תאריך תצוגה: 26/08/2012
הקליקו על כותרת הסעיף
1. חסינויות וזכויות יתר
2. סייג
2.1. סייג
2.2. סייג
2.3. סייג
2.4. סייג
2.5. סייג
3.1. סייג
3.2. סייג
4.1. סייג
4.2. סייג
4.3. סייג
4.4. סייג
4.5. סייג
5.1. סייג
5.2. סייג
5.3. סייג
5.4. סייג
5.5. סייג
1. סייג
2. סייג
1. סייג
2. סייג
1. סייג
2. סייג
3. סייג
4. סייג
5. סייג
6. סייג
1. סייג
2. סייג
3. סייג
1. סייג
1. סייג
2. סייג
1. סייג
2. סייג
3. סייג
1. סייג
2. סייג
3. סייג
1. סייג
2. סייג
3. סייג
4. סייג
5. סייג
6. סייג
1. סייג
2. סייג
תוספת

צו חסינויות וזכויות יתר (ארגונים בין–לאומיים ומשלחות מיוחדות) (הארגון האירופי למחקר גרעיני), התשע"ב-2012 1

בתוקף סמכותי לפי סעיף 2(1) לחוק חסינויות וזכויות יתר (ארגונים בין–לאומיים ומשלחות מיוחדות), התשמ"ג-1983, באישור הממשלה, ולאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לפי סעיף 5 לחוק האמור, אני מצווה לאמור:
 
1.   
חסינויות וזכויות יתר
לארגון האירופי למחקר גרעיני (CERN ), לפקידיו ולמזכיר הכללי שלו יוענקו בישראל החסינויות וזכויות היתר המתאימות הנוגעות להם, לפי העניין, המפורטות בנספח להסכם להענקת מעמד של חברות נלווית כשלב מוקדם לחברות בארגון, שנוסחו בעברית מובא בתוספת, שנחתם בין ישראל לארגון ביום 16 בספטמבר 2011.
2.   2.1.   2.2.   2.3.   2.4.   2.5.   3.1.   3.2.   4.1.   4.2.   4.3.   4.4.   4.5.   5.1.   5.2.   5.3.   5.4.   5.5.   1.   2.   1.   2.   1.   2.   3.   4.   5.   6.   1.   2.   3.   1.   1.   2.   1.   2.   3.   1.   2.   3.   1.   2.   3.   4.   5.   6.   1.   2.   
סייג
על אף האמור בסעיף 1, לא יוענקו חסינויות וזכויות יתר לפי צו זה לאזרח ישראלי או לתושב ישראל.
(סעיף 1)
הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין הארגון האירופי למחקר גרעיני (CERN ) בדבר הענקת מעמד של חברות נלווית כשלב המוקדם לחברות ב–CERN
ממשלת מדינת ישראל ("ישראל"), המיוצגת על ידי השגריר והנציג הקבוע של ישראל למשרד האומות המאוחדות ולארגונים בין–לאומיים אחרים בז’נבה, שוויצריה, מצד אחד,

וכן הארגון האירופי למחקר גרעיני ("CERN " או "הארגון"), ארגון בין–ממשלתי שמושבו בז’נבה, שוויצריה, המיוצג על ידי המנהל הכללי ("המנהל הכללי"), מהצד האחר,

שייקראו להלן במשותף "הצדדים",

בתתם דעתם

לאמנת CERN מתאריך 1 ביולי 1953 כפי שתוקנה ב–17 בינואר 1971 (להלן -האמנה);

למעורבות הארוכה של ישראל בתכניות המדעיות של ;CERN

לתרומות המשמעותיות של ישראל לתשתית הארגון, במזומן וכן באמצעות מוצרים תעשייתיים המסופקים בהתאם לכללי הרכש של CERN ומייצגים, בתאריך הסכם זה, ערך משולב של יותר מ–30 מיליון פרנקים שוויציים;

