אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תזכיר חוק
א. שם החוק המוצע
חוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון - שיעור הגירעון לשנים 2013 ו- 2014 וההוצאה הממשלתית לשנת 2013, תשע"ג-2013.
ב. עיקרי החוק המוצע והצורך בו
מוצע לתקן את חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992 (להלן – החוק), כך שיקבע בו כי בנוסף לגידול המותר בהוצאה על פי סעיף 6א לחוק, תהא הממשלה רשאית להגדיל את הוצאותיה, באופן חד-פעמי בשנת הכספים 2013, בשיעור נוסף על השיעור הקבוע כאמור, אשר לא יעלה על 2.2% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2012. לצד זאת, מוצע לשנות את מתווה הפחתת הגרעון התקציבי, כך שתקרת הגירעון לשנת הכספים 2013 תעמוד על 4.65%, במקום 3%, ותקרת הגירעון לשנת הכספים 2014 תעמוד על 3%, במקום 2.75%.
התיקון נדרש נוכח האיחור הרב בו צפוי תקציב המדינה לשנת 2013 לקבל את אישור הממשלה והכנסת, בתוך שנת התקציב השוטפת, איחור אשר מצמצם בצורה ניכרת את יכולתה של הממשלה לבצע שינויים בסדר העדיפויות התקציבי באופן שיתאים את מחויבויותיה התקציביות למגבלת ההוצאה, ומגביל את יכולתה ליזום תיקוני חקיקה שיביאו להגדלת הכנסות מהמדינה ממסים באופן שיבטיח עמידה בתקרת הגרעון הקבועה בחוק. קושי זה מתעצם לנוכח המצב הפיסקאלי הקשה בו נמצא המשק הישראלי, כאשר בשנת 2012 הסתכם הגירעון התקציבי בכ-4.2% תוצר, קרי חריגה של 2.2% תוצר (כ-20 מיליארד ₪) מתקרת הגרעון הקבועה בחוק לאותה שנה. הפער בין הגרעון המתוכנן לשנת 2012 לבין הגרעון בפועל נבע רובו ככולו מחסר בהכנסות המדינה אל מול התחזית המקורית, אשר על פי תחזית ההכנסות צפוי להימשך גם בשנים 2013 ו-2014. בנוסף, קיבלה על עצמה הממשלה בשנים האחרונות מחויבויות תקציביות רבות, המצטרפות לגידול הטבעי בתקציב ולתיקוני חקיקה בעלי משמעות תקציבית שהתקבלו בכנסת. כפועל יוצא מכך, הגידול בהוצאה הממשלתית, הנגזר ממחויבויות הממשלה לשנים 2013 ו-2014, צפוי לחרוג בצורה משמעותית ביותר ממגבלת ההוצאה המותרת על פי חוק. בשל הגידול החריג בהוצאות הממשלה ונוכח תחזית ההכנסות ממסים, ובשל העיכוב באישור תקציב המדינה לשנת 2013 ויכולתה המוגבלת של הממשלה לבצע התאמות נדרשות בהוצאותיה ובהכנסותיה בשל כך, מוצע לתקן את שיעור הגירעון לשנים 2013 ו-2014, וכן לאפשר באופן חד-פעמי הגדלה של סכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2013, כמפורט לעיל.
ג. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
החוק המוצע מתקן את סעיף 5, פסקאות (8)-(9), לחוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992, לעניין שיעור הגירעון בשנים 2013 ו-2014, ומוסיף בסוף החוק האמור הוראה לעניין סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2013.
ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה
החוק המוצע קובע את שיעור הגירעון בשנים 2013 ו-2014, וכן את סכום ההוצאה הממשלתית המותר לשנת הכספים 2013.
ה. השפעת החוק המוצע על התקן המינהלי
לחוק המוצע אין השפעה על התקן המנהלי.
ו. להלן נוסח החוק המוצע ודברי ההסבר
הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון - שיעור הגירעון לשנים 2013 ו- 2014 וסכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2013), תשע"ג-2013
|
תיקון חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית |
1. |
בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992[1] - |
||||
|
|
|
(א) בסעיף 5 – |
||||
|
|
|
|
(1) |
בפסקה (8), במקום "3%" יבוא "4.65%"; |
||
|
|
|
|
(2) |
בפסקה (9), במקום "2.75%" יבוא "3%". |
||
|
|
|
(ב) אחרי סעיף 9 יבוא: |
||||
|
|
|
"הוראת שעה לשנת 2013 – אישור מאוחר של תקציב המדינה ונסיבות פיסקליות חריגות |
10. |
(א) על אף הוראות סעיף 6א, נוכח המועד הצפוי לאישור התקציב לשנת 2013 והנסיבות הפיסקליות החריגות, רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב האמורה, בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 2.2% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2012, המחושב לפי סעיף 6א. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף זה, לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2013 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א בשנים הבאות." |
דברי הסבר
סעיף 5 לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992 (להלן - החוק) קובע מגבלה לעניין שיעור הגירעון הכולל, המתוכנן בתקציב המדינה, מן התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג). על פי פסקה (8) לסעיף זה שיעור הגירעון מהתמ"ג בשנת התקציב 2013 לא יעלה על 3%. על פי פסקה (9) לסעיף זה, בשנת התקציב 2014 לא יעלה אותו שיעור על 2.75%. בנוסף, קובע סעיף 6א לחוק מגבלה על שיעור הגידול המותר בהוצאה הממשלתית בשנת כספים, ביחס לשנה שקדמה לה, וזאת על פי נוסחה קבועה כמפורט בסעיף האמור.
