מס' תיק דוקסנטר: 803-10-2013-000001

 

תזכיר חוק

 

שם החוק המוצע

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)(שיפוט משמעתי של עצורים)(תיקון מס'), התשע"ג – 2013.

 

מטרת החוק המוצע והצורך בו

עם חקיקת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן – החוק), נקבע קודקס שונה ביחס לעצורים ולאסירים. בין היתר, מגוון אמצעי המשמעת שניתן להטיל על עצורים מצומצם ביחס לסמכויות הענישה הנתונות כלפי אסירים.

 

בשנים האחרונות הושלם תהליך העברת מתקני המעצר שהוחזקו על-ידי משטרת ישראל לרשות שירות בתי הסוהר, כמו גם החזקתם של העצורים והטיפול בהם. אמצעי המשמעת הקיימים היום אינם נותנים מענה מספק בידי שירות בתי הסוהר לאכיפת המשמעת בקרב עצורים ומניעת גרימת נזק מכוון למתקני שירות בתי הסוהר והציוד הכלול בהם. לפיכך, מוצע לתקן את החוק העיקרי ולהתאים את הדין המשמעתי החל על אסירים לדין המשמעתי שיחול על עצורים, לרבות לעניין עבירות המשמעת ואמצעי המשמעת שיוטלו על עצורים, בשינויים המתאימים.  להלן יפורטו עיקרי ההוראות שיותאמו:

 

בנוסף לאמצעי המשמעת הקיימים היום מכוח חוק המעצרים, ניתן יהיה להטיל קנס כספי וחיוב כספי בשל נזקים שנגרמו על-ידי עצורים. עוד מוצע, כי הסכומים שייגבו מכוח הטלות הקנסות והחיובים ישולמו לקרן לרווחת אסירים, וישמשו, בין היתר, גם לרווחתם של העצורים ולשיפור תנאי המעצר במתקני המעצר השונים.

 

כמו כן, מוצע כי הסדרים מהותיים הנוגעים לדין המשמעתי של עצורים שהיו מעוגנים עד כה בתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (תנאי החזקה במעצר), התשנ"ז-1997 יוחלפו בהוראות המקבילות הקיימות ביחס לאסירים ויעוגנו במסגרת חקיקה ראשית. כך לדוגמא, פירוט של עבירות המשמעת וזהות קצין השיפוט המוסמך לדון עצור בגין ביצוע עבירות המשמעת.

 

בנוסף, מוצע לאפשר השגה על תוצאותיו של הליך משמעתי, וזאת בדרך של הסמכת סוהר בכיר לביטול עונש או הקלה על עונש שניתן על-ידי קצין שיפוט במסגרת הליך משמעתי.

 

עיקרי החוק המוצע

עיקר 1 - תיקון סעיף 10

 

מוצע לתקן את סעיף 10 לחוק, כך שיעסוק רק באמצעי הריסון והשימוש בכוח שניתן להפעיל כלפי עצור שקיים חשש כי הוא עומד להימלט או לגרום נזק לגוף או לרכוש. סעיף קטן (ב) יבוטל ובמקומו יקבע סעיף 10א שיעסוק בדין המשמעתי של עצורים. על-פי נוסח הסעיף הקיים:

"(ב) עצור שלא מילא חובות שהוא חייב בקיומן במקום המעצר, ניתן לנקוט נגדו אמצעי משמעת לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני מפקד מקום המעצר; בסעיף קטן זה, "אמצעי משמעת" – אחד או יותר מאלה: שלילת זכותו של עצור להחזיק חפצים, שלילת זכותו למבקרים, שלילת זכותו לשליחת מכתבים ולקיום קשר טלפוני או החזקתו בבידוד במקום מעצר לתקופה שלא תעלה על 7 ימים רצופים.

