תיקון סעיף 1

1.  

בחוק הגבלת שימוש במקום למניעת ביצוע עבירות, התשס"ה-2005[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 -

(1) לפני ההגדרה "בעלים של מקום" יבוא:

""אתר אינטרנט" - אתר שיש לציבור אפשרות כניסה או גישה אליו, בין בתשלום ובין ללא תשלום, בין אם הוא מאוחסן על גבי שרת הנמצא במדינת-ישראל ובין אם מחוצה לה;";

(2) אחרי ההגדרה "בעלים של מקום" יבוא:

""מקום ציבורי"- מקום שיש לציבור אפשרות כניסה או גישה אליו, בין בתשלום ובין ללא תשלום;

"ספק גישה לאינטרנט" – כהגדרתו בסעיף 4ט לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982[2];";

(3) ההגדרה "עבירה" - תימחק;

(4) אחרי ההגדרה "צו הגבלה מינהלי" יבוא:

""צו הגבלת גישה" – צו שהוצא לפי סעיף 3א;";

(5) ההגדרה "צו שיפוטי" - תימחק;

(6) בהגדרה "צו הגבלת שימוש", במקום "צו הגבלה שיפוטי" יבוא "צו הגבלת גישה".

הוספת סימן א'

2.  

אחרי סעיף 1 לחוק העיקרי יבוא:

"סימן א': הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות"

ביטול  סעיף 2

3.  

סעיף 2 לחוק העיקרי – בטל.

תיקון סעיף 3

4.  

בסעיף 3 לחוק העיקרי -

(1) בסעיף קטן (א)(1) -

(א)  במקום "היה למפקד מחוז במשטרת ישראל חשד סביר" יבוא "היה לקצין משטרה מוסמך יסוד סביר לחשד";

(ב) אחרי "מקום" יבוא "ציבורי";

(ג)  אחרי "עבירה" יבוא "המנויה בתוספת הראשונה";

(ד) במקום "והוא רשאי להאריכה לתקופות נוספות ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 30 ימים" יבוא "ושלא תעלה על 30 ימים".

(2) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא:

"(3) ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי מי שרואה עצמו נפגע מהצו לפנות לקצין משטרה מוסמך בבקשה לטעון בפניו טענותיו,  שימוע כאמור יתקיים בהקדם האפשרי."

(3) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) בית המשפט רשאי, על פי בקשה בכתב של קצין משטרה מוסמך או תובע, לצוות על הארכת משך תוקפו של צו הגבלה מינהלי לפרק זמן נוסף שיקבע, שלא יעלה על 60 ימים בכל פעם, ובתנאים שיקבע אם שוכנע כי הגבלת השימוש במקום חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה במקום.

(ג)  הוגש כתב אישום נגד חשוד בעבירה בגינה התבקש צו ההגבלה האמור- רשאי בית המשפט הדן בעבירה, לבקשת תובע, לצוות על הפסקת השימוש במקום עד תום ההליכים או עד למועד מוקדם יותר שיקבע.

(ד) הוגשה בקשה להארכת תוקפו של צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (ב), או שהוגשה בקשה להארכת תוקפו של הצו המינהלי עד תום ההליכים לפי סעיף קטן (ג), יעמוד הצו בתוקפו, עד מתן החלטה אחרת על ידי בית המשפט".

הוספת סעיפים 3א עד 3ו

5.  

אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא:

"צו הגבלת גישה לאתר אינטרנט

3א.

(א)  היה לקצין משטרה מוסמך יסוד סביר לחשד כי אתר אינטרנט משמש לביצוע עבירה המנויה בתוספת השניה, וכי יש יסוד סביר לחשש שאתר האינטרנט ימשיך לשמש לביצוע העבירה אם לא תוגבל הגישה אליו, רשאי הוא ליתן צו המורה לספק גישה לאינטרנט להגביל את הגישה לאותו אתר אינטרנט; צו לפי סעיף זה יכול שיינתן גם אם באתר מתקיימת פעילות חוקית ובלבד שביצוע העבירה איננו חלק שולי מהפעילות הכוללת של האתר.

