(ג) הפקודה - פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט- 1969.

(יא) מעצר - הסמכות הנתונה לשוטר לעצור אדם ללא צו, על פי כל דין או על פי צו מעצר שיפוטי .

(ו) ההוראות לגבי ביצוע מעצר ועיכוב יהיו על פי הוראות חסד"פ - מעצרים, אלא אם כן חוק אחר קבע הוראות אחרות. נקבע בחוק אחר הסדר מיוחד, יחולו אותן הוראות בהתייחס לאותו הסדר.

(ז) מילוי חובות השוטר, בעת העיכוב או המעצר, כמפורט בסעיף 24 וסעיף 72 לחסד"פ - מעצרים, הוא תנאי לחוקיות העיכוב או המעצר. אם לא מולאו חובות אלו על ידי השוטר העוצר, העצור אינו נחשב נתון במשמורת חוקית, וקמה לו הזכות להימלט ולהגן על עצמו מפני השוטר, כמפני תוקף.

(ח) יש להעדיף מעצר בצו שופט, ככל שהדבר ניתן, על פני מעצר בלא צו, גם כשיש בחוק סמכות מעצר בלא צו.

(ט) תחילת מעצרו של אדם היא באחד מאלה:

(1) במעצר על פי צו שופט שניתן בנוכחות האדם - עם הודעת השופט בפניו על מתן הצו, אלא אם קבע השופט מועד אחר.

(2) במעצר על פי צו שופט שניתן בהיעדרו של האדם או במעצר שלא על פי צו שופט - עם מסירת הודעה כדין, מאת העוצר לאדם שעומדים לעוצרו, כאמור בסעיף 24 לחסד"פ - מעצרים, או עם עשיית מעשה גלוי למימוש המעצר, בנסיבות שבהן פוטר הדין ממתן הודעה, כאמור בסעיף 24(ב) לחסד"פ - מעצרים.

(י) נעצר אדם - יש להביאו, ללא דיחוי, לתחנת המשטרה, למעט אם נתקיימו הנסיבות המפורטות בחוק, המאפשרות השהיית הבאתו לתחנת המשטרה. נסתיימו נסיבות אלה, יש להביאו, ללא דיחוי, לתחנת המשטרה.

(יא) מעצרו של אדם יסתיים באחד מאלה:

(1) בתום תקופת המעצר שנקבעה לו.

(2) בהודעה לעצור על החלטת שופט או אדם מוסמך, על סיום מעצרו.

(3) הותנה סיום המעצר בתנאים - בהתמלא התנאים.

(יב) לעניין מעצר בעבירות של בגידה וריגול על פי סימנים ב' או ד' בפרק ז' לחוק העונשין התשל"ז-1977, חלות הוראות מיוחדות, הקבועות בסעיפים 124 ו-125 בסימן ז' בפרק ז' בחוק העונשין, וכן הוראות פקודה זו, בשינויים המתחייבים.

(יג) לפי סעיף 38 לחסד"פ - מעצרים, בסמכותו של בית המשפט לפסוק פיצוי לאדם, אם לא היה יסוד למעצרו או שראה נסיבות אחרות המצדיקות את הפיצוי.

(יד) הטיפול בעצור חולה או פצוע שטרם הובא ליחידת משטרה והטיפול בעצור הזקוק לטיפול רפואי במקום המעצר יהא כמותווה בפקודת המטה הארצי 12.03.02 - "הטיפול הרפואי בעצורים".

(3) עיכוב לחיפוש ולבדיקת מסמכים - הוקנתה בחיקוק לשוטר הסמכות לחפש במקום, בכליו או על גופו של אדם, כגון סמכויות חיפוש על פי חוק סמכויות חיפוש בשעת חירום (הוראת שעה), התשכ"ט-1969, או הסמכות לדרוש מאדם הצגת מסמכים, כגון הסמכות לדרוש מאדם רישיון רכב - רשאי הוא לעכב אדם או רכב, כדי לבצע את החיפוש ולאפשר את הצגת המסמכים, וכן רשאי הוא לדרוש את שמו ומענו של האדם.

(א) ביצוע מעצר על פי צו מחייב הצגת הצו לנעצר, כמפורט בסעיף 5(א)(4) להלן.

(ב) היה לשוטר יסוד סביר לחשד, כי הוצא נגד אדם צו מעצר או צו מאסר, והצו אינו ברשותו לצורך ביצוע המעצר, רשאי הוא לעכבו עד לקבלת עותק מן הצו, לצורך ביצוע המעצר או המאסר על פיו, ובכפוף לסעיף (ג)(4)(ב) להלן.

(ג) לא ניתן לקבל עותק מן הצו, במקום הימצאו - רשאי השוטר לדרוש מאותו אדם להילוות אליו לתחנת המשטרה, לשם מסירת הצו וביצוע המעצר או המאסר על פיו.

(א) שוטר רשאי לעכב כלי רכב ולערוך בו חיפוש, אם היה לו יסוד סביר לחשד שבוצעה עבירה בת מעצר וכי יש צורך לבצע חיפוש בכלי הרכב, כדי לאתר את מבצע העבירה או את קרבנה, או כדי לאתר ראיה הקשורה בעבירה.

(ב) הוראות סעיף (א) לעיל, יחולו גם אם אצל השוטר קיים חשש שעומדת להתבצע עבירה מן העבירות המפורטות בסעיף 35(ב) לחסד"פ - מעצרים, וכמפורט בסעיף 1(טז) לעיל.

חשש לעניין סעיף זה, הוא גם מידע כללי בדבר כוונה לבצע פיגוע פח"ע, גם אם אין מידע קונקרטי לגבי זהות החשוד או יעד הפעולה.

(ג) הוראות סעיף (א) לעיל, יחולו גם כאשר יש הסתברות גבוהה (קרובה לוודאות), שעומדת להתבצע עבירה בת מעצר; כגון, כאשר יש מידע אמין שמתקרב ברכב אדם מזוין המתכוון לבצע רצח.

(ד) סמכות העיכוב לפי סעיף (א) לעיל, מתייחסת לעיכוב של כלי רכב, גם אם אין החשד מתייחס לכלי הרכב המסוים המעוכב. סעיף זה מסדיר את הנושא של עיכוב כלי רכב במחסומים.

(א) שוטר המעכב אדם, יזהה עצמו תחילה, בפני האדם כשוטר ובציון שמו.

(ב) שוטר שאינו במדים חייב, נוסף לאמור לעיל, להציג בפני האדם המעוכב תעודת מינוי.

(ג) שוטר במדים, יציג תעודת מינוי רק על פי בקשת האדם המעוכב.

(ד) הוראות סעיף (א) לעיל, לא יחולו במקרה של עיכוב לצורך ביצוע חיפוש ברכב, כאמור בסעיף (ב)(5) לעיל.

אולם, שוטר המבצע עיכוב כאמור, יהיה, ככל האפשר, לבוש מדים או מצויד באמצעי זיהוי גלויים. אם לא יתמלאו תנאים אלו, יזדהה השוטר באמצעות תעודת מינוי.