 

עיקר 2 – הוספת סעיף 10א

 

עבירות המשמעת של עצורים רוכזו עד היום בתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)(תנאי החזקה במעצר), תשנ"ז – 1977. בחקיקה הקיימת קיים פיצול בין ההוראות המהותיות בדין המשמעתי של עצורים – עבירות המשמעת קבועות בתקנות בעוד אמצעי המשמעת קבועים בחקיקה ראשית. לפיכך מוצע, לקבוע את עבירות המשמעת שהיו קבועות עד כה בחקיקת משנה בחוק העיקרי. עוד מוצע, להתאימן לעבירות בית סוהר כהגדרתן בסעיף 56 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971.

 

קצין השיפוט יהיה מוסמך לדון עצור על עבירות המשמעת שבסעיף קטן (א) ולנקוט נגדו אמצעי משמעת לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו. יצויין, כי לאור העברת האחריות על עצורים ממשטרת ישראל לשירות בתי הסוהר, ככלל, מוחזקים עצורים ואסירים באותם מתקנים, ולפיכך אין מקום להבחנה בין העבירות המבוצעות על-ידי עצור או אסיר.

 

הדיון המשמעתי יעשה רק לאחר שקצין השיפוט הבהיר לחשוד את מהות העבירה המשמעתית שהוא מואשם בה, ולאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו. במסגרת שיקול דעתו יביא קצין השיפוט בחשבון, בין היתר, את העובדה כי  החשוד הוא עצור לפני הגשת כתב אישום או אחרי הגשת כתב אישום ואת משך מעצרו. נקיטת אמצעי משמעת כלפי עצורי ימים, שמרביתם נתונים עדיין בחקירה, ככלל, ראוי שתהיה סלחנית ומקלה יותר מאשר ביחס לעצורים במעצר ממושך, שכבר הוגש נגדם כתב אישום.

 

סעיף 10(ב) לחוק מונה שורה של אמצעי משמעת שניתן לנקוט נגד עצורים. בין היתר, נמנים שלילת זכותו של עצור למבקרים, שלילת זכותו לקשר טלפוני והחזקתו בבידוד במקום המעצר לתקופה שלא תעלה על 7 ימים רצופים. מוצע להוסיף לאמצעים אלו קנס כספי וחיוב כספי, בסכום שלא יעלה על הסכום שיקבע השר לביטחון הפנים בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, זאת בדומה לקיים ביחס לאסירים בסעיפים 58 ו- 59 לפקודת בתי הסוהר. בנוסף, מוצע להרחיב את המדרג העונשי ולהוסיף לרשימת אמצעי המשמעת גם אמצעים שפגיעתם פחותה: אתראה ואזהרה חמורה, המצויים אף הם בסל אמצעי המשמעת שניתן להפעיל כלפי אסירים.

 

בסעיף קטן (ד) מוצע לאפשר לקצין שיפוט שהטיל על עצור אמצעי משמעת שהוא החזקה בבידוד, לצוות בפסק כי אמצעי המשמעת, כולו או מקצתו, יהיה על תנאי. מוצע לאפשר כי התנאי יהיה תלוי ועומד לתקופה שנקבעה בפסק, ובלבד שלא תעלה על ששה חודשים מיום מתן הפסק. עוד מוצע להגביל את הסמכות להטיל אמצעי משמעת שהוא החזקה בבידוד לתקופה שמעל שלושה ימים ועונש קנס מעל מחצית הסכום שנקבע בצו כאמור בסעיף קטן 58 (א)(3) לפקודת בתי הסוהר, רק למפקד מקום המעצר או סגנו.

 

בסעיף קטן (ה) מוצע לקבוע את סמכותו של קצין שיפוט שהרשיע עצור בעבירת משמעת, לחייב, בנוסף לכל אמצעי משמעת, בתשלום פיצויים לשירות בתי הסוהר על נזק שנגרם עקב העבירה. סכום החיוב בפיצויים יוגבל בצו שיקבע השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

 

כמו כן, מוצע בסעיף קטן (ו) לאמץ את ההסדר הקבוע בסעיף 59א לפקודת בתי הסוהר ביחס לאסירים לעניין אופן גביית הקנסות והפיצויים בדרך של ניכוי משכר העבודה שישתלם לעצור או מחשבון הקנטינה שלהם. עוד מוצע, לקבוע כי קנסות וחיובים כספיים שנגבו מעצורים בגין נזקים, ישולמו ל"קרן לרווחת אסירים" הקבועה בסעיף 59ב לפקודת בתי הסוהר. הכספים שנגבו מכוח חוק זה ישמשו, בין היתר, להטבת תנאי המעצר במתקני המעצר השונים ולרווחתם של העצורים שמוחזקים בהם.