לכך ששיתוף הפעולה הנ"ל פורט בשורה של פרוטוקולים להסכם שיתוף הפעולה, שנעשה על ידי הצדדים ב–8 בספטמבר 1990 ותוקן וחודש ב–5 בספטמבר 1995, 20 בדצמבר 2000, ולאחרונה ב–4 בדצמבר 2006 בתוקף מ–7 במאי 2007;

להחלטה מתאריך 21 ביוני 1991 שבאמצעותה העניקה מועצתCERN מעמד של משקיף לישראל;

לאופי הגלובלי יותר ויותר של הפיסיקה השימושית ולפתיחה בבחינה מקיפה של המועצה ביוני 2008 של מדיניות החברות של הארגון, לשם הקמת קבוצת העבודה בדבר ההרחבה המדעית והגאוגרפית של ;CERN

לרצונה של ישראל להגיש בקשה להפוך למדינה חברה ב–CERN כפי שהובע במכתב מתאריך 2 בדצמבר 2008 לנשיא המועצה;

לתיק הבקשה המפורט, כנדרש על ידי הכללים בני ההחלה ב–CERN , שנשלח על ידי ישראל לנשיא המועצה במכתב מתאריך 14 במאי 2009;

להחלטה שקיבלה המועצה במושבה מ–18/19 ביוני 2009 לדחות את הדיון בבקשות לחברות, עד להגשת הדוח הסופי של קבוצת העבודה בדבר ההרחבה המדעית והגאוגרפית של ,CERN כפי שהועברה לישראל במכתב מתאריך 23 ביוני 2009 לנשיא המועצה;

להחלטת המועצה להמשיך באימות הטכני ובבירור העובדות ביחס לבקשות לחברות שהתקבלו, בלי לפגוע בתוצאות הבדיקה הנמשכת של קבוצת העבודה בדבר ההרחבה המדעית והגאוגרפית של CERN , כפי שהועברה במכתב מתאריך 19 בדצמבר 2009 מנשיא המועצה לסגן ראש הממשלה ושר החוץ של ישראל;

להחלטת המועצה מתאריך 17 ביוני 2010 (כמפורט בנספח 3 ל"דוח על ההרחבה הגאוגרפית של CERN , CERN /2918/Rev") שבאמצעותה נפתחה החברות בפני כל המדינות, ללא קשר למיקומן הגאוגרפי, ושיצרה את המעמד של חבר נלווה;

לכך שמעמד חבר נלווה מורכב מחברות נלווית רגילה ("חברות נלווית") וכן חברות נלווית כשלב מוקדם לחברות, מתוך הבנה כי, בציות לאמות המידה ולנהלים בני ההחלה, מדינות הבאות בגדר הסוג הראשון רשאיות לעבור לסוג האחרון;

לאישור המועצה במושבה מ–16 בדצמבר 2010 של דגמי הסכמים להענקת מעמד חברות נלווית וחברות נלווית כשלב המוקדם לחברות, ולתנאים לתשלום התרומה המיוחדת שחייבות בה מדינות חברות חדשות;

לאישור העניין שיש למועצה בחברות של כל המדינות שהגישו לארגון בקשה להכרה, בהתאם למסקנות קבוצת העבודה, ושעומדות באמות המידה הטכניות לחברות, וכתוצאה מכך ההסמכה שנתנה המועצה למנהל הכללי להיכנס למשא ומתן עם מדינות אלה במגמה להעניק להן מעמד של חברות נלווית כשלב המוקדם לחברות על בסיס התנאים והנהלים החדשים להצטרפות שאישרה המועצה במושביה מיוני ודצמבר 2010;

לכך שההסמכה הנ"ל של המנהל הכללי היתה בכפוף לקבלת אישור בכתב ל–CERN מהמדינות המבקשות, בלא הסתייגות, כי הבקשות נשארו בתוקף על בסיס התנאים והנהלים החדשים הנ"ל;