(ב) צו הגבלת גישה לא יינתן אלא לאחר שנמסרה הודעה לספק הגישה לאינטרנט ולבעלים או המפעיל של אתר האינטרנט, ככל שניתן לאתרם בשקידה סבירה, לפיה יש יסוד סביר לחשד כי באתר האינטרנט מבוצעת עבירה פלילית והגבלת הגישה לאתר האינטרנט מתבקשת לצורך מניעת המשך ביצוע העבירה, וניתנה להם הזדמנות סבירה לטעון טענותיהם.

ערעור על צו הגבלה מינהלי או צו הגבלת גישה

3ב.

הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי שניתן לפי סעיף 3(א)(1) או צו הגבלת גישה שניתן לפי סעיף 3א  רשאי לעתור לביטולו או לשינוי תנאים בו לבית המשפט."

הוספת סימן ב'

6.  

אחרי סעיף 3ב לחוק העיקרי יבוא:

"סימן ב' : הוראות כלליות

סמכות שיפוט

3ג.

הוראות סעיפים 2 ו- 3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו-1996[3], לעניין הסמכות המקומית והעניינית של בתי המשפט יחולו גם בכל ענין שחוק זה דן בו, אלא אם נקבע מפורשות אחרת.

ערעור

3ד.

תובע, קצין משטרה מוסמך, בעלים של מקום, מחזיק בו, ספק גישה לאינטרנט, בעלים  או מפעיל של אתר אינטרנט, רשאים לערור על החלטת בית משפט לפי סימן א', תוך שלושים ימים ממועד מתן ההחלטה, לפני בית משפט שלערעור, אשר ידון בערר בשופט אחד.

סדרי דין וראיות

3ה.

(א)  בקשה להארכת תוקפו של צו הגבלה מינהלי לפי סעיף 3(ב) תוגש בכתב ותיתמך בהצהרה של קצין משטרה מוסמך.

(ב) המשיב בבקשה יהיה הבעלים של המקום שלגביו מוגשת הבקשה או המחזיק בו.

(ג)  הדיון בבקשה יתקיים בנוכחות המשיב אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה.

מידע חסוי

3ו.

(א)  החומר הנוגע לבקשה להארכת  תוקפו של צו ההגבלה המינהלי או מידע שעליו מתבססת בקשה כאמור וכל חומר אחר הנמסר בהליך נשוא הבקשה יועמדו לעיון השופט בלבד; החומר יסומן ויוחזר לקצין משטרה מוסמך או לתובע (בסעיף זה: המבקש) לאחר העיון.

(ב) השופט רשאי לחקור את המבקש על בקשתו; היה הדיון בפני מחזיק המקום או  הבעלים, רשאי אף הוא או סניגורו לחקור את המבקש.

(ג)  ביקש המבקש כי תשובתו לשאלה תובא לידיעת בית המשפט בלבד, או ביקש לפרט בפני בית המשפט בלבד עובדות או מידע שעליהם מתבססת הבקשה להארכת תוקף צו ההגבלה המינהלי, ימסור לבית המשפט, בכתב, את התשובה ואת הנימוקים לבקשתו; בית המשפט רשאי להיענות לבקשה ולהסתמך על החומר המוגש לו בדרך זו אם מצא כי מתן התשובה או גילוי העובדות או המידע בנוכחות המחזיק או הבעלים עלולים לפגוע בחקירה או באינטרס ציבורי חשוב אחר; התשובה החסויה תסומן, תוחזר למבקש לאחר העיון והדבר יירשם בפרוטוקול.

(ד) החליט השופט שלא להיעתר לבקשה בדבר אי-גילויו של החומר רשאי המבקש להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת החומר שאליו מתייחסת השאלה ומשעשה כן לא יועמד החומר לעיון המחזיק או הבעלים, והשופט יתעלם ממנו לצורך החלטותיו.