(א) שוטר המעכב אדם, יודיע לו מיד שהוא מעוכב.

(ב) שוטר יודיע למעוכב מיד את סיבת העיכוב.

(א) ניתן לדחות את מילוי החובות המפורטות לעיל, למעט החובה להודיע על עיכוב, בנסיבות כדלקמן:

[1] בנסיבות העניין ברור, כי זהות השוטר וסיבת העיכוב, ידועות למעוכב.

[2] מילוי החובות עלול לסכל את ביצוע העיכוב או לפגוע בביטחון השוטר או להביא להעלמת הראיה.

(ב) חלפו הנסיבות כאמור - יש לקיים את החובות כאמור לעיל, מוקדם, ככל האפשר.

(א) לא יעוכב אדם או כלי רכב מעל לזמן סביר, הדרוש, בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולה שלשמה הוקנתה סמכות העיכוב.

(ב) בכל מקרה, לא יעוכב אדם או כלי רכב לפרק זמן העולה על 3 שעות.

בעיכוב שבו מספר רב של מעורבים, רשאי הקצין הממונה להאריך את משך העיכוב לפרק זמן נוסף, שלא יעלה על 3 שעות, מנימוקים שיירשמו. הנימוקים יירשמו בטופס מ-1072 - "דו"ח פעולה" ובטופס מ-3133 - "דו"ח על עיכוב/מעצר/שחרור", אם הוא ממגזר האג"ם או בטופס מ-3133 - אם הוא ממגזר האח"מ.

(ג) חקירתו של עד או של חשוד, בתחנת המשטרה, אינה חלק מהעיכוב המוסדר בחסד"פ - מעצרים, ולכן משך חקירה זו, כמפורט בסעיפים (ב)(1), (2) לעיל, אינו נלקח בחשבון, לצורך חישוב משך העיכוב.

(ד) עם תום העיכוב, ידווח השוטר שביצע את העיכוב בטפסים מ-1072 ומ-3133, אם הוא ממגזר האג"ם, או בטופס מ-3133, אם הוא ממגזר האח"מ, לפי העניין, אם נתקיים אחד מאלה:

[1] האדם הובא לתחנת המשטרה או זומן אליה.

[2] האדם עוכב לפרק זמן של 20 דקות או יותר.

(ה) טופס מ-1072 או מ-3133, לפי העניין, ימולא במקור ובהעתק. המקור יצורף לחומר או לתיק החקירה, וההעתק יתויק בתיק היחידה הנוגעת בדבר, לפי העניין.

(ו) אין בהוראה זו כדי לפטור מחובת דיווח, אם זו קיימת על פי פקודות אחרות.

(א) כל אדם רשאי לעכב אדם אחר, עד לבואו של שוטר, אם נתקיים אחד מאלה; והכל אם יש חשש שהחשוד יימלט או שזהותו אינו ידועה:

[1] האדם חשוד כי ביצע בפניו עבירת אלימות, פשע, גניבה או עבירה שגרמה נזק של ממש לרכוש.

[2] אדם אחר הקורא לעזרה, מצביע על אדם החשוד שביצע בפניו עבירה, כאמור בסעיף [1] לעיל.

(ב) חשוד שעוכב לפי סעיף (א) לעיל, יימסר לשוטר ללא דיחוי, ובלבד שמשך העיכוב לא יעלה על 3 שעות.

(ג) אדם המעכב לפי סעיף (א) לעיל, רשאי להשתמש בכוח סביר, אם החשוד סירב להיעתר לבקשת העיכוב, ובלבד שלא יהיה בשימוש בכוח כדי לגרום חבלה לחשוד.

(2) נודע לשוטר כי אדם פרטי עיכב אדם, תינתן, ככל האפשר, עדיפות לטיפול באירוע זה.

(1) סעיף 23 לחסד"פ - מעצרים.

(2) סעיף 28 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.

(3) סעיף 5(5) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971.

(4) סעיף 79 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971.

(5) סעיף 193(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(1) ככלל, ייעצר חשוד על פי צו שופט, אלא אם סבור שוטר העומד לבצע את המעצר, כי עקב הנסיבות, כגון: לוח הזמנים, צורכי החקירה וסיכון עתידי לאדם או לרכוש, לא ניתן להשהות את המעצר עד להוצאת הצו, ויש סמכות לבצע מעצר ללא צו, כמפורט בסעיף (2) להלן.

(2) שוטר מוסמך לעצור אדם בלא צו שופט, אם יש לו יסוד סביר לחשוד שאותו אדם עבר עבירה בת מעצר, ונתמלא גם אחד התנאים המפורטים להלן:

(א) החשוד עובר בפני השוטר או עבר זה מקרוב עבירה בת מעצר, והשוטר סבור, בשל העבירה שעבר, כי אותו חשוד עלול לסכן ביטחונו של אדם או את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה.

(ב) יש לשוטר יסוד סביר לחשש שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה.

(ג) יש לשוטר יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי מעצרו יביא לידי שיבוש הליכי משפט, ובכלל זה להעלמת רכוש או להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת.

(ד) יש לשוטר יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם או את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה.

(ה) החשד המיוחס לאדם הוא, כי עבר עבירה מן העבירות כדלקמן:

[1] עבירה שדינה מוות או מאסר עולם.

[2] עבירות ביטחון, לפי הפירוט הבא:

[א] סימן ב' או סימן ד' בפרק ז' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן סעיפים 143, 144, 146 ו-147 לחוק האמור.

[ב] תקנות 58, 59, 62, 64, 66, 67, 84, ו-85 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.

[ג] סעיף 2 או 3 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948.

[ד] חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954.

[ה] מי שחשוד בעבירה שאילו נעברה בישראל הייתה אחת מהעבירות המנויות בסעיף [א]-[ד] לעיל, וניתן לעצרו לפי חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967.

[3] עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, למעט שימוש והחזקה לשימוש עצמי.

[4] עבירה שבוצעה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר.

[5] עבירת אלימות כלפי בן משפחה, כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א-1991, לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר, כמוגדר בסעיף 1(א) לעיל.

(ו) האדם הינו משוחרר בערובה, ויש יסוד סביר להניח שהפר תנאי מתנאי השחרור או שהוא עומד להימלט מהדין או שהוא נמלט ממשמורת חוקית.

(3) שוטר מוסמך לעצור אדם אשר אינו מציית לסמכויות העיכוב שניתנו לשוטר בדין או אם האדם מפריע לשוטר להפעיל את סמכויות העיכוב.

נעצר אדם בעילה זו, יובא לתחנת המשטרה, לתכלית אשר לשמה ביקש השוטר לעכבו.

(4) ביטחון אדם, ביטחון הציבור - לעניין סעיף (2) לעיל, בנסיבות המתאימות, יש לראות גם בעבירות רכוש סיכון לביטחון האדם או הציבור. יובהר כי יהיו נסיבות בהן גם עבירות רכוש יכולות לשמש בסיס לחשש הסביר, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, בחומרת הפגיעה או במידע על עברו של החשוד.