בהתייחס

למכתב מתאריך 20 בינואר 2011 של המנהל הכללי של CERN הממוען אל השגריר והנציג הקבוע של ישראל למשרד האומות המאוחדות ולארגונים בין–לאומיים אחרים בז’נבה, המעביר את התנאים והנהלים החדשים ומזמין את ישראל להעביר את האישור הנדרש על ידי המועצה;

למכתב מתאריך 15 במרס 2011 של סגן ראש הממשלה ושר החוץ של ישראל הממוען אל המנהל הכללי של CERN , המאשר את המשך תוקף בקשת החברות של ישראל על בסיס התנאים והנהלים החדשים שהמועצה החליטה עליהם ביוני ובדצמבר 2010;

למשא ומתן בין ישראל לבין CERN במסגרת המתווה של החלטות המועצה; להחלטת המועצה מתאריך 15 בספטמבר CERN /2985/RA ) 2011) שבאמצעותה מתקבלת ישראל כחברת משנה בשלב המוקדם לחברות, בכפוף להוראות ולכניסתו לתוקף של סעיף זה,

הסכימו לאמור:
סעיף 1
מטרה

בהחלת החלטת המועצה הנזכרת לעיל, הסכם זה (כולל הנספח, שהוא חלק בלתי נפרד מהסכם זה) קובע את הזכויות וההתחייבויות של הצדדים המתאימות למעמד של חברות נלווית כשלב המוקדם לחברות של ישראל. בהתקשרה בהסכם זה, ישראל מקבלת זכויות והתחייבויות כאמור וכן את אלה הנובעות מהמסגרת המשפטית של הארגון, כמפורט בעיקר באמנה, בכללים ובתקנות של הארגון ובהחלטות גופיו. מעמד החברות הנלווית כשלב המוקדם לחברות של ישראל לא יימשך יותר מתקופה של חמש שנים.
סעיף 2
זכויות

השתתפות בתכניות CERN

נוכחות במועצה ובוועדותיה

זכאות להתמנות כאנשי סגל, עמיתים, חוקרים ושותפים

זכאות להשתתפות תעשייתית

תקרה והסדרים מפורטים
סעיף 3
התחייבויות

תרומה פיננסית לארגון

הענקת זכויות יתר וחסינויות
סעיף 4
סיום

סיום לפי בקשת ישראל

סיום ביוזמה משותפת

סיום ביוזמת הארגון

סיום אוטומטי

השלכות הסיום
סעיף 5
הוראות שונות

ייצוג ישראל

יחסים עם הסכמים אחרים

החוק המסדיר

כניסה לתוקף ומשך

מחלוקות
 
בשם ממשלת ישראל
 
בשם הארגון האירופי למחקר גרעיני (CERN )
 
על ידי אהרון לשנו יער, שגריר ישראל
והנציג הקבוע למשרד האומות המאוחדות ולארגונים בין–לאומיים אחרים בג’נבה
 
על ידי פרופ’ רולף דיטר הויר
המנהל הכללי של הארגון האירופאי
למחקר גרעיני (CERN )
נספח
זכויות יתר וחסינויות
סעיף 1
הגדרות

(א) ה"אמנה" מתייחס לאמנה בדבר כינון הארגון האירופי למחקר גרעיני ולפרוטוקול הפיננסי המצורף אליה כנספח, אשר נחתמו ב–1 ביולי, 1953, נכנסו לתוקף ב–29 בספטמבר 1954 ותוקנו ב–17 בינואר 1971;

(ב) ה"ארגון" מתייחס לארגון האירופי למחקר גרעיני;

(ג) "פעילויות רשמיות" מתייחס לפעילויות הארגון המפורטות באמנה, בעיקר נספח 2 שלה, כולל פעילויותיו שטיבן מינהלי;

(ד) "פקידים" מתייחס ל"אנשי הסגל" כמוגדר בכללים ובתקנות של הארגון ביחס לאנשי סגל.
סעיף 2
אישיות משפטית בין–לאומית

לארגון יהיו אישיות משפטית בין–לאומית ומעמד משפטי בשטח ישראל.

