיתרים, בפני ועדת ערר עליה יחולו הוראות חוק בתי דין מנהליים, התשנ"ב – 1992. מוצע לקבוע שעל החלטות ועדת הערר ניתן יהיה לערער לבית משפט לעניינים מנהליים ולתקן בהתאם את חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש״ס – 2000.
לגבי מקרקעין שאינם מקרקעי ציבור, והם מוחזקים בבעלות פרטית, מוצע לקבוע מודל אסדרה מרוכך, במסגרתו לא יידרש היתר לצורך הצבת כוורות מאוכלסות בכל מקרה ומקרה, וזאת כדי לתת ביטוי למעמדה החוקתי של זכות הקניין במקרקעין אלה. עם זאת, תידרש אסדרה מסוימת של כוורות מאוכלסות גם במקרקעין בבעלות פרטית, בדרך של קביעת כללי התנהגות שלא באמצעות היתר, וזאת לתכליות ציבוריות חשובות כגון מניעת מטרדים לציבור (לדוגמה בעניין מרחקים מכבישים ומשבילי מטיילים), פגיעה בכושר הנשיאה של השטח או פגיעה במי שהציב בהיתר כוורות על מקרקעי ציבור סמוכים.
עיקר 2- ייצור דבש - סעיפים 14-15:
בסעיף 14 מוצע לקבוע את הכלל הבסיסי של איסור הזנת דבורים בסוכר לסוגיו או במרכיבי סוכר לסוגיו, מתוך מטרה שהדבש המופק מרעיית דבורים ואשר משווק לצרכן, יהיה דבש שיוצר על ידי הדבורים מאגירת צוף מהצומח. הסעיף מתיר הזנת דבורים בחומר אחר, רק בהתאם לתקנות שנקבעו לפי החוק.
בסעיף 15 מוצע לקבוע איסור על הוספת חומר כלשהוא לדבש לפני רדייתו או במהלכה, למעט לצורך ייצור מוצר דבש לפי תקן שנקבע מכוח חוק התקנים.
סעיפים אלה נועדו להשלים את ההוראות בעניין איסור הטעייה לגבי מזון וזיוף מזון לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981, ופקודת בריאות הציבור (מזון) (נוסח חדש], התשמ"ג – 1983.
עיקר 3 – מינוי מפקחים וסמכויות אכיפה - סעיפים 16-18:
מוצע לקבוע הוראות לעניין הסמכת מפקחים מקרב עובדי המדינה לפיקוח על קיום הוראות החוק, בדומה להוראות הקיימות בחוק תכנון משק החלב, התשע"א – 2011.
עיקר 4 – עונשין והוראות שונות - סעיפים 19-21:
הסעיפים המוצעים קובעים עבירות ועונשים על הפרת הוראות החוק השונות המפורטות באותו סעיף. העונש שנקבע הותאם לסוג העבירה, כאשר העונש המרבי שנקבע הוא תקופת מאסר של עד ששה חודשים, או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
מוצע להסמיך את שר החקלאות ופיתוח הכפר להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו של החוק המוצע, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
ביטול צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), התשל״ז – 1977;
ביטול תקנות 2 עד 7 ותקנה 18 לתקנות להשבחת בעלי חיים (ייצור חקלאי) (דבורים), התשכ"ח – 1968.
ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה וההיבט המנהלי
סמכויות המועצה לייצור ולשיווק של דבש כרשות מבצעת לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), התשל״ז – 1977, יועברו למשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
ו. השפעת החוק המוצע על תקן המשרד הממונה על ביצועו
עמדת המשרד היא כי תידרש תוספת של 3 תקנים.
