תאריך תצוגה: 24/12/2012

תזכיר חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הכנסת חפץ אסור בנסיבות מחמירות), התשע"ג- 2012

 

I.    שם החוק המוצע

תזכיר חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הכנסת חפץ אסור בנסיבות מחמירות), התשע"ג- 2012

 

II. מטרת החוק המוצע והצורך בו

פקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב-1971 (להלן: הפקודה) קובעת בסעיפים 38עד 44 מגבלות שונות הנוגעות להעברת חפץ אסור לאסיר – בדרכים המתוארות בסעיפים האמורים.

רשימת החפצים המותרים להחזקה בידי אסיר מפורטת בפקודות הנציבות, כאשר חפץ שאינו מופיע ברשימות, הינו אסור להחזקה.

בהתאם לסעיף 52 לפקודה, העונש הקבוע בצד העבירה של החדרת והעברת חפצים אסורים הינו עד חצי שנת מאסר. עונש זה אינו מבטא את החומרה של החדרת חפצים אסורים לבית הסוהר והעברתם כאמור, באופן שיש בו פגיעה בסדרי בית הסוהר, ובפרט כשמדובר בחפצים אשר יש בהחדרתם ובהעברתם  פוטנציאל לפגיעה בביטחון המדינה, או  שיש בהם כדי לאפשר או לסייע לפעילות של ארגוני טרור ופשיעה מתוך בתי הסוהר.

בשנים האחרונות קיימת תופעה, הולכת וגוברת, של החדרת חפצים מסוכנים לבתי הסוהר שיש בהם כדי לסכן ולפגוע בחיי אדם, לסייע לבריחה מבתי הסוהר, או לפגוע בביטחון המדינה - כגון חפצים המשמשים להכנת אמצעי לחימה מאולתרים, רעל, חומרי הדברה, כדורים פסיכיאטריים ללא מרשם, טלפונים סלולריים המשמשים לתקשורת בין חברי ארגוני הטרור, וכיוצא באלה. מדובר בתופעה רחבת היקף, אשר מבוססת על מגוון רב של שיטות פעולה וסיוע של גורמים שונים מחוץ לבתי הסוהר, בכללם גם בני משפחה של הכלואים.

השימוש בטלפונים מוברחים מאפשר לאסירים ביטחוניים לשמור על קשר רציף עם גורמי טרור מחוץ לבתי הסוהר לצרכים שונים, ובכלל זה מאפשר להעביר כספים המיועדים למימון טרור, להכווין פיגועים חמורים נגד יעדים ישראליים, לרבות פיגועי חטיפה, לקיים קשר עם תשתיות ומפקדות טרור מחוץ לבית הסוהר, לגייס ולהקים תשתיות חדשות מחוץ לבתי הסוהר, ולשמר פעילות ארגונית וצבאית בתוך כתלי בית הסוהר.

ישנם מקרים בהם קיים קושי ראייתי להוכיח כי החדרת החפץ לבית הסוהר או העברתו בתוך כתלי בית הסוהר נועדה לפגוע בביטחון המדינה.  בעיקר מהטעם שאין ראיה ישירה לכך שהאדם שביצע את החדרת החפץ האסור ידע כי הוא מיועד לחברי ארגון טרור או לפעילות של ארגון טרור. עם זאת, אין מדובר בהברחה "תמימה", באשר מדובר בחפץ שיש לו פוטנציאל מסוכן כנזכר. במקרים אלו מחד, אין מקום להעמיד את המבריח לדין באשמת סיוע לארגון טרור, ומאידך – ברי כי העבירה הבסיסית בפקודה האוסרת על החדרת  חפץ אסור או העברתו אינה משקפת את חומרת המעשה. כן נכון הדבר אף באשר למצב המשפטי הקיים בסוגיית הברחת חפצים מסוכנים שהחדרתם והחזקתם מאפשרת סיכון חיי אדם, פגיעה חמורה בבריאות או סיוע לבריחה.