לארגון תהיה בעיקר היכולת להתקשר בחוזים, לרכוש ולהוציא מרשותו מיטלטלין ומקרקעין ולהשתתף בהליכים משפטיים.
סעיף 3
חסינות מפני פגיעה של ארכיונים ומסמכים

ארכיוני הארגון וכל המסמכים בכל צורה המוחזקים בידי הארגון או השייכים לו, בכל מקום שבו הם נמצאים ובידי מי הם מוחזקים, יהיו חסינים מפני פגיעה.
סעיף 4
חסינות מהליך משפטי ומהוצאה לפועל

בביצוע תפקידיו הרשמיים, ייהנה הארגון מחסינות מהליך משפטי, להוציא:

הרכוש והנכסים של הארגון, באשר הם נמצאים, ייהנו מחסינות מפני כל צורה של הפקעה, החרמה, חילוט, בידוד וכל צורה אחרת של תפיסה או התערבות בין אם בפעולה ביצועית, מינהלית, שיפוטית או חקיקתית, להוציא:
סעיף 5
הסדרים פיסקליים וסדרי מכס

במסגרת פעילויותיו הרשמיות, הארגון, רכושו והכנסתו יהיו פטורים ממסים ישירים.

כאשר, בעת ביצוע פעילויותיו הרשמיות, הארגון מבצע רכישות בשטח ישראל, או משתמש, בטובין או בשירותים בעלי ערך מהותי, אשר במחיריהם כלולים מסים, מכסים או היטלים אחרים,

ישראל תנקוט אמצעים מתאימים כדי להשיב או לשפות את סכום המסים, המכסים או ההיטלים האחרים האמורים, מקום שהם ניתנים לזיהוי.

הייבוא לשטח ישראל והייצוא ממנו על ידי הארגון או מטעמו של טובין וחומרים בביצוע פעילויותיו הרשמיות יהיו פטורים מכל המסים, המכסים או ההיטלים האחרים על ייבוא וייצוא.

לא יינתנו כל פטור או כל שיפוי על מסים, מכסים או היטלים אחרים מכל סוג המהווים רק גמול על שירותים שניתנו.

הוראות ס"ק 2 ו–3 לסעיף זה אינן בנות החלה על רכישה או שימוש בטובין או בשירותים או על ייבוא טובין המיועדים לשימוש האישי של הפקידים ושל המנהל הכללי של הארגון.

טובין וחומרים השייכים לארגון אשר נרכשו או יובאו בהתאם להוראות ס"ק 2 או 3 לסעיף זה לא יימכרו או ייתרמו אלא לפי התנאים שקבעה ישראל.
סעיף 6
שדרים רשמיים

הפצת הפרסומים וחומר המידע האחר, שהארגון קיבל או שלח בכל צורה בביצוע בפעילויותיו הרשמיות, לא תהיה מוגבלת בכל צורה.
סעיף 7
חסינויות וזכויות יתר של פקידי הארגון

פקידי הארגון ייהנו מחסינות, אפילו אחרי סיום תפקידיהם, מהליך משפטי ביחס למעשים, כולל מילים שנאמרו או נכתבו, שעשו במהלך ביצוע תפקידיהם ובמסגרת תחומי חובותיהם ואולם חסינות זו לא תחול במקרה של עבירת תנועה שביצע פקיד הארגון וגם לא במקרה של נזק שגרם כלי רכב ממונע השייך לו או שהוא נוהג בו.

למטרות מעמד של חברות נלווית כשלב המוקדם לחברות, ישראל לא תהיה מחויבת להעניק את החסינות הנ"ל לאזרחיה או לבני אדם אשר, בעת תחילת מילוי תפקידיהם בישראל, הם תושבי קבע של ישראל, מתוך הבנה שלמטרות ההצטרפות לחברות, ישראל תידרש לנקוט את הצעדים הדרושים כדי להבטיח את החלת החסינות הנ"ל על כל הפקידים.