(5) יובהר כי, בנסיבות המתוארות בסעיפים (2)(א)-(ד) לעיל, החשש שמבסס את עילת המעצר לא יהיה חשש בעלמא, אלא צריך שיעוגן בבסיס עובדתי, המתייחס לחשוד הספציפי, למידע המצוי בידי המשטרה, להתבטאויות החשוד, להתנהגותו ולנסיבות ביצוע העבירה.

(6) יובהר כי בנסיבות המתוארות בסעיף (2)(ה) לעיל, מטרת המעצר היא למנוע אפשרות של סיכון ביטחון האדם, ביטחון המדינה או ביטחון הציבור; וכאשר המדובר בחשד לביצוע עבירות כאמור, די בכך שאותו אדם חשוד כי ביצע את העבירות החמורות המצוינות בסעיף.

שוטר יקפיד הקפדה יתרה על אופן ביצוע המעצר, כפי שהוגדר במפורש בחוק. מילוי כל השלבים והדרישות מהווה תנאי לחוקיות המעצר.

(1) עם הפעלת סמכות המעצר, יזדהה השוטר בפני החשוד, כמפורט בסעיף 3(ג)(1) לעיל.

(2) השוטר יודיע לחשוד שהוא עוצר אותו.

(3) השוטר יודיע לחשוד את הסיבה למעצר, כלומר את החשד המיוחס לו, בהקדם האפשרי, במהלך ביצוע המעצר.

(4) בנסיבות חריגות כדלקמן, ניתן לדחות את קיום החובות האמורות בסעיפים (1)-(3) לעיל:

(א) הנסיבות אינן מותירות ספק כי זהות העוצר כשוטר ידועה לעצור, כגון שמכירו כשוטר באופן אישי או ממפגשים קודמים.

(ב) נסיבות אינן מותירות ספק, כי סיבת המעצר ידועה לעצור, כגון שנעצר במהלך ביצוע העבירה.

(ג) מילוי הוראות אלה עלול לסכל את ביצוע המעצר, כגון שהעצור עלול להימלט.

(ד) מילוי הוראות אלה עלול לפגוע בביטחון העוצר, בשעת ביצוע המעצר או לתרום להעלמת ראיה, כגון שהעצור מחזיק בראיה ועומד לנצל את הזמן לשם השמדתה או העלמתה.

(5) חלפו הנסיבות שמנעו מילוי הוראות סעיפים (1) ו-(3) לעיל, יקיים העוצר את ההוראות, בהקדם האפשרי.

(6) יש להימנע, ככל האפשר, מדחיית מילוי ההוראות האמורות, למניעת ספיקות בדבר חוקיות המעצר.

(1) שוטר שעצר אדם והתברר לו, בטרם הביאו לתחנת המשטרה, כי ניתן לשחררו, משום שאין צורך בהמשך מעצרו, ישחררו מהמעצר, בשטח.

(2) השוטר יתעד את המעצר ואת השחרור בטופס מ-3133 ויעביר את הדו"ח לקצין הממונה בהקדם האפשרי, באופן המפורט בסעיף (ו) להלן.

(1) עצר שוטר אדם ולא שחררו בטרם הביאו לתחנת המשטרה, יביאו, ללא דיחוי, לתחנת המשטרה אל הקצין הממונה, למעט בנסיבות חריגות, המפורטות להלן:

(א) הבאת העצור למקום אחר, כדי שיקבל שם טיפול רפואי דחוף.

(ב) השארת העצור במקום שבו נעצר או הבאתו למקום בו נדרשת נוכחות שוטר, כדי למנוע פגיעה באדם, בביטחון הציבור או בביטחון המדינה או לצורך המשך החקירה, כאשר אין לשוטר אפשרות להביא את העצור לתחנה בעצמו או באמצעות שוטר אחר.

(ג) השארת העצור במקום המעצר או הבאתו למקום האירוע, כאשר טובת החקירה דורשת פעולה דחופה שם, בנוכחות העצור.

(ד) הבאת העצור למקום אחר, כאשר נוכחותו דרושה שם כדי למנוע פגיעה מידית וחמורה בביטחון הציבור או המדינה או מוות או נזק גופני חמור לאדם.

(ה) הבאת העצור, בהסכמתו, למקום אחר, כדי לתפוס ראיה או למנוע את השמדתה.

(2) חלפו הנסיבות המפורטות לעיל שמנעו הבאת העצור לתחנת המשטרה, יובא העצור לשם, ללא דיחוי.

(3) נעצר חשוד שלא באזור מגוריו, יישלח מברק לידיעת היחידה שבאזורה מתגורר החשוד.

(ו) דו"ח על מעצר - העוצר יערוך ויעביר לקצין הממונה, בהקדם האפשרי, דו"ח על המעצר, בטופס מ-3133 וזאת גם אם החליט לשחררו.

(ו) זכותו להיות מיוצג על ידי סנגור, בנסיבות המפורטות בסעיף 15 לחסד"פ או בחוק הסנגוריה הציבורית.

הקצין הממונה ימסור לעצור דף הסבר בדבר הזכות להיות מיוצג על ידי סנגור.

(ז) משך הזמן שניתן להחזיקו במעצר עד שישוחרר או עד שיובא בפני שופט.

(2) הקצין הממונה ידאג לקבל אישור על קבלת ההודעות, בחתימת ידו של העצור, בטופס מ-3015.

(1) נעצר אדם, תימסר, ללא דיחוי, הודעה על מעצרו ועל מקום הימצאו, לאדם הקרוב אליו שהעצור נקב בשמו ושניתן לאתרו באמצעים סבירים, זולת אם ביקש העצור שלא להודיע, כאמור.

(2) נעצר אדם, תימסר הודעה על מעצרו ועל מקום הימצאו גם לעורך דין אשר העצור נקב בשמו או לאחד מעורכי הדין המוכנים לשמש סניגורים, מן הרשימה שנערכה על ידי לשכת עורכי הדין ושנמסרה לו כאמור בסעיף (ג)(1)(ה) לעיל ואשר בו בחר החשוד, זולת אם ביקש העצור שלא למסור הודעה כאמור.

האמור לעיל יחול בכפוף לסייג בבחירת סנגור מטעמים של ביטחון המדינה הקבוע בסעיף 14 בחסד"פ.

(3) באחריות הקצין הממונה להודיע, ללא דיחוי, לקרוב ולעורך הדין גם על כל שינוי במקום החזקתו של העצור.

(4) מסירת ההודעות כאמור בסעיף זה תתועד בכתב, והקצין הממונה יוודא, כי אמנם נמסרו ההודעות כאמור לעיל, לעורך הדין ולקרובו של העצור.

(א) למרות האמור לעיל, היה ומדובר במעצרו של אדם בשל עבירת ביטחון, כאמור בסעיף 35(ב) לחסד"פ - מעצרים או בשל פשע אחר שדינו מאסר 10 שנים ומעלה, רשאי שופט בית משפט מחוזי להתיר שלא תימסר ידיעה על המעצר. כן רשאי שופט בית משפט מחוזי להתיר שהידיעה תימסר רק למי שייקבע, אם אישר שר הביטחון בכתב, שביטחון המדינה מחייב סודיות המעצר או אם אישר מפכ"ל המשטרה בכתב שטובת החקירה מחייבת סודיות המעצר.

