תיק הצעת חוק מס':803-10-2012-000196

סימוכין: 803-99-2012-088774

תזכיר חוק

א.  שם החוק המוצע

חוק זכות יוצרים (תיקון - נגישות יצירה לאדם עם מוגבלות), התשע"ג-2013

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

דיני זכות היוצרים מבוססים על איזון בין תמרוץ יצירה חדשה באמצעות מונופול, לבין הענקת אפשרות שימוש בה לציבור באמצעות חריגים למונופול והכל לשם מטרות כגון קידום התרבות, הידע, חופש הביטוי וכן קידום היצירה החדשה. לפיכך מעניק חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007[1] (להלן – "חוק זכות יוצרים" או "החוק") לבעל זכות היוצרים ביצירה את הזכות הבלעדית לבצע שימושים שונים ביצירה, ומכוח כך גם את הזכות למנוע מכל אדם אחר לבצע את אותם שימושים ביצירה. בין שימושים אלה ניתן למנות את הזכות להעתיק את היצירה, ליצור ממנה יצירות נגזרות (כולל תרגומים), ועוד. עם זאת, ובשל התכליות והאיזונים שנזכרו לעיל, זכויותיו של בעל זכות היוצרים אינן בלתי מוגבלות. פרק ד' לחוק זכות יוצרים מונה מספר חריגים לזכות היוצרים – שימושים מותרים ביצירה הניתנים לעשייה ללא רשותו של בעל זכות היוצרים. שימושים אלה מבטאים מטרות ראויות שונות, וביניהן חינוך, חופש הביטוי, קידום התרבות, מחקר, ביקורת, שיקום בניינים, התרת העתקה זמנית ושימוש אגבי ועוד, והכל בתנאים שקובע החוק.

לאור כל זאת, ובהתחשב בתכליות עליהן מבוססים דיני זכות היוצרים, מוצע להוסיף לרשימת חריגים זו הוראה מפורשת שתתיר עשיית פעולות ביצירה, הדרושות לצורך התאמתה לאדם עם מוגבלות, אשר היצירה אינה נגישה לו כפי שהיא ובלא ביצוע הפעולות אף לא תהיה נגישה לו.

הוספת החריג צפויה להגביר את נגישותן של יצירות לאנשים עם מוגבלות, ובכך לאפשר השתתפות שווה של אנשים עם מוגבלות בעולם התרבות, להגביר את חופש המידע ואת חופש הביטוי שלהם, ולסייע להם ברכישת ידע. כך למשל, בישראל חיים כיום כ-23,500 אנשים עיוורים, וכן כ-200,000 אנשים בעלי לקות ראיה משמעותית. הוספת החריג לחוק צפויה לשפר לאין ערוך את נגישותן של יצירות שונות כגון ספרים, כתבי עת ועוד, לאנשים אלה.

במדינות רבות ברחבי העולם, דוגמת ארצות הברית, אנגליה ואוסטרליה, קיים חריג דומה בחקיקה, והעניין אף נדון בימים אלה במסגרת דיוני ארגון הקניין הרוחני הבינלאומי של האו"ם (WIPO – World Intellectual Property Organization) לקראת קביעת כללי פעולה מוסכמים או אמנה בינלאומית בנושא.

ג. עיקרי החוק המוצע

עיקרו של החוק המוצע הוא בהוספת חריג מאוזן לזכות היוצרים, אשר יתיר ביצוע התאמות ביצירה לצורך הנגשתה לאדם עם מוגבלות מחד גיסא, ושלא יפגע יתר על המידה בזכויותיהם של בעל זכות היוצרים ביצירה ושל יוצר היצירה, אשר גם אם העביר את זכות היוצרים בה הוא עדיין נהנה מזכות מוסרית ביצירה, מאידך גיסא.

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

      הוספת סעיף 28א לחוק זכות יוצרים.

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

אין.

ו.  נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק המוצע:

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק זכות יוצרים (תיקון - נגישות יצירה לאדם עם מוגבלות), התשע"ג-2013

דברי הסבר

לסעיף קטן (א)             על מנת לאזן בין הצורך בביצוע התאמות ביצירה לצורך הנגשתה לאדם עם מוגבלות מחד גיסא, לבין זכויותיהם של בעל זכות היוצרים ביצירה ושל יוצר היצירה, אשר גם אם העביר את זכות היוצרים בה הוא עדיין נהנה מזכות מוסרית ביצירה, מאידך גיסא, מוצע להתנות את ביצוע התאמות הנגישות ביצירה בתנאים המצטברים הבאים:

א. ביצוע ההתאמות יהא מותר רק ככל שהוא דרוש על מנת להנגיש את היצירה לאדם עם מוגבלות (רישת סעיף קטן (א));

ב.  מבצע ההתאמות הוא גוף שאישר השר או אדם פרטי (סעיף קטן (א)(1)). יודגש, כי אלה עשויים לבצע את ההתאמות בעצמם או באמצעות אחר, משום שיתכן כי יזדקקו לסיועם של גורמים שלישיים בביצוע ההתאמות (לדוגמה, אדם שיבצע עבורם את פעולת התרגום לכתב ברייל). כאשר מדובר באדם פרטי, רשאי לבצע עבורו התאמות גם מי מטעמו – למשל, אפוטרופוס. ביצוע ההתאמות מותר שלא למטרות רווח (כאשר מדובר בגוף שאישר השר) או לשימוש פרטי (כאשר מדובר באדם פרטי), וזאת משום שלא ראוי כי גורמים אלה יפיקו רווח משימוש ביצירה שזכות היוצרים בה אינה שייכת להם;

ג. החזקת עותק חוקי של היצירה (סעיף קטן (א)(2)) –תנאי זה מבטיח שזכותו של בעל זכות היוצרים ביצירה לא תיפגע יתר על המידה, משום שהוא תולה את תחולת החריג ברכישת עותק חוקי של היצירה. יש לציין כי רכישת עותק חוקי אינה חייבת להיות קנייתו, ודי בכך שהעותק חוקי, והגיע אל מבצע הפעולה באופן חוקי (למשל, קבלתו במתנה). כאשר מדובר באדם פרטי עם מוגבלות אשר מחזיק בעותק חוקי של היצירה שאינו נגיש לו, רציונל החוק אף מתחדד: האדם אינו מסוגל לעשות שימוש רגיל ביצירה וליהנות ממנה וזאת על אף שרכש את החזקה בה באופן חוקי;

ד.  היצירה פורסמה  כאמור בסעיף 11(2), כלומר, פורסמה פרסום ראשון (סעיף קטן (א)(3)), וזאת משום שאין זה ראוי לאפשר ביצוע התאמות ביצירה טרם החליט בעל הזכות בה (במקרים רבים, מדובר ביוצר עצמו) לפרסמה בפומבי;

ה.  השינויים שייעשו ביצירה לצורך התאמות הנגישות לא יעלו על השינויים הדרושים לצורך ביצוען (סעיף קטן (א)(4)), וזאת על מנת שלא לשנות מאופייה של היצירה יותר מההכרחי לצורך התאמתה. הדבר ראוי גם לאור הזכות המוסרית ביצירה, הקבועה בסעיף 46(2) לחוק ולפיה לא יוטל פגם ביצירה ולא ייעשה בה סילוף, שינוי צורה או פעולה פוגענית והכל אם יש בהם לפגוע בכבודו ובשמו של היוצר, וכן בכפוף לסייג של סבירות הפעולה בנסיבות העניין (סעיפים 46 ו-50 לחוק). תנאי זה מהווה איזון ראוי בין זכותו המוסרית של היוצר (שאינו, בהכרח, בעל זכות היוצרים) לבין השימוש שמבקשת הצעת חוק זו להתיר;

ו.  מוצע להתנות את אפשרות ביצוע ההתאמות ביצירה בכך שלא ניתנים לרכישה בשוק, במחיר סביר, עותקים של יצירה מותאמת (סעיף קטן (א)(5)). זאת, מכיוון שאם בעל זכות היוצרים ביצירה מבקש לממש את זכותו על-ידי הוצאתם לשוק ומכירתם של עותקים מותאמים, בין בעצמו ובין באמצעות גורם ביניים, אין הצדקה לשלול ממנו את הזכות לקבלת תגמול כספי עבור עותקים אלה, באמצעות התרת עשיית ההתאמות בחינם ויצירת שוק חינמי של עותקים כאלה. עם זאת, מוצע לתלות תנאי זה בכך שהעותקים ניתנים לרכישה בשוק (כלומר, לא מדובר ביצירה שאמנם הותאמה, אך העותקים המותאמים אינם ניתנים לרכישה בפועל) ובמחיר סביר. דרישת המחיר הסביר נועדה לשם הגשמת תכלית התיקון – הבטחת גישה שווה ליצירות לאנשים עם מוגבלות, משום שהיא מבהירה כי על המחיר להיות סביר יחסית ליצירות "רגילות" בשוק. בנוסף, מובהר כי תנאי זה לא יגרע מאפשרות עשייתם של עותקים מותאמים מסוג אחר, לצורך התאמת היצירה לאדם עם מוגבלות שהעותקים המותאמים הקיימים אינם נגישים לו. כך למשל, גם במידה שיצירה ספרותית הותאמה לאנשים עם מוגבלות ראייה באמצעות תרגומה לכתב ברייל, וקיימים עותקים בכתב ברייל הניתנים לרכישה בשוק במחיר סביר, לא יגרע הדבר מאפשרות עשיית עותק מותאם של היצירה מסוג אחר, למשל, בכתב גדול במיוחד או כקובץ שמע, וזאת עבור אדם עם מוגבלות ראייה שאינו יכול לקרוא כתב ברייל.