פקידי הארגון ייהנו מזכויות היתר האלה:

ישראל לא תהיה מחויבת להעניק את זכויות היתר והחסינויות הנזכרות בס"ק 2(ב), (ג) ו–(ד) לאזרחיה או לבני אדם אשר, בעת תחילת מילוי תפקידיהם בישראל, הם תושבי קבע של ישראל.
סעיף 8
ביטוח סוציאלי

הארגון והפקידים שמעסיק הארגון יהיו פטורים מכל תרומת חובה לתכניות ביטוח סוציאלי לאומיות, מתוך הבנה שבני אדם כאמור מקבלים מהארגון כיסוי מקביל של הגנה סוציאלית.
סעיף 9
זכויות יתר וחסינויות של המזכיר הכללי

נוסף על זכויות היתר והחסינויות שלפי הוראות סעיפים 7 ו–8 לעיל, המנהל הכללי ייהנה לאורך כל תקופת מילוי תפקידיו מזכויות היתר והחסינויות המוענקות לפי אמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים מ–18 באפריל 1961 לנציגים דיפלומטיים בדרגה מקבילה.

ישראל לא תהיה מחויבת להעניק את זכויות היתר והחסינויות הנזכרות בסעיף זה לאזרחיה או לבני אדם אשר, בעת תחילת מילוי תפקידיהם בשטח ישראל, הם תושבי קבע של ישראל.
סעיף 10
היעד והמוגבלות של החסינויות

זכויות היתר והחסינויות לפי הוראות 7 ו–9 לעיל מוענקות אך ורק כדי להבטיח תפקוד בלא הפרעה של הארגון ועצמאות מלאה של בני האדם שהן מוענקות להן. הן לא מוענקות לתועלתם האישית של בני האדם הנוגעים בדבר.

חסינויות אלה ניתנות לוויתור:
סעיף 11
שיתוף פעולה עם ישראל

הארגון ישתף פעולה עם הרשויות המוסמכות של ישראל כדי לקדם עשייה נאותה של צדק, ציות לחוקים ולתקנות בדבר משטרה, בריאות הציבור, בריאות ובטיחות בעבודה ובסביבה, וכדי למנוע כל ניצול לרעה של זכויות היתר, החסינויות וההקלות שהוענקו.
סעיף 12
ביטחון וסדר ציבורי

זכותה של ישראל לנקוט אמצעי זהירות לטובת ביטחונה לא תיפגע על ידי הוראה מהוראות אלה.

אם ישראל מוצאת לנחוץ לנקוט אמצעים למען ביטחונה או לקיום הסדר הציבורי היא, להוציא מקום שהדבר אינו מעשי, תפנה לארגון מהר ככל שהנסיבות מאפשרות כדי לקבוע, בהסכמה הדדית, את האמצעים הדרושים להגנה על האינטרסים של הארגון.

הארגון ישתף פעולה עם ישראל כדי למנוע כל פגיעה בביטחונה או בסדר הציבורי כתוצאה מפעילויותיו.
סעיף 13
מחלוקות שטיבן פרטי

הארגון יקבע הוראות בדבר צורות יישוב נאותות של:

במחלוקות שלגביהן לא פורטה כל צורת יישוב מסוימת בס"ק 1 לסעיף זה, הארגון רשאי לפנות לכל צורת יישוב הנראית לו מתאימה, בעיקר לבוררות או להפנייה לבית דין לאומי.