(ב) הפנייה לשר הביטחון או למפקח הכללי של המשטרה, לפי העניין, לשם קבלת האישור בכתב, תיעשה על ידי הממונה על החקירה, בנתיבי הדרג המקצועי, באמצעות מחלקת החקירות והתביעות.

(ג) הבקשה לקבלת הרשאה לעיכוב ידיעה על מעצר, תידון במעמד צד אחד. מטעם המבקש יתייצב בבית המשפט המחוזי, הקצין הממונה.

(ד) ההרשאה לפי סעיף (א) לעיל, תהיה לתקופה שאינה עולה על 48 שעות. ניתן להאריכה, מעת לעת, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 7 ימים. בעבירות ביטחון המנויות בסעיף 35(ב) לחסד"פ - מעצרים, סך כל התקופות לא יעלה על 15 ימים, אם שר הביטחון אישר בכתב שביטחון המדינה מחייב זאת.

(א) מתגוררים כל קרוביו של העצור מחוץ לישראל, יישלח מברק או דוא"ל לרח"ל אינטרפול/אח"ם, ובו דרישה להעביר, ללא דיחוי, הודעה על המעצר ועל מקום הימצאו של העצור, לאדם הקרוב אליו שהעצור מסר את פרטיו.

(ב) ביקש העצור כי ההודעה על מעצרו תימסר לאדם המצוי מחוץ לישראל, על אף שיש לו קרובים המתגוררים בארץ, ישמע הקצין הממונה את הנימוקים לבקשתו וייענה לבקשה, אם מצא כי הבקשה מוצדקת, בשל קרבה מיוחדת או שיש אפשרות סבירה יותר כי יקבל סיוע מאותו אדם או מסיבות מיוחדות אחרות.

סירב הקצין הממונה לבקשת העצור, יתעד את נימוקיו.

(ג) המברק או הדוא"ל שיישלח לרח"ל אינטרפול/אח"ם יכלול את פרטי היחידה המבקשת, תיק החקירה הנוגע בדבר או מספר האירוע, לפי העניין, פרטי העצור והעבירה שבגינה נעצר, מקום המעצר, פרטי האדם הקרוב לעצור, כתובתו ומספר הטלפון.

העתק המברק או הדוא"ל יתויק בתיק החקירה או בצמוד לחומר החקירה, אם לא נפתח לאירוע תיק פלילי.

(ד) עם מסירת הידיעה לאדם הקרוב, ישלח רח"ל אינטרפול/אח"ם או מי מטעמו מברק או דוא"ל ליחידה הנוגעת בדבר, המאשר ביצוע הפעולה המבוקשת. העתק המברק או הדוא"ל יתויק צמוד להעתק הדוא"ל או מברק הדרישה, וישמש אסמכתא למילוי החובה למסור הודעה על המעצר.

(א) נעצר חשוד אשר קיים חשש כי הינו חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי, יש להודיע לאדם הקרוב אליו, בין אם ביקש זאת החשוד ובין אם לאו.

(ב) כן יש להביא לידיעת העצור והאדם הקרוב אליו את זכותו של העצור להיות מיוצג על ידי עורך דין ולהיפגש עמו.

(ה) פנייה לגורם מתאים, במקרה של תלויים בהשגחת העצור

טען העצור כי באחריותו נמצא, לשם טיפול או השגחה, ילד, חולה הרתוק למיטתו או נכה, יוודא הקצין הממונה כי תיעשה פנייה לגורם המתאים, כדי שיקבל לידיו את הטיפול באדם שנשאר ללא טיפול והשגחה.

(1) עצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו.

ביקש העצור להיפגש עם עורך דין או ביקש עורך דין להיפגש עם העצור, יאפשר זאת השוטר שבאחריותו נמצא העצור, האחראי על החקירה או האחראי למקום המעצר, לפי העניין, אלא אם קיבל הוראה בכתב לדחות את הפגישה, על ידי הגורם המוסמך, כמפורט בסעיף (6) להלן, למשך הזמן הנקוב באותה הוראה.

(2) פגישה ראשונה עם עצור תותר גם ללא הצגת ייפוי כוח בכתב מטעם העצור, אם הוברר כי עורך הדין זומן על פי בקשת העצור או על פי בקשת אדם קרוב לעצור, והעצור הודיע כי אינו מתנגד למינוי זה. פגישות נוספות בין אותו עורך דין לבין העצור יותרו, לאחר הצגת ייפוי כוח בכתב.

(א) הפגישה הראשונה לאחר מעצר תתאפשר, ללא דיחוי, בכפוף לאמור בסעיף (6) להלן.

(ב) פגישה שאינה פגישה ראשונה

[1] פגישה שאינה פגישה ראשונה תיערך לפי תיאום מראש. בימים א-ה בין השעות 07:30 - 17:00; בימי ו' וערבי חגים, בין השעות 08:00 - 13:00.

[2] אם ניתן לאפשר את הפגישה גם בשעות אחרות, יתואם המועד גם לשעות אלה.

(א) פגישת העצור עם עורך הדין תיערך ביחידות ובתנאים הראויים והמבטיחים את פרטיות השיחה וסודיותה, אולם באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו והתנהגותו של העצור.

(ב) אין לאפשר פגישת עורך הדין עם יותר מעצור אחד בו זמנית, מחשש של תיאום גרסאות בין העצורים.

(א) פגישת עצור המוחזק בתנאי בידוד עם עורך הדין תיערך, לאחר תיאום מוקדם עם האחראי לחקירה.

(ב) האחראי לחקירה יפרט מראש, הוראות, אשר יאפשרו קיום פגישה בין עצור המוחזק בתנאי בידוד לבין עורך דין. בהוראות אלה יצוין גם מקום הפגישה.

(ג) סבר האחראי לחקירה, כי יש מניעה לקיום הפגישה, ינהג כמותווה בסעיף (6) להלן.

(א) אין לדחות קיום פגישה בין עצור לעורך דין, אלא בנסיבות מיוחדות, כאשר ישנה הצדקה עניינית לכך, כמפורט בסעיפים (ב) - (ד) להלן.

החשש, שמא פגישת עצור עם עורך דין תניע את העצור לא לשתף פעולה עם חוקריו, אינו מהווה, כשלעצמו סיבה המצדיקה דחיית הפגישה.

[1] נמצא עצור בעיצומם של הליכי חקירה או בעיצומן של פעולות אחרות הקשורות בחקירה, ובאופן שנוכחותו נדרשת להשלמתם, ועריכת הפגישה עם עורך הדין ללא דיחוי מחייבת את הפסקתם או את דחייתם למועד אחר, וסבר הקצין הממונה, כהגדרתו בסעיף 1(ה) לעיל, ובלבד שדרגתו רפ"ק לפחות, כי הפסקת ההליכים או הפעולות עלולה לסכן את החקירה באופן ממשי - רשאי הוא להורות, בהחלטה מנומקת, בכתב, על דחיית הפגישה, לזמן הנדרש להשלמת הפעולות, ובלבד שהדחייה לא תעלה על שעות ספורות.