תקציב המדינה לשנת 2013 צפוי לקבל את אישור הממשלה והכנסת באיחור רב בתוך שנת התקציב השוטפת, וזאת לאחר שהממשלה היוצאת החליטה על הקדמת הבחירות על רקע חוסר יכולתה להגיע להסכמות באשר לתקציב שיגובש לשנת הכספים האמורה. אישור התקציב לשנת 2013 במועד מאוחר, מצמצם בצורה ניכרת את יכולתה של הממשלה לבצע שינויים בסדר העדיפויות התקציבי באופן שיתאים את מחויבויותיה התקציביות למגבלת ההוצאה, ומגביל את יכולתה ליזום תיקוני חקיקה שיביאו להגדלת הכנסות מהמדינה ממסים באופן שיבטיח עמידה בתקרת הגרעון הקבועה בחוק.
אישור תקציב 2013 במועד מאוחר, שמשמעותו קושי בביצוע התאמות כאמור, עמד ברקע להחלטת ממשלה מס' 6 מיום 18.03.2013, בה הוחלט לתקן את החקיקה כך שיקבע תקציב אחד לשנים 2013 ו-2014, בשל הצורך לקבל בשלב מוקדם ככל האפשר את ההחלטות הנדרשות הן לגבי שנת 2013 והן לגבי שנת 2014, באופן שיביא לייצוב המצב הפיסקאלי, ייצר וודאות בשווקים הריאליים והפיננסיים וישמר את האמון ביציבות הפיסקאלית לטווח ארוך.
הקושי בקבלת החלטות אשר יכנסו את המסגרת התקציבית למגבלות הקבועות בחוק מתעצם לנוכח המצב הפיסקאלי הקשה בו נמצא המשק הישראלי. בשנת 2012 הסתכם הגירעון תקציבי בכ-4.2% תוצר, קרי חריגה של 2.2% תוצר (כ-20 מיליארד ₪) מתקרת הגרעון הקבועה בחוק לאותה שנה. הפער בין הגרעון המתוכנן לשנת 2012 לבין הגרעון בפועל נבע רובו ככולו מחסר בהכנסות המדינה אל מול התחזית המקורית, אשר על פי תחזית ההכנסות צפוי להימשך גם בשנים 2013 ו-2014. בנוסף, קיבלה על עצמה הממשלה בשנים האחרונות מחויבויות תקציביות רבות, המצטרפות לגידול הטבעי בתקציב ולתיקוני חקיקה בעלי משמעות תקציבית שהתקבלו בכנסת. כפועל יוצא מכך, הגידול בהוצאה הממשלתית, הנגזר ממחויבויות הממשלה לשנים 2013 ו-2014, צפוי לחרוג בצורה משמעותית ביותר ממגבלת ההוצאה המותרת על פי חוק. מצב הדברים המתואר יוצר חשש כי תוואי הגרעון הממשלתי יעלה מעל 5.5% אחוזי תוצר ללא פעולות אקטיביות מצד הממשלה.
על רקע כל אלה, בשל הגידול החריג בהוצאות הממשלה ונוכח תחזית ההכנסות ממסים, ובשל העיכוב באישור תקציב המדינה לשנת 2013 ויכולתה המוגבלת של הממשלה לבצע התאמות נדרשות בהוצאותיה ובהכנסותיה בשל כך, מוצע לקבוע כי בנוסף לגידול המותר בהוצאה על פי חוק, תהא רשאית הממשלה להגדיל את הוצאותיה, באופן חד-פעמי בשנת הכספים 2013, בשיעור נוסף על השיעור הקבוע בחוק, שלא יעלה על 2.2% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2012. לצד זאת, מוצע לשנות את מתווה הפחתת הגרעון התקציבי כך שתקרת הגירעון לשנת הכספים 2013 תעמוד על 4.65%, במקום 3%, ותקרת הגירעון לשנת הכספים 2014 תעמוד על 3%, במקום 2.75%.