להלן נוסח החוק המוצע
הצעת חוק מטעם הממשלה:
הצעת חוק להסדרת רעיית דבורים וייצור דבש, התשע"ד-2013
|
|
|
פרק א': מטרות החוק |
|
|||
|
מטרות |
1. |
מטרותיו של חוק זה הן: (1) להסדיר רעיית דבורים בדרך של הצבת כוורות מאוכלסות, לשם הבטחת קיום האבקה רציפה לצמחי בר ולגידולים חקלאיים, ייצור דבש והגנה על דבורים כערך טבע; (2) להסדיר את הפיקוח על ייצור דבש, לשם אספקת דבש איכותי לציבור.
|
|
|||
|
|
|
פרק ב': הגדרות |
|
|||
|
הגדרות |
2. |
בחוק זה – |
|
|||
|
|
|
"דבוראי" – אדם העוסק בגידול דבורים; |
|
|||
|
|
|
"דבורה"– דבורת הדבש המערבית (Apis mellifera); |
|
|||
|
|
|
"דבורית" – משפחה של דבורים; |
|
|||
|
|
|
"כוורת מאוכלסת" – כלי קיבול בו חיה דבורית; |
|
|||
|
|
|
"דבש" – חומר טבעי ומתוק, המופק על ידי דבורים מצוף פרחים או מהפרשות של חלקי צמחים אחרים; |
|
|||
|
|
|
"היתר" – היתר להצבת כוורות מאוכלסות לפי סעיף 3; |
|
|||
|
|
|
"הוועדה" או "ועדת ההיתרים" – הוועדה לפי סעיף 9; |
|
|||
|
|
|
"מקרקעי ציבור" – מקרקעי ישראל כהגדרתם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל[1]; |
|
|||
|
|
|
"המשרד" – משרד החקלאות ופיתוח הכפר; |
|
|||
|
|
|
"שירותי האבקה" – הצבת כוורות מאוכלסות בשטחי גידול חקלאי צמחי מתורבת לצורך הפריית אבקת פרחיו באמצעות דבורים; |
|
|||
|
|
|
"השר" – שר החקלאות ופיתוח הכפר. |
|
|||
|
|
|
פרק ג': הסדרת רעיית דבורים |
|
|||
|
חובה לקבל היתר להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור |
3. |
(א) לא יציב אדם כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור במקום בו יש לדבורים גישה לשטח פתוח, אלא בהיתר מאת הוועדה ובהתאם לתנאיו. |
|
|||
|
|
|
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע בתקנות, כי הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור לצורך מתן שירותי האבקה, בתנאים שייקבע, אינה טעונה היתר.
|
|
|||
|
|
|
(ג) היתר אינו ניתן להעברה אלא על ידי ועדת ההיתרים, ובהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 20(ב)(1).
|
|
|||
|
תוקף היתר לעניין זכויות במקרקעין וחוק ההתיישבות |
4. |
(א) אין בכוחו של היתר לפי חוק זה להקנות זכות כלשהיא במקרקעין או לגרוע מכל זכות לפי כל דין במקרקעין, למעט הזכות להציב כוורות מאוכלסות במקרקעין ולטפל בהן.
|
1. |
|
||
|
|
|
(ב) על אף האמור בחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967[2] (להלן- חוק ההתיישבות) הצבת כוורות מאוכלסות בקרקע חקלאית בהיתר לפי חוק זה, אינה שימוש חורג. בסעיף קטן זה, "קרקע חקלאית" ו"שימוש חורג" – כמשמעותם בחוק ההתיישבות. |
2. |
|
||
|
|
|
|
3. |
|
||
|
פרסום הקצאת היתרים |
5. |