בכדי להתמודד עם התופעה החמורה של החדרת והעברת חפצים בנסיבות חמורות, כאמור, אשר פקודת בתי הסוהר אינה נותנת לה מענה מספק, נעשה עד היום שימוש בתקנה 134(1)(ה) לתקנות ההגנה (שעת חירום),1945 (להלן: תקנות ההגנה) הקובעות עבירה בגין עשיית מעשה שיש בו או שהיה למבצעו טעם סביר להאמין, כי הוא עלול "להטעות אדם המבצע תפקידים מותרים הקשורים להגנת ישראל או הבטחת שלומו של הציבור או הסדר הציבורי". זאת, מכיוון שהחדרת חפצים אסורים לבית הסוהר יש בה הטעיה ורמייה כלפי סוהרי שב"ס המופקדים על בדיקת המבקרים והחפצים המוכנסים אל בית הסוהר, ופגיעה באופן מילוי תפקידם.

העונש בצד עבירה זו הוא עד חמש שנות מאסר, בהתאם להוראות תקנה 69 לתקנות ההגנה, אולם השימוש בתקנה זו אינו נותן מענה מתאים ומספק להתמודדות עם התופעה המתוארת. ראשית – מפני שלשון הסעיף האמור אינה מהווה עבירה ספציפית וייחודית לגבי ההתנהגות האסורה המתוארת, אלא היא מהווה הוראה כללית ורחבה. שנית, מפני שנוכח טיבן של תקנות ההגנה, שנחקקו עוד לפני קום המדינה, נעשים מאמצים להחליפן בהוראות חוק מודרניות בחקיקה ישראלית עכשווית. קידום הצעת החוק, ועיגונה של עבירה ספציפית שעניינה החדרת חפץ אסור בנסיבות המחמירות המתוארות בגוף הסעיף- תאפשר מחיקתה של התקנה האמורה בתקנות ההגנה, במסגרת המגמה לבטל את אותן תקנות שאין בהן עוד צורך.

לאור האמור, מוצע לתקן את פקודת בתי הסוהר כך שתוחמר הענישה המירבית בגין החדרת חפצים אסורים לבית הסוהר והחזקתם, וכן תתווסף חלופה של הכנסת חפץ אסור לבית סוהר בנסיבות מחמירות.

 

III. עיקרי החוק המוצע

מוצע לתקן את פקודת בתי הסוהר, בשני עניינים מרכזיים: האחד, העלאת העונש המרבי בצד העבירה של החדרת או העברת חפצים אסורים מששה חודשי מאסר לשלוש שנים; השני, קביעת נסיבות מחמירות לעבירה, שהעונש המרבי בצדן הוא חמש או עשר שנות מאסר.

 

בפיסקה (1) לסעיף 52(ב)           קביעת נסיבה מחמירה לגבי  החזקה, הכנסה, העברה, זריקה, או העברה  של חפץ אסור מסוכן אל תוך בית הסוהר, שהעונש המרבי בגינה יעמוד על חמש שנות מאסר. הפעולות הנכללות בסעיף זה הן בהתאמה לפעולות האסורות לפי סעיפים 41 עד 44 לפקודה, וכן נוספה להן חלופה של מעשה המאפשר שימוש בחפץ אסור מסוכן כאמור, לרבות בדרך של מימון השימוש בו. זאת, למשל, במצבים בהן גורם הנמצא מחוץ לבית הסוהר משלם עבור שיחות טלפון המבוצעות על ידי האסירים מהטלפון הנמצא ברשותם שלא כדין. "חפץ מסוכן" לעניין זה, יוגדר כחפץ שעל פי טיבו או מהותו הכנסתו לבית הסוהר או העברתו לאסיר עלולה לסכן חיי אדם, לגרום לו חבלה חמורה, לפגוע בביטחון המדינה או לסייע לבריחה מבית הסוהר. יודגש כי על פי המוצע, נסיבה זו אינה כוללת יסוד נפשי מיוחד כגון כוונה, ודי בכך שהעושה היה מודע לכך שהוא עושה את אחת הפעולות האסורות המנויות בסעיף. המבחן הנוגע לטיבו של החפץ כחפץ אסור מסוכן הוא מבחן נורמטיבי שייקבע על ידי בית המשפט.