 

בנוסף מוצע, בסעיף קטן (ז), לאפשר ביטול העונש המשמעתי או הקלה בו באמצעות הפחתת העונש או החלפתו בעונש קל יותר, וזאת אם נמצא טעם מיוחד המצדיק לעשות כן, בדומה לקבוע בסעיף 58(ד) לפקודת בתי הסוהר, לדוגמא, לאור מצבו הבריאותי של העצור, המצב הסוציו-אקונומי או נסיבות אחרות המצדיקות זאת. שיקול הדעת לענין זה ינתן לנציב שירות בתי הסוהר או לסוהר בכיר שהוא הסמיך לענין זה.

 

במקביל, מוצע לתקן את סעיף 58(ד) לפקודת בתי הסוהר , כך שביטול עונש משמעתי או הקלה בעונש שהוטל על אסיר לא יוגבלו לסוגי עונשים מסויימים, אלא לכלל העונשים המשמעתיים שניתן להטיל על אסיר לפי סעיף 58(א) לפקודת בתי הסוהר.

 

בסעיף 10(ח) מוצע לקבוע את זהות קצין השיפוט בדין המשמעתי של עצורים כמפקד מקום המעצר, סגנו, קצין מדרגת כלאי ומעלה שנציב שב"ס הסמיכו לכך בכתב. בנוסף, מוצע לקבוע תנאי של הכשרה מתאימה לכל קציני השיפוט.

 

עיקר 3 - תיקון סעיף 11

 

סעיף 11 לחוק העיקרי מסמיך את השר לביטחון הפנים לקבוע הוראות שונות בתקנות. מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות בתקנות לעניין דרכי הבירור המשמעתי של העצורים, דרכי ההשגה על הבירור המשמעתי, דרכי גביית הקנס ודרכי הניהול של הכספים שנגבו מכוח חוק זה במסגרת הקרן לרווחת אסירים.

 

עיקר 4 – ביטול סעיף 62 לפקודת בתי הסוהר

 

יובהר, כי קיומו של הליך פלילי אינו שולל ניהול הליך משמעתי מקביל, שכן אין מדובר בסנקציה פלילית, ולפיכך קיומם של שני ההליכים אינו מהווה "סיכון כפול". ראו לעניין זה ע"פ 7212/01 מ"י נ' צ'רלי רווח (לא פורסם), 2002, שם קיבל בית המשפט המחוזי ב"ש את ערעור המדינה וקבע כי סעיף 62 הינו חלק מסימן ח' של פקודת בתי הסוהר העוסק במשמעת, וכי מטרת הענישה המשמעתית היא שמירה על הסדר בבית הסוהר והיא אינה חופפת את מטרות הענישה הפלילית. לדעת בית המשפט, לו מנעה הענישה המשמעתית הטלת עונש על-ידי בית המשפט, כי אז היתה ניטלת המשמעות מהרישה של הסעיף שכן, העמדה לדין בפני בית משפט ללא אפשרות להטלת עונש איננה סבירה. לאור האמור, מוצע בסעיף 4(ב) לבטל את סעיף 62 לפקודה, שאינו מאפשר ענישה בגין אותה עבירה בדין המשמעתי ובדין הפלילי וקובע כי:

"שום דבר האמור בפקודה זו אינו בא לפטור אסיר מהיות מואשם לפני בית משפט בדרך הרגילה על כל עבירה שעבר, ובלבד שלא ייענש פעמיים על עבירה אחת. "

 

השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקנו סעיפים 10 ו- 11 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996.

 

השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

אין השפעה צפוייה.

 

השפעת החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין.

 

להלן נוסח החוק המוצע:

 

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (שיפוט משמעתי של עצורים)(תיקון מס'  ), התשע"ג - 2013