"בית-חולים" - כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940;

(ד) הפרטים הרפואיים המנויים בפיסקאות (3) עד (6) לתקנת משנה (ג) לא יימסרו אלא מאת עובד בית-חולים שהוא מורשה לעסוק ברפואה, לפוקד שהוא חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, המורשה לעסוק ברפואה.

(ה) תקנות משנה (ג) ו-(ד) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על אדם המורשה לעסוק ברפואה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ו-1976 שאינו עובד בית-חולים, לגבי כל אדם שהוא בדק או שהיה בטיפולו או לגבי סוג בני-אדם כאמור.

(ו) פסיכולוג חייב למסור לפוקד, לפי דרישתו, את הפרטים כלהלן, ככל שהם ידועים לו, על כל מיועד לשירות בטחון ועל יוצא-צבא שנמצא כשר לשירות שהיו בטיפולו או על סוג בני-אדם כאמור:

(1) שם המשפחה והשם הפרטי, מספר תעודת הזהות, המען והגיל;

(2) מועד הטיפול;

(3) פירוט הממצאים.

(ז) לא תידרש לפי תקנה זו מסירת פרטים על מחלת נפש, שאינה מפורטת בתקנות שירות הבטחון (מסירת פרטים על מחלות נפש), התשל"ו-1976.

(א) ועדה רפואית תורכב על-ידי פוקד המורשה לעסוק ברפואה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, ותהיה של רופא אחד לפחות; היתה הוועדה של רופא אחד - ישמש אותו רופא גם כיושב-ראש הועדה; היתה הועדה של יותר מרופא אחד, ימנה הפוקד אחד מבין חבריה ליושב-ראש הועדה.

(ב) לא יתמנה רופא להיות חבר יחיד של ועדה רפואית או יושב-ראש של ועדה כאמור, אלא אם הוא משרת בצבא-הגנה לישראל או עובד בשירותו או בשליחותו.

(ג) פוקד כאמור בתקנת משנה (א) רשאי לקבוע בכתב הרכבת הועדה, שהועדה תבדוק רק סוגי אנשים מסויימים או סוגי מחלות מסויימים או מחלות בחומרה מסויימת בלבד.

(ד) ועדה רפואית עליונה תורכב על-ידי שר הבטחון או על-ידי מי שהוסמך לכך על-ידיו, ותהיה של שלושה רופאים שלפחות אחד מהם משרת בצבא-הגנה לישראל; אחד מחברי הועדה יתמנה יושב-ראש הועדה.

(ה) המרכיב ועדה רפואית או ועדה רפואית עליונה (כל אחת מהן תיקרא להלן בתקנה זו - ועדה), רשאי להרכיב יותר מועדה אחת ויכול שיהיה אדם חבר ביותר מועדה אחת; אולם לא יכהן אדם כחבר ועדה רפואית עליונה אם כיהן באותו נושא בועדה רפואית.

(ו) ועדה רשאית לבדוק יוצא-צבא וכן כל אדם אחר שפוקד מוסמך לקראו לבדיקה רפואית (כל אחד מהם ייקרא להלן - נבדק) בכל דרך שתמצא לנחוץ, לרבות בדיקה על-ידי רופאים שאינם חברי הועדה לפי הוראות הועדה או בלעדיהן, בדיקה מעבדתית, הסתכלות בבית-חולים וכיוצא באלה.

(ז) ועדה רשאית לקבל חוות דעת של מומחה בכל ענין הנוגע לכשרו הרפואי של נבדק.

(ח) כל עוד לא סיימה את בדיקותיה וקבעה לנבדק כושר רפואי רשאית הועדה להורות לנבדק, בכל דרך שתמצא לנכון, לחזור ולהתייצב בפניה להמשך הבדיקות וכן רשאית היא להורות לנבדק להתייצב בפני רופאים שאינם חברי הועדה או בפני מומחים אחרים או לבדיקות מעבדתיות או להסתכלויות בבתי-חולים וכיוצא באלה, ועל הנבדק לציית להוראותיה ולהתייצב בהתאם ולהיבדק בכל בדיקה כאמור, הכל כפי שקבעה הועדה.

(ט) עם סיום הבדיקות תקבע הועדה את הכושר הרפואי של הנבדק; ממצאי הועדה וקביעותיה יירשמו וייחתמו ביד יושב-ראש הועדה.

(י) הודעה על החלטת הועדה תימסר בכתב לפוקד ולנבדק.

(ב) קבעו הועדה או רופא מורשה המשרת בצבא הגנה לישראל, כי מסירת ממצאים רפואיים כאמור בתקנת משנה (א), כולם או חלקם, עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של הנבדק, או לסכן את חייו, לא יימסרו הממצאים לנבדק; הועדה או הרופא יודיעו על קביעתם מיד לועדת האתיקה, יצרפו את הממצאים שלא נמסרו לנבדק ואת הנימוקים לאי מסירתם; ועדת האתיקה תדון בענין בהתאם להוראות חוק זכויות החולה, וועדת האתיקה תנהג כאמור בסעיף 18(ד) ו-(ה) לחוק האמור.

תקנות שירות בטחון, התש"י-1949, למעט תקנות 10 ו-11, ותקנות שירות בטחון (תעודת התייצבות לרישום), התשכ"ב-1962 - בטלות.

לתקנות אלה ייקרא "תקנות שירות בטחון, התשכ"ז-1967".