לסעיף קטן (ב)             מוצע לקבוע כי גוף מאושר יוכל להעתיק, וכן להעביר בכל דרך את היצירה המותאמת או את העותקים המותאמים לאנשים עם מוגבלות או לגופים מאושרים אחרים בלבד. יודגש, כי ניתן להעתיק ולהעביר את היצירה המותאמת או העותקים המותאמים בלבד, ולא את היצירה עצמה, שאיננה מותאמת. העתקת והעברת היצירה המותאמת או את העותקים המותאמים מוגבלות עוד בשני תנאים מצטברים: א. מיהות הנמען – ניתן להעביר את העותקים המותאמים לאנשים עם מוגבלות בלבד; ב. מטרת ההעתקה או ההעברה – העתקה והעברה מותרות רק שלא למטרות רווח.

לסעיף קטן (ג)              מוצע לקבוע כי יצירה מותאמת תכלול את הפרטים הבאים: א. שמו של בעל זכות היוצרים ותאריך פרסומה של היצירה בה נעשו ההתאמות (סעיף (ג)(1)) – זאת, כדי להבהיר מיהו בעל זכות היוצרים, בין היתר על מנת שניתן יהיה לפנות אליו בבקשות להבהרה או לשימוש החורג מהמותר על פי החוק, וכן כדי להבהיר מהו מקור היצירה המותאמת או העותקים המותאמים; ב. שמו של היוצר (סעיף (ג)(2)) – דבר הנובע מזכותו המוסרית של היוצר לייחוס, כאמור בסעיף 46(1) לחוק זכות יוצרים. סעיף קטן זה משלים את סעיף קטן (א)(4) העוסק בפן אחר של זכותו המוסרית של היוצר – הזכות לשלמות היצירה; ג. הודעה לפיה העתקה או העברה של היצירה המותאמת שלא לפי הוראות סעיף קטן (ב) מהווה הפרה של זכות היוצרים (סעיף (ג)(3)), על מנת להבטיח כי גם לאחר התאמת היצירה והפצת עותקיה, יהא ברור כי כל שימוש אחר בה מהווה הפרה של זכות היוצרים בה. תנאי זה מטרתו לשמור על זכויותיו של בעל זכות היוצרים ככל שניתן בנסיבות העניין, בד בבד עם הגשמת תכלית החוק.

כל זאת, על מנת להבטיח כי לא תיגרם פגיעה בזכות היוצרים אשר עולה על הדרוש להגשמת תכלית החוק,  ואשר אינה מוסדרת ומאוזנת על-ידי תיקון זה.

לסעיף קטן (ד)             הזכות המוסרית המעוגנת בסעיף 46(2) לחוק קובעת כי ליוצר זכות מוסרית המכונה "הזכות לשלמות היצירה". זוהי הזכות שלא יוטל ביצירה פגם, שלא ייעשו בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן שלא תיעשה פעולה פוגענית ביחס ליצירה, אם יש באלה כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר. התאמות נגישות, מעצם טיבן, מחייבות לכל הפחות שינוי צורה של היצירה, ויש להניח כי באלה אין כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר. זאת, בעיקר בהתחשב בסעיף 28א(א)(4) המוצע, הקובע כי הפעולות המותרות לעשייה הן רק אלה המחויבות לצורך התאמתה לאנשים עם מוגבלות. על רקע זה, ועל מנת להימנע מהאפקט המצנן שעלול להיגרם מחמת הספק שמא יוכל היוצר לטעון כלפי מבצע ההתאמות כי הוא מפר את זכותו המוסרית ומשכך הוא רשאי לתבעו, ובכך להרתיע גורמים מביצוע התאמות נגישות עוד טרם הוחל בביצוען, מוצע להבהיר מפורשות כי התאמות נגישות שבוצעו בהתאם לחוק לא ייחשבו כפעולות הסותרות את זכותו המוסרית של היוצר. זאת, על מנת שלא לעקר את הסעיף המוצע בתיקון זה מתוכן.