(א) ועדת ההיתרים תפרסם באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, וכן תפרסם הפנייה לפרסום באתר בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה, עד ה- 30 בספטמבר בכל שנה: (1) פרטי נקודות הציון במקרקעין לגביהם יוקצו היתרים להצבת כוורות מאוכלסות בשנה העוקבת, תקופת ההצבה בכל נקודת ציון לפי ימים וחודשים בשנה ומספר הכוורות המאוכלסות שניתן להציב בכל אחת מנקודות הציון; (2) זהותו של מי שהוקצה לו היתר להצבת כוורות מאוכלסות בכל נקודת ציון באותה תקופה באותה שנה, לפי שם, שם משפחה ויישוב, לצד פרטי נקודות הציון לפי פסקה (1), או אם לא הוקצה היתר כאמור, ציון העובדה שלא הוקצה היתר; (3) הודעה על המועד להגשת בקשות לקבלת היתרים להצבת כוורות מאוכלסות בשנה העוקבת, ופרטים נוספים בקשר להגשת הבקשות בהתאם לתקנות לפי סעיף 20(ב)(1). (ב) ועדת ההיתרים תפרסם באתר האינטרנט של המשרד, עד ה- 15 בפברואר בכל שנה, את רשימת ההיתרים להצבת כוורות מאוכלסות שהוקצו באותה שנה ואת הפרטים בקשר אליהם לפי פסקאות (א)(1) ו-(2). (ג) היתר יהא תקף אף אם לא בוצע לגביו פרסום לפי סעיף זה. |
|
פרסום הודעה על מקרקעי ציבור המיועדים להקצאה לרעייה ארוכת טווח |
||
|
|
|
(ד) סעיף זה לא יחול על היתרים שניתנו לצורך מתן שירותי האבקה. |
|
|
||
|
מתן היתר |
6. |
(א) ועדת ההיתרים רשאית לתת היתר, לסרב לתתו, להעבירו לאחר, להתנותו בתנאים, או לשנותו, בכפוף להוראות שנקבעו לפי סעיף 20(ב)(1) ו-20 (ב)(2) ולשיקולים אלה - |
4. U )xgh |
|
||
|
|
|
(1) היתרים קודמים שניתנו למבקש להצבת כוורות מאוכלסות לפי כל דין והיתרים כאמור שניתנו למבקש להצבת כוורות מאוכלסות באיזור לגביו מתבקש ההיתר; (2) כושר הנשיאה של הצומח באיזור לגביו מתבקש ההיתר, בשים לב למאפייני הצמחיה והגידולים החקלאיים שיש בו, מספר הכוורות המאוכלסות המוצבות בו ומספר הכוורות המאוכלסות שמתבקש היתר להצבתן; |
|
|
||
|
|
|
(3) החשש לגרימת מטרד לציבור או השפעות סביבתיות משמעותיות אחרות עקב הצבת כוורות מאוכלסות במקום לגביו מתבקש ההיתר; |
|
|
||
|
|
|
(4) הרשעת המבקש בעבירה אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, אין מקום לדעת הוועדה לתת לו היתר, או הוטל קנס מנהלי עליו בשל עבירה כאמור, או לא עמד בהוראות בעניין הצבת כוורות מאוכלסות לפי חוק זה, אף אם לא הורשע בעבירה או הוטל עליו קנס מנהלי בשל הפרתן; (5) הצורך בהקצאת היתרים לדבוראים חדשים; (6) אם לא נקבעו תקנות לפי סעיף 3(ב) לחוק - הצורך בשירותי האבקה במקום לגביו מתבקש ההיתר, בשים לב לסוג הגידול החקלאי שלו נדרשת האבקה ומועד ההצבה המבוקש. |
|
|
||
|
|
|
(ב) דחתה הוועדה בקשה להיתר, תודיע על כך למבקש בהודעה מנומקת בכתב. |
|
|
||
|
|
|
(ג) תוקפו של היתר הוא לשנה אחת, או לתקופה קצרה יותר שקבעה בו הוועדה, והוא יינתן ויחודש במועדים ובתנאים שנקבעו לפי סעיף 20(ב)(1). |
1. |
|
||
|
תנאים מקדמיים למתן היתר |
7. ( |
(א) ועדת ההיתרים לא תיתן היתר להצבת כוורות מאוכלסות - (1) אם לא שולמה אגרה בעד ההיתר; (2) במקרקעין – (1) שהם גן לאומי או שמורת טבע, אלא אם הציג מבקש ההיתר את אישור המנהל כמשמעותו בסעיף 19 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח -1998[3], או מי שהוא הסמיך לעניין זה; (2) שהם מקרקעין בניהול הקרן הקיימת לישראל, אלא אם הציג מבקש ההיתר את אישור מנהל הקרן הקיימת לישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה; (3) שהם