כל צורת יישוב שנבחרה לפי סעיף זה תהיה מבוססת על עקרון ההליך המשפטי הנאות, לקראת יישוב מהיר, הוגן, חסר פניות ומחייב למחלוקת.
סעיף 14
מחלוקות בין ישראל לבין הארגון

כל חילוקי דעות בין ישראל לבין הארגון בנוגע להחלתן או לפרשנותן של הוראות אלה אשר לא יושבה בדרכי נועם ביניהם, כל צד רשאי להביא לפני בית דין בין–לאומי לבוררות, בהתאם לסעיף 15 להלן.
סעיף 15
בית דין בין–לאומי לבוררות

בית הדין הבין–לאומי לבוררות הנזכר בסעיפים 13 ו–14 לעיל ("בית הדין") יפעל בהתאם להוראות סעיף זה.

כל צד למחלוקת ימנה חבר אחד של בית הדין החברים שמונו כך יבחרו במשותף בחבר שלישי, אשר יהיה יושב ראש בית הדין. במקרה של אי–הסכמה בין חברי בית הדין בדבר בחירת יושב ראש, ימונה האחרון על פי בקשת הצדדים על ידי המזכיר הכללי של בית הדין הקבוע לבוררות.

לא עלה בידי אחד הצדדים למחלוקת למנות חבר של בית הדין ולא נקט צעדים לעשות כן בתוך חודשיים אחרי בקשת הצד האחר, יהיה הצד האחר רשאי לבקש מהמזכיר הכללי של בית הדין הקבוע לבוררות לבצע את המינוי.

בית הדין יקבע לעצמו את כללי הנוהל שלו.

לא תהיה זכות ערעור נגד פסיקת בית הדין, אשר תהיה סופית ומחייבת את שני הצדדים. במקרה של מחלוקת הנוגעת להשלכות או להיקף של הפסיקה, חובתו של בית הדין תהיה לתת פרשנות לבקשת צד.

הצדדים מסכימים כי הענקת מנדט למזכיר הכללי של בית הדין הקבוע לבוררות בהתאם לס"ק 2 ו–3 לסעיף זה היא למטרת המעמד של חברות נלווית כשלב המוקדם לחברות, ולא תהווה חריג להתחייבויות הקשורות לחברות מלאה, ולא תצמצם או תפחית אותן.
סעיף 16
הסכמים מסוימים

הוראות אלה לא יגבילו ולא יפגעו בהוראותיהם של הסכמים בין–לאומיים אחרים שנערכו בין הארגון לבין ישראל מטעמי מיקום בשטח ישראל של משרדיו, מיתקניו או מיתקנים אחרים. במקרה של סתירה בין הוראות אלה לבין הוראות הסכם בין–לאומי כאמור, הוראות אותו הסכם בין–לאומי יגברו.

אין בהסכם זה דבר שימנע מישראל לעשות הסכמים בין–לאומיים אחרים עם הארגון המאשרים הוראות אלה, משלימים אותן, מרחיבים אותן או מחזקים אותן.
סעיף 17
רישום

עם כניסתן לתוקף של הוראות אלה, המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות לחינוך, מדע ותרבות (UNESCO ) ירשום אותן במזכירות האומות המאוחדות בהתאם לסעיף 102 של מגילת האומות המאוחדות.

כ"ז בתמוז התשע"ב (17 ביולי 2012)
[1.] ק"ת 7158, התשע"ב (26.8.2012), עמ' 1636.

מפת מסמך

1. חסינויות וזכויות יתר
2. סייג
2.1. סייג
2.2. סייג
2.3. סייג
2.4. סייג
2.5. סייג
3.1. סייג
3.2. סייג
4.1. סייג
4.2. סייג
4.3. סייג
4.4. סייג
4.5. סייג
5.1. סייג
5.2. סייג
5.3. סייג
5.4. סייג
5.5. סייג
1. סייג
2. סייג
1. סייג
2. סייג
1. סייג
2. סייג
3. סייג
4. סייג
5. סייג
6. סייג
1. סייג
2. סייג
3. סייג
1. סייג
1. סייג
2. סייג
1. סייג
2. סייג
3. סייג
1. סייג
2. סייג
3. סייג
1. סייג
2. סייג
3. סייג
4. סייג
5. סייג
6. סייג
1. סייג
2. סייג
תוספת