[2] שוכנע הקצין הממונה על החקירות בתחנה, כהגדרתו בסעיף 1(ו) לעיל, ובתנאי שהינו בדרגת רפ"ק לפחות, כי פגישת העצור עם עורך דין עלולה לסכל או לשבש מעצרם של חשודים נוספים באותו עניין או למנוע גילוי ראיה או תפיסת דבר שהושג בקשר לאותה

עבירה - רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לדחות את הפגישה, לפרק זמן שלא יעלה על 24 שעות משעת המעצר.

[3] הממונה המקצועי, כהגדרתו בסעיף 1(ב) לעיל ובלבד שדרגתו רפ"ק לפחות, רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לדחות פגישת עצור עם עורך דין, עד 48 שעות משעת המעצר, אם שוכנע כי נתקיים אחד מאלה:

[א] דחיית הפגישה דרושה לשם שמירה על חיי אדם או לצורך סיכול פשע.

[ב] כשהדבר כרוך בעבירת ביטחון, כמוגדר בסעיף 1(טז) לעיל, והתקיימה עילה מהעילות המפורטות בסעיף (ד)[2] להלן.

בנסיבות אלה, דרגת השכנוע בדבר קיום העילה צריכה להיות הגבוהה ביותר.

[4] ההחלטה המנומקת תיכתב בשני עותקים, תכלול הסבר אודות העילות שהוזכרו לעיל ותתויק בתיק החקירה.

[5] יש להודיע לעצור ולסנגורו אודות ההחלטה לדחות את הפגישה.

ככלל, אין חובה להודיעם אודות הנימוקים להחלטה. כאשר לדעת בעל התפקיד שהורה על דחיית הפגישה אין בכך כדי לסכן חיי אדם או לפגוע בחקירה או לסכן אינטרס ציבורי אחר, יימסרו הנימוקים להחלטה.

(ג) אין באמור לעיל כדי לגרוע מזכותו של עצור שביקש זאת, קבלת הזדמנות סבירה להיפגש עם עורך דין, לפני שיובא לבית משפט בעניין מעצרו.

[1] דחייה לשעות ספורות - נמצא עצור החשוד בעבירת ביטחון בעיצומם של הליכי חקירה או בעיצומן של פעולות אחרות הקשורות בחקירת עבירות ביטחון, באופן שנוכחותו נדרשת להשלמתם, וסבר הקצין הממונה, ובלבד שדרגתו רפ"ק לפחות, כי הפסקת ההליכים או הפעולות עלולה לסכן את החקירה באופן ממשי - רשאי הוא להורות, בהחלטה מנומקת, בכתב, על דחיית הפגישה, לזמן הנדרש להשלמת הפעולות, ובלבד שהדחייה לא תעלה על שעות ספורות.

[א] העילות לדחיית פגישת עצור החשוד בעבירת ביטחון עם עורך דין מעבר לשעות ספורות הן כדלקמן:

- הפגישה עלולה לשבש מעצר של חשודים אחרים.

- הפגישה עלולה להפריע לגילוי ראיה או לתפישתה, או לשבש את החקירה בכל דרך אחרת.

- מניעת הפגישה דרושה כדי לסכל עבירה או לשמור על חיי אדם.

[ב] ממונה מקצועי בדרגת סנ"ץ רשאי לדחות פגישת עצור עם עורך דין, לפרק זמן שלא יעלה על 6 ימים ממועד ביצוע המעצר.

במניין ימים אלו, יילקח בחשבון פרק הזמן לדחיית הפגישה, בו עשה שימוש הקצין הממונה, כמצוין בסעיף [1] לעיל.

[ג] ממונה מקצועי בדרגת נצ"ם, רשאי לדחות פגישת עצור עם עורך דין לתקופה נוספת, שלא תעלה על 4 ימים.

[ד] ההחלטה בדבר הדחייה תינתן בכתב, תוך פירוט מרבי של הנימוקים לכך שבקיום הפגישה, יש כדי לקיים אחת העילות המצוינות בסעיף [א] לעיל. ההחלטה תצורף לתיק או לחומר החקירה, והתיעוד ילווה את העצור, אם יועבר למקום מעצר אחר.

[ה] לעצור תימסר הודעה על דחיית הפגישה; ואם ביקש, תימסר הודעה על הדחייה ומשכה גם לאדם קרוב שהעצור נקב בשמו.

[א] סבר הקצין הממונה כי התקיימה עילה מן העילות המפורטות בסעיף [2][א] לעיל, להאריך את משך דחיית הפגישה מעבר לתקופה הכוללת של 10 ימים, וסך כל התקופות שבהן נמנעה הפגישה עם עורך הדין לא יעלה על 21 ימים - יפנה בקשה לנשיא בית משפט מחוזי, לאחר שהבקשה אושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

[ב] בקשה כזו תידון במעמד צד אחד, ואת המבקש ייצג שוטר בדרגת רב פקד ומעלה.

[ג] על החלטה לפי סעיף זה, רשאים הצדדים לערור בפני בית המשפט העליון, שידון בעניין בהרכב של שופט אחד.

[4] ערר

[א] נדחתה פגישת עצור עם עורך דין, שלא על ידי בית משפט, רשאי החשוד לערור על ההחלטה בפני נשיא בית משפט מחוזי, ובהיעדרו בפני סגן הנשיא של בית משפט מחוזי.

על החלטת בית המשפט ניתן לערור בפני בית המשפט העליון, שידון בעניין בהרכב של שופט אחד.

[ב] עצור רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה, לפי סעיף 35(א) לחוק, לדחות פגישה עם עורך דין, באמצעות מפקד מקום המעצר שבו הוא מוחזק או על ידי סנגורו. כתב הערר יוגש לבית המשפט בשלושה העתקים, והעתק ממנו יינתן לתובע.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף 35(ה) לחוק, יוגש תוך 48 שעות מעת מסירת החלטת בית המשפט לבעלי הדין. כתב הערר יוגש לבית המשפט בשלושה העתקים, והעתק ממנו יינתן לצד שכנגד.

[ג] הדיון בערר יתנהל בהיעדר העצור, אלא אם ציווה בית המשפט כי הדיון יתקיים בנוכחותו.

[ד] הדיון בערר או בבקשה למעצר או לשחרור של עצור, שפגישתו עם עורך הדין נדחתה לפי סעיף זה, יתקיים עם העצור וסנגורו בנפרד, באופן שיימנע קשר ביניהם, אלא אם החליט השופט, מטעמים שיירשמו, כי אין בקיום הדיון, בנוכחותם של העצור וסנגורו יחדיו, כדי לסכל את מטרת דחיית הפגישה.

[ה] בדיון לפי סעיפים [ג] ו-[ד] דלעיל, רשאי בית המשפט לקבל ראיה, לרבות ראיה בדבר הטעמים שנרשמו למניעת הפגישה, אף שלא בנוכחות החשוד או סנגורו או בלי לגלותה להם; אם שוכנע שגילוי הראיה לחשוד או לסנגורו, עלול לפגוע בביטחון המדינה או לסכל את החקירה.