שטח צבאי, אלא אם הציג מבקש ההיתר את אישור שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה; (4) שהם מקרקעי ציבור המוחזקים בידי מי שהורשה לכך על ידי רשות מקרקעי ישראל (להלן – מחזיק) – אלא אם הציג מבקש ההיתר את אישור המחזיק להצבת כוורות מאוכלסות בהם; ואולם, במקרקעי ציבור שניתן לגביהם היתר הצבה כדין בשנה הקודמת, רשאית ועדת ההיתרים לתת היתר להצבת כוורות מאוכלסות ללא אישורו של המחזיק ובלבד שתודיע לו על כך ותאפשר לו להגיש את התנגדותו להצבת הכוורות במקרקעין בתוך 60 ימים מיום מסירת ההודעה. הגיש המחזיק התנגדות להצבת כוורות מאוכלסות לפי הוראה זו, תשקול ועדת ההיתרים אם יש מקום לביטול היתר ההצבה, לפי סעיף 6, ותודיע החלטתה למקבל ההיתר ולמחזיק. (5) שהם מקרקעי ציבור שאינם מוחזקים בידי מי שהורשה לכך על ידי רשות מקרקעי ישראל, אם הציג מבקש ההיתר את אישור רשות מקרקעי ישראל. בסעיף זה, |
(1) )1( |
|
||
|
|
|
"רשות מקרקעי ישראל" – כהגדרתה בחוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך – 1960[4]; "שטח צבאי" – כל אחד מאלה: |
(2) |
|
||
|
|
|
(1) מקרקעין שבידי צבא ההגנה לישראל או בידי שלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאושרה על ידי שר הביטחון; |
(3) |
|
||
|
|
|
(2) שטח מסוגר כמשמעותו בתקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945; |
(4) |
|
||
|
|
|
(3) מקרקעין הנתונים לאיום ביטחוני, אשר אושרו ככאלה על ידי שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה. |
(5) |
|
||
|
|
|
(ב) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2)(4), ועדת ההיתרים רשאית, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לתת היתר אף אם לא ניתן אישור המחזיק, אם מצאה כי הוא נמנע ממתן האישור משיקולים שאינם נוגעים לעניין, כי הוא מתנה את האישור בקבלת תמורה בכסף או בשווה כסף ממבקש ההיתר, או כי עניינו של המחזיק, בהתחשב בין היתר במשך התקופה בה הוא רשאי לעשות שימוש בקרקע, אינו גובר על עניינו של מבקש ההיתר. (6) ועדת ההיתרים תקיים התייעצות עם רשות מקרקעי ישראל ותאפשר למחזיק להשמיע טענות בפניה, בטרם מתן היתר לפי סעיף קטן זה.
|
(7) |
|
||
|
השעיה או ביטול של היתר |
8. |
(א) הוועדה רשאית להשעות היתר או לבטלו, בכפוף להוראות שנקבעו לפי סעיף 20(ב)(1) או לפי בקשה של רשות מקרקעי ישראל, אם ראתה שלא התקיימו התנאים לנתינתו או אם התקיים אחד מאלה - |
(8) |
|
||
|
|
|
(1) |
מקבל ההיתר הפר הוראות או תנאים לפי ההיתר או לפי החוק; |
|
|
|
|
|
|
(2) |
התברר לוועדה שבשל השיקולים המנויים בסעיף 7 יש צורך בביטול ההיתר. |
|
|
|
|
|
|
(ב) הוועדה לא תשעה או תבטל היתר אלא אם כן הודיעה על כך בכתב לבעל ההיתר, 30 ימים לפחות לפני ההשעיה או הביטול, ונתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה בכתב או בעל פה. |
|
|||
|
ועדת ההיתרים |
9. |
השר ימנה את ועדת ההיתרים, שחבריה יהיו נציג המנהל הכללי של המשרד, והוא יהיה היושב ראש, נציג נוסף מבין עובדי המשרד ונציג של ארגון המייצג את רוב הדבוראים.