                

בסעיף קטן (2) לסעיף 52(ב)     

מוצע לקבוע כי עבירה כאמור כאמור בפיסקה (1) שנעברה מתוך מטרה לפגוע בערכים המוגנים המנויים בסעיף – עונשה יהיה עשר שנות מאסר. נסיבה מחמירה זו דורשת הוכחת כוונה מיוחדת של העושה, ועל כן העונש בצדה תואם את העונש בצד העבירה של איסור פעולה ברכוש למטרות טרור הקבועה בסעיף 8(א) לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005. בהקשר זה, מוצע להבהיר כי היסוד הנפשי של "מטרה" כולל ראיה מראש לפחות את אחת האפשרויות המפורטות בפסקה כאפשרות קרובה לוודאי, זאת - בדומה לאמור בסעיף 8(ב)(2) לחוק איסור מימון טרור.

 

בנוסף, מוצע לבטל את תקנה 134(1)(ה) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.

 

IV. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

מוצע לתקן את פקודת בתי הסוהר, כך שהאמור בו ייקבע כסעיף קטן (א), והעונש בצד העבירה יוחמר לשלוש שנות מאסר; וכן יתווסף סעיף 52(ב) בדבר איסור הכנסת חפץ אסור בנסיבות מחמירות, כגון החדרת חפץ שיש לו פוטנציאל לפגיעה בביטחון המדינה, סיכון חיי אדם, גרימת חבלה חמורה או סיוע לבריחה מבית סוהר ויקבע בצידה של עבירה זו, עונש חמור יותר.

יצויין, כי כבר כיום ישנה עבירה ייחודית בעניין הברחת חפצים במטרה להקל על בריחה מבית סוהר, הקבועה בסעיף 258(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 – ולכן לא נכללה מטרה זו בענישה המחמירה לפי פסקה (2), לצד המטרות האחרות.

 

 

Vהשפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקן המשרד וההיבט המנהלי

להוראות החוק, כשלעצמן, לא תהיה השפעה תקציבית.

VI. נוסח החוק המוצע

הצעת חוק מטעם הממשלה:

תזכיר חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הכנסת חפץ אסור בנסיבות מחמירות), התשע"ג- 2012

 

 

 

 

תיקון סעיף 52

1.  

בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב – 1971, בסעיף 52, האמור בו יסומן (א), במקום "ששה חודשים או קנס 450 לירות" יבוא "שלוש שנים", ובסופו יבוא:

 

 

"(ב)     על אף האמור בסעיף קטן (א)  -

 

 

 

(1) המחזיק, מכניס, מעביר, זורק אל תוך בית סוהר או מניח בתוכו חפץ אסור מסוכן, מעביר אותו לאסיר או מאפשר את השימוש בו בבית הסוהר, לרבות על ידי מימון, והכל במישרין או בעקיפין, דינו – מאסר חמש שנים; בסעיף זה, "חפץ אסור מסוכן" - חפץ שעל פי טיבו או מהותו הכנסתו לבית הסוהר או העברתו לאסיר עלולה לסכן חיי אדם, לגרום לו חבלה חמורה, לפגוע בביטחון המדינה או לסייע לבריחה מבית הסוהר;

 

 

 

(2) העושה פעולה כאמור בפסקה (1), במטרה להביא לסיכון חיי אדם, לגרום לו חבלה חמורה, או לפגוע בביטחון המדינה, דינו – מאסר עשר שנים; בסעיף זה "במטרה" – לרבות תוך ראיה מראש לפחות את אחת האפשרויות המפורטות בפסקה זו כאפשרות קרובה לודאי.".

 

2.  

בתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, תקנה 134(1)(ה) – בטלה.

 

 

09976612