(ה) לשם החלטותיו בבקשת הארכת תוקף צו הגבלה מינהלי, רשאי השופט להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט.

(ו) בית המשפט יודיע לבעלים או למחזיק ולקצין המשטרה המוסמך על החלטתו בבקשה לפי סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע שנימוקי ההחלטה, כולם או מקצתם, יהיו חסויים."

תיקון סעיף 4

7.  

בסעיף 4 לחוק העיקרי, במקום "הגבלת שימוש" יבוא "לפי חוק זה", במקום "נקוב בצו" יבוא "לרבות סגירתו לתקופה הנקובה בצו, או הגבלת הגישה לאתר אינטרנט המצוין בו", המילים "ולתקופה הנקובה בצו לרבות בדרך של סגירת המקום" - יימחקו ואחרי "למנוע" יבוא "המשך".

תיקון סעיף 5

8.  

בסעיף 5 לחוק העיקרי, במקום "צו הגבלת שימוש" יבוא "צו לפי חוק זה".

תיקון סעיף 6

9.  

בסעיף 6 לחוק העיקרי, במקום "המשתמש במקום או המאפשר לאחר להשתמש במקום בניגוד לצו הגבלת שימוש" יבוא "המפר הוראות צו לפי חוק זה".

תיקון סעיף 7

10.  

בסעיף 7 לחוק העיקרי -

(1) בפסקה (1), במקום "צו הגבלת שימוש לפי סעיפים 2 ו-3" ימחקו ובמקומם יבוא "צו הגבלה מינהלי או צו הגבלת גישה";

(2) בפסקה (2), במקום הסיפא החל במילים "בקשה למתן צו הגבלה שיפוטי" יבוא "בקשה להארכת תוקפו של צו הגבלה מינהלי, לביטולו או לביטול צו הגבלת גישה";

(3) בפסקה (3), במקום הסיפא החל במילים "למתן צו הגבלה שיפוטי" יבוא "להארכת תוקפו של צו הגבלה מינהלי, לביטולו או לביטול צו הגבלת גישה".

הוספת תוספת ראשונה ושניה

11.  

אחרי סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא:

"תוספת  ראשונה

(1) עבירה לפי סעיף 199 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין), (סרסרות למעשי זנות);

(2) עבירה לפי סעיף 202 לחוק העונשין (הבאת אדם לידי עיסוק בזנות);

(3) עבירה לפי סעיף 203א לחוק העונשין (סחר בבני אדם);

(4) עבירה לפי סעיף 204 לחוק העונשין (החזקת מקום לשם זנות);

(5) עבירה לפי סעיף 205 לחוק העונשין (השכרת מקום לשם זנות).

(6) עבירה לפי סעיף 225 לחוק העונשין (איסור עריכת הגרלה והימורים);

(7) עבירה לפי סעיף 228 לחוק העונשין (איסור החזקה  הנהלה  מקום             למשחקים אסורים);

(8) עבירת לפי סעיף 227 לחוק העונשין; (השתתפות בעריכת הגרלות והימורים);

(9) עבירה לפי סעיף 413ט לחוק העונשין (שינוי זהות של רכב או חלק של רכב);

(10) עבירה לפי סעיף 413י לחוק העונשין (קבלת רכב או חלקים גנובים);

(11) עבירה לפי סעיף 413יא לחוק העונשין (מסחר ברכב או בחלקים גנובים);

(12) עבירה לפי סעיף 2 לחוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג – 2003;

(13) עבירה לפי סעיף 10 לפקודת זכות-יוצרים;

(14) עבירה לפי סעיפים 7, 9, ו – 10 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973.

תוספת שניה

(סעיף 3א)

(1) עבירה לפי סעיף 225 לחוק העונשין (איסור עריכת הגרלה והימורים);

(2) עבירה לפי סעיף 214(ב) לחוק העונשין (איסור פרסום תועבה ובו דמות קטין).

תיקון חוק העונשין

12.  

סעיף 229 לחוק העונשין, התשל"ז-1977[4] – בטל.