|
|
|||
|
ועדת ערר |
10. |
(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדת ההיתרים רשאי לערור עליה לפני ועדת ערר בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה לו ההחלטה. |
|
|||
|
|
|
(ב) ועדת הערר תהיה בת שלושה חברים, והם: |
|
|||
|
|
|
|
(1) מי שכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, שימנה שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה; |
|
||
|
|
|
|
(2) שני חברים שימנה השר, האחד מבין עובדי משרדו והשני מתוך רשימה שהגיש לו הארגון המייצג את רוב הדבוראים. |
|
||
|
|
|
(ג) על ועדת הערר יחולו הוראות חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992[5]. |
|
|||
|
|
|
(ד) הודעה על מינוי ועדת הערר, הרכבה ומענה, תפורסם ברשומות. |
|
|||
|
|
|
(ה) על החלטת ועדת הערר ניתן לערער לבית המשפט לענינים מינהליים. |
|
|||
|
הסדרת דבורים הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור |
11. |
לא יציב אדם כוורות מאוכלסות במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור במקום בו יש לדבורים גישה ממנו לשטח פתוח, אלא בהתאם להוראות לפי סעיף 20(ב)(5).
|
|
|||
|
סימון כוורות |
12. |
אדם שקיבל היתר להצבת כוורות מאוכלסות יסמנן במספר הרישום המופיע בהיתר, בספרות גדולות וברורות הניתנות לקריאה בקלות. |
|
|||
|
טיפול בפניות ציבור |
13. |
ועדת היתרים תמנה אדם מטעמה כאחראי לטיפול בפניות ציבור לעניין הקצאת היתרים והפרת הוראות לפי חוק זה; פרטי האדם שמונה כאמור, הכוללים את שמו, מען משרדו ופרטי ההתקשרות עמו, יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד. |
|
|||
|
|
|
פרק ד': ייצור דבש |
|
|||
|
איסור הזנת דבורים בסוכר |
14. |
לא יזין אדם דבורים בסוכר לסוגיו או במרכיבי סוכר לסוגיו, אלא בהתאם להוראות לפי סעיף 20(ב)(7). |
|
|||
|
איסור הוספת חומרים לדבש לפני רדייה |
15. |
לא יוסיף אדם חומר כלשהוא לדבש לפני רדייתו או במהלכה, למעט לצורך ייצור כדין של מוצרי דבש בהתאם לתקן לדבש שנקבע לפי סעיף 6 לחוק התקנים, תשי"ג – 1953.
|
|
|||
|
|
|
פרק ה': מינוי מפקחים וסמכויות פיקוח ואכיפה |
|
|
הסמכת מפקחים |
16. |
(א) השר רשאי להסמיך, מבין עובדי המדינה, מפקחים לעניין חוק זה, ובלבד שלא יוסמך מפקח, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה: |
|
|
|
|
|
(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מפניית השר אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; |
|
|
|
|
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים; |
|
|
|
|
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים שהורה עליהם השר בהסכמת השר לביטחון הפנים, אם הורה. |
|
|
|
(ב) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. |
|
|
סמכויות פיקוח ואכיפה |
17. |
(א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי סעיף 16 – |
|
|
|
|
|
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; |
|
|
|
|
(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע הוראות חוק זה או להקל על ביצוען; לעניין זה, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים; |
|
|
|
|
(3) לערוך בדיקות או מדידות וליטול דוגמאות לשם בדיקה, וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת; |
|
|
|
|
(4) להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח שמצויות בו כוורות מאוכלסות, דבש, דבורים או כוורות, לרבות לכלי טיס או לכלי רכב כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט. |
|
|
|
(ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח – |
|
|
|
|
|
(1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)[6], בשינויים המחויבים; |
|
|
|
|
(2) לתפוס כוורות, דבורים, דבש, מסמכים וחפצים הקשורים לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969[7] (להלן - פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבעו לגביה הוראות לפי סעיף 20(ב)(8) לחוק זה; |
|
|
|
|
(3) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים. |
|
|
|
(ג) סירב אדם להיענות לדרישות מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, וקיים חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו-(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996[8], בשינויים המחויבים. |
|
|
|
|
(ד) אין בסמכויות מפקח לפי חוק זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שניתנו לו לפי כל דין אחר. |