הוראה זו אינה גורעת מכל זכות שלא למסור ראיה, לפי פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

[ו] החליט בית המשפט לאפשר את הפגישה בין עורך דין לבין עצור, לפי סעיף זה, והודיע נציג המדינה במעמד מתן ההחלטה על רצון לערור עליה, רשאי בית המשפט לצוות על השהיית הפגישה, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות. לעניין זה, לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות.

[5] סיום תקופת הדחייה - סבר בעל התפקיד אשר החליט על דחיית הפגישה בין עצור לעורך דין או שביקש את דחייתה מבית המשפט, כי נסתיימה העילה שבגינה נדחתה הפגישה או נסתיימה החקירה, לפי המוקדם - יאפשר את קיומה, אף אם לא נסתיימה תקופת הדחייה אותה קבע מראש או אותה ביקש מראש מבית המשפט.

(1) ביקש עצור החשוד בעבירת ביטחון למנות לעצמו סנגור, ונמנע הדבר ממנו, רשאי הוא לעתור על כך לבית המשפט המחוזי.

(2) מפקד מקום המעצר יעביר את העתירה לבית המשפט המחוזי, והדיון בעתירה יתקיים בפני העצור, תוך 48 שעות מהגשת העתירה.

[ז] בעבירה הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ג) לחסד"פ - מעצרים, שלא היה בידי המשטרה סיפק לאסוף את החומר שיש להציג בפני שופט; וזאת בשל מורכבות החקירה, היקף החקירה או כשיש חשש ממשי לסיכול החקירה.

[2] פעולה בה נדרשת חקירה חשאית דחופה, והבאת העצור בפני שופט טרם ביצועה עלולה לפגוע בחקירה, בשל חשיפת המעצר.

[3] פעולה בה נדרש למנוע יצירת קשר בין העצור לבין אחרים, לשם ביצוע פעולת חקירה דחופה אחרת, והבאת העצור בפני שופט טרם ביצועה עלולה לפגוע בחקירה, בשל יצירת קשר בין העצור לאחרים.

[4] פעולות כגון אלה, שיש יסוד סביר להניח, כי ביצוען ותוצאותיהן יביאו להחלטה לשחרר את העצור, ומשכן עד 6 שעות מעבר ל-24 השעות ממועד המעצר:

[א] צילום העצור, לקיחת טביעת אצבעות מן העצור, נטילת דגימה ביולוגית, השוואת התוצאות לצילומים, לטביעות אצבעות אחרות, לדגימות ולנתוני זיהוי אחרים; ביצוע בדיקה וצילום של זירת העבירה.

[ב] בדיקת בגדי העצור וחפצים אחרים של העצור.

[ג] גביית עדות מקרבן העבירה ומעדי ראייה או מעדים אחרים, הזמינים אותה עת.

[ד] אימות פרטי הזיהוי של העצור.

[ה] אימות טענת אליבי של העצור.

[1] הממונה המקצועי שקיבל פנייה מאת הקצין הממונה, לדחות את הבאת העצור בפני שופט, כקבוע בסעיף (ד)[1], לפי העניין, יחליט אם לדחות את הבאת העצור בפני שופט, לאחר ששקל אם נתקיימו הנסיבות הקבועות בסעיף (ה).

הממונה המקצועי יעלה על הכתב, את החלטתו ואת הנימוקים לה.

[2] הממונה המקצועי שהחליט לאשר את דחיית הבאת העצור בפני שופט רשאי לתת את החלטתו באמצעות הטלפון, טרם שיעלה על הכתב את ההחלטה ואת הנימוקים לה.

[3] הממונה המקצועי שהחליט לאשר את דחיית הבאת העצור בפני שופט יעביר את החלטתו הכתובה ואת הנימוקים לה, לחוקר, באמצעות הקצין הממונה, לצורך צירופה לטופס מ-3015.

(א) חל מועד הבאת עצור בפני שופט בשבת או בחג, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או החג.

(ב) חל מועד הבאת עצור בפני שופט, כאמור בסעיף (א) לעיל, ואישר קצין משטרה בדרגת סגן ניצב, כי לא ניתן להביא את העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או החג, בשל צורכי חקירה מיוחדים, יובא העצור בפני שופט, לא יאוחר מתום 4 שעות מצאת השבת או החג.

החלטה בדבר צורכי חקירה מיוחדים תתועד ותצורף לטופס מ-3015.

(ג) בוצע המעצר פחות מ-4 שעות לפני כניסת השבת או החג, או במהלך השבת או החג, יובא העצור בפני שופט, לא יאוחר מתום 4 שעות מצאת השבת או החג, או בתום 24 שעות מעת מעצרו, הכל לפי המאוחר.

(ד) עלה משך החג או צירוף משך החג והשבת על 48 שעות, ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או החג, יובא העצור בפני שופט, בהקדם האפשרי, לאחר צאת השבת או החג, או בתום 24 שעות מעת המעצר, הכל לפי המאוחר.

(ה) בשנה שבה חל ראש השנה בימי חמישי ושישי בשבוע, כך שצירוף החג והשבת עולה על 72 שעות ויש להביא עצור לפני שופט לא יאוחר מתום 32 שעות מעת מעצרו, יובא העצור בפני השופט על פי תיאום עם השופט, ביום שני של ראש השנה. ייעשה מאמץ להימנע, במידת האפשר, מחילול שבת וחג בקיום ההליך.

ביקש עצור שלא להביאו בפני שופט, לפני צאת השבת או החג, יובא בפני שופט, בהקדם האפשרי, לאחר צאת השבת או החג. דבר בקשתו של העצור יתועד בכתב.

(ו) רשימת בתי המשפט שיהיו תורנים בכל הנוגע להבאת עצורים לבית המשפט בסוף השבוע ובחג וההסדרים הקשורים בקיום דיונים בבתי משפט אלו, יהיו כמפורסם ב"רשומות".

(ז) מועדים המדויקים להבאת עצור בפני שופט, יהיו כמפורסם בהנחיות המשטרה.

(א) מניין השעות למעצרו של מי שנעצר בלא צו מעצר או של מי שנעצר על פי צו מעצר שניתן בהיעדרו, יתחיל ממועד תחילת המעצר, שהוא עם מתן הודעה על המעצר או בעשיית מעשה גלוי למימוש המעצר, כמפורט בסעיף 2(ז) לעיל.

(ב) במניין השעות יבוא סך כל הזמן שהחשוד הוחזק במעצר, כולל הזמן שלפני הבאתו לתחנת משטרה, בין אם הוחזק בתחנת משטרה אחת או במספר תחנות משטרה, וללא הבחנה אם עילות המעצר השתנו, במהלך תקופת המעצר.

(א) הסתיימו פעולות החקירה, יובא העצור בפני שופט, בהקדם האפשרי, ותוך המועדים כמפורט לעיל, אלא אם החליט הקצין הממונה לשחררו ללא ערובה או בערובה ובתנאים שקבע.

(ב) המשטרה תמסור, ללא דיחוי, הודעה על מועד הדיון ומקומו לחשוד ולסנגורו. היה ואין לחשוד סנגור, תימסר ההודעה לאדם הקרוב לחשוד שהוא נקב בשמו.

(1) הדיון בבית המשפט לעניין הארכת מעצר, עילות המעצר, הטפסים המשמשים להארכת מעצרו של חשוד, אופן הצגת הטיעונים בבקשה להארכת מעצר והצגת חומר חסוי בפני השופט יהיו בהתאם להוראות החלות על הדיון בבית המשפט לעניין הוצאת צו מעצר כמפורט בסעיף 7 לעיל ובכפוף לשינויים המפורטים להלן.

(2) הדיון בבית המשפט בבקשה להאריך את מעצרו של החשוד או לשחררו בערובה, יתקיים בנוכחות החשוד.

(א) נוכח השופט, על יסוד חוות דעת של רופא משטרה או רופא אחר, שאי אפשר להביא את החשוד בפניו, מפאת מצב בריאותו, יתקיים הדיון בנוכחות סנגורו של החשוד או בנוכחות סנגור שימנה לו השופט.

פסקה המניעה להתייצבות החשוד בבימ"ש, וטרם נסתיימה תקופת המעצר, רשאי החשוד לדרוש דיון חוזר.

(ב) דיון בעניין מעצרו של מי שלגביו קיימת מניעה לפגישה עם עורך דין, ינוהל באופן שלא יינתן להם להיפגש.

(3) בדיון בבית המשפט, תיוצג המשטרה, בדרך כלל, על ידי החוקר המטפל בחקירה או על ידי שוטר אחר הבקיא בפרטי המקרה.

(4) הדיון בהארכת מעצר יהיה פומבי, אלא אם הורה שופט על קיום דיון בדלתיים סגורות, על פי העילות המנויות בסעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

(א) שוטר הטוען למעצר בעילה של צורכי החקירה, יציג בפני בית המשפט נימוקים מיוחדים, שיירשמו, המוכיחים שלא ניתן לבצע את החקירה הנדרשת, אלא כאשר החשוד נתון במעצר.

(ב) התקיימה עילה כאמור לעיל, יבקש השוטר את מספר ימי המעצר הנדרשים, לביצוע אותה פעולת החקירה, ולא יותר מ-5 ימים.

(ג) נתקיימו נסיבות חריגות, אשר מחייבות הליך חקירה שלא ניתן להשלימו תוך 5 ימים, יבקש השוטר הארכת מעצר לתקופה ארוכה יותר, ובלבד שסך כל משך התקופות לא יעלה על 15 ימים. בבקשתו זו, יפרט השוטר את הליכי החקירה המתוכננים ואת הנסיבות שלא מאפשרות השלמת החקירה תוך 5 ימים.

שוטר הטוען להארכת מעצר, בנסיבות הקבועות בסעיף (א)(4), ימציא לבית המשפט הצהרה של תובע בנוסח זה:

"על פי סעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, אני מאשר/ת כי לאחר עיון בחומר הראיות שהוגש לי, יש מקום לכאורה להגיש בתיק זה כתב אישום ולבקש מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו."

(1) סבר הקצין האחראי לחקירה, כי טובת החקירה ונסיבות המקרה אינן מחייבות את המשך מעצרו של העצור, ובנסיבות הקיימות ניתן לשחררו בערובה או ללא ערובה, רשאי הוא להורות על שחרורו לפני תום תקופת המעצר שנקבעה בצו.

אולם אם קבע ביהמ"ש בצו את תנאי הערובה לשחרורו, אין הקצין מוסמך לקבוע תנאי שחרור שונים, אלא באישור בית המשפט.

(2) הקצין האחראי לחקירה רשאי לשחררו ללא ערובה או בערובה, ובלבד שהעצור או סנגורו הסכים לערובה שקבע, ובלבד שלא נקבע על ידי בית המשפט אחרת.

(ד) תנאי השחרור בערובה של בית המשפט יהיו כמפורט בסעיף 48 לחסד"פ - מעצרים ובכפוף לסעיף 45 לחסד"פ - מעצרים.

[א] בקשה לשחרור בערובה תוגש בכתב, על ידי שוטר, ותכיל את תמצית הנימוקים לבקשה. אם קדמו לה בקשות אחרות באותו עניין, יצורפו אליה העתקי אותן בקשות והפרוטוקולים של הדיונים בבקשות אלה.

[ב] על בקשה כאמור לעיל יחולו הוראות סעיף 8(ג) לעיל, בשינויים המחויבים.

[א] דיון בערר על החלטת הקצין הממונה, בתוקף הערובה ובנושאים נוספים המנויים בחוק, יתקיים בנוכחות המשוחרר בערובה או הסנגור, בפני העצור ובנוכחות התובע.

אולם, מותר לדון בבקשת עצור שלא בפני תובע, אם ניתנה לתובע הודעה על הדיון, 24 שעות מראש.

מותר לדון בבקשת תובע שלא בנוכחות המשוחרר בערובה, אם הומצאה למשוחרר בערובה הודעה על הדיון, 48 שעות מראש.

[ב] הודעה על מועד הדיון ומקומו תימסר לעצור, למשוחרר בערובה, לסניגור ולתובע.

[ג] לא ניתן לקיים דיון בנוכחות העצור מפאת מצב בריאותו, יחולו הוראות סעיף 8(ג)(2) לעיל, בשינויים המחויבים.

[1] החליט בית המשפט על שחרור בערובה או על שחרור ללא ערובה, של אדם שהיה במעצר בעת מתן ההחלטה, והודיע היועץ המשפטי לממשלה או תובע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונו לערור עליה, רשאי בית המשפט שנתן את הצו לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שיקצוב ושלא תעלה על 48 שעות מעת מתן ההחלטה. לעניין זה יחולו הוראות סעיף 29, בשינויים המחויבים.

[2] ערר כאמור לעיל, יוגש, בהקדם האפשרי, תוך התקופה שנקצבה.

[3] החליט היועץ המשפטי לממשלה או התובע, למרות הודעתו לבית המשפט, כי לא יוגש ערר, יודיע מיד לבית המשפט על החלטתו, והאדם ישוחרר לאלתר.

(4) ערר על החלטת הקצין הממונה - מי ששוחרר בערובה על ידי הקצין הממונה, רשאי לערור בפני בית משפט שלום על גובה הערובה ועל סבירות תנאיה, תוך 14 ימים מיום החלטת הקצין הממונה. כן רשאי הוא לערור אם ישתנו הנסיבות ויש בהן כדי להשפיע על קביעת תנאי השחרור.

במקרים המנויים להלן לא ישוחרר חשוד בערובה במשטרה, אלא יובא לבית המשפט, לצורך שחרורו בערובה. במקרים כאלה, יש לנמק בבית המשפט את הצורך בשחרור על ידי בית המשפט ולא במשטרה:

(א) עצור שיש יסוד סביר להניח שהוא נמלט ממשמרת חוקית.

הימלטות ממשמרת חוקית לעניין סעיף זה הינה הימלטות ממקום מעצר או ממעצר שבוצע על פי צו מעצר.

(ב) כאשר החשוד אינו מסכים לתנאי הערובה שנקבעו לו.

(ג) כאשר הוצא צו מעצר על ידי בית המשפט והתקיים אחד מאלה:

[1] השופט קבע כי יש להביא את העצור בפניו לשם שחרורו בערובה.

[2] העצור ביקש להיות מובא בפני שופט לשם שחרורו בערובה.

(ד) כאשר החליט הקצין הממונה, כי יש מקום לדרוש מהעצור לחתום על ערבות או להפקיד סכום כסף, כמפורט בהודעת חטיבת החקירות בנושא שחרור בערובה.

(ה) במקרים מיוחדים, כגון: כאשר נטענה מצד החשוד טענה בדבר אלימות כלפיו מצד המשטרה או כאשר קיים צורך בהרתעת החשוד על ידי בית המשפט.

[1] שוחרר אדם בערובה ולא המציאה במועד שנקבע, ייעצר ויובא בפני שופט, תוך 24 שעות ממעצרו.

[2] מיד עם המצאת הערובה הנדרשת ומילוי תנאי הערובה, ישוחרר האדם ממעצרו.

[1] שוחרר אדם בערובה ולא המציאה במועד שנקבע, ייעצר ויובא בפני שופט תוך 24 שעות מעת מעצרו.

[2] היתנה השופט את השחרור בהמצאת ערובה, ולא הומצאה הערובה במועד שנקבע, יובא העצור בפני שופט, תוך 24 שעות מתום המועד האמור.

[3] לא קבע השופט מועד להמצאת הערובה ולא הומצאה הערובה, יובא העצור בפני שופט תוך 48 שעות מעת מתן ההחלטה.

[4] מיד עם המצאת הערובה הנדרשת ומילוי תנאי הערובה, ישוחרר האדם ממעצרו.

(א) בכתב ערובה יש לפרט את תנאי השחרור.

העצור יחתום על כתב הערובה בפני אחד מאלה: שופט, רשם, מזכיר בית משפט, שוטר או סוהר, שהוסמך לכך בפקודות השירות של שירות בתי הסוהר.

שוטר - כל שוטר הנמנה עם משטרת ישראל.

(ב) בכתב הערובה החתום בידי צד שלישי, יפורטו גם התנאים המיוחדים שלמילוים ערב צד שלישי.

(ג) יש למסור למי שמשתחרר בערובה או מי שהוטלה עליו ערובה העתק מכתב הערובה.

(א) הערובה ותנאי השחרור בערובה יתבטלו, אם לא יוגש כתב אישום נגד החשוד, תוך 180 ימים.

(ב) בית המשפט רשאי, בתוך תקופת הערובה, להאריך אותה ואת תנאיה, לתקופה נוספת שלא תעלה על 180 ימים, אם הוגשה בקשה לכך, באישור תובע.

(ג) בית המשפט רשאי להורות על הארכה נוספת של הערובה ותנאיה לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, אם הוגשה בקשה לכך, באישור היועץ המשפטי לממשלה.

(ד) עם העברת התיק לתביעה, יצוין על כריכת התיק, בהדגשה, המועד האחרון להגשת כתב האישום, בטרם יפקע תוקפה של הערובה. הייתה תקופה זו קצרה מכדי לאפשר את הגשת כתב האישום במועד, תדאג יחידת החקירות להארכת תוקפה של הערובה או להחלפתה, לפני העברת התיק לתביעה.

כל עוד לא הוגש כתב אישום, רשאי שוטר שאינו תובע, כאמור בסעיף 12(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי, לנהל הליכים לפי סימן ג' לחסד"פ - מעצרים או לפי סימן ו', למעט הליכים לפי סעיפים 52 ו-53, לחסד"פ - מעצרים (עיון חוזר בהחלטת בית משפט, וערר על החלטת בית משפט).

(א) ביקש ערב צד שלישי לבטל את ערבותו או להחזיר לו את ערבונו, רשאי הקצין הממונה, לאחר שהזמין אליו את המבקש, המשוחרר בערובה וכל ערב שערב יחד עם המבקש, להיעתר לבקשה או לסרב לה.

(ב) הקצין הממונה לא יסרב לבקשה, אם המשוחרר בערובה התייצב או הובא בפני הקצין הממונה.

(ג) נעתר הקצין הממונה לבקשה, רשאי הוא לבטל את השחרור בערובה, לקבוע ערובה אחרת או לשנות את תנאי הערובה.

זוכה נאשם, בוטל האישום או הופסקו הליכי המשפט, ישוחרר מיד ממעצר, אם הוא עצור, ואם שוחרר בערובה, יופטרו הוא וערביו מערבותם ויוחזר העירבון הכספי, הכל לפי העניין. אולם, אם הודיעה התביעה כי בדעתה להגיש ערעור, רשאי בית המשפט לשחררו בערובה מטעמים שיירשמו או להורות על מעצרו, לתקופה שלא תעלה על 72 שעות, לשם הגשת הודעת הערעור.

(3) על בעלי חסינות מכוח החוק חלות הוראות מיוחדות לעניין מסירת הודעות ותקופות המעצר, על פי חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951.

אין לעצור שופט, אלא בהוראה מאת המפקח הכללי או ראש אח"ם, ובאישור היועץ המשפטי לממשלה.

אין לעצור אישיות חשובה, כהגדרתה בהוראת אח"ם ובנוהל חטיבת החקירות, אלא אם ניתנה לכך הסכמתו של ראש אח"ם.

נוהלי המעצר לגבי שוטר החשוד בביצוע עבירה פלילית, הוסדרו בפקודת המטה הארצי 06.03.03 - "חקירת אנשי משטרה על ידי המשטרה ועל ידי המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים" ובנוהל חטיבת החקירות.

(1) ככלל, יטופל אירוע שמעורב בו נציג חוץ, כמותווה בפקודת המטה הארצי 04.02.01 - "טיפול המשטרה באירוע שמעורב בו נציג חוץ".

(2) התעורר צורך לבצע מעצר של נציג חוץ עקב ביצוע פשע, יש לקבל מראש, אישור של ראש אח"ם.

(3) בוצע מעצר, אין לכלוא את נציג החוץ. יש לדווח על המעצר בדחיפות, לראש אח"ם ולהמתין לקבלת הוראות.

(1) היה העצור נתין זר, תפעל היחידה העוצרת כמותווה בפקודת המטה הארצי 14.01.32 - "טיפול המשטרה בנתין זר - הוראות מיוחדות".

(2) היחידה העוצרת תשלח מברק על המעצר לאח"ם/נציגויות זרות ולידיעת גורמי המודיעין במחוז ובמרחב.

עיכוב או מעצר קטין יבוצע כמותווה בפקודת המטה הארצי 14.01.05 - "עבודת המשטרה עם קטינים".

עיכוב או מעצר חייל יבוצע כמותווה בפקודת המטה הארצי 14.01.08 - "חיילים ואזרחים הנתונים לשיפוט צבאי - עיכוב, מעצר, חיפוש, חקירה והעמדה לדין".