|
|
זיהוי מפקחים |
18. |
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: |
|
|
|
|
(1) הוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; |
|
|
|
|
(2) יש בידו תעודת מפקח המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. |
|
|
|
|
פרק ו': עונשין והוראות שונות |
|
|
עונשין |
19. |
(א) העושה אחד מאלה, דינו – ששה חודשי מאסר וקנס בשיעור הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977[9]: a. (1) מציב כוורות מאוכלסות בלא היתר מאת ועדת ההיתרים או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 3(א); b. (2) מזין דבורים בסוכר לסוגיו או במרכיבי סוכר לסוגיו, בניגוד לסעיף 14; c. (3) מוסיף חומר לדבש לפני רדייתו או במהלכה, בניגוד לסעיף 15. |
|
|
|
|
(ב) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף קטן (א) על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לעניין סעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או אדם האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה. |
|
|
|
|
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. |
|
|
|
|
|
"קרוב" – בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורג או מאומץ, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר. |
|
תקנות |
20. |
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. |
|||
|
|
|
(ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הסדרת הצבת כוורות מאוכלסות, עבודת ועדת ההיתרים והזנת דבורים לשם ייצור דבש ובכלל זה בעניינים אלה: |
|||
|
|
|
|
(1) תנאים והוראות לעניין מתן היתרים לדבוראים קיימים תוקף היתרים, תנאיהם, שינוים, חידושם, השעייתם, העברתם וביטולם, ובכלל זה אי מתן היתר בשל אי-עמידה בהוראות לעניין הצבת כוורות מאוכלסות לפי כל דין וביטול היתר לפי בקשת רשות מקרקעי ישראל; |
||
|
|
|
|
(2) עקרונות כלליים ואמות מידה להקצאת היתרים לדבוראים חדשים ולהעברת היתרים מדבוראים קיימים לדבוראים חדשים, מדי תקופה שמשכה לא יעלה על שלוש שנים, בשים לב להיקף נקודות ההצבה המוקצות לדבוראים הקיימים ובלבד שהקצאת היתרים תיעשה בהתחשב בהקצאתם לדבוראים בשנים קודמות ועל פי שיקולים נוספים לרבות הקצאה שוויונית של משאבי ציבור, חיזוק ההתיישבות ופיתוח הכפר וצמצום פערים בין דבוראים. |
||
|
|
|
|
(3) המניין החוקי של ועדת ההיתרים, דרכי עבודתה וסדרי דיוניה, לרבות דרכים לטעון לפניה לפי סעיף 8(ב) וקבלת התנגדויות לפי סעיף 7(א)(2)(4); |
||
|
|
|
|
(4) מנגנונים ותנאים להעברת היתרים על ידי ועדת ההיתרים, ובכלל זה לעניין תמורה שתשולם בעבור ההעברה; |
||
|
|
|
|
(5) תנאים והוראות להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור, לשם מניעת מטרד לציבור או השפעות סביבתיות משמעותיות אחרות או פגיעה בכושר הנשיאה של הצומח באיזור ההצבה או באיזורים סמוכים לו, בהתאם למאפייני הצמחיה והגידולים החקלאיים שיש בהם, ולמספר הכוורות המאוכלסות המוצבות בהם. |
||
|
|
|
|
(6) כללים לגבי סימון כוורות מאוכלסות בעת הצבתן בשטחים פתוחים; |
||
|
|
|
|
(7) הוראות לעניין ייצור דבש, עד לשיווקו לצרכן, ובכלל זה הוראות לעניין אמצעים ומתקנים שיותקנו בכוורות מאוכלסות לצורך בקרה על אופן הזנת הדבורים; |
||
|
|
|
|
(8) החזקת כוורות מאוכלסות שנתפסו לפי סעיף 17(ב), טיפול בהן וכל פעולה אחרת לגביהן, הטלת הוצאות בגין פעולות אלה וקבלת הכנסות ממכירתן או ממכירת דבש שהופק מהן; |
||
|
|
|
|
(9) קביעת חובות דיווח של דבוראים לוועדת ההיתרים ולמשרד; |
||
|
|
|
|
(10) תיעוד, שמירת מסמכים ודרכי מסירת הודעות בכל אחד מהנושאים המפורטים בפסקאות (1) עד (10). |
||
|
|
|
|
(11) קביעת אגרות בעד כל אלה: שירות שניתן לפי חוק זה, בקשה להיתר, או אישורים הנוגעים ליישום הוראות חוק זה. |
||
|
הסדרת הייצור והשיווק |
21. |
על אף האמור בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988, דבוראים ומשווקי דבש רשאים, בעצמם או באמצעות תאגיד, להתקשר בהסכמים לייצור ולשיווק דבש באריזה סיטונאית. |
|||
|
|
|
פרק ז': תיקונים עקיפים, תחילה והוראות מעבר |
|||
|
ביטול צו ותקנות |
22. |
(א) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), התשל"ז -1977 (להלן – צו הפיקוח) ותקנות 2 עד 7 ותקנה 18 לתקנות להשבחת בעלי חיים (ייצור חקלאי) (דבורים), תשכ"ח – 1968 (להלן – תקנות ההשבחה) – בטלים.
|
|||
|
תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים |
23. |
בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000[10] – |
|||
|
|
|
בתוספת השנייה, אחרי פרט 18 יבוא: |
|||
|
|
|
|
"18. ערעור לפי סעיף 11(ה) לחוק הסדרת רעיית דבורים וייצור דבש, התשע"ג – 2013. |
||
|
תחילה והוראות מעבר |
24. |
(א) |
תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 20, שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). |
||
|
|
|
(ב) |
השר יקבע, עד יום התחילה, תקנות לפי סעיף 20(ב)(1). |
||
|
|
|
(ג) |
על אף האמור בסעיף 21(א) – (א)היתרים שניתנו לפי צו הפיקוח עד יום התחילה יעמדו בתוקפם עד למועד שנקבע בהם, ויראו את מי שניתן לו היתר כאמור כמי שניתן לו היתר לפי חוק זה; (ב) הרשות המבצעת לפי צו הפיקוח ועובדיה, יעבירו למשרד מידע וכל אמצעי אחר הנדרשים לצורך פעילותה של הוועדה, בהתאם לדרישתה. |
||
|
הוראות מעבר לעניין זכויות במקרקעין |
25. |
(א) על אף האמור בסעיפים 4(א) ו- 7(א)(4) - |
|||
|
|
|
(א) |
בתקופה שעד תום 3 שנים מיום תחילתו של חוק זה, יהיה רשאי אדם להציב כוורות מאוכלסות בהתאם להיתר לפי חוק זה, אם הכוורות מאוכלסות הוצבו באותו מקום לפי היתר כדין במשך תקופה של עשר שנים לפחות, אף אם לא הוצבו במקום למשך שנה שלמה ורצופה בכל פעם. |
||
|
|
|
(ב) |
בתקופה שעד תום 5 שנים מיום תחילתו של חוק זה, רשאית ועדת ההיתרים לתת היתר להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור שניתן לגביהם היתר הצבה בשנה הקודמת ללא אישורו של המחזיק במקרקעין, אם זהותו אינה ידועה או שלא ניתן לאתרו, ובלבד שנקטה באמצעים סבירים בנסיבות העניין לאתרו ולקבל את עמדתו ביחס להצבה. |
||
[1] ס"ח התש"ך, עמ' 56.
[2] ס"ח התשכ"ז, בעמ' 108.
[3] ס"ח תשנ"ח, עמ' 202.
[4] ס"ח תש"ך, עמ' 57 , ס"ח תשס"ט, עמ' 318.
[5] ס"ח התשנ"ב, עמ' 90.
[6] חוקי א"י, כרך א', עמ' (ע) 439, (א) 467.
[7] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 12, עמ' 284.
[8] ס"ח התשנ"ו, עמ' 338.
[9] ס"ח התשל"ז, עמ' 226.
[10] ס"ח התש"ס, עמ' 190; התשע"א